פיקוח על יצוא ביטחוני | אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים, נושאי משרה, משווקים ויצואנים בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והתקנות והצווים מכוחו של חוק זה וההתנהלות מול אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י).

  • במסגרת זו, עוסק משרדנו בתחומים הבאים:
    • ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
    • הליכי השגה באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) על סירוב לתת רישיון, התלייתו או הגבלתו.
    • הליכי שימוע בוועדת האכיפה באפ"י.
    • הכנה לחקירה פלילית המתנהלת ע"י הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) בחשד לעבירות פליליות בניגוד לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני וליווי משפטי לחשודים במהלך החקירה.
    • התנהלות מול אפ"י בכל הנוגע להיבטים פליליים בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
    • קנס אזרחי או עיצום כספי שהוטל לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
    • ייצוג משפטי בבית משפט בהליכים פליליים לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני התשס"ז – 2007, ואגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י)

  • כל גורם המעוניין לעסוק ביצוא או שיווק ביטחוני של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני ושירותים ביטחוניים מחויב לפעול על פי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-  2007 ועל פי התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
  • הרשות המוסמכת במדינת ישראל ליישום חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני הינו אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון.
  • אפ"י מופקד על ניהול מרשם היצואנים, מתן רישיונות, הדרכת יצואנים, אכיפת החוק וכן רישוי העיסוק באמצעי הצפנה.
  • מטרותיו של אפ"י – לממש את המדיניות והאינטרסים של מדינת ישראל בכל הנוגע למניעת זליגה של טכנולוגיות, מידע וציוד ביטחוני, לאכוף את הוראות החוק ולפעול לשיפור וייעול השירות שניתן ליצואנים בתחומי הרישוי וההדרכה.
  • אתר האינטרנט של אפ"י מספק מידע שימושי רב ומהווה מרכז ידע בכל הנוגע לחקיקה הרלבנטית, תהליך הרישוי, הטפסים הנדרשים, הדרכות הניתנות מפעם לפעם ליצואנים, מידע אודות ארועי אכיפה, עדכונים ועוד.

חובת רישום במרשם היצוא הביטחוני

  • כתנאי לקבלת הרישיון מטיל החוק חובת רישום מוקדמת במרשם היצוא הביטחוני המתנהל באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י).
  • במעמד זה נדרש כל המעוניין להירשם במרשם היצוא הביטחוני להציג מסמכים שונים הנוגעים בין היתר לעברו הפלילי של המבקש ולהפרות קודמות של החוק או הרישיון, ככל שהיו כאלה. במידה ומדובר בתאגיד, מתבקש המידע האמור לגבי בעל השליטה, בעל העניין או נושא משרה בתאגיד.
  • ככל שסרבה הרשות לרשום את המבקש או לחילופין התנתה את רישומו במרשם היצוא הביטחוני בתנאים, קמה למבקש הזכות לטעון את טענותיו בעניין זה, ובמידה ואלו לא נתקבלו, קמה למבקש זכות ההשגה, בדרך של בקשת עיון מחדש בבקשתו בפני המנהל הכללי.

בקשה לרישיון ליצוא ביטחוני

  • לאחר השלמת הרישום המוקדם במרשם היצוא הביטחוני, קמה זכאות להגיש בקשה לקבלת רישיון.
  • קצרה היריעה מלפרט כאן את סוגי הרישיונות השונים לפי החוק ובהקשר הנוכחי נציין רק, שמדובר במודל דו שלבי;
    • תחילה חלה חובה לקבל רישיון שיווק ביטחוני, לפעולות לקידום עסקת יצוא בטחוני, כהגדרתן בחוק.
    • לאחר מכן (ועוד בטרם יצוא הציוד הידע או השירות בפועל), חלה חובת קבלת רישיון יצוא ביטחוני.
  • במילים אחרות, רישיון שיווק ביטחוני מהווה תנאי לקבלת רישיון יצוא ביטחוני ולא יוענק רישיון יצוא ביטחוני לעסקת יצוא ביטחוני אלא למי שניתן רישיון שיווק ביטחוני לגביה (אלא אם כן נקבע פטור מהחובה לקבל רישיון שיווק ביטחוני לפי סעיף 14(ב) לחוק).
  • את הבקשה לרישיון על המבקש להגיש לאפ"י בצירוף הצהרות והטפסים המתאימים. 
  • לציין כי הרשות רשאית לדרוש מהמבקש כל ידיעה או מסמך או ציוד ביטחוני הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה לקבלת הרישיון ובין השאר הצהרות ואישורים שונים כמפורט בסעיף 6(ב) לחוק.

סירוב לתת רישיון ליצוא ביטחוני, ביטול רישיון והתלייה או הגבלה של הרישיון

  • סעיפים 8-9 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני מקנים לרשות סמכות לסרב לתת רישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים, לבטלו, להתלותו או להגבילו, בהתחשב, בשורה של שיקולים כגון עברו הפלילי של המבקש, הפרות קודמות של החוק, אי עמידה בכללים שקבע השר בתקנות, עמידה של המשתמש הסופי בהתחייבויות, שיקולים הנוגעים לסוג הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני ועוד.
  • ככלל, בטרם גיבשה הרשות החלטתה בעניין זה, מחויבת הרשות להעניק למבקש זכות טיעון ובכל מקרה, על החלטת הרשות לסרב לתת רישיון, לבטלו, להתלותו או להגבילו קיימת זכות להגיש השגה.

השגה על סירוב לתת רישיון ליצוא ביטחוני, ביטול רישיון והתלייה או הגבלה של הרישיון

  • מבקש רשיון שסורב או בעל רשיון שרשיונו בוטל, הותלה או הוגבל, רשאים להשיג על החלטת הרשות לפני הגורם המוסמך (בדרך של עיון מחדש או השגה), כפי שנקבע בהוראות סעיף 10(ב) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
  • ההשגה על נימוקיה מוגשת תוך פרק זמן קצוב לוועדה מייעצת, הרשאית להזמין את המבקש להופיע בפניה וזאת לצורך השלמת טיעוניו בעל פה. 
  • הוועדה המייעצת מורכבת מעובדי משרד הביטחון (נציג צה"ל, שב"כ, מוסד, משטרת ישראל או שב"ס)  שאחד מהם ישמש כיושב ראש ושני עובדי משרד החוץ. בוועדות המייעצות לעניין ציוד דו שימושי מפוקח ישמש נציג של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
  • משגיבשה הוועדה המייעצת את המלצתה ביחס להשגה, מועברת ההמלצה להכרעתו של מנכ"ל משרד הביטחון.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכי השגה על החלטת אפ"י לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לסרב להנפיקו

  • להחלטת אפ"י לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לסרב להנפיקו השלכות מרחיקות לכת ביחס למבקש או למחזיק ברישיון.
  • מעבר לפגיעה בשם הטוב ובמוניטין, ההחלטה עשויה לגרום לנזקים כלכליים כבדים ובלתי הפיכים; בכוחה להגביל או לחסום התפתחות וצמיחה עסקית בתחום הביטחוני ולא אחת אף לחסל כליל את העסק הנוגע בדבר, תוך קטיעת מטה לחמם של כל המועסקים בו, לפגוע אנושות במפעל חייהם של מייסדי העסק ובעליו ולגרום להפרת חוזים והתחייבויות כלפי צדדים שלישיים.
  • מכאן הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי של עורך דין בעל סיווג ביטחוני מתאים, העוסק ברגולציה הנוגעת ליצוא הביטחוני.

פיקוח על יצוא ביטחוני – אכיפה

יחידת האכיפה הפועלת באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י)

  • ראשית יש לזכור, כי האחריות לקבלת הרישיונות המתאימים לשיווק וליצוא ולעמידה בכל הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני חלה על היצואן.
  • הפיקוח על מילוי הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והרישיונות שניתנו לפי חוק זה ניתן בידיה של יחידת האכיפה של אפ"י, אשר מבצעת פעולות אכיפה יזומות לבדוק ולוודא כי פעולות היצואנים הביטחוניים מתבצעות עפ"י הוראות חוק.
  • לצורך בדיקת התאמת תכולת המטענים היוצאים לחו"ל אל מול רישיונות היצוא שניתנו, מקיימת יחידת האכיפה קשר שותף עם רשויות המכס.
  • משמתעורר חשד כי יצואן ביטחוני הפר את הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני תמליץ יחידת האכיפה האם לפתוח כנגדו בחקירה פלילית או להשית עליו קנס אזרחי, עיצום כספי או סנקציה אחרת, מנהלית.

סמכות חיפוש בבתי עסק מכח חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

  • לצרכי אכיפת החוק, מתיר סעיף 29 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני לגורמים המוסמכים "להיכנס לכל מקום שבו יש להם יסוד סביר להניח כי מי שכלול במרשם או מי מטעמו מחזיק ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני או נותן שירות ביטחוני, כדי לבדוק את קיום הוראות חוק זה, ובלבד שלא ייכנסו למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט".

ועדת אכיפה הפועלת באפ"י

  • הפרות של חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני נבחנות ע"י ועדת אכיפה הפועלת באפ"י.
  • ראש היחידה לאכיפה והדרכת יצואנים מכהן כראש ועדת האכיפה ונוטלים בה חלק נציגי אגפי משהב"ט הרלוונטיים.
  • בתום בחינת ההפרה, מגבשת ועדת האכיפה המלצה ל"רשות המוסמכת" באיזה צעדים לנקוט כלפי הגורם המפר, קרי – האם לפתוח בחקירה פלילית או להסתפק בסנקציות מנהלתיות.

פיקוח על יצוא ביטחוני – הליכים פליליים

  • סעיף 32 (א) בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני קובע עונש (מקסימלי) של 3 שנות מאסר וקנס בסך כ- 6.7 מליון שקלים בגין העבירות הפליליות הבאות:
    • ביצוע פעולת שיווק ביטחוני ללא רישיון שיווק ביטחוני או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 14 לחוק.
    • ביצוע יצוא ביטחוני בלי רישיון יצוא ביטחוני או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק.
    • ביצוע יצוא של ציוד ביטחוני במעבר בלי רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 19 לחוק.
    • העברת ציוד דו-שימושי מפוקח הכלול בצו לפי פסקה (2) להגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח" לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ללא רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 20 לחוק.
    • ביצוע פעולת תיווך בין גורמי חוץ בלי רישיון תיווך בין גורמי חוץ או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 21 לחוק.
  • נעברה עבירה לפי סעיף 32(א) בנסיבות מחמירות, דינה (המקסימלי) מאסר 5 שנים או קנס של כ- 11.3 מליון שקלים.
  • סעיף 22 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני אוסר על תושב ישראל, אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי פעולת תיווך בין גורמי חוץ שלא בהתאם להחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, האוסרת או המגבילה העברה של ציוד לחימה או ציוד טילים המתייחסת לאותם גורמים. בהתאם לסעיף 32(ב) לחוק, העובר על הוראה זו דינו עונש (מקסימלי) מאסר 5 שנים או קנס של כ- 11.3 מליון שקלים.
  • סעיף 34 (א) לחוק מטיל אחריות פלילית על נושא משרה בתאגיד; "נושא משרה" בהקשר זה ייחשב מנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל), או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. בהתאם להוראות סעיף 34 (א) לחוק, חייב נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 32 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו ואם הפר הוראה זו, דינו קנס (מקסימלי) של כ- 226,000 שקלים.
  • בהתאם להוראות סעיף 34(ב) לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, נעברה עבירה לפי סעיף 32 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, יראה נושא המשרה בתאגיד כמי שהפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. בהקשר זה הועבר אם כן נטל ההוכחה לנושא המשרה.

קנסות אזרחיים ועיצומים כספיים לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

  • לצד הסנקציות הפליליות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני הסמיך המחוקק את הרשות המוסמכת להטיל קנסות אזרחיים ועיצומים כספיים.
  • קנסות אזרחיים:
    • בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק, היה לרשות המוסמכת יסוד סביר להניח כי עשה אדם מעשה או מחדל שקבועה בשלו עבירה לפי סעיף 32 לחוק, רשאית היא להטיל עליו קנס אזרחי בשיעור שנקבע בחוק.
  • עיצומים כספיים:
    • חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני מחייב ניהול רישומים שונים ושמירתם ומתן דיווחים שונים לרשות המוסמכת.
    • בהתאם להוראות סעיף 36 לחוק, ניתן להשית עיצום כספי על הפרת חובת דיווח, אי מילוי חובת ניהול רישום, או אי שמירת רישומים שונים.

פיקוח על יצוא ביטחוני – דוגמאות לאירועי אכיפה

  • מטעמים של שקיפות, הסברה, הטמעת דרישות החוק והרתעה, מפרסם אפ"י שורה ארוכה של אירועי אכיפה.
  • במרבית המקרים, התבטאו ההפרות בביצוע פעולות שיווק ללא רשיון שיווק. כך למשל, מוצגות באתר אפ"י הדוגמאות הבאות:
    • באחד המקרים, פעולת שיווק ללא רישיון שיווק התבטאה בהצגת מצגת העוסקת בקונספט ראשוני של מערכת לגורמי צבא במדינה זרה, שעה שהקונספט לא סווג ע"י משהב"ט ולא התקבל רישיון שיווק עבורו. במקרה זה הוחלט להטיל על החברה קנס אזרחי בגובה 1,017,000 ש"ח ולהשהות את הטיפול בבקשה לרישיונות שיווק בנושא למשך שנה.
    • במקרה אחר, החלה חברה במגעים מול חברה זרה לפיתוח מוצר מסוים ואף נחתם מסמך הבנות בין החברות והוצגה מצגת לחברה הזרה אודות הקונספט של המוצר. אותו קונספט, לא סווג ע"י משהב"ט ולא התקבל רישיון שיווק עבורו. להגנתה, טענה החברה כי מאחר ומדובר במוצר שטרם קיים בפועל, הפעילות שביצעה איננה בבחינת שיווק ולפיכך לא מחייבת רישיון שיווק. טענה זו נדחתה ע"י אפ"י, שכן כל פעולה לקידום עסקת יצוא ביטחוני היא בבחינת שיווק, וגם עבור קונספטים יש לקבל רישיון שיווק מתאים. מקרה זה הסתיים בקנס אזרחי בסך 1,017,000 ש"ח.
    • קנס אזרחי זהה הוטל על חברה אחרת שביצעה פעולות שיווק מבלי שהיה ברשותה רישיון שיווק ביטחוני, לאחר שנדחתה טענת אותה חברה שבידיה רישיון שיווק למוצר דומה, "מאותה משפחה".
    • גם טענה לקבלת אישור בעל פה מגורם בכיר ומוסמך לבצע פעולות שיווק, מבלי שהחברה אחזה ברישיון שיווק, הובילה לתוצאה זהה – קנס אזרחי בסך 1,017,000 ש"ח.
  • במקרים בהם התגלתה הפרת החוק ע"י החברה ובוצע על-ידה הליך של "גילוי נאות"', ניכר כי הדבר הוביל לסנקציה מתונה יותר מצד אפ"י:
    • כך למשל, ביצעה חברה מסוימת פעולת שיווק (לרבות הגשת הצעות מחיר) להשבחת מטוס לגורם ממשל של מדינה זרה, מבלי שהיה ברשותה רישיון שיווק. להגנתה, טענה החברה כי הצעת המחיר הייתה עבור מספר סוגי מטוסים, שהחברה סברה שיש ברשותה רישיון שיווק עבור כולם. כשל במערך הבקרה של החברה גרם לכך שלא הייתה ערה לעובדה שאין ברשותה רישיון שיווק עבור השבחת אותו מטוס. עם החלפת הגורם האמון בחברה על אכיפת החוק, נתגלתה התקלה, נמסר דיווח בכתב לאפ"י, וכל קשר עם הלקוח הופסק, עד לקבלת רישיון השיווק המתאים. בנסיבות אלו, של "גילוי נאות" ביוזמת החברה, והפסקת הקשר עם הלקוח עד הסדרת התקלה, הוחלט להטיל על החברה קנס אזרחי בסך 101,700 ש"ח בלבד.
    • בדומה, על חברה שהציגה מצגת לגורמי ממשל במדינה זרה, שכללה מוצרים שעבורם לא היו ברשותה רישיונות שיווק מתאימים, הוטל קנס אזרחי בגובה 101,700 ש"ח וזאת לאחר שדיווחה מיוזמתה על ההפרה לאפ"י.
    • במקרה אחר, ביצעה חברה פעולות שיווק מול חיל אוויר של מדינה זרה, בניסיון לשווק מערכת שלא היה לחברה רישיון שיווק לגביה. התקלה נבעה מכך שלחברה היה רישיון שיווק עבור מערכת אחרת, עם יכולות מופחתות, ועובדי החברה שעסקו בענין לא סברו שהיכולות שנוספו למערכת הופכות את המערכת למוצר חדש, המחייב רישיון שיווק חדש. ועדת האכיפה של אפ"י קבעה שיש לראות במערכת מוצר חדש המחייב רשיון שיווק נפרד, אולם מאחר והחברה דיווחה מיוזמתה לאפ"י על האירוע, הסתיימה הפרשה בקנס אזרחי בסך 101,700 ש"ח בלבד.
  • יחד עם זאת, במקרה אחר, למרות הליך של "גילוי נאות" ביוזמת החברה, הושת קנס אזרחי בסך 545,400 ש"ח. כאן היה מדובר בחברה שחתמה על חוזה לאספקת מערכת ל"א, שעה שלא היה ברשותה רישיון שיווק לכלל מרכיבי המערכת.
  • חתימת חוזה עם גורם ממשל ממדינה זרה בנושא הקמת יחידה לאבטחת אישים, ללא רישיון שיווק מתאים, הוביל לחיוב אותה חברה לבצע תכנית בקרה עצמית בהשקעה כספית של 90,000 ש"ח.
  • מקרה אחר המתואר באתר האינטרנט של אפ"י, הוביל לטיפול בהליך פלילי:
    • אותה חברה ביצעה פעולות יצוא של מוצר לתערוכה במדינה זרה, שעה שהיא מסתמכת על רישיון יצוא שניתן לגרסה אחרת של אותו מוצר ואף חורגת גם מתנאיו של רישיון יצוא זה.
    • מעבר לחיוב החברה בהכנת תכנית ציות פנימית, הועבר הטיפול למישור הפלילי.
  • ארועי אכיפה נוספים ארעו בשל כל מיני תקלות, כגון:
    • העדר תיאום בין החברה לבין עמילי המכס;
    • הפקדת יישום הוראות החוק בידיים לא מיומנות, שלא עברו הכשרה מתאימה;
    • אי הכרות עם הוראות החוק בדרגים בכירים;
    • טעות בניתוח הוראות החוק (למשל, סברה שגויה שאין חובת רישוי לציוד הנשלח לחו"ל לחברת בת).

החמרה במדיניות האכיפה מצד אפ"י בכל הנוגע לפיקוח על יצוא ביטחוני

  • בתאריך 13.11.13, פרסם מר מאיר שליט, ראש אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני, הודעה בדבר החמרת מדיניות האכיפה מצד אפ"י, וזאת לנוכח רצף של אירועים בהם התבצעו הפרות על ידי התעשיות הביטחוניות של חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
  • במסגרת הודעה זו, הזהיר ראש אפ"י כי בכוונתו להפעיל את מלוא סמכויותיו לאכיפת החוק, תוך מיצוי הדין עם התעשיות הביטחוניות המפרות את החוק, לרבות נקיטת סנקציות אישיות כנגד נושאי משרה האחראים על ההפרות.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

  • לאור שלל ארועי האכיפה המפורטים לעיל ובאתר של אפ"י, אין צורך להכביר במילים אודות חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בכל הנוגע לעמידה בדרישות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
  • ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין הבקיא ברזי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והמשפט הפלילי, עשוי למנוע מראש השתת קנסות ועיצומים כספיים, להפחיתם, ולדאוג שהפרשה לא תדרדר לכתב אישום פלילי והליך פלילי בבית המשפט, על כל השלכותיו הקשות.

משרד עורכי דין גיא פלנטר

  • משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים, נושאי משרה, משווקים ויצואנים בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
  • במסגרת זו, עוסק משרדנו בתחומים הבאים:
    • ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
    • הליכי השגה באפ"י על סירוב לתת רישיון, התלייתו או הגבלתו.
    • הליכי שימוע בוועדת האכיפה באפ"י.
    • הכנה לחקירה פלילית המתנהלת ע"י הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) בחשד לעבירות פליליות בניגוד לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני וליווי משפטי לחשודים במהלך החקירה.
    • התנהלות מול אפ"י בכל הנוגע להיבטים פליליים בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
    • קנס אזרחי או עיצום כספי שהוטל לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
    • ייצוג משפטי בבית משפט בהליכים פליליים לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

משרד עורכי דין גיא פלנטר

פיקוח על יצוא ביטחוני | ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להתנהלות מול אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני (אפ"י) ועמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

www.flanter-law.co.il


 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים