זיכוי בהליך משמעתי: בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | אי שמירת חומר ארכיוני | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

זיכוי עורך דין בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

מקרה להמחשה שטופל ע"י משרדנו: זיכוי עורך דין בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת חומר ארכיוני, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

  • כנגד עורך דין וותיק ומוכר הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין המייחסת לו שורה של עבירות משמעת:
    • עבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, בניגוד לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986 וסעיפים 54 ו- 61(1) ו- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961.
    • עבירה של אי שמירת חומר ארכיוני על פי סעיפים 2 ו- 4 לכללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין), תשל"א – 19711.
    • עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
    • עבירות של התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.
  • בתמצית, נטען בכתב הקובלנה כי עורך הדין הנאשם לא שמר על מסמכים קריטיים הנוגעים ללקוח שלו, שבינתיים נפטר, ובכך גרם נזק כבד ליורשיו של לקוחו.
  • כתב הקובלנה שהוגש  כנגד עורך הדין גולל את הסיפור הבא:
    • לקוח שהיה חייב כספים בשני תיקי הוצל"פ, שכר את שירותיו של עורך הדין (הנאשם בהליך משמעתי זה).
    • עורך הדין פעל מטעמו של הלקוח והגיע להסכם בכתב עם הזוכה בתיקי הוצל"פ לפיו, ישולם לזוכה סכום מסוים ואילו שני תיקי ההוצל"פ יסגרו.
    • לימים, נפטר הלקוח ואילו הזוכה הפר את ההסכם, המשיך לפעול באחד מתיקי ההוצל"פ כנגד עיזבון הלקוח ואף פעל למימוש דירתו של הלקוח המנוח.
    • משפנה בנו של הלקוח (להלן – "המתלונן") לעורך הדין וביקש לקבל את כל המסמכים הנוגעים בדבר, ובמיוחד את אותו הסכם בו סוכם ששני תיקי ההוצל"פ יסגרו, טען עורך הדין כי אינו מוצא את התיק.
    • בכתב הקובלנה נטען, כי בשום שלב לא הציע עורך הדין להחזיר ללקוחו או ליורשי לקוחו את המסמכים, וכי על פי דין, מאחר ועורך הדין טיפל בזמנו בעניינו של הלקוח – היה עליו לשמור על המסמכים.
    • בהמשך נטען בכתב הקובלנה, כי המתלונן ניסה לאתר את ההסכם בלשכת הוצל"פ, אולם התיק בוער.
    • לבסוף נטען, כי עורך הדין גם לא הסכים ליתן למתלונן תצהיר על תוכן ההסכם אליו הגיע בזמנו.
    • עד כאן לגבי העובדות שנטענו בכתב הקובלנה המשמעתית.
  • בטיעוניו, ביקש בא כח הקובל לשכנע את בית הדין כי התנהלותו של עורך הדין (קרי – בכך שלא שמר על העתק מההסכם ובכך שסירב ליתן תצהיר אודות תוכנו של ההסכם), העמידה את דירת לקוחו המנוח בסכנת מימוש, דבר שאילץ את בנו של הלקוח, המתלונן, לשלם לזוכה ממון רב.
  • במידה ובית הדין המשמעתי היה מאמין לעדי בא כוח הקובל ומרשיע את עורך הדין, היה עותר בא כוח הקובל לעונש של השעיה ממומשכת וכן לחייב את עורך הדין בפיצוי המתלונן.
  • הליך משמעתי זה התנהל בפני הרכב אב"ד, עורכת דין עדית זמר, בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו.
  • על מנת להוכיח את האישום המשמעתי, העידו מטעם ב"כ הקובל עורך דינו של המתלונן (שהיה בקשר עם הנאשם בעניינים נשוא הקובלנה) וכן המתלונן עצמו.
  • בעיצומה של חקירתו הנגדית של המתלונן, ביקש המתלונן לחזור בו מגרסתו ומתלונתו ובהמשך, הגיש ב"כ הקובל בקשה לבית הדין לחזור בו מכתב הקובלנה.
  • בית הדין המשמעתי נעתר לבקשתו של ב"כ הקובל לחזור בו מהקובלנה המשמעתית ולאור הוראות כלל 10(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב – 1962 זיכה את עורך הדין מכל האשמות שיוחסו לו בכתב הקובלנה.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב הקובלנה ובהכרעת הדין (ללא פרטים מזהים אודות עורך הדין שזוכה).

תיק בד"מ 47/08, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב – יפו נגד עורך דין פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.


לקריאה נוספת:


עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי בהליך משמעתי – בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי | דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | הליך משמעתי | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | אי שמירת חומר ארכיוני | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת


 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים