צרו איתנו קשר

שלח פניה
תפריט
משרד עורכי דין פלילי
עו"ד גיא פלנטר טלפון
חקירה במשטרה - הכנה | יעוץ משפטי לפני חקירה | נחקרים וחשודים - ליווי משפטי בחקירה | שחרור ממעצר
הדפסת עמוד זה

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בייעוץ משפטי לחשודים, הכנה לחקירה במשטרה (או כל חקירה פלילית), ליוויי חשודים במהלך הליכי חקירה וייצוג משפטי בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

בעמוד זה תמצאו מדיע על הנושאים הבאים:

מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית:

  • למעשה, כל אזרח מן השורה עשוי למצוא עצמו במהלך חייו בגדר חשוד, הנתון לחקירה פלילית המתנהלת כנגדו ונחקר תחת אזהרה. כך למשל, שמענו בוודאי על הסיטואציות הבאות:
    • איש עסקים אשר במהלך הליכי גירושין, אשתו התלוננה כנגדו שתקף אותה או איים עליה;
    • רופא החשוד בהטרדה מינית של פציאנטית;
    • קבלן שאחד מפועליו נפל למותו באתר בניה וכעת הקבלן חשוד בגרימת מוות ברשלנות;
    • איש הי-טק שבחיפוש בביתו נתפסו סמים;
    • קצין צה"ל שכתוצאה מעימות עם שוטר הוזמן לחקירה באזהרה, בחשד לעבירות פליליות של "העלבת עובד ציבור" ותקיפת שוטר;
    • נהגת וותיקה אשר בחוסר תשומת לב רגעית, פגעה בהולך-רגל שחצה במעבר חציה וגרמה לפציעתו.
  • סיטואציות כאלה מתרחשות מדי יום ביומו ומוכרות לכולנו. אולם דווקא אותם אנשים, שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק פגיעים יותר, בכל מישור שניתן להעלות על הדעת:
    • ראשית, מבחינת תוצאותיה, מעמידה החקירה הפלילית בסכנה את כל מערכות חייהם: החל משמם הטוב, דרך פרנסתם וקשריהם המשפחתיים והחברתיים ועד עצם חירותם וחופש תנועתם, שהרי לא אחת, ננקטים במסגרת החקירה הליכי מעצר, וחשודים רבים שאינם מוחזקים במעצר של ממש משוחררים בערובה, בתנאים מגבילים כגון מעצר בית או הרחקה.
    • מעבר לכך, מאחר ומדובר במפגשם הראשון עם רשויות אכיפת החוק, ההליך הפלילי כולו זר וטראומטי עד מאוד עבורם. במצב דברים זה, כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגירסתם – נפגם עד מאוד.
    • להבדיל מאותם עבריינים חוזרים או "מקצועיים", אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול "האיום"; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקריהם, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה"תרגילים" החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
  • מאחר וכל המעמד של חקירה פלילית זר להם, לעיתים פשוט אין להם מושג כיצד לנהוג. למשל:
    • מעבר לחובתם כאזרחים, האם החוק מחייבם להתייצב לחקירה המשטרתית? איזה השלכות יש לאי התייצבות לחקירה? האם בידם לתאם עם חוקריהם מועד חקירתם?
    • ובחקירה עצמה - האם עליהם לשתוק או לדבר? איזה השלכות יש לשימוש בזכות השתיקה? מה עליהם להסיק מכך שהחוקר לא מכבד את בקשתם לשתוק וממשיך בחקירה להציג להם שאלות כאילו לא קרה דבר -  אולי לא מדובר בכלל בזכות?
    • האם ניתן למשל להתייעץ עם עורך דין במהלך החקירה? האם מעצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין ניתן להסיק מסקנות מפלילות כנגד החשוד?
    • האם "לספר הכל" בחקירה הפלילית או אולי להצטמצם ככל הניתן, ורק להשיב על מה שנשאלים?
    • האם לשתף פעולה עם כל פעולת חקירה? איזה השלכות יש לסירוב ליטול חלק בפעולת חקירה, למשל - סירוב להשתתף במסדר זיהוי?
    • האם להציג בפני החוקר ראיות התומכות בגירסה או "לשמור את הקלפים קרוב לחזה"? האם להסכים לבדיקת פוליגרף?
    • האם כדאי לשוחח עם עדים שיתייצבו גם הם במשטרה, או אולי הדבר יחשב כעבירה פלילית של הטרדת עדים או שיבוש הליכי החקירה?
  • בדיוק כפי שאין להם מושג כיצד עליהם לנהוג בחקירה, כך הם גם לא יודעים כיצד החוקרים מחוייבים על פי דין לנהוג בהם. למשל:
    • מה מותר ומה אסור לחוקרים?
    • האם לחוקר מותר לשקר לנחקר? לאיים על הנחקר?
    • איזה "תרגיל חקירתי" נחשב כליגיטימי ואיזה נתפס בגדר "חציית הקווים"?
    • איזה השלכות יש להתנהגות כזו או אחרת של החוקר כלפי הנחקר?
    • מלכתחילה, ידם של החשודים שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק, על התחתונה בהתמודדות זו; מולם עומדים אנשי מקצוע, חוקרים, המיומנים בשיטות חקירה ובקיאים ביסודות המשפטיים של העבירה; "גורם ההפתעה" נמצא לצידם של החוקרים. החוקרים שולטים בכל ההיבטים של החקירה: החל מעצם עיתוי פתיחת החקירה הגלויה, דרך (למשל) דרגת החשיפה התקשורתית שתקבל החקירה, ועד קצב החקירה וכיווני התפתחותה.
  • כאן המקום לציין כי כל חקירה פלילית הינה למעשה נסיון לבצע "שיחזור היסטורי", מדויק ככל הניתן, של עובדות. אולם מעצם בחירת החוקרים לאסוף ראיות מסוימות (ולא לאסוף ראיות אחרות), מעצם בחירתם איזה שאלות יוצגו לנחקרים בחקירה (ואיזה שאלות לא יוצגו), מבצעים החוקרים שיחזור סלקטיבי, ולא אחת – שיחזור מעוות של העובדות.
  • במישור התאורטי – אקדמאי, מוסכם על הכל (כמובן) שמתפקידה של הרשות החוקרת לחקור לבירור האמת, ולאסוף את כל הראיות הרלוונטיות למקרה, כולל ראיות המצביעות על חפותו של החשוד. יחד עם זאת, מלמדת המציאות שלא אחת, "ננעלה" הרשות החוקרת על תיזה מפלילה כלפי חשוד מסוים, ובטענה של "חוסר רלוונטיות" פשוט לא טרחה לאסוף ראיות הסותרות או לא מתיישבות עם התיזה המפלילה.
  • לאורך כל שלביה של החקירה הפלילית, אוספים החוקרים ראיות מפלילות ומסבכות כנגד החשודים ומרכזים בידיהם אינפורמציה רלוונטית וחשובה, החסויה בפני החשודים. מחשש לשיבוש החקירה, אפילו פעולות החקירה עצמן (פעולות שכבר בוצעו ופעולות שעומדות להתבצע בעתיד) - חסויות בפני החשודים. אותה אינפורמציה חסויה (עדויות וראיות), תחשף בפני החשודים, בהיקף ובעיתוי עליו יחליטו אותם חוקרים ולצורך קידום חקירתם של החשודים. לא אחת, חלק מחומר החקירה הרלוונטי להגנת החשודים יחשף בפניהם, לראשונה, רק לאחר הגשת כתב אישום נגדם.
  • מעצם הסיטואציה המכבידה והזרה ו/או הלחץ המופעל על סוג החשודים בהם עסקינן, הם מתקשים לעמוד על גירסתם ונוטים לנסות ולרצות את איש המרות העומד מולם; כך למשל,  למרות בחירתם לשתוק, הם שוברים את שתיקתם ומפלילים את עצמם. מתוך לחץ או פיתוי הם עשויים לאמץ גירסה עובדתית לא נכונה. פעמים אחרות, הם בוחרים להשתמש בזכות השתיקה דווקא כאשר היתה בידיהם גירסה טובה.
  • מחוסר נסיונם והלחץ בו הם נתונים, הם עשויים להסתבך בשקרים מיותרים או בנסיונות סרק להרחיק את עצמם, במקום לפרט את העובדות שדווקא היו פועלות להוכחת חפותם. במקרים אחרים, הם מסתפקים בהכחשה סתמית, מבלי להצביע על ראיות התומכות בחפותם. לא אחת, הם אפילו לא טורחים לוודא כי ההודעה אשר נגבתה מהם, אותה יאשרו בחתימת ידם, אכן משקפת את גירסתם.
  • אין בידיהם את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם. במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, "שהנזקים" שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
  • כאשר אותו מפגש ראשוני עם רשויות אכיפת החוק מלווה במעצר, כל האמור כאן הינו בבחינת קל- וחומר. בפועל, יכולתו של החשוד לעמוד על גירסתו בשעה שהוא עצור, מצטמצמת באופן דרמטי והוא עשוי למסור גירסה כזו או אחרת אך מתוך תקווה שהדבר יסיים את מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, "הכל יסתדר". דא עקא, שגירסתו משמשת את חוקריו דווקא כעילה להארכת מעצרוובהמשך, בבית המשפט, "תופסים" אותו על גירסתו בחקירה, וכאמור,  כמעט ולא ניתן לתקן את "הנזק" שכבר נגרם להגנתו.
  • יתרה מכך, יכולתו של עצור להתמודד בבית המשפט עם חוקריו או עם תובע מיומן במגמה לשכנע את בית המשפט לשחרורו – שואפת כמעט לאפס. מעבר לחוסר נסיונו של החשוד בסיטואציה מסוג זה, אנשי המשטרה נתפסים כ"אובייקטיביים", בעוד העצור נמצא בעמדה אחרת, נחותה בהרבה; מעצם היותו בגדר "חשוד", נתפס העצור כמי שיפעל לטובת האינטרס העצמי שלו, ויטען כל דבר שעשוי למלט אותו מהחשד המיוחס לו, גם במחיר האמת.

חשיבות ההכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במהלך הליכי החקירה:

  • מכל האמור לעיל עולה החשיבות הקריטית לאוכלוסיה אשר בה עסקינן, בקבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת כל גירסה לרשות החוקרת, ובליווי שלבי החקירה והמעצר על ידי עו"ד המתמחה במשפט הפלילי.
  • ייעוץ וייצוג שכזה, עשויים להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה למניעת עצם המעצר מלכתחילה, או לשחרורו של החשוד, באופן שחקירתו תתנהל שלא בתנאי מעצר. לעיתים, הייעוץ והייצוג המשפטי שמעניק עורך הדין הפלילי יכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי בעילה של "חוסר אשמה", במקום בעילה של"העדר מספיק ראיות", ובכך לטהר לחלוטין את שמו של החשוד.
  • בחלק מהמקרים, סוגרות רשויות התביעה את תיקי החקירה בעצמן. במקרים אחרים, נדרשת פניה יזומה לסגירת התיק מצד עורך דינו של החשוד, או עריכת שימוע ועל נושאים אלו ראו כאן.

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה וליווי חקירות פליליות:

  • עו"ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב"כ), שירת כקצין מודיעין בצה"ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו"ד דן שינמן ועו"ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות. מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו"ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו"ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.
  • מטעמים מובנים של דיסקרטיות, לא נאזכר פרטים מזהים אישיים של לקוחות אשר טופלו על ידי המשרד. במסגרת הפרשות שזכו לפרופיל תקשורתי גבוה, ניתן לאזכר את הפרשות הבאות בהן היה מעורב עו"ד גיא פלנטר בייעוץ משפטי לתאגידים ו/או לנחקרים :
    • פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים - מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים, בכל הדרגים (לא הוגש כתב אישום כנגד הבנק ו/או איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו).
    • פרשת "הסוס הטרויאני" - חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק - מתן ייעוץ משפטי וליווי חברת פלאפון תקשורת בע"מ ובכיריה (לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפון ואיש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין).
    • פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות המנכ"ל והמשנה למנכ"ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים (לא הוגש כתב אישום כנגד בזק ואיש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין).
    • חקירה פלילית בנוגע לפירסום אתרי הימורים באינטרנט - ייצוג אתר האינטרנט "וואלה" (התאגיד לא הועמד לדין וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין).
  • לצד הענקת ייעוץ משפטי לתאגידים גדולים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה, ליווה עו"ד גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים, במגוון רחב של מקרים.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחשודים, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פירסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פירסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. 

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ליווי משפטי לנחקרים |
שחרור ממעצר | צו איסור פרסום

www.flanter-law.co.il

הדפסת עמוד זה
Google+

למעלה

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר
משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il