שחרור ממעצר צבאי, ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי במשפט צבאי | הליכי מעצר בצבא

שחרור ממעצר צבאי, ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחיילים בהליכי מעצר בצבא המתקיימים בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ, תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית הדין הצבאי להורות על שחרור ממעצר.  

כרקע לאמור בעמוד זה ולהשלמת התמונה, יש לעיין בנושאים הבאים (לחיצה על הכותרת תפתח את הפרק הנבחר):

שחרור ממעצר צבאי | הליכי מעצר בצבא – ראשי פרקים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק הנבחר בעמוד זה):

מעצר חייל החשוד בביצוע עבירה

  • חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 מסדיר את ההוראות הנוגעות לדיני המעצרים, וקובע באילו תנאים יוכל שוטר לעצור אדם – גם ללא צורך בצו מעצר שיפוטי.
  • חוק השיפוט הצבאי מקנה סמכות מקבילה לשוטרי מצ"ח, וקובע בסעיף 227 לחש"ץ כי שוטר צבאי רשאי יהיה להשתמש ביחס לכל חייל, ולגבי כל אדם שנמצא במקום שבהחזקת הצבא או מפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הניתנות על פי דין לשוטר.
  • ניתן לקרוא בהרחבה על דיני המעצר החלים במערכת האזרחית בקישור הבא: עצורים – שחרור ממעצר | הליכי מעצר + שחרור בערבות – ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
  • חוק השיפוט הצבאי מסייג את תחולת סמכות המעצר ביחס למי שחדל להיות חייל, ביחס למי שמחזיק נשק מטעם הצבא לפי סעיף 7 לחש"ץ וכלפי בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא על פי סעיף 8 לחש"ץ.

מעצר ראשוני של חייל

  • חייל שמתעורר חשד סביר כי ביצע עבירה שהיא "בת מעצר", יכול להיעצר על ידי שוטר צבאי ללא צו שופט, וזאת, כל עוד מתקיימת אחת מעילות המעצר שקובע החוק.
  • מעצר ללא צו שופט יהיה לתקופה בת 24 שעות בלבד (למעט בעבירות של היעדר מן השירות – אז ניתן לעצור את החייל במעצר ראשוני למשך 48 שעות); ובמסגרת זמנים זו יש צורך להביא את החייל העצור בפני שופט בית דין צבאי לצורך דיון בהארכת מעצרו.
  • מעצר ללא צו שופט, מתרחש בזירה כזו או אחרת, "במקום", וללא הכנה מוקדמת – מבלי שיתאפשר לחייל להתכונן למעצרו או להיוועץ בעורך דין צבאי בטרם הוא נעצר.
  • גם במידה וייעצר החייל על פי צו שופט, למשל – לאחר שהוצג לשופט מידע מודיעני – ידאגו חוקרי מצ"ח לעצור את החייל במפתיע, ללא כל הודעה מוקדמת ומבלי שניתנה לו שהות להיערך לחקירתו במצ"ח.
  • כך או כך, מדובר במעצר ראשוני למשך 24 שעות, במהלכן יש להביא את החייל העצור בפני בית הדין הצבאי, ככל שבכוונת מצ"ח לבקש את הארכת מעצרו.
  • אם החייל נעצר על ידי משטרת ישראל ומדובר בעבירה עליה הוא צפוי להישפט בפני בית הדין הצבאי (לדוגמא, שימוש והחזקה בסמים מסוכנים), אזי יועבר החייל לידי מצ"ח לצורך המשך חקירתו.
  • למען שלמות התמונה יצוין, כי חוק סדר הדין הפלילי קובע מקרים נוספים בהם ניתנת לשוטר (ובמקביל גם לשוטר צבאי ביחס לחייל) הסמכות לעצור ללא צו. כך לדוגמא במקרים בהם החשוד מסרב או מפריע לעיכוב, מחזיק רכוש גנוב או מחזיק נשק טעון או סכין בגילופין. 

מעצר לצרכי חקירה – "מעצר ימים"

  • הארכת מעצר ראשונה בפני בית הדין הצבאי לרוב תהיה לצרכי חקירה, כלומר, על מנת לאפשר למצ"ח למצות את פעולות החקירה הנדרשות.
  • מטבע הדברים, לא ניתן לבצע חקירה אפקטיבית ומלאה במסגרת 24 השעות שהקנה המחוקק – ולכן על פי רוב, מבקשים גורמי החקירה את הארכת המעצר במספר ימים לצורכי מיצוי החקירה. זאת, ככל שנוכחותו של החייל במעצר מתחייבת על מנת שלא לפגוע בחקירה ועל מנת שלא לשבשה.
  • הארכת המעצר לצרכי חקירה יכולה להיות לתקופה של עד 15 ימים בכל פעם, כאשר התקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים (אלא בחריגים שנקבעו בחוק).
  • בדיוני מעצר מסוג זה, מוגש על פי רוב 'דו"ח סודי' על ידי חוקר מטעם המשטרה הצבאית, בו מפורטת התשתית הראייתית שנאספה עד לאותו שלב ופעולות החקירה הנוספות שנדרשות. דו"ח זה, שמוגש מטעם התביעה הצבאית, חשוף לעיני בית הדין הצבאי בלבד, מבלי שמועבר לסניגור חומר כלשהו.
  • משכך, על עורך הדין הצבאי המייצג את החייל בפני בית הדין הצבאי לטעון לשחרורו של החייל או לכל הפחות לצמצום באופן משמעותי של ימי המעצר המבוקשים, בהתבסס על ניסיונו, הוותק המקצועי שלו והיכרותו את מערכת השיפוט הצבאי. על כן, יש חשיבות מכרעת לייצוג על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר את גורמי החקירה ואכיפה בצבא, ובקיא בדיני המעצרים בצבא.

מעצר לצורך הכנת כתב אישום – "הצהרת תובע"

  • עם תום פעולות החקירה, יכולה התביעה הצבאית למסור "הצהרת תובע", כלומר, הצהרה כי פעולות החקירה הסתיימו וכי בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד החייל. לצורך הכנת כתב האישום, רשאי בית הדין הצבאי להאריך את מעצרו של החייל בחמישה ימים נוספים.
  • הארכת מעצר מטעם זה תתבקש רק אם בכוונת התביעה לבקש גם לאחר הגשת כתב אישום – הארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

מעצר עד תום ההליכים הפליליים בבית הדין הצבאי

  • לאחר הגשת כתב האישום – מוסמכת התביעה הצבאית לבקש להאריך את מעצרו של החייל הנאשם עד לתום ההליכים בעניינו.
  • בית הדין הצבאי מוסמך לצוות על מעצרו של החייל עד לתום ההליכים בעניינו רק בהתקיים מבחן משלוש:
    • קיימת תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירה על ידי החייל;
    • קיימת עילה משפטית למעצרו של החייל עד תום ההליכים;
    • לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך פחות פוגענית בחירותו של החייל.
  • יובהר, כי ככל שניתן להצביע על פגמים בתשתית הראייתית, כך תידרש התביעה הצבאית להוכיח התגבשותן של עילות מעצר חזקות ומבוססות יותר; ולהיפך.

עילות המעצר במשפט הצבאי

  • עילות המעצר אשר יכולות לבסס מעצר מוסדרות בחוק סדר הדין הפלילי, ובהתאמה לדין הצבאי, אלו הן:
    • עילת המסוכנות – כאשר מתעורר חשש כי החייל עלול לסכן את בטחונו של אדם או ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
    • צרכי חקירה – כאשר נוכחות החייל נדרשת לצרכי מיצוי פעולות החקירה.
    • חשש לשיבוש הליכי חקירה – כאשר יש יסוד סביר לחשש ששחרור או אי מעצר יוביל לשיבוש הליכי חקירה, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
    • חשד לביצוע אחת מהעבירות הבאות (אשר למעשה מקימות את "חזקת המסוכנות הסטטוטורית" – חזקה שניתנת לסתירה, כי חייל שביצע אותן מסוכן ועל כן נדרש מעצרו)
      • עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
      • עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב)
      • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973
      • עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר;
    • הימלטות מאימת הדין – כלומר, כאשר יש חשש כי אם החייל ישוחרר הוא יעלם ולא ניתן יהיה להביאו לדין. כך לדוגמא, בע"מ 25/17 טור' א.ב נ' התצ"ר, צוין כי:

"הלכה פסוקה, רבת שנים, קובעת, כי בעניינו של מי שנעדר משירות צבאי או השתמט משירות צבאי למשך תקופה ארוכה, מתקיימת חזקה עובדתית בדבר חשש ממשי להימלטות מאימת הדין"

  • מעבר לכך, במרוצת השנים הוכרו בפסיקת בתי הדין הצבאיים עילות מעצר נוספות הייחודיות למערכת הצבאית, אשר נובעות מאופיו הייחודי של השירות הצבאי:
    • עילת המעצר בדבר מסוכנות צבאית (הנגזרת ממסוכנות);
    • עילת מעצר צבאית ייחודית – עילת המעצר ההרתעתית.
  • בעניין זה ממצים דברים שנאמרו לאחרונה בע"מ 58/16 רב"ט פ' ס' ק' נ' התצ"ר:

"חלק נכבד מהערעור בפניי נסב על סוגיית עילת המעצר הייחודית להליכים הצבאיים. בבש"פ 3513/95 שרגאי נ' התובע הצבאי פרקליטות חיל האוויר, פ"ד נא(2) 686 (1997) נקבע, כי מקום בו קיים יסוד סביר לחשש כי בשל נסיבות העבירה או מהותה יסכן הנאשם את שלום הציבור אם יתהלך חופשי, והדבר עלול לפגוע בתפקודו האישי כחייל או ביכולתה של יחידתו אזי מהותו ואופיו של השירות הצבאי, מצדיקים את מעצרו. פסיקתו של בית-דין זה קבעה כי השמירה על המשמעת בצבא או מניעת הפגיעה בה יכולה, בנסיבות המתאימות, להוות תכלית ראויה שתצדיק מעצרו של חייל. נפסק, כי כדי שתקום עילת מעצר כנגד חייל בנסיבות כאלה, יש לקבוע שמדובר בעבירה הגוררת עימה פגיעה חמורה במשמעת הצבא וכן נדרש יסוד סביר לחשש שגם השחרור מהמעצר או ההימנעות מהמעצר מלכתחילה, יביא לפגיעה חמורה או ממשית בצבא (ע"מ/108,109/08 התובע הצבאי הראשי נ' טור' ראובינוב  (2008)). הרציונאל שביסוד העילה מושתת על ההנחה כי  המשמעת הצבאית מחייבת ש:

 "לא יעלה על הדעת שמי שביצע מעשה כה מחפיר, כה פוגע במשמעת, כה חותר תחת פעילות הצבא, ישוב ליחידתו כאילו לא אירע דבר, כאשר כתב אישום חמור תלוי ועומד נגדו" (עניין ראובינוב לעיל).

 עילת המעצר הייחודית, המכונה לעיתים העילה ההרתעתית, הוחלה גם כאשר:

"חייל השתמש בנשק ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים, אם מתוך איום ואם מתוך משחק בנשק, וסיכן באופן מודע ומכוון את הזולת" (ע"מ/47/06  טור' סעדי נ' התובע הצבאי הראשי (2006), ע"מ/11/10 טור' אללוף נ' התובע הצבאי הראשי (2010)).

בתי הדין הדגישו בפסיקתם כי עילת המעצר הייחודית תוחל במשורה, בשים לב להוראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המצדיקה פגיעה בזכות אך ורק בהיקף הנדרש ולתכלית ראויה…"

חלופות מעצר במשפט הצבאי

  • שלילת חירותו של חייל הינה הפגיעה הקשה ביותר בזכויותיו – ועל כן, בכל מקרה שבו מתבקש מעצרו של חייל, יש צורך לבחון האם קיימת חלופת מעצר אשר יכולה להלום את תכליות המעצר בדרך פוגענית פחות.
  • משכך, כבר בשלב המעצר לצרכי חקירה ועד לשלב שבו נבחנת שאלת מעצרו של החייל עד לתום ההליכים בעניינו – על בית הדין הצבאי לבחון האם יש מקום להורות על שחרורו של החייל או על נקיטה בחלופת מעצר בעניינו.
  • חלופת מעצר יכולה להינקט גם במקום בו ניתן להצביע על חולשה ראייתית משמעותית או על פגמים בעילות המעצר עליהן נסמכת התביעה הצבאית.
  • בניגוד להליכי מעצר המתקיימים במערכת האזרחית, כל עוד חייל מצוי בשירות, לא ניתן לנקוט בעניינו באופציה של שחרור בערובה או בתנאים כגון "מעצר בית".
  • עם זאת, יש אפשרות לנקוט בהליך של "מעצר פתוח", כלומר, הותרתו של החייל ביחידה סגורה (בין אם זו יחידתו שלו ובין אם יחידה אחרת), בתנאים הדומים לזה של ריתוק.

הליכי מעצר בצבא – חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין צבאי

  • לייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי בשלב המעצר חשיבות מכרעת, המתפרשת על פני כמה רבדים.
  • בשלב מעצר הימים, מתנהלת החקירה, נגבית אמרתו של החייל, נאספים ראיות ומסמכים ומתבצעות פעולות חקירה שונות כגון פוליגרף, עימות, שיחזור וכד'.   
  • השאלה האם החייל ייעצר או יינקטו בעניינו בחלופת מעצר, תושפע בחלק ניכר מהמקרים גם מהתנהלות החשוד בחקירתו באזהרה ומן הגרסה שמסר בחקירתו. 
  • על כן, קיימת חשיבות קריטית לכך שחייל העומד להיחקר באזהרה כחשוד, ייוועץ בטרם חקירתו בעורך דין צבאי, שינחה אותו, בין השאר, בדבר כללי התנהגות וזכויותיו בחקירה, ובכך, ימזער החייל, ככל שניתן בנסיבות העניין, את האפשרות שהתביעה הצבאית תבקש את המשך מעצרו.
  • נזכיר שוב, לייעוץ בעורך דין צבאי במסגרת חקירה במצ"ח חשיבות ייחודית דווקא לנוכח העובדה שמדובר בחיילים, אשר נמנים על אוכלוסיית ה"בגירים-צעירים" ומרביתם נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות. בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, המפגש הראשון עם חוקרי מצ"ח וההליך הפלילי כולו – טראומטי עבורם במיוחד.
  • מעבר לכך, כבר בשלב מעצר הימים – על עורך הדין הצבאי לנסות ולשכנע את בית הדין הצבאי להורות על שחרור ממעצר ולמצער, לנסות ולקצר את ימי המעצר המבוקשים לצרכי חקירה, וזאת, מבלי שהוא חשוף לחומר הראיות אשר מצוין בדו"ח הסודי.
  • מדובר באתגר מקצועי לא פשוט, ויש צורך בניסיון, ותק מקצועי והכרה לעומק של המערכת הצבאית על מנת לנסות ולצמצם את הימים המבוקשים למעצר ככל שניתן, או לחלופין להוכיח כי אין צורך בהישארותו של החייל במעצר סגור דווקא, וניתן להסתפק בחלופת מעצר בדמות "מעצר פתוח".
  •  זאת ועוד. דיון מעצר עד לתום ההליכים בעניינו של חייל הינו שלב קריטי, ותוצאותיו ישפיעו במידה רבה על המשך התיק, אופן ניהולו וסיומו. 
  • כך למשל, החלטה בדבר המשך מעצרו "הסגור" של חייל עד תום ההליכים, עשויה להשליך במישרין על האפשרות שבית הדין הצבאי יגזור בסופו של דבר רכיב  ענישתי של מאסר לריצוי בפועל על החייל.
  • ככל שמתקדמים בשלבי המעצר, על התביעה להוכיח תשתית ראייתית איתנה יותר – ולהוכיח כי עילות המעצר עליהן נסמכו, עדיין עומדות איתן.
  • מדובר למעשה במקבילית איזונים – בין עילת המעצר לתשתית הראייתית, ותפקידו של הסניגור הוא לאתר את אותם פערים בחומר החקירה כדי לפגום במהימנות הלכאורית של החומר שנאסף, ומאידך, לנסות ולהוכיח כי עילות המעצר עליהן מסתמכת התביעה הצבאית – מתאיינות.
  • על כן, קיימת חשיבות קריטית לייצוג ע"י עורך דין צבאי כבר בשלב זה, אשר יקבל לידיו את חומר הראיות, ינתח אותו, ינסה לאתר בקיעים בראיות לכאורה ובעוצמתן, יפעל לאסוף ראיות הגנה, ינסה לערער ככל שניתן את קיומה של עילת מעצר ויבחן חלופות אפשריות למעצר.
  • בנוסף, בנסיבות המתאימות יהיה צורך לבחון אפשרות לעריכת הסדר מותנה/הסדר הקפאה עם התביעה הצבאית, באופן שיוביל לשחרורו המיידי של החשוד ממעצר. עוד בנושא זה ניתן לקרוא בעמוד: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
  • משכך – קיימת חשיבות עצומה לייצוג וליווי של עורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי, ויוכל לתת מענה אפקטיבי ומהיר – ולייצג באופן מיטבי במהלך דיוני המעצר.  

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

  • המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בהליכי מעצר בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ.
  • לעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים ובמקרים המתאימים אנו מגישים ערר על החלטות הנוגעות להליכי מעצר בצבא.
  • לפרטים נוספים ראו בקישור: עורך דין צבאי | משפט צבאי – ייצוג חיילים ואנשי קבע | משרד עו"ד צבאי גיא פלנטר.

לקריאה נוספת:


עורך דין צבאי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט צבאי | שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי בהליכי מעצר בצבא


 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים