עריקות מהצבא | היעדר מן השירות שלא ברשות – ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי

עריקות מהצבא | היעדר מן השירות שלא ברשות – ראשי פרקים (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקה

  • חלק ניכר מהמשפטים הצבאיים בבתי הדין הצבאיים נוגעים לעבירות היעדר מן השירות שלא ברשות ועריקה.
  • במקרים רבים מתקשים חיילים להתמודד עם המרחק מהבית; עם קשיים כלכליים הנובעים מתנאי שכר נמוכים בעת השירות הצבאי אשר לעיתים מחריפים מצב כלכלי קשה מבית; עם ירידה במוטיבציה לשרת בתפקיד מסוים בו שובץ החייל שלא על פי רצונו; עם חיכוכים הולכים וגוברים עם המפקדים; ועוד שלל נסיבות שונות.
  • לא מעט חיילים בוחרים להתמודד עם קשיים אלו באמצעות בריחה מבסיס יחידתם.

היעדר מן השירות שלא ברשות – סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי:

  • כאשר אין לאותו חייל "היתר או הצדק סביר" להיעדרותו מהצבא, הרי שהוא נכנס בגדר סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, הקובע כי מדובר בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות.
  • סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות לפיה:

"חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך". 

  • סעיף זה הינו הסעיף המיוחס תדיר לחיילים הנעדרים משירות צבאי, בין אם מדובר בעריקים משירות סדיר, משירות מילואים או משתמטי גיוס. מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחתה הינו מודעות לעצם ההיעדרות ועונשה המקסימלי 3 שנות מאסר.

עריקה – סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי:

  • כאשר מדובר בחייל שנעדר מן השירות ללא כוונה לחזור לשרת – אזי מדובר בעבירה חמורה יותר, עבירה של עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.
  • סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי קובע את עבירת ה"עריקה" בזו הלשון:

"חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה. "עריקה" לענין סעיף זה – העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא."

  • עבירה העריקה הינה עבירה מסוג פשע, המונה בצידה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר, ומטבע הדברים נחשבת לחמורה יותר. בעוד שסעיף 94 דורש כאמור הוכחת רכיב נפשי של מודעות בלבד, סעיף 92 דורש הוכחה כי ההיעדרות מן השירות נעשתה מתוך כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא.
  • חשוב לדעת, כי כאשר מדובר בעבירת העריקה, חוק השיפוט הצבאי קובע חזקה בסעיף 93 לפיה, אם חייל נעדר מן השירות שלא ברשות למשך שמונה עשר חודשים – רואים אותו כמי עשה זאת מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
  • האישום בעריקה שמור לאותם מקרים חמורים, בהם משך ההיעדרות הארוכה מלמדת על פריקת עול השירות הצבאי מעל כתפי החייל הנעדר, באופן שמבסס כוונה שלא לחזור לצבא, ומצדיק, כנגזרת מכך, טיפול משפטי קשה יותר, וענישה מחמירה יותר.

על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקה, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות:

  • לסעיף האישום בו מורשע חייל הנעדר משירות צבאי יש השלכות בשני מישורים עיקריים; בשאלת הכתמתו בהרשעה פלילית במרשם הפלילי ובשאלת העונש שיושת עליו.

השלכות סעיף האישום לעניין רישום ההרשעה במרשם הפלילי:

  • ברגיל (בכפוף לסייגים שונים, שלא כאן המקום להרחיב עליהם), הרשעה בפלילים בעבירה מסוג פשע או עוון נרשמת במרשם הפלילי, יוצרת מה שנקרא "רישום פלילי", מתיישנת כעבור 7 שנים ונמחקת כעבור 17 שנים (בחלוף 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות).
  • לפרטים נוספים אודות רישום פלילי ראו – רישום פלילי במרשם הפלילי המשטרתי – מהותו.
  • סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי קובע הסדר ייחודי המגביל את מסירת המידע מהמרשם הפלילי ומקצר את תקופת הרישום למי שהורשע בבית דין צבאי בעבירה מסוג עוון. כך, הרישום הפלילי יתיישן באופן מיידי, ויימחק בחלוף חמש שנים בלבד (להלן: "רישום פלילי מופחת").
  • באשר לעבירות שעניינן היעדר מן השירות שלא ברשות, סעיף 404א קובע הסדר ספציפי, לפיו הפעלה של "רישום פלילי מופחת", תיגזר ממשכה של תקופת המאסר המוטלת על המורשע בדין (כך לדוגמא, עונש מאסר מעל שישה חודשים בפועל בעבירה זו, לא תאפשר רישום פלילי מופחת). מכל מקום, אפשרות ליהנות מ"רישום פלילי מופחת", מתאפשרת רק לאלו שהורשעו בעבירה לפי סעיף 94, שהינה כאמור עבירה מסוג עוון.
  • כלומר, הרשעה בעבירה לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי ועמידה בקריטריונים שקובע הסעיף, תוביל, על פי רוב, לרישום פלילי מופחת. מנגד, הרשעה בעבירה על פי סעיף 92, אשר כאמור מסווגת כעבירה מסוג פשע, לא תיכנס מלכתחילה בגדרי ההסדר הקבוע בסעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, ומשכך, לא תאפשר לאלו המורשעים בה לזכות ב"רישום פלילי מופחת".
  • לשאלת הרישום הפלילי יש משמעויות ארוכות טווח, אשר עלולות להשפיע על יכולתו של המורשע בדין לעבוד בעבודות מסוימות בעתיד או לקבל רישיון לעסוק בתחום מסוים (בהקשר זה ראו – השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים), ומכאן חשיבותו הקריטית של סעיף האישום בו מורשע הנאשם.

השלכות סעיף האישום לעניין הענישה בעבירות של עריקות מהצבא:

  • מטבע הדברים, לחומרת סעיף האישום בו מורשע הנאשם יש השפעה ישירה על מידת העונש שתוטל על הנאשם. הדברים נכונים ביתר שאת כיום, לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול הדעת בענישה.
  • על פי תיקון חקיקה זה, במסגרת גזירת דינו של נאשם, ייקבע מתחם ענישה, אשר יושפע מהערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה בה הורשע, בהיקף הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת באותה סוג עבירה בה הורשע הנאשם ובנסיבות נוספות הרלוונטיות לביצוע העבירה.
  • משכך, ברור הוא, כי ככל שהעבירה חמורה יותר – הדבר ישליך על שאלת הערכים המוגנים המונחים בבסיס העבירה, על מידת הפגיעה בהן ועל מדיניות הענישה הנוהגת; ואלו יובילו לקביעת מתחם ענישה מחמיר יותר עם הנאשם, ובהתאמה לעתירה עונשית חמורה יותר מצד הפרקליטות.

מדיניות העמדה לדין בעבירות היעדרות מן השירות שלא ברשות:

  • לא כל מקרה שבו חייל נעדר מן השירות יוביל להגשת כתב אישום.
  • הנחיות התביעה הצבאית הראשית קובעות באילו מקרים יוחלט על הגשת כתב אישום – וזאת, על פי קריטריון ראשי של משך תקופת ההיעדרות (אשר היום עומדת על 100 ימים), ובהתחשב בשיקולים נוספים אחרים כגון עבר פלילי או משמעתי קודם או עבירות פליליות נלוות נוספות.
  • עוד על העבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות ראו בדוגמא למקרה בו טיפל משרדנו בעבירה של עריקות, בהמשך עמוד זה.
  • משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואניש מילואים בכל הנוגע לעבירות היעדרות מן השירות הצבאי, עריקות ונפקדות.

לקריאה נוספת:


משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר


עו"ד צבאי

משפט צבאי | דיני צבא | היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי | עו"ד צבאי | חקירת מצ"ח | בית דין צבאי


 

דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרדנו:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים