בעלי מקצועות המוסדרים בדין – הליך משמעתי – ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית – ייעוץ

בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, רו"ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים) – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני הגורם המוסמך לגזור אמצעי משמעת – ועדת משמעת, ועדת אתיקה, בית דין משמעתי או מועצה.

בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק הרלוונטי)

הליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה

  • המחוקק בישראל טרח להסדיר בחקיקה שורה ארוכה של מקצועות ומגזרים. חקיקה זו כוללת הסדרים מפורטים בכל הנוגע לבירור תלונה משמעתית, שיפוט משמעתי ואמצעי המשמעת שניתן לגזור על מי שהורשע בעבירה משמעתית או עבירה אתית.
  • בשל חוסר האחידות בכל הנוגע לשיטת השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים על פי דין  בישראל, הכין משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר, בצורה כוללת ואחידה, את שיטת השיפוט המשמעתי במקצועות הללו ולקבוע דגם יחיד ואחיד של שיפוט משמעתי. לפרטים נוספים ראו: תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס"ח – 2008. התזכיר המוצע איננו עוסק בעורכי דין.
  • קיימים 3 הסדרים משמעתיים עיקריים עליהן נעמוד כעת בקצרה;

מודל ראשון: מקצועות רפואה – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לשר הבריאות

  • במקצועות רפואה שונים נתונה לשר הבריאות הסמכות לחייב בעל מקצוע בדין משמעתי ולהחליט ביחס לאמצעי המשמעת שיוטלו עליו, וזאת בהסתמך על דו"ח מטעם ועדה משמעתית, המסייע לשר בגיבוש עמדתו. הסדר משמעתי שכזה, חל על מקצועות כגון:
    • רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז – 1976.
    • רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל"ט – 1979.
    • רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א – 1981.
    • רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א – 1991.

מודל שני: הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה

  • על פי הסדר משמעתי מסוג אחר, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה, הפועלת כטריבונל מעין – שיפוטי עצמאי. הסדר משמעתי כזה חל על מקצועות כגון:
    • פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
    • עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996.
    • שמאי מקרקעין – בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס"א – 2001.
    • יועצי השקעות – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 19955.
    • יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005.
    • מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח – 1958.
    • סטודנטים – כל מוסדות הלימוד האקדמאיים בישראל אימצו להם מודל דומה. כל מוסד לימודים שכזה הסדיר את הדין המשמעתי בתקנון משמעת פנימי, המעניק את הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או לממונה על המשמעת. לפרטים נוספים על ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע"י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.

מודל שלישי – הסמכות למועצה

  • על פי מודל שלישי, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת למועצה. מודל זה רלוונטי ביחס לרואי חשבון.
  • חוק רואי חשבון, התשט"ו – 1955 מעניק למועצת רואי החשבון את הסמכות להחליט על נקיטת אמצעי משמעת לאחר הליך של חקירה, המתבצע ע"י המועצה עצמה או מי שנתמנה לכך מבין חבריה.

בעלי מקצועות ומגזרים הנתונים לשיפוט משמעתי על פי דין

מקצועות ומשרות מעולם המשפט הנתונים לדין משמעתי

מקצועות מעולם הרפואה ובריאות הנפש הנתונים לדין משמעתי:

  • רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז – 1976 + תקנות הרופאים סדרי דין (דיון משמעתי) , התשל"ו-1976.
  • רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל"ט – 1979.
  • רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ"א – 1991.
  • רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א – 1981.
  • מילדות – בהתאם לפקודת המיילדות 1929 + תקנות המיילדות (1942).
  • פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
  • עוסקים באופטומטריה – בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991.
  • מורשים להיפנוט – בהתאם לחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984.

עובדים בשירות המדינה הנתונים לדין משמעתי:

גורמי צבא, ביטחון ושיטור הנתונים לשיפוט משמעתי:

  • חיילים ואנשי קבע – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955. לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) ראו בעמוד:
  • עובדי שירות ביטחון כללי – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
  • עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
  • שוטרים – בהתאם לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א – 1971 + תקנות המשטרה (סדר דין בדיון משמעתי) התשמ"ט – 1989.
  • שומרי הכנסת – בהתאם לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ"ח – 1968 + תקנות משכן הכנסת תשמ"א – 1981.
  • סוהרים – בהתאם לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב – 1972.

מקצועות נוספים הנתונים לדין משמעתי:

  • רואי חשבון – בהתאם לחוק רואי חשבון, תשט"ו – 1955 + תקנות רואי חשבון, תשט"ז – 1955.
  • מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958 + תקנות המהנדסים (סדרי דין בדיון בפני ועדת אתיקה) התש"ס – 1955.
  • חוקרים פרטיים – בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב- 1972 + תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972 + תקנותת חוקרים פרטיים (סדרי הדין על ועדת המשמעת), תשל"ב – 1972.
  • סוכני מכס – בהתאם לחוק סוכני המכס, תשכ"ה – 1964.
  • שמאי מקרקעין – בהתאם לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א –2001 + תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966 + תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס"ה-2005.
  • יועצי השקעות ומנהלי תיקים – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 1995.
  • יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005 + תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס), התשמ"א-1981.
  • ימאים – בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג – 1973 + תקנות הספנות (ימאים) סדרי דין בבית הדין המשמעת) התשל"ז- 1977.

על חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים:

  • להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת; בכוחם למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
  • בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת.
  • כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי.


משרד עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ

דין משמעתי | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | ייצוג משפטי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית

www.flanter-law.co.il


 

דין משמעתי | אתיקה מקצועית - דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרדנו:|
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים