הורים שנחשדו בהתעללות בקטין + תקיפת קטין; שימוע בפרקליטות – סגירת תיק

הורים שנחשדו בעבירות התעללות בקטין + תקיפת קטין; שימוע בפרקליטות סגירת תיק פלילי לאחר קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחסד"פ

בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

הוראות חוק העונשין – פגיעה בקטינים וחסרי ישע + חובת דיווח

הגדרות חוק העונשין ביחס לעבירות פגיעה בקטין או חסר ישע

  • תחילה נתייחס למספר הגדרות שקבע המחוקק בהקשר זה.
  • "חסר ישע" הוגדר על ידי המחוקק באופן הבא:

"מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו"

  • "אחראי על קטין או חסר ישע" – הוגדר ככל אחד מאלה:

1. הורה או מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

2. בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

3. מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.

פגיעה בקטינים וחסרי ישע – עבירות פליליות

  • סעיף 368ג לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, שכותרתו: " התעללות בקטין או בחסר ישע " קובע כדלקמן:

"העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו – מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו – מאסר תשע שנים".

  • סעיף 368ב לחוק העונשין, שכותרתו: " תקיפת קטין או חסר ישע ", קובע כדלקמן:

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, "חבלה" – בין גופנית בין נפשית.

חובת דיווח בנוגע לפגיעה בקטינים וחסי ישע:

  • סעיף 368ד לחוק העונשין, מטיל חובת דיווח על גורמים שונים, כאשר היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו.
  • הדיווח חייב להיעשות בהקדם האפשרי, לפקיד סעד או למשטרה.
  • חובת הדיווח מתייחסת לעבירות הבאות, והכל כמפורט בסעיף עצמו (שיובא במלואו בהמשך):
    • עבירות זנות ותועבה.
    • עבירה של סיכון החיים והבריאות.
    • עבירות מין.
    • עבירה של נטישה או הזנחה.
    • עבירה של תקיפה או התעללות.
    • עבירה של סחר בבני אדם.
  • עצם הפרת חובת הדיווח מהווה עבירה פלילית, שלצידה קבע המחוקק עונש מאסר.
  • ביחס לדיווחים שהתקבלו, בנה המחוקק מנגנון של עדכון הדדי בין פקיד הסעד למשטרה, כאשר להמלצתו של פקיד הסעד השפעה מכרעת על המשך הטיפול:
    • פקיד סעד שקיבל דיווח מחויב להעביר את הדיווח למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווחח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה.
    • במידה והדיווח הועבר ישירות למשטרה, עליה להעבירו לפקיד סעד. המשטרה מחויבת שלא לפעול על פי המידע לפני שתיוועץ בפקיד הסעד, אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לפקיד סעד וההתייעצות עמו לאחר מכן.
    • להרחבה בנוגע לחובת הדיווח ראו בעמוד: חובת דיווח.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – שימוע בפרקליטות לזוג רופאים שנחשד בהתעללות

  • מקרה זה עוסק בזוג רופאים, הורים לנערה קטינה, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בחשד לעבירה של התעללות בקטין או חסר ישע.
  • אחד הגורמים המחויבים על פי חוק בדיווח, קיבל מידע אודות טענות של נערה קטינה כי הוריה, זוג רופאים, הפעילו כנגדה אלימות, ומכאן הדרך היתה קצרה לפתיחת חקירה פלילית כנגד ההורים.
  • כמקובל בחקירות בחשד להתעללות בקטין או תקיפת קטין, נחקרה הקטינה על ידי חוקרת ילדים, ללא ידיעת הוריה (וכמובן גם ללא הסכמתם), כאשר עדותה הונצחה בסרט וידאו, והקטינה נשאלת שאלות שמטרתן לברר האם הייתה קורבן להתעללות או לתקיפה מצד הוריה.
  • בהמשך, הוזמנו ההורים המופתעים לחקירה באזהרה במשטרה, בחשד לעבירה של התעללות בקטין או חסר ישע, בניגוד לסעיף 368ג לחוק העונשין.
  • לתדהמתם של ההורים, במסגרת חקירתם במשטרה, הוטחו בהם החשדות וכן טענותיה של ביתם הקטינה, שכאמור הוקלטה בוידאו.
  • בתום חקירתם של ההורים, הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת לפרקליטות, על מנת שהפרקליטות תיבחן האם להגיש כתב אישום פלילי כנגדם.
  • בד בבד עם העברת חומר החקירה, קיבלו הזוג מכתב שכותרתו: "הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [ניסוח משולב], התשמ"ב – 1982".
  • במכתב זה, ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, נמסרו להורים החשודים שני דברים מרכזיים:
    • תיק החקירה בו נחקרו כחשודים, הועבר לעיון הרשות התובעת, על מנת להחליט באם להגיש כתב אישום כנגדם.
    • בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, זכותם לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, מדוע יש מקום להימנע מהגשת כתב אישום כנגדם (קרי: זכות שימוע).
  • עם קבלת ההודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, פנו זוג הרופאים למשרדנו, אשר ייצג אותם מול הפרקליטות בהליכי השימוע.
  • לאחר ביצוע השלמת חקירה, מסרה פרקליטות מחוז תל אביב למשרדו של עו"ד גיא פלנטר בכתב, כי הפרקליטות החליטה לסגור את התיק בעילה של העדר עניין לציבור. הפרקליטות הגיעה במקרה זה למסקנה, כי מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק הגשת כתב אישום.
  • משנגנז תיק המשטרה, הסתיימה הפרשה ונפתח בפני התא המשפחתי להמשיך בחייו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – מעניק ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע לפי סעיף 60א לחסד"פ מול הפרקליטות ויחידות התביעה המשטרתית בכל רחבי הארץ.


לקריאה נוספת:


גיא פלנטר משרד עורכי דין

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק חקירה | קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | התעללות בקטין או חסר ישע | תקיפת קטין | חובת דיווח | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

www.flanter-law.co.il


 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים