שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

• שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
• על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

• מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
• בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

• עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי. 
• בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

• לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
  • ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
  • תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

• על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
• רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
• כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
• במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

• הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

• ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14): 

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

• בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים. 
• בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
• יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
• יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
• גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
• גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
• כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

• בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

• על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
• יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

• הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
• נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

• לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
• על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק. 
• לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
• כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
• כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
• סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
• בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
• להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה: 

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
• הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
• במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
• הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
• הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
• במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
• בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
• הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
• התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
• להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
• כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

• עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
• התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
• החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו. 
• כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
• פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
• מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

• פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

• החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
• סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

• העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
• כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

 גידול סמים | ייצור סמים

• סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

• המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר. 
• מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
• רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
• מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:
  • גידול סמים.
  • גידול קנאביס.
  • ארכיון גידול סמים.

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
• וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

• עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.  
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

• סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

• גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

 החזקת סמים | שימוש בסמים

• סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות  לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

• יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
  • בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
  • לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
• וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

• פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
• כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
• ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
• במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע. 
• המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית. 

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

• תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
• בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
• גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
• בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
• ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

• ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

• אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
• לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105  מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
• הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
  • מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
  • האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
  • החשוד מודה בעבירה.
  • אין נסיבות מחמירות.
  • הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
• הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
• עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

• למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.   
• לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

• אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
• במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

• בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

• שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
  • יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
  • באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם. 
  • “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

• בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
• הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
• במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
• להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
• כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
• פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות. 
• נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות סמים החזקה ושימוש בסמים | החזקה לצריכה עצמית | גידול סמים | יבוא סמים | סחר בסמים | הדחת קטין לסמים 

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול צו איסור נשיאת נשק תוך הטלת הוצאות משפט בסך 20,000 ש”ח על האישה שהתנגדה לביטול.

רקע משפטי: מהו צו איסור נשיאת נשק?

• צו איסור נשיאת נשק הוא הוראה של בית משפט אשר מונעת מאדם להחזיק או לשאת נשק, במצבים בהם נטען לקיומו של סיכון או מסוכנות של אותו אדם כלפי הזולת.
• צו זה עלול להוביל לפגיעה חמורה בזכויותיו של אדם, במיוחד כאשר הצו ניתן במעמד צד אחד, מבלי שהטענות הוכחו ומבלי שלאותו אדם הייתה הזדמנות הוגנת להתגונן בפני הטענות שהועלו כנגדו.
• מטרתו של הצו להבטיח את שלומם וביטחונם של נפגעי אלימות, איומים או הטרדה, וזאת גם במקרים בהם המשטרה לא דאגה לתפוס את נשקו של החשוד במסגרת החקירה ו/או האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי לא דאג לבטל את רישיונו של אותו אדם לשאת נשק.
• לא אחת נעשה שימוש לרעה בבקשות לאיסור נשיאת נשק, כאשר אין באמת חשש לשלומם ולביטחונם של המבקשים, ובקשתם מוגשת מטעמים זרים, כגון ניסיון לפגוע במישור התעסוקתי של מי שמתבקש כנגדו הצו, לערער את ביטחונו האישי, לשלוט בו, להשפילו ולפגוע בכבודו.

מהו הבסיס המשפטי למתן צו איסור נשיאת נשק?

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991

• סעיף 2ב לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי כאשר ניתן צו הגנה, ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.
• במסגרת מתן הצו, מורה בית המשפט על תפיסת נשקו של המחויב בצו לאלתר על ידי משטרת ישראל.
• איסור על החזקת נשק או נשיאתו הם חלק אינטגרלי מכל צו הגנה שיינתן על ידי בית המשפט‏,‏ גם אם לא הורה על כך מפורשות‏.‏
• איסור זה יעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת צו ההגנה‏,‏ עד שיגיש המחויב בצו בקשה נפרדת לביטול האיסור‏,‏ ובקשה זו תידון במעמד שני הצדדים‏.‏
• בנסיון לתת מענה לתופעת האלימות במשפחה ומקרי הרצח הרבים בתוך המשפחה, קבע המחוקק איסור גורף ואוטומטי לשאת או להחזיק בנשק במצב בו נתן בית המשפט צו הגנה, אלא אם קבע בית המשפט אחרת. 

חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס”ב-2001

• סעיף 5(א)(6) לחוק מניעת הטרדה מאיימת מסמיך את בית המשפט להורות על איסור לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.
• ככול שנתן בית המשפט צו מניעת הטרה מאיימת, שלא כלל איסור לשאת או להחזיק בנשק, מחויב בית המשפט לפרט בהחלטתו על שם מה נמנע מלאסור נשיאת נשק, ומדוע התיר למעשה למחויב בצו ההגנה להמשיך ולשאת בנשק.
• לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת‏,‏ עם פקיעת הצו למניעת הטרדה מאיימת בתום תקופת הצו‏,‏ פג גם תוקפו של התנאי בדבר איסור החזקה ונשיאה של נשק‏.‏

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו-1996

• בית המשפט מוסמך לאסור נשיאה או החזקת נשק כתנאי לשחרור בערובה‏.‏ סמכות זו מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי ‏(‏סמכויות אכיפה – מעצרים‏)‏‏.‏
• סעיף 48‏(‏א‏)‏ לחוק המעצרים קובע את תנאי השחרור בערובה‏,‏ בית המשפט רשאי להוסיף תנאים לפרק זמן שיקבע‏,‏ ככל שימצא לנכון‏,‏ לרבות הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה לעניין חשוד בעבירת אלימות (לפי סעיף 48(א)(12) לחוק זה).

באיזה מקרים ניתן צו איסור נשיאה והחזקת נשק?

• במסגרת הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, כאשר עולות טענות לאלימות, או איומים במסגרת המשפחה (בד”כ הליכים בין בני זוג, או בני זוג לשעבר, במסגרת בקשות לצווי הגנה או הרחקה).
• במסגרת הליכים לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת.
• במסגרת הליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בביצוע עבירות אלימות.
• לעיתים, במקביל לבקשה שמוגשת לבית המשפט לקבלת צו הגנה הכולל איסור נשיאת נשק – מוגשת גם תלונה במשטרה. אכן, רצוי להגיש גם תלונה במשטרה אולם לצורך קבלת הצו – אין הכרח להגיש תלונה. 

כיצד ניתן לבטל צו איסור נשיאת נשק?

• בתמצית, הליך ביטול צו איסור נשיאת נשק דורש:
  • פנייה מנומקת לבית המשפט.
  • הפרכת עילת המסוכנות או העילה שעמדה בבסיס הצו.
  • ו/או הצגת נסיבות רלבנטיות חדשות.
• העקרונות המרכזיים בבחינת הבקשה לביטול הצו כוללים:
  • נסיבות מתן הצו המקורי.
  • קיומם של ראיות הסותרות את החשש למסוכנות.
  • חלוף הזמן מאז האירועים שעמדו בבסיס הצו.
  • היעדר תלונות או אירועים חדשים.
  • הנימוקים לכך שהמחויב בצו מבקש או נדרש לשאת נשק.
  • התנהלות הצדדים לאורך ההליך.
• בקבלת ההחלטה האם לבטל את הצו או להשאירו על כנו, יעזר בית המשפט לעיתים בתסקיר שיתקבל מעו”ס ו/או בהערכת מסוכנות שתבוצע למחויב בצו.

מדוע צריך לקבל החלטה ספציפית לביטול הצו?

• על פי דין, צו איסור נשיאה והחזקה של נשק ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט (בהתאם לסעיף 5ב לחוק למניעת אלימות במשפחה).
• למעשה, צו האיסור לשאת נשק יכול להישאר בתוקף לנצח, כל עוד לא בוטל באופן ספציפי על ידי בית המשפט, וכך מוצאים עצמם אזרחים רבים עם חסם מלקבל רישוי לנשק גם לאחר שחלפו שנים רבות מאז ניתן הצו, גם אחרי שפקע או בוטל צו ההגנה ממזמן, וגם אחרי שתיק החקירה המשטרתי נסגר ללא הגשת כתב אישום, וללא קשר לכל מה שקרה בשנים שחלפו (למשל שהמתלוננת והמחויב בצו נפרדו לפני שנים, כל אחד הלך לדרכו ואין ביניהם שום קשר).
• לכן, אין די בכך שפקע תוקפו של צו ההגנה או אף בוטל צו ההגנה, והמחויב בצו חייב להגיש לבית המשפט בקשה ספציפית לבטל את הצו האוסר עליו להחזיק או לשאת נשק. 
• כאשר מדובר במי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים, חייב להצטרף לבקשת המחויב בצו גם מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה.

מקרה להמחשה – ביטול צו איסור לנשיאת נשק תוך הטלת הוצאות

• במאי 2025 ייצג עורך דין גיא פלנטר אזרח אשר ניתן כנגדו צו הגנה בבית משפט לענייני משפחה, לבקשת בת זוגו לשעבר.
• במקור, ניתן צו ההגנה במעמד צד אחד, לאחר שבית המשפט שמע רק את טענות האישה, ובמסגרת צו ההגנה ניתן גם צו איסור נשיאת נשק.
• כבר בדיון הראשון, במעמד שני הצדדים, לאחר שעורך דין גיא פלנטר הגיש מטעמו של הלקוח תצהיר מפורט וראיות חותכות התומכות בגרסתו, ביטל בית המשפט לענייני משפחה את צו ההגנה.
• יחד עם זאת, כאמור, ביטול צו ההגנה לא מוביל באופן אוטומטי גם לביטול הצו לאיסור נשיאת נשק, ולצורך זה על בית המשפט לקבל החלטה מפורשת בעניין.
• משביקש הלקוח לבטל את הצו האוסר עליו לשאת נשק, התנגדה בת הזוג לשעבר ולפיכך התנהל הליך בבית משפט לענייני משפחה בשאלה – האם לבטל את הצו לאיסור נשיאת נשק או להשאיר את הצו על כנו.
• לאחר שמיעת טענות הצדדים, החליט בית המשפט לקבל את כל טענותיו של עורך דין גיא פלנטר וביטל את צו איסור נשיאת הנשק שהיה תלוי ועומד כנגד הלקוח.

עיקרי ההחלטה השיפוטית לבטל את האיסור לשאת נשק

• נקבע כי לא קיימת מסוכנות מצד האיש.
• טענות האישה לא הוכחו ולא עוגנו בראיות.
• לצד העלאת טענות בכתב, שיבשה האישה את ההליך המשפטי בהתנהלותה, דחתה כל דיון בו הייתה אמורה להיחקר על טענותיה, והגדילה לעשות כאשר לא התייצבה לדיון שנקבע לברר את טענותיה, ללא קבלת רשות מבית המשפט וללא הצדקה.
• אל מול טענתה של האישה שלא התייצבה לדיון בבית המשפט מחשש שתפגוש בבית המשפט את הלקוח, הוצגו בפני בית המשפט ראיות חותכות לכך, שלאישה לא היה שום קושי לתאם עם הלקוח מפגשים לאיסוף הדואר שלה, ולמפגשים אלו הגיעה בגפה, ללא שום חשש מהלקוח.
• טענתה של האישה שהיא חוששת לחייה מאחר וראתה במו עיניה שהלקוח מחזיק בנשק שלא כדין, הופרכה באמצעות דו”ח פעולה משטרתי שהציג עו”ד גיא פלנטר, שם הנציחה שוטרת שתחקרה את האישה, גרסה מפיה של האישה לפיה הלקוח לא מחזיק בנשק.
• משקיבל בית המשפט את כל טענות הלקוח:
  • ביטל את הצו שאסר על הלקוח לשאת נשק,
  • השית על האישה הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ לטובת הלקוח.
  • ציין כי אך לפנים משורת הדין, לא חייב את האישה גם בהוצאות נוספות לטובת המדינה.

• להלן החלטת בית המשפט, ללא פרטים מזהים של המעורבים: 

החלטת בית המשפט לבטל צו איסור נשיאת נשק תוך הטלת הוצאות בסך 20,000 ש”ח על האישה שהתנגדה לביטול הצו.

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק

• לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק והחזרת נשק מהמשטרה.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו ברישוי נשק

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו בקישורים לקרת סוף עמוד זה.

• כמו כן ראו בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

מילות מפתח בעמוד זה: ביטול צו איסור נשיאת נשק, ביטול איסור נשיאת נשק, בקשה לביטול צו איסור החזקת נשק.

הפוסט ביטול צו איסור נשיאת נשק הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעו”ד פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.

מהי פגיעה בפרטיות?

• זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי:

“כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו”.

• “פגיעה בפרטיות” מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, והיא כל אחד מאלה:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

 (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

 (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד”.

• ניתן לראות כי המחוקק קבע קשת רחבה של מעשים העשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות, שיכולה להיות בין על דרך של הטרדה, בין על דרך צילום ובין בפרסום או בהפרת סודיות.

עבירות פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית

• לא כל פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות. 
• פגיעות בפרטיות המהוות עבירות פליליות מוגדרות בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981, הקובע כדלקמן:

“5. פגיעה בפרטיות – עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים”.

• מתוך שלל המעשים המהווים פגיעה בפרטיות, קבע אם כן המחוקק כי האזנה האסורה על פי חוק, לא תהווה גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עבירה זו מטופלת בחוק האזנת סתר, תשל”ט-1979 ובהקשר זה ראו: עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.
• לעבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות ייחד המחוקק עבירה נפרדת, המטופלת בנפרד בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות (ועל עבירה זו נרחיב בהמשך).

מה הכוונה לפגיעה “במזיד” בפרטיות?

• חשוב לשים לב כי אף על פי שהחוק נוקט בלשון “מזיד”, מונח שיכול להתפרש בשוגג ככוונה, בפועל, כדי להרשיע בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לא נדרש להוכיח כוונה אצל הנאשם לפגוע בפרטיות זולתו, ודי בכך שהיה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות (סעיף 90א ו-20(א) רישא לחוק העונשין).

פרשנות מרחיבה למושג “פגיעה בפרטיות”

• עיון בפסיקה מלמד כי גם בתי המשפט, בבואם לנתח את יסודות העבירה, נוטים ככלל להעניק לחלופות שבחוק פרשנות מרחיבה, זאת בפרט בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה ושכלול האמצעים בהם ניתן לפגוע בקלות רבה יותר בפרטיותו של אדם.

עבירות פגיעה בפרטיות בעידן האינטרנט

• בימנו, מרבית המקרים של פגיעה בפרטיות מתרחשים בזירה הטכנולוגית הדיגיטלית, ובעיקר באינטרנט.
• הסיבות לכך נעוצות כמובן בזמינות המידע ברשת, בנגישות למידע מכל מכשיר סלולארי, בתחושת האנונימיות של הגולשים, בקלות ובמהירות העברת המידע והפצתו וכיוצא באלה.
• מדובר למעשה במגמה המאפיינת את השנים האחרונות, בהן אנו עדים לכך שיותר ויותר עבירות פליליות “קלאסיות” עוברות לזירת המחשב (והיום טלפונים חכמים הם מחשבים לכל דבר) ולמרחב האינטרנטי ומבוצעות פעמים רבות כלל מבלי לצאת מהבית או ממקום העבודה.

פגיעה בפרטיות כפלטפורמה לביצוע עבירות אחרות

• הניסיון מלמד, כי לעתים קרובות העבירה של פגיעה בפרטיות אינה עומדת לבדה ומהווה אמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות או שהפגיעה בפרטיות נלווית לעבירות אחרות (כגון עבירות מחשב, עבירות מין, הטרדה מינית, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש ועוד).

עבירות פגיעה בפרטיות – הגנות מפני אחריות פלילית

• לצד הסייגים “הכלליים” לאחריות פלילית, הקבועים בסעיפים 34ו – 34כ לחוק העונשין – התשל”ז 1977, קובע חוק הגנת הפרטיות הגנות עצמאיות מפני אחריות פלילית (כמו גם אזרחית) לעבירה של פגיעה בפרטיות עליהן נעמוד בקצרה כעת:

“מעשה של מה בכך”

• מדובר בהגנה מפני אחריות פלילית הדומה במהותה לזו של הגנת זוטי דברים (הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין), הגנה הרלוונטית למקרים בהם לא נגרמה פגיעה בפרטיות או נגרמה פגיעה כה שולית ומינורית, עד כי אין אינטרס ציבורי להטיל בגינה אחריות פלילית
• הגנה זו קבועה בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות:

“6. מעשה של מה בכך

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש”.

פגיעה בתום לב | פרסום מוגן | עניין ציבורי – ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות

• בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קבע המחוקק שורה של הגנות מפני אחריות פלילית:

“18.  במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

• בכפוף לחזקות הקבועות בסעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, ככלל, הנטל להוכחת קיום הגנה בכל מקרה ומקרה מוטל על כתפי הנאשם.
• הפסיקה קבעה כי מבחן תום הלב לצורך ההגנה בסעיף 18(2) הוא מבחן סובייקטיבי – האם הפוגע סבר מבחינתו האישית שהוא פעל כדין. עם זאת, בהקשר זה נפסק כי פגיעה בפרטיות שנועדה למצות זכויות בהליך משפטי כדין, שעשויה לפגוע בנפגע, איננה פגיעה הנעשית בתום לב.

מדיניות ענישה בגין עבירות פגיעה בפרטיות

• המחוקק ראה בחומרה את העבירה של פגיעה בפרטיות והעמיד את העונש המקסימלי בגינה על 5 שנות מאסר.
• בתי המשפט במחוזותינו הלכו בעקבות המחוקק ורואים בחומרה ביצוע של עבירות פגיעה בפרטיות ובשים לב לנפיצותן ולקלות ביצוען כיום – אף לא מהססים להטיל עונשי מאסר, בפרט במקרים בהן שלובה הפגיעה בפרטיות עם עבירות פליליות נוספות.  
• לשם המחשה נביא דברים שפסק בית המשפט המחוזי בענ”פ (ת”א) 8878-08-16 מדינת ישראל נ’ (קטין), בו דובר בקטין שהפיץ סרטון בו צולמה המתלוננת ללא ידיעתה מקיימת יחסי מין (הדגשות שלנו):

 “נתחיל ממהותה של העבירה. כל שנוכל לומר, לא יתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בה. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות…”.

“אם לא די בכך אמר המשיב כי פעל גם מתוך רצון להשיג הון חברתי ותשומת לב, נזכיר שוב כי המתלוננת היא ידידתו, כפי שהוא עצמו אמר. איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. שלא לדבר על ההבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות…”

“לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, אנו רואים להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא “פלח שוק” זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של בימ”ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה”.

• על אף זאת, לצד מגמת ההחמרה בענישה הניכרת מפסיקת בתי המשפט, חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, חרף הפגיעה בפרטיות, ראה המחוקק לנכון לשקול דווקא להקל בענישה, ואלו הם המקרים בתמצית (סעיף 22 לחוק הפגיעה בפרטיות):
  • הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנאשם נקב את המקור שעליו הסתמך.
  • הנאשם לא התכוון לפגוע.
  • אם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום – הנאשם התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקתו.

פגיעה בפרטיות – עבירת משמעתית

• לא אחת, המישור המשמעתי של פגיעה בפרטיות מקבל ביטוי בשליפת מידע שלא כדין ממאגרי מידע חסויים. 
• בהקשר זה ראו בעמוד: שליפת מידע שלא כדין – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

העבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות

• מדובר בנגזרת של חוק הגנת הפרטיות המתייחסת למצבים בהם עובד, מנהל או אדם שיש לו רשות לשימוש במאגר מידע, מגלה מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, שלא לצורך ביצוע עבודתו.
• עבירה של הפרת סודיות היא עבירה פלילית עצמאית המעוגנת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות והעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר:

“16. סודיות

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

• “מידע” הוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו“.
• לשם המחשה, עובד מדינה (כגון עובד רשות המיסים או משרד הפנים) השולף מידע שלא כדין ממאגר מידע במשרדו ומעביר מידע זה לגורמים בלתי מורשים – עובר על הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
• יש לשים לב כי גילוי המידע הוא יסוד מיסודות העבירה של הפרת חובת הסודיות ואין די בעיון במידע בלבד.
• ככלל, מעשים מעין אלו יובילו לפתיחת חקירה משמעתית נגד העובד ובהינתן ראיות מספיקות – גם להעמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע האכיפה כלפי העובד, שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו, גם במישור הפלילי;
• כך למשל, בתיק פלילי 10845-06-15 מדינת ישראל נ’ רימר, הרשיע בית משפט השלום בירושלים בעבירה של הפרת חובת סודיות נאשמת שעבדה במשרד החוץ וגילתה לבנה נתונים מתוך מאגר מידע המכונה “מערכת אביב”, מאגר אליו היתה לה גישה במסגרת תפקידה. במקרה זה דובר בנתונים של כתובת ופרטי כניסה ויציאה מהארץ.
• כמו כן, נקבע באותו עניין, כי בכך ששלפה ממאגר מידע שהועמד לרשותה לצורך מילוי תפקידה נתונים הנוגעים לענייניו האישיים של אדם והפרה את חובת הסודיות שחבה בה מתוקף תפקידה – ביצעה עבירות של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2(7) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי עבירות פגיעה בפרטיות

חשודים ונאשמים – ייעוץ וייצוג משפטי

• כפי שהראינו, מדובר בעבירות הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט, בעיקר על שום הקלות בביצוען, נפיצותן והפגיעה הקשה הנגרמת בעטיין לזכויות יסוד של האדם הנפגע. בהתאם, גם רשויות החקירה והתביעה משקיעות מאמצים ומשאבים רבים לגילוי עבירות אלו והעמדה לדין בגינן.
• מדובר בעבירות שהרשעה בהן מעמידה את המורשע בסיכון לעונש מאסר, במיוחד אם נלוו לעבירות אלו עבירות נוספות.
• על כן, ולנוכח מורכבותן המשפטית של העבירות, על חלופותיהן ויסודותיהן השונים כמו גם ההגנות הקיימות, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי, בקיא ומנוסה בתחום, כבר בשלבי החקירה בחשד לעברות אלו.
• קבלת יעוץ משפטי עוד לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה, עשויה, פעמים רבות, להשפיע על האופן בו יסתיים התיק הפלילי.
• במקרים בהם חקירת המשטרה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה, יוכל עורך דין פלילי המייצג את החשוד לפנות לפרקליטות בבקשה לערוך שימוע (ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות קמה זכות שימוע בדין), במסגרתו ינסה לשכנע את התביעה, ככל שניתן בנסיבות העניין, להימנע מהגשת כתב אישום.
• כמובן שאם הוגש כתב אישום בעבירות אלו והנאשם חשוף בשל כך לעונש מאסר, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליך הפלילי בפני בית המשפט.

מתלוננים ונפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

• לא אחת, מתלוננים ונפגעי עבירה אינם יודעים באם התנהלות כזו או אחרת חצתה את הרף הפלילי, מה בדיוק טעון הוכחה, האם יש בידיהם מספיק ראיות להניע את גלגלי החקירה הפלילית, כיצד להוכיח את טענותיהם מבלי לפגוע בראיות או לשבש את החקירה, כיצד יגיב החשוד להגשת תלונה פלילית כנגדו, למי בדיוק לפנות וכיצד יתייחסו גורמי החקירה והתביעה לתלונתם.
• על כל הנושאים הללו עמדנו בהרחבה בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח – מתלוננים | נפגעי עבירה | עדים לעבירה. מענה לכל הסוגיות הללו ניתן לקבל בהיוועצות עם עורך דין פלילי. במקרים המתאימים ילווה עורך דין פלילי את נפגע העבירה בהגשת התלונה ובהליך הפלילי.
• בחוק למניעת הטרדה מאיימת העניק המחוקק הגנה לנפגעי הטרדה ופגיעה בפרטיות, ובמקרים מתאימים יפעל עורך הדין המייצג את נפגע העבירה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת.
• במקרים המתאימים, עומדת לנפגע עבירה של פגיעה בפרטיות אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית. עורך דין פלילי הבקיא בתחום יוכל לייצג את המתלונן / נפגע העבירה בהליך קובלנה פלילית בבית המשפט. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי בהליך פלילי בבית משפט.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים שכללו עבירות פגיעה בפרטיות

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו. 

עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת הסודיות | הטרדה באמצעות מתקן בזק | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | האזנת סתר – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי

הפוסט עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישיון נשק, רישוי כלי יריה, חידוש רישיון נשק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

רישיון נשק, רישוי כלי ירייה, חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה, הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי, הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

רישיון נשק בישראל – רקע כללי

• רישיון נשק, וכל הנוגע לנשיאה והחזקת כלי נשק הוסדרו בישראל בחוק כלי-היריה, התש”ט-1949 והתקנות שהותקנו על פיו.
• ככלל, אין זכות מוקנית בישראל להחזיק או לשאת בכלי ירייה והחזקת או נשיאת נשק מותנית בקבלת רישיון.
• במסגרת הליך בחינת מתן רישיון נשק, מתבצע איזון בין האינטרס לאפשר לאזרחים לשאת בנשק, מסיבות לגיטימיות, לבין האינטרס של הגנה על הציבור מפני שימוש בנשק אשר עלול לפגוע בציבור עצמו.
• סמכות מתן הרישיונות הנוגעים לנשק הופקדה בידי האגף לרישוי כלי יריה, במשרד לביטחון הפנים.
• קבלת רישיון לכלי ירייה מותנית בעמידה בתנאי סף ובאחד מהתבחינים (עילות וקריטריונים) שקבע השר לביטחון הפנים בתיאום עם גורמי הביטחון, וכן בקבלת המלצות ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל.
• לפרטים אודות תהליך הערכת המסוכנות במשרד הבריאות ראו בעמוד – איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
• רישיון נשק ניתן לא רק לאנשים פרטיים אלא גם לארגונים (“רישיון ארגוני“) כגון מטווחי ירי, בתי מסחר לכלי ירייה, יישובים, מפעלים שונים, משרדי ממשלה וחברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה.
• בשנת 2014 ניתנו הקלות והורחבו התבחינים הקיימים לקבלת רישיון נשק. לפרטים ראו בעמוד הנחיות השר ביטחון הפנים בהקלות במתן רשיונות לכלי יריה וכן בעמוד עדכון התבחינים למתן רישיון פרטי לציבור.

רישיון נשק – תחומי טיפול במשרד עורך דין גיא פלנטר

• להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
• לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישיון נשק.
• משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
  • רישוי כליה יריה.
  • בקשה לקבלת רישיון נשק.
  • הוצאת רישיון נשק | עזרה בהוצאת רישיון נשק.
  • סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
  • חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
  • חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
  • סירוב של פקיד הרישוי לחדש רישיון נשק.
  • התמודדות עם ביטול או שלילת רישיון נשק.
  • החזרת רישיון נשק | בקשה להחזרת רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה.
  • ערר על ביטול רישיון נשק.
  • ערר על החלטת פקיד רישוי נשק.
  • כשירות נפשית לקבל רישיון נשק – קבלת ערר על סירוב לאשר רישיון נשק.
  • ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
  • עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
  • ביטול צו איסור נשיאת נשק.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – קבלת ערר ואישור לחדש רישיון נשק, השבת הנשק מהמשטרה

תלונה על עבירות אלימות במשפחה הובילה לתפיסת האקדח ע”י המשטרה

• פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, בעל משרד לתיווך נדל”ן, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם. לאחר שחרורו מצה”ל, קיבל רישיון כלי ירייה (להחזקת אקדח) ובמשך שנים התנדב במשמר האזרחי והיה חבר במועדון קליעה.
• במשך כל חייו לא הוגשה כנגדו ולו תלונה אחת למשטרה, כולל מצד בת זוגתו, עד שחיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון. על רקע משבר שפרץ בחיי הנישואין, הגישה כנגדו בת זוגתו תלונות למשטרה, המייחסות לו עבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפת בת זוג.
• כדרכה בטיפול בתלונות המעלות חשד לעבירות אלימות במשפחה ומבלי להמתין לממצאי החקירה הפלילית, מיד דרשה משטרת ישראל כי האיש יפקיד את אקדחו במשטרה, וכך כמובן עשה.

למרות שתיק החקירה המשטרתי נסגר, לא הצליח האזרח לקבל את אקדחו חזרה מהמשטרה ורישיון הנשק בוטל ע”י האגף לרישוי כלי ירייה

• ברגיל, הרשעה בעבירת אלימות כלפי בן משפחה גוררת במסגרת גזר הדין ביטול רישוי נשק (סעיף 18א(ב) לחוק כלי היריה, תש”ט – 1949).
• אולם במקרה הנדון, כלל לא הוגש כתב אישום והאיש לא הורשע בפלילים. לפיכך, משנסתיימה חקירת המשטרה ותיק החקירה נסגר, פנה האיש שמח וטוב לב וביקש לקבל חזרה את רישיונו להחזקת כלי ירייה.
• להפתעתו, למרות שמלכתחילה נדרש להפקיד את האקדח כתוצאה מפתיחת חקירה פלילית כנגדו, חקירה פלילית שנסתיימה בסגירת התיק, כל ניסיונותיו להחזיר את אקדחו כשלו, לאחר שנתקלו בחומה בצורה בעניין זה.
• תחילה קיבל תשובה מהאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים כי בקשתו לרישוי נשק לא אושרה בשל “אי המלצת המשטרה”.
• בהתאם להוראות סעיף 12(ג)(1) לחוק כלי הירייה, תש”ט – 1949, הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני הגורם המוסמך שמינה לענין זה שר הפנים (נקרא – “הממונה”).
• הממונה אמור להחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו, וזאת לאחר שקיבל את תגובת המשטרה לערר.
• האיש מימש את זכות הערר שהוענקה בחוק, אולם ערר שהגיש בעצמו לוועדת עררים לכלי ירייה נדחה על ידי הממונה, מהטעמים הבאים:
  • עד לתפיסתו של האקדח החזיק בו בגין תבחיני העבר.
  • כיום תבחין “משמר” אינו מהווה תבחין למתן רישיון נשק או חידוש רישיון נשק אלא מהווה רק עילה להמשך החזקת כלי הירייה למי שמחזיקו כחוק.
  • בזמנו, בקשתו לחדש את רישיון הנשק נדחתה משום התנגדות המשטרה. עם הגשת הערר הועבר עניינו לתגובה נוספת של הקצין הממונה במשטרה, אשר החליט שלא לחזור בו מסירובו הקודם, בשל תיק הנוגע לעבירות איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפה סתם בן זוג (למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות).י
  • מששקל הממונה את טיעוניו של האיש ואת האינטרס שלו לשאת כלי ירייה מחד ואת עמדת המשטרה והאינטרס שלה להגנה על שלום הציבור ביטחונו מאידך, החליט הממונה להכריע את הכף, לטובת האינטרס של שלום הציבור ולא לאפשר מתן רישיון לאיש.
  • בשולי ההחלטה לדחות את הערר, צוין כי משטרת ישראל תבחן שוב את בקשתו באם יפנה שוב לאחר תחילת 2014 וזאת בתנאי שלא ירשמו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים.
• אימרה זו, בשולי ההחלטה לדחות את הערר, הותירה בליבו של האיש זיק של תקווה שנשקו יוחזר ומשלא נפתחו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים פנה שוב לאחר תחילת 2014 בבקשה לרישיון לכלי ירייה.
• לתדהמתו, גם הפעם נמסר לו על ידי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים כי בקשתו נדחתה, בטענה של אי עמידה בתבחינים שנקבעו ופורסמו לציבור. את הדחייה נימק הגורם המוסמך באופן הבא: בטרם הפקדתו במשטרה, החזיק המבקש באקדח על בסיס תבחין משמר. תבחין משמר מתייחס למי שמחזיק כדין בכלי הירייה מסוג אקדח עשר שנים ברצף, ברישיון תקף. הפקדת האקדח במשטרה קטעה את הרצף  ומשלא נתקיים הרצף של החזקת כלי הירייה במשך 10 שנים – נדחתה הבקשה.

קבלת ערר נשק – אישור חידוש רישוי נשק, החזרת הנשק מהמשטרה

• בשלב זה, נואש האיש מניסיונותיו לחדש את רישיון הנשק ולהחזיר את אקדחו בכוחות עצמו ופנה למשרדנו, על מנת שנפעל לחידוש הרישיון לכלי ירייה שכאמור בוטל, ולהחזרת הנשק מהמשטרה.
• משרד עורך דין גיא פלנטר הגיש מטעמו של האיש ערר על החלטתו של ראש ענף כלי ירייה לדחות את בקשתו של העורר לחדש את רישיונו לכלי ירייה, לאחר שהרישיון בוטל.
• הממונה קיבל את הערר שהוגש על ידי משרד עורך דין גיא פלנטר והורה לאפשר לאיש לחדש את הרישיון לכלי הירייה.
• עם חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה, הסתיים טיפול משרדנו.
• להלן החלטת ממונה מחוז תל אביב במשרד לביטחון הפנים, האגף לרישוי כלי ירייה, לקבל את הערר ולאשר את חידוש רישיון הנשק לאקדח:

רישיון נשק – קבלת ערר, חידוש רישוי כלי ירייה והחזרת נשק מהמשטרה.

ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישיון נשק

• להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
• לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי כלי ירייה.
• משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
  • רישוי נשק | רישוי כלי ירייה.
  • אי עמידה בתבחינים.
  • בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה.
  • סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
  • ביטול צו איסור נשיאת נשק.
  • חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
  • חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
  • התמודדות עם ביטול רישיון נשק | שלילת רישיון נשק | שלילת רישיון החזקת כלי ירייה.
  • החזרת רישיון אקדח. 
  • החזרת נשק מהמשטרה.
  • החזרת רישיון נשק.
  • ערעור על ביטול רישיון נשק / ערר על ביטול רישיון נשק. 
  • ערר על החלטת פיקוד רישוי נשק | הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים.
  • ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שלא לאשר רישיון נשק, בשל העדר כשירות נפשית.
  • ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
  • הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
  • מחיקת רישום משטרתי, ביטול רישום משטרתי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• בהמשך עמוד זה תמצאו מידע נוסף אודות רישוי כלי ירייה בכלל והשבת רישוי נשק בפרט וכן דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו להחזרת נשק מהמשטרה.

קישורים למידע נוסף בנושא רישוי כלי ירייה

• הליך קבלת רישיון לכלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
• הוצאת רשיון כל יריה חדש אדם פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
• תבחינים (קריטריונים) למתן רישיון להחזקת כלי יריה ברישוי פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
• טפסים להורדה – אגף רישוי כלי יריה.
• חידוש רישיון כלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
• חידוש רישיון לנשיאת כלי יריה פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
• הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה + הגשת ערר לדיון בפני ועדה.
• איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
• רישוי נשק לארגונים.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני רישיון נשק

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים לרישיון נשק אשר טופלו על ידי משרדנו.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

ייצוג משפטי | רישוי נשק | רישוי כלי יריה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון אקדח | החזרת רישיון נשק | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט רישיון נשק | רישוי כלי יריה הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

• נשיב בקצרה לשאלות הנוגעות לדרישה לעבור בדיקת כשירות נפשית, כתנאי לקבלת רישיון נשק.
• נציג דוגמא למקרה בו התקבל ערר שהגשנו, מטעם לקוח המשרד, שבקשתו לקבל רישיון לנשיאת כלי ירייה ארגוני סורבה ע”י הרשות המוסמכת, לאחר שפסיכולוג אליו הופנה סרב לתת לו אישור כשירות נפשית. כתוצאה מקבלת הערר שהגשנו, אושרה בקשתו של הלקוח לקבל רישיון נשק ארגוני.

כשירות נפשית לקבל רישיון נשק – קבלת ערר על סירוב לאשר רישיון נשק

כשירות נפשית לקבל רישיון נשק

• מאבטחים ובעלי רישיון נשק ארגוני לא רשאים לבצע את ההכשרה הנדרשת לקבלת רישיון לנשק, מבלי שעברו בהצלחה בדיקת כשירות נפשית אצל פסיכולוג מורשה.
• אותם מבקשי רישיון נשק שנמצאו בלתי כשירים בבדיקת הכשירות הנפשית – לא יקבלו רישיון נשק.
• יחד עם זאת, פסילה בשל אי כשירות נפשית איננה סוף פסוק – וניתן להגיש באמצעות משרדנו ערר על דחיית הבקשה או על ביטול הרישיון לכלי ירייה, בשל העדר אישור כשירות נפשית.

מה הבסיס החוקי לדרישת בדיקת כשירות נפשית, כתנאי לקבלת רישיון נשק?

• ב- 2015 נכנס לתוקף תיקון מספר 17 לחוק כלי ירייה,, שהוסיף את הדרישה לקבל אישור כשירות נפשית, כתנאי לקבלת רישיון נשק, ביחס לחלק מהמבקשים, שמפורטים בחוק.
• ואלו הוראות החוק בעניין זה בסעיף 11ב1 – שכותרתו “כשירות נפשית”:

“(א) לא יינתן רישיון, כמפורט בתוספת השנייה, להחזקה ולנשיאה של כלי ירייה אלא לאחר שמבקש הרישיון קיבל אישור בדבר כשירותו הנפשית לשאת כלי ירייה מאת פסיכולוג מומחה קליני, רפואי, שיקומי או תעסוקתי, שאישר השר, בהתאם לאמות מידה שהורה עליהן לאחר התייעצות עם שר הבריאות; תוקף אישור כאמור יהיה לתקופה שלא תעלה על שש שנים”.

על מי חלה חובה לעבור בדיקת כשירות נפשית, כתנאי לקבלת רישיון נשק?

• על פי דין, החובה לעבור בהצלחה בדיקת כשירות נפשית כתנאי לקבלת רישיון נשק, חלה על המבקשים הבאים:
  מאבטחים (שומרים חמושים).
• המבקשים לקבל רישיון נשק ארגוני – כלומר – המבקשים רישיון נשק מיוחד, בארגונים המפורטים בחוק.

מתי מתעוררת החובה לבצע בדיקת כשירות נפשית?

• החובה לבצע בדיקת כשירות נפשית, מתעוררת בשלושה מצבים:
• בעת הגשת הבקשה לרישיון נשק חדש;
• בחידוש רישיון הנשק.
• בחלוף שש שנים ממתן אישור כשירות נפשית אחרון (תוקף אישור הכשירות הנפשית לשש שנים).

מי מפנה את המבקש לבדיקת כשירות נפשית?

• במסגרת תהליך הגשת הבקשה לרישיון נשק או לחידוש רישיון נשק מופנה המבקש על ידי חברת השמירה או המטווח לבדיקת כשירות נפשית.

מה קורה אם למבקש יש קושי לבצע את בדיקת הכשירות הנפשית בעברית?

• בטופס ההפניה לבדיקת הכשירות הנפשית לצורך רישוי נשק נרשם מפורשות, כי במידה ולדעת המבקש הוא יתקשה לעשות את מבחני הערכת המסוכנות בעברית, מתבקש המבקש לבדוק עם המכון הפסיכולוגי האם הוא ערוך לעשות לו את המבחן בשפתו.

בתוך כמה זמן חייבים לבצע את בדיקת הכשירות הנפשית?

• תוקף ההפניה לבדיקת הכשירות הנפשית הוא 90 יום בלבד.
• משחלף מועד זה יחויב המבקש להתחיל את כל התהליך מחדש.

מי מבצע את בדיקת הכשירות הנפשית?

• את בדיקת הכשירות הנפשית מבצע פסיכולוג מורשה.
• באתר של האגף לרישוי כלי ירייה קיימת רשימה של פסיכולוגים המורשים לאשר כשירות נפשית לרישיון נשק. ראו: רשימת הפסיכולוגים המורשים לאשר כשירות נפשית למאבטחים.

מה עושים בבדיקת הכשירות הנפשית לרישיון נשק?

• תהליך האבחון הפסיכולוגי כולל מבחנים אותם מבצעים באמצעות מענה לשאלונים ממוחשבים וכן – ראיון פסיכולוגי.
• תחילה נבחן הנבדק במשך שעתיים במתן תשובות לשאלונים ממוחשבים.
• לאחר מכן נערך לנבדק במשך כשעה ראיון קליני פרטני, על-ידי פסיכולוג מומחה הנמנה על רשימת הפסיכולוגים המורשים לאשר כשירות נפשית לרישיון נשק.

ערר על החלטת פקיד רישוי שלא לאשר רישיון נשק בשל העדר אישור כשירות נפשית

נסיבותיו האישיות של הלקוח – ללא רקע נפשי

• פרשה זו עוסקת באזרח אשר שירת שירות צבאי מלא בתפקיד מבצעי, כלוחם במקצוע גשש, התנדב במשך מספר שנים במשטרת ישראל, ללא כל עבר נפשי, שמעולם לא נזקק לטיפול נפשי.
• לבקשתו לקבל רישיון כלי ירייה ארגוני, צרף הלקוח אישור מטעם רופא המשפחה שלו, אשר עיין בתיקו הרפואי האישי ואישר בטופס המתאים, שלא מצא כל בעיה רפואית או נפשית שיש בה מניעה לנשיאת נשק.
• זמן קצר לפני בדיקת הכשירות הנפשית שלו, סיים הלקוח שירות צבאי קרבי, כאשר מפקדיו העריכו אותו כ:

“…אדם ערכי, חרוץ, צנוע, עצמאי במילוי תפקידו, עובד באופן יסודי, מצטיין במילוי תפקידו, משמש דוגמא אישית לזולת… מדובר בחייל מצטיין אשר בצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תרומה אדירה למערך הגששים, אחראי, יוזם, מגדיל ראש בכל משימה…”.

דחיית בקשה לקבל רישיון נשק ארגוני, בשל העדר אישור כשירות נפשית

• מאחר והלקוח ביקש לקבל רישיון נשק ארגוני, הופנה הלקוח לבדיקת כשירות נפשית לצורך רישוי כלי ירייה.
• להלן צילום של ההפניה לבדיקת כשירות נפשית, תוך הסתרת פרטיו המזהים של הלקוח:

הפניה לבדיקת כשירות נפשית לצורך רישוי כלי ירייה.

• הלקוח נפגש עם הפסיכולוג אליו הופנה, שהתבקש לחוות דעתו בדבר כשירותו הנפשית של הלקוח.
• לאחר שהלקוח ביצע מבחנים ונערך לו ראיון אישי, סירב הפסיכולוג להעניק ללקוח אישור כשירות נפשית.
• כתוצאה מסירוב זה, החליטה הרשות המוסמכת לדחות את בקשתו של הלקוח לקבל רישיון לנשיאת נשק ארגוני.

קבלת ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שלא לאשר רישיון נשק, בשל העדר כשירות נפשית

• על פי דין, מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת, רשאי להגיש עליה ערר בכתב בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
• בשלב זה פנה הלקוח למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בערר על החלטת פקיד רישוי נשק.
• בעקבות הגשת הערר כונסה וועדת מומחים, אשר הזמינה את הלקוח להופיע בפניה בלשכת רישוי כלי ירייה במחוז תל אביב:  

זימון לוועדת ערר בעניין כשירות נפשית לקבל רישיון נשק

• ממצאי בדיקת הפסיכולוג שבדק את הלקוח ביחד עם הערר שהגשנו הועברו לוועדת המומחים שקבעה, לאחר שהלקוח הופיע בפניה, כי על פי התרשמותה, לא קיימים אצל הלקוח גורמי סיכון שמצדיקים את פסילתו והמליצה לאשר ללקוח לקבל רישיון לכלי ירייה.
• לאור קבלת המלצת ועדת המומחים לאשר ללקוח רישיון נשק, החליט הממונה בערר לקבל את הערר, ולאפשר ללקוח לעבור הכשרה לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה ארגוני.
• להלן ההחלטה לקבל את הערר שהגיש משרדנו:

כשירות נפשית לקבל רישיון נשק – קבלת ערר שהגיש משרדנו

• בערר זה, כמו בעררים רבים אחרים, טיפל עורך דין עמנואל טראץ’, המרכז במשרדנו את תחום רישוי הנשק.

רישוי נשק – תחומי הטיפול שלנו

• להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
• לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק.
• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק לרבות: 
  • רישיון נשק | רישוי כלי ירייה.
  • בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
  • ביטול צו איסור נשיאת נשק או החזקתו.
  • עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
• על בסיס רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מתנגדת משטרת ישראל להעניק רישיון נשק. בהקשר זה אנו עוסקים גם בכל אלה: 
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו

• בעמוד ערר על ביטול רישיון נשק תמצאו דוגמאות לעררים שהתקבלו על החלטות לבטל או שלא לחדש רשיונות נשק.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים:
  • למידע נוסף אודות רישוי כלי ירייה;
  •  לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין 

רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק | ערר על ביטול רישיון נשק

הפוסט קבלת ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שלא לאשר רישיון נשק, בשל העדר כשירות נפשית הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית

תמצית המקרה – החזרת רישיון אקדח

• רישיונו של רופא משפחה לשאת אקדח בוטל בעקבות תלונות שווא על הטרדה מינית שהגישו כנגדו שלוש מטופלות.
• בעקבות טיפול משפטי שהעניק משרדנו לרופא – נסגרו תיקי החקירה, רישיונו של הרופא לשאת אקדח חודש והאקדח הוחזר לו.

החזרת רישיון אקדח בעקבות הפרכת תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

ביטול רישיון אקדח – בעקבות הגשת תלונות כנגד רופא על הטרדה מינית

• הלקוח בפרשה זו רופא משפחה וותיק, צנחן בעברו אשר במשך למעלה מ-20 שנה, החזיק ברישיון לאקדח, בתבחין הוראת מעבר.
• על רקע סירבו לרשום תרופת מרשם למטופלת, ומחלוקת עם המטופלת לגבי סוג הטיפול הרפואי המתאים עבורה, החליטה המטופלת להתנכל לרופא. 
• כמיטב המסורת הנהוגה במחוזותינו כיום, השתמשה המטופלת ברשתות החברתיות, השמיצה אותו והסיתה כנגדו מטופלות אחרות.
• במסגרת אותו קמפיין ברשת שיזמה לפגיעה בשמו הטוב של הרופא, הצליחה אותה מטופלת לשכנע 3 מטופלות אחרות לגשת למשטרה ולהגיש כנגד הרופא תלונות המייחסות לו הטרדה מינית (היא עצמה לא הגישה תלונה במשטרה אלא בחרה להפעיל אחרות).
• בתאום מוחלט, טענו שלושת המתלוננת במשטרה כי התנהלותו של הרופא כלפיהן (ומדובר באירועים מלפני שנים), חרגה מטיפול רפואי מקצועי והיוותה לשיטתן – הטרדה מינית.
• חלק מהמתלוננת הדגישו כי הרופא חמוש באקדח, והביעו תמיהה על שום מה רופא בכלל מחזיק בנשק (בפועל – הרופא היה חמוש מאחר וטיפל גם במטופלים באיו”ש).
• למרות שלא ניתן היה ללמוד מהתלונות על מסוכנות כלשהיא (לא בכלל ולא בהחזקת האקדח בפרט), מיד עם הגשת התלונות נדרש הרופא להפקיד את אקדחו והאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים הזדרז לבטל את רישיונו לכלי ירייה.

החזרת רישיון אקדח – הטיפול המשפטי של משרדנו

• בשלב זה פנה הרופא למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי ביחס לתלונות שהוגשו כנגדו במשטרה ועל מנת שנפעל להחזרת אקדחו מהמשטרה.
• דרכנו להחזרת נשקו של הרופא לא היתה סוגה בשושנים ונתקלה ולא מעט מהמורות.
• עם תחילת הטיפול המשפטי, ערר שהגיש משרדנו על החלטת ביטול הרישיון לאקדח – נדחה, על רקע התנגדות המשטרה אשר טענה כי תלויים ועומדים כנגד הרופא 3 תיקי חקירה.
• חקירת המשטרה התנהלה בעצלתיים, וכל עוד תיקי החקירה לא נסגרו – התנגדה המשטרה לכל מהלך שישיב לרופא את אקדחו.
• לפיכך, פעל משרדנו מול משטרת ישראל לזרז את סיום החקירה ומשהסתיימה החקירה, פעל משרדנו מול הפרקליטות לסגור את תיקי החקירה.
• לאחר עיון בחומר החקירה, נעתרה הפרקליטות לבקשתנו והחליטה לסגור את תיקי החקירה כנגד הרופא.
• למרות סגירת תיק החקירה לא נסללה דרכו של הרופא להשבת הרישיון לנשק וזאת בשל אי עמידה באמות מידה של משטרת ישראל, המחייבות היעדר רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים למשך מספר שנים קודם להגשת הבקשה לרישוי נשק (דרישת המשטרה למעין “תקופת צינון”).
• על מנת להסיר מכשול זה ולחדש את הרישיון לאקדח, פעל משרדנו לתיקון הרישום המשטרתי של תיקי החקירה הסגורים.
• משתוקן הרישום המשטרתי אודות תיקי החקירה הסגורים, הגיש משרדנו בקשה מנומקת לחידוש רישיון לכלי ירייה.
• במסגרת הבקשה לחידוש הרישיון ניתחנו את חומרי החקירה הנוגעים לשלושת התלונות, הוכחנו שאין בתלונות ממש ושלא נשקפת מהרופא שום מסוכנות וביססנו תבחין עדכני – שרות עבר בכוחות הביטחון.

החזרת רישיון אקדח – החלטת פקידת רישוי כלי ירייה

• משהוסרו כל המכשולים, קיבלה פקידת רישוי כלי ירייה, מחוז תל אביב, הגב’ קרן מרקס את בקשת משרדנו וחידשה את רישיונו של הרופא לאקדח ובהתאמה – אישרה למשטרת ישראל להחזיר לרופא את אקדחו המופקד. 
• בסופו של יום, האשמות השווא בדבר הטרדות מיניות – הופרכו. האקדח שהופקד במשטרה בעקבות תלונות השווא – הוחזר לרופא ובכך הסתיימה הפרשה.
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’.

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק

• לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק והחזרת נשק מהמשטרה.
• בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו ברישוי נשק

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו בקישורים לקרת סוף עמוד זה.
• כמו כן ראו בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק | עבירות מין | ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה

הפוסט החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר