ביטול כתב אישום: תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הפרת הוראה חוקית, פגיעה בפרטיות

ביטול כתב אישום: רו"ח אשר הואשמה בעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות

בית משפט השלום בראשון לציון. צילום: יואב איתיאל

  • בוטל כתב אישום שהוגש כנגד רו"ח אשר הואשמה בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בן זוגה (עו"ד במקצועו), הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

נסיבות המקרה – תלונות שהוגשו למשטרה במסגרת מאבק גירושין, הובילו להגשת כתב אישום פלילי

  • הנאשמת בפרשה זו רו"ח במקצועה, אם לשני ילדים, אשר רגלה לא דרכה בתחנת משטרה בטרם עלו חיי נישואיה על שרטון.
  • עם פרידתם, בעלה, עורך דין במקצועו, פתח כנגדה במתקפה משפטית נרחבת הכוללת (בין היתר) תביעה לבית הדין הרבני, תלונה למועצת רו"ח וגם שתי תלונות למשטרת ישראל.
  • בחקירתה במשטרה, הוצפה האישה רגשית והיתה נסערת ביותר. משוויתרה על זכותה להתייעץ עם עורך דין פלילי, לא ידעה להתמודד בגפה עם החשדות ולשכנע את חוקריה בחפותה.
  • על בסיס תלונות הבעל (כאמור, עורך דין במקצועו) כמו גם ראיות נוספות שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הגישה משטרת ישראל כתב אישום כנגד האישה המחזיק שני אישומים:
    • באישום הראשון:
      • נטען בתמצית, כי בבואו להחזיר לאישה את אחד מילדיהם המשותפים תקפה אותו בכך שדחפה אותו, משכה בחולצתו וניסתה לקחת מידיו מכשיר טלפון נייד. כתוצאה ממעשיה, כך נטען בכתב האישום, נגרמו למתלונן חבלות של ממש אשר התבטאו בשריטות בידו (שריטות שהציג המתלונן במעמד הגשת תלונתו שאף צולמו על ידי המשטרה).
      • בהתאמה, ייחס האישום הראשון לאישה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממשית של בן זוג, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
    • באישום השני:
      • נטען כי האישה הפרה הוראה חוקית ופגעה בפרטיות בעלה המתלונן, בכך שלמרות ששוחררה על ידי קצין משטרה בתנאי שלא ליצור קשר עם המתלונן, הגיעה לגן הילדים של ילדיהם המשותפים, המתינה למתלונן במקום ובהמשך נסעה ברכבה בעקבות בעלה ובכך, כך נטען בכתב האישום, בלשה והתחקתה אחריו באופן מטריד ופגעה במזיד בפרטיותו.
      • בהתאמה, ייחס אישום זה לנאשמת עבירה של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ועבירה של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981.

על העבירות הפליליות בהן הואשמה הנאשמת – "עבירות אלימות במשפחה" הנפוצות במסגרת מאבקי גירושין ופרידה בין בני זוג

  • סעיף 380 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

"380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים".

  • בתקיפת בן זוג (או בת זוג כמובן) ראה המחוקק כנסיבה מחמירה, ולפיכך קבע בסעיף 382(ג) שכותרתו "תקיפות בנסיבות מחמירות":

"(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה".

  • משמע, העונש המקסימלי הקבוע לצד עבירה של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה ממשית הועמד על יד המחוקק על 6 שנות מאסר, וזאת בניסיון להילחם בתופעה של עבירות אלימות במשפחה.
  • בשים לב לחומרת עבירה זו ולמדיניות משטרת ישראל ביחס לעבירות אלימות במשפחה, העמידה התביעה המשטרתית את הנאשמת בהודעה בכתב האישום, על כך שקיימת אפשרות שתעתור לעונש של מאסר בפועל, היה ותורשע הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.
  • סעיף 287 (א) לחוק העונשין, שכותרתו "הפרת הוראה חוקית" קובע כדלקמן:

"(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים".

  • על תכליתה של הוראה עונשית זו עמד כב' השופט בדימוס י. קדמי בספרו על הדין בפלילים, חלק רביעי, עמ' 1714:

"תכליתה של ההוראה שבסעיף זה היא להעניש על הפרתם של צווים הניתנים מאת בית משפט או מאת רשות מוסמכת, באותם המקרים שבהם לא ניתן לכפות את ביצוע הצווים או להטיל עונש בשל אי ביצועם, על פי הוראת חוק אחרת; ו"הוראת חוק אחרל" בהקשר זה תהיה, בדרך כלל, הוראה מהוראות פוקדת בזיון בית- המשפט או חוק הוצאה לפועל".

  • בפסקת בתי המשפט ניתן למצוא דוגמאות להרשעות פליליות בעבירה של הפרת הוראה חוקית במקרים של אי התייצבות לריצוי עונש, הפרת צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, הפרת תנאי שחרור בערובה, סירוב ליתן טביעות אצבע, אי קיום הסדרי ראיה, אי קיום "צו מניעה" בין בני זוג, אי קיום צו בימ"ש בדבר העברת קטין למשמורת אמו ועוד.
  • כזכור, במקרה בו עסקינן הואשמה הנאשמת בכתב האישום גם בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981. סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כדלקמן:

"5. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים".

  • סעיף עונשי זה, קובע כעבירה פלילית פגיעה בפרטיות באחת מהדרכים הבאות:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;

(9) שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

על בסיס הסכמה שגיבש עו"ד פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית, מורה בית משפט השלום בראשון לציון על ביטול כתב אישום

  • עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הנאשמת לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
  • לאחר ניתוח חומר החקירה המשטרתי ואיסוף ראיות הגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת התביעות במשטרה (שלוחת ראשון לציון), רפ"ק הילה סלע. משנבדקו טעוני הסניגור, ובהגינותה, השתכנעה התביעה המשטרתית בחפותה המוחלטת של הנאשמת בכל הנוגע לנטען באישום השני, וכי אין סיכוי סביר להרשעה בכל הנוגע לנטען באישום הראשון, ומשכך הם פני הדברים – שיש לבטל את כתב האישום.
  • בהתאמה לסיכום שגיבש הסניגור עם התביעה המשטרתית, הודיעה התביעה המשטרתית בישיבה שהתקיימה בבית משפט השלום בראשון לציון בפני כב' השופטת שירלי דקל נוה, על חזרה מכתב האישום (וזאת עוד בטרם נדרשה הנאשמת להשיב לאישום). בהתאם לבקשת התביעה המשטרתית, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום.
  • מחיקת כתב האישום חסכה מהנאשמת התדיינות משפטית ארוכה, הוצאות משפטיות ניכרות וכן את הסיכון להיות מורשעת בעבירות פליליות (במיוחד שעה שמדובר ברו"ח אשר להכתמתה בהרשעה פלילית השלכות קשות גם במישור התעסוקתי).

  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין (ללא פרטים מזהים כמובן) בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת ובהחלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת שירלי דקל נוה) לבטל את כתב האישום.

תיק פלילי 56415-07-13, בית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופטת שירלי דקל נוה.


לקריאה נוספת


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | הפרת הוראה חוקית | פגיעה בפרטיות | עורך דין פלילי במרכז 


 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים