ארכיון אמות מידה לביטול רישומי משטרה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (112)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (112) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11)

גיא פלנטר — Wed, 05 Feb 2025 10:47:26 +0000

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח. בעקבות ייצוג משפטי – ביטול כתב אישום וסגירת התיק הפלילי בחוסר אשמה.

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח

פרשה זו עוסקת בסטודנטית אשר בעברה שירות קרבי בצה”ל, כלוחמת בגדוד קרקל (גדוד חי”ר המשלב לוחמים ולוחמות יחד) אשר הואשמה בהזנחת שמירה על אקדח בבעלותה.
כנגד הסטודנטית הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים המייחס לה עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, יצאה הסטודנטית מבית חברתה כאשר היא נושאת את נשקה האישי (אקדח מסוג ברטה), אולם האקדח נפל ואבד.
בשל אובדן האקדח, כך נטען בכתב האישום, החזיקה כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.

על הזנחת שמירה על אקדח

כעניין של מדיניות, מגישה משטרת ישראל כתבי אישום פליליים במקרים של אובדן כלי נשק, כאשר לטעמה לא ננקטו אמצעי זהירות סבירים למנוע את האובדן.
בהתאם להוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין, הזנחת שמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, שלצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין, שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים”:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

ספציפית לגבי מצב של אובדן נשק, יש לקרוא את הוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין ביחד עם הוראות סעיף 15 לחוק כלי יריה, תש”ט – 1949 הקובע כדלקמן:

“אבידות

15. (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין“.

במקרה הספציפי הנדון כאן, אובדן האקדח הוביל להגשת כתב אישום כנגד הסטודנטית, המייחס לה הזנחת שמירה על האקדח שהיה בחזקתה ובבעלותה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר מגבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לבטל את כתב האישום

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הסטודנטית לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים, אולם עוד בטרם החל משפטה הפלילי של הסטודנטית, ובטרם בחן בית המשפט את השאלה האם אכן מדובר במקרה של הזנחת שמירה על אקדח, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש צוות ביחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים וגיבש את ההסכמות הבאות:
- תוגש בקשה מוסכמת לבית המשפט להורות על ביטול כתב האישום.
- התיק המשטרתי שנפתח כנגד הסטודנטית יסגר בעילה של חוסר אשמה.
על בסיס בקשת הצדדים, הורה בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) על ביטול כתב האישום ובהתאמה, ביטל גם את ישיבת בית המשפט אשר במסגרתה היה אמור להתחיל משפטה הפלילי של הנאשמת.

הזנחת השמירה על כלי יריה – ביטול כתב אישום.

התיק המשטרתי שנפתח בחשד לאובדן אקדח, נסגר בעילה של חוסר אשמה ונמחק מרישומי המשטרה

משנעתרה משטרת ישראל בהגינותה, לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק המשטרתי בעילה של חוסר אשמה, נמחק רישומו של התיק המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה ושמה של הסטודנטית טוהר מכל רבב.

הזנחת השמירה על כלי יריה – סגירת תיק בעילת חוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנטית (ללא פרטים מזהים כמובן), בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) לבטל את כתב האישום ובאישור המשטרה על כך שהתיק המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה.
למקרים נוספים ראו: עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי: הזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בנשק.

תיק פלילי 50543-09-14, בפני כבוד השופט שמואל הרבסט, בית משפט השלום בירושלים.

עורך דין פלילי בירושלים – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ לרבות העיר ירושלים וסביבתה.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | חזרה מכתב אישום | מחיקת כתב אישום | הזנחת שמירה על כלי יריה | אובדן נשק | רשלנות בהחזקת נשק | | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | בית משפט השלום בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום | הזנחת שמירה על אקדח | אובדן אקדח

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140)

גיא פלנטר — Thu, 03 Aug 2023 11:15:16 +0000

ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
- המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
- רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב”ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם.
ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
- המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
- הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל”תעודת יושר” (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של “חוסר אשמה פלילית” ו- “עבריין לא נודע”, מתועד ברישום המשטרתי.
כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים “תיקי מב”ד”;
- תיקי מב”ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם).
- בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה “מליון אזרחים עם תיקים” פורסם ב”ישראל היום” כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה.
על פי פירסום זה:

“המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות”.

כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור “מסה מצטברת” שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר “היעדר עניין לציבור”). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”, עדכון אחרון 30.12.18).
במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב’ השופטת ע’ ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

- בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
- תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
- בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן:
  - על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה.
  - כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;
- התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
- התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין.
מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה.

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ”צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט -2009.
בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
- חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
- כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם.
- מהות העבירות ברישום המשטרתי.
- חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
- צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי, ביטול רישום משטרתי של 4 תיקים סגורים 5 (9)

גיא פלנטר — Tue, 04 Apr 2023 09:49:04 +0000

קבלת ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי, ביטול רישום משטרתי של 4 תיקים סגורים

משרדנו עוסק בכל הנוגע לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו קיבל ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל ערר שהגשנו על החלטת ראש מדור מידע פלילי, והחליט לבטל את רישומי 4 תיקים סגורים שהיו רושמים לחובת הלקוח ברישומיה הפנימים של המשטרה.

התיקים הסגורים שהיו רושמים לחובת הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

פרשה זו עוסקת במנכ”ל חברת ייעוץ, בוגר תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, בהצטיינות, אשר לחובתו היו רשומים ברישומיה הפנימיים של המשטרה 4 תיקי חקירה סגורים, תיקים אשר נפתחו ונסגרו לאורך 17 שנים:
- חשד לעבירות של התפרצות לבניין בניגוד לסעיף 407(ב) לחוק העונשין וגניבה לפי 384 לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור, לאחר שכתב האישום שהוגש לבית המשפט בוטל.
- חשד לעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, בניגוד לסעיף 413ג לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
- חשד לעבירות תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
- חשד לעבירה של אינוס, בניגוד לסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות.
למרות ריבוי התיקים הסגורים והחשד לביצוע עבירות חמורות, במשך למעלה משני עשורים לא נפתחו כנגדו תיקי חקירה נוספים.

ראש מדור מידע פלילי דחה בקשה לביטול הרישום המשטרתי

בקשה שהגשנו למדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבטל את הרישום המשטרתי של ארבעת תיקי החקירה הסגורים נדחתה על ידי ראש מדור מידע פלילי.
בהחלטת הדחייה, קבע ראש מדור מידע פלילי כי המקרה לא עומד באמות המידה שנקבעו בחוק ובתקנות לביטול רישומי משטרה, ונימק את החלטתו בטעמים הבאים:
- כלל הרישומים של התיקים הסגורים נבחנים כמכלול.
- ריבוי הרישומים המשטרתיים.
- התמשכותם של הרישומים המשטרתיים על פני זמן.
להלן החלטת ראש מדור מידע פלילי לדחות את הבקשה לביטול רישום משטרתי:

דחיית בקשה לביטול רישום משטרתי

האפשרות להגיש ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי

ככלל, מטעמים של עשיית צדק וביקורת ופיקוח על החלטות שמתקבלות, החלטות מנהליות ניתנות לבחינה מחודשת על ידי גורם בכיר יותר, שבסמכותו לשנות את ההחלטה המקורית.
כך גם בנוגע להחלטות בבקשות לביטול רישום משטרתי;
בהתאמה, בסיפא להחלטת הדחיה, ציין רמ”ד מידע פלילי כי פתוחה בפני הלקוח הדרך להגיש ערר על החלטה זו, שתועבר להחלטת ראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל.

ראש האגף לחקירות ולמודיעין קיבל ערר שהגשנו וביטל את הרישום המשטרתי

משרדנו לא השלים עם החלטת רמ”ד מידע פלילי ולפיכך הגשנו ערר מנומק על החלטה זו לראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל.
כ- 8 חודשים לאחר שנדחתה הבקשה המקורית, קיבל ראש האגף לחקירות ולמודיעין את הערר, והחליט לבטל את רישומי התיקים הסגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בכך נוקה שמו של הלקוח מכל רישום משטרתי.
להלן ההודעה על קבלת הערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי וביטול הרישום המשטרתי:

קבלת ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי וביטול רישום משטרתי

להרחבה בנושא ביטול רישום משטרתי ומחיקתו ולדוגמאות נוספות של מקרים בהם טיפלנו ראו:

עורך דין פלילי

הפוסט קבלת ערר על החלטת ראש מדור מידע פלילי, ביטול רישום משטרתי של 4 תיקים סגורים 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לחוסר אשמה | מעשה מגונה בפומבי 5 (28)

גיא פלנטר — Sat, 11 Mar 2023 09:26:51 +0000

שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעילה של חוסר אשמה.

שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעילה של חוסר אשמה – מעשה מגונה בפומבי

בעמוד זה נציג דוגמא למקרה בו טיפלנו, במסגרתו הצלחנו לשכנע את משטרת ישראל בחפותו של לקוח שנחשד בעבירת מין חמורה.
המשטרה נעתרה לבקשתנו לשינוי עילת סגירה של תיק משטרה לעיל של חוסר אשמה, וכפועל יוצא נמחק הרישום המשטרתי אודות תיק החקירה וטוהר שמו של הלקוח.
להרחבה בכל הנוגע לטיפולים משפטיים דומים שלנו ראו:

תחילת הפרשה – חקירה בחשד לעבירה של מעשה מגונה בפומבי הסתיימה בסגירת תיק המשטרה בעילה של חוסר ראיות

הלקוח במקרה זה הינו אזרח מן השורה, מנהל חשבונות במקצועו, נשוי ואב לילדים, קצין במילואים אשר לראשונה בחייו הסתבך עם המשטרה.
שתי נשים שאין ביניהן שום היכרות קודמת, הגישו כנגדו תלונה פלילית למשטרה. שתיהן טענו כי היו עדות לכך שהאיש ביצע מעשה מגונה של אוננות, במקום פומבי.
בעקבות התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הלקוח והוא עוכב מייד לחקירה, בחשד לביצוע עבירה של מעשה מגונה בפומבי, בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין.
בהתאמה, נפתח כנגד הלקוח רישום משטרתי ברישומי המשטרה (תיק פ”א = פרטי אירוע) בגין עבירה פלילית של מעשה מגונה בפומבי, אולם בתום החקירה נסגר התיק המשטרתי בעילה של העדר ראיות מספיקות.

מדוע פעל הלקוח לשינוי עילת הסגירה של תיק המשטרה

כאן המקום לציין כי על פי פרשנותו המשפטית של בית המשפט העליון, סגירת תיק משטרתי בעילה של חוסר ראיות פירושה שנותר ספק בחפותו של החשוד.
על עילות סגירת תיק פלילי וכן על השלכותיו הפוגעניות של רישום משטרתי ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירה – חוסר אשמה.
הלקוח, שלא היה מוכן להשלים עם הכתמת שמו בפלילים והטלת ספק בחפותו, פנה למשרדנו על מנת שנפעל למחיקת הרישום המשטרתי ולטיהור מלא של שמו.

משטרת ישראל נעתרת לבקשה לשינוי עילת סגירה של תיק משטרה

לצורך מחיקת הרישום המשטרתי, פנה עו”ד פלילי גיא פלנטר לגורם הרלוונטי במשטרת ישראל בבקשה מנומקת בכתב לשנות את עילת סגירת תיק המשטרה מחוסר ראיות לחוסר אשמה.
מדובר בבקשה משפטית, המנתחת את חומר הראיות שנאסף על ידי הרשות החוקרת ומנמקת – מדוע בפועל, אין שמץ של ראיה לחובתו של החשוד ומדוע לא נותר ספק בחפותו.
בקשתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר לשינוי עילת הסגירה של תיק המשטרה נתקבלה, ומשטרת ישראל קבעה על בסיס הטעונים שהצגנו לה, כי לא נמצאה אשמה פלילית במעשיו של הלקוח.

כמה מילים על משמעות סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה

בהיבטים מסוימים, קביעה מסוג זה של חוסר אשמה שקולה לזיכוי מלא בבית משפט.
על פי חוק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה” – יבוטל רישומו מרישומי המשטרה. בהתאמה, מסרה לנו משטרת ישראל כי רישום התיק בוטל מרישומיה.
לאחר מחיקת רישום משטרתי, טוהר לחלוטין שמו של הלקוח ותוקן העוול שנגרם לו מעצם פתיחת חקירה פלילית כנגדו ומסיום אותה חקירה בהנצחת ספק בחפותו ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בשני מסמכים הנוגעים לפרשה, ללא פרטים מזהים אודות הלקוח:
- הרישום המשטרתי המקורי בגין העבירה של מעשה מגונה בפומבי, שם נרשם כי התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות.
- ההודעה בכתב שנתקבלה ממשטרת ישראל בעקבות הטיפול של משרדנו. בהודעה זו נמסר ללקוח כי עילת הסגירה של התיק הפלילי הועמדה על חוסר אשמה פלילית, וכי רישום תיק שנסגר בעילה של העדר אשמה פלילית יבוטל מרישומי המשטרה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול משפטי בשינוי עילת סגירה של תיק משטרה ובמחיקת רישום משטרתי

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין ולדוגמאות נוספות בהן טיפלנו ראו:

עורך דין פלילי

עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | מעשה מגונה

הפוסט שינוי עילת סגירה של תיק משטרה לחוסר אשמה | מעשה מגונה בפומבי 5 (28) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים 5 (71)

גיא פלנטר — Sat, 11 Mar 2023 08:48:55 +0000

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים – עורך דין פלילי גיא פלנטר.

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.

למשרדנו ניסיון משפטי מוכח בכל הנוגע לענייני מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.
משרדנו מטפל במחיקת רישומים משטרתיים הן באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה והן באמצעות ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו למחיקת רישום משטרתי אודות עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והחזקת סמים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים לעשרות דוגמאות נוספות של מקרים, בהם הובלנו למחיקת רישומים משטרתיים.
בכל הנוגע לרישום פלילי ראו – מחיקת רישום פלילי.

מקרה להמחשה – טיפול משפטי משולב ומדורג שהוביל למחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.

על מהות הרישום המשטרתי ועל השלכותיו הפוגעניות של הרישום המשטרתי ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בעמוד זה נציג דוגמא למקרה מורכב בו טיפלנו, במסגרתו הבאנו למחיקת רישומים משטרתיים של מספר תיקי חקירה סגורים, בשני מסלולים שונים:
- תחילה – שינוי עילת סגירת אחד מתיקי החקירה לחוסר אשמה. מדובר בתיק יחסית חמור, שאלמלא מחיקתו – לא היה ניתן להתקדם לשלב הבא.
- לאחר צמצום הרישום המשטרתי אודות הלקוח (בעקבות הטיפול המשפטי הראשון) – ביטול הרישום המשטרתי שנותר.

הרישום המשטרתי אודות עבירות הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו + העלבת עובד ציבור.

ואלו פרטי המקרה; בפרק זמן קצר יחסית, צבר לחובתו בחור צעיר בשם ערן שני רישומים משטרתיים שונים ברישום המשטרתי.
הרישום המשטרתי הראשון נגע לעימות שהתפתח בין ערן לשוטר. בעקבות העימות, הגיש השוטר תלונה פלילית כנגד ערן ודאג שיפתח כנגד ערן תיק פלילי במשטרה, בחשד לביצוע שתי עבירות פליליות:
- הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין;
- העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.
בסופה של חקירה פלילית זו, נסגר התיק הפלילי בעילה של העדר עניין לציבור, או במילים אחרות, הוחלט שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין.
נקדים את המאוחר ונציין כבר כאן, כי במסגרת הטיפול שלנו הוכחנו, שלא רק שלא נפל שום פגם בהתנהגותו של ערן, אלא שבפועל, היה מדובר במקרה מובהק של שימוש לרעה בכח המשרה דווקא מצידו של השוטר המתלונן.
בהתאמה, נתקבלה גם טענתנו כי מלכתחילה, היה מקום לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ולא בעילה של חוסר עניין לציבור.
בכל הנוגע לטיפול משפטי בשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה ראו בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

הרישום המשטרתי אודות עבירות סמים.

כחודש בלבד לאחר אותו עימות עם שוטר, הסתבך ערן שנית עם המשטרה. הפעם נתפס על ידי שוטרים מחזיק סם מסוג קנבוס, דבר שהוביל לפתיחת תיק פלילי נוסף כנגדו, בחשד לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
יחד עם זאת, בשל כמות הסם המזערית שנתפסה ברשותו של ערן, נסגר גם תיק פלילי זה, שוב בעילה של העדר עניין לציבור.

השלכות הרישום המשטרתי על חיי הלקוח.

על השלכותיו הפוגעניות של רישום משטרתי ראו בהרחבה בקישור: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
בהקשר הנוכחי נציין כי הרישום המשטרתי הפריע לערן בשני מישורים:
- באשר לרישום המשטרתי שצמח בעקבות העימות עם אותו שוטר, חש ערן שפשוט נעשה לו עוול, החל מעצם פתיחת התיק הפלילי כנגדו, והמשך בכך שבתום החקירה לא נוקה שמו לחלוטין, והתיק לא נסגר בעילה של חוסר אשמה.
- באשר לשני הרישומים המשטרתיים גם יחד, מצא ערן כי יש להם השלכות פוגעניות במישור התעסוקתי. מסתבר, שמעסיקים רבים אינם יודעים לאבחן כלל בין מושגים כגון “עבר פלילי”, “הרשעה פלילית” או “רישום פלילי” לבין המושג “רישום משטרתי”, ופוסלים מועמדים באופן גורף. ערן חווה את הדברים על בשרו; מספר מעסיקים לא קיבלו אותו לעבודה לאחר שנענה לדרישתם (הלא חוקית) להציג את הרישומים המשטרתיים שצבר לחובתו, ומעסיקים אחרים דחו אותו (שלא כדין), רק בשל סירובו להציג להם את הרישומים המשטרתיים.
לפיכך, פנה ערן למשרדנו וביקש שנפעל למחיקת הרישומים המשטרתיים.

מחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים.

ככלל, ככל שצבר אזרח יותר רישומים משטרתיים לחובתו, כך גם יקשה למחוק אותם. במקרה של ערן, היה מדובר בשני רישומים משטרתיים שונים, בגין שני אירועים שונים, דבר שהפך את משימתנו למעט מורכבת יותר.
תחילה פעלנו למחיקת הרישום הנוגע לעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.
בקשה שהגשנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה נתקבלה, ומשטרת ישראל קבעה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו של ערן. על פי חוק, תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה. בהתאמה, מסרה לנו משטרת ישראל כי רישום התיק בוטל מרישומיה ואף צרפה לנו העתק מפעולת העדכון.
כעת נותר לחובתו של ערן רק הרישום המשטרתי ביחס לעבירת הסמים, וניתן היה לעבור למהלך המשפטי הבא.
בשלב זה, נעתר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל לבקשתנו ואישר את ביטול הרישום המשטרתי השני, הנוגע לעבירת הסמים.
פלט ששלחה אלינו המשטרה הוכיח, שאכן לא נותרו יותר שום רישומים משטרתיים לחובתו של ערן, ובכך לאחר מחיקת הרישום, טוהר לחלוטין שמו של ערן והוסרו כל התוצאות הפוגעניות של אותם רישומים משטרתיים.
בהמשך עמוד זה ניתן לראות את אישורי המשטרה שקיבל משרדנו בדבר מחיקת הרישומים המשטרתיים, ללא פרטים מזהים של הלקוח.

מחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים – הטיפול במשרדנו.

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו: ארכיון עבירות סמים, ארכיון הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ארכיון העלבת עובד ציבור.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו למחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים, בין אם באמצעות שינוי עילת סגירת התיק לחוסר אשמה, או באמצעות ביטול הרישום המשטרתי.

עורכי דין פליליים

הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו | העלבת עובד ציבור | החזקת סמים | מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים

הפוסט מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים 5 (71) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גידול סם – סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה במסגרת שימוע פלילי 5 (35)

גיא פלנטר — Thu, 02 Mar 2023 08:44:03 +0000

גידול סם – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק בעילת חוסר אשמה במסגרת שימוע פלילי.

גידול סם – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות גידול סם.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לסגירת תיק גידול סם בחוסר אשמה.
תמצית המקרה: למרות שנתפס בחיפוש משטרתי בביתו של החשוד שתיל קנאביס, ולפיכך נחשד בעבירה פלילית של גידול סם, קיבלה המשטרה את בקשתנו וסגרה את התיק הפלילי כנגד החשוד בעילה של חוסר אשמה.

גידול סם – קצת על העבירה

גידול סם מהווה עבירה פלילית שעונשה המקסימלי, גם היום, 20 שנות מאסר. סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

על חומרת העבירה של גידול סם ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט העליון ברע”פ 4512/15 אברהם הרוש נ’ מדינת ישראל (נבו 06.07.2015):

“כאשר בעבירות סמים עסקינן, על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כפי שנאמר בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.6.2010):

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים…”.

באשר לענישה בעבירת גידול סם – העונש יקבע על פי מכלול הנסיבות, ולא רק כמות השתילים או משקל הסם; ראו בהקשר זה פסיקתו של בית המשפט העליון ברע”פ 4512/15 הנ”ל:

“המבקש טוען, כאמור, כי כמות שתילי הסם שנתפסו בבית היא אשר שימשה בסיס מכריע להחמרת עונשו, להבדיל ממשקלם הנמוך (יחסית) של הסמים שנתפסו.

אין בידי לקבל טענתו זו של המבקש. מגזר דינו של בית משפט השלום עולה במפורש, כי חומרת מעשיו נקבעה על בסיס כלל נסיבות המקרה, ולא, כפי שטוען המבקש, על בסיס כמות שתילי הסם שנמצאו בבית. בית משפט השלום קבע, כי:

“בענייננו מדובר במי ששכר לצורך גידול הסם המסוכן בית מיוחד אשר יתאים לצרכיו אלה ובמרתף הבית אשר יועד להיות מעבדה לגידול סמים, אכן הקים מעבדה לצורך כך, מתוכננת ומאובזרת כראוי. [המבקש] השקיע לא מעט מאמצים בתכנון המעבדה, ברכישת חומרים ומתקנים ובהקמתה. כל כולו של מרתף הבית יועד לגידול הסמים באופן המיטבי לעשות כן. במקום נמצאה כמות גדולה של שתילי צמח קנבוס – 378 שתילים. אם כמות הסם המצויינת בכתב האישום אינה גדולה באופן יחסי, הרי זה משום שהמעבדה נמצאה זמן קצר לאחר הקמתה וכאשר השתילים עוד היו בגדר נבטים, כמופיע אף בצילומים שתעדו את המעבדה בעת החיפוש. על כן, אין ללמוד ממשקל הסם המצויין בכתב האישום על נסיבות האירוע ועל חומרתו, אלא שיש ללמוד על כך ממכלול הנסיבות האופפות אותו וכמתואר לעיל.”

בית המשפט המחוזי אימץ מסקנה זו, בקובעו כי:

“אנו רואים עין בעין עם [בית משפט השלום] […] [כי] אין למשקל הקנבוס משמעות מעבר למה שייחס לה [בית משפט השלום] לאור פוטנציאל הנזק שהיה אמור להיגרם אילו נתפסה המעבדה זמן לא רב לאחר שנתפסה בפועל, דהיינו כחודשיים לאחר הקמתה”.

ניתן לקבוע, אפוא, כי עונשו של המבקש נגזר, בסופו של יום, על בסיס כלל נסיבות המקרה, ובכללן, אופן הקמת המעבדה; אבזורה של המעבדה; שטחה מתוך שטח המרתף; היקף הייצור; כמות השתילים ומשקל הסם. נסיבות אלו נשקלו לצורך קביעת עונשו של המבקש, ובדין נעשה כן על-ידי הערכאות הקודמות.”

דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – חשד לגידול סם – סגירת התיק בחוסר אשמה

נסיבות המקרה – חשד לעבירת גידול סם בעקבות תפיסת שתיל קנאביס בבית הלקוח

הלקוח במקרה זה הינו אזרח מן השורה, גבר בסוף שנות השלושים לחייו, נשוי ואב לשני ילדים, לא עבר פלילי וללא כל מגעים קודמים עם משטרת ישראל אשר בעברו שירות צבאי מלא ותקין כלוחם בחטיבת גולני, מועסק בתפקיד מנהל מערכות מחשוב באחת החברות הגדולות והמובילות במשק.
במהלך חיפוש שערכו בלשי משטרה בביתו, באדנית מרפסת דירתו, נתפס שתיל מריחואנה. בעקבות תפיסת הסמים, עוכב האיש לחקירה ונפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973.

הליך שימוע פלילי וסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה

משנסתיימה החקירה הפלילית, הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת (תחנת המשטרה) לרשות התובעת (תביעות מחוז תל אביב של משטרת ישראל) וזאת על מנת לבחון הגשת כתב אישום כנגד החשוד בעבירה של גידול סמים.
בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ובשים לב שמדובר בעבירה פלילית מסוג “פשע”, שלחה יחידת התביעות של המשטרה לחשוד מכתב אשר כותרתו “מכתב יידוע לחשוד“. במכתב זה מסרה המשטרה לחשוד את ההודעה הבאה:

“לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982, הריני להודיעך כי תיק xxxxxx/2013 של תחנת xxxxxx בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון התביעות.

בכל בירור נוסף בעניין הנדון, הינך רשאי לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מעלה, תוך ציון פרטי התיק.

הנך רשאי תוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו, לפנות אלינו בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום”.

בכך, ומבלי לציין את הדבר באופן מפורש, מילאה התביעה המשטרתית חובתה להעניק לחשוד שימוע, בטרם תגיש כנגדו כתב אישום.
החשוד החליט לממש את זכות השימוע ולעשות כל שבידיו על מנת להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו וניהול הליך פלילי בבית המשפט.
באמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר, הגיש החשוד בקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום. בהתחשב בראיות ההגנה שאסף עו”ד פלילי גיא פלנטר, התבקשה התביעה המשטרתית לא רק להימנע מהגשת כתב אישום אלא אף לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה.
משטרת ישראל נעתרה לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר במלואה, ובמענה לבקשה שלחה לחשוד “הודעה בדבר החלטה של להעמיד לדין” תוך ציון הדברים הבאים:

“החקירה הפלילית שנפתחה בעניינו של החשוד בחשד לביצוע עבירת גידול, יצור והכנת סמים נסתיימה והתיק נסגר בתביעות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה במעשיו של החשוד (חוסר אשמה). רישום תיק שנסגר מהעילה “אין אשמה פלילית”, לא ייכלל ברישומיה הפנימיים של המשטרה (בניגוד לתיקים פליליים שנסגרו בעילות של העדר מספיק ראיות או חוסר עניין לציבור)”.

משנתקבלה הבקשה לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, לא נכלל רישום אודות תיק זה ברישומיה הפנימיים של המשטרה ובכך טוהר לחלוטין שמו של החשוד.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין ב”מכתב יידוע לחשוד” שקיבל החשוד ממשטרת ישראל והעמידו על זכותו לפנות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו וכן ב”הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין”, במסגרתה מסרה משטרת ישראל לחשוד, כי התיק נסגר בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו (מטעמים של הגנת הפרטיות, נמחקו פרטים מזהים של החשוד).

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות סמים ראו בעמוד: עורך דין עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
כמו כן בהקשר זה:
לפרטים נוספים אודות משמעותה של זכות השימוע, היקפה וחשיבותה ראו:
- שימוע פלילי.
- מכתב יידוע לחשוד.
לפרטים נוספים אודות מהותו של הרישום המשטרתי, עילות לגניזת תיקי חקירה והשלכותיו הפוגעניות של הרישום המשטרתי ראו:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו לסגירת תיק חקירה בעילה של חוסר אשמה ראו בעמוד: חוסר אשמה.

עו”ד פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | עבירות סמים | גידול סמים | סגירת תיק פלילי | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט גידול סם – סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה במסגרת שימוע פלילי 5 (35) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר