זיכוי בתיק פלילי | עבירות תכנון ובניה | שימוש במקרקעין ללא היתר | עורך דין פלילי

זיכוי בתיק פלילי – עבירות תכנון ובניה. מקרה להמחשה אשר טופל ע"י משרדנו; בית משפט מקבל את טיעוניו של עורך דין פלילי גיא פלנטר ומורה על זיכוי מוחלט מעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר

בית משפט השלום בחדרה. צילום: מיכאל מרטינז.

חשיבותו של פסק הדין

  • פרשה זו עוסקת בזיכוי חברות פלאפון ובית הבד העתיק בע"מ מעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, בניגוד לחוק התכנון והבניה (בענין תורן אנטנה סלולארית ומתקן שידור של חברת פלאפון) תוך השמעת ביקורת על השיהוי שנקטה המאשימה בהגשת כתב האישום, על העמדות השונות והסותרות שהוצגו ע"י רשויות המדינה, ועל התנהלות המאשימה תוך מה שבית המשפט מתאר כ"כניעה ללחץ ציבורי מחד גיסא ופגיעה בשמן הטוב של הנאשמות מאידך גיסא".
  • בניגוד לעמדת התביעה, קבע בית המשפט (כב' השופטת טל תדמור – זמיר) כי הוא אינו כבול בהחלטת ביניים של עצמו (במסגרתה דחה מותב אחר טענה מקדמית לפיה עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה) וזיכה את הנאשמות מכל אשמה, וזאת ללא שמיעת הראיות ועל בסיס אותו חומר חקירה (שהוגש בהסכמה לצורך הכרעה בטענה המקדמית) ועל בסיס אותן טענות (שבמקור נדחו, במסגרת ההכרעה בטענה המקדמית).
  • יתרה מכך, מסמך עליו חתם מהנדס הועדה, הנחזה להיות "תעודת עובד ציבור" והמבסס לכאורה את האישום – נפסל ע"י בית המשפט כראיה להוכחת האישום.  

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשמות – עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר

  • פרשה זו עוסקת בתורן אנטנה סלולארית בגובה 40 מטר ומתקן שידור. כנגד תאגיד בשם בית הבד העתיק בע"מ וחברת פלאפון, שהציבה והפעילה את התורן ומתקן השידור, הוגש כתב אישום המייחס להן עבירות על חוק התכנון והבניה, קרי – שימוש במקרקעין ללא היתר, בניגוד לסעיפים 204(א), 205, 208 (א) ביחד עם סעיף 145(א)(2) ו – (3) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965.
  • בתמצית, נטען בפרק העובדתי בכתב האישום כי ביום 13.11.03 היה על הנאשמות לקבל היתר בניה לאנטנה ולמתקן השידור, והחל ממועד זה, משלא נתקבל היתר בניה, השתמשו הנאשמות במקרקעין ועשו בהן עבודות הטעונות היתר ללא היתר כדין וזאת במשך למעלה משבע וחצי שנים, עד למועד הגשת כתב האישום ביוני 2011.

על העבירות בהן הואשמו הנאשמות לפי חוק התכנון והבניה

  • החובה לקבל היתר בניה מעוגנת בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה, שכותרתו "עבודות טעונות היתר":

"145(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.

  • סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, קובע כדלקמן:

"המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו   קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו".

  • לפי סעיף 205 לחוק התכנון והבניה, במידה והורשע אדם לפי סעיף 204 לחוק, רשאי בית המשפט, בשעת גזר הדין:

"1. לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט או על ידי הועדה המקומית, אם ביקשו על כך הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע;

2. לצוות שאף אותו חלק מהבניין שלא נבנה כאמור בפסקה (1), ייהרס, יפורק או יסולק, אם יש בביצוע צו לפי פסקה (1) בלבד כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור;

3. לתת לנשפט כל צו אחר שייראה לבית המשפט, בקשר לדרך או לבניין שבהם נעברה העבירה, לרבות צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית".

  • סעיף 208 (א) לחוק מסדיר מי אחראי מבחינה פלילית לעבודה ולשימוש הטעונים היתר:

"208. (א)  בוצעה עבודה או השתמשו במקרקעין בנסיבות ובדרך שיש בהם עבירה לפי סעיף 204, ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:

1. בעל ההיתר לביצוע העבודה או השימוש כאמור;

2. מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר כאמור מכוח חוק זה או תקנה על פיו;

3. בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה;

4. מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה;

5. בבעלות משותפת במקרקעין – כל אחד מן השותפים בשעת ביצוע העבירה;

6. המבצע בפועל את העבודה;

7. המשתמש בפועל במקרקעין".

דחיית טענה מקדמית של הנאשמות לפיה, העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה

  • עם פתיחת ההליך הפלילי, טענו הנאשמות טענה מקדמית, בהתאם להוראות סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, לפיה העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, שכן לפי פרשנות ההגנה, אין הנאשמות מחויבות להגיש בקשה להיתר בניה חדש.
  • לצורך הכרעה בטענה המקדמית, הוגש מלוא חומר החקירה לעיונו של בית המשפט, והצדדים הגישו סיכומים בכתב בנושא.
  • משאימץ בית המשפט את פרשנות המאשימה ודחה את הטענה המקדמית, תוך קביעה שבמידה ועובדות כתב האישום יוכחו בראיות התביעה, יש בהם כדי להוות עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, כפרו הנאשמות בכל עובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות בפני מותב אחר (כבוד השופטת טל תדמור-זמיר).

זיכוי במשפט פלילי – לאחר שהחליט בהכרעת הדין לסטות מהחלטת הביניים של עצמו, מורה בית המשפט על זיכוי הנאשמות

  • לאחר שהתיק נקבע לשמיעת הראיות, הצטרף עורך דין פלילי גיא פלנטר להגנה, כבא כוח הנאשמת 1. בשלב זה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה לא יעידו עדים מטעמם ולא יקיימו הליך של הוכחות, אלא יגישו סיכומי טענותיהם בכתב, בהסתמך על אותו חומר חקירה שהוגש לעיון בית המשפט לצורך הכרעה בטענה המקדמית.
  • בסיכומיה, ביקשה המאשימה לשכנע, כי הטענה שהשימוש נעשה בהיתר נדונה והוכרעה כבר בהחלטת הביניים, שדחתה את פרשנות הנאשמות, ולפיכך יש להרשיע את הנאשמות.
  • עורך דין פלילי גיא פלנטר טען, בין היתר, כדלקמן:
    • החלטת הביניים הייתה שגויה וסתרה החלטות קודמות של בית המשפט המחוזי בעניין זהה, ללא נימוק סביר;
    • החלטת הביניים אינה מונעת דיון מחודש בשאלת האחריות הפלילית של הנאשמות;
    • בית המשפט אינו כבול להחלטות ביניים של עצמו ורשאי לפסוק אחרת בהכרעת דינו.
  • בית המשפט פסק, כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על המותב שקדם לו, ואינו מוסמך לקבוע כי זה טעה או שגה. יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את טענות ההגנה לפיהן הוא אינו כבול להחלטת ביניים של עצמו, וכי בשלב הכרעת הדין אין מניעה מלסטות מהחלטת ביניים – וזיכה את הנאשמות (על בסיס אותו חומר חקירה), תוך קביעה שיש לראות את פלאפון כבעלת היתר כדין וכפועל יוצא, כמשתמשת כדין במקרקעין.

מסמך עליו חתם מהנדס הועדה, הנחזה להיות "תעודת עובד ציבור" והמבסס לכאורה את האישום – נפסל כראיה להוכחת האישום  

  • עניין נוסף מעניין בו פסק בית המשפט – האם מסמך החתום ע"י מהנדס הועדה שכותרתו "תעודת עובד ציבור" אכן עונה על הגדרת תעודת עובד ציבור בפקודת הראיות, על כל המשתמע מכך.
  • על שאלה זו השיב בית המשפט בשלילה, מאחר ומהנדס הועדה כלל במסמך פרשנות משפטית, בלא שניתנה לו סמכות לכך; אין די בזהות החותם כ"עובד ציבור" כדי להפוך את המסמך עליו חתם ל"תעודת עובד ציבור", פסק בית המשפט. משרשם מהנדס הועדה במסמך מסקנות אישיות ופרשנות שאינם מבוססים על ממצאים עובדתיים שנמצאים בתיקי העירייה, לא ניתן להגדיר את המסמך כ"תעודת עובד ציבור".

את פסק דינו חתם בית המשפט בדברי ביקורת על התנהלות התביעה בפרשה זו

  • בטרם סיים את דברו, מתח בית המשפט ביקורת חריפה על השיהוי שנקטה המאשימה בהגשת כתב האישום, על העמדות השונות והסותרות שהוצגו ע"י רשויות המדינה, ועל התנהלות המאשימה "תוך כניעה ללחץ ציבורי מחד גיסא ופגיעה בשמן הטוב של הנאשמות מאידך גיסא".
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהכרעת הדין אשר במסגרתה זיכה בית המשפט את הנאשמות מעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר.
  • מאחר ומדובר בפרשה אשר פורסמה זה מכבר והסתיימה בזיכוי, חרגנו ממנהגנו ולא הסתרנו את זהות המעורבים.

תו"ב 16114-06-11, בפני כבוד השופטת טל תדמור-זמיר, בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה.


עורכי דין פליליים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי במשפט פלילי | עבירות תכנון ובניה | שימוש במקרקעין ללא היתר


 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

עבירות תכנון ובניה - דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים