מחיקת רישום פלילי – חיילים ואנשי קבע | מחיקת עבר פלילי – בקשת חנינה

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר עוסק בתחום מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה.

  • גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
  • משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב' הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
  • המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ"ח ושב"כ.

על סמכותו הכללית של נשיא המדינה לחון עבריינים ולמחוק עבר פלילי

  • אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
  • הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.
  • רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת אשר בדרך כלל עומדת על 17 שנים סך הכל) – נמחק הרישום הפלילי.
  • אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
  • מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
  • סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
    • להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
    • לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
  • סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
  • אחד מגדולי שופטי ביהמ"ש העליון, כב' השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:

    "… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג".

  • סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
  • בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
  • מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמוד: מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | בקשת חנינה.

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בבית דין צבאי באמצעות חנינה מהנשיא

המישור המהותי – חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת עבר פלילי

  • הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
  • כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
  • מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
  • כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות ("בגירים-צעירים"). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית. 
  • משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
  • בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה ומחיקת עבר פלילי של חיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים:

  • להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי:
    • שיקולי חסד ורחמים;
    • שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
    • מצב בריאותי או נפשי;
    • מהות העבירה;
    • גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
    • הרקע לביצוע העבירה;
    • תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
    • מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
    • המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
    • נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
    • חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
    • האינטרס הציבורי.

המישור הטכני – אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת עבר פלילי של חייל או איש קבע

  • בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
  • חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ"א, הרמטכ"ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
  • ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי של הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה"ל

  • ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
  • במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ"א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
  • ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ"א 33-03-05 שכותרתה "נוהל המלצת צה"ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי": 

שיקולים במתן חנינה ומחיקת עבר פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

  • תנאי סף קשיחים:
    • לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה"ל.
    • החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
    • בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
  • ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
    • גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
    • משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
    • הרשעות:
      • לא הורשע בבית דין צבאי.
      • לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
    • עבר משמעתי:
      • לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
      • נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
      • מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
    • עבר תעבורתי:
      • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
  • המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
    • הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ"ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אחזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת החנינה למחיקת עבר פלילי של חייל או איש קבע

  • על פי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
  • מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת החנינה? על כך ננסה להשיב כאן;
  • ככלל, הגשת בקשת חנינה על ידי איש מקצוע, עורך דין המצוי בתחום דיני החנינה – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה:
    • לנשיא המדינה מוגשות מדי שנה קרוב ל-2000 בקשות חנינה, ומאחר שמדובר בסמכות חריגה, המופעלת במשורה – רק חלק קטן מהבקשות מתקבלות לבסוף. רובן המכריע של בקשות החנינה – נדחות. כך למשל, בשנת 2015 נתקבלו רק 7.7 אחוז מכלל בקשות החנינה שהוגשו (!).
    • מכאן, שבטרם הגשת בקשת חנינה יש להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום דיני החנינות אשר יבחן, בשלב מקדמי, האם בכלל קיים סיכוי סביר להצלחת בקשת חנינה והאם בשלו כל התנאים להגשתה. 
    • סיכויי קבלת הבקשה ישתפרו עד מאוד באם יעשה סינון ראשוני שכזה, על ידי איש מקצוע.
    • עורך דין בעל נסיון בתחום החנינות מכיר את אמות המידה, התנאים והשיקולים הרלוונטיים המנחים את מקבלי ההחלטות בתחום, וידע לנסח בקשת חנינה סדורה, מקיפה ומשכנעת תוך הישענות על נסיונו בתחום.
    • על פי הנחיות לשכת הנשיא, ככל שנדחית בקשת חנינה שהוגשה – ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף חצי שנה. יתרה מכך, מטבע הדברים, באם נדחתה פעם אחת בקשת חנינה, גם בקשת החנינה הבאה לא תתקבל – אלא אם כן ידע המבקש להציג טעונים חדשים ולהצביע על שינוי נסיבות משמעותי מאז דחיית בקשתו הקודמת.
    • מכאן, שיש לרכז מאמצים ומשאבים כבר בהגשת בקשת החנינה הראשונה, ולעשות זאת באמצעות איש מקצוע שידע למצות ולהקיף את כל הטעונים הנדרשים לעניין, ולתמוך את הבקשה בראיות המתאימות.
  • הגשת בקשת חנינה הנוגעת לחייל או לאיש קבע על ידי עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה:
    • ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
    • בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בהוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
    • להסדר ייחודי זה שזכה לשם "רישום פלילי מופחת" משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
    • מכאן, שבכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
    • בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשת החנינה.
    • מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשת חנינה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר -מחיקת רישום פלילי של חיילים ואנשי קבע | מחיקת עבר פלילי באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה 

  • משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב' הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
  • המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ"ח ושב"כ.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
  • כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשת חנינה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי – חיילים ואנשי קבע | מחיקת עבר פלילי – אנשי צבא 


 

דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר: מחיקת עבר פלילי של חיילים:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים