עבירות אלימות: תקיפה הגורמת חבלה ממשית | חבלה חמורה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

  • משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
  • בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות ותקיפה – ראשי פרקים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק הנבחר):

עבירות אלימות – פתח דבר

  • הקטגוריה של "עבירות אלימות" מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
  • ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
    • עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
    • עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה "מוגנת" כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
    • עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
  • בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין. 

עבירות אלימות שהרשעה בהן אינה מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם

  • "תקיפה סתם" מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
  • "תקיפה" מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

"378. תקיפה – מהי 

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

  • המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל"אי נוחות", מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
  • כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
  • בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

"379. דין תקיפה סתם  

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה".

  • עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

 תקיפה בנסיבות מחמירות

 תקיפת עובד ציבור

  • באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
  • בהתאם לכך, נקבע ע"י המחוקק בסעיף 382א לחוק העונשין עונש מרבי של 3 שנות מאסר לאדם המורשע בתקיפת עובד ציבור.

"382א. תקיפת עובד ציבור 

(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2) היה מזוין בנשק חם או קר;

(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.

(ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או  כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה –

"עובד חירום" – רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;

 "רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו"חדר מיון" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

 "מד"א" – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950".

  • "עובד ציבור" לעניין זה הוא כל מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו לפי דין, או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור.
  • דוגמאות קלאסיות לתקיפת עובד ציבור הן תקיפה של פקח עירוני בעקבות מתן דו"ח על חניה אסורה, תקיפת נהג אוטובוס, תקיפת מורה או רופא וכדומה.
  • ניתן לראות, כי להרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור אין הכרח כי התקיפה תגרום לחבלה כלשהי לעובד הציבור ודי בעצם התקיפה הקשורה למילוי תפקידו או חובתו של עובד הציבור.
  • ישנם מקרים בהם תקיפת עובד ציבור תהא מלווה בחומרה יתרה ותיחשב עבירת פשע שדינה המרבי 5 שנות מאסר. ואלו הם המקרים:
    • כאשר תקיפת עובד ציבור נעשית מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או להפריע לו למילוי תפקידו.
    • כאשר תקיפת עובד הציבור מבוצעת בצוותא ע"י יותר משני אנשים.
    • כאשר התוקף מצויד בנשק חם או קר.
    • כאשר המותקף הוא רופא, מתמחה, אח, חובש, מיילד, עובד חדר מיון או עובד מד"א, בהיותם מטפלים באדם המצוי בסכנה חמורה או בסכנת חיים.

תקיפת שוטר

"273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים".

  • יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
  • במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע"י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

"274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

 (1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

 (2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

 (3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים".

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

 תקיפה הגורמת חבלה ממשית

"380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים".

  • המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ"חבלה של ממש" אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
  • בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות

  • בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

"333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים".

  •  "חבלה חמורה" הוגדרה ע"י המחוקק כדלקמן:

"חבלה חמורה" – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

  • ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
  • "חבלה חמורה", ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
  • עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
  • במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע"י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג "פשע חמור" שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות

  • המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

"פצע" – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

"334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים".

  • בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
    • העבירה נעברה כלפי בן זוג.
    • העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
    • העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע"י אחראי.
    • כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
    • כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

 תקיפת זקן

"368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, "זקן" – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי".

  • כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
  • מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

 תקיפת קטין או חסר ישע

"368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, "חבלה" – בין גופנית בין נפשית".

  • ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
  • חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
  • עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
  • להגדרות של חסר ישע ו"אחראי על קטין או חסר ישע" ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
  • חובת דיווח:
    • חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
    • חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
    • להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

 חבלה בכוונה מחמירה

  • החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
  • חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.


עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן  | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה


 

עבירות אלימות - דוגמאות למקרים שטופלו ע"י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים