ארכיון בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 25 Jun 2023 20:01:06 +0000

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה: ייצוג משפטי – בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – הליכים משמעתיים | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.

עובדי הרשויות המקומיות – דין משמעתי

בדומה לעובדי מדינה, כפופים גם העובדים ברשויות המקומיות לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
רשויות מקומיות לעניין זה הן עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים.
דיני המשמעת ברשויות המקומיות מוסדרים בעיקרם בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, כמו גם בהוראות תקנון שירות המדינה, התקשי”ר, אשר אומצו על ידי השלטון המקומי.
כמו כן, מחויבים עובדי רשויות מקומיות להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת ברשות המקומית בה מועסקים ולנהוג בהתאם לכל תקנה או נוהג המקובלים ברשות, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל להגשת קובלנה משמעתית כנגדם, לחקירה משמעתית ולהעמדה לדין משמעתי.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:

עבירות המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח– 1978, מגדיר מהן עבירות משמעת של עובד רשות מקומית, וכך קובע סעיף 9 לחוק:

“עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5) השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

(7) עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, “חוב סופי” – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

(9) הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע”ז-2016″.

ניתן לראות כי חלק ניכר מ”עבירות המשמעת” מוגדרות בחוק באופן כוללני, כך שלמעשה קשת רחבה ובלתי מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית, ולהוביל להליכים משמעתיים כנגד עובד הרשות ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד רשות מקומית עלול למצוא עצמו נתון להליך משמעתי ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
יחד עם זאת, לצד הרקמה הפתוחה של “עבירות הסל” כגון התנהגות שאינה הולמת, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות ספציפיות הנפוצות בקרב עובדי רשויות מקומיות. כך למשל;
- דיווחים כוזבים.
- ביצוע עבודת חוץ ללא היתר.
- התבטאות לא הולמת.
- אלימות פיזית ומילולית.
- איומים.
- מרמה והפרת אמונים.
- ניגוד עניינים.
- התרשלות בביצוע התפקיד.

קובלנה משמעתית וחקירה משמעתית נגד עובדי הרשויות המקומיות

הליך משמעתי נגד רשות מקומית יחל ככלל עם הגשת תלונה / קובלנה כנגדו לתובע, אשר מונה ע”י ראש הרשות המקומית. בחלק מן המקרים, תהא זו תלונה אנונימית, שתוביל לבירור משמעתי.
התובע יבחן את התלונה / הקובלנה ואף רשאי להורות על חקירה בעניין, באמצעות חוקר שימונה על ידי ראש הרשות המקומית. בתוך כך, יהיו התובע או החוקר רשאים לגבות עדויות מעדים ומעובד הרשות המקומית החשוד בעבירת משמעת.
עובד רשות מקומית, שנודע לו כי הוגשה נגדו תלונה / קובלנה משמעתית או מתנהלת בעניינו חקירה בחשד לביצוע עבירות משמעת – חשוב שיקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני משמעת כבר בשלב הראשוני ועוד בטרם ימסור גרסה כלשהי לחוקר או לתובע.
ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב הראשוני בו מתבררים חשדות בנוגע לעבירות משמעת מצד עובד הרשות המקומית עשוי להשפיע על המשך ההליך וכמובן על תוצאותיו, להוביל לאי העמדה לדין משמעתי ולסיום הפרשה בצורה הטובה ביותר עבור עובד הרשות המקומית.
עם מיצוי הבירור והחקירה, ככל שהתנהלה חקירה, יחליט התובע האם קיימות ראיות מספיקות לאישום והאם להגיש נגד עובד הרשות המקומית תובענה לבית הדין למשמעת. יש לציין כי אף אם יחליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין משמעתי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייב את התובע להעמיד את העובד לדין.

עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

סדרי דין בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

ככל שיוחלט להעמיד את עובד הרשות המקומית לדין משמעתי, תוגש נגדו תובענה לבית הדין למשמעת וייקבע דיון בתובענה. בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות הם אותם סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963, וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד הרשות המקומית להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה עובד הרשות באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד הרשות רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של העובד ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות את עונשו של העובד.

העונשים שמוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד רשות מקומית

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להטיל על עובד רשות מקומית שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, והם כדלקמן:
- התראה.
- נזיפה.
- שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, לתקופה שיקבע.
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע.
- הפקעת משכורת שלא תעלה על ששה חדשים.
- העברה למשרה אחרת, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע.
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים, או תוך תשלום פיצויי פיטורים למי שהעובד חייב בפרנסתם.
- פיטורים על תנאי.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.
- פסילה לעבודה ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.

פומביות ופרסום בנוגע להליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות

לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.

הליכי ערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

עובד רשות מקומית שמוגשת נגדו תובענה משמעתית לבית הדין, ככלל ימצא את עצמו ב”מחוזות חדשים” שאינם מוכרים לו;
ראשית, ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, כך שעובד רשות מקומית, שאינו עוסק בעריכת דין, יהיה ככלל חסר את הכלים, הידע המשפטי והניסיון, הנחוצים להתגוננות בהליך המשמעתי.
כפועל יוצא, עובד הבוחר לייצג את עצמו בהליך המשמעתי ימצא עצמו “בעמדת נחיתות” אל מול התובע המנוסה בהליכי משמעת וקרוב לוודאי יתקשה לבנות קו הגנה אפקטיבי ולנהל את הגנתו בעצמו בבית הדין.
לא זו אף זו, פעמים רבות הניסיון לנהל את ההגנה באופן עצמאי, ללא ייצוג משפטי, אף עלול לעלות לעובד בנזקים שיגרום לעצמו, כלל מבלי להיות ער לכך.
שנית, באופן טבעי, הליך משפטי בו נדרש עובד רשות מקומית להתמודד עם אישום משמעתי התלוי ועומד נגדו יהיה זר לנוף חייו ומלחיץ עבור העובד. הדבר נכון ביתר שאת נוכח ההשלכות הכבדות שעלולות להיות להליך המשמעתי על העובד – החל מפגיעה בשכרו ודרגתו, דרך אובדן תפקיד ועד לפיטורים ופגיעה בזכויות סוציאליות.
על כן, על מנת לצלוח את ההליך תוך שמירה על זכויותיו ולסיימו על הצד הטוב ביותר, חשוב שהעובד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר ייצג אותו בהליכים בפני בית הדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה בעניינים פליליים ומשמעתיים, בנושאים הבאים;
יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשויות מקומיות. בהקשר זה ראו: השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו גם:
- הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה.
כמו כן ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | תובענה משמעתית

הפוסט עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה 5 (70)

גיא פלנטר — Thu, 25 May 2023 18:54:18 +0000

השעיית עובדי רשויות מקומיות – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה לעובדי הרשויות המקומיות

מניעת השעיית עובדי רשויות מקומיות – משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי רשויות מקומיות אשר התגבשה כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר.

השעיה דחופה של עובדי רשויות מקומיות

בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 ולסעיף 46.216 לתקשי”ר, החלים בשינויים המחויבים גם על עובדי הרשויות המקומיות, לראש הרשות המקומית נתונה סמכות להשעות עובד בהשעיה דחופה, או להעבירו לתפקיד אחר ברשות.
השימוש בסמכות להשעות עובד רשות מקומית בהשעיה דחופה או בהעברה דחופה לתפקיד אחר קמה בהתקיים התנאים הבאים:
- יסוד סביר להניח שעובד הרשות המקומית עשה ביודעין אחד מאלו:
- מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה.
- הפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה.
- עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון.
- המשך עבודתו של העובד יביא לפגישה חמורה בשירות הרשות המקומית.
משך ההשעיה הדחופה או ההעברה הדחופה לתפקיד אחר, לא יעלה על 14 ימים, אולם רשאי ראש הרשות להאריך את ההשעיה לתקופה של עד 30 ימים.
בטרם קבלת החלטה על השעיית עובד רשות מקומית בהשעיה דחופה או העברה דחופה, יש לתת לעובד הזדמנות להביא טענותיו בפני ראש הרשות.

השעיה של עובד רשות מקומית בעקבות הליכים משמעתיים

ראש רשות מקומית, בהתייעצות עם מועצת הרשות או עם עדה מיוחדת שמינתה המועצה לנושא פיטורי עובדים, רשאי להשעות מעבודתו עובד רשות מקומית שהוגשה כנגדו תלונה או קובלנה על ביצוע עבירת משמעת.
תקופת ההשעיה הראשונית לא תעלה על 45 ימים, אך ראש הרשות רשאי, לפי בקשת תובע, להאריך מפעם לפעם את השעיה, ובלבד שסך כל ימי הארכה לא יעלה על 45 ימים נוספים.
במקרה בו בעקבות התלונה הוגשה נגד העובד תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת, רשאי ראש הרשות להשעות את העובד (או להאריך את תקופת ההשעיה שהחלה עם הגשת התלונה) עד לסיום ההליכים המשמעתיים.
בידי ראש הרשות סמכות לנקוט באמצעי פחות פוגעני בעובד, ובמקום להשעות את העובד כליל מהעבודה – להעבירו זמנית לתפקיד אחר ברשות המקומית.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות חקירה פלילית

עובד רשות מקומית שהחלה נגדו חקירה פלילית של המשטרה, בחשד לעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שנועץ ביועמ”ש הרשות, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
לבקשת ראש הרשות המקומית, רשאי בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להורות על הארכת תקופת ההשעיה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות הגשת כתב אישום

עובד רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום, רשאי בית הדין למשמעת, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד עד תום ההליכים הפליליים.
בית הדין יורה על השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום אם נוכח שבנסיבות העניין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות כתב אישום בגין עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע במסגרת תפקיד

ראש הרשות המקומית מחויב להודיע לבית הדין למשמעת מיד עם היוודע לו על עובד רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע עליו הוא אחראי במסגרת עבודתו.
בית הדין למשמעת יקיים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית העובד, בהקדם האפשרי.
בית הדין יורה על השעיית העובד עד תום ההליכים הפליליים נגדו, אלא אם שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעות את העובד ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע, בשל אי השעייתו של העובד.
עובד שהושעה יהיה רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בתום 6 חודשים בבקשה להפסיק את ההשעיה. אם החליט בית הדין לדחות את הבקשה, יהיה רשאי העובד לפנות בבקשה חוזרת בחלוף 9 חודשים, אלא אם התגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות, שאז יוכל להגיש בקשה להפסקת ההשעיה קודם לכן.

שיקולים רלוונטיים להחלטה האם להשעות עובד רשות מקומית בעקבות חקירה פלילית נגדו או הליכים משמעתיים

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה פרסם נוהל שכותרתו “השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה”, הקובע אמות מידה מנחות לקבלת החלטה בדבר השעיית עובד מדינה.
כל עוד לא פורסם על ידי משרד הפנים נוהל מקביל שיחול ספציפית על מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, על הרשויות המקומיות להיעזר בעקרונות המנחים שנקבעו בנוהל של נציבות שירות המדינה.
את הוראות הנוהל ניתן למצוא כאן: נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה.

עריכת שימוע בטרם החלטה האם להשעות עובד רשות מקומית או להעבירו זמנית לתפקיד אחר וחשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בשימוע

לעובד רשות מקומית שקיימת כוונה להשעותו או להעבירו לתפקיד אחר עומדת זכות שימוע;
בכל מקרה, ראש רשות מקומית לא ישעה עובד ולא יעבירו לתפקיד אחר, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לעניין ההשעיה או ההעברה לפני ראש הרשות המקומית או לפני מי שהוסמך לכך.
עובד שלא ימסור טיעוניו במסגרת הזמן שהוקצבה לשימוע, יראו אותו כאילו ויתר על זכותו לשימוע.
מטרת השימוע להבטיח הליך תקין והוגן כלפי העובד, על ידי כך שבפני ראש הרשות המקומית, בבואו להכריע בשאלת ההשעיה, תעמוד תמונה מקיפה של כלל הנסיבות והנתונים הרלבנטיים, לרבות גרסת העובד, עמדתו וההשלכות של השעיה על העובד.
לשימוע עשויות להיות השלכות משמעותיות בכל הנוגע לעתידו של עובד הרשות, שמו הטוב, מעמדו ומטה לחמו. כמו כן, בחלק מן המקרים, טיעונים המועלים במסגרת שימוע לעניין השעיה עשויים להשפיע גם על “ההליך העיקרי” לאורו התגבשה הכוונה להשעות את העובד, משמעתי או פלילי.
ככלל, בהודעה לעובד על אפשרות השעייתו יפורטו נימוקים כללים בלבד וכל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום או לא הוגשה נגדו תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת, לא יתאפשר לו לעיין בחומר החקירה שנאסף בעניינו הנוגע לחשדות. מכאן, שבשימוע לעניין השעיה שנערך לפני הגשת כתב אישום או תובענה משמעתית מתעורר קושי בהעלאת טיעונים הנוגעים למישור הראייתי של החשדות, כיוון בשלב זה העובד אינו חשוף לראיות שנאספו כנגדו.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד רשות מקומית שיש כוונה להשעותו יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בדין המשמעתי וייצג אותו בהליך השימוע.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – ייצוג משפטי לעובדי הרשויות המקומיות בשימוע לפני השעיה

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות בהליכים משמעתיים בכלל, ובשימוע לפני השעיה בפרט.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית בתחומים הבאים:
- יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
- ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשות מקומית.
- ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו:
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: עובד רשות מקומית.

עורך דין משמעתי

עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי | דין משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | עובדי הרשויות המקומיות | השעיית עובדי רשויות מקומיות – ייצוג משפטי | שימוע לפני השעיה

הפוסט השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה 5 (70) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (86)

גיא פלנטר — Thu, 02 Feb 2023 15:51:30 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, מקרה להמחשה – ביטול תובענה משמעתית.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו במסגרתו הובלנו לביטול תובענה משמעתית שהוגשה בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת רשות מקומית, הוגשה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות המייחסת לה אלימות כלפי פעוטה במעון.
במסגרת התובענה, התבקש בית הדין לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים ולהורות על השעייתה עד תום ההליכים המשמעתיים.
בעקבות מגעים שניהל עו”ד גיא פלנטר עם התובע, בוטלה התובענה המשמעתית.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.

התובענה המשמעתית שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת מועצה מקומית הר אדר, הוגשה תובענה משמעתית לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
- בעקבות מידע שהגיע מסייעות במעון בדבר שימוש בכח ע”י הנאשמת כלפי פעוטות, הוחלט להתקין מצלמות במעון.
- כנגד הנאשמת התקבלו תלונות של סייעות במעון על התנהלות אלימה כלפי אחת הפעוטות, בשתי הזדמנויות שונות.
- בהמשך, בדיקת המצלמות שהותקנו במעון, גילתה 2 אירועים בהם נקטה הנאשמת באלימות כלפי פעוטה במעון.
- במקרה אחד שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בזרועותיה של פעוטה בת שנתיים, משכה בהן בכוח, הפילה אותה ארצה ולאחר מכן הניפה אותה באוויר, תוך שהיא אוחזת בחולצתה.
- במקרה השני שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בידיה של אותה פעוטה בת שנתיים, ותוך שימוש בכוח, הטיחה אותה ארצה, והושיבה את הפעוטה בכוח.
- עוד סופר בתובענה המשמעתית כי הוגשה תלונה פלילית במשטרת ישראל על תקיפה, וכי נפתחה בעניין חקירה משטרתית.
בתאריך 30.10.19 בטרם העמידה הנאשמת ייצוג משפטי, התקיים שימוע לנאשמת בו הוחלט להשעות אותה מעבודתה ולהגיש כנגדה קובלנה משמעתית לבין הדין, תוך בקשה להאריך את השעייתה, עד תום ההליכים המשמעתיים בעניינה.

הוראות החיקוק לפיהן הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית.

בהתאמה לעובדות המיוחסות לה, הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית בכל אלו:
- בכך שעשתה מעשה או התנהגה באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978 ו/או
- בכך שלא קיימה את המוטל עליה כעובדת הרשות המקומית על פי הוראה מיוחדת שניתנה לה כדין – בעבירה בניגוד לסעיף 9(2) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).
- בכך שהתנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובד הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(3) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).

התובע עתר לגזור על הנאשמת פיטורים ללא פיצויים וביקש את השעייתה עד לתום ההליכים המשמעתיים כנגדה בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות.

עוד צוין בכתב בתובענה המשמעתית כי בנסיבות העניין החמורות, יתבקש בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים.
לבסוף, בהתאם להוראות סעיף 20(א)(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) עתר התובע להשעות את הנאשמת למשך 6 חודשים, או עד לתום ההליכים המשמעתיים בעניינה – לפי המאוחר.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות מורה על ביטול התובענה המשמעתית.

תיק המשמעת נקבע לדיון לפני עו”ד עינת איילון, אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בשלב זה, פנתה הנאשמת למשרדנו, על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
לאחר קבלת מלוא החומרים הנוגעים לאישום, בא בדברים עורך דין גיא פלנטר עם התובע המייצג את המועצה – עו”ד גילעד רוגל.
בעקבות מגעים אלו, סוכם על ביטול התובענה.
בתאום עם ההגנה, הגיש התובע בתיק המשמעת (עו”ד גילעד רוגל) הודעה לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על חזרתו מהתובענה המשמעתית וביקש לבטלה.
ביום 29.12.19 נעתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לבקשת התובע והורה כי התובענה תימחק.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הלקוחה ובהחלטת ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות לבטלה.

תיק משמעת 29/19, לפני הרכב אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, עו”ד ענת איילון.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.
לפרטים נוספים ראו:

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו: עובד רשות מקומית.
לאתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות ראו בעמוד – מרכז השלטון המקומי בישראל.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | ביטול תובענה משמעתית

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (86) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית המשפט המחוזי מבטל אמצעי משמעת של פיטורין שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות 5 (15)

גיא פלנטר — Tue, 30 Mar 2021 10:58:47 +0000

תמצית המקרה – ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

בית המשפט המחוזי בת”א – יפו (כב’ השופט גרשון גונטובניק) מקבל ערעור שהגיש משרדנו ומורה על ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על המערער.
בין המערער, מנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר ברשות מקומית במרכז הארץ, למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
הממונה למניעת הטרדה מינית של הרשות המקומית קבעה כי מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וכי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה. יחד עם זאת, ראתה הממונה על מניעת הטרדה מינית בחומרה קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
חרף קביעותיה של הממונה למניעת הטרדה מינית, הגישה הרשות המקומית תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער, על יסוד גרסתה (הכבושה והמאוחרת) של המתלוננת, גם מתן טובות הנאה, ניצול יחסי מרות והטרדה מינית.
בית הדין המשמעתי של עובדי הרשויות המקומיות זיכה את המערער מכל הטענות הנוגעות להטרדה מינית אולם בגין קיום מערכת יחסים אינטימית בשטח ביה”ס ובשעות העבודה גזר על המערער פיטורין.
בפסק דין מיום 9.3.21, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין והורה לרשות המקומית להחזיר את המערער לעבודה.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

התלונה שהוגשה כנגד המערער המייחסת לו הטרדה מינית, תוך ניצול יחסי מרות.

המערער בפרשה זו עובד רשות מקומית וותיק, אשר שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר.
בין המערער למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס וגם בשעות העבודה.
הפרשה החלה ביום בתאריך 20.2.19, כאשר מנהלת החשבונות הובלה על ידי בעלה אל חדרה של מנהלת בית הספר. במעמד זה ביקש בעלה ליידע את מנהלת ביה”ס כי גילה אודות מערכת יחסים בין אשתו למערער שכללה התכתבויות בעלות אופי מיני ודרש שהעניין יטופל. האישה, שנגררה למעמד זה ע”י בן זוגה, הצהירה כי “כל הדברים נעשו בהסכמה”.
למחרת, 21.2.19, התהפכה האישה וטענה בפני מנהלת ביה”ס והממונה למניעת הטרדה מינית בעירייה כי המערער הטריד אותה מינית תוך ניצול יחסי מרות. בשלב זה הפכה אפוא אותה מנהלת חשבונות ל”מתלוננת”.

קביעותיה של הממונה על מניעת הטרדה מינית: מדובר במערכת יחסים בהסכמה הדדית, לא היתה הטרדה מינית.

בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ערכה הממונה על הטרדה מינית בעירייה בירור בנוגע לתלונה.
לאחר שמיעת הצדדים, קבעה הממונה על הטרדה מינית כי היא נותנת אמון בגרסת המערער, אותה תמך בראיות חיצוניות, לפיה מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וקבעה כי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה.
יחד עם זאת, ראתה הממונה על הטרדה מינית בחומרה את העובדה כי מערכת היחסים התנהלה בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.

העירייה מגישה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו הטרדה מינית, וראש העיריה מורה על השעייתו עד תום ההליכים.

ביום 29.4.19 הוגשה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו התנהגות שפגעה במשמעת עובדי הרשויות המקומיות, התנהגות שאינה הולמת או עלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית והתנהגות בלתי הוגנת, עבירות לפי סעיפים 9(1), (3), (4) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל”ח – 1978.
התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער על יסוד גרסתה של המתלוננת גם מתן טובות הנאה ע”י מסירת מפתח לבית הספר בזמן חופשות על מנת לאפשר לה לבצע דיווחי נוכחות כוזבים.
עוד נטען בקובלנה, כי התקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות. אלמנט ההסכמה וההדדיות בו השתכנעה כאמור הממונה למניעת הטרדה מינית נעדר לחלוטין מן התובענה, ולמעשה, ייחסה הקובלנה למערער הטרדה מינית.
בתמצית, נטען בקובלנה כדלקמן;
- במסגרת תפקידו היה המערער אחראי אדמיניסטרטיבי על המתלוננת, מנהלת חשבונות בחטיבת הביניים של בית הספר ובכלל זה אחראי על חתימה ואישור דוחות הנוכחות של המתלוננת בסוף החודש, אישור חופשות מחלה, בדיקת התנהלותה לגבי ביצוע תשלומים לספקים, אישור בקשות לחופש, וכן נטען כי התקיימו ביניהם יחסי מרות.
- כמו כן נטען, כי המערער קיים עם המתלוננת יחסי מין בשטח ביה”ס בשעות העבודה ושלח לה תמונות ומסרונים מיניים במהלך שעות העבודה.
- עוד נטען, כי המערער העניק למתלוננת יחס מועדף בכך שנתן לה מפתח לבית הספר בזמן חופשות ביה”ס בחודשי הקיץ ובחופשת הפסח וזאת על מנת לאפשר לה להשלים מכסות שעות עבודה ולאפשר לה בכך לבצע דיווחי נוכחות כוזבים ביחס לשעות בהן לא עבדה בפועל.
כשבוע לאחר הגשת התובענה הודיע ראש העיריה למערער על החלטה להשעותו עד תום ההליכים בתובענה.

הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – זיכוי מהטרדה מינית.

בתאריך 2.10.19 ניתנה הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתה זיכה את המערער מהטרדה מינית.
בתמצית, פסק בית הדין:
- בניגוד לתלונת המתלוננת נפסק, כי מערכת היחסים בין המערער למתלוננת היתה הדדית.
- בית הדין דחה את גרסת המתלוננת גם לעניין מתן טובות הנאה ויחס מועדף, וקבע כי לא הוכח שהמערער ידע על דיווחיה הכוזבים.
- עוד הוסיף ביה”ד וקבע, לעניין מהימנות המתלוננת, כי היא מבקשת למזער את חלקה בפרשה שחשיפתה הסבה לה פגיעה במשפחתה, באופן שלדעת בית הדין פגם באובייקטיביות שלה.
- הגם שהתקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות לפי פרשנות מרחיבה של הפסיקה (שכן נפסק כי לא התקיימו ביניהם פערי מעמדות מובהקים), לא ניצל המערער את מרותו כלפי המתלוננת.
בעניין קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, לא היתה כל מחלוקת בין הצדדים ועל כן הורשע המערער על פי הודאתו בהתנהגות בלתי הולמת.

גזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – חרף הזיכוי מהטרדה מינית – פיטורין לאלתר.

לאחר מן הכרעת הדין נשמעו טיעוני הצדדים לאמצעי המשמעת. בעוד התביעה עתרה בטיעוניה להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין ופסילה משירות ציבורי, עתרה ההגנה להסתפק בתקופת ההשעיה הארוכה ולהשית על המערער אמצעי משמעת צופים פני עתיד בדמות פיטורין על תנאי, לצד נזיפה.
בתאריך 12.8.20 ניתן גזר דין ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתו הורה על פיטוריו של המערער לאלתר תוך שמירה על זכויות ממוניות וסוציאליות ורישום נזיפה בתיקו האישי.
נוכח זיכויו מעבירה של הטרדה מינית, החליט בית הדין שלא לפסול את המערער מהשירות הציבורי.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין – בית המשפט המחוזי מקבל את ערעור משרדנו.

על החלטת בית הדין הנכבד להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין הגיש משרדנו ערעור לבית המשפט המחוזי בת”א – יפו.
חרף התנגדות העירייה, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת משרדנו ועיכב את עונש הפיטורין, עד למועד שמיעת הערעור.
ביום 9.3.21 קיבל בית המשפט המחוזי (כב’ השופט גרשון גונטובניק) את הערעור שהגיש משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות שכן קבע שאמצעי המשמעת של פיטורין אינו מידתי בנסיבות העניין.
בית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית הדין, על מנת שישקול להטיל על המערער אמצעי משמעת הכוללים הפקעת משכורת ו/או הורדה בדרגה או הקפאתה, לתקופה שלא תעלה על שנה + פיטורין על תנאי למשך 3 שנים ונזיפה.
בין היתר פסק בית המשפט המחוזי בהחלטתו לבטל את אמצעי המשמעת של פיטורין כדלקמן (ההדגשות שלנו):

“יש לזכור ולהזכיר, ששיקול הדעת של גורמי המשמעת אינו מוחלט. וככל שפגיעתם של אמצעי המשמעת המוטלים על העובד היא רבה יותר, כך על התשתית העומדת בבסיסם להיות מובהקת יותר ועמוקה יותר. והדברים נכונים במיוחד שעה שעל הפרק עומד אמצעי הפיטורים ממקום העבודה. פיטורים הם בגדר צעד דרסטי. הם עלולים לגדוע את מטה לחמו של עובד הציבור, וככל שהם מוטלים בגיל מבוגר יותר, כך גם פגיעתם רבה יותר. על רקע זה, וכפי שקבעה חברתי, כב’ השופטת לבהר-שרון “הסנקציה של פיטורים היא אחת הסנקציות החמורות, ואין מקום להטילה אלא במקרים ראויים“”.

“…בנסיבות המקרה הנוכחי יש לשבח את בית הדין על מלאכת קביעת העובדות שביצע. הוא פעל בזהירות ראויה לציון, במיוחד נוכח עוצמת המטענים הרגשיים שמטבע הדברים ליוו את ההליך. כתוצאה ממלאכה זו התוצאה העובדתית הסופית שונה משמעותית מזו שנטענה בתובענה המשמעתית מלכתחילה. לא נמצאה הטרדה מינית; לא נמצא ניצול של יחסי מרות, וגם יחסי המרות עצמם מצויים במעטפת המרחיבה שלהם כפי שקבע בית הדין. נדחו טענות להתעלמות מדיווחים כוזבים שהגישה המתלוננת. לא הוכח שהמערער הבטיח למתלוננת דבר מה. נקבע שמערכת היחסים הייתה הדדית, ועוד נקבע ששני הצדדים היו בכירים יחסית ו”לא מתקיימים פערי מעמדות מובהקים ביניהם” כלשון בית הדין.

אכן, המערער והמתלוננת מימשו את מערכת היחסים ביניהם גם בשטח בית הספר, אולם כאן יש לשאול את השאלה האם – כשאלה הן הקביעות – מתבקש ומתחייב שימוש באמצעי המשמעת של פיטורין? בעיני זוהי מסקנה מרחיקת לכת.”

“בית הדין קבע שההתנהלות של המערער ושל המתלוננת הצדיקה שימוש באמצעים משמעתיים, אולם יש להימנע מהצבת רף אמצעי המשמעת במקום לא מידתי. זאת משום שמצווה על בית הדין לנהוג מידה שווה במקרים שווים, שאין ביניהם שוני רלוונטי. זוהי מצוות החובה לנהוג בשוויון, החלה על כל רשות מינהלית, ובית הדין בא בקהל הרשויות הכפופות בתחולה ישירה לכללי המשפט הציבורי.

אם נקבל אמת מידה זו במקרה הנוכחי, משמעות הדברים היא שבכל המקרים האחרים הדומים במהותם יידרש מימוש אמצעי המשמעת של פיטורין. מכאן שבכל מקרה שבו עובדים יתקשרו במערכת יחסים אינטימית, והם יהיו בכירים יחסית, ויממשו אותה במקום העבודה המשקף ערכים חינוכיים או ציבוריים חשובים, יהיה מקום לפטרם. יהיה מקום להכות בחרב הפיטורין גם כאשר לא יהיה מדובר בניצול של יחסי מרות, לא מדובר בהטרדה מינית, ואין בנמצא פערי כוחות בין הצדדים לקשר. זוהי תוצאה קשה שאינני סבור שהיא הולמת בנסיבות העניין. כל זאת עומד על כנו עוד לפני שנלקחו בחשבון הנסיבות האישיות של המערער. ב”כ המשיבה ציין כי גישה זו שהובעה אגב הישיבה שהוקדשה לשמיעת הטענות בערעור משקפת את מידת החסד והרחמים שהפגין בית המשפט ולא היא. זוהי מצוותה של המידתיות המחייבת במלאכת גזירת הדין המשמעתי. לא חסד כי אם זכות, שבצידה חובה ואת החובה יש לקיים.”

“… ועל כך יש להוסיף שבנסיבות העניין התובענה המשמעתית הראשונית שעמה התמודד המערער הייתה חמורה עוד יותר ובמידה ניכרת. המערער הואשם בהטרדה מינית. בניצול יחסי מרות. בהשלמה עם דיווחים כוזבים. כזאת נמצא לייחס לו למרות הקשיים עליהם עמדה הממונה על מניעת הטרדות מיניות ברשות. כאשר בוחר קובל משמעתי לייחס לנקבל אחריות בהיקף ניכר, ונמצא לזכותו מחלקים משמעותיים ממה שיוחס לו, הדבר צריך למצוא את ביטויו גם באמצעי המשמעת שיוטלו עליו בסוף הדרך.”

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין במלואו, ללא פרטים מזהים של המעורבים ואף ניתן להורידו. פסק הדין פורסם בנבו.

עב”י (תל אביב – יפו) 24338-09-20 פלוני נגד הרשות המקומית, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בפני כב’ השופט גרשון גונטובניק. את המערער ייצגו בתיק זה עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו בעוד הרשות המקומית יוצגה ע”י עו”ד אלון לוריה.

ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

לפרטים נוספים אודות תחום עיסוק זה של משרדנו ראו:
- עובדי רשויות מקומיות ועירייה: ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
- השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה וכן ראו: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין שנגזרו ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות | עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עורך דין הטרדה מינית

הפוסט בית המשפט המחוזי מבטל אמצעי משמעת של פיטורין שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות 5 (15) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים 5 (18)

גיא פלנטר — Tue, 18 Feb 2020 18:38:51 +0000

הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי במשפט פלילי ובדין משמעתי.

הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ההשלכות היחודיות.

כל האמור כאן רלוונטי ביחס לכ- 80,000 עובדי רשויות מקומיות המועסקים ב- 255 רשויות מקומיות ברחבי הארץ (מהן 76 עיריות, 125 מועצות מקומיות, 52 מועצות אזוריות ושתי מועצות תשתיתיות).
להגשת כתב אישום כנגד עובדי רשויות מקומיות השלכות יחודיות; מעבר לאיום על חירותם ושמם הטוב, חשופים עובדי רשויות מקומיות גם להשעיה זמנית (במקרה שלא הושעו כבר במהלך החקירה הפלילית) וההליך הפלילי מאיים גם על המשך עתידם ברשות המקומית.
הגשת כתב אישום כנגד עובד רשות מקומית מחייבת אם כן התגוננות – הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי – ולכן, בבחירת ייצוג משפטי, על עובד הרשות המקומית להקפיד ולבחור עורך דין העוסק בשני המישורים כאחד.
בכל הנוגע לדרכי התמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח-1978.

דיני המשמעת החלים על עובדי רשויות מקומיות מוסדרים בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978.
בכפוף למספר סייגים, מחיל חוק זה את הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, על עובדי הרשויות המקומיות.

שיפוט פלילי של עובד רשות מקומית – לא שולל שיפוט משמעתי.

בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, שחל כאמור על עובדי רשויות מקומיות:
- ניתן להעמיד עובד רשות מקומית הן לדין פלילי והן לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל;
- וכן – ניתן לנקוט כנגד עובד רשות מקומית באמצעי משמעת אף אם כבר נענש או אפילו זוכה על אותו מעשה או מחדל בהליך הפלילי בבית המשפט.
עובד רשות מקומית שנפתחה כנגדו חקירה פלילית, צפוי אם כן ל”מתקפה” הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי (ולכן כאמור, זקוק לייצוג משפטי שיתן לו מענה בשני המישורים כאחד).

עיכוב ההליך המשמעתי כנגד עובד רשות מקומית עד לסיום ההליך הפלילי.

יחד עם זאת, ככלל, מדובר ב”מתקפה מדורגת”; כאשר מדובר באותו מעשה או מחדל, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים.
במילים אחרות – תחילה יתמודד עובד הרשות המקומית עם המישור הפלילי, ועם סיומו, יתמודד עם המישור המשמעתי.
כלל זה תקף בין אם הוגשה קובלנה משמעתית כנגד עובד הרשות המקומית לפני הגשת כתב האישום, ובין אם הוגשה הקובלנה לאחר הגשת כתב האישום, בכפוף לכך שמדובר באותו מעשה או מחדל.
הכלל תקף גם כאשר היועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות שבכוונתו להגיש כתב אישום על אותו מעשה או מחדל – כלומר, ההליכים המשמעתיים יעוכבו עד גמר ההליכים הפליליים.
הסתיימו ההליכים הפליליים נגד עובד הרשות המקומית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשכו ההליכים המשמעתיים נגד עובד הרשות המקומית.
לכלל על פיו הליכים משמעתיים יעוכבו עד לסיום ההליכים הפליליים 2 חריגים:
- עובד הרשות המקומית שהוגשה כנגדו הקובלנה המשמעתית הסכים שישפט תחילה בבית דין למשמעת;
- בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים את ההליכים המשמעתיים להליכים הפליליים.

השעיית עובד רשות מקומית שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב אישום.

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח-1978 קובע את סמכותם של ראש רשות מקומית ובית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב אישום.
בכל הנוגע להליכי השעיה של עובדי הרשיות המקומיות ראו: השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.

דיווח על גניזת תיק חקירה או על הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית.

בעקבות הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, או גניזת תיק חקירה פלילי שהיה תלוי ועומד כנגד עובד רשות מקומית מועבר דיווח מרשות התביעה הרלוונטית ליועץ המשפטי של הרשות המקומית הנוגעת לעניין, עם העתק ליועץ המשפטי של משרד הפנים (הנחיה מספר 3.9, בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה “דיווח על גניזת תיק חקירה או על הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה, עובד רשות ציבורית אחרת הכפוף לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, עובד רשות מקומית ובעל מקצוע רפואי”).
הדיווח המועבר כולל העתק מכתב האישום עצמו.
באופן זה מיודעת הרשות המקומית אודות הגשת כתב אישום או סגירת תיק חקירה נגד עובדיה, ומשנתקבל דיווח כזה, בוחנת הרשות המקומית האם לנקוט כנגדם בהליכים משמעתיים (לרבות הליכי השעיה או העברה לתפקיד אחר).

הגשת תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

עובד רשות מקומית שהורשע בעבירה שיש עימה קלון אשם בעבירת משמעת (בהתאם להוראות סעיף 9(6) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978) ותוגש כנגדו תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, בשל הרשעתו בפלילים.
בדומה לדיווח אודות גניזת תיק חקירה או על הגשת כתב אישום, קיימת הנחיית פרקליט מדינה בכל הנוגע לדיווח על סיום הליכים פליליים; להנחיה עצמה ראו: הנחיה מספר 10.2, הנחיות פרקליט המדינה, שכותרתה “דיווח על סיום הליכים פליליים שנוהלו נגד עובד מדינה, עובד רשות ציבורית אחרת הכפוף לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, עובד רשות מקומית ובעל מקצוע רפואי”.
בהתאם להנחיה זו:
- מועבר דיווח על הכרעת דין או גזר דין שניתנו בעניינו של עובד רשות מקומית, מרשויות התביעה ליועץ המשפטי של הרשות המקומית הנוגעת לעניין, עם העתק ליועץ המשפטי של משרד הפנים.
- לדיווח מצורף העתק מהכרעת הדין או מגזר הדין, וכן מועברת התייחסות לשאלת העמדתו של עובד הרשות המקומית לדין משמעתי, ככל שהדבר רלוונטי ומועיל לדעת התובע.
באופן זה, עם סיום ההליך הפלילי, מוצאים עצמם עובדי רשויות מקומיות בתחילתו של הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, הליך שנקרא – “תובענה לאחר הליך פלילי”.
להרחבה בעניין זה וכן לדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו ראו:
- בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
- תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.
- גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ”ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות במישור הפלילי והמשמעתי.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות, הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים ומשמעתיים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום ותובענות משמעתיות. בהקשר זה ראו:

ייצוג משפטי לעובדי הרשויות המקומיות בהליכים פליליים.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות המתמודדים עם הליכים פליליים – בכל הערכאות הפליליות ובכל רחבי הארץ.
בכל הנוגע לדרכי התמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
להלן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעניינם של עובדי רשויות מקומיות במישור הפלילי:

ייצוג משפטי לעובדי הרשויות המקומיות בהליכים משמעתיים.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי הרשויות המקומיות שמתגבשת כוונה להשעותם או להעבירם מתפקידם בעקבות פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום כנגדם. בהקשר זה ראו:
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות שהוגשה כנגדם תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו:
בהקשר לייצוג עובדי מדינה ועובדי גופים ציבוריים בעקבות הגשת כתב אישום ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.

עורך דין פלילי | עורך דין משמעתי

הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי במשפט פלילי ובדין משמעתי | כתב אישום | ביטול כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים 5 (18) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר