אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין

4.9
(110)
ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה בתחום אתיקה מקצועית וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.


ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית


  • דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
  • לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית של עורכי דין - ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי - ביטול קובלנה משמעתית.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.


אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

  • כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
  • בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
  • בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

  • בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

 "I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client".

  • למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני "מחוזות חדשים" ומעורר קושי רב.
  • באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
  • הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
  • במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני  – נפגם עד מאוד. 
  • יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
  • הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
  • עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם "נזקים" ב"קו ההגנה" שגיבשו, אם גיבשו.       
  • מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו"ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

  • משרדנו עוסק בכל אלה:
    • ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
    • יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
    • ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
    • ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
    • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
    • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
    • ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
    • הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

  • עבירות המשמעת הנדונות ע"י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס"ג – 2003 וכללים נוספים.
  •  עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
    • שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
    • התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
    • פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
    • הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
    • פרסומת אסורה.
    • שידול.
    • עיסוק אחר.
    • אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
    • התבטאות שאינה הולמת.
    • אי שמירה על ייחוד המשרד.
    • ניגוד עניינים.
    • איסור טיפול נגד לקוח.
    • הפסקת טיפול.
    • מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
    • אי שמירת סודיות.
    • טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
    • שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
    • עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
    • פנייה לצד שכנגד מיוצג.
  • גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב"ביטאון אתיקה מקצועית"
  • ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

  • ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
  • לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
  • סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
  • במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת "אין להשיב לאשמה", במקרים המתאימים.
  • ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע"י הקובל.
  • בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
  • אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

  • העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
    • אזהרה.
    • נזיפה.
    • קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
    • השעיה לתקופה קצובה.
    • הוצאה מן הלשכה.
  • על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
    • אזהרה.
    • נזיפה.
    • פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
    • פסילה לצמיתות.
    • כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
  • נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

  • ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
  • עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

  • על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
  • על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
  • במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

  • באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
  • משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

  • בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 4.9 / 5. כמות הצבעות 110

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

דוגמאות למקרים בהם ייצגנו עורכי דין ומתמחים בהליכים משמעתיים ופליליים:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
למעלה