עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, איומים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי

עבירות נגד שוטרים – ראשי פרקים (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

עבירות כנגד שוטרים – כללי

  • כידוע, שוטרים הינם עובדי ציבור האמונים מתוקף תפקידם על שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי. לכן, עבירות המופנות כלפי שוטרים בקשר עם מילוי תפקידם נתפסות בראש ובראשונה כפגיעה בשלטון החוק ומערכת אכיפת החוק, על כלל זרועותיה, מתייחסת לעבירות אלו בחומרה יתרה.
  • כך למשל, אך באחרונה, ביוני 2017, התייחס בית משפט השלום בירושלים בת"פ 37159-10-15 מדינת ישראל נ' מאגדה חוואש למדיניות הענישה בעבירות אלימות כנגד שוטרים:

"חברה שומרת חוק אינה יכולה להרשות לעצמה ביצוע מעשי אלימות המופנים כלפי שוטרים הממלאים את תפקידם על פי החוק. המחוקק קבע עונש מזערי בגין העבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, ובכך הביא לביטוי את תפיסתו לגבי חומרת העבירה, ואף פסיקה עקבית של בית המשפט העליון מלמדת כי אין מקום לנהוג גישה סלחנית כלפי מי שנוהג באלימות כלפי שוטרים.

בחינת רמת הענישה בפסיקה מלמדת, כי בגין עבירה של תקיפת שוטר, או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות שבוצעו בנסיבות דומות, נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל, ולעיתים אף לריצוי בדרך של עבודות שירות, אף כשמדובר היה בקטינים"

  • דברים דומים נשמעו גם מבית המשפט המחוזי, למשל, בעפ"ג (חיפה) 5020-03-15 ירון וייס נ' מדינת ישראל, עת התייחס בית המשפט לעונש מאסר בפועל של 8 חודשים שהוטל על המערער בבימ"ש השלום:

"אין צורך להכביר מילים, ביחס לחומרת העבירות בהן הורשע המערער. אין מחלוקת, כי התנהגותו האלימה, החוזרת ונשנית של המערער ראויה לגינוי, וככלל דורשת תגובה עונשית ראויה, בפרט שעה שמדובר בעבירות שבוצעו כלפי שוטרים, אשר מילאו תפקידם על פי דין.

לא ניתן להשלים עם תופעה של תקיפת עובדי ציבור, ובכלל זה שוטרים, האמונים על שמירת הסדר הציבורי. תופעה זו דורשת את הירתמותם של בתי המשפט לצורך מיגורה, וזאת באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על אותם עבריינים שפוגעים, מאיימים ותוקפים שוטרים, הממונים על שמירת הסדר הציבורי והדאגה לביטחון הציבור. על יסוד האמור, נראה לכאורה, כי העונש, שגזר בית משפט קמא על המערער, אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים מן הסוג הנדון, ולא ניתן לומר כי הוא נוטה לחומרה".

  • עיון בפסיקה מלמד על מסר ברור שיוצא מבית המשפט, שיש להחמיר עם מי שמורשע בפגיעה בשוטרים במילוי תפקידם. כך למשל נפסק בע"פ 3236/98, 4174/98 אבו דריס נ' מד"י:

"…שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המאבק בפשע, לרוב בגופם ממש. לעתים הם מסכנים את חייהם ברצותם למלא את תפקידם כראוי … מערכת אכיפת החוק, ובראשה מערכת בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה; מן הצד השני, חייב הציבור לדעת כי כל המנסה לפגוע בשוטרים במילוי תפקידם, לא יוכל לצאת בעונש קל. עצם הפגיעה בשוטרים היא החמורה, ולאו דווקא תוצאותיה…".

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

  • האיסור הפלילי על תקיפת שוטר מעוגן בסעיף 273 בחוק העונשין, התשל"ז – 1977:

"273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים".

  • יש לשים לב, כי עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. עם זאת, בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש להוכיח כי התקיפה היתה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
  • "תקיפה" מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין:

"378. תקיפה – מהי 

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

  • עבירת התקיפה כוללת אם כן קשת רחבה של מעשים, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל"אי נוחות", מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה. אפשר לראות כי בצדה של עבירת תקיפת שוטר קבע המחוקק עונש מינימום של מאסר לחודש ימים, כביטוי לחומרה היתרה בטמונה בפגיעה בשוטר במילוי תפקידו.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 274 לחוק העונשין

  • סעיף 274 לחוק העונשין עוסק בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וקובע כדלקמן:

"274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

 (1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

 (2) היה מזויין בנשק חם או קר;

 (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים".

  • כלומר, במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר, או אם התקיפה בוצעה ע"י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כעבירת פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. יש לשים לב כי גם לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שלושה חודשים.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין

  • העבירה של הפרעה לשוטר מעוגנת בסעיף 275 לחוק העונשין, הקובע כך:

"275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

  • הסעיף קובע למעשה איסור פלילי על כל מעשה, שאינו בהכרח תקיפה, שנעשה מתוך כוונה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בביצוע תפקידו. כלומר, על מנת להרשיע נאשם בעבירה זו נדרש להוכיח כי פעל מתוך כוונה כאמור. גם לעבירה זו, אף שאינה עוסקת בפגיעה פיזית בשוטר, קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שבועיים ימים.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 275א לחוק העונשין

  • עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות הינה עבירה מסוג פשע, שבצדה עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר:

"275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות

המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים".

  • ניתן לראות כי עבירה זו ייחודית לסיטואציה בה אדם מיידה או יורה אבנים או חפצים לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, מתוך מטרה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך. עבירה זו נוספה לחוק העונשין בשנת 2015, מתוך מטרה לסייע בהתמודדות עם תופעת יידוי אבנים או השלכת חפצים על שוטרים שהפכה שכיחה במחוזותינו ובגינה הגישה המדינה כתבי אישום רבים.

 העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין

  • סעיף 288 קובע איסור פלילי על העלבה של עובד ציבור בקשר עם מילוי תפקידו:

288. העלבת עובד הציבור

המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים".

  • חשוב להדגיש כי "העלבה" לעניין עבירה זו איננה בהכרח רק במילים, אלא יכולה להיות גם בדרך של מעשים או אפילו תנועות, שאינם מלווים באמירה כלשהי.
  • על מנת להרשיע בעבירה של העלבת עובד ציבור, נדרש שההעלבה תופנה כלפי עובד ציבור (לענייננו, שוטר) בזיקה למילוי תפקידו. מכאן, שאם ההעלבה באה על רקע סכסוך אישי, אף אם נאמרה בעת ביצוע תקפידו של השוטר, לא תחול עבירה של העלבת עובד ציבור.
  • מדובר בעבירת התנהגות שאיננה מחייבת הוכחת אלמנט תוצאתי, כלומר אין משמעות לשאלה האם עובד הציבור נעלב בפועל או לאו.

עקרונות מנחים שקבע בית המשפט העליון ביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור

  • בפסק דין מנחה לעניין עבירה זו, דנ"פ 7382/08 יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון בין היתר את הדברים הבאים:
    • לא ניתן להגדיר מראש רשימה סגורה של מקרים בהם מתרחשת "העלבה". עם זאת, קו-משותף למעשי "העלבה" כמובנם בסעיף העבירה הוא ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור כוחו וסמכותו.
    • על-פי גישה זו, "העלבה" מתקיימת כאשר היא מכוונת כלפי ליבת כבודו האישי של העובד; אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה, אלא נדרשת פגיעה עמוקה בשמו הטוב של העובד שיש בה כדי לבזותו בעיני אחרים.
  • עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשה זו כי בכדי שאמירה תיחשב העלבה לעניין עבירה זו, עליה לעמוד בשני מבחנים;
    • מבחן תוכני – האמירה צריכה להיות משום פגיעה קשה בליבת כבודו של עובר הציבור.
    • מבחן הסתברותי – צריכה להתקיים ודאות קרובה לכך שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי.

אמות מידה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה

  • הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1103 "הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית- המשפט", קובעת אמות מידה מנחות לשיקול הדעת של התביעה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, ובכללן:
    • תוכן האמירה – חומרת האמירה, הישנות האמירה, מטרת האמירה המעליבה, אמיתות האמירה לכאורה;
    • נסיבות בהן נאמרה האמירה;
    • הלך רוחו של המעליב;
    • היסוד הנפשי של המעליב;
    • הרקע לאמירה;
    • הגורם כלפיו נאמרו הדברים;
    • תוצאות האמירה;
    • עבירות נוספות שנלוו להעלבה;
  • להרחבה אודות כל אחד מהשיקולים האמורים ניתן לראות בגוף ההנחיה.

מדיניות הענישה ביחס להעלבת עובד ציבור כאשר מדובר בשוטר

  • על החומרה שבה רואים בתי המשפט עבירה של העלבת עובד ציבור, שעה שמדובר בשוטר הממלא את תפקידו ניתן ללמוד למשל בפסיקת בית המשפט העליון (כב' הש' ג'ובראן) ברע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל:

"….יש לשוב ולהזכיר כי הדעת אינה סובלת שימוש בביטוים כה נלוזים גזעניים ומעוררי חלחלה כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור, ואף מסכנים את חייהם לשם כך. איני יודע מאין לקח המבקש את החוצפה ועזות המצח להתנהג בדרך שכזו לשוטרים במהלך מילוי תפקידם. דבריו אינם מהווים רק פגיעה קשה ביותר בשוטרים עצמם אשר נמצאים שם כדי להבטיח את ביטחונו, אלא יש בהם פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק ובמדינה כולה, כפי שציין בית המשפט המחוזי.

על התנהגות שכזו לא ניתן לעבור לסדר היום וחובה עלינו להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית.

כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד".


משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

  • משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים כגון תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות נגד שוטרים.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי | עבירות נגש שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור | איומים | ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי


 

עבירות נגד שוטרים - דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרדנו:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים