חבלה חמורה, גרימת שבר. תקיפה במכת אגרוף, שברים בארובת העין. עבודות שירות

5
(3)
חבלה חמורה, גרימת שבר. תקיפה במכת אגרוף שגרמה לשברים - עבודות שירות.

חבלה חמורה, גרימת שבר. תקיפה במכת אגרוף שגרמה לשברים בארובת העין. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – עבודות שירות בלבד.


חבלה חמורה – שברים בארובת העין ממכת אגרוף – עבודות שירות.

  • משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות אלימות ברחבי הארץ.
  • אנו מביאים כאן מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – לקוח שהורשע בעבירה של חבלה חמורה לאחר שגרם לשברים בארובת העין של המתלונן במכת אגרוף, נדון לעבודות שירות חרף עמדת הפרקליטות שיש לגזור עליו עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח.

חבלה חמורה – תקיפה במכת אגרוף שגרמה לשברים בפנים. מקרה להמחשה אשר טופל ע"י משרדנו והסתיים בעבודות שירות.

  • בניגוד לעמדת הפרקליטות, נדון נאשם אשר הורשע בעבירה של חבלה חמורה (תקיפה באגרוף שגרמה לשברים בארובת העין) על ידי בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת שירלי דקל-נוה) לעונש של עבודות שירות.
  • במהלך המשפט נסוגה הפרקליטות מניסיונה להוכיח כי התקיפה בוצעה בחבורה, כאשר אחד מחברי החבורה נושא נשק קר. יחד עם זאת, עמדה הפרקליטות על ענישה הכוללת מאסר מאחורי סורג ובריח. עמדתה של הפרקליטות נדחתה וההליך הסתיים בעבודות שירות.

דברי משפחת הנאשם, לאחר סיום הייצוג המשפטי שהענקנו לנאשם.

  • בחרנו לפתוח דווקא מהסוף, מדברים שכתבה אשתו של הנאשם לאחר סיום הטיפול בפרשה, דברים המדברים בעד עצמם:


כתב האישום המקורי אשר הוגש כנגד הנאשם –חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – בחבורה, כאשר אחד מחברי החבורה נושא נשק קר והתקיפה גרמה לחבלה חמורה.

  • כנגד הנאשם, אדם מן היישוב ללא עבר פלילי, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה חמורה, בניגוד לסעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
  • סעיף ההגדרות בחוק העונשין קובע כי "חבלה חמורה" הינה:

"חבלה חמורה" – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים".

  • סעיף 333 לחוק העונשין שכותרתו "חבלה חמורה" קובע עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר למי שחובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין.
  • כבר בחקירתו במשטרה, הודה הנאשם כי תקף את המתלונן באמצעות מכת אגרוף בפניו ואף בעט במתלונן לאחר שהאחרון נפל ארצה וכי במעשיו גרם למתלונן חבלה חמורה – שברים בארובת העין וחבלות נוספות.
  • במקרה זה לא היתה מחלוקת כי עובר לעימות בין הנאשם למתלונן, נמסר לנאשם כי המתלונן חנק את בנו בן ה- 9 של הנאשם, וזאת לאחר שבין ילדיהם של הנאשם והמתלונן התפתח ויכוח ובנו של המתלונן הזעיק את אביו על מנת שיתערב לטובתו בוויכוח זה.
  • במקור, אימץ כתב האישום את גרסת המתלונן (אשר נתמכה בעדויות אשתו ואימו) לפיה, תקף הנאשם את המתלונן ביחד עם שניים נוספים, ואחד מחבורת התוקפים אף רדף אחרי המתלונן כשקרש בידו וזרק את הקרש לעבר המתלונן.
  • הטענות לתקיפה בחבורה, כשאחד התוקפים נושא נשק קר (הקרש), מבססות נסיבות מחמירות ועונש מקסימלי כפול בחומרתו.
  • בפועל, מתוך כוונה להחמיר בעונשו של הנאשם, ייחסה הפרקליטות לנאשם בפרק העובדתי בכתב האישום המקורי עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, עבירה שעונשה המקסימלי 14 שנות מאסר והינה בסמכות בית המשפט המחוזי.
  • יחד עם זאת, את כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום, מבלי לציין את הוראת החיקוק המחמירה יותר אשר בסמכות בית המשפט המחוזי וזאת מתוך כוונה להרשיע את הנאשם בית משפט השלום בעבירה ללא נסיבות מחמירות (אשר בסמכות בית המשפט המחוזי) אולם להענישו בהתאם לנסיבות המחמירות שנטענו בפרק העובדתי של כתב האישום.

לאחר שמיעת ראיות וטיעונים משפטיים, נסוגה הפרקליטות מניסיונה להוכיח כי התקיפה בוצעה בחבורה, כאשר אחד מחברי החבורה נושא נשק קר ותיקנה את כתב האישום בהתאם לגרסת הנאשם.

  • לאחר שמיעת כמעט כל הראיות בתיק (לרבות כל עדי התביעה והנאשם) וטענות משפטיות שונות (לרבות בהליך גישור), נסוגה הפרקליטות מניסיונה להוכיח כי התקיפה בוצעה בחבורה וכי אחד מחברי החבורה אף היה מצויד בנשק קר ובמסגרת הסדר טעון, בוצעו תיקונים בכתב האישום המשקפים את גרסת הנאשם כפי שנמסרה מלכתחילה בחקירתו במשטרה.
  • בענין זה נשענה ההגנה בין היתר על החלטתו של סגן הנשיאה כבוד השופט ד"ר עמי קובו בתיק פלילי 23206-04-14 שם, יחסה הפרקליטות לנאשם הוראת חיקוק מקלה מתחום עבירות המין, תוך פירוט נסיבות מחמירות בפרק העובדתי. במסגרת טענה של פגם או פסול בכתב האישום אשר העלתה ההגנה, קבע כבוד השופט ד"ר עמי קובו, את הדברים הבאים:

"במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, סבורני כי הדין עם ההגנה. סבורני כי הגשת כתב אישום לבית-משפט השלום, בעבירה של מעשה מגונה, שדינה שלוש שנות מאסר, תוך ציון שהנאשם החדיר את אצבעו לאיבר מינה של מתלוננת בניגוד לרצונה, כאשר עובדות אלה מקימות לכאורה עבירה של אינוס, שדינה שש-עשרה שנות מאסר, ואשר נמצאת בסמכותו העניינית של בית-המשפט המחוזי בפני מותב תלתא, עולה כדי פגם ופסול בכתב האישום. פער כה משמעותי בין סעיף העבירה לבין העובדות המופיעות בכתב האישום מעמיד את בית-משפט השלום במצב שבו עליו לברר עובדות ונסיבות אשר ככלל מתבררות בבית-המשפט המחוזי, ואם יורשע הנאשם בדין, יעמוד בית-המשפט במצב של חוסר קורלציה ודיסהרמוניה מוחלטת בין המעשים שהוכחו לבין העבירות שבהן הורשע הנאשם. גזירת דין בהתאם לסעיף העבירה בלבד, כאשר מדובר בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר, תחטא לנסיבות החמורות המופיעות בכתב האישום אשר מתארות אירוע של אינוס. במקביל, גזירת הדין בהתאם לעובדות החמורות של האירוע, תחטא לסעיף האישום שהינו של מעשה מגונה בלבד בעבירה מסוג עוון. בנסיבות אלה, כל ניסיון "לרבע את המעגל" בשלב גזירת הדין לא יצלח. מכאן, שקיים פגם או פסול בכתב האישום".

  • ולענין טענת הפרקליטות כי הצורך בפירוט הנסיבות המחמירות עולה בקנה אחד עם הצורך באינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים באופן ההולם את חומרת מעשיהם פסק כבוד השופט עמי קובו:

"לא ניתן לקבל את טענת המאשימה, לפיה נקודת המוצא בסוגיה זו הינה ההגנה על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים באופן ההולם את חומרת מעשיהם. אם היה ברצון המאשימה להגן על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים באופן ההולם את חומרת מעשיהם, הרי שהיה בכוחה להגיש את כתב האישום לבית-המשפט המחוזי. ככל שהמאשימה העדיפה, משיקולי יעילות, להגיש את כתב האישום בבית משפט השלום ובעבירה שבסמכות בית-משפט השלום, הרי שעליה להקפיד על מתאם בין העובדות שבכתב האישום לבין סעיפי החיקוק".


לעניין הענישה – נדחתה עתירת הפרקליטות לגזור על הנאשם עונש הכולל מאסר מאחורי סורג ובריח וההליך הסתיים ב- 6 חודשי עבודות שירות.

  • מאחר והפרקליטות עמדה על עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, לא נקשר הסדר טעון בין הצדדים לעניין העונש והוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח.
  • במסגרת הטעונים לעונש, טענה הפרקליטות כי מתחם העונש ההולם את העבירה בנסיבותיה נע בין 8 חודשי מאסר לבין 30 חודשי מאסר ובית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת שירלי דקל-נוה) קיבלה את עמדת הפרקליטות בנוגע למתחם העונש ההולם אולם החליטה לסטות ממתחם העונש ההולם על בסיס השיקולים הבאים:
    • החבלה הינה תוצאה של מכת אגרוף אחת שהיכה הנאשם במתלונן;
    • הנאשם לא השתמש בנשק קר.
    • מיד לאחר ביצוע העבירה, הנאשם הצטער והתחרט.
    • בית המשפט התרשם במהלך המשפט באופן בלתי אמצעי כי חרטתו של הנאשם כנה ואמיתית, הוא הפנים את הנזק שגרם למתלונן, ואף הביע רצון לשלם לו פיצוי כספי.
    • ניכר כי ההליך הפלילי גרם לנאשם טלטלה והיווה עבורו חוויה מציבת גבול, כפי שהתרשם גם שרות המבחן.
    • אמנם נשמעו הוכחות בתיק, אולם, למעשה, כתב האישום תוקן בהתאם להודאתו של הנאשם מלכתחילה, ועל כן, אין לזקוף את ניהול המשפט ושמיעת ההוכחות לחובת הנאשם.
    • מדובר בנאשם בעל משפחה, מנהל חברה, נותן שירותים לשביעות רצון לקוחותיו, מתנדב בעזרה לנוער בסיכון ותורם לחברה.
    • הנאשם עומד לדין בפעם הראשונה, הודה במעשיו, הבין את חומרתם, ונשקפת מסוכנות נמוכה כי התנהגות פלילית כזו מצדו תחזור על עצמה.
  • בנסיבות אלו, סבר בית המשפט כי קבלת עתירת הפרקליטות להשית על הנאשם עונש של מאסר והרחקתו מהציבור, עלולה לפגוע בו ובמשפחתו באופן משמעותי ואף לגרום להם נזק בל ישוער.
  • אשר על כן, גזר בית המשפט על הנאשם 6 חודשי מאסר, אשר יורצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 20,000 שקלים.

תיק פלילי 30328-03-14 בית משפט השלום בראשון לציון, כבוד השופטת שירלי דקל-נוה


לקריאה נוספת אודות טיפול משרדנו בעבירות אלימות לרבות חבלה חמורה:


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

 ייצוג במשפט פלילי | תקיפה שגרמה חבלה חמורה | סעיף 333 חוק העונשין | תקיפה במכת אגרוף | גרימת שבר | עבודות שירות | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | משרד עורכי דין פליליעורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בראשון לציון | עו"ד פלילי בראשון לציון | בית משפט השלום בראשון לציון – ייצוג משפטי 

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 3

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
למעלה