רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעת חייל בבית דין צבאי – ראשי פרקים (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

רישום פלילי מופחת – על שום מה?

  • חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע בין היתר, כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע – הוא מאגר המרשם הפלילי, אשר יכלול מידע אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצעו עבירה פלילית ועוד.
  • מאגר נוסף שמנהלת המשטרה על פי החוק הוא מאגר מידע משטרתי אודות רישומיה הפנימיים של המשטרה הכולל תיקים פתוחים ותיקים סגורים. 
  • ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תתועד במרשם הפלילי במשך 17 שנים (7 שנות תקופת התיישנות + 10 שנות תקופת מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
  • לרישום הפלילי השלכות קשות – עצם ההרשעה בדין פוגעת בשמו הטוב של האדם, בדימויו העצמי, בעיסוקו או ביכולתו לעבוד במקצוע טעון רישוי, ביכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו וכן בקשריו המשפחתיים והחברתיים. ההרשעה בפלילים מונעת ממנו מלהיבחר לתפקידים מסוימים או אפילו לקבל ויזה לארה"ב. בכוחה של הרשעה פלילית לערער אם כן את כל סדרי חייו של אזרח.
  • עוד על השלכותיו הפוגעניות של רישום פלילי ניתן לקרוא בהרחבה בקישור: 
  • עד שנת 2012 הרשעה של חייל בבית דין צבאי (למעט מספר מצומצם של עבירות שהוחרגו מכך) היתה גוררת רישום במרשם הפלילי בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
  • כך נוצר מצב מורכב, בו חייל, אשר נמצא בראשית חייו הבוגרים במסגרת האזרחית, נאלץ לשאת על מצחו לאחר תום שירותו הצבאי את קלון ההרשעה בפלילים למשך 17 שנים, לא פעם בעבירות שהינן "צבאיות" באופן מובהק, כגון היעדר מן השירות.
  • הוסף על כך שבניגוד להליך פלילי רגיל, במסגרת הליך פלילי בפני בית דין צבאי לא ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה (כלומר בקביעה, כי החייל אמנם ביצע עבירה פלילית אולם לא יורשע בגינה של עבירה זו על מנת שלא לפגוע בעתידו).
  • הקושי התעצם עוד יותר – בתחום עבירות הסמים. כידוע, מדיניות צה"ל ביחס לשימוש בסמים מסוכנים מחמירה יותר מזו שבאזרחות, ועל כן באותה עת גם שימוש חד פעמי בסם מסוכן היה מוביל לכתב אישום, הרשעה בפלילים ותיוג במרשם הפלילי למשך 17 שנים. זאת, בעוד אזרח שנחשד לראשונה בשימוש או החזקה חד פעמית של סם "קל" – התיק נגדו נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
  • מצב דברים זה תוצאות בלתי סבירות וכך למשל, העמיד משתמט מגיוס לצבא בעמדה טובה יותר מאשר חייל המשרת שירות צבאי משמעותי; בעוד תיק הסמים כנגד המשתמט היה נסגר, החייל היה מוכתם בפלילים למשך 17 שנים, אך בשל מילוי חובתו לשרת בצבא.
  • נוכח כל האמור, הלכה וגברה ביקורת מצד גורמים שונים ביחס להכתמתם של חיילים ברישום פלילי למשך תקופה ממושכת תוך פגיעה בעתידם.
  • ביקורת זו הובילה לאחד משינויי החקיקה המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי ביחס לאוכלוסיית החיילים – רישום פלילי מופחת לחיילים.
  • בשנת 2012 תוקן חוק השיפוט הצבאי התשט"ו -1955, ונוסף הסדר חדש בסעיף 404א אשר קובע כי חלף האמור בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים יחול הסדר ייחודי ביחס להרשעות חיילים בבתי דין צבאיים.

מה כולל רישום פלילי מופחת?

  • חייל הזוכה לרישום פלילי מופחת, תקופת המחיקה של הרשעה פלילית בבית דין צבאי תימשך על פני חמש שנים בלבד, ללא תקופת התיישנות. כלומר, במקום תקופה בת 17 שנים בה ירחף הרישום הפלילי מעל לראשו של החייל – יימחק הרישום הפלילי תוך חמש שנים בלבד מעת מתן פסק הדין.
  • כאן יש לדעת כי היקף הגורמים החשופים לרישום פלילי בתקופת התיישנות נרחב יותר מהיקף הגורמים החשופים לרישום הפלילי בתקיפת המחיקה.
  • לפיכך, התיקון לחוק אף צמצם את רשימת הגופים החשופה לרישום הפלילי המופחת במשך אותן 5 שנים.
  • בכך, פוטנציאל הפגיעה בעתידו של החייל בשל הרשעתו – הופחת באופן ניכר.

רישום פלילי מופחת – התנאים

  • לא כל חייל זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר יחול רק במקרים הבאים;
  • תנאי סף לסיום הליך פלילי בבית דין צבאי ברישום פלילי מופחת הינו שאין לחייל עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה, וכן – שמדובר בהרשעה בעבירה מסוג עוון (עבירה שעונשה המקסימלי עד 3 שנות מאסר) והוטל בגינה אחד העונשים הבאים:
    • עונש שאינו כולל מאסר בפועל.
    • עונש שאינו עולה על חודשיים מאסר בפועל.
    • עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
    • עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל שחלקו ירוצה בדרך של עבודות צבאיות – כאשר תקופת המאסר בפועל אינה עולה על חודשיים.
  • בכל הנוגע לעבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות, נקבע הסדר שונה:
    • אם הוטל עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – יחול רישום פלילי מופחת אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול.
    • אם הוטל בגינה עונש בין שלושה לשישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול רישום פלילי מופחת אלא אם הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו כי היא תחול.
    • אם הוטל עונש מעל שישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול הרישום הפלילי המופחת.
  • כאמור, אם לחייל שהורשע בדין יש עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה – לא יחול ההסדר בדבר רישום פלילי מופחת.

עבירות שהרשעה בהן לא תגרור רישום פלילי כלשהו

  • עוד חשוב לדעת – כי בתוספת השנייה לחוק השיפוט הצבאי נקבעו מספר עבירות שהרשעה בהן לא תהווה פרט רישום כלל – כלומר הרשעה בהן בבית הדין הצבאי לא תגרור רישום פלילי כלשהו (מלא או מופחת).
  • בין יתר העבירות המנויות בתוספת השנייה ניתן למצוא עבירות שהינן צבאיות באופן מובהק במהותן כגון:
    • נטישת משמרת – סעיף 58 לחוק השיפוט הצבאי.
    • איום ועלבונות כלפי מפקד – סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי.
    • התנגדות לפעולה חוקית – סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי.
    • חריגה מסמכות – סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי.
    • אי שמירתו של רכוש צבאי – סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
    • נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין – סעיף 82 חוק השיפוט הצבאי.
    • רשלנות לגבי תעודות – סעיף 106 לחוק השיפוט הצבאי.
    • סירוב לקיים פקודה – סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי.
    • התרשלות – סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי.
    • סירוב להיבדק לשם גילוי סמים מסוכנים – סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי.
    • התנהגות פרועה – סעיף 128 לחוק השיפוט הצבאי.
    • התנהגות מבישה – סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי.
    • התנהגות שאינה הולמת – סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
    • התחזות – סעיף 131 לחוק השיפוט הצבאי.
    • פגיעה במשמעת – סעיף 132 לחוק השיפוט הצבאי.

רישום פלילי מופחת – תחולה רטרואקטיבית

  • בשים לב להשלכותיו הקשות של הרישום הפלילי על חייהם של חיילים אשר השתחררו מהצבא – ונאלצו במשך שנים לחיות עם תיוגם כעבריינים במרשם הפלילי, נקבע במסגרת התיקון לחוק כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי.
  • כלומר, חייל שהורשע במהלך 17 השנים האחרונות בעבירה מסוג עוון והוטל עליו אחד מהעונשים שפורטו לעיל, יהיה זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר אמור להתעדכן באופן אוטומטי במערכות המשטרתיות.
  • במקרים בהם ההרשעה מבית הדין הצבאי אינה ההרשעה היחידה של האדם – יש צורך בפנייה יזומה לגורמים הרלוונטיים בהגשת בקשה למעמד של רישום פלילי מופחת אשר מופנית לשר הביטחון.

חשיבות קבלת ייצוג משפטי בכל הנוגע לרישום פלילי מופחת

א. תפקידו הקריטי של עורך דין צבאי בייצוג החייל בהליך הפלילי בבית הדין  הצבאי

  • רישום פלילי מופחת הינו ללא ספק הטבה חשובה שהמחוקק העניק לחיילים, על מנת למזער את פגיעת ההרשעה הפלילית בעתידם.
  • יחד עם זאת, גם בהקשר זה, "הכל יחסי"; עדיין מדובר בהרשעה פלילית לכל דבר, הרשעה המכתימה את שמו של החייל למשך תקופה לא קצרה (5 שנים), תקופה קריטית בגיבוש עתידו המקצועי.
  • עוד יש לזכור כי רישום פלילי מופחת מותנה בהודאה של החייל בעבירה או בעבירות פליליות, וכן בענישה.
  • בטרם מסירת הודאה כזו, חובה להתייעץ עם עורך דין צבאי. לטיב הייצוג המשפטי שיקבל החייל מעורך דינו הצבאי השפעה קריטית הן על שאלת הרישום הפלילי והן על שאלת העונש שיגזר על החייל.
  • תחילה יקבל הסנגור הצבאי מהתביעה הצבאית את מלוא חומר החקירה, ינתח את חומר החקירה ויבדוק האם יש בכלל סיכוי סביר להרשעה. אם אין סיכוי סביר להרשעה – כלל לא מדובר בהטבה, ואין שום סיבה להסכים להרשעה פלילית שתימחק "רק" כעבור 5 שנים.
  • במקרים המתאימים, לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו ואף איסוף ראיות הגנה, יפעל עורך הדין הצבאי לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה שבדין (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, סגירה תיק בהסדר מותנה). מובן שסגירת התיק, ללא רישום פלילי כלשהו, עדיפה תמיד על רישום פלילי מופחת.
  • אפילו הוגש כתב אישום, בנסיבות מתאימות ניתן לבטלו וגם לשם יכוון הסניגור הצבאי את חציו.
  • ככלל, פתוח בפני תובע צבאי לבחור איזה עבירה (או עבירות) ייחס לחייל בכתב האישום שיוגש לבית הדין הצבאי:
    • עבירות הגוררות רישום פלילי;
    • עבירות הגוררות רישום פלילי מופחת;
    • עבירות שלא גוררות שום רישום פלילי;
  • מעבר לרישום הפלילי, יש לדעת, כי יש קשר ישיר בין העבירות בהן הודה החייל, לעונש שייגזר עליו בבית הדין הצבאי. מטבע הדברים, ככל שהודה החייל בעבירות חמורות יותר – כך העונש שיגזר עליו יהיה חמור יותר. 
  • מתפקידו של עורך הדין הצבאי שמייצג את החייל למזער ככל הניתן את נזקיו של מרשו;
    • באם לא ניתן למנוע את הגשתו של כתב האישום או לגרום לביטולו, ועדיין קיים סיכוי סביר להרשעה, יחתור הסניגור הצבאי להגיע להסדר טעון עם התביעה הצבאית במסגרתו יתוקן כתב האישום לעבירות שלא גוררות שום רישום פלילי.
    • כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו ולפיכך, לעיתים, כאשר הוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירות הגוררות רישום פלילי, יתמקד המאבק המשפטי בנסיון לשכנע את התביעה הצבאית (במסגרת מו"מ להסדר טעון) או את בית הדין הצבאי (במסגרת הליך שמיעת הראיות) להסתפק בהרשעה בעבירות הגוררות רישום פלילי מופחת.
  • כך או כך, עורך דין צבאי מנוסה ישקף לחייל את הסיכונים והסיכויים שבכל מהלך משפטי כזה או אחר, באופן שהחלטותיו של החייל יתקבלו על בסיס ייעוץ משפטי רציני מגורם מקצועי, האמון על האינטרסים של החייל.

ב. מחיקת רישום פלילי – תפקידו של עורך דין צבאי 

  • ראינו שהמחוקק קבע, כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי, והמרשם הפלילי אמור להתעדכן באופן אוטומטי. 
  • אלא, שעל אף שהתחולה הרטרואקטיבית צריכה לחול באופן אוטומטי – הניסיון מלמד שגלגלי הצדק טוחנים לאט, ולעיתים – לא טוחנים בכלל; במקרים רבים, הרשעה פלילית מבית דין צבאי שהיתה אמורה להימחק רטרואקטיבית – לא נמחקה כלל מהמרשם הפלילי.
  • במצב דברים זה, על עורך דין צבאי להגיש מטעם החייל בקשה מפורטת למחיקת הרישום הפלילי, במסגרתה יפרט מדוע המקרה עומד באמות המידה לרישום פלילי מופחת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי


  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במקרים להמחשה שטופלו על ידי משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

עו"ד צבאי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי


 

רישום פלילי מופחת - מקרים להמחשה אשר טופלו על ידי משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים