עד מדינה – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה. מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל

ייצוג חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה; מקרה להמחשה בעבירת מתן שוחד; – מחיקת 6 אישומים פליליים ועונש מינורי לעד מדינה שנתן שוחד לרס"ן וסחר עם הקצין בהיתרי כניסה לישראל

  • במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.
  • בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמא בו נרתם משרדנו לסייע בגיבוש הסכם עד מדינה, הסכם שחשף וסייע למיגור נגע שחיתות – מכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים שלא היו מורשים להיכנס לישראל, על ידי רס"ן בצה"ל, אשר קיבל שוחד בתמורה להנפקת היתרי הכניסה וסיכן את ביטחון המדינה.

ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על ראש פרק תוביל ישירות אליו):

על מוסד "עד המדינה"

  • במציאות החברתית הקיימת, הסכמי עד מדינה ממלאים תפקיד חיוני. עמד על כך בית המשפט העליון למשל בע"פ 1309/06 מדינת ישראל נגד יחיא תורק:

"...עלינו לשוב ולהזכיר את התפקיד המשמעותי אותו ממלאים הסכמי עד מדינה במציאות החברתית הקיימת. אף שמוסד עד המדינה לא התקבל תמיד באהדה רבה, גם למבקריו ברור היה, כי השימוש בו ממלא תפקיד חיוני במלחמה בפשיעה, שכן "באותם מקרים שאין די ראיות בידי התביעה להעמיד לדין שותפים לעבירה, וכתוצאה מכך היו אלה יוצאים כולם ללא עונש, קיים אינטרס ציבורי ליתן הבטחה לאחד מהשותפים שלא יועמד לדין, ובלבד שיעיד נגד השותפים האחרים, דבר העשוי להביא להרשעתם…".

"…אכן, "הסדר עם עבריין המעורב בעבירה, שלפיו ישמש 'עד מדינה', הוא בבחינת הכרח בליגונה. תכליתו לאפשר מיצוי הדין עם עבריינים שפשעו על-ידי עדות מי שחבר להם בביצוע העבירה".

  • המחוקק הגדיר את "עד המדינה" כ"שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה" (סעיף 54(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב] התשל"א – 1971).
  • הנחיה מספר 4.2201 של היועץ המשפטי לממשלה מסדירה את מוסד "עד המדינה". בתמצית, הנחיה זו, שכותרתה "עד מדינה" עוסקת בעניינים הבאים:
    • השיקולים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה.
    • טיב טובות ההנאה שניתן להעניק לעדי מדינה;
    • הפרטים האמורים להיכלל בהסכם עד המדינה;
    • מי מוסמך לחתום על הסכם עד מדינה ולאשרו;
    • זכותו של חשוד או נאשם המועמד להיות עד מדינה לקבל ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין וכן לייצוג על ידי עורך דין, במעמד החתימה על הסכם עד המדינה.
    • כללים ביחס לדברים שאמר העד במסגרת המו"מ להסדר טעון ולהסכם עד מדינה, גם אם המו"מ לא השתכלל להסכם.
    • כללים ביחס לביטול הסכם עד מדינה, בין אם מטעמים של אינטרס ציבורי ובין אם בעקבות הפרתו של ההסכם ע"י עד המדינה.
    • כללים ביחס לשימוש באמרות עד המדינה לאחר ביטול ההסכם עקב הפרה בהליך פלילי כנגד העד עצמו או נגד אחרים.
    • שאלת העמדתו לדין של עד המדינה בעקבות הפרת ההסכם.
    • איסור על חתימת הסכם עד מדינה כאמצעי תחבולה שנועד לחלץ הודיה, אם מפי העד ואם מפי חשודים אחרים.
    • השלכת מידת העונש שהושת על עד המדינה לגבי ענישת הנאשמים האחרים בפרשה.
  • בתמצית, מונה הנחיית היועמ"ש את השיקולים הבאים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה:
    • מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימה על הסכם עד מדינה;
    • הראיות הקיימות בחומר החקירה, החיצוניות לעדותו של עד המדינה;
    • פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק;
    • מעמד העד ומרכזיותו; ככלל, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה. במקרים חריגים אשר מונה ההנחיה, ניתן לשקול הסכם עד מדינה גם עם מבצע עיקרי.
    • אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו;
    • סיוע לעדות עד המדינה: לא ניתן להרשיע על בסיס עדותו של עד מדינה ללא תוספת ראייתית חזקה, שבשפה המשפטית נקראת "סיוע".
    • חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת הסכם עד המדינה. ככלל, לא נחתמים הסכמי עד מדינה בעבירות שאינן מסוג פשע. ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור, יהא מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה להוכחת העבירה וביצועה על ידי שותפיו של עמד המדינה.
    • ריבוי עדי מדינה בפרשה אחרת; ככלל נמנעים ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה.
    • אבטחת עד המדינה –כבר במהלך המו"מ למעמד של עד מדינה יש לשקול את הצורך והיכולת של רשויות אכיפת החוק לאבטח את עד המדינה או בני משפחתו.
  • ההנחיה אף מונה טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה:
    • הבטחה שלא להעמיד לדין.
    • הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים פחות.
    • הבטחה לעתירה משותפת לענישה מתונה בהליך הפלילי.
    • הבטחה לדרישה מתונה בעונש בתיקים אחרים או לסגירת תיקים אחרים.
    • הבטחה להמלצה לחנינה או ניכוי שליש מעונש המאסר.
    • הבטחה לסיוע ביציאה לחו"ל או תכנית אחרת להגנה על עדים.
    • תמורה כספית או אחרת.
  • הליך גיבוש הסכם עד מדינה הינו מורכב ועדין, כרוך בסיכונים רבים ולפיכך יש להפקידו רק בידיו של עורך דין פלילי בעל מומחיות וניסיון מתאימים.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי של עד מדינה בפרשת מכירת היתרי כניסה לישראל ע"י רס"ן תמורת שוחד

  • כאמור, אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו גיבש משרדנו עם התובע הצבאי הראשי הסכם עד מדינה ובהמשך, העניק ייעוץ וייצוג משפטי לעד המדינה עד סיום תפקידו בפרשה.
  • ואלו בתמצית העובדות; הדמויות המרכזיות בפרשה הינם קצין צה"ל בדרגת רס"ן, אשר שירת כקצין תיאום אזרחי במנהל האזרחי ואיש עסקים פלסטיני שהפך לעד מדינה ויוצג על ידי משרדנו.
  • במסגרת הסכם עד מדינה שגיבש משרדנו:
    • נמחקו מכתב האישום שהוגש כנגד עד המדינה 6 מתוך 7 האישומים.
    • עוד הוסכם במסגרת הסכם עד המדינה כי בגין מתן שוחד לקצין ייגזר על עד המדינה עונש מוסכם מינורי;
    • 89 ימי מאסר שהם כימי מעצרו עד שנחתם עימו הסכם עד המדינה;
    • מאסר על תנאי, ללא קנס וללא השבה של הכספים שגרף עד המדינה במסגרת פרשה זו.
  • לבקשתנו, קיים צו איסור פרסום האוסר על חשיפת פרטיו של עד המדינה.
  • במסגרת הסכם עד המדינה, העיד עד המדינה כנגד הקצין בפני בית דין צבאי, לאחר שהוגש כנגד הקצין כתב אישום בשורה ארוכה של עבירות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה. בסופו של יום נגזרו על הקצין 5 שנות מאסר קנס בסך 30,000 ש"ח והורדה לדרגת טוראי. בתאריך 2.3.17, אישר בית הדין הצבאי לערעורים בתיק ע/ 8/16 את עונשו של הקצין, ובכך תמה הפרשה.

 

היתרי כניסה לישראל בתמורה לשוחד – אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לדברים. צילום Getty Images.

פרסומים על הפרשה בכלי התקשרות ובפסיקה

תחילת הפרשה – חקירה סמויה של הימל"מ בחשד לסחר בהיתרי כניסה לישראל תמורת שוחד והגשת כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים

  • תחילתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל"מ), יחידה האמונה במצ"ח על חקירת מקרים מיוחדים ורגישים בצבא.
  • בעקבות ראיות שנאספו בחקירה הסמויה של הימל"מ, נעצרו הקצין ומספר פלסטינים, ביניהם איש עסקים פלסטיני והוגשו כנגדם כתבי אישום מופלגים בחומרתם.
  • כתב האישום שהוגש כנגד הקצין לבית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל מנה לא פחות מ- 32 פרטי אישום ובהם עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, 14 עבירות של חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, בניגוד לסעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955; עבירות של סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ולסעיף 31 לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין ועבירה שעניינה התנהגות שאינה הולמת, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
  • בנספח שצורף לכתב האישום פורטו שמותיהם של לא פחות מ- 182 פלסטינים, ביחס אליהם נטען בכתב האישום, כי הקצין אישר בקשות להיתרי כניסה לישראל שלא כדין, וזאת בנוסף לפלסטינים אשר פרטיהם מופיעים בכתב האישום.
  • בד בבד עם הגשת כתב האישום כנגד הקצין, הוגש לבית המשפט הצבאי יהודה כנגד איש העסקים הפלסטיני כתב אישום המייחס לו, ב- 7 אישומים שונים, את העבירות הבאות:
    • הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שיצא שטח אשר הוכרז על ידי מפקד צבאי כשטח סגור ונכנס לירושלים ללא היתר כניסה כדין, עבירה לפי סעיף 318(ו) וסעיף 333 לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע – 2009.
    • מתן שוחד, בכך שנתן לקצין צה"ל, עובד ציבור, שוחד בסך כולל של 72,800 ש"ח, עבירה בניגוד לסעיף 258(ב) ו- (ג) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע – 2009.
    • קבלת דבר במרמה, בכך שקיבל במרמה, בשני אישומים שונים, כספים עבור היתרי כניסה לישראל, אשר אינם מצריכים כל תשלום בגין הוצאתם, עבירות בניגוד לסעיף 417(2) לחוק הפלילי הירדני, מס' 16 לשנת 1960.
    • סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שבשני אישומים שונים, סייע לאחרים להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 318(ו), 333 וסעיף 201(א)(3) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע – 2009.
    • פגיעה בביטחון האזור, עבירה בניגוד לסעיף 222(א) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע – 2009, בכך שעשה מעשים שיש בהם פגיעה וסכנה לביטחון האזור ולביטחון כוחות צה"ל.

על מדיניות הענישה בעבירות שוחד:

  • עוד בשנת 1989 במסגרת ערעור בעניינו של רפאל לוי, מי שהיה הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים והורשע בין היתר בעבירות של לקיחת שוחד והפרת אמונים, עמד בית המשפט העליון על החומרה היתרה שבעבירת השוחד (ע"פ 355/88 רפאל לוי נגד מדינת ישראל) תוך אזכור דברים שנפסקו ע"י בית המשפט העליון בהקשר זה בעבר:

"לא בכדי התריעו הוגי דעות, מנביאי ישראל ועד לימינו, על השוחד כרעה חולה מאין כמוה. השוחד הינו סימן ההיכר המובהק של משטרים לבנטיניים שחלילה לנו להידמות להם… כיבוד החוק דורש בראש ובראשונה פעולה חינוכית קשה וממושכת, אבל עד שיגיעו ימות המשיח, אף לא נוכל בלעדי כוח ההרתעה שבעשיית דין ובאימת הדין… רחמנות יתרה כלפי הפרט בכגון אלה עלולה לעלות כדי התאכזרות לחברה כולה, פן היא תשקע ביוון המצולה של שוחד ושל שחיתות".

"הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש ואם כמתווך".

"עבירת השוחד מטבעה גורמת להשחתת מידות במנהל הציבורי. מכאן ההכרח להטיל עונשים מרתיעים על אלה החורגים מן השורה ומביאים לשיבוש דרכי מנהל תקינים. כאן גובר האינטרס הציבורי, שעליו מצווה בית המשפט לשמור".

"על-פי מדיניותו של בית-משפט זה משכבר הימים, העונש ההולם עברייני שוחד הוא מאסר בפועל, כעונש מרתיע. שכן 'הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כנותן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך".

"הלכה רווחת ומיוסדת היא, כי עובד ציבור הלוקח שוחד תמורת פעולה הקשורה בתפקידו, אחת דינו להיענש במאסר ממשי. חריגה מן הכלל הזה מותרת רק בהתקיים נסיבות יוצאות דופן…".

"השיקול המרכזי בענישתן של עבירות מסוג זה הוא הרתעתם של עובדי ציבור אחרים מפני ביצוע עבירות דומות, ושיקול זה אכן מחייב, כפי שכבר צוין, להעניש על ביצוען של עבירות מסוג זה בעונש מאסר שיש עמו כליאה בפועל".

על מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

  • ברגיל, נוקטים בתי המשפט במחוזותינו יד קשה בכל הנוגע לעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כך למשל פסק בית המשפט העליון ברע"פ 3674/04, אבו סאלם נגד מדינת ישראל:

"…הכול מסכימים כי תכלית החוק תכלית היא של ביטחון תושבי ישראל, ו"עקב ההחרפה בפיגועי הטרור בתחומי ישראל על ידי תושבי האזור נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הביטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל" …אכן, כל מי שחיים בישראל בימים אלה יודעים כי טרוריסטים חורשי-רע אשר נכנסו לישראל שלא-כדין, נעזרו לא אחת בתושבי ישראל – אשר עשו בתום-לב ולעתים תוך עצימת-עיניים – כדי להגיע למקום הפיגוע או כדי למצוא מקום לינה ומסתור עובר לפיגוע או לאחריו. תופעה קשה זו ביקש החוק למגר…".

 "…בית-המשפט העליון ישב על המדוכה, ולאחר שהביא במניין מכלול שיקולים שלעניין, יצאה מלפניו הלכה כי לאור תכליתו המפורשת של החוק ונוכח המציאות הביטחונית הקשה השוררת בישראל, ראוי לגזור על עבריינים אשר הסיעו, הלינו או העסיקו שוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית, עונשי מאסר בפועל, בכפיפות, כמובן, לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה…סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות-מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים …".

"הלכה זו חזרה ונשנתה בהחלטות רבות של בית-המשפט העליון, תוך הבהרה כי "בצוק העיתים יש להשתדל ולגזור על מי שעוברים … עבירות הקשורות בחוק הכניסה בישראל ובשוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית – מאסר בפועל; והוא, כמובן, בכפיפות לנסיבותיו האישיות של העבריין…".

"…טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה…מעשי הטרור הקשים עדיין מכים במדינה; הסיכון הטמון בהסעתם, בהלנתם ובהעסקתם של שוהים בלתי חוקיים המגיעים לישראל משטחי יהודה, השומרון וחבל עזה לא נתפוגג; ומכאן ששיקולי הרתעה – הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה. מסתבר כי הפרות החוק נמשכות, ונדרשים אנו למיצוי הענישה במקרים המתאימים, מתוך תקווה כי יעלה בידינו להרתיע מי שמועדים לדבר מביצוע עבירות שאפשר נראות הן קלות ופשוטות אך טמון בהן סיכון לחיי אדם. "המעשים שפורטו בסעיף 12א לחוק הכניסה – הלנה, העסקה והסעה של תושב האזור שנכנס לישראל, יושב בה או עובד בה, שלא כדין – הוגדרו מעשי עבירה שעונשם בצדם כדי למנוע הגשת סיוע – ואפילו מתוך תמימות – למי שעלולים להיות מפגעים"…ומשנמצא לנו כי חרף סיכוני הביטחון הקשים ממשיכים ישראלים רבים לעבור על החוק ולסכן את חיי הזולת ואף את חייהם שלהם, נדרשים אנו להמשיך במדיניות המחמירה שנועדה להרתיע מפני ביצוע העבירות...".

"… חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים – בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל – גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר".

חתימה על הסכם עד מדינה וגיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות הצבאית

  • בעודו עצור, ושעה שהוא צפוי למאסר ממושך במידה ויורשע במיוחס לו בכתב האישום, שחרר איש העסקים הפלסטיני את סניגורו הקודם והסמיך את עורך דין פלילי גיא פלנטר לייצגו.
  • עו"ד פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, ניהל מטעמו של האיש מו"מ עם גורמי התביעה הצבאית באיו"ש, הפרקליטות לעניינים מבצעיים והתובע הצבאי הראשי.
  • בהמשך למגעים אלו, נחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה, הכולל גם הסדר טעון ביחס לאופן סיום ההליך הפלילי כנגד עד המדינה.
  • במסגרת הסכם עד המדינה מסר עד המדינה עדויות ובהן מידע רב אודות הפרשה ואודות נושאים נוספים בהם היה מעורב הקצין שלא היו ידועים לגורמי אכיפת החוק.
  • על פי פרסום של הפרקליטות הצבאית, על רקע עדויות אלו שמסר עד המדינה וחומרי חקירה נוספים שנאספו על-ידי גורמי החקירה, הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום מתוקן כנגד הקצין, המייחס לו:

"…עבירות נוספות של לקיחת שוחד, המרכזית שבהן מתארת מנגנון מסודר ושיטתי, אשר התרחב עם הזמן, של מכירת היתרי כניסה לישראל תמורת תשלום של כמה אלפי שקלים בעבור כל היתר, תוך ביצוע עבירות של זיוף, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה ועוד. הקצין התחלק בחלק מהרווחים עם עד המדינה ועם פלסטיני נוסף. כתב האישום המתוקן מייחס לקצין כי קיבל שוחד בסך של למעלה מ-250,000 ש"ח, בתמורה להנפקת למעלה מ-200 היתרי כניסה לישראל. עוד יוחסו לקצין בכתב האישום המתוקן עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה, התנהגות שאינה הולמת, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, ומרמה והפרת אמונים".

  • במסגרת הסדר הטעון, נמחקו מכתב האישום המקורי 6 אישומים שונים אשר ייחסו לעד המדינה עבירות של כניסה לישראל ללא היתר כדין, קבלת דבר במרמה, סיוע להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין ופגיעה בבטחון האזור.
  • על כנו, נותר במסגרת הסדר הטעון אישום אחד בכתב האישום המתוקן, המייחס לעד המדינה מתן שוחד כספי לקצין, עבירה לפי סעיף 258(ב) ו-(ג) וסעיף 199ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] [יהודה והשומרון] (מס' 1651), התשע"ה – 2015.

בית המשפט הצבאי ביהודה מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על עד המדינה עונש מינורי

  • בדיון בפני בית הדין הצבאי ובהתאם להסכם עד המדינה והסדר הטעון, עתרו הפרקליטות הצבאית ועורך דין גיא פלנטר לעונש מוסכם של 89 ימי מאסר, כימי מעצרו, ומאסר מותנה.
  • במסגרת נימוקיו לאימוץ הסדר הטעון טען סרן אבישי קפלן מטעם התביעה הצבאית:

 "…המקרה שבפנינו, מאזן למעשה את הנכונות של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי החקירה ועם הפרקליטות הצבאית. בתאריך 2.2.14 חתם הנאשם על הסכם עד מדינה עם התביעה הצבאית במסגרתו הסכים למסור פרטי מידע רבים הנוגעים לעבירות אותן ביצע ביחד עם הקצין רס"ן…פרטי מידע אלו אומתו בשלב מאוחר יותר בחקירה ארוכה מקיפה על ידי מספר רב של עדי תביעה אשר אישרו את גרסת עד המדינה. עד המדינה עמד בהתחייבויותיו ומסר בחקירותיו, היו 11 חקירות אחרי חתימת הסכם עם עד המדינה, את כל הפרטים הנובעים מהנושאים עליהם התחייב להרחיב בחקירות. לאחר שחרורו מהמעצר המשיך לעמוד בהתחייבויותיו והתייצב לכל חקירה שהתבקש להגיע אליה. עד המדינה העיד 3 פעמים בפני בית הדין הצבאי ביפו, חזר פעם נוספת בדיוק רב על הדברים אותם מסר בחקירותיו המשטרתיות…עד המדינה לא קיבל שכר תמורת עדותו והתרשמנו כי הוא מוסר את הדברים כפי שהוא זוכר אותם מתוך כוונה לשתף פעולה…".

  • בית המשפט הצבאי ביהודה (כב' השופט רס"ן מאיר ויגיסר) אימץ את הסדר הטעון, בקובעו בין היתר:

"מובן כי העונש שהציגו בפני הצדדים אינו עומד בכל מסגרת ענישתית שנקבעה בעבירות של מתן שוחד. הכלל הוא שעונשי המאסר הם חמורים פי כמה, ועשויים להגיע למספר שנות מאסר בפועל וזאת בשל החומרה שראה המחוקק ורואים בתי המשפט בסוג זה של עבירות. השחיתות השלטונית והניסיון לקבל טובות הנאה באמצעות תשלום הם עניין שיש לעקור מן השורש באמצעות ענישה מחמירה. כך נקבע פעם אחר פעם וכך היה צריך להיות בעניינו אלמלא הנסיבות הייחודיות אותן פירטו הצדדים.

לביהמ"ש קשה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתן של רשויות האכיפה כאשר הן מתקשרות בהסכם מורכב של עד מדינה, כיוון שבפני ביהמ"ש לא נפרסת התמונה המלאה של החשדות בתיק ושל הפרשיה הכוללת. בנסיבות אלה, מצאתי כי ניתן לכבד את ההסדר בהיותו סביר".

  • בהתאמה, גזר בית המשפט הצבאי ביהודה על עד המדינה 89 ימים מאסר לריצוי בפועל שהם כימי מעצרו ומאסר על תנאי.
  • לבקשת הצדדים ניתן צו איסור פרסום על חשיפת פרטים מזהים של עד המדינה.
  • בעקבות עדותו של עד המדינה, הורשע הקצין לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של עבירות חמורות:
    • 3 עבירות שעניינן לקיחת שוחד, לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
    • עבירה של זיוף, לפי סעיפים 414 ו-418 לחוק העונשין;
    • 15 עבירות שעניינן חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, לפי סעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
    • 4 עבירות שעניינן סיוע לכניסה לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ולפי סעיף 31 לחוק העונשין;
    • עבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל;
    • עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 414 ו-415 לחוק העונשין;
    • עבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין;
    • ושתי עבירות שעניינן התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
  • בית הדין הצבאי המחוזי השית על הקצין עונש כולל של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס בסך 30,000 ש"ח והורדה לדרגת טוראי. בתיק ע/ 8/16 אישר בית הדין הצבאי לערעורים את העונש.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד עד המדינה, כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית המשפט הצבאי ביהודה והכל לאחר שנמחקו פרטים מזהים אודות עד המדינה.

תיק 7077/14 בית המשפט הצבאי ביהודה, בפני כב' השופט רס"ן מאיר ויגיסר.


משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה

  • משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
  • במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ליווי משפטי בחקירה | ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה | ייצוג עד מדינה

www.flanter-law.co.il


 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים