עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג משפטי – עורך דין צבאי

עבירות מרמה וזיוף בצבא – ייצוג משפטי על ידי עו"ד צבאי

  • משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים בסדיר ובמילואים ולאנשי קבע בכל הנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא.

ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

עבירות מרמה וזיוף בצבא – כללי

  • אמון הציבור בצבא, האמון ששורר בין כל מפקד לפקודיו והאמון שרוכשים חיילים בינם לבין עצמם – הינם אבני יסוד מהותיים ביכולתו של הצבא להמשיך ולתפקד תוך שמירה על חוסנו ומוכנותו לעמוד באתגרים המוצבים בפניו.
  • משכך, נוקטת מערכת אכיפת החוק בצבא מדיניות נוקשה כלפי אלו אשר בוחרים להפר את האמון הזה – וזאת, באמצעות סט של עבירות המוחלות על חיילים בסדיר ועל אנשי קבע – אשר פועלים בניגוד לערכים המצופים מהם, ובניגוד לדרישות החוק ופקודות הצבא.
  • חוק השיפוט הצבאי כולל עבירות אשר הרכיב האינהרנטי ברובן הוא יסוד המרמה – ביניהן עבירה במסמכים צבאיים, ידיעות כוזבות, התחלות, קבלת תפקיד במרמה, שחרור במרמה, קבלת פטור משירות ביטחון במרמה ועוד.
  • מעבר לכך, כלל העבירות בחוק העונשין חלות באופן ישיר גם על המשרתים בצבא – ולכן, במקרים לא מעטים תבקש הפרקליטות הצבאית לייחס בכתב אישום גם עבירות של זיוף, הונאה, התחזות, קבלת דבר במרמה וכד' לפי חוק העונשין – והכל, בהתאם לנסיבות המקרה.

עבירה במסמכים צבאיים | זיוף | קבלת דבר במרמה

  • סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי קובע רשימה של חלופות אשר בהתקיימן – תושלם עבירה במסמכים צבאיים, עבירה צבאית אשר לצידה עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר:

(1) ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;

(2) מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;

(3) מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);

(4) העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו…

  • עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין קובעת:

"המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".

  • בנוסף, קובע חוק העונשין עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק לפיו:

"המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך".

  • חשוב לשים לב – כי עבירה לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי תושלם גם אם לא הופקה בסופו של דבר טובת הנאה או תמורה כלשהי כתוצאה ממעשה זיוף המסמך, ודי בכך שמעשה הזיוף בוצע בהתאם לאחת החלופות של סעיף 105.
  • כיום, לאור ההתקדמות הטכנולוגית, הפכה מלאכת זיוף המסמכים לקלה עוד יותר מחד – אך מאידך לגורמי החקירה יש יכולות גבוהות יותר לאתר מסמכים מזויפים, ולהוכיח כי אכן מדובר במסמך מזויף.
  • לשם המחשה, כל המעשים שלהלן יפלו בגדר עבירה במסמכים צבאיים (בחוק השיפוט הצבאי) ו/או עבירת זיוף (בחוק העונשין):
    • זיוף תעודות צבאיות כגון אישורי כניסה למחנות צה"ל;
    • זיוף פטור מחובה כזו או אחרת – למשל זיוף פטור מחובת לבוש נעליים צבאיות וכו';
    • טפסי ציוד שונים אשר מזויפים בכדי למנוע חשיפת אבדן רכוש;
    • זיוף מסמכי שק"ם בכוונה להימנע מחשיפת חסרים.
  • באחד המקרים עמד בית הדין הצבאי על האינטרסים שנפגעים כתוצאה מביצוע עבירות מסוג זה (צפון 609/14 התובע הצבאי נ' רב"ט א.נ.):

"מעשיו של הנאשם מגלמים פגיעה בחוסנו של צה"ל ובמשמעת הצבאית. כפי שטען התובע בסיכומיו, רכיב מרכזי בעוצמתו של צה"ל כארגון צבאי מבוסס על המשאב האנושי, יכולותיו המקצועיות, אמינותו, מסירותו ומידת האחריות שהוא מגלה. ככל שתפקודו של המשאב האנושי נפגמת, כך נפגע חוסנו של צה"ל. מעשים כדוגמת מעשיו של הנאשם, אשר עומדים בניגוד לערך האמינות, מערערים את אמון המפקדים בחיילים, ומחלישים את יכולתו של הארגון לתפקד. לא ניתן להתעלם מפוטנציאל הסכנה שבמעשים אלו. תעודות צבאיות, מסוגים שונים, מאפשרות גישה למתקני צה"ל השונים וככאלה, עלולות לשמש גם גורמים עוינים."

בחירת סעיף האישום בכתב האישום: עבירה במסמכים צבאיים, זיוף, קבלת דבר במרמה

  • על פי מדיניות התביעה הצבאית הראשית, כאשר מדובר בזיוף מסמך בלבד (בהתאם לאחת החלופות בסעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי) – על פי רוב, יוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירה במסמכים צבאיים, בניגוד לסעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי;
  • מנגד, כאשר נעשה שימוש באותו מסמך מזויף בכוונה להשיג במרמה טובת הנאה כלשהי – יוגש כתב אישום הכולל גם עבירות פליליות לפי חוק העונשין, כגון זיוף ואף קבלת דבר במרמה.
  • על עבירת קבלת דבר במרמה ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

זיוף ימי מחלה (גימלים) – עבירה במסמכים צבאיים

  • אחת התופעות המוכרות בתחום העבירה במסמכים צבאיים – הינה תופעת זיוף ימי גימלים (ימי מחלה) בצבא על ידי חיילים.
  • בעניין זה חשוב לדעת – כי למספר ימי המחלה המזויפים על ידי החייל ישנה חשיבות. על פי מדיניות התביעה הצבאית:
    • כאשר מדובר בזיוף של מעל ל- 30 ימי מחלה – יוגש כתב אישום כנגד החייל, אשר ייחס לו עבירה לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
    • כאשר מדובר בזיוף של פחות מ- 30 ימים, ובאין נסיבות מחמירות נוספות – ניתן יהיה לפעול על מנת לנתב את עניינו של החייל להליך משמעתי.
  • במקרים מעין אלו ישנה חשיבות גם למהות המסמך שזויף:
    • אם דובר במסמך רפואי אשר ניתן לכאורה מטעם מרפאה צבאית – הרי שעל פי רוב מדובר יהיה בחשד לביצוע עבירה במסמכים צבאיים לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
    • בעוד שאם מדובר בזיוף מסמך רפואי מטעם מרפאה אזרחית – הרי שעל פי רוב יהיה מדובר בחשד לביצוע עבירה של זיוף מסמך או שימוש במסך מזויף לפי חוק העונשין.
  • ישנן דקויות רבות, חלופות רבות, נסיבות רלוונטיות שונות ומסלולים חלופיים בהם ניתן לנקוט בכל מקרה ומקרה – עורך דין צבאי המכיר את נבכי המשפט הצבאי, ידע לנתח את חומר הראיות באופן מעמיק, ללוות את החייל שנחקר באופן צמוד – ולמזער את הנזקים הצפויים לו כתוצאה מההליך הפלילי ככל הניתן. 

קצינים ונגדים בשירות קבע בצבא החשודים או מואשמים בבית הדין הצבאי בעבירות זיוף ומרמה

  • מטבע הדברים, מעורבותם של קצינים ונגדים בעבירות זיוף ומרמה במסגרת תפקידם, תוך שימוש בסמכויותיהם, נתפסת כחמורה במיוחד וזאת נוכח חובת האמון המוגברת החלה על אנשי קבע, והציפייה הגבוהה כי יעמדו ברף ערכי גבוה יותר.
  • באחד מפסקי הדין החשובים בתחום זה בו ייצג עורך דין צבאי גיא פלנטר – בעניינו של רס"ב ר' (ע/36,38/11 התצ"ר נ' רס"ב ר' וערעור שכנגד) – הורשע הנגד הבכיר על פי הודאתו בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין התשל״ז ־ 1977, זיוף, לפי סעיפים 418 סיפא ו־420 לחוק העונשין והתנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו ־1955.
  • באותו מקרה, בו הורשע הנגד הבכיר בקבלת 40,000$ במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה"ב, עמד בית הדין הצבאי לערעורים על חומרת עבירות מסוג זה המיוחסות לאנשי קבע:

"אין, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהמעשים, שעליהם נתן המערער את הדין במסגרת הפרשה, הנדונה לפנינו, הינם חמורים. גם אם היה המערער זכאי למימון לימודי השפה האנגלית לו־עצמו ולבני משפחתו בתקופת שהותו בחו״ל, עשיית מעשי זיוף ומרמה על מנת לממש זכות זו היא מעשה מכוער ופגום, אשר מקומו לא יכירנו במסגרת צה״ל. דברים אלו נכונים ביתר שאת, עת מבצע המעשים הוא נגד ותיק ומצטיין, אשר קשר את גורלו עם גורל הצבא מזה שנים כה ארוכות".

  • כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירות זיוף ומרמה כלפי איש קבע, חשוף איש הקבע לפגיעה קשה בכל מערכות חייו; לאובדן חירותו, שמו הטוב והמוניטין שצבר, תפקידו, דרגתו, מעמדו, מטה לחמו ואף לאובדן זכויות שצבר ביושר במשך שנים.
  • ככלל, בעבירות זיוף ומרמה, מעבר לעתירה לענישה הכוללת רכיב של מאסר של ממש, עותרת הפרקליטות הצבאית לפגיעה משמעותית בדרגתו של איש הקבע – פגיעה שיש לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת, על איש הקבע – ועל משפחתו (זכיותיו של איש קבע בעת פרישה או פיטורין מהצבא – נגזרות מדרגתו האחרונה).
  • דרישה דומה מצד הפרקליטות הצבאית היתה בעניינו של רס"ב ר' שהוזכר לעיל – אז עתרה הפרקליטות הצבאית לשלול את כל דרגותיו. בעניינו של רס"ב ר' הצליח עורך דין צבאי גיא פלנטר לשכנע את בית הדן הצבאי לערעורים כי אין מקום לקבל את עמדת הפרקליטות הצבאית, ועל אף האמירות הקשות הנוגעות להתנהלותו – נמנע בית הדין הצבאי לערעורים משלילת כל דרגותיו של הנגד הבכיר והסתפק בהורדתו בדרגה אחת בלבד. 
  • כנגזרת מכך, נמנעה פגיעה קשה בזכויות הפנסיה של הנגד הבכיר. בהתחשב בכך שבסופו של יום גם לא הוטל עליו ולו יום אחד של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, מוזערו ככל שרק ניתן נזקיו של איש הקבע.
  • בכל הנוגע לקצינים ונגדים החשודים בעבירות מרמה וזיוף, פרשה זו מדגישה:
    • הן את החשיבות שבהיוועצות עם עורך דין צבאי הבקיא בתחומי המשפט הצבאי על רבדיו השונים, בטרם מסירת גרסה למצ"ח;
    • והן את החשיבות בשכירת שרותיו של עורך דין צבאי מנוסה, שיעניק ייצוג משפטי מיטבי לאיש הקבע במהלך משפטו הצבאי.

מסירת ידיעות כוזבות – עבירה לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי

  • לצד העבירה של קבלת דבר במרמה בחוק העונשין (שדינה המקסימלי ללא נסיבות מחמירות 3 שנות מאסר) קיימת חלופה פחות חמורה בחוק השיפוט הצבאי למצבים בהם הציגו חיילים מצגים כוזבים בדמות העבירה הצבאית של "מסירת ידיעות כוזבות".
  • בהתאם להוראות סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו "מסירת ידיעות כוזבות", חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב, באחד העניינים שלהלן, עונשו המקסמילי מאסר שנה:

"(1) בתלונה שהגיש בצבא;

(2) בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו הודעה;

(3) על מנת להשיג חופשה או להאריכה;

(4) בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף זה חל עליו…"

  •  אין לבלבל עבירה צבאית זו עם עבירה אחרת בחוק העונשין בעלת שם זהה – "ידיעות כוזבות", לפי סעיף 243 לחוק העונשין העוסקת במסירת תלונה פלילית כוזבת.

אודות משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר


לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי


עו"ד צבאי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בעבירות זיוף ומרמה בצבא


 

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות מרמה וזיוף:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים