בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים.

ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי המטפל בנושאים הבאים:

מה נופל בגדר עבירת משמעת או עבירה על האתיקה המקצועית של הגוף או המוסד;

כיצד יבדקו או יחקרו החשדות הנוגעות לעבירת משמעת או עבירה אתית;

אופי והרכב הגוף בפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי (בית דין משמעתי, ועדת משמעת, ממונה על המשמעת, רשם, מועצה וכו');

סדרי הדין ודיני הראיות לפיהם יתנהל השיפוט המשמעתי ובירור האשמה;

וכמובן - סמכויותיו של הגוף המכריע, אמצעי המשמעת שבכוחו לגזור על מי שהורשע בעבירת משמעת, וכיצד ניתן לערער על החלטותיו.

מעבר לדין המשמעתי הספציפי החל לגבי תחום עיסוק מסוים, קיימת תמיד התייחסות, באופן כזה או אחר, לסוגיות הנוגעות לאתיקה מקצועית, מצבים שונים של ניגוד עניינים, מעשים המערערים את מהימנותו של בעל המקצוע, והתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

ככלל, ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים הליך משמעתי, ובמידה ואדם נמצא אשם בדין משמעתי אין הדבר גורע מאחריותו הפלילית, במידה וקיימת אחריות כזו.

בפועל, הרשעה בעבירה פלילית תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שיש עימה קלון.

לעיתים, יפתח ההליך המשמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, אך יש מקום לברר את ההיבט המשמעתי או האתי של הפרשה.

גופים רבים הקימו לעצמם מנגנוני משמעת עצמאיים, הפועלים על פי תקנון משמעת פנימי. במסגרת זו ניתן להזכיר למשל את חברת בזק, שהקימה מנגנון משמעת עצמאי הכולל ועדות משמעת חטיבתיות ובית דין למשמעת, במקום מנגנון המשמעת של נציבות שירות המדינה, שאליו היו כפופים עובדי בזק בעבר.