עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי בכל הנוגע לעבירות של החזקה ושימוש בסם, החזקה לצריכה עצמית, גידול סמים, יבוא סמים, סחר בסמים, הדחת קטין לסמים

עבירות סמים – ראשי פרקים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק הנבחר):

סמים אסורים בחוק הישראלי

  • עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.
  • התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי "סמים מסוכנים" ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
  • החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו. 
  • כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
  • פקודת הסמים איננה מבחינה בין "סמים קלים" ו"סמים קשים", ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב"סם קל" כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
  • מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , "כרישי" עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן "עבירות סמים"

  • פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

  • החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
  • סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "הדחת קטין לסמים מסוכנים" קוע כדלקמן:

"(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו".

  • העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
  • כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש"ח).

 גידול סמים | ייצור סמים

  • סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו "ייצור, הכנה והפקה" קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

  • המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר. 
  • מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים "נורמטיביים" עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
  • רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם "קל", לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
  • מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
  • דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרים של גידול סמים ניתן לראות בקישור הבא: גידול סמים.

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

  • סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
  • וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: "יצוא, יבוא, וסחר והספקה":

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

  • עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
  • לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ"סוחר סמים" צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.  
  • דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

  • סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "תיווך", אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".

  • גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
  • דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

 החזקת סמים | שימוש בסמים

  • סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

"7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות  לפיה, או ברשיון מאת המנהל".

  • יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
    • בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה "קלה יותר" שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
    • לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
  • וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

"7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

  • דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

  • פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
  • כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
  • ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
  • במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע. 
  • המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית. 

שאלת חוקיות החיפוש – "הילכת בן חיים"

  • תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע"י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
  • בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
  • גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו ("הסכמה מדעת").
  • בפועל, "המציאות בשטח" מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
  • ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל ("הילכת בן חיים", ההדגשה שלנו):

"סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה"יסוד להניח" כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך."

  • ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

"בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ' 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה."

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

  • אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
  • לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב"הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1105  מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית", ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
  • הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
    • מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
    • האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
    • החשוד מודה בעבירה.
    • אין נסיבות מחמירות.
    • הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
  • הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע"י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
  • עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

  • למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.   
  • לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל :

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ראו גם: ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

  • אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש"מ 25813-04-17 שפירא נ' נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
  • במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת "תובענה לאחר הליך פלילי" לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

"…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון".

  • בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

"…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון".

  • שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
    • יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
    • באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם. 
    • "עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור".
  • בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

"כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו "מעל החוק", ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט".

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות סמים

  • כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
  • הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
  • במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
  • להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
  • בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
  • כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
  • פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז"פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות. 
  • נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

עו"ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי

החזקה ושימוש בסמים | החזקה לצריכה עצמית | גידול סמים | יבוא סמים | סחר בסמים | הדחת קטין לסמים


בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים - דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים