זיכוי נאשם – עבירות מין חמורות – תלונת שווא | מעשה סדום בחסר ישע

זיכוי נאשם מעבירות מין: בית המשפט המחוזי בתל-אביב מורה על זיכוי נאשם מעבירות מעשה סדום בחסר ישע

  • פרשה זו החלה במעצרו של אדם חף מפשע עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו וכמעט הסתיימה בעיוות דין נוראי – הרשעתו בעבירות מין חמורות שמעולם לא ביצע, ושליחתו למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.
  • עניינה של הפרשה בעינוי דין לאדם, ללא עבר פלילי, אשר יום בהיר אחד התהפך עליו כל עולמו – הוא נעצר בקול תרועה רמה, נקרע ממשפחתו וחבריו, נקלע בעל כורחו לחקירת משטרה דורסנית ובלתי הוגנת שהפרה באופן בוטה את כל זכויותיו הבסיסיות ובתום החקירה הפלילית הואשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על לא עוול בכפו, בעבירות מין מהחמורות בספר החוקים – אותם כלל לא ביצע.
  • הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת, ובמסגרת כתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אף פתחה את "אולפן שישי" בערוץ 2 בכותרת: "תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע":

  • בסופו של יום, הסתיים משפטו הפלילי של הנאשם בזיכוי מלא בבית המשפט המחוזי. תביעת פיצויים שהגיש כנגד משטרת ישראל זיכתה אותו בכמעט מליון ש"ח.

תחילת הפרשה – הדלפות מטעם משטרת ישראל וחריצת דינו של הנאשם בציבור, עוד בטרם החל משפטו, תוך פגיעה קשה בחזקת החפות שלו

עבירות המין החמורות בהן הואשם הנאשם:

  • כנגד הנאשם, עובד זר מהפיליפינים אשר הועסק כמטפל סיעודי בקשיש, הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של מעשה סדום בחסר ישע, בניגוד לסעיף 351 בנסיבות סעיפים 347(ב) ו-345(א) לחוק העונשין.
  • בתמצית, נטען בכתב האישום כי ב-12 הזדמנויות שונות ביצע הנאשם מעשי סדום בקשיש אשר בטיפולו.
  • סעיף 347 (ג) לחוק העונשין מגדיר "מעשה סדום" כדלקמן:

"347 מעשה סדום

(ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם".

  • כתב האישום כלל את אחת העבירות הפליליות החמורות ביותר בספר החוקים; סעיף 351 לחוק העונשין, בו הואשם הנאשם בכתב האישום, קובע כדלקמן:

"351. עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע

(א)   העובר עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א) או של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים".

  • משמע, במידה והיה מורשע במיוחס לו, עמד הנאשם בסיכון כי ייגזר עליו עונש של עד 20 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
  • יתרה מכך, בהתאם להוראות סעיף 355 לחוק העונשין, נקבע עונש מזערי לעבירה בה הואשם הנאשם, קרי – שהעונש לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה (כלומר במקרה שלל הנאשם בו עסקינן, תקופת מאסר שלא תפחת מ- 5 שנים), אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, לאחר קביעה של בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו ומסוכנותו אינהרנטית לעבירות בהן הוא הואשם

  • בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בתיק מ"ת 90866-09 בקשה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
  • בהחלטה מנומקת המשתרעת על 7 עמודים, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטת חיותה כוחן) כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס אשמתו של הנאשם:
    • עדות המתלונן המפלילה את הנאשם, הנתמכת בעדויות בני משפחתו של המתלונן;
    • עדות הפתולוג אשר בדק את המתלונן, אשר בפניו חזר המתלונן על התוכן העיקרי של תלונתו.
    • מצבו הנפשי של המתלונן, שסימניו הראשונים באו לידי ביטוי בתקופה חופפת לתקופה בו בוצעו בו המעשים.
    • העדר מניע – לא למתלונן ולא לבני משפחתו היה מניע לטפול על הנאשם אשמת שווא.
    • הודאה של הנאשם אשר קבילה ואין לפסול אותה. מעיון בהודעות, בתמלילים ובחלק מהחקירה המצולמת, ניתן להתרשם שהנאשם הבין היטב את השאלות שהוצגו לו ובחלק מהמקרים אף השיב בעברית. השאלות הוצגו בשפה אנגלית פשוטה ובסיסית והנאשם השיב לשאלות באותה שפה. בנוסף, אין להתעלם מכך שהחוקר מדבר גם בשפת הטגלו (ניב פיליפיני).
    • "הבעת הצער והחרטה שהביע המשיב בסוף הודעתו, מצביעה כאלף עדים, כי הוא הבין היטב את מהות החקירה ואת מהות מעשיו…אין לי אלא לקבוע, כי אין ממש בטענה שהמשיב לא הבין את הנאמר לו, הגם שדברי המשיב נאמרו בצמצום ובאנגלית בסיסית".
  • בית המשפט הדגיש כי לא נעלמו מעניו הקשיים עליהם הצביעו באי כוח הצדדים, אולם אין באלה כדי להצביע על כרסום מסיבי בעוצמת הראיות שיוביל למסקנה, כבר בשלב זה, כי קיים סיכוי לזיכויו של הנאשם.
  • מסוכנתו של הנאשם, כך פסק בית המשפט, אינהרנטית לעבירות בהן הוא מואשם. מאחר ומדובר בעובד זר, שמרכז חייו מחוץ לתחום מדינת ישראל, לא ניתן לאיין את המסוכנות על – ידי חלופה, גם אם יפקיד את דרכונו ויינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. לשיטתו של בית המשפט, הניסיון מלמד, כי לא מעט אנשים נמלטו מאימת הדין בעזרת מסמכים מזויפים, במיוחד ובפרט כאשר חרב המאסר מתהפכת מעל ראשו של הנאשם.
  • אשר על כן, הורה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
  • החלטה שיפוטית מנומקת זו, לעצור עת הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, אך ממחישה עד כמה קרוב היה מקרה זה לעיוות דין – להרשעתו של אדם בעבירות מין חמורות ביותר, על לא עוול בחפו – ולשליחתו למאסר של אדם חף מכל פשע, לתקופה ממושכת ביותר.
  • המקרה נלמד כיום בחלק מבתי הספר למשפטים בארץ.

זיכוי במשפט פלילי מעבירות מין חמורות ושחרור ממעצר

  • משפטו של הנאשם התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בפני "הרכב פשע חמור" – כב' השופטת נורית אחיטוב, אב"ד, כב' השופטת מרים דיסקין וכב' השופט רענן בן- יוסף.
  • לאחר חקירתם הנגדית של שני עדי התביעה המרכזיים במשפט (המתלונן וחוקר המשטרה, שלטענתו הודה בפניו הנאשם במסגרת החקירה) על ידי עו"ד פלילי גיא פלנטר, ועוד בטרם אפילו נשמעה עדותו של הנאשם, המליץ בית המשפט בפני הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום ולהסכים לשחרור מיידי של הנאשם ממעצרו, שכן לנוכח הראיות שנשמעו – אין שום סיכוי להרשעתו.
  • בעקבות הערות בית המשפט, נפגש עו"ד פלילי גיא פלנטר עם ממונה בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), עו"ד נאווה שילר, אשר קיבלה את עמדתו של עו"ד פלנטר ואת המלצת בית המשפט לפיה, יש לחזור מכתב האישום ולשחרר מייד את הנאשם ממעצרו.
  • עם חזרתה של הפרקליטות מכתב האישום, זיכה בית המשפט המחוזי (הרכב כב' השופטת נורית אחיטוב) את הנאשם זיכוי מוחלט מכל העבירות הפליליות החמורות בכתב האישום שהוגש כנגדו.
  • כאמור, הפרשה זכתה לכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, ופתחה את "אולפן שישי" בערוץ 2 בכותרת: "תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע":

סוף דבר

  • תיק פלילי, שנראה בעת מעצרו של הנאשם והגשת כתב האישום כנגדו כ"סגור" במישור הראייתי, וכ"חמור ביותר" במישור הערכי, התברר לאחר מלאכת הסניגור בתיק, שאין בו למעשה שום סיכוי להרשעה.
  • לפיכך, שוחרר הנאשם ממעצרו וזוכה זיכוי מוחלט (שלא מחמת הספק), אף שהדבר חשף את מדינת ישראל לתביעת פיצויים מצד הנאשם, בגין העוול הרב שנגרם לו. בעקבות ההתנהלות השערורייתית של הרשויות בתיק זה שילמה מדינת ישראל לנאשם פיצויים בגובה של כמעט מליון ש"ח.
  • הגנתו של הנאשם רודריגו גבריאל מומנה על ידי משפחתו של מי שהיה מבכירי עורכי הדין בישראל, עו"ד אמנון גולדנברג ז"ל.
  • ד"ר אמנון גולדנברג ז"ל עמד בראש משרד ש. הורוביץ ושות'. במשך 4 שנים כיהן כראש לשכת עורכי הדין ובמהלך שנות פעילותו נודע כאחד מעורכי הדין המובילים בישראל. ביתו, הגב' אפרת גולדנברג, דאגה להעמיד לנאשם בתיק זה ייצוג משפטי הולם.
  • כתבות נוספות אודות הפרשה:
  • בהמשך עמוד זה ניתן לראות את כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם וכן את החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל – אביב – יפו לזכות את הנאשם זיכוי מוחלט.

תיק פשע חמור 1072/09, בית המשפט המחוזי תל-אביב, בפני הרכב, כב' אב"ד השופטת נורית אחיטוב, כב' השופטת מרים דיסקין וכב' השופט רענן בן – יוסף.


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי נאשם – משפט פלילי | תלונת שווא על עבירות מין חמורות | מעשה סדום בחסר ישע


 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

עבירות מין והטרדה מינית - דוגמאות למקרים שטופלו ע"י משרדנו, ללא פרטים מזהים של המעורבים:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים