דין משמעתי – סטודנטים | זיכוי סטודנטית למשפטים מעבירת הונאה בעבודה סמינריונית | הליך משמעתי – מכללת שערי משפט

דין משמעתי – סטודנטים | זיכוי סטודנטית למשפטים מעבירת הונאה בעבודה סמינריונית | הליך משמעתי – מכללת שערי משפט

  • אנו מציגים מקרה זה על מנת להמחיש, כי גם בדין משמעתי הנוגע לסטודנטים, במקרים המתאימים, ייצוג משפטי על ידי עורך דין מקצועי, הבקיא בדין המשמעתי, עשוי להוביל לזיכוי מוחלט של הסטודנט בהליך המשמעתי, הליך המתנהל כמשפט לכל דבר, בו ניתנת לסטודנט הזדמנות להתגונן בפני האישום המיוחס לו.
  • ואלו פרטי המקרה בתמצית; כנגד סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למשפטים במכללת שערי משפט, הוגשה קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי במכללת שערי משפט. הקובלנה המשמעתית ייחסה לסטודנטית שורה של עבירות משמעת:
    • הונאה בנוגע לעבודה סמינריונית, עבירה בניגוד לסעיף יא4 לתקנון משמעת סטודנטים של מכללת שערי משפט.
    • הפרה של הוראות המתייחסות לעבודה המוטלת על הסטודנט בקשר עם לימודיו, עבירה בניגוד לסעיף יא6 לתקנון משמעת סטודנטים.
    • אי ציות לחוק ו/או להוראות ולהנחיות של רשויות המכללה, מוריה או עובדיה, שניתנו על ידם עקב מילוי תפקידם, עבירה בניגוד לסעיף יא1 לתקנון משמעת סטודנטים.
  • ניתן לעיין בתקנון המשמעת של מכללת שערי משפט כאן.
  • על פי הנטען בקובלנה המשמעתית, במסגרת לימודיה לתואר, הגישה הסטודנטית עבודה סמינריונית, לגביה התעורר חשד כי הינה עבודה מועתקת ואינה עבודה מקורית שנכתבה על ידי הסטודנטית עצמה.
  • תקנון המשמעת של מכללת שערי משפט קובע, כי סטודנט יוכל להיות מיוצג בדין על ידי נציג אגודת הסטודנטים ומטעמים מיוחדים שיירשמו יוכל להיות מיוצג על-ידי עורך דין.
  • לנוכח חומרת האישום, ולאור העובדה כי אישום משמעתי זה העמיד את הסטודנטית בסיכון של ממש לעונש כבד של הרחקה בפועל מן המכללה, פנתה הסטודנטית למשרדנו לקבלת ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני בית הדין המשמעתי של מכללת שערי משפט.
  • במעמד הקראת הקובלנה בפני בית הדין המשמעתי, כפרה הסטודנטית בעובדות הנטענות בקובלנה המשמעתית, טענה כי לא ביצעה עבירה של הונאה בעבודה סמינריונית וכי העבודה שהגישה – אותנטית. בהתאמה, נקבע ההליך המשמעתי לשמיעת ראיות (בהתאם לסעיף 11 לתקנון המשמעת של מכללת שערי משפט).
  • בדיון שהתקיים בפני בית הדין למשמעת של המכללה, נשמעו הראיות וכן נשמעו טיעוניה של הממונה על התביעה המשמעתית, אשר ביקשה להרשיע את הסטודנטית בעבירות שיוחסו לה. מנגד, נשמעו טעוני ההגנה על שום מה יש לזכות את הסטודנטית מן העבירות המשמעתיות.
  • בתמצית, על בסיס הראיות שנשמעו, טענה ההגנה (בין היתר) כי התביעה המשמעתית לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת אשמתה של הסטודנטית בהליך המשמעתי, למעלה מכל ספק סביר, ועל כן יש לזכות את הסטודנטית מהעבירות המשמעתיות המיוחסות לה.
  • בהליך המשמעתי עצמו, קיבל בית הדין המשמעתי את טיעוני ההגנה וקבע כי התביעה לא הצליחה לשכנע את בית הדין על פי מידת ההוכחה הנדרשת בהליך משמעתי, הנשאבת מן ההליך הפלילי ועומדת על מעבר לכל ספק סביר, כי הסטודנטית ביצעה מעשה הונאה ותרמית.
  • לפיכך, הורה בית הדין המשמעתי של מכללת שערי משפט לזכות את הסטודנטית מכל עבירות המשמעת המיוחסות לה בכתב הקובלנה. עוד קבע בית הדין המשמעתי כי העבודה הסמינריונית תוחזר למרצה לצורך מתן ציון.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב הקובלנה המשמעתיתבו הואשמה הסטודנטית בעבירה של הונאה בנוגע לעבודה סמינריונית ובהחלטת הזיכוי של בית הדין המשמעתי של מכללת שערי משפט. מטעמים של דיסקרטיות ושמירה על צנעת הפרט, נמחקו פרטים מזהים של הסטודנטית.

ת"מ 9/11, בפני בית הדין המשמעתי במכללת שערי משפט.


משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים


ראיונות שנערכו עם עורך דין גיא פלנטר בכלי תקשורת שונים אודות הונאות בעבודות המוגשות על ידי סטודנטים

  • ראו ראיון שערך בן כספית עם עו"ד פלילי גיא פלנטר בתכנית "עושים סדר" בנושא העמדתם לדין משמעתי של סטודנטים אשר רכשו עבודות אקדמאיות.


 

"עבודה בעיניים (על עבודות אקדמיות למכירה)" – פורסם במקור ראשון

"מסתבר ששרשרת המזון הזו לא נעצרת כאן. יש מישהו שדואג גם לסטודנטים שנתפסו בקלקלתם, ומייצג אותם בפני ועדות משמעת. עו"ד גיא פלנטר מטפל מדי חודש בשתיים-שלוש פניות של סטודנטים שהגישו עבודות מועתקות, ומעוניינים להיות מיוצגים על ידו בהליך המשמעתי. גם באתר הרשמי שלו הוא מציין את ההתמחות הלא-אופיינית הזו.

"באשר לטענות ההגנה, כל מקרה נופל כמובן על נסיבותיו. לעתים קיימת התמודדות על עצם שאלת האחריות, כלומר אנו מוכיחים בראיות, באופן נחרץ, שהחשד כלל לא מבוסס ולא מדובר בכלל בהעתקה", אומר עו"ד פלנטר. "במקרים אחרים קיימת התמודדת על היקף האחריות. כלומר, בידינו להראות שחלקים נרחבים מהעבודה לא הועתקו והנם פרי עטו של הסטודנט. לבסוף יש מקרים שבהם זירת המאבק עוברת לעונש, כאשר מגוון רחב של שיקולים יכולים להוביל לענישה מתונה, המאפשרת לסטודנט להמשיך במסלול שבו בחר".

איך בדרך כלל נתפסים הסטודנטים?

"מרבית המרצים חיים בתוך עמם, שולטים ברמה סבירה בטכנולוגיה הדיגיטלית, ערים לקלות הרבה שבה ניתן להעתיק עבודות, וגם לתופעה של רכישת עבודות בכסף – בין אם באינטרנט או ממכרים. כבדרך שגרה עושים המרצים מאמצים לחשיפת ההונאות הללו, ובדרך כלל הם גם מצליחים. בדיוק אותה טכנולוגיה שמאפשרת במספר שניות בודדות להעתיק עבודה שלמה, מאפשרת במספר שניות בודדות גם לחשוף את ההעתקה.

במקרים רבים, די בביצוע חיפוש טקסטואלי פשוט בגוגל, ומייד מוצגת העבודה שממנה בוצעה ההעתקה, ואפילו אתר האינטרנט שבו ניתן לרכוש את העבודה. לעיתים מספר אתרי אינטרנט מוכרים בדיוק את אותה עבודה.

"יתרה מכך, סטודנטים צריכים לתת קצת יותר "קרדיט" למרצים שלהם. בלא מעט מקרים שטיפלנו, המרצים פשוט זכרו שעבודה זהה או דומה הוגשה בעבר, וחשפו מייד את ההונאה. במקרים אחרים התעורר החשד להעתקה בשל השפה הגבוהה שבה נכתבה העבודה או שהעבודה היתה 'טובה מדי', והמרצה פשוט לא האמין שהסטודנט מסוגל 'לייצר' דבר כזה. מכאן הדרך לחשיפת ההונאה היתה קצרה מאוד. פעמים אחרות נחשפה ההונאה בשל חוסר התאמות שנמצאו בין גוף העבודה להערות השוליים ו/או לרשימת הביבליוגרפיה.

"מכל מקום, במרבית המקרים בהם טיפלנו לא מצאנו תחכום רב מצד הסטודנטים, ובדרך כלל היה מדובר בחוסר תחכום מובהק. סטודנטים רבים לא עושים שום מאמץ להסוות את ההעתקה ופשוט מגישים את העבודה המועתקת 'as is' או מעתיקים פסקאות שלמות בשיטת 'copy-paste'. דווקא בשל העדר התחכום הם נתפסים על ימין ועל שמאל".

ואחרי שאותם סטודנטים כבר נתפסים, עד כמה האוניברסיטאות והמכללות נוקטות ביד קשה נגד עבודות שנרכשו? יש סטודנטים שמושעים לצמיתות מלימודיהם?

"לכל מוסד להשכלה גבוהה בישראל יש תקנון משמעת, המסדיר את הדין המשמעתי החל לגבי התלמידים באותו מוסד. תקנון המשמעת כולל מגוון רחב של סנקציות שניתן לגזור על תלמיד שנמצא אשם בעבירת משמעת. מדיניות הענישה במוסדות להשכלה גבוהה איננה אחידה, ומשתנה מפעם לפעם. אך במקרים חמורים במיוחד, או כאשר לסטודנטים היה עבר משמעתי מכביד, היו כאלה שהורחקו לצמיתות".

עו"ד פלנטר מספר שהוא כבר נתקל במקרה שבו שלושה סטודנטים רכשו בנפרד את אותה עבודה והגישו אותה במקביל, באותו מוסד אקדמאי, באותו קורס, לאותו מרצה. "סטודנטים חייבים לזכור שכאשר הם רוכשים עבודה באינטרנט, או אפילו מאיזה ידיד או מכר, הם לא רוכשים בלעדיות על העבודה, ולא משנה מה מבטיחים להם. קרוב לוודאי שאותה עבודה שנרכשה על ידם נרכשה והוגשה כבר בעבר ע"י סטודנט אחר, או שסטודנט אחר ירכוש ויגיש אותה בעתיד. משמע, זה רק עניין של זמן שההונאה תיחשף".

ומהו הסיכון ברכישת עבודה שנתפרת במיוחד?

"נתקלנו במקרים בהם סטודנטים רכשו את שירותיו של 'כותב עבודות', שילמו לו ממיטב כספם על מנת שיכתוב עבורם עבודה מקורית, ובסוף הסתבר שאותו 'עילוי' לא כותב שום דבר. הוא עצמו קונה את העבודות באינטרנט ומוכר אותם הלאה, ברווח עצום כמובן, לסטודנטים תמימים. אותו 'כותב עבודות' ממשיך ללא הפרעה בעוקצים שלו, כיוון שאיש מקורבנותיו לא מוכן להתלונן כנגדו, ובכך להפליל את עצמו ברכישת עבודה. מכל מקום, הקו המחבר בין כל הסטודנטים שמגיעים אלינו ואשמים בהעתקה המיוחסת להם – ויש חפים – שכולם כאחד מסכימים, שמדובר באחד המעשים המטופשים ביותר שעשו, ואילו היו מפעילים שיקול דעת מינימלי, היה חוסכים לעצמם הסתבכות מיותרת. בשורה התחתונה, בזמן ובמאמץ שסטודנט צריך להשקיע בהסוואת עבודה מועתקת, באופן המבטיח שלא ייחשף, אפשר כבר לכתוב עבודה מקורית".

לכתבה המלאה שפורסמה ב"מקור ראשון" ראו: עבודה בעיניים (על עבודות אקדמיות למכירה).


"מכירת עבודות אקדמיות: תעשייה שמגלגלת מיליונים" – פורסם באתר NRG 

"עו"ד גיא פלנטר, המייצג סטודנטים בהליכים משמעתיים לאחר שנתפסו בהעתקת עבודות, סבור שהדרך שבה נוקטים המוסדות האקדמיים למיגור התופעה לא תצלח, כל עוד לא מפנים את הכלים המשפטיים גם נגד מוכרי העבודות. "אפשר להסתכל על זה כמו על ספקי סמים ועל צרכני סמים", הוא אומר. "אם לא תטפל בספקי הסמים לא עשית שום דבר. זו חוכמה קטנה מאוד לטפל בצרכנים, אבל מי שעושה פה את הכסף ומי שמכשיל ומחטיא אלה הספקים. אם הספקים יטופלו, לא יהיה גם מי שימכור לסטודנטים את העבודות הללו". 

האם יש יסוד להאשים את מוכרי העבודות בעברות פליליות? 

"בוודאי. ברוב המקרים מדובר במרמה. המודל שלהם בנוי על מכירת אותה עבודה כמה שיותר פעמים. לא משתלם להם לעשות עבודה מקורית לכל אחד, ולפעמים הם קונים בעצמם את העבודה באינטרנט מאתר אחר. קונים בזול ומוכרים באלפי שקלים". 

אתה אומר זאת על סמך מקרים שנתקלת בהם בעבר? 

"ברור. בכל המקרים שבהם סטודנטים מועמדים לדין, מה שקרה הוא שעבודה שהובטח להם שהיא מקורית לא הייתה מקורית. את הדבר הזה אפשר לחשוף בקלות. נתקלתי כבר במצבים שבהם מוכר העבודה מכר את אותה העבודה לשלושה סטודנטים באותו קורס. הוא ידע מראש שהם ייחשפו כי מדובר באותו קורס ובעבודה שהוגשה באותו מועד. אותו אדם שלקח מהם כסף הציג בפניהם מצג שווא. מעבר לפן המוסרי, הוא התחייב לתת להם שירות מסוים ולא מספק אותו למרות שקיבל עליו תשלום". 

האם יש מקום לבסס אישומים פליליים כלליים יותר נגד מוכרי העבודות? 

"בכל הנוגע ליחס שבין הסטודנט לבין מוכר העבודה ניתן לבסס אישום של קבלת דבר במרמה. הסטודנט נפרד מכספו על בסיס מצג כוזב שהעבודה שהוא מקבל תהיה אותנטית בזמן שפעמים רבות היא איננה כזו. מלבד זאת, אפשר לראות את מוכר העבודה כשותף מלא לעברות שמבצע הסטודנט. הרי הם עושים את העברות הללו בצוותא". 

מה הדרך לטיפול בתופעה? 

"צריך להחיל את הדין הפלילי על אותם מוכרי עבודות שעושים את זה לשם בצע כסף. זו עבריינות לשמה ותעשייה שפועלת להפקת רווחים על גבם של הסטודנטים התמימים שנלחצים ומתפתים לקנות עבודה במחשבה שהיא אותנטית. כל עוד הספקים לא יטופלו, אתה תמשיך לראות אותם מוכרים עבודות באינטרנט בריש גלי". 

על מי מוטלת האחריות להביא לטיפול בתופעה? 

"אני חושב שהמוסדות האקדמיים צריכים להתאחד ולטפל בתופעה. רק הם יכולים להניע את משטרת ישראל לעשות משהו בעניין הזה. המשטרה מאוד עמוסה, ואם לא תהיה קבוצת לחץ שתשים את זה על סדר היום הנושא לא יטופל". 

לכתבה המלאה ראו: "מכירת עבודות אקדמיות: תעשייה שמגלגלת מיליונים" פורסם באתר NRG.


"תואר ברמאות: כך מתנהלת תעשיית השקר של מכירת עבודות אקדמיות" – פרסום באתר TheMarker

"מעשיהם של מוכרי העבודות חמורים ממעשי הסטודנטים עצמם"; 

לדברי עו"ד גיא פלנטר, המייצג בין היתר סטודנטים בדיני משמעת, במקרים של קניית עבודה והגשתה למוסד אקדמי יש "כל היסודות לגיבוש עבירות פליליות". כך למשל, "עבירה של זיוף מתגבשת בכך שסטודנט חותם על עבודה שהיא לא פרי עמלו ויוצר מצג כוזב כאילו כתב את העבודה, ואם על בסיס העבודה המזויפת זוכה הסטודנט לציון, הרי שנתגבשה העבירה של קבלת דבר במרמה. במידה שהעתקת העבודה נחשפה, התגבשה 'רק' עבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה".

עו"ד פלנטר מבהיר כי גם מוכרי העבודות עוברים על החוק, מאחר שהם "מפירים זכויות יוצרים באופן שיטתי למטרות מסחריות וניתן לראות בהם שותפים למעשי הזיוף והמרמה של הסטודנטים, או לכל הפחות מסייעים לעבירות אלו". עם זאת, מציין עו"ד פלנטר כי למעט מקרים חריגים בחומרתם, יסתפקו המוסדות האקדמיים בטיפול משמעתי ולא יגישו תלונה למשטרה כנגד הסטודנטים.

"מדי חודש פונים אלינו לפחות שניים -שלושה סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים ומבקשים שנעניק להם ייעוץ או ייצוג משפטי בנושא", אומר עו"ד פלנטר כשהוא מתייחס להיקף התופעה. "בעיני, מעשיהם של מוכרי העבודות למיניהם חמורים לאין שיעור ממעשי הסטודנטים עצמם, וזאת מבלי להקל ראש בחומרת מעשיהם של הסטודנטים. מוכרי העבודות מתפרנסים מניצול מצוקתם של הסטודנטים ומהכשלתם, תוך גביית ממון רב על בסיס הבטחות שווא. במישור המשפטי שני הצדדים לעסקת מכירת העבודה והגשתה הם שותפים מלאים להונאה של מוסד הלימוד, אלא שבדרך כלל המוכר לא נחשף ואם הוא לא סטודנט בעצמו, הרי הדין המשמעתי לא חל עליו ובהיעדר טיפול פלילי, יוצא המוכר ללא כל סנקציה על מעשיו".

לכתבה המלאה ראו: "תואר ברמאות: כך מתנהלת תעשיית השקר של מכירת עבודות אקדמיות".


 

גיא פלנטר משרד עורכי דין

סטודנטים – דין משמעתי | יצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או בפני וועדת משמעת וכן בהליכי ערעור על פסקי דין משמעתיים | הונאה בעבודה סמינריונית | הליך משמעתי 

www.flanter-law.co.il


 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים