מחיקת רישום משטרתי | ביטול רישום משטרתי | שינוי עילת סגירה – חוסר אשמה

מחיקת רישום משטרתי, ביטול רישום משטרתי, שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה או 

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה, בין אם בשינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה או בפניה לגורם המוסמך במשטרה בבקשה להורות על ביטול הרישום המשטרתי.

מחיקת רישום משטרתי | ביטול רישום משטרתי – ראשי פרקים ׁ(לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

רישום משטרתי – מהותו

  • על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
    • המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
    • רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב"ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור או חוסר ראיות ועוד.
  • בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם. ננסה לעשות קצת סדר בדברים;
  • ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
    • המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
    • הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
  • בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל"תעודת יושר" (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים אודות המרשם הפלילי ומחיקת רישום פלילי (מחיקת "עבר" פלילי) ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | בקשת חנינה.
  • עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים, השלכותיהם הפוגעניות ומה ניתן לעשות בעניין זה.

עילות לגניזת תיקי חקירה

  • לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל. הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ומורכבים.
  • הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין. להלן יוצגו עילות הגניזה של תיקי חקירה פליליים;

עילת סגירה – אין אשמה פלילית ("חוסר אשמה" או "העדר אשמה")

  • אם התברר, בכל שלב שהוא, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם אין שמץ של ראיות כי העבירה נעברה בידי החשוד.

עילת סגירה – חוסר ראיות להעמדה לדין

  • חומר הראיות שנאסף, מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה. עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק).

עילת סגירה – אין עניין לציבור ("נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין" או "חוסר התאמה להליך פלילי")

  • נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין. יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
    • חומרת העבירה (העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה שלל התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
    • החשוד (גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה,, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו, ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו);
    • קורבן העבירה (מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן);
    • אינטרסים של המדינה (קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי,, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.

עילת סגירה – הסדר מותנה

  • מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
  • אודות עילת סגירה ייחודית זו ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד הבא: סגירת תיק בהסדר מותנה.

עילות סגירת תיקי חקירה נוספות

  • עילת סגירה: העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
  • עילת סגירה – מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
  • עילת סגירה – החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
  • עילת סגירה : רשות אחרת מוסמכת לחקור.

רישום משטרתי – השלכותיו הפוגעניות

  • מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של "חוסר אשמה פלילית" ו- "עבריין לא נודע", מתועד ברישום המשטרתי. כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין (הנקראים כאמור, תיקי מב"ד. תיקי מב"ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם).
  • בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד. יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
  • על ההשלכות הפוגעניות של הרשעה בפלילים, ראו בקישור: השלכותיה הפוגעניות של הרשעה פלילית והחשיבות שבסיום הליך פלילי ללא הרשעה בפלילים. כמו כן נפנה בהקשר זה גם לרשימה שערך משרד המשפטים לגבי תחומי עיסוק העשויים להיחסם בשל קיומו של רישום פלילי.
  • גם לרישומים המשטרתיים אודות תיקים פתוחים וסגורים, לא מעט השלכות פוגעניות; ראשית, שורה לא מבוטלת של גורמים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב"כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה"ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן ועוד.
  • עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי. למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה מצד החוקרים כלפי אותו אזרח.
  • הרישום המשטרתי עשוי לפגוע גם במישור התעסוקתי ובמיוחד בתפקידים רגישים. אך לשם המחשה: מי שמתעד להשיג רישיון לניהול תיקי השקעות מטעם הרשות לניירות ערך נדרש לתת הסכמתו כי הרשות לניירות ערך תגיש שאילתא אודותיו למשטרת ישראל ותקבל את תוצאותיה, וכן להצהיר האם מתנהלת נגדו חקירה פלילית, ובמידה והתשובה חיובית, עליו לפרט את מהותה. במצב דברים זה, כל עוד תלוי ועומד כנגדו תיק חקירה פתוח, נפגעים סיכוייו לקבל את הרישיון, ועתידו המקצועי עשוי להיחסם.
  • יתרה מכך, זכותו של כל אזרח לקבל אודות עצמו מידע מהרישום המשטרתי (באמצעות תדפיס מהמשטרה), מנוצלת לרעה על ידי מעסיקים פוטנציאליים, הדורשים, שלא כדין, לעיין "בהסכמתו" במידע. משעומד האזרח על זכותו שלא למסור את המידע הרגיש למעסיק הפוטנציאלי, מוצא האחרון אמתלה כזו או אחרת לאי העסקתו של אותו אזרח.
  • הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
  • כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים ממד אחר לגמרי; בעוד תיק שנסגר בשל עילה של "חוסר אשמה" – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של "העדר ראיות מספיקות" – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
  • במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לטיהור שמו. עמד על כך בג"צ בפסק דינו בפרשת קבלרו:

"השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..".

  • בפרשה אחרת, חזר ופסק בג"צ כי הרישום המשטרתי פוגע בפרטיות ומטיל סטיגמה על האזרח, אשר הוגשה כנגדו תלונה חסרת יסוד.

המסלולים המשפטיים למחיקת רישום משטרתי או ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

  • באשר לתיקי חקירה פתוחים, עמדנו על אופן הטיפול בהם בפרק שכותרתו: סגירת תיק פלילי. מומלץ לקרוא פרק זה יחד עם הפרק אודות ייצוג משפטי בשימוע פלילי, וכן סגירת תיק בהסדר מותנה שכן שלושת הנושאים קשורים זה בזה; בעוד סגירת תיק חקירה פלילית הינה בגדר מטרה, מוסד השימוע הינו אמצעי להשגת המטרה.
  • באשר לתיקי חקירה סגורים, אותן תוצאות פוגעניות עליהן עמדנו לעיל, הובילו את הכנסת לתקן ביום 25.3.08 את החוק, באמצעות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס"ח – 2008.
  • על פי תיקון זה לחוק, רישומים אודות תיקים סגורים, בנוגע לעבירות שאינן מסוג "פשע", יימחקו אוטומטית בתום 7 שנים מיום האירוע, אלא אם כן החליט ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה אחרת. מועד המחיקה האוטומטית תלוי במועד סגירת התיק:
    • ביחס לתיקים שנסגרו לפני יום 25.3.2008 (מועד פרסום התיקון לחוק) תחל לרוץ תקופת 7 השנים מיום 25.3.2010, באופן שהמחיקה האוטומטית תתבצע בפועל רק החל ממרץ 2017.
    • ביחס לתיקים שנסגרו אחרי יום 25.3.08, תחל לרוץ תקופת 7 השנים מיום 25.9.08 באופן שהמחיקה האוטומטית המוקדמת ביותר תתבצע ביום 25.9.20155.
  • הרישום המשטרתי הפנימי יימחק אם כן באופן אוטומטי רק ביחס לחקירות הנוגעות לעבירות היותר קלות, מסוג עוון או חטא, כאשר גם ביחס לעבירות אלו, מוסמך קצין המשטרה להחליט שלא יימחקו. המשמעות היא שאחוז ניכר מכלל התיקים הסגורים לא יימחק כלל.
  • התיקון לחוק מסמיך גורמים במשטרת ישראל למחוק מרישומי המשטרה מידע אודות תיקים סגורים גם לפני שחלפו 7 שנים מיום האירוע, וזאת בהתחשב, בין היתר, במשך הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה, גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים אחרים אודותיו, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן. 
  • כן קובע החוק, שמעסיקים שישיגו או יבקשו מהמועמד לעבודה רישום פלילי, יעברו עבירה פלילית שעונשה עד שתי שנות מאסר ועד 200 אלף ש"ח קנס.
  • לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של הרישום המשטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 3 מסלולים למחיקת הרישום המשטרתי, ולטיהור מלא של שמו של אותו אדם, ששמו הוכתם.
  • ההחלטה באיזה מסלול מבין שלושת המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה.

ואלו שלושת המסלולים למחיקת או ביטול רישום משטרתי בגין תיק חקירה סגור

1) מחיקת רישום משטרתי

  • ניתן להגיש בקשה מנומקת בכתב לשנות את עילת סגירת התיק ל"חוסר אשמה" שכן על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה. מובן שבקשה מסוג זה נשענת על ניתוח משפטי של הראיות שנאספו במסגרת החקירה ולעתים, אף על ראיות הגנה שנאספו לצורך הבקשה.
  • לעיון בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ראו בעמודים: מחיקת רישום משטרתי וכן שינוי עילת סגירת תיק משטרה. במידה ובקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה נדחית, קיימת זכות להגיש ערר על החלטה זו, וגם בכך עוסק משרדנו.

2) ביטול רישום משטרתי

  • ביטול רישום משטרתי: ניתן לפנות בבקשה מנומקת בכתב למדור רישום פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל. ביטול רישום משטרתי לפי מסלול זה מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט -2009.
  • לעיון בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

3) מחיקת רישום משטרתי

  • מחיקת רישום משטרתי: ניתן לפנות לראש אגף חקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך בבקשה מנומקת בכתב למחוק את הרישומים בגין תיקי חקירה סגורים.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

  • במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל למחיקה או לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום משטרתי | ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים | חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק משטרה


 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום משטרתי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה ולביטול רישום משטרתי
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים