מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים

מחיקת רישום פלילי בצבא –
מחיקת עבר פלילי לחיילים או מחיקת עבר פלילי לפני הגיוס לצבא

• מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים: גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות במסגרתן מתבקשנשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי של חיילים שהורשעו בפלילים (בין אם הורשעו לפני גיוסם לצבא ובין אם הורשעו במהלך שירותם הצבאי).
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
• מומלץ לקרוא ביחד עם עמוד זה את שני העמודים הבאים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי

• אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
• הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019.
• רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת) – נמחק הרישום הפלילי.
• אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המידע הפלילי, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
• מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
• סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
  • להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
  • לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
• אחד מגדולי שופטי ביהמ”ש העליון, כב’ השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:
  

  “… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג“.

• סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
• בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים ואנשי קבע

חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת רישום פלילי

• הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המידע הפלילי מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
• כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
• מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
• כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות (“בגירים-צעירים”). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית. 
• משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
• בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה לחיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים ומחיקת עברם הפלילי

• להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי של חיילים:
  • שיקולי חסד ורחמים;
  • שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
  • מצב בריאותי או נפשי;
  • מהות העבירה;
  • גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
  • הרקע לביצוע העבירה;
  • תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
  • מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
  • המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
  • נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
  • חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
  • האינטרס הציבורי.

אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת רישום פלילי של חיילים

• בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
• חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ”א, הרמטכ”ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
• ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי בצבא – הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה”ל

• ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
• במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
• ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05 נוהל המלצת צה”ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי;

שיקולים במתן חנינה ומחיקת רישום פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

• תנאי סף קשיחים:
  • לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה”ל.
  • החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
  • בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
• ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
  • גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
  • משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
  • הרשעות:
    • לא הורשע בבית דין צבאי.
    • לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
  • עבר משמעתי:
    • לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
    • נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
    • מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
  • עבר תעבורתי:
    • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
• המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
  • הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ”ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא

• על פי חוק המידע הפלילי, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
• מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה? על כך ננסה להשיב כאן; 
• הגשת בקשה ע”י עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה
  • ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
  • בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
  • להסדר ייחודי זה שזכה לשם “רישום פלילי מופחת” משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
  • מכאן, שבכל הנוגע לבקשות הנוגעות לחיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
  • בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא.
• מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום פלילי בצבא

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב’ הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום פלילי של חיילים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי. 
• כמו כן כללנו מספר דוגמאות למקרים של מחיקת רישום פלילי של אזרחים.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים בצבא | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | מחיקת רישום פלילי | חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

הפוסט מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (108)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
  • עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
  • בית דין צבאי.
  • בית הדין הצבאי לערעורים. 

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

• להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

• להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה: 

• להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

• לחוות דעות נוספות ראו: 
  • ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
  • חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

• ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
• מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
• בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
• במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
• בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
• אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
• במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
• מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
• לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

• כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. 
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
• ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
  • חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
  • שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
  • שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
  • ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי  ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
  • ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
  • רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
  • בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
  • הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
  • מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
  • דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
• בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי. 

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

• מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
• המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

 “חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

• מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
• מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
• על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

• הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
• גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
• כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
• ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
• בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
• פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
• בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
• לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
• מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
• פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

• לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

• לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
• התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
  • פרקליטות צפון וחיל הים.
  • פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
  • פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
• פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
• מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
  • פרקליטות לעניינים מבצעיים;
  • פרקליטות לעריקים ונפקדים.
  • תחום תעבורה.
  • פרקליטות לעניינים מיוחדים.
• עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
  • החזרת התיק להשלמת חקירה;
  • העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
  • סגירת תיק החקירה;
  • הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
• בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
• במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
• עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

• הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
• בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
  • היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות. 
  • עריקות.
  • עבירות אלימות בצבא. 
  • התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור. 
  • סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
  • עבירות נשק בצבא.
  • הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
  • שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
  • עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי.
  • פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא. 
  • עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים. 
  • תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
  • הטלת מום | התחלות. 
  • עבירות ביזה.
  • שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
  • התרשלות במילוי התפקיד.
  • סירוב לקיים פקודה.
  • התנהגות שאינה הולמת.
  • חריגה מסמכות.
  • פגיעה במשמעת הצבא. 

עבירות שאינן צבאיות

• מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
• כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
  • עבירות לפי חוק העונשין:
    • עבירות מין בצבא.
    • עבירות מין ברשת.
    • הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
    • אובדן נשק | איבוד נשק.
    • רשלנות בהחזקת נשק.
    • גניבה בידי עובד ציבור.
    • קבלת דבר במרמה בצבא.
  • עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
• השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
• מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (359)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעה פיצוי, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת

פתח דבר – לא כולן #Metoo

• בפוסט קודם, שכותרתו תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo:
  • עמדנו על כך שכחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות אודות הטרדות מיניות.
  • ביקשנו להדגיש, שתלונות רבות הן תלונות אמת, ושיש למגר תופעות מעין אלה, באשר הן.
  • עמדנו על כך שכמי שמייצגים לא מעט קורבנות עבירות מין, אנחנו חשופים לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם צדק וסגירת מעגל.
  • הבהרנו, שיש לפעמים צד אחר לסיפור, ואל מול גל התלונות המוצדקות בהם נתקלנו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם הואשמו לקוחותינו בהטרדה או תקיפה מינית, אולם לבסוף הוחלט שלא להעמידם לדין, כאשר בחלק מהתלונות היה מדובר בתלונות שווא מכוערות, שנבעו מאינטרסים זרים.
  • טענו, שאותם מקרים של סגירת תיקי תלונות על הטרדה מינית זוכים לטעמנו לתת- דיווח בציבור, גם במסגרת מדיניות מוצהרת של אי-יצירת “אפקט צינון” הגשת תלונות אמת.
  • באותו פוסט הצגנו שורה של דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בהם נסגרו תיקי תלונות על הטרדות מיניות, בין אם מכיוון שהוכח כי מדובר בתלונות שווא או שהתקבלה טענת הגנה שלא בוצעה עבירה פלילית או הפרת נורמה משמעתית כלל, או שהפרקליטות סברה, שאין בידיה מספיק ראיות להגיש כתב אישום. 
• בהמשך לאותן דוגמאות שניתנו באותו פוסט קודם, בעמוד זה אנו עוסקים בתלונת שווא על הטרדה מינית בעבודה, שהתבררה עד תום בבית הדין לעבודה, כאשר באופן חריג למדי, במסגרת פסק הדין שדחה מכל וכל את התביעה, קבע בית הדין ממצאים קשים כנגד התובעת, ואף חייב אותה בהוצאות משמעותיות, שנאלצה לשלם למי שהאשימה, על לא עוול בחפו.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, המייחסת הטרדה מינית בעבודה

• במועדים הרלבנטיים לתביעה, הועסקה התובעת בפרשה זו בצה”ל, כרופאה. עם היוודע לה במסגרת סיכום ראיון על ההמלצה לפטרה (בשל פגמים שונים ורבים בהתנהלותה, הן במישור המקצועי והן ביחסה לחבריה לעבודה ולממונים עליה), העלתה לראשונה טענות כי ראש המדור הרפואי, הממונה עליה, הטריד אותה מינית בעבודה.
• בעקבות תלונתה, נפתחה כנגד ראש המדור הרפואי חקירת מצ”ח ובסיומה הועמד לדין משמעתי בפני שופטת צבאית בכירה. ההליך המשמעתי הסתיים בזיכוי מהדהד. משרדנו ליווה את ראש המדור הן בחקירת מצ”ח והן בהליך המשמעתי בו זוכה. בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי.
• דחיית כל טענותיה בהליך המשמעתי לא רִפָּה את ידיה והתובעת יצאה למערכה נוספת, והגישה תביעה לבית הדין לעבודה, במסגרתה העלתה (בתמצית) את התביעות הבאות:
  • כנגד מדינת ישראל, אשר יוצגה בהליך ע”י פרקליטות מחוז ירושלים, תבעה לקבל פיצוי כספי, בגין שימוע פיקטיבי ופיטורין שלא כדין, פיצוי על פיטורים בניגוד לחוק, אי קיום חובות כמעביד על פי החוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, חוסר תום לב ועוגמת נפש. כן תבעה פיצוי כספי בגין אחריות שילוחית למעשים שייחסה למנהל המדור הרפואי.
  • כנגד מנהל המדור הרפואי, אשר יוצג ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, תבעה פיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה, פיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בשמה והשפלתה בשל תלונותיה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות, הפרת תום לב, ועוגמת נפש.
• בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה התובעת בקשה לבית הדין לעבודה לסעד זמני למניעת פיטוריה אולם לאחר שבית הדין לעבודה קיים הליך משפטי שלם ומעמיק בהקשר זה, דחה בית הדין את בקשתה.

טענותיה של התובעת בעניין הטרדה מינית בעבודה

• בתמצית, טענה התובעת כי מנהלה הישיר, ראש המדור הרפואי, הטריד אותה מינית בעבודה באמצעות הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיהי, ומאחר ומדובר במי שהיה הממונה הישיר שלה, התקיימו בין השניים יחסי מרות.
• לטענתה, החל ראש המדור הרפואי בחיזורים אחריה, וכאשר חיזורים אלו עלו בתוהו, החל להתנכל לה ואף “תפר לה תיק”, שהוביל לפיטוריה.

ממצאיו של בית הדין לעבודה, ודחיית הטענות להטרדה מינית בעבודה

• המשפט בבית הדין לעבודה נמשך כשלוש שנים ו- 4 חודשים עד למתן פסק דין, לאחר שנשמעו כל הראיות וכל העדים הרלבנטיים, עד תום.
• במסגרת פסק דין, המחזיק 55 עמודים, קיבל בית הדין לעבודה את טענות ההגנה ודחה, אחת לאחת, את טענותיה של התובעת.
• נשתדל להביא כאן את עיקרי ממצאי פסק הדין, בהקשר לטענות התובעת שהוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור הרפואי, לקוח משרדנו. 
• ואלו עיקרי הממצאים של בית הדין;
• הוכח בפני בית הדין כי טענתה כי הוטרדה מינית העלתה התובעת לראשונה עקב ההחלטה לפתוח בהליך הדחתה. 
• נפסק כי התובעת פירשה סיטואציות שונות במנותק מהמציאות כהווייתה וכי יש להעדיף את גרסת הנתבע ועדים אחרים, על פני עדותה של התובעת.
• הוכח שהתובעת לא אמרה אמת בתשובה לשאלה שנשאלה על דוכן העדים;
  • הוכח שאחרי שנודע לה על הכוונה להדיחה במייל שכותרתו “המלצה להדחה מתפקיד ושחרור מצה”ל” ובטרם התלוננה על הטרדה מינית כלפי ראש המדור הרפואי, ניגשה התובעת למקום העבודה של אשתו של ראש המדור, וטענה בפניה (במה שהתברר במשפט כטענה לא נכונה, משוללת כל יסוד) כי ראש המדור מנהל רומן עם רופאה אחרת.
  • עוד הוכח בהקשר זה במשפט, כי בהזדמנות זו בה פנתה התובעת לאישה, לא טענה התובעת בפני אשתו של ראש המדור כי ראש המדור הטריד אותה עצמה.
  • כמו כן, בית הדין קבע שבנקודה זו בעדותה לא אמרה אמת, שכן העידה בפניו, שכן טענה בפני אשתו של ראש המדור שחוותה מצדו של ראש המדור הטרדה.
  • בית הדין קבע שיש להעדיף חד משמעית את גרסת אשתו של ראש המדור על פני גרסת התובעת, שהתובעת לא אמרה דבר על הטרדתה, וכי חוסר העקביות בעדותה של התובעת, ולא רק כאן, בעלת משקל מצטבר בדבר חוסר מהימנותה.
• באשר לטענה לאירוע שבו לטענתה הוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור, פסק בית הדין לעבודה:
  • עדותו של ראש המדור הייתה עקבית, הגיונית ונכונה מהותית, ויש בה כדי לסתור טענות של התובעת.
  • מנגד, עלו סתירות שונות בגרסאותיה של התובעת בעניין זה וגרסתה לא היתה אחידה או עקבית. יתרה מכך, גם אם היתה מתקבלת טענת התובעת שנאמרה אמירה שייחסה למנהל המדור, לא מצא בית הדין כי באמירה זו יש את הנדרש בחוק כדי שיעלה כדי הטרדה מינית. אין מדובר בהתייחסות משפילה או מבזה ואף אין בה התייחסות לעניין מיניותה של התובעת. 
  • התובעת בגרסתה העצימה השתלשלות האירועים בכלל, וקל וחומר בעניין טענותיה להטרדה מינית.

“מתשובות התובעת בחקירה נגדית עולה כי לא התקיים כל סממן של הטרדה מינית בכלל מכיוון הנתבע 2. …הניסוח והעדות המבולבלת יחד עם העובדה שמדובר בטענה כבושה משך חצי שנה, וכן העובדה שנסתרה בגרסאות אחרים, לא מותירים לנו אלא לדחות טענה זו במלואה”.

“…תפיסתה של התובעת את הביטויים “רומן” ו”הטרדה”, התבררו בחקירתה הנגדית בפנינו ככאלה שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה בעניין זה, ולעיתים אף לא בקנה אחד עם המציאות כהווייתה לעומת הפרשנות הסובייקטיבית שנתנה לה התובעת“.

• באשר לאירוע אחר בו נטען כי הוטרדה מינית בעבודה, פסק בין הדין לעבודה כי טענתה נסתרה כליל, ע”י עדות מי שהיתה נוכחת באירוע ועדותו של מנהל המדור.

“…הטענה המאוחרת שהיא רואה בכך חלק ממסכת ההטרדות המיניות לכאורה שעברה מהנתבע אין לה על מה שתסמוך כלל. עדותה של גב’ XXX נמצאה אמינה בעינינו בהיותה אובייקטיבית בלתי תלויה ונטולת פניות בתביעה זו”.

“…הוכח שהתובעת פיתחה אנטיגוניזם כלפי הנתבע 2, כפי שטען, עוד טרם ההמלצה להדיחה מתפקידה. הזעם כלפי הנתבע 2 הופנה לעילת ההטרדה המינית עת המליץ מפקד XXX להדיחה. רק לאחר המלצה זו הועלתה לראשונה טענה להטרדה מינית”.

• במסגרת סיכום ביניים, פסק בית הדין לעבודה כי הוכח בפניו שאחד מהאירועים הנטענים לא התרחש והשני, נסתרו נסיבותיו וכי הטענה ל”רומן” בין ראש המדור לרופאה אחרת “הומצא אף הוא” על ידי התובעת.

“…התלונה באה בתגובת נקם לרצון לסיים את העסקתה ולא ממקום אמיתי של התרחשות בפועל“.

• לסיכום עניין הטענות להטרדה מינית, פסק בין הדין לעבודה:

“גרסתה של התובעת לעניין ההטרדה המינית הייתה חסרת קוהרנטיות ועיקביות מספקת, התנהלותה ועיתוי העלאת הטענות מלמדים על כך שהתלונה על הטרדה מינית הוותה אמצעי , לנסיון למנוע את הליך הפסקת עבודתה. הסתירות שבגרסתה עצמה גם בדיעבד, שתיקתה המפורשת, התלונה המאוחרת שהוגשה על אף שהיו הזדמנויות רבות לעשות כן כמו שגם נעשו בנושאים אחרים כל אלו השפיעו על מהימנותה”.

בדיקת גרסאותיה לאירועים ספציפיים מול לשון המחוקק והפסיקה ,מעלה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר קיומה של הטרדה מינית מילולית או באופן אחר כלשהו. המעסיק, והנתבע 2 באמצעות עדים שונים הרימו, כל אחד, את הנטל להוכיח כי לא אירעה כל הטרדה מינית.

לא הוכחה טענת התובעת להטרדה מינית מצד הנתבע 2 . טענות התובעת הופרכו אחת אחת, ודין טענה זו להידחות. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם”.

דחיית הטענה להעסקה פוגענית

• דברים דומים פסק בית הדין לעבודה בהקשר לטענות להעסקה פוגענית;

“…כל הראיות ביחס לתלונות למיניהן משקפות את היותה של התובעת גורם מפריע בעבודה, גורם שאינו מקבל מרות – מקצועית ומנהלית, גורם משבש יחסי עבודה, טופל טענות שווא, בשפה בוטה ולא ראויה. לרבות, שיח לא מכבד מול חיילים … אי הסכמה לשבת לשיחות צוות; יציאה מראיונות לכל הפחות ראיון אחד עם XXX ואחד עם הנתבע 2 ; עזיבת מקום העבודה באמצע יום ועוד. כל זאת הוכח בפנינו ופורט בהרחבה לעיל. אין לתובעת להליך אלא על עצמה, בהיותה הגורם המפר סדרי מנהל תקין”.

“…הוכח כי פיטוריה של התובעת לא נבעו מחשיפת שחיתות אלא משיקולים ענייניים שנחשפו בראיות…”.

“הוכח שהתובעת חדרה לתיקים רפואיים שבהם טיפלו רופאות אחרות ובדקה את תוכנם ללא רשות וללא סמכות, בהיחבא, ואף הלינה על החלטות שגויות לדידה.

הוכח שהתובעת עקבה אחרי זמן השהייה של רופאיי המדור בהפסקות אוכל ושהייתם בשירותים, כאלו הפכה עצמה לבלשית. ואף דיווחה והלינה על שהייתם בשירותים. התובעת עקבה אחרי מהלכי הרופאים האחרים, באופן שיטתי וטורדני. ביקרה את ניהול XXX כי “עיצבנו אותה”.

“טענת חוסר השוויון בעומס, הופרכה כליל בחקירתה הנגדית של התובעת”.

“הוכח כי התובעת ידעה שהתנהגותה מציקה לחבריה לעבודה ולא חדלה מכך… התובעת התבטאה בצורה שאינה מכובדת כלפיי אנשיי XXX גם בפניי ציבור XXXX וגם בבית הדין”.

“הוכח כי לא הייתה לכתחילה סביבה עויינת והייתה אוירה קורקטית וחברית, אך התובעת, יצרה בהתנהגותה סביבת עבודה חשדנית, לא מוגנת ולא נעימה לעובדים האחרים שבלשה אחר הפסקותיהם, ודיווחה על הליכתם גם לשירותים, שבדקה תיקי עבודתם והתלוננה. צילמה ללא רשות ושמרה ללא רשות בביתה תיקים [רפואיים]”.

• בהקשר זה סיכם בית הדין לעבודה: 

“התובעת הייתה הגורם המהותי והעיקרי ביצירת סביבת העבודה הלא נעימה, לשון המעטה, ליבתה תככים והתערבה במריבות לא לה עד שהצליחה ליצור אווירה עכורה שהפכה למשכן קבע במדור הרפואה ב- XXXX. משכך אין אנו מקבלים את טענת התובעת להעסקה פוגענית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית לא הוכחה כל עילה מכח חוק השוויון בגינו תבעה . כך נדחים גם הסעדים הכספיים בהתאמה”.

דחיית הטענות לפיטורין שלא כדין, חשיפת שחיתות ומנהל לא תקין

• בתמצית, פסק בית הדין לעבודה (בין היתר) בהקשר זה:

“מהחומר שהובא לפנינו הוכח שהתובעת קיבלה אזהרות מספר על התנהגותה שאינה מתאימה, לשון המעטה, למעמדה ולתפקידה. הליך הפיטורין של התובעת ככלל, כמו גם השימוע בפרט, נעשו כדין. כפי שהוכח התובעת קיבלה את זכות השימוע ואף מימשה אותה ובהיותה מיוצגת ע”י עו”ד. טענותיה של התובעת על חשיפת שחיתות ומנהל שאינו תקין לא הוכחו ונדחו. נדגיש שהוכח באופן חד משמעי , בסיוע עדה אובייקטיבית ובלתי תלויה בדבר ,שהתובעת לא מסרה אמת בפני בית דין זה…”.

“הנתבעים הוכיחו כי התובעת התנהלה בצורה שאינה מאפשרת המשך העסקתה, בין היתר באמצעות פעולות בילוש אחרי עמיתיה למדור; אי ציות לנהלים ובדיקת חיילים XXX; שימוש בשפה גסה בריש גליי ב- XXXX. התנהגותה זו של התובעת הקשתה על התנהלות תקינה של המדור הרפואי ב- XXX הגיוס … כאשר כבר לכתחילה לא סברה שהנתבע 2 יכול להיות ממונה עליה.

הוכח שהתובעת לא עמדה בסטנדרט ההתנהגותי הדרוש מעובדי ציבור בנושאי ממלכתיות; מקצועיות; מערכתיות ושרירותיות (קוד אתי לשירות המדינה, נציב שירות המדינה ינואר 2017). התובעת אף לא עמדה בהתנהגותה בכללי הקוד האתי של הארגון בו עבדה, “רוח צה”ל”, בנושאי דוגמא אישית; ממלכתיות; משמעת; רעות ואמינות (רוח צה”ל)”.

• לסיכום עניין זה פסק בין הדין:

בנסיבות אלה גם על פי הפסיקה לעיל, גם בהיעדר כל פגם בשימוע ובהליך פיטוריה, ונוכח מכלול האמור לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המדינה להפסיק העסקתה.

לא מצאנו בסיס לתביעת התובעת לאכוף את שירותה כרופאה ב- XXX. סעד האכיפה נדחה. טענות ותביעות התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין ופיטורים שלא כדין נדחות. כך גם הסעד הכספי בהתאמה נדחה”.

דחיית הטענה בעניין לשון הרע

• בהקשר זה נפסק בין היתר:

“התובעת לא פירטה ולבטח לא הוכיחה את העילה על מרכיביה הנדרשים. לא זו אף זו, גם בשלבים המאוחרים לכתב התביעה לא מצאה התובעת לנכון להביא בפנינו בדל הוכחה לטענה זו שנטענה בעלמא.

שאלות רבות ביחס לטענה זו נשארו ללא מענה: מה נאמר בדיוק שעולה כדי אמירת לשון הרע? מי אמר אותו? באיזה עיתוי אמר אותו? מאחר שהתובעת לא הוכיחה ולו בראשית ראייה בעניין זה, לא נותר לנו אלא לדחות את הטענה בדבר לשון הרע ,אשר תוכנה, מבצעה ונסיבותיה נותרו עלומות.

נדגיש למעלה מן הצורך: לפי מכלול הראיות טענת ההטרדה המינית נדחתה, גם לו הייתה התובעת עומדת בתנאים הדרושים להגשת תביעת לשון הרע ומפרטת בפרוטרוט את טענותיה ומוכיחה אותן, הייתה עומדת לנתבעים הגנת “אמת דיברתי” מכיוון שאכן אין יסוד לתלונתה אודות ההטרדה המינית גם לו הפיצו במדור הרפואה כטענתה, דבר שלא הוכח. תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית”.

חיוב התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכר טרחה של באי כח הנתבעים, בסכום משמעותי

• את פסק דינו, סיים בית הדין בדחיית כל תביעותיה של התובעת, אחת לאחת:

“תביעת התובעת לפיצוי עקב הטרדה מינית נדחית מכל וכל. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם.

תביעת התובעת להגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין (התשנ”ז- 1997) בהיותה חושפת שחיתות או מנהל לא תקין נדחית. בהליך העיקרי ביססו הנתבעים את טענתם לתקינות ההתנהלות בין היתר באמצעות מסמכים חיצוניים ל- XXX.

 תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין נדחית.

תביעת התובעת לאכיפת חזרתה לעבודה נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית. תביעה זו לא הוכחה ולו בראשית ראיה.

תביעת התובעת לביטול פיטוריה נדחית. התובעת פוטרה כדין”.

• את חיובה של התובעת בהוצאות לדוגמא נימק בית הדין לעבודה בפסק הדין באופן הבא:

“ לאחר ששקלנו בכובד ראש, את גילה, ומצבה, וחרף זאת, ונוכח כל מה שנפרש בפנינו בהרחבה, מצאנו כי יש לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכ”ט ב”כ הנתבעים בסכום משמעותי.

פסק דין (תע”א (תל אביב-יפו) 8303-06 בליסה – אמניר תעשיות מיחזור בע”מ קובע בין היתר:

“אנו סבורים כי המקרה שבפנינו אכן מצוי במתחמם של אותם מקרים חריגים בהם שוכנע בית הדין ברמה גבוהה של ודאות ומכל הטעמים שהוסברו לעיל – ובמיוחד נוכח היקף ההתדיינות ורמת הודאות הגבוהה שעל יסודה קבע בית הדין כי אדניה של התביעה ניצבים על גרסאות שאין בהן אמת – כי מן הראוי להטיל הוצאות משפט ריאליות על התובע”.

ויפים הדברים גם לעניינינו.

• אשר על כן, חייב בית הדין לעבודה בפסק דינו את התובעת כדלקמן:
  • לשלם שכר טרחת ב”כ נתבע 1 בסך 7,000  ₪.
  • לשלם הוצאות הנתבע 2 בסך 4,000 ₪ .
  • לשלם שכר טרחת ב”כ הנתבע 2 בסך 25,000 ₪.
• את ב”כ הנתבע 2 ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
• לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • מעשה מגונה. 
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה סדום.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בטענות להטרדה מינית ועבירות מין.  

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעת פיצויים, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (34)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מין בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין בצבא. 
• בהקשר לעבירות מין בצבא מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים.
• לפרטים נוספים אודות ייצוג מתלוננים ונפגעי עבירה ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים  – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מין בצבא

סמכותם של בתי הדין הצבאיים לדון בעבירות מין בצבא

• בחוק השיפוט הצבאי לא תמצאו פירוט של עבירות מין.
• חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לדון חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים גם על עבירות שאינן עבירות צבאיות, כגון עבירות מין. 
• באופן זה, ניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי בכל עבירות המין, המנויות בחוק העונשין, התשל”ז – 1977, לרבות אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי. 
• יחד עם זאת – אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי, לצוות כי דינו של הנאשם יתברר בבית משפט אחר.
• גם לעבירות הפליליות הבאות יש נגיעה לעבירות מין בצבא:
  • הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח – 1998. ראו בהקשר זה בעמוד: הטרדה מינית בצבא.
  • עבירות פגיעה בפרטיות הנעשות על רקע מיני, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א- 1981.
  • הטרדה באמצעות אמצעי תקשורת על רקע מיני (הטרדה באמצעות מתקן בזק).

מדיניות הענישה בנוגע לעבירות מין בצבא

• מדיניות צה”ל כלפי עבירות מין בצבא מחמירה יותר מאשר המדיניות הנקוטה ע”י רשויות התביעה והשפיטה בערכאות פליליות אזרחיות, מחוץ לצבא.
• בכל הנוגע לעבירות מין בצבא, נקבעו סטנדרטים מחמירים, שמטרתם למגר את התופעות באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.

אופן הטיפול בעבירות מין בצבא מצד רשויות החקירה והתביעה

• ככלל, כאשר עסיקנן בחשד לעבירות מין חמורות בצבא (כגון אינוס, מעשה מגונה בכוח ומעשה סדום), ילווה תובע צבאי את חקירת מצ”ח, כבר מעת פתיחתה של החקירה.
• עם סיום החקירה ובטרם קבלת החלטה אילו הליכים (אם בכלל) ראוי לנקוט כנגד החשוד, ייפגש התובע הצבאי עם המתלוננת, ייתרשם באופן בלתי אמצעי מכנות תלונתה, וכן יבדוק את נכונותה להעיד בפני בית הדין הצבאי.

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

• בשל חומרתה ובשל השלכותיה, תלונה אודות עבירת מין בצבא עלולה להפוך לאירוע משנה חיים.
• הדברים נכונים הן מחוץ למסגרת השירות הצבאי, והן ביחס לחיילים ואנשי קבע, אשר תלונה מסוג זה עלולה לשלול את חירותם, לפגוע בשמם הטוב, ובמקרים של אנשי צבא קבע – לפגיעה בדרגות, חיסול קריירה צבאית ואף שלילת זכויות, שנצברו ביושר במשך שנים רבות.
• כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ומיטבי מעורך דין צבאי, מוקדם ככל האפשר.
• בשל המאפיינים הייחודים של המסגרת הצבאית, תחייב תלונה אודות הטרדה מינית בצבא או עבירות מין בדיקה עובדתית ומשפטית האם עסקינן ביחסי מרות, ואם התשובה לכך חיובית – האם היה “ניצול” של אותה מרות ביחס למעשים שנטען כי בוצעו.
• מכאן החשיבות הרבה לכך שעורך הדין שמייעץ ומלווה תלונות וחקירות מסוג זה יכיר את המערכת הצבאית על בוריה, את מאפייניה הייחודיים כמו גם את הרגישות הנלווית לטיפול בחשד לעבירות מין בצבא.
• להשלמת התמונה יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:
  • הטרדה מינית בצבא – ייעוץ ויצוג משפטי.
  • עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

מקרה להמחשה בו טיפלנו – ייצוג משפטי של הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל בוכריס

• מטבע הדברים, בשל צנעת הפרט, לא נפרט מקרים בהם היה מעורב משרדנו תוך זיהוי המעורבים.
• פרשה אשר ממילא זכתה לתהודה תקשורתית הינה פרשת הסתבכותו של תא”ל אופק בוכריס בעבירות מין בצבא והטרדה מינית של קצינה וחיילת אשר שירותו תחת פיקודו.
• בפרשת תא”ל בוכריס ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו את אחת מנפגעות העבירה בפרשה, הקצינה, רס”ן ל’.
• לפרטים נוספים אודות פרשה זו ראו: פרשת תא”ל בוכריס; ייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין – הקצינה המתלוננת.
• הפרשה זכתה להד תקשרותי נרחב, ראו למשל:
  • המוסף עם גאולה אבן – עו”ד גיא פלנטר המייצג את אחת המתלוננות נגד תא”ל בוכריס.
  • פרשת תא”ל אופק בוכריס. דב גיל-הר מראיין את עורך דין פלילי גיא פלנטר המייצג את הקצינה אשר התלוננה.
  • אטילה שומפלבי מראיין את עורך דין גיא פלנטר אודות פרשת תת אלוף בוכריס ב Ynet. 
  • חדשות ערוץ 10 אור הלר מדווח על פרשת תא”ל בוכריס. ראיון עם עו”ד גיא פלנטר.
  • רדיו “קול אחר” 106FM מבית “קול ישראל” – ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בנוגע לפרשת תא”ל בורכיס.

עבירות מין בצבא – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין בצבא

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהקשר לעבירות מין בצבא, ומחוץ לצבא.

עורך דין צבאי

עבירות מין בצבא | הטרדה מינית בצבא | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים | עבירות מין – ייצוג משפטי | עורך דין הטרדה מינית | עבירות מין ברשת – ייצוג משפטי

הפוסט עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (132)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בחייל, התעללות בעצור – ייעוץ וייצוג משפטי

התעללות בצבא –
ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

• מקרים של התעללות בצבא (בין אם התעללות בחייל אחר  – או – התעללות בעצור) מטופלים על ידי רשויות הצבא ביד קשה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לעבירות התעללות שבוצעו במסגרת השירות הצבאי.

התעללות בצבא

דרגות החומרה השונות של עבירת ההתעללות בצבא

• סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “התעללות”, קובע את האיסור על עבירת התעללות בצבא, ולצד האיסור קובע שלוש דרגות חומרה לעבירה זו:

(א) חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים. 

(ב) חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו – מאסר שנתיים. 

(ג) נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל – מאסר שבע שנים.

“זובור” והתעללות בצבא

• ראינו שעבירת ההתעללות משתרעת גם על מצבים בהם חיילים פוגעים בחיילים אחרים, הנמוכים מהם בדרגה (סעיף 65(א) לחוק השיפוט הצבאי) או מתעללים בחיילים אחרים (סעיף 65(ב) לחוק השיפוט הצבאי).
• מפעם לפעם מתעוררת שאלת האחריות הפלילית לעבירת התעללות בצבא בהקשר למה שזכה לכינוי “זובור“; חיילים ותיקים מנהלים טקסי-חניכה משפילים ואלימים לחבריהם הצעירים, מתוך מחשבה שמדובר במעשי שטות בלתי מזיקים והמשכה של מעין מסורת “מפוארת” ביחידתם.
• משנחשפים המעשים, הם מטופלים על ידי רשויות הצבא ביד קשה, ולא אחת מוצאים עצמם המבצעים מואשמים בעבירת התעללות, בסיכון למאסר בפועל ולתיוג ברישום פלילי. עוד על תופעת הזובור ראו כאן.

התעללות בעצור – חומרת עבירת התעללות באדם הנמצא במשמורת

• האיסור על עבירת ההתעללות, בייחוד כאשר מדובר במקרים בהם האלימות כוונה כלפי מי שמצוי במשמורתו של החייל, ועוד מעבר לכך, כאשר מדובר באירועים שאירעו בזמן לחימה – נתפס כאיסור חמור ביותר, אשר על פי רוב גם יגרור בקשה מצד הפרקליטות למעצרו הסגור של החייל החשוד, ולהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל ולתקופה ממושכת.
• על הפגם המוסרי הכבד שבעבירת ההתעללות עמד כב’ השופט חשין (בבש”פ 2224/94 מ”י נ’ שטרית ואח’), בהקשר ללוחמי מג”ב שנחשדו בהתעללות: 

“מדים של משמר הגבול עטו המשיבים; על שמירת החוק והסדר הציבורי הופקדו; ותוך ביזוי המדים והשפלת משמר הגבול – ולא אך משמר הגבול – פרעו חוק וסדר והיכו אדם ללא רחם. מה לנו שמדברים אנו בכבוד האדם וחירותו כזכות יסוד של האדם; מה לנו שמדברים אנו על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, וכי יש לכבד כל אלה ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל; מה לנו שמדברים אנו על איסור פגיעה בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. כל מילים אלו – המבטאות ערכי יסוד של חברה, של עם ושל אדם – יינשאו ברוח ויפוצו אל-כל-עבר אם ניטול היתר לעצמנו לעבור אל יום המחרת על מעשים אלה הנעשים נגד עינינו, ולא נאמר דברינו צלול וברור.

עם ישראל מצוי עתה בתקופה קשה של חייו. אירועים שיבואו אפשר יקשו עלינו ואולי אף יקשו במאד-מאד. בתוך כל אלה מחובתנו הראשונה היא לשמור על צלם-האנוש שבנו, שאירועים שסביבנו לא יפגעו בנו ובטפנו ויהפכו אותנו לחייתו-יער. אין ענייננו אך בעבירת שוד, בעבירת אלימות קשה או בעבירת סמים. ענייננו בעבירה שאם תפשה במחנה תביא להרס החברה בה חיים אנו, להתפוררות מוסדי שלטון. מה לי אסכולה מקילה מה לי אסכולה מחמירה. אם כך ייפרעו פרעות בישראל, לא תיכון ממלכה ולא תישמר מדינה”.

• בהקשר לחומרת מעשי התעללות בעצורים פסק בית הדין הצבאי לערעורים בתיק עלבש 18/16 רס”ל ע’ א’ נ’ התובע הצבאי הראשי:

“”חייל צה”ל, המשרת באיו”ש ובאזח”ע חייב לדעת כי אין הוא מייצג את עצמו בלבד. בעיני האוכלוסיה המקומית, החייל הוא הצבא והצבא הוא חייליו. בהתנהגות מכוערת מעין זו שבפנינו, ממיט החייל קלון, לא רק על עצמו אלא גם על צה”ל”.

• באשר לחומרה שבמעשי התעללות בעצור פסק בית המשפט המשפט העליון בע”פ 1752/00 מדינת ישראל נ’ ערן נקאש, נד(2) 72 (2000)‏‏: 

“העונש אשר נגזר על המשיב הוא מופרז בקלותו ואין הוא נותן ביטוי לחומרת המעשים בהם הורשע. בעיקר אין העונש שנגזר ממלא אחר הצורך להעביר מסר מרתיע, ברור וחד-משמעי לכל אנשי המרות בתפקידיהם השונים, באשר הם. מי שמנצל שררה ומדים כדי להתעלל באנשים הנתונים למרותו ולשליטתו ולהשפילם – דינו ענישה חמורה וקשה.

המשיב ביצע את המעשים שהורשע בהם בקטינים כפותים ובאנשים שהיו תלויים בו לשבט ולחסד, כשהוא מנצל את כוחו לרעה ומבזה את המדים שעליו. תופעות אלו יש לעקור משורש. יש לעשות כל שניתן כדי למנוע מעשי רשע ופגיעה בגוף האדם ובכבודו, במיוחד כלפי אנשים שהאחריות לשלומם ולביטחונם הופקדה בידי חייליה ושוטריה של המדינה. אין להגזים בחומרת הנזק שגרמו מעשיו של המשיב. המעשים שהורשע בביצועם הם מעשים המותירים צלקות שאינן נמחות בנפשם של הקורבנות ומטפחים בקרבם את זרע השנאה למדינה ולשלוחיה.”

יסודות עבירת ההתעללות – מה ייחשב להתעללות בצבא?

• מאחר שמעשיו של חייל אשר היכה אחר המצוי במשמורתו או נמצא בדרגה נמוכה ממנו יכולה להיכנס לגדרי אחת מעבירות האלימות האחרות המוסדרות בחש”ץ (אלימות כלפי חייל, אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי ממלא תפקיד), או אפילו לעבירות האלימות המוסדרות בחוק העונשין (תקיפה, גרם חבלה חמורה וכד’) – נדרשה הפסיקה לבחון מה משמעות המונח “התעללות”.
• בהקשר זה, ראוי לציין כי גם חוק העונשין קובע (בסעיף 368ב) איסור על התעללות (בקטין או חסר ישע) ולפיכך גם מערכת המשפט הפלילי האזרחית נדרשה לשאלה מה ייפול בגדר התעללות. בתמצית, נפסק בהקשרו של חוק העונשין, כי עבירת ההתעללות מתייחסת למקרים של אלימות נמשכת או אפילו למעשה אלימות בודד, ובלבד שיש באלימות שהופעלה משום “אכזריות יוצאת דופן”.
• לא פעם, ביקשה פסיקת בתי הדין הצבאיים לנסות ולאבחן בין עבירת ההתעללות בצבא לבין עבירת ההתעללות בהקשר של מערכת המשפט הפלילי האזרחית, “לאור התפיסה המוסרית והמשפטית, לפיה בחברה צבאית שבה טבועים מאפייני אלימות ומוקדי כוח היררכיים, נחוץ ריסון של הכוח המוענק לבעלי שררה, מפאת החשש מניצול לא ראוי של כוח זה, בפרט כלפי הנמוכים בדרגה או הנתונים במשמורת” אולם בסופו של יום, נותרו המבחנים ביחס לעבירת ההתעללות באזרחות לבין מקבילתה הצבאית – דומים במהותם. 
• ראוי להדגיש, כי לא כל אירוע של נקיטת אלימות על ידי חייל כלפי מי שנמוך ממנו בדרגה או עצור המצוי במשמורתו (על פי החלופה הראשונה של הסעיף) – ייחשב באופן אוטומטי כהתעללות בצבא. יש צורך בהתקיימותן של נסיבות ייחודיות, אשר ישוו למעשה האלימות נופך חומרה אשר יצדיק הגדרתו כ”התעללות”.
• כך, בין היתר, יחשבו להתעללות בצבא:
  • מקרים בהם היו אלמנטים של אכזריות, הטלת אימה, ביזוי או השפלה של הקורבן;
  • כאשר ישנם פערי כוחות מובנים וברורים וההתנהגות נועדה לצורך הטלת מרות;
  • כאשר האלימות בוצעה במרחב הציבורי בפני אחרים או תוך שימוש באמצעים נוספים מעבר לידיים;
• חשוב לדעת – כי גם אירוע יחיד וחד פעמי, כל עוד הוא כולל חלק מהאלמנטים הנזכרים לעיל – יכול להיחשב ככזה העולה לכדי התעללות בצבא.
• בנוסף – פסיקת בתי הדין הצבאיים פירשה באופן נרחב את המונח “במשמורת” – ובכך, הרחיבה את תחולת העבירה גם על מקרים בהם שאלת התקיימותה של משמורת לא היתה ברורה לחלוטין.
• במקרים בהם מתקיימות “נסיבות מחמירות” (מעבר לנסיבות שהוזכרו לעיל) – אז יבקשו לייחס את החלופה השלישית, החמורה יותר – אשר העונש העומד בצידה עומד על שבע שנים. שימוש בנשק חם או קר, תכנון מוקדם או תיעוד האירוע בדרך כלשהי כל אלו יכולים להיתפס בגדר “נסיבות מחמירות”.
• על מאפייניה של עבירת ההתעללות עמד בית המשפט העליון בע”פ 1752/00 מדינת ישראל נ’ ערן נקאש, נד(2) 72 (2000)‏‏:

“המחוקק מכיר בשלושה סוגים של מעשי התעללות: התעללות גופנית, התעללות מינית והתעללות נפשית. לא אחת מטושטשים הגבולות בין סוגי התעללות אלה; כך, למשל, מקרים של התעללות מינית יכולים שיכללו גם התעללות גופנית, ומקרים של התעללות גופנית ושל התעללות מינית יכללו מטבע הדברים גם התעללות נפשית. המחוקק לא הגדיר את המושג התעללות, ואכן, נאמר בפסיקתנו כי קו הגבול המבדיל בין עבירת התקיפה לבין עבירת ההתעללות הגופנית הוא לעתים מטושטש. עם זאת, הוספנו ואמרנו גם, כי:

“…התעללות, והתעללות גופנית בגדרה, מתייחסת למקרים שמחמת אופיים וטיבם – המצפון והרגש אינם מאפשרים להתייחס אליהם כאל מקרי תקיפה בלבד. היותה של ההתעללות התנהגות הטומנת בחובה אכזריות, הטלת אימה או השפלה… מקנה לה את התווית הסטיגמטית הבלתי מוסרית, שאינה נלווית בהכרח לכל מעשה עבירה הכרוך בהפעלת כוח” (פסק-דין פלונית [1], בעמ’ 168).

אשר-על-כן, בדרך-כלל, הרואה מעשה התעללות יזהה אותו מיד בשל הסלידה שהוא מעורר, ובשל מאפייניו המובהקים – האכזריות וחוסר האנושיות המטביעים בו כתם מוסרי הדבק בו. באותם מקרי גבול שבהם ההבחנה בין עבירות אלימות “רגילות” לבין מעשי התעללות אינה נראית על פניה בבירור, ניעזר במבחנים שנקבעו בפסיקתנו לזיהויה של עבירת ההתעללות על-פי מאפייניה הייחודיים.

עוד נקבע בפסיקה, כי עבירת ההתעללות הינה עבירה התנהגותית ולא עבירה תוצאתית, ולכן אין היא מותנית בתוצאה של גרימת חבלה או נזק. התנהגות העולה כדי התעללות מאופיינת בכך שהיא בעלת פוטנציאל לגרימת נזק או סבל לקורבן. על קיומו של פוטנציאל כזה ניתן ללמוד, בין היתר, מטיב המגע שננקט, מסוג הכוח שהופעל כלפי הקורבן, מעוצמת הכוח, ממכלול הנסיבות שבהן הופעל הכוח וכדומה. אף כי הוכחת תוצאה של נזק או חבלה אינה הכרחית לקיומה של עבירת ההתעללות, יש בהוכחת נזק פיזי או נפשי לקורבן כדי להוות ראיה לקיומה של התעללות. מכל האמור עולה, כי אכן עשויה להיות חפיפה בין עבירות של גרימת חבלה לעבירה שיש בה יסוד של התעללות גופנית, אך, כאמור, לעבירת ההתעללות ייחוד משלה, והיא אינה מותנית בקיום תוצאה חבלתית.”

 חשיבות הליווי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין צבאי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

• עבירת ההתעללות, במיוחד התעללות בעצור, נחשבת לבין החמורות המצויות בחוק השיפוט הצבאי.
• על פי רוב, תבקש הפרקליטות הצבאית את מעצרו של החייל הנחשד בה, יוגש נגדו כתב אישום והפרקליטות הצבאית תבקש להטיל עליו עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל. ככל שמדובר בקצין או נגד בכיר (בקבע או במילואים) – סביר כי ביה”ד הצבאי יתבקש לשלול את כל דרגותיו.
• מאחר שמדובר בעבירה אשר מושפעת מנסיבות שונות – יש משקל רב להיוועצות עם עורך דין צבאי בטרם החקירה, ובהמשך – בליווי עורך דין צבאי המכיר היטב את המערכת הצבאית ואת אופייה הייחודי, ובעל ניסיון רב בהופעה בבתי דין צבאיים. באופן זה, ניתן יהיה למזער ככל הניתן את הנזקים הצפויים לחייל כתוצאה מההליך הפלילי המתנהל כנגדו.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא ומקרי “זובור”.
• לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בהקשר למשפט הצבאי ראו בעמוד: עורך דין צבאי.

עורך דין צבאי – ייצוג משפטי

משפט צבאי | התעללות בצבא | זובור | התעללות בעצור | עבירות אלימות בצבא

הפוסט התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בעצור – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (62)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

• בעמוד זה נשיב בתמצית על שאלות נפוצות הנוגעות לבתי הדין הצבאיים.
• בהמשך נעמוד על חשיבות קבלת ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין צבאי בכל ההליכים המשפטיים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאיים.
• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בפני בתי הדין הצבאיים ובסוף עמוד זה נציג דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
• בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

בית דין צבאי – תשובות לשאלות נפוצות

היכן נמצא בין הדין הצבאי?

בתי הדין הצבאיים – הקריה המשפטית נווה צדק

• כל בתי הדין הצבאיים המחוזיים מרוכזים כיום תחת קורת גג אחת ב”קריה המשפטית נווה צדק”, במחנה גור בסמוך לכפר יונה.
• “הקריה המשפטית נווה צדק” כוללת כיום את כל הגופים והמסגרות הצבאיות הבאות:
  • בתי הדין הצבאיים של מחוזות השיפוט השונים.
  • התביעה הצבאית (שנקראת גם הפרקליטות הצבאית).
  • הסנגוריה הצבאית. 
  • הכלא הצבאי המאוחד.
• ניתן לנווט לבית הדין הצבאי בלחיצה על הקישור הבא: ניווט לקריה המשפטית נווה צדק.
• להלן מפת התמצאות הכוללת את מיקומו של בית הדין הצבאי במתחם הקריה המשפטית: 

כיצד יוצרים קשר עם בתי הדין הצבאיים?

• מספר טלפון בית הדין הצבאי נווה צדק – מרכזיה לכלל מחוזות השיפוט של בתי הדין הצבאיים: 073-3103801.
• להלן כתובות הדואר האלקטרוני של בתי הדין הצבאיים השונים בקריה המשפטית נווה צדק;
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף: mtkl_oref@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל אוויר): mrkz_ha@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה): yvdz_darom@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים): yvdz_tzafon@idf.il
  • בית הדין הצבאי לתעבורה (כלל מחוזות השיפוט): tavura_yvdz@idf.il

• בקישור הבא ניתן למצוא מספרי טלפון ניידים של קציני בתי הדין השונים ושל עוזריהם, וזאת לצורך פניות אחרי שעות העבודה ובמקרים דחופים: טלפונים של קציני בית הדין. 

לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום?

• השאלה לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום נגזרת מהסיווג הפיקודי שאליו משתייך החייל והאם מדובר בקצין בדרגת סא”ל ומעלה.
• קיימים כיום 4 בתי דין צבאיים מחוזיים.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל האוויר).
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה).
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים).
• כמו כן קיימים 2 בתי דין צבאיים נוספים:
  • בית הדין הצבאי המיוחד – כאשר מדובר בקצינים בדרגת סא”ל ומעלה, בנסיבות המתאימות, תגיש התביעה הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי המיוחד.
  • בית הדין הצבאי לתעבורה – לכלל מחוזות השיפוט. 

מתי נשפטים בבית דין צבאי?

• חוק השיפוט הצבאי קובע מפורשות מתי נשפטים בבית דין צבאי ומתי לא ניתן להעמיד לדין בפני בית הדין. 
• חוק השיפוט הצבאי חל על מגוון של אוכלוסיות, כאשר ביחס לכל אחת מהן קובע החוק סייגים והגבלות שונות ביחס לתחולתו. 
• בין האוכלוסיות שניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי ניתן למצוא:
  • חיילים בסדיר ובשירות קבע.
  • חיילים במילואים – כאשר מדובר בעבירה שבוצעה בעת היות החייל בשירות מילואים פעיל.
  • מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא.
  • מי שמצוי במשמורת הצבא.
  • מי שעובד בצבא.
  • מי שעובד בשליחות הצבא.
• חשוב לדעת – כי גם כאשר חייל חדל, לחלוטין או באופן זמני, מלשמש כחייל (והדבר נכון ביחס לכל אחת מהאוכלוסיות שנזכרו) – תחולת חוק השיפוט הצבאי אינה פוסקת באופן מיידי, וקיים פרק זמן במהלכו, על אף שהחייל כבר אינו נמצא בתוך המערכת הצבאית – עדיין מרחפת מעליו סמכותו של החוק, וניתן להגיש כנגדו כתב אישום לבית דין צבאי.
• ביחס למרבית מן העבירות, פרק זמן זה עומד על 180 ימים (למעט עבירות: בגידה, עריקה, שחרור במרמה ופטור משירות ביטחון במרמה).
• במקרים הבאים תהיה לפרקליטות הצבאית תקופה של שנה מהיום שבו חדל החייל להיות חייל – כדי להגיש כתב אישום:
  • עבירה צבאית שעונשה מאסר שנתיים ומעלה.
  • עבירה שאינה צבאית שהיא פשע.
  • עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (גרימת מוות ברשלנות).
  • עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (גרימת מוות בנהיגה רשלנית).

איזה עונשים מוסמך בית הדין הצבאי לגזור?

• חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לגזור מגוון של עונשים. 
• אלו העונשים, מן הקל אל החמור:
  • עונשים משמעתיים: אתראה, ריתוק (שלא יעלה על 35 ימים), נזיפה ונזיפה חמורה.
  • קנס.
  • מחבוש (שלא יעלה על 35 ימים).
  • הורדה בדרגה.
  • מאסר לתקופה קצובה.
  • מאסר עולם. 
  • עונש מוות.
• בנוסף, מדרגת סמל ומעלה – חייל שנידון ע”י בית הדין הצבאי על עבירה שדינה מאסר, מוסמך בית הדין להטיל עליו גם עונש של גירוש מהצבא. גירוש מהצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית.
• בתנאים מסויימים, ניתן לרצות עונש מאסר שניגזר לא בכליאה ממשית אלא בעבודות צבאיות.
• מאסר על תנאי: חלף מאסר או מחבוש, רשאי בית הדין להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.
• כאשר חייל או איש קבע הורשע בבית הדין הצבאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט האזרחי היה מוסמך להטיל על אותה עבירה וכן – עונש משמעתי, מחבוש (אם קבוע לעבירה עונש מאסר) והורדה בדרגה.
• בית דין צבאי רשאי לחייב את הנאשם, בנוסף לכל עונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה פיצויים.

היכן ניתן לעיין בפסקי דין והחלטות של בתי הדין הצבאיים?

• חלק מפסקי הדין והחלטות בתי הדין הצבאיים פורסמו באתר של צה”ל.
• בהקשר זה ראו בקישורים הבאים:
  • פסקי דין של בתי הדין הצבאיים לפי עבירות.
  • החלטות מעצר. 
  • בקשות שונות.
  • פסקי דין בנושא עבירות תעבורה ותאונות.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין של בית דין צבאי?

• בתי הדין הצבאיים המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד ובית הדין הצבאי לתעבורה, כולם יושבים בדין כערכאה שיפוטית ראשונה.
• על פסקי דין של בתי הדין הצבאיים קיימת תמיד זכות ערעור. בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים. 

ייצוג משפטי בפני בית דין הצבאי

מדוע חשוב להיות מיוצג ע”י עורך דין בבית הדין הצבאי?

• בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, מרגע הגשת כתב אישום, כל חייל או איש קבע זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.
• מעצם פערי הכוחות בין הנאשם לרשות התובעת – לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. 
• בתביעה הצבאית משרתים עורכי דין בעלי ניסיון, ותק וידע משפטי רב – וממולם ניצב נאשם, שבדרך כלל נמצא בטריטוריה זרה לו, כאשר הוא נאלץ להתמודד לראשונה בחייו עם אישומים פליליים שעלולים לשנות את נתיב חייו.
• קושי זה אך מתעצם כאשר מדובר בחיילים, צעירים בגילם, חסרי נסיון חיים, המומים ומבויישים מעצם הסיטואציה אליה נקלעו.
• על פי רוב, מדובר בצעירים שטרם התגבשו במישור המקצועי, שכל חייהם עוד לפניהם, ושהכתמתם בהרשעה פלילית ו/או שליחתם למאסר עלולה לגרום להם נזקים בלתי הפיכים. 
• משכך – קיימת חשיבות עצומה לעמוד על כך שהנאשם יקבל ייצוג משפטי מעורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי.
• תפקידו של עורך הדין הצבאי הוא קריטי – הוא מהווה את קולו של החייל הן בפני הפרקליטות הצבאית במסגרת מגעים שמתקיימים עימם והן במסגרת ההליכים המשפטיים השונים המתנהלים בפני בית הדין הצבאי.
• בשל ההשלכות הרות הגורל של המשפט הצבאי, אין להתפשר על טיב הייצוג המשפטי, על בקיאותו של עורך הדין במשפט הצבאי (ולא רק הפלילי) ועל ניסיונו בהופעות בפני ערכאות השיפוט הצבאיות, מבית הדין הצבאי בערכאה ראשונה ועד לבית הדין הצבאי לערעורים.
• כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעיתים יתמקד המאבק במשפט הצבאי בסוגית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגית חומרת העונש. כך או כך, ייצוג משפטי בידי עורך דין צבאי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי, אם לא מכריע, על התוצאה.

הרקע והניסיון שלנו בייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה. בעברו שירת כראש מדור פח”ע במודיעין פיקוד מרכז ובאמתחתו 27 שנות ניסיון כעורך דין.
  • עו”ד עמנואל טראץ שירת במשך 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי וכן שירת בעבר כחוקר פלילי בכיר וכראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ).

סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה.
• שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים. 
• ייצוג משפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הגשת חוות דעת סניגור בהליך משמעתי בצבא.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים ופליליים.

עורך דין צבאי

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

הפוסט בית דין צבאי – ייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (116)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים

בית הדין הצבאי לערעורים

• בעמוד זה נעמוד בתמצית על תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ועל סמכויותיו, נשיב על שאלות נפוצות הנוגעות אליו ונעמוד על החשיבות של ייצוג משפטי בהליכי הערעור.
• משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכי הערעור ובהמשך עמוד זה נציג מקרה להמחשה בו טיפלנו וכן את חוות דעתו של הלקוח לגבי טיב הייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.
• בכל הנוגע למשפטים צבאיים המתנהלים בפני ערכאת השיפוט הראשונה ראו – בית דין צבאי – ייצוג משפטי.

תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ומקום מושבו

• בית הדין הצבאי לערעורים הינו ערכאת השיפוט העליונה בצה”ל.
• תפקידו להכריע ולפסוק בערעורים שהוגשו על פסקי הדין של בתי הדין הצבאיים המחוזיים ובתי הדין הצבאיים המיוחדים. 
• מקום מושבו של בית הדין הצבאי לערעורים במחנה רבין אשר בקריה בתל אביב. 

כיצד ניתן ליצור קשר עם בית הדין הצבאי לערעורים?

• טלפון מרכזית בית הדין הצבאי לערעורים: 03-5691603.
• פקס: 030-5694670.
• כתובת מייל של בית הדין הצבאי לערעורים: Mzkirut_yvdz@idf.il
• לפרטים נוספים על דרכי התקשרות עם בית הדין הצבאי לערעורים ראו – כאן.

האם ניתן לערער על כל פסק דין של בית דין צבאי?

• התשובה חיובית; חוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955 קובע כי על פסק דינו של בית דין צבאי מחוזי ניתן לערער בזכות לבית הדין הצבאי לערעורים.

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור?

• חוק השיפוט הצבאי קובע סד זמנים קצר יותר מזה שקיים המערכת האזרחית – וניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים תוך 15 ימים בלבד.

מי יכול להגיש ערעור?

• ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יכול להיות מוגש מטעם התביעה הצבאית או מטעם הנאשם.
• לא אחת, שני הצדדים למשפט הצבאי מגישים ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.

על מה ניתן להגיש ערעור?

• ניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים הן ביחס לשאלת האחריות (אשמה/זיכוי) והן ביחס לחומרת העונש שהוטל.
• בנוסף, מאפשר חוק השיפוט הצבאי להגיש ערעור על “החלטות אחרות הניתנות לערעור” המפורטות בסעיף 415 לחוק השיפוט הצבאי.

איזה סמכויות יש לבית הדין?

• סעיף 436 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האפשרויות בהן מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים לנקוט בהחליטו בערעור שהוגש בפניו.
• כך, בין היתר, מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים, ביחס לכל ערעור שהוגש לו (אם מטעם התביעה ואם מטעם הנאשם):
  • לדחות את הערעור.
  • לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם.
  • להקל בעונש.
  • להחמיר בעונש.
  • לשנות את פסק הדין שמערערים עליו – לבטלו או לתת אחר במקומו.

היכן ניתן למצוא פסקי דין של בית הדין הצבאי לערעורים?

• לבית הדין הצבאי לערעורים פסיקה עשירה ורבת שנים, בכל תחומי העבירות.
• ניתן לעיין בחלק מפסקי הדין שפורסמו, לפי סוגי עבירות, כאן.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין הצבאי לערעורים?

• על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, ניתן לערער ברשות בפני בית המשפט העליון.
• רשות להגיש ערעור יכול שתינתן בפסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים, או מאת נשיא בית המשפט העליון או משנהו.
• ללא קבלת רשות מאחד הגורמים המוסמכים להעניק רשות, לא ניתן לערער.
• מבחינת לוחות הזמנים – ככל שמבקש נאשם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – עליו לעשות זאת תוך 15 ימים.
• מרגע שניתנה רשות לערעור, יש להגיש את הערעור עצמו לבית המשפט העליון תוך 30 ימים.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

• בטרם הגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים, חשוב להתייעץ עם עורך דין צבאי אשר מכיר את ההלכה, המדיניות והפסיקה הצבאית הנוהגת בבית הדין הצבאי לערעורים ונמצא בעמדה טובה להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.
• להליכי ערעור סדרי דין משלהם והופעה בפני ערכאת ערעור שונה מהופעה בפני הערכאה הראשונה שדנה בתיק (בית דין צבאי במחוז שיפוט מסוים).
• ככל שנמצא סיכוי סביר להצלחתו של ערעור, יש לוודא כי עורך הדין הצבאי המייצג לא רק בקיא ברזי המשפט הצבאי אלא גם בעל נסיון בייצוג בפני בית הדין הצבאי לערעורים.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי לערעורים

• במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני כל בתי הדין הצבאיים, לרבות בית הדין הצבאי לערעורים.
• למשרדנו נסיון מוכח בייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים. 

מקרה להמחשה בו טיפלנו וחוות דעתו של הלקוח

• בהמשך עמוד זה תמצאו פסק דין אודות איש קבע שהענקנו לו ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
• לפרטים נוספים אודות המקרה ראו: קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 
• להלן חוות דעתו של לקוח זה אודות הייצוג המשפטי שהענקנו לו:

• בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים.

עורך דין צבאי

הפוסט בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (124)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר