Anne Gee
    Anne Gee

    5 out of 5 stars

    posted 2 days ago

    Adv. Emmanuel from Guy Flanter's Law Office gave us very professional help in resolving our son's military status. I warmly recommend their services.

    Sofia Kopelevich
    Sofia Kopelevich

    5 out of 5 stars

    posted 1 year ago

    Guy and Emanuel demonstrated the utmost professionalism, efficiency and dedication to me and my legal matter.

    While living abroad, I sought a local counsel that could assist me with resolving my military status. Naturally, not being in Israel I worried about whether I could trust a local counsel and whether my matter would receive proper attention and care. Both Guy and Emanuel put me at ease and were always very responsive. They went out of their way to answer every single question and concern that I had so that I could trust them 100%. Ultimately, they resolved my matter without any delays and actually even faster than I could have ever imagined with an outcome that was favorable to me.

    I can wholeheartedly recommend Guy and Emanuel to anyone seeking assistance with resolving their military status. After speaking with 4 different counsels, I can honestly say that Guy and Emanuel were by far the most knowledgeable and the result they achieved for me confirms this assertion.

    Rick Schnetzer
    Rick Schnetzer

    5 out of 5 stars

    posted 6 months ago

    Guy Flanter did an excellent job obtaining Israel legal documents for my family member here in the US. I would highly recommend Guy Flanter for his outstanding service!

    Joshua Mitts
    Joshua Mitts

    5 out of 5 stars

    posted 10 months ago

    Guy and Reut did an amazing job assisting us with a family matter. They were extremely professional, responsive, and pleasant to work with. I strongly recommend them for any legal services you need in Israel, especially if you live outside Israel and are looking for a reputable firm.

    Ilana Kaufman
    Ilana Kaufman

    5 out of 5 stars

    posted 8 months ago

    Guy Flanter and Irena Inberg did a great job representing my son, who is studying law, after he was summoned to the discipline board at the university where he is studying. I highly recommend Guy Flanter 's law firm, and from our personal experience he was not only extremely professional and thorough, but above all, really cared about my son's future. He made sure to get the best result possible, and if not for Guy, my son's future as a lawyer could have been jeopardized. We didn't even realize how serious the implication were until we consulted with Guy. He has a great understanding of how these boards handle cases, and helped us receive a decision that was the best possible. Thanks!!!

גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ"ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים

תמצית המקרה – גניבה בידי עובד מדינה שהסתיימה ללא פיטורים

  • בהמלצת בית המשפט המחוזי, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפטר עובד מדינה שהודה בגניבת ציוד ממחסן עליו הופקד, תוך וויתור גם על עתירתה לפסילתו ממשרד הבריאות ומשירות המדינה.
  • לאחר כשנתיים וחצי בהן היה נתון בהשעיה, הוחזר עובד המדינה לשירות המדינה.
גניבה בידי עובד מדינה - המדינה חזרה בה מעתירתה בערעור לפיטורים

גניבה בידי עובד מדינה – המדינה חזרה בה מעתירתה בערעור לפיטורים

הרקע להגשת הערעור על ידי נציבות שירות המדינה

  • פרשה זו עוסקת בעובד מדינה שנקבע לגביו בהליך פלילי, ללא הרשעה, כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו.
  • עובד המדינה הודה כי במשך תקופה של כחצי שנה, ב- 12 הזדמנויות שונות, גנב פריטים שונים ממחסן עליו היה מופקד וב- 2 הזדמנויות נוספות, ניסה לגנוב פריטים אחרים מהמחסן.
  • במקור, הודה האיש בעובדות המקימות את העבירה של גניבה בידי עובד הציבור, בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, עבירה שעונשה המקסימלי מאסר עשר שנים.
  • עוד במסגרת ההליך הפלילי, הועמד כתב האישום על עבירה של גניבה בלבד, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, עבירה מסוג עוון, כאשר ההליך הפלילי הסתיים כאמור ללא הרשעה; בית משפט השלום בחיפה גזר על האיש צו מבחן למשך שנה, במהלכה ישתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן וכן צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 180 שעות.
  • עם סיום ההליך הפלילי, הוגשה כנגד האיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.
  • במסגרת ההליך המשמעתי עתר אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לפטר את האיש ולפסול אותו משירות המדינה ומשרד הבריאות.
  • עתירה זו נדחתה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, אשר קיבל את טיעוני משרדנו והסתפק בהטלת אמצעי משמעת שלא כוללים רכיב של פיטורים ופסילה משירות המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עבוד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.
  • אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לא השלים עם גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובאמצעות פרקליטות מחוז חיפה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים.

הערעור שהגישה נציבות שירות המדינה באמצעות הפרקליטות

  • במסגרת הודעת הערעור, טענה הפרקליטות כי טעה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בכך שלא הורה על פיטוריו לאלתר של האיש משירות המדינה, ועל פסילתו הן ממשרד הבריאות והן משירות המדינה.
  • הפרקליטות הדגישה, כי נקודת הכובד בדין המשמעתי היא שמירה על טוהר השירות הציבורי, אמון הציבור ותדמיתו בעיני הציבור, ולכן פחות מתחשבים בדין המשמעתי בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ואין מקום להשאיר בשירות המדינה אדם שגנב במסגרת תפקידו.
  • עוד הציגה הפרקליטות מקרים שונים בהם למרות שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה בבית המשפט, הורה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על פיטורין.

בית המשפט המחוזי לא נעתר לעתירת המדינה לפטר את עובד המדינה ובמסגרת הדיון בערעור, נאלצה המדינה לוותר על עתירתה לפיטורים ולפסילה

  • ביום 10.9.19 נשמע הערעור בפני בית המשפט המחוזי בחיפה בפני כבוד השופט יגאל גריל.
  • לאחר שהונחו בפני בית המשפט כתבי טענות מפורטים ולאחר ששמע בית המשפט בהרחבה את טיעוני הצדדים, הציע בית המשפט לצדדים כי המדינה תוותר על דרישתה לפיטוריו של עובד המדינה, ותוותר גם על פסילתו ממשרד הבריאות ומשירות המדינה.
  • בעקבות הצעת בית המשפט, נאלצו נציבות שירות המדינה והפרקליטות לוותר על דרישתן לפיטוריו של האיש כמו גם על דרישתן לפסילתו ממשרד הבריאות ומשירות המדינה.
  • יחד עם זאת, בפסק דינו, החמיר בית המשפט במידת מה בעונשו של עובד המדינה בהורדתו בשתי דרגות לתקופה של שנתיים, במקום לתקופה של שנה ובקביעתו, כי העברתו לתפקיד אחר תהא לצמיתות (למעשה, כך ממילא עלה מגזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ולכן לא מדובר בהחמרה ברכיב זה של אמצעי המשמעת).
  • לאחר כשנתיים וחצי בהן היה נתון בהשעיה כאשר חרב הפיטורים מרחפת על ראשו, הסתיימה הפרשה בהחזרתו של האיש לשירות המדינה במשרד הבריאות, ומטה לחמו ניצל.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפרוטוקול הדיון בערעור בפני בית המשפט המחוזי בחיפה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט יגאל גריל), ללא פרטים מזהים אודות המעורבים.
  • את המדינה ייצגו בערעור עו"ד שרון איל ועו"ד רונית ברמן-מכלס. את עובד המדינה ייצגו בערעור עו"ד גיא פלנטר ועו"ד אירנה אינברג ממשרדו.

תיק עב"י 57439-06-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני כב' השופט הבכיר יגאל גריל.


לקריאה נוספת


דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.


עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בידי עובד מדינה – ללא פיטורים |  ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי | גניבה בידי עובד מדינה


 

הטרדה מינית בצבא – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא

תמצית המקרה – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא מעבירת הטרדה מינית בצבא

  • אנו מביאים כאן מקרה שטופל באחרונה במשרדנו העוסק באזרח עובד צה"ל שנפל קורבן לעלילת שווא מצד רופאה הכפופה אליו.
  • לאחר שנודע לה על הכוונה לפטרה, החליטה המתלוננת לנסות ולסכל את פיטוריה ולנקום במנהלה והגישה כנגדו תלונה כוזבת בגין הטרדה מינית.
  • עם הגשת התלונה כנגדו, נאלץ הלקוח להתמודד עם 3 מתקפות משפטיות שונות שהקימה עליו המתלוננת, ובכולן סיים עם ידו על העליונה;
    • חקירת מצ"ח בחשד להטרדה מינית – התיק הפלילי נסגר.
    • דין משמעתי – הלקוח זוכה על ידי קצינת שיפוט בכירה מעבירה של הטרדה מינית.
    • בקשתה של המתלוננת למתן צו האוסר על פיטוריה בבית הדין האזורי לעבודה – נדחתה.  נפסק ע"י ביה"ד לעבודה כי לא הוכחה ולו לכאורה הטרדה מינית, החלטת הפיטורין של משרד הביטחון נמצאה עניינית ומבוססת ובאופן נדיר למדי, חויבה המתלוננת בתשלום הוצאותיו המשפטיות של האיש.
זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא מעבירה של הטרדה מינית בצבא

הטרדה מינית בצבא – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא.

חקירת מצ"ח בחשד להטרדה מינית בצבא – תיק החקירה הפלילית נסגר

  • מטעמים של הגנת הפרטיות, לא נחשוף כאן פרטים מזהים אודות המעורבים.
  • פרשה זו עוסקת באזרח עובד צה"ל, מי ששירת בצבא קבע כמעט 4 עשורים שירות מסור וללא רבב ולאחר שיצא לפרישה, נתבקש להמשיך באותו תפקיד כאזרח עובד צה"ל.
  • המתלוננת בפרשה זו רופאה במקצועה אשר אף היא הועסקה כאזרחית עובדת צה"ל והיתה כפופה למרותו של הלקוח.
  • לאחר שנודע למתלוננת על כוונת הצבא להביא לפיטוריה מתפקידה, ביקשה לנקום במנהל שלה – הלקוח – וניסתה לסכל את הפיטורין בדרך היחידה אשר ידעה כי תמנע, ולו באופן זמני, את הליך פיטוריה – הגשת תלונה בדבר הטרדה מינית.
  • מדובר בתלונה כוזבת, כנגד אדם חף מפשע תוך שימוש ציני ומניפולטיבי בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית.
  • עם הגשת התלונה הכוזבת, נפתחה מיד חקירת מצ"ח. הלקוח עמד על חפותו המלאה, הכחיש באופן נחרץ את החשדות כנגדו, הסביר לחוקרי מצ"ח כי המניע העומד בבסיס הגשת התלונה הוא רצונה של המתלוננת לסכל את פיטוריה מהצבא – ונאות לקחת חלק בכל פעולת חקירה בה נתבקש, בכדי להוציא את האמת לאור.
  • משרדנו ליווה את הלקוח בהליכי חקירתו במצ"ח והעניק לו ייעוץ משפטי. עם תום החקירה פנה משרדנו לפרקליטות הצבאית בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום לבין הדין הצבאי.
  • במסגרת חוות דעתה, קיבלה הפרקליטות הצבאית את בקשת משרדנו ונמנעה מהגשת כתב אישום, תוך קביעה, שלא נמצאו כל תימוכין ראייתיים לטענותיה של המתלוננת בדבר התנכלות מצד הלקוח על רקע מיני.
  • באשר לטענותיה של המתלוננת כי הוטרדה מינית על ידי הלקוח, החליטה הפרקליטות הצבאית כי טענות אלו מקומן להתברר לא בהליך פלילי אלא במסגרת הליך דין משמעתי פנים צבאי (וזאת, לאור הצורך בקביעת ממצאי מהימנות, אשר ראוי שייקבעו לאחר שהעדים הרלוונטיים יעידו במסגרת הליך הדין המשמעתי).

הליך דין משמעתי בצבא – זיכוי מעבירת הטרדה מינית בצבא

  • משרדנו העניק ללקוח ייעוץ משפטי בכל הנוגע להליך הדין המשמעתי שהתנהל כנגדו ואף הגיש "חוות דעת סניגור", במסגרתה הוכחנו על שם מה אין ליתן אמון במתלוננת ויש לעשות צדק עם הלקוח ולזכות אותו מכל אשמה.
  • בפני קצינת השיפוט הבכירה, אל"ם (מיל.) אורנה דוד נשמעו 11 עדים ולאחר עיון בכל חומר החקירה שנאסף על ידי מצ"ח ושמיעת העדים, החליטה קצינת השיפוט לזכות את הלקוח מן האשמה של הטרדה מינית, כאשר ב"שורה התחתונה" של הכרעת הדין נפסק כך (ההדגשות שלנו):

"לאחר עיון בכל חומר החקירה ושמיעת הדברים כאמור, הגעתי להחלטה כי לא ניתן ליתן אימון מלא בדבריה של [המתלוננת], באופן שיש בהם כדי להביא להרשעה בדין המשמעתי. התרשמתי מאישה ורופאה בוגרת, היודעת להביא דבריה ותלונותיה מקום בו היא סבורה כי נעשה עוול או נגרם ליקוי כלשהו.

חרף כך, טענותיה בדבר הטרדה מינית, אירועים אשר התרחשו במספר הזדמנויות לטענתה, הובאו לראשונה בפני מפקד XXXX שעה שזומנה לראיון לפני פיטורין. למתלוננת היתה תקשורת ישירה עם מפקד XXXX והיא אף זומנה אליו מספר פעמים לראיונות, ובכלל זה פעם בנושא משמעתי ופעם בעניין המלצה להדחתה מתפקיד ושחרורה מצה"ל. בכל אותם פעמים, לא העלתה המתלוננת כל טענה בדבר התנהגותו של הנאשם כלפיה. עמדו למתלוננת מספר הזדמנויות ומספר גורמים, לרבות סגנית מפקד XXXXX, להבאת הדברים, אולם אלה לא נאמרו אלא בפני מפקד XXXXX כאמור…

הגורם היחיד לו מסרה פרטים בדבר התנהגות מטרידה לכאורה מצידו של הנאשם, היה סג"ם XXX XXXXX, שעזב ה XXXXX קודם לאירועים ואשר עימו נהגה לשוחח טלפונית, לעיתים תכופות לדבריו. גם לעד זה לא מסרה הדברים בזמן התרחשותם, כי אם זמן רב לאחר מכן ובסמוך לפתיחת החקירה. על כן לא מצאתי כי יש בדבריו של עד זה כדי לחזק את דברי המתלוננת.

בתשובה לשאלתי בדבר כבישת התלונה, מסרה המתלוננת, תוך שהיא משימה עצמה נרגשת מאוד, כי התביישה לדווח על הדברים.

בהתחשב באופן המעשים הנטענים, וממרום גילה של המתלוננת וניסיון חייה, סבורני כי אילו הדברים אכן התרחשו, היה ביכולתה להביאם בעת התרחשותם או קודם למועד שנמסרו, בפני גורם פיקודי כלשהו. טענתה של המתלוננת כי הנאשם בקש לגרום לה לקיים עימו יחסי מין ולהתנהג כפי שהוא דורש ומצפה מהרופאות האחרות בלשכה, אינם מתיישבים להערכתי עם בוחן המציאות.

התרשמתי מכנות דברי הנאשם ומאישיותו כפי שעלה מדבריו, מדברי העדים בפני ובתיק החקירה. התרשמתי כי הוא כואב על ההליך ומבקש להוכיח את חפותו.

נוכח כל האמור לעיל, החלטתי כאמור לזכות הנאשם מן האשמה שיוחסה לו".

בקשתה של המתלוננת למתן צו האוסר על פיטוריה בבית הדין האזורי לעבודה – נדחתה

  • על מנת לנסות לסכל את פיטוריה מהצבא, הגישה המתלוננת תביעה אזרחית כנגד מדינת ישראל (משרד הביטחון) והלקוח לבית דין אזורי לעבודה, שם חזרה בין היתר על טענותיה כי הוטרדה מינית על ידי הלקוח.
  • בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה המתלוננת בקשה למתן צו מניעה האוסר על משרד הביטחון לפטרה ולהשיבה לעבודה עד מתן פסק דין בתביעתה.
  • משרדנו העניק ללקוח ייצוג משפטי גם בפני בית הדין לעבודה.
  • בתמצית, פסק בית הדין לעבודה כדלקמן:
    • הוכח לכאורה כי המתלוננת נתנה פרשנויות למצבים שונים שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
    • לא הוכחה ולו לכאורה הטרדה מינית בכל דרך.
    • החלטת הפיטורין של משרד הביטחון נמצאה עניינית ומבוססת.
    • באופן נדיר למדי, חויבה המתלוננת בתשלום הוצאותיו המשפטיות של הלקוח.
  • בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים ייעוץ משפטי בכל הנוגע להליך דין משמעתי בצבא (דמ"ש), ולעבירות משמעת בצבא, מכין אותם לדיון המשמעתי בפני קצין השיפוט ובמקרים המתאימים, מגיש מטעמם חוות דעת סניגור.


הטרדה מינית – לקריאה נוספת

דין משמעתי בצבא – דמ"ש – לקריאה נוספת


עורך דין צבאי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית בצבא – זיכוי מעבירה של הטרדה מינית בהליך דין משמעתי בצבא (דמ"ש)


 

אי בחינת כשירות לעמוד לדין; קבלת ערעור, ביטול הכרעת דין ועונש מאסר של 9 חודשים; עבירות זילות בית משפט, העלבת עובד ציבור

תמצית המקרה: בעקבות אי בחינת כשירות לעמוד לדין – קבלת ערעור וביטול פסק דין

  • בשל אי בחינת כשירות לעמוד לדין, מקבל בית משפט המשפט המחוזי ערעור פלילי, מבטל את פסק דינו של בית משפט השלום (אשר הרשיע את המערער במספר עבירות של זילות בית משפט ועבירה של העלבת עובד ציבור), מבטל את עונש המאסר של 9 חודשים והקנס שנגזרו על המערער ומחזיר את הדיון לבימ"ש השלום – לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית בשאלת כשירותו המהותית והדיונית לעמוד לדין.
  • בתוך כך, מקבל בית המשפט המחוזי את עמדת משרדנו כי היה מקום לבחון את שאלת כשירותו הנפשית של המערער, על אף שאיש לא העלה אותה לפני בית משפט השלום (לרבות הסניגור הקודם של המערער).
קבלת ערעור ביטול פסק דין בשל אי בחינת כשירות לעמוד לדין

בתמונה: פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – קבלת ערעור וביטול פסק דין בשל אי בחינת כשירות לעמוד לדין.

ההליך בבית משפט השלום ברמלה – הרשעה בעבירות זילות בית משפט והעלבת עובד ציבור

א. כתב האישום שהוגש כנגד המערער: עבירות זילות בית משפט + העלבת עובד ציבור

  • בתאריך 9.8.16 הוגש כנגד המערער כתב אישום בבית משפט השלום ברמלה שכלל ארבעה אישומים, בשלושה מהם ייחס למערער עבירות של ניסיון העלבת עובד ציבור וניסיון זילות בית המשפט ובאישום אחד עבירות מוגמרות של העלבת עובד ציבור וזילות בית משפט. 
  • בבסיס כתב האישום ארבעה מכתבים שנטען כי שלח המערער לסגן נשיא בית משפט השלום באשדוד, לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולבית משפט השלום באשדוד ובהם תכנים פוגעניים ומעליבים אודות שופטים, פרקליטה מפרקליטות דרום וסגנית הפסיכיאטר המחוזי במחוז דרום – אשר דנו בהליכים בעניינו, עובר לכתב האישום.

ב. הכרעת הדין של בית משפט השלום ברמלה

  • בתאריך 28.11.18, לאחר שמיעת הראיות, ניתנה הכרעת דינו של בית המשפט השלום ברמלה (כבוד השופט הישאם אבו שחאדה). במסגרת הכרעת הדין:
    • הרשיע בית משפט השלום את המערער בעבירה מושלמת של זילות בית משפט לפי ס' 255 לחוק העונשין בכל ארבעת האישומים ובאישום השלישי גם בעבירה של העלבת עובד ציבור לפי ס' 288 לחוק העונשין.
    • דחה בית המשפט קמא את בקשת התביעה להרשיע את המערער גם בעבירת איומים שלא נכללה בכתב האישום;
    • קבע כי יש להרשיע את המערער בעבירות מוגמרות ולא בעבירות ניסיון;
    • קבע כי עבירת העלבת עובד ציבור (ביחס לשופטים) נבלעת בעבירה של זילות בית המשפט. 

ג. גזר הדין של בית משפט השלום ברמלה

  • בתאריך 8.1.19 גזר בית משפט השלום על הנאשם את העונשים הבאים:
    • 9 חודשי מאסר בפועל.
    • 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ממועד שחרורו, שלא יבצע עבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין.
    • 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ממועד שחרורו, שלא יבצע עבירה של זילות בימ"ש לפי סעיף 255 לחוק העונשין.
    • קנס בסך 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.
  • המערער יוצג בהליך בפני בית משפט השלום ברמלה על ידי סניגור אחר.

נימוקי הערעור – בית משפט השלום היה חייב לבחון מיוזמתו את שאלת כשירותו הנפשית של המערער לעמוד לדין, על אף שסנגורו של המערער לא העלה את השאלה

"בימי-הביניים היו חולי הנפש מוצאים להורג או מושלכים לבתי הסוהר. בתקופת הרנסנס הם הושמו במוסדות…מאז התקדמה החברה. מחלת נפש אינה פשע אלא חולי. מטרת החברה אינה להקיא מתוכה את חולה הנפש אלא לטפל בו, וזאת תוך הכרה בזכותו כאדם מזה ובצורך לשמור על שלום הציבור מזה. אכן, עמדת החברה כלפי חולה הנפש משקפת את רמתה המוסרית, את ערכיה ואת רגישותה לחיי האדם (החולה והבריא). אמור לי כיצד מטפלת חברה בחולי הנפש שלה ואומר לך מהי מידת מחויבותה של אותה חברה לזכויות הפרט ולשלום הציבור".

א. בתמצית, נטענו הטענות הבאות בהודעת הערעור

  • טעה בית משפט השלום כשהכריע בדינו של המערער, מבלי שבירר לאשורו את מצבו הנפשי של המערער, מבלי שנבחנה כשירותו הנפשית לעמוד לדין ואחריותו הנפשית בעת העבירה.
  • כפועל יוצא, כך נטען בהודעת הערעור, טעות קשה נוספת נפלה מבין ידיו של ביהמ"ש השלום בשולחו את המערער למאסר מאחורי סורג ובריח, ראשון בחייו, בהתעלם לחלוטין ממצבו הנפשי.  
  • עוד נטען כי זהו מקרה חריג בנסיבותיו, בו תחושת הצדק וההגינות אינה מאפשרת להשלים עם הכרעת הדין המרשיעה, על אחת כמה וכמה עם האפשרות שהמערער ייכלא מאחורי סורג ובריח. 
  • לפיכך, התבקש בית המשפט המחוזי לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין ולהפנות את המערער לבדיקה פסיכיאטרית שתבחן את מצבו הנפשי ושאלת כשירותו לעמוד לדין.

ב. הטענות בערעור לעניין אי בדיקת כשירותו של המערער לעמוד לדין

  • בתמצית, נטען בהודעת הערעור כי טעה בית משפט השלום משלא הפעיל את סמכותו מכח סעיף 15 לחוק הטיפול בחולי נפש ולא ציווה על קבלת חוות דעת פסיכיאטרית אודות כשירותו הדיונית וכשירותו המהותית של המערער.
  • למעשה, כך נטען, התעלם בית משפט השלום לחלוטין, לכל אורך ההליך, מנורות האזהרה הרבות ביחס למצבו הנפשי של המערער, ונמנע מלברר את מסוגלותו לעמוד לדין על אף כתובת ברורה וגלויה על הקיר.
  • במסגרת שמיעת הראיות, נחשף בית משפט השלום ברמלה להליך פלילי קודם שהתנהל כנגד המערער בבית משפט השלום באשדוד, שם הואשם בפגיעה בפרטיות ובהטרדה באמצעות מתקן בזק. לאחר התנהלות דומה (שליחת מכתבים בעלי תוכן פוגעני), נבדקה כשירותו לעמוד לדין – ביוזמת הפרקליטות – ואותו תיק קודם הסתיים בקביעה כי המערער אינו כשיר לעמוד לדין והושת עליו צו אשפוז.
  • בהודעת הערעור הודגש, כי ההגנה איננה מתעלמת מכך ששאלת הכשירות לא הועלתה ע"י הסניגור הקודם בהליך לפני בית משפט השלום ברמלה ולא נתבקשה מטעם ההגנה בדיקה פסיכיאטרית של המערער.
  • להודעת הערעור צורף תצהיר של הסניגור הקודם המסביר על שום מה לא העלה את שאלת הכשירות.  הסיבה לכך נעוצה בחוסר התובנה של המערער לבעייתו הנפשית ובכלל זה אמונתו שאינו סובל מכל בעיה נפשית וסברתו כי אשפוזו בביה"ח פסיכיאטרי ותיוגו כחולה נפש (בהליך הפלילי הקודם בעניינו) גרמו לו עוול עצום ונועדו למנוע ממנו להוכיח את חפותו, כחלק מקונספירציה של הרשויות נגדו. המערער אסר לפיכך על סנגורו הקודם להעלות כל טענה הנוגעת למצב נפשי במסגרת הגנתו בפני בימ"ש השלום ברמלה.  
  • למרות שהסניגור הקודם לא העלה את שאלת כשירותו של המערער לעמוד לדין, נטען בהודעת הערעור כי התצריף שהונח לפתחו של בית המשפט השלום, חשף תמונה קיצונית וחריגה שחייבת היתה להוביל את בית המשפט לבחון, הגם מיוזמתו, את מצבו הנפשי של המערער, בטרם יכריע בדינו.
  • הודעת הערעור הפנתה לפסק הדין שניתן בבש"פ 8606/11 אריה (אצלן) חביב נ' מדינת ישראל;
    • באותו הליך, דובר בעציר שנשלח ביוזמת המדינה לבדיקה פסיכיאטרית של כשירותו לעמוד לדין ומצבו הנפשי בשעת ביצוע העבירה שיוחסה לו וזאת על רקע קביעות עבר לפיהן אינו כשיר לעמוד לדין. העציר התנגד לבדיקה, טען להיעדר בעיה נפשית וערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, אשר קבע (כב' הש' הנדל) כי "כפי שלא ניתן לקבל חוות דעת ללא בסיס, כך לא ניתן לוותר על קבלת חוות דעת בהתקיים בסיס. מדובר בהוראה קוגנטית שאין הנאשם רשאי לוותר עליה. כך מבחינה מעשית, כך מבחינה עקרונית".
    • באותו הליך אף גילתה ב"כ המדינה, בהגינותה ובצדק, עמדתה, כי למדינה אחריות לברר את מצבו הנפשי של נאשם אף אם אינו חפץ בכך, מקום בו יש אינדיקציה המצדיקה את עריכת הבדיקה.
  • כך ממש, גם בעניינו של המערער, נטען בהודעת הערעור שלא ניתן היה לוותר על קבלת חוות דעת, משהתקיים בסיס מוצק לחשש כי המערער אינו כשיר לעמוד לדין, ואף אינו אחראי לעבירות שיוחסו לו.  
  • בבש"פ חביב הנ"ל אף הביעה ב"כ המאשימה, בהגינותה ובצדק, עמדתה, כי למדינה אחריות לברר את מצבו הנפשי של נאשם אף אם אינו חפץ בכך, מקום בו יש אינדיקציה המצדיקה את עריכת הבדיקה.
  • וכך בדיוק גילתה המדינה אחריות בהליך הקודם שהתנהל כנגד המערער בתיק פלילי קודם בבימ"ש שלום אשדוד (העומד ברקע לתיק זה) עת נחשפה למכתבים ששלח לפרקליטות ולביהמ"ש, בסגנון המכתבים מושא כתב האישום בתיק זה, וביקשה להפנות את המערער, על אף התנגדותו, לבדיקה פסיכיאטרית. הליך פלילי קודם זה הסתיים כאמור בהפסקת הליכים מפאת אי כשירותו של המערער לעמוד לדין ובצו אשפוז כפוי.
  • אלא שבניגוד לעמדה העקרונית האמורה של המאשימה ולעמדתה הספציפית ביחס למערער בהליך קודם – בהליך שבפני בית המשפט השלום ברמלה, הליך שבא לעולם בעקבות שליחת מכתבים כמו אלו שהובילו לאשפוזו בבי"ח פסיכיאטרי אך שנה קודם לכן, בחרה המאשימה בשתיקה רועמת בכל הנוגע לשאלת כשירותו של המערער
  • לכן – כך נטען בהודעת הערעור – בעניינו של המערער, חובתו של בית המשפט להבטחת תקינות ההליך, לעשיית צדק ולמניעת עיוות דין צריכה היתה להוביל להעמדת מצבו הנפשי של המערער לבדיקה מקצועית ולבחינת כשירותו לעמוד לדין, אפילו שטענה זו לא הועלתה מצד הסניגור הקודם.

קבלת הערעור על ידי בית משפט המחוזי בלוד וביטול פסק הדין בשל אי בחינת כשירות לעמוד לדין

  • ביום 10.6.19 נשמע הערעור לפני בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (הרכב כב' השופטת סגנית הנשיאה ורדה מרוז – אב"ד, כב' השופט העמית אברהם יעקב וכב' השופטת נאוה בכור.
  • ההגנה חזרה על טענתה, כי שאלת כשירותו המהותית והדיונית של המערער לעמוד לדין כלל לא נבחנה או נדונה במסגרת ההליך לפני בית משפט השלום, על אף שברקע הדברים עמדה חוות דעת בעניינו של המערער בגדרה נקבע בתיק פלילי קודם כי המערער אינו כשיר לעמוד לדין והושת עליו צו אשפוז.
  • בכתב תגובתה לערעור ביקשה הפרקליטות לדחות את הערעור אולם לאחר דיון ובעקבות המלצת בית המשפט, הסכימה הפרקליטות במהלך הדיון לביטול פסק הדין והחזרת הדיון לבית משפט השלום, לקבלת חוות דעת שתבחן את כשירותו של המערער לעמוד לדין ואת אחריותו הפלילית.
  • בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי היה מקום לבחון את שאלת כשירותו הנפשית של המערער, על אף שאיש מבאי כח הצדדים לא העלה אותו מפורשות.
  • בנסיבות אלו ועל יסוד הסכמת הפרקליטות קיבל בית המשפט את הערעור והורה על ביטול פסק הדין של בית משפט השלום.
  • עם ביטול פסק הדין, בוטלו גם עונש המאסר של 9 חודשים שנגזר על המערער וקנס על סך 15,000 ₪.
  • הפסיכיאטר המחוזי התבקש לתת חוות דעת פסיכיאטרית אודות המערער והדיון הוחזר לבית משפט השלום ברמלה.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ללא פרטים מזהים של המערער.

ע"פ 53960-02-19 לפני בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (הרכב כב' השופטת סגנית הנשיאה ורדה מרוז – אב"ד, כב' השופט העמית אברהם יעקב וכב' השופטת נאוה בכור.

את המערער ייצגו בהליך זה עו"ד גיא פלנטר ועו"ד אירנה אינברג ממשרדו, את פרקליטות מחוז מרכז ייצג עו"ד גיא אברס.


לקריאה נוספת:


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט | כשירות לעמוד לדין | אי כשירות לעמוד לדין | הגנת אי שפיות | אי כשירות דיונית | הפסקת הליכים חולה נפש | אי כשירות נפשית | אינו בר עונשין | חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי | לא כשיר לעמוד לדין | זילות בית משפט | העלבת עובד ציבור | חוק טיפול בחולי נפש | סעיף 15 חוק טיפול בחולי נפש| נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין | סעיף 170 חוק סדר הדין הפלילי | סעיף 225 חוק העונשין | סעיף 288 חוק העונשין | קבלת ערעור פלילי | משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז 

 

תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה

תובענה לאחר הליך פלילי; בית הדין למשמעת של עובדי המדינה יוצק תוכן למוסד "אי-ההרשעה" בהליך הפלילי, מגשים את תכליתו ונמנע מפיטוריו של עובד שביצע גניבה במקום עבודתו

חשיבות פסק הדין; במסגרת הליך תובענה לאחר הליך פלילי, יוצק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תוכן למוסד אי-ההרשעה בפלילים ונמנע מפיטוריו של עובד מדינה שנקבע בהליך פלילי כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו.

תמצית המקרה – הימנעות מפיטורים משירות המדינה לאחר סיום הליך פלילי ללא הרשעה

  • פרשה זו עוסקת בתובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד עובד מדינה שנקבע לגביו בהליך פלילי, ללא הרשעה, כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו. 
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מאמץ עמדה עקרונית לפיה, משעה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של ההחלטה להימנע מהרשעה ותגרום למעשה לריקון החלטה זו מתוכן. 
  • לפיכך, דוחה בית הדין למשמעת את עתירת נציבות שירות המדינה לפטר את העובד, וגוזר עליו אמצעי משמעת שלא כוללים רכיב של פיטורים. 
  • בקטע הבא אנו מציגים את הקביעה העקרונית של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנושא; 

תובענה לאחר הליך פלילי – גניבות במקום העבודה – ללא פיטורים משירות המדינה.

תובענה לאחר הליך פלילי – גניבה במקום העבודה – ללא פיטורים משירות המדינה .


ההליך פלילי כנגד עובד המדינה בבית משפט השלום – סיום ללא הרשעה

  • כנגד מחסנאי שהועסק במחסן טכני של בית חולים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה המייחס לו עבירות של גניבה בידי עובד הציבור, עבירה  בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
  • על פי הנטען בכתב האישום, במשך תקופה של כחצי שנה, ב- 15 הזדמנויות שונות, גנב הנאשם פריטים שונים מהמחסן בו הועסק.
  • במסגרת הסדר טעון, תוקן כתב האישום לעבירה של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין והנאשם הודה במקרי הגניבה.
  • לאחר שהתקבל אודותיו תסקיר חיובי משירות המבחן, נמנע בית משפט השלום בחיפה מהרשעתו והטיל עליו צו מבחן ללא הרשעה בדין למשך שנה, במהלכה השתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, וכן צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 180 שעות.
  • הליך פלילי זה התנהל בפני כב' השופטת אורית קנטור, בבית משפט השלום בחיפה ובמסגרתו יוצג הנאשם על ידי סניגור אחר.

תובענה לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – הדין

  • על פי נתונים שפורסמו על ידי משרד מבקר המדינה, כמחצית מהתובענות המשמעתיות שהוגשו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הוגשו לאחר סיום הליך פלילי.
  • ראשית יש לדעת כי בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963,ניתן להעמיד עובד מדינה הן לדין פלילי והן לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל, וניתן לנקוט כנגד עובד המדינה באמצעי משמעת אף אם כבר נענש או אפילו זוכה על אותו מעשה או מחדל בהליך הפלילי בבית המשפט.
  • יתרה מכך, בהתאם להוראות 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד עובד מדינה יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו עובד מדינה לפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • בהתאמה, במסגרת זימון עובדי מדינה לדיון בתובענה שהוגשה כנגדם בעקבות הליכים פליליים, נוהג בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לציין בפני הנאשמים כי:

"ככלל, בעניינך לא יתקיים משפט הוכחות ובית הדין לאחר שמיעת טענות מקדמיות – אם יהיו כאלה – יהיה רשאי להחליט בעניינך על יסוד פסק הדין הפלילי, אם יש בהליך הפלילי כדי להוות בסיס להרשעתך גם בעבירות המשמעת שפורטו בכתב התובענה".

נציבות שירות המדינה מגישה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

  • במקרה הנדון כאן, בעקבות ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ובהתבסס על הוראות סעיף 61ג' הנ"ל, הגיש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.
תובענה לאחר הליך פלילי.

בתמונה: תובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.

  • בכתב התובענה לאחר הליך פלילי חזרה התביעה על עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה עובד המדינה בהליך הפלילי בבית משפט השלום בעבירה של גניבה, צרפה לתובענה את כתב האישום, הכרעת הדין, וגזר הדין וטענה כי בהתנהגותו, כמפורט בכתב האישום המתוקן:
    • פגע במשמעת שירות המדינה;
    • לא קיים המוטל עליו כעובד מדינה לפי חוק או נוהג;
    • התנהג התנהגות בלתי הוגנת ושאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה, שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה;
  • בהתאמה, הואשם עובד המדינה בתובענה לאחר הליך פלילי בעבירות בניגוד לסעיפים 17(1), (2), (3) ו-(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963.
  • עם הגשת התובענה לאחר הליך פלילי, פנה האיש למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

המחלוקת בין הצדדים – שאלת אמצעי המשמעת ההולמים ובפרט שאלת הפיטורים משירות המדינה

  • בהתאם להוראות סעיף 34(8) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963, מוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להורות על פיטוריו של עובד מדינה:

"34.  בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם".

  • בטיעוניה לעונש, עתרה התביעה להשתת אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת, פיטורים לאלתר ופסילה למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים
  • התביעה עמדה בטיעוניה על חומרת המעשים, על כך שעבירות הגניבה בוצעו במספר מועדים ובשיטתיות, תוך מעילה באמון ופגיעה בתדמית השירות הציבורי והפנתה לפסקי דין אחרים בהם הושתו עונשים של פיטורין על עבירה של גניבה. 
  • משרד הבריאות הצטרף לעמדה העונשית של התביעה, לרבות עתירתה של התביעה לפטר את העובד לאלתר ולפסול אותו למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים. 
  • מנגד, ב"כ הנאשם, עורך דין גיא פלנטר, ביקש לשכנע את בית הדין למשמעת כי יש לצקת תוכן להחלטת בית משפט השלום להימנע מהרשעתו של הנאשם בהליך הפלילי – ולהימנע בהליך המשמעתי מפיטוריו.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מקבל את טעוני ההגנה ועל אף חומרת מעשי הגניבה, נמנע מפיטורי הנאשם

  • בעומדו על חומרת העבירות, הפנה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפסיקתו של בית המשפט העליון בעש"מ 7778/00 לגבי החומרה שבביצוע עבירות גניבה על ידי עובדי מדינה, שליחי הציבור:

"צדק בית הדין כאשר ייחס חומרה לעבירה של גניבה על ידי עובד הציבור. זוהי עבירה הפוגעת קשה באמון שהשירות הציבורי נותן בעובדיו ובאמון שהציבור רוחש לעובדי הציבור, משום כן בדרך כלל פיטורים הם אמצעי הולם לעבירה על ידי עובד הציבור".

  • במסגרת שיקוליו לאמצעי המשמעת הראויים, הביא בחשבון בית הדין גם את ריבוי עבירות הגניבה שבוצעו על ידי הנאשם ואת פסקי הדין המרובים בהן נתקבלה החלטה על פיטורי עובדים שביצעו גניבה.
  • יחד עם זאת, בסופו של יום, על בסיס שורה של נימוקים כבדי משקל המפורטים בגזר הדין עצמו (המוצג במלואו בהמשך עמוד זה), אימץ בית הדין את עמדת ההגנה שאין לפטר את הנאשם.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה יוצק תוכן למוסד "אי-ההרשעה" בהליך הפלילי, מגשים את תכליתו ונמנע מפיטוריו של הנאשם בהליך המשמעתי

  • בכל הנוגע לשאלת הפיטורים, קיבל בית הדין את טענות ההגנה בנוגע למוסד אי-ההרשעה בהליך הפלילי ותכליותיו ופסק:

"ההליך הפלילי של הנאשם הסתיים באי הרשעה, כאשר הסיבה אינה בהעדר ראיות, אלא מתוך כוונה שבאה לידי ביטוי כבר בתסקיר שירות המבחן לאפשר לנאשם שיקום ראוי. בעניין זה הציג בפנינו הסניגור המלומד מספר פסקי דין המצוטטים לעיל בדבר ההרמוניה הנדרשת בין הרציו בהחלטות ההליך הפלילי לבין הרציו בהליך המשמעתי.

שעה שבית משפט השלום נמנע מהרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של החלטת בית המשפט השלום ותגרום בעצם לרוקן החלטה זו מתוכן

לאחר שבית הדין ישב על המדוכה, ושקל ואיזן בין המעשים החמורים של הנאשם לבין נסיבותיו האישיות והרציו שבהמלצת בית משפט השלום, החליט בית הדין להימנע במקרה זה מפיטוריו של הנאשם".

  • בגזר דין מיום 6.6.19, קיבל אם כן בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עמדת ההגנה, נמנע מפיטוריו של הנאשם והטיל עליו את אמצעי המשמעת הבאים:
    • נזיפה חמורה.
    • העברה לתפקיד אחר.
    • הורדה בשתי דרגות למשך שנה.
    • הפקעת משכורת קובעת אחת.
  • לאחר למעלה משנתיים בהן היה נתון בהשעיה, הוחזר העובד לשירות המדינה ומטה לחמו ניצל.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה במלואו, ללא פרטים מזהים של הנאשם.

תיק בד"מ 15/19 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה בפני יו"ר המותב עו"ד יצחק יוחנן, וחברי המותב גב' סלבה ורטקין ומר יצחק פרחי. לתביעה: עו"ד שפיק אחמד. ב"כ הנאשם: עו"ד גיא פלנטר ועו"ד אירנה אינברג ממשרדו.


עדכון מיום 10.9.19 – ההחלטה שלא לפטר את עובד המדינה נותרה בעינה, למרות ערעור שהגישה המדינה בעניין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה

  • אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לא השלים עם גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובאמצעות פרקליטות מחוז חיפה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים.
  • בהמלצת בית המשפט המחוזי, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפטר עובד מדינה שהודה בגניבת ציוד ממחסן עליו הופקד, תוך וויתור גם על עתירתה לפסילתו ממשרד הבריאות ומשירות המדינה.
  • לפרטים נוספים על פסק הדין בערעור ראו: גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ"ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים

לקריאה נוספת


דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 


עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי |  ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | תובענה לאחר הליך פלילי | קובלנה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי


 

גידול סמים 640 גרם נטו קנאביס – ללא הרשעה | בית משפט השלום קרית שמונה

גידול סמים – בית משפט השלום קרית שמונה מסיים הליך פלילי ללא הרשעה פלילית ומסתפק בחיוב הנאשמים בחתימה על התחייבות להימנע מעבירה

החקירה המשטרתית בחשד לעבירה של גידול סמים

  • בשטח פתוח, בסמוך לאחד הקיבוצים בצפון, שתלו זוג סטודנטים צעירים שתיל קנאביס, גידרו את השתיל ונהגו להשקותו עד להגיעו (במועד תפיסתו על ידי המשטרה) למשקל של 640 גרם נטו.
  • במסגרת פעילות משטרתית של תחנת משטרת קרית שמונה, נחשפו השניים כמי שעסקו בגידול הסמים. כבר בשטח, הודו הסטודנטים בעבירה של גידול סמים וכך גם עשו בהמשך, לאחר שעוכבו ונחקרו באזהרה בתחנת משטרת קרית שמונה.
  • להלן כתבה (הכוללת מידע חלקי) אודות המקרה אשר פורסמה על ידי הכתב הרצל בן אשר, באתר חדשות קרית שמונה www.news8.co.il:
גידול שתיל קנאביס אי הרשעה בית משפט השלום קרית שמונה

בתמונה: פרסום אודות המקרה בחדשות הגליל: תפיסת שתיל קנאביס על ידי משטרת קרית שמונה.

גידול סמים – קצת על העבירה

  • גידול סמים מוגדר כפשע במדינת ישראל, ולמרות הרפורמה שנערכה לאחרונה בכל הנוגע לשימוש ולהחזקת סמים קלים לצריכה עצמית, עבירת גידול הסמים (אפילו לצריכה עצמית) עדיין נושאת לצידה עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר (!).
  • סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו "ייצור, הכנה והפקה" קובע כדלקמן:

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינומאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

  • על החומרה המיוחסת לעבירה של גידול סמים ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

"…כך או כך, "עבירת הגידול" היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע"י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו".

בעקבות שימוע פלילי הוגש כתב אישום המייחס עבירה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית בלבד (ולא גידול סמים) ובהמשך גובש הסדר טעון – לעתור במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, בחתימה על התחייבות להימנע מעבירה, ללא מעורבות שירות המבחן וללא רכיבי ענישה נוספים

  • לאחר שכבר נחקרו על ידי המשטרה באזהרה פעמיים, מבלי להיוועץ בעורך דין, ולאחר שהפלילו עצמם בעבירה של גידול סמים, פנו הזוג למשרדנו, על מנת שנעניק להם ייצוג משפטי.
  • במסגרת שימוע פלילי שנערך בפני עו"ד סיסי מויאל, רפ"ק, ראש שלוחת תביעות קרית שמונה, שוכנעה משטרת ישראל שלא להגיש כנגד הסטודנטים כתב אישום המייחס להם עבירה של גידול סמים, אלא להסתפק באישום בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בלבד (אמנם הסטודנטים הואשמו בפרק העובדתי בכתב האישום במעשים המקימים את העבירה של גידול סמים, אולם יוחסה להם עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בלבד).
  • בהמשך, גיבש משרדנו הסדר טעון על פיו יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, בדרך של חתימה על התחייבות להימנע מעבירה, ללא מעורבות של שירות מבחן וללא רכיבי ענישה אחרים (כגון שירות לתועלת הציבור).

בית משפט השלום קרית שמונה (כב' השופט מורן מרגלית, סגן נשיא) מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

  • כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בקרית שמונה והתיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט מורן מרגלית, סגן נשיא.
בית משפט השלום קרית שמונה

בתמונה: בית משפט השלום קרית שמונה.

  • בישיבת 28.4.19, החליט בית משפט השלום בקרית שמונה (כב' השופט מורן מרגלית, סגן נשיא) לכבד את הסדר הטעון שהוצג בפניו, בקובעו כדלקמן:

"הנאשמים הודו במסגרת הסדר טעון בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, כמפורט בכתב האישום.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לקחתי מחד בחשבון את העובדה כי המדובר בעבירת סמים במסגרתה גידלו הנאשמים שתיל של קנאביס בצוותא, ומאידך, את העובדה כי המאשימה החליטה להגיש את כתב האישום בעבירת החזקת סם לצריכה עצמית בלבד, את הודאתם המהירה של הנאשמים כבר במשטרה והבעת החרטה בפניי, שנשמעה לי כנה, ובשל נסיבותיהם האישיות והיותם סטודנטים…כך שעתידם עוד לפניהם, הגעתי למסקנה כי באופן חריג, והגם שמדובר לכאורה בהסדר מקל, הרי שיש לקבלו בהיותו סביר ומאוזן, וכך אני מחליט.

אשר על כן, אני נמנע מהרשעת הנאשמים בדין.

אני מחייב כל אחד מהנאשמים בחתימה על התחייבות על סך 2,500 ש"ח בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשעו, או כל עבירת סמים אחרת, תוך שנתיים מהיום".

גידול סמים - אי הרשעה. בית משפט השלום קרית שמונה.

בתמונה: גידול סמים – אי הרשעה. בית משפט השלום קרית שמונה (כב' השופט מורן מרגלית) מכבד את הסדר הטעון שגובש בשימוע ומסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מעבירה.

החלטה מיום 28.4.19, תיק פלילי 44207-01-19, בית משפט השלום קרית שמונה לפני כב' השופט מורן מרגלית, סגן נשיא.

  • את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו. מטעם המאשימה ייצגו בתיק זה עו"ד סיסי מויאל, רפ"ק, ראש שלוחת תביעות קרית שמונה ועו"ד תומר בן חמו.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד זוג הסטודנטים המייחס להם עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית (חלף העבירה של גידול סמים) ובהחלטת בית משפט השלום קרית שמונה (כב' השופט מורן מרגלית) לאמץ את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, בהתחייבות להימנע מעבירה בלבד.

לקריאה נוספת:


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים – אי הרשעה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | בית משפט השלום בקרית שמונה

 

חבלה במזיד ברכב – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילת חוסר אשמה | החזרת נשק

חבלה במזיד ברכב – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה וכפועל יוצא- מחיקת הרישום המשטרתי + החזרת נשק מהמשטרה

תמצית המקרה – מחיקת רישום משטרתי אודות חשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב

  • אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל באחרונה במשרדנו; משטרת ישראל נעתרת לבקשת משרדנו ומשנה את עילת סגירת תיק חקירה (שעסק בחשד לעבירה של גרימת חבלה במזיד ברכב) לעילה של חוסר אשמה.
  • על פי דין – תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה – נמחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
  • עם שינוי עילת סגירת התיק לחוסר אשמה, טוהר לחלוטין שמו של הלקוח.
  • בעקבות הטיפול המשפטי של משרדנו – הוחזר ללקוח רשיונו לשאת נשק.

בתמונה: החלטת משטרת ישראל לקבל את בקשת משרדנו ולשנות את עילת סגירת תיק חקירה (שעסק בחשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב) לעילה של חוסר אשמה.

פתיחת החקירה הפלילית בחשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב 

  • פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, בתחילת שנות הארבעים לחייו, נשוי ואב לילדים, מי שבעצמו עסק באכיפת חוק והתנדב שנים רבות במסגרת המשמר האזרחי במשטרת התנועה הארצית.
  • בעקבות עימות בכביש בין האיש לנהגת על אופן נהיגתה, הגישה הנהגת תלונה כנגד האיש במשטרה.
  • בתלונתה, טענה הנהגת כי האיש היכה באגרופיו על מכסה המנוע של רכבה וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב.
  • לתלונתה צירפה הנהגת תמונה, המוכיחה לשיטתה את הנזק שנגרם לרכב.
  • בעקבות הגשת התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנד הלקוח, בחשד לעבירה של גרימת חבלה במזיד ברכב, בניגוד לסעיף 413ה' לחוק העונשין.
  • מדובר בעבירה המסווגת כעבירה מסוג פשע. סעיף 413ה' לחוק העונשין שכותרתו "חבלה במזיד " קובע כדלקמן:

"413ה'. חבלה במזיד

ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים".

  • המחוקק ראה אם כן בחומרה רבה במקרים של גרימת נזק לכלי רכב ולפיכך קבע שמדובר בעבירה מסוג פשע, והעמיד את העונש המקסימלי בגין עבירה זו על 5 שנות מאסר.
  • עצם פתיחת החקירה הפלילית כנגדו הובילה לתפיסת כלי הנשק שהחזיק במשך שנים כדין, ולהדחתו מהתנדבות במשמר האזרחי.

מערכה ראשונה: משטרת ישראל נעתרת לבקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום אולם סוגרת את התיק בעילה של חוסר ראיות ולא בעילה של חוסר אשמה

  • בשלב זה פנה האיש למשרדנו על מנת שנפעל לטהר את שמו.
  • בשלב ראשון, נעתרה משטרת ישראל לבקשה מנומקת שהגיש משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום.
  • יחד עם זאת, החליטה המשטרה לסגור את תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות מספיקות ולא מעילה של חוסר אשמה.
חבלה במזיד ברכב סגירת תיק בחוסר ראיות

בתמונה: חבלה במזיד ברכב – החלטת משטרת ישראל לסגור את תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות.

מערכה שניה: משטרת ישראל נעתרת לבקשה נוספת של משרדנו ומשנה את עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה + החזרת הרישיון לשאת נשק

  • למרות שתיק החקירה נסגר, נותר כתם לחובתו של הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה שכן הלכה היא, שתיק שנסגר מחוסר ראיות מותיר ספק בחפותו של החשוד.
  • הלקוח לא השלים עם הקביעה שנותר ספק בחפותו ומשרדנו הגיש מטעמו בקשה מנומקת נוספת, לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה.
  • סגירת תיק חקירה בעילה של חוסר אשמה מובילה למחיקתו מהרישום המשטרתי; וזאת בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב] תשמ"ב – 1982 הקובע:

"…תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה".

  • בקשת משרדנו זו נשענה על ניתוח של הראיות שנאספו במסגרת הפרשה, יישום הנחיות פרקליט המדינה הרלוונטיות למקרה והתייחסות לנסיבותיו האישיות של הלקוח ולנזקים הקשים שנגרמו לו כתוצאה מההחלטה לסגור את התיק בחוסר ראיות ולא בחוסר אשמה (ביטול רישיונו לשאת כלי ירייה, ביטול סיווגו הביטחוני והפסקת התנדבותו במשטרה).
  • בבקשה, נתבקשה משטרת ישראל לעשות צדק עם האיש, לנקות לחלוטין את שמו בקביעה חד משמעית לפיה לא נותר לחובתו כל חשד לפלילים ולשים קץ להשלכותיה הפוגעניות של הפרשה.
  • בהחלטה מיום 28.1.19 קיבלה משטרת ישראל (רפ"ק איילת שמיר, עו"ד) את בקשת משרדנו ושינתה את עילת הגניזה ל"אין אשמה". החלטה זו מופיעה בראש עמוד זה ללא פרטים מזהים של הלקוח.
  • בסופו של יום אם כן נמחק הרישום המשטרתי, רישיונו של האיש לשאת נשק הוחזר לו, התנדבותו במשטרה חודשה ושמו נוקה מכל רבב.
  • בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

לקריאה נוספת:


עו"ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

חבלה במזיד ברכב – ארכיון | שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית | מחיקת רישום משטרתי | החזרת נשק מהמשטרה

 

הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה – סגירת תיק בהליך שימוע פלילי בפרקליטות

חשד לעבירות הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – סגירת תיק בהליך שימוע פלילי בפרקליטות

  • בעמוד תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו, עמדנו על שורה של מקרים בהם נקשר שמם של לקוחותינו באחרונה לתלונות בדבר הטרדה מינית או עבירות מין, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים הפליליים.
  • אנו מביאים כאן מקרה להמחשה נוסף אשר טופל במשרדנו באחרונה, במסגרתו שוכנעה פרקליטות מחוז ת"א במסגרת הליך שימוע פלילי לסגור ללקוח משרדנו תיק פלילי אשר ייחס לו עבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה בקטינה.
שימוע פלילי סגירת תיק הטרדה מינית מעשה מגונה בעובדת קטינה

בתמונה: הודעת הפרקליטות בעקבות שימוע פלילי שנערך לחשוד – סגירת תיק פלילי. תלונה המייחסת עבירות של הטרדה מינית + מעשה מגונה בקטינה נגנזה בעקבות שימוע בפרקליטות, בעילה של חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין.

התלונה במשטרה המייחסת לחשוד עבירות הטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה

  • החשוד במקרה זה הינו בעל עסק משגשג באמצע שנות השישים לחייו, סבא לנכדים, ללא עבר פלילי וללא תלונות קודמות בעברו, אדם אמיד המעסיק כ- 40 עובדים.
  • קטינה בת 16 אשר הועסקה בעסק הגישה כנגדו תלונה במשטרה המייחסת לו הטרדה מינית ומעשה מגונה.
  • בתלונתה טענה הקטינה, כי הטריד אותה מינית בכך שביקש ממנה להיכנס למשרדו, ביקש שתסגור את דלת המשרד ודיבר איתה על נושאים בעלי גוון מיני, לרבות יחסי המין שלו עם רעיתו ועם עובדות אחרות ואף הגדיל לעשות, כאשר לטענתה אמר לה, שכדאי לה למרוח זרע של גברים על הפנים כדי שיהיו לה פנים חלקות.
  • עוד טענה המתלוננת בתלונתה כי החשוד ביצע מעשה מגונה, בכך שלדבריה:

"…אמר לי לעמוד לידו והדגים לי מה קורה לאיבר המין כאשר גברים רואים בחורה יפה ואמר לי תסתכלי אל תתביישי ונגע באיבר המין שלו מעל המכנסיים ואני ראיתי מזיז את איבר המין שלו, ואז הוא הראה לי את החדר ששם הוא מקיים יחסי מין תמורת כסף…ואני הייתי בהלם…".

  • סמוך ובטוח בכך שהאמת תצא לאור ויחשף כי מדובר בתלונת שווא הנובעת מבצע כסף, לא התייעץ החשוד לפני חקירתו במשטרה עם עורך דין.
  • משנחקר באזהרה בחשד לעבירות הטרדה מינית ומעשה מגונה, הכחיש באופן נחרץ את כל הטענות נגדו. לחוקריו סיפר, שלא שוחח עם המתלוננת על נושאים מיניים כפי שטענה, לא הציע לה שום הצעות מיניות, לא סיפר לה על יחסי מין עם רעיתו או עם עובדות אחרות וגם לא ביצע שום מעשה מגונה.
  • האיש היה בטוח כי חוקריו האמינו לו, הפרשה מאחוריו ותיק החקירה ייסגר ללא שום צורך בטיפול משפטי.

תחילת הליך שימוע פלילי בפרקליטות – החשוד מקבל "מכתב יידוע לחשוד" ראשון

  • להפתעתו של האיש, לאחר סיום החקירה המשטרתית והעברת חומר החקירה מהמשטרה לפרקליטות, קיבל מכתב מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) שכותרתו "מכתב יידוע לחשוד".
מכתב יידוע לחשוד ראשון מהפרקליטות

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד ראשון שנתקבל מהפרקליטות.

  • בתמצית, במכתב זה מסרה הפרקליטות לחשוד כדלקמן:

לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 הרינו להודיעך, כי תיק משטרה פלא XXXXX בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

נחקרת במשטרה בחשד לעבירות:

מעשה מגונה בפומבי, סעיף 349(א) לחוק העונשין.

הטרדה מינית, סעיף 5(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית.

הנך רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך.

על אף האמור, הרינו להודיעך כי טרם התקבלה החלטה על שקילת הגשת כתב אישום בעניינך. במידה ולאחר לימוד התיק תתגבש החלטה לשקול להעמידך לדין, ישלח אליך מכתב יידוע שני שלאחריו תוכל להעלות את טענותיך מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלתו.

לפיכך, גם אם ברצונך לנמק מדוע אין מקום להגשת כתב אישום נגדך, באפשרותך להימנע בשלב זה מפניה לכתובת הרשומה, עד לאחר קבלת מכתב יידוע שני.

לתשומת ליבך כי האפשרות לעיין בחומר החקירה בעניינך, בכפוף לשיקול דעת של רשות התביעה, תינתן לך או לבא כוחך, רק במידה ולאחר שישלח אליך מכתב יידוע שני.

  • גם בשלב זה, סבר האיש לתומו כי האמת תצא לאור והתיק הפלילי ייסגר בפרקליטות ללא צורך בייצוג ובטיפול משפטי בסגירת התיק.

החשוד מקבל "מכתב יידוע שני לחשוד" בו נמסר לו, כי הפרקליטות שוקלת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע

  • תקוותיו של החשוד כי בדיקה עניינית ומקצועית של הפרקליטות תוביל לסגירת התיק הפלילי כנגדו התבדו, עת קיבל מכתב מהפרקליטות שכותרתו "מכתב יידוע שני לחשוד".
מכתב יידוע שני לחשוד מהפרקליטות

בתמונה: מכתב יידוע שני לחשוד שנתקבל מהפרקליטות.

  • במכתב שכותרתו "מכתב יידוע שני לחשוד" מסרה פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) לחשוד כדלקמן:

לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982, ובהמשך למכתב יידוע ראשון שנשלח אליך הרינו להודיעך, כי לאחר עיון בתיק משטרה מס' פלא XXXXX בו נחקרת כחשוד, אנו שוקלים להעמידך לדין בכפוף לשימוע, בעבירות המפורטות להלן:

מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

הטרדה מינית, לפי סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית.

הנך רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך או להימנע מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית.

הרינו להודיעך עוד כי באפשרותך לבקש להשמיע בתוך פרק הזמן האמור של 30 יום האמורים את טענותיך גם בעל פה לרשות התובעת באמצעות עורך דינך וזאת בכפוף לפניה בכתב בתוך 30 ימים כאמור לעיל. רשות התביעה תעיין בבקשתך הכתובה ותחליט לעניין קיום השימוע בעל פה.

לצורך קיום השימוע, הנך רשאי לפנות לרשות התביעה לצורך תיאום מועד שבו ינתן לך לעיין בחומר החקירה בעניינך, או בעיקרו, וזאת בכפוף לשיקולי רשות התביעה לעניין זה.

הליך השימוע הפלילי – הפרקליטות נעתרת לבקשת משרדנו, נמנעת מהגשת כתב אישום וסוגרת את התיק הפלילי

  • בשלב זה, משהפנים החשוד שללא ייצוג משפטי ימצא עצמו על ספסל הנאשמים, מואשם בעבירות מין, פנה למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך השימוע הפלילי מול הפרקליטות ונפעל לסגור את התיק.
  • לאחר קבלת מלוא חומר החקירה, ניתוחו ואיסוף ראיות הגנה קריטיות, ראיות שעד שלב זה לא נאספו על ידי איש, נפגשו עו"ד גיא פלנטר ועו"ד רעות רחמן עם הפרקליטים האמונים על התיק בפרקליטות מחוז ת"א לשימוע.
  • כאן המקום לציין, כי בשל השלב המאוחר בו פנה הלקוח למשרדנו ובשל חלוף הזמן מאז הארועים עצמם וממועד הגשת התלונה, נתקלה ההגנה בקושי רב באיסוף ראיות הגנה, כאשר ראיות משמעותיות אף אבדו לעד (למשל – סרטי וידיאו ממצלמות אבטחה נמחקים לאחר פרק זמן מסויים). למרות קושי זה, במסגרת היערכות משרדנו לשימוע הפלילי, נאספו מספיק ראיות הגנה על מנת להפוך את הקערה על פיה.
  • בשימוע עצמו, שוכנעה פרקליטות מחוז ת"א כי אין בידיה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה ובהתאמה – סגרה את התיק מחוסר ראיות מספיקות ובכך הסתיימה הפרשה.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים במלואם (ללא פרטים מזהים של המעורבים):
    • מכתב יידוע לחשוד הראשון שנתקבל מהפרקליטות.
    • מכתב יידוע שני שנתקבל מהפרקליטות.
    • החלטת פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) מיום 20.2.19 לסגור את התיק בעקבות השימוע בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
  • בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | שימוע פלילי – ייצוג משפטי


 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים