קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה | עבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא. ביהמ"ש המחוזי מרכז

קבלת ערעור פלילי – ביטול הרשעה: בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור פלילי שהגיש משרדנו והורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירות אלימות במשפחה (תקיפת בת זוג + כליאת שווא)

  • בית משפט השלום בכפר סבא דחה את עתירתו של נאשם אשר הורשע בעבירות אלימות במשפחה לבטל את הרשעתו ולסיים את ההליך ללא הרשעה.
  • עורך דין פלילי גיא פלנטר הגיש מטעמו של הנאשם ערעור לבית המשפט המחוזי על שאלת ההרשעה בפלילים.
  • בפסק דינו, חזר בית המשפט המחוזי מרכז על ההלכה הפסוקה לפיה, הימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים, אולם קיבל את הערעור והורה על ביטול ההרשעה.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם – עבירות אלימות במשפחה – כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג

  • פרשה זו עוסקת בתושב כפר סבא, גבר בן 39 העוסק בייעוץ כלכלי לתאגידים, אשר לראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם תלונה פלילית, שהוגשה על ידי אשתו.
  • תלונת האישה הובילה למעצרו המידי, והגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
    • הנאשם ואשתו שבו לביתם, כאשר המתלוננת נשאה על ידיה את בנם הקטין, שישן אותה עת.
    • בכניסתם לבית, קיבל הילד מכה ממרפקו של הנאשם, והמתלוננת הגיבה באומרה לנאשם "מה אתה מטומטם"?
    • בתגובה, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז בשערה, טלטל את ראשה, תוך שצעק עליה "את לא תקראי לי מטומטם, את לא תקללי אותי ליד הילדים".
    • המתלוננת ניסתה לבעוט בנאשם על מנת להשתחרר מאחיזתו וכתוצאה מכך מעדה ונפלה לרצפה כשהילד עדיין בידיה.
    • כתוצאה מנפילה זו קיבלה המתלוננת מכה בכתפה והילד קיבל מכה בראשו.
    • בהמשך, אחז הנאשם במעילה של המתלוננת והצמידה לקיר, תוך שהצמיד את אגרופו לגרונה, דבר שהקשה על נשימתה.
    • בעקבות האמור לעיל, ביקשה המתלוננת לעזוב את הבית עם הילדים, אך הנאשם כלא את המתלוננת שלא כדין, בכך שנעל את דלת הבית ולקח את המפתחות לרשותו ואמר לה "את לא יוצאת מפה לאף מקום".
    • משביקשה המתלוננת להתקשר למשטרה, ניתק הנאשם את חוט הטלפון מהשקע שבקיר.
  • בהתאמה לטענות העובדתיות בכתב האישום, הואשם הנאשם בעבירות הפליליות הבאות:
    • תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 וסיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
    • כליאת שווא, עבירה בניגוד לסעיף 377 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
  • במקור, על בסיס הטענה העובדתית כי הנאשם מנע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, ניתן היה להאשים את הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, שכן בהתאם לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977:

 "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

  • ניתוק חוט הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, עשוי היה להוות בסיס לטענה, כי הנאשם פעל בכוונה למנוע פתיחת חקירה פלילית, אולם בסופו של יום, נמנעה משטרת ישראל מלייחס לנאשם גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

קצת על העבירות בהן הואשם הנאשם – תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג וכליאת שווא

  • כזכור, הואשם הנאשם בכתב האישום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוגתו וכליאת שווא.
  • סעיף 379 לחוק העונשין, שכותרתו "דין תקיפה סתם", קובע:

"התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה".

  • העובדה שמדובר באלימות במשפחה מהווה נסיבה מחמירה, ולפיכך קובע סעיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין כדלקמן:

"העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו".

  • מכאן, שבהתאם למצוות המחוקק, ביחס לתקיפת אשתו, עמד עונשו המקסימלי של הנאשם על 4 שנות מאסר.
  • באשר לעבירה של כליאת שווא, קובע סעיף 377 לחוק העונשין:

"העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים".

הסדר הטעון שגובש על ידי בא כוחו של הנאשם, עו"ד פלילי גיא פלנטר

  • מיד עם הגשת התלונה, נעצר הבעל, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית חלקי והרחקה מאשתו המתלוננת. במקביל, החל הליך גירושין בין בני הזוג, אותו יזמה המתלוננת.
  • משהוגש כנגד הבעל כתב האישום, פנה לעו"ד פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו יצוג משפטי במשפט הפלילי.
  • בשלב ראשון, גיבש עו"ד פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית, במסגרתו:
    • צומצם כתב האישום אך ורק לעובדות בהן הודה הנאשם בחקירתו במשטרה.
    • במסגרת זו נמחקה הטענה לפיה הצמיד הנאשם את אגרופו לגרונה של המתלוננת, דבר שהקשה על נשימתה וכך גם נמחקו מכתב האישום הטענות בדבר כליאת שווא וניתוק הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה.
    • הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פי הודאתו, אולם יתקבל תסקיר משירות המבחן אשר יבחן את ביטול ההרשעה.
    • התביעה המשטרתית תטען להרשעתו של הנאשם ועונש של מאסר, לריצוי בעבודות שירות, בעוד הסניגור יוכל לטעון לביטול ההרשעה.
  • עו"ד פלנטר ליווה את הנאשם והכין אותו לקראת מפגשיו עם שירות המבחן וזאת במגמה שהנאשם יפיק את המיטב ממגעיו עם שירות המבחן ובסופו של יום, כפועל יוצא, יתקבל אודותיו תסקיר חיובי, הממליץ על ביטול ההרשעה.
  • משנתקבל תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על ביטול ההרשעה, מיתנה התביעה המשטרתית את עתירתה העונשית וביקשה מבית המשפט לגזור על הנאשם מאסר על תנאי, צו מבחן והתחייבות להימנע מעבירה בעוד עורך דין פלילי גיא פלנטר עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולסיים את ההליך הפלילי בביטול ההרשעה.

בית משפט השלום בכפר סבא דוחה את עתירת ההגנה לסיים את ההליך ללא הרשעה

  • בגזר דין מנומק, דחה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) את עתירת ההגנה לביטול ההרשעה, וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות להימנע מעבירות אלימות וצו מבחן למשך שנה .
  • בסירובו לבטל את ההרשעה, פסק בית משפט השלום בכפר סבא בין היתר:

"הסנגור המלומד עשה ככל יכולתו לשכנע את בית-המשפט לבטל את הרשעתו של הנאשם…עניינו של הנאשם אינו אחד מאותם מקרים חריגים המאפשרים סטייה ממדיניות הענישה המתבקשת…הכלל הוא שהאינטרס הציבורי גובר על פני האינטרס של הנאשם, והימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים…הדברים נכונים במיוחד לגבי עבירות של אלימות במשפחה, כאשר עסקינן בפגיעה בערך העליון של קדושת המשפחה וביטחונם האישי והפיזי של בני המשפחה בביתם – מבצרם.

הלכה ידועה היא, כי עבירות האלימות ככלל – וכנגד בנות זוג בפרט – הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי-המשפט מצווים להילחם בה באמצעות מענה עונשי הולם. ואכן:

"האלימות בתוך המשפחה היא לצערנו חזון נפוץ. הקושי בחשיפת מעשי האלימות והרתעת הרבים מחייבים ענישה משמעותית…".

כך, באשר לסוג העבירה – אך הדברים נכונים גם על רקע בחינת נסיבותיה. לטעמי, אין המדובר באלימות כלפי בת-זוג המצויה ברף החומרה הנמוך, אלא ההפך הוא הנכון…האלימות שנקט בה היא אלימות מכוערת וקשה…אין להעביר מסר סלחני בדמות אי הרשעה בנסיבות אלו, תוך פגיעה באינטרס הציבורי המחייב השתת ענישה מוחשית על מי שפגע בגופה ובכבודה של אשתו בביתה פנימה".

  • בסופו של יום, פסק בית משפט השלום כי אין די בנסיבותיו של הנאשם כדי לבסס הימנעות מהרשעה, נוכח סוג העבירה ונסיבותיה.

בית משפט מחוזי מרכז קיבל את ערעור ההגנה והורה על ביטול ההרשעה הפלילית

"…משהוכחה ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם בביצועה והימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים".

  • יחד עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיו של הסניגור, כי התקיימו התנאים המצטברים המצדיקים הליך של אי הרשעה לגבי המערער, והורה על ביטול ההרשעה ועונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער.
  • בכך תמה הפרשה מבלי ששמו של האיש הוכתם בהרשעה פלילית. על חשיבותה של אי הרשעה בדין ראו בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם על תיקוניו ובהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את הערעור ולבטל את ההרשעה.

ערעור פלילי עפ"ג 54071-05-13, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב"ד, סגן הנשיא כב' השופט אברהם טל, כב' השופטת הדס עובדיה, כב' השופטת בלהה טולקובסקי. 


לקריאה נוספת:


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי | קבלת ערעור | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | כליאת שווא | תקיפת בת זוגעורך דין פלילי במרכז


קבצים להורדה - לחץ לצפייה

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים