ארכיון גניבה מרכב - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה 5 (55)

גיא פלנטר — Mon, 01 Jul 2024 13:24:11 +0000

חנינה מהנשיא – ייעוץ וייצוג משפטי בהגשת בקשת חנינה

בעמוד זה נעסוק בכל ההיבטים הקושרים להגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה ונשתדל להשיב בתמצית לכל השאלות בנושא.
לקראת סוף עמוד זה נציג בקשת חנינה לדוגמא שהגשנו, שהתקבלה על ידי נשיא המדינה.

חנינה מהנשיא, הכל על הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה

מה היקף סמכות החנינה?

סמכות החנינה של נשיא מדינת ישראל עוגנה בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה הקובע:

(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.

נשיא המדינה הוסמך אם כן:
- לפטור כליל מכל עונש שנגזר על ידי בית המשפט;
- להמתיק עונש בדרך של הפחתת העונש;
- להמתיק העונש בדרך של המרתו לעונש אחר, פחות חמור.
- לקצוב עונש מאסר עולם.
לצד סמכויות אלו, הוסמך נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם ולקבוע כי עבירה שעבר אדם תתיישן או תימחק, על כך ראו בנפרד בהרחבה, בעמוד – מחיקת רישום פלילי.
על ייחודה של סמכות החנינה ועוצמתה, עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “…סמכות החנינה כרוכה מטיבה בהתערבות בפעולת רשויות המדינה האחרות. מתן חנינה או קיצור תקופת העונש שנגזרו על עבריין יש בהם משום התערבות בקביעת הרשות השופטת שפסקה את הדין וגזרה את העונש, כמו גם התערבות בעבודת הרשות המבצעת, שחקרה, העמידה לדין ואחראית על ביצוע -גזר הדין.

במקרים מסוימים, מתן חנינה או הקלה בעונש משמעם אף התערבות בפעולת הרשות המחוקקת. כך, למשל, מקום בו נקבעו לעבירה עונשי מינימום או חובת הפעלת מאסר על תנאי, שהחנינה מונעת את הפעלתם.

השילוב שבין שיקול הדעת הרחב הכרוך בהפעלת סמכות החנינה והכוח שבידי נשיא המדינה לשנות החלטות והכרעות של הרשויות האחרות, הוא שהופך את סמכות החנינה לסמכות מיוחדת בעלת עוצמה ייחודית.”

מתי תוענק חנינה?

ראשית יש להדגיש, כי מוסד החנינה לא מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט.
החנינה שמורה למקרים חריגים בלבד, ותוענק ע”י הנשיא רק בנסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
איזה נסיבות יצדיקו חנינה? על השיקולים השונים המנחים בעניין מתן חנינה – ראו בהמשך עמוד זה.

הצורך בקבלת הסכמת שר המשפטים למתן חנינה

סמכות החנינה של נשיא המדינה לא עומדת בפני עצמה. עמד על כך בית המשפט העליון (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)‏‏:

“לצד סמכות זו נקבע, בסעיף 12 לחוק היסוד, כי חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי, ובכלל זה חתימתו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה.

בהחלטה מיום 17.4.1949 הסמיכה הממשלה את שר המשפטים לקיים בחתימתו את מסמכיו הרשמיים של הנשיא בענייני חנינה והקלה בעונש”.

הדרישה לחתימת קיום של שר המשפטים מהווה את הליך הבקרה המרכזי על הפעלת סמכות החנינה של הנשיא. על הליך בקרה זה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)

“עקרונות היסוד של המשטר בישראל מחייבים קיומם של הליכי בקרה על הפעלת סמכות החנינה של נשיא המדינה המוצאים ביטויים בחתימת הקיום של שר המשפטים. הליכי הבקרה, כאמור לעיל, אינם הופכים את שר המשפטים לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא המדינה, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל”.

לשר המשפטים שיקול דעת אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה.
בידי שר המשפטים אף למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל, באי מתן חתימת הקיום שלו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש.
יחד עם זאת, שר המשפטים לא יתן את הסכמתו לחנינה, כך נפסק, רק במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, בהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה.

הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה – תשובות לשאלות נפוצות

מי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא?

בקשת חנינה לנשיא יכולים להגיש:
- האדם עצמו, שבקשת החנינה נוגעת אליו.
- בני משפחה מדרגה ראשונה של האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.
- עורך דין מטעם האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.

מתי ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא?

אמנם בפרשת “קו 300” זכו בכירי השב”כ בחנינה עוד בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, אולם שם היה מדובר במקרה חריג מאוד, וככל הנראה – חד פעמי.
ככלל, ניתן להגיש בקשת חנינה רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים והפיכתו של פסק הדין לחלוט (כלומר שלא ניתן לערער עליו וכל ההליכים לגבי הסתיימו לרבות בקשות לשפטים חוזרים ודיונים נוספים).
לפני סיום כל ההליכים המשפטיים תידחה הבקשה על הסף, והנשיא כלל לא ידון בבקשת חנינה.

האם ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה?

לא ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה.
יחד עם זאת – ניתן להגיש את בקשת החנינה שוב.

כמה פעמים ניתן להגיש בקשת חנינה?

אין מגבלה בכמות הפעמים שניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.
יחד עם זאת ברור, שאם כבר נדחתה בקשת חנינה קודמת, ולא חל שינוי משמעותי בנסיבות ממועד הגשת הבקשה הקודמת – אין טעם להגיש בקשה חדשה.
מהו “שינוי נסיבות” המצדיק הגשת בקשת חנינה נוספת? על כך יש להתייעץ עם עורך דין, שכן יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.
ככלל, בקשות שהוגשו בטרם חלפו 6 חודשים ממועד ההחלטה הקודמת – לא יטופלו.
אדם שזכה לחנינה בעבר, יכול לבקש חנינה שוב שכן אין מגבלה למספר החנינות שניתן לקבל.

באיזה עונשים יכול נשיא המדינה להתערב ולהקל, במסגרת סמכות החנינה?

הנשיא מוסמך להקל בעונשים הבאים שהוטלו על ידי בתי המשפט:
- עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
- עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
- מאסר על תנאי.
- צו שירות מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של”צ).
- קנס, לרבות קנס מינהלי וקנס שנגזר בבית משפט לתעבורה.
- פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.
- הורדה בדרגה צבאית ובקשה להשבת דרגה צבאית.
- הקלה בעונש התליית רישיון שהוטל בעקבות הליכי משמעת – בהקשר זה ראו בעמוד: חנינה משמעתית.
באשר לעונש של מאסר עולם, מוסמך הנשיא לקצוב את העונש, ואף לתת הקלה נוספת בעונש מאסר עולם שכבר נקצב בעבר.

על מה לא חלה סמכות החנינה של הנשיא?

סמכות החנינה של הנשיא לא חלה על כל אלה:
- תיקי משטרה סגורים; בענין זה ראו:
- תיקי משטרה פתוחים, הממתינים לבירור דין (תיקי מב”ד). בעניין זה ראו: סגירת תיק פלילי.
- תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.
- רישום פלילי שכבר נמחק לפי הוראות חוק המידע הפלילי.
- בקשות הנוגעות לחופשות אסירים מהכלא, לתנאי כליאה, לשחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם.

האם לנפגעי עבירה יש זכות להביע עמדה בנוגע לבקשת חנינה?

התשובה חיובית.
בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, זכאים נפגעי עבירות מין או אלימות לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, אם ביקשו זאת.
לא אחת, נעזרים נפגעי עבירה בייצוג משפטי של עורך דין כאשר הם מבקשים להביע את התנגדותם לחנינה.
בהקשר זה ראו – נפגעי עבירה ייעוץ וייצוג משפטי.

מה הם השיקולים לקבלת חנינה מהנשיא?

שיקולי חסד ורחמים

שיקולי הנשיא להעניק חנינה או להקל בעונש הינם בעיקרם שיקולים של חסד ורחמים.
בהקשר לסמכות החנינה רואים את נשיא המדינה:

“…כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי-המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג” (ח’ ה’ כהן המשפט [30], בעמ’ 296).

על כך ששיקולי חסד ורחמים מנחים את נשיא המדינה בכל הנוגע לסמכות החנינה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (הנשיא אגרנט בבג”ץ 177/50 ראובן נ’ יו”ר וחברי המועצה המשפטית):

“…טמונה בחובה של החנינה נימה של סליחה או כפרה… מדת הרחמים, ולא מדת הדין, היא העולה במחשבתנו כשאנו משווים לנגדנו את העבריין העומד, כשהוא ‘מלא עוון’, ומפיל תחינתו לחנינה לפני הרבון, שהנהו בבחינת ‘מלא רחמים'”

על שיקוליו של נשיא המדינה בהפעלת סמכות החנינה עמד בית המשפט העליון גם באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “סמכות החנינה היא סמכות ייחודית ומיוחדת. היא אינה מופעלת בהתאם לכללים נוקשים, ומרכיב שיקול הדעת בה מרכזי.

בהפעלה של סמכות החנינה מתערבבים זה בזה שיקולי חסד ורחמים שטמון בהם יסוד של סליחה ומחילה לצד שיקולים הנוגעים לטובת הציבור בכללותו.

“הרעיון המקורי שמאחורי סמכות החנינה”, קבע מ”מ הנשיא (כתוארו אז) ש’ אגרנט … “הוא שיש בשימוש בסמכות זו נימה של סליחה וכפרה; דבר הפעלתה נעוץ במידת הרחמים, להבדיל ממידת הדין; משמעות המעשה הזה היא שנעשה חסד עם האדם שניחן…”.

שיקולים הנוגעים למצב בריאותי או נפשי

על כך שבהפעלת סמכות החנינה יכול נשיא המדינה לשקול שיקולים הנוגעים למצבו הבריאותי או הנפשי של המבקש עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010).

“סמכות החנינה גם מאפשרת לנשיא לשקול שיקולים – שרשויות המדינה השונות אינן יכולות לשקול במסגרת תפקידן, בהם שיקולי חסד ורחמים, או שיקולים שעשויים להצדיק הקלה בעונש עקב מצב בריאותי או נפשי”.

תיקון תוצאות לא צודקות, הנובעות מנוקשות מערכת המשפט

בהפעלת סמכות החנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים הנוגעים לעשיית צדק.
בפרשת זוהר הנ”ל הסביר בית המשפט העליון שסמכות החנינה הינה סוג של מנגנון בקרה על פעולת רשויות המדינה, לשם עשיית צדק:

“סמכות החנינה מאפשרת לנשיא המדינה לפעול בגמישות הנדרשת לעיתים על מנת למנוע מיצוי דין הנובע מן האחידות בדרישות החוק. הדוגמא המובהקת לכך היא הסמכות לקצוב את עונשם של נידונים למאסר עולם”.

כאן התייחס בית המשפט העליון למצבים, בהם ראו עצמם בתי המשפט מחויביים לגזור את הדין בצורה מסוימת, בשל עקרון אחידות הענישה, אולם הגיעו בשל כך לתוצאות לא צודקות. למצבים כאלה, מוסד החנינה נועד לתת מענה.

תיקון עיוות דין או טעות משפטית, או מתן מענה לעונש לא מידתי

בדומה, עמד בית המשפט העליון בפרשת זוהר הנ”ל על כך שחנינה מהנשיא ניתנת גם במקרים של חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית, שוב במסגרת אותו מנגנון בקרה על פעולות רשויות המדינה ולשם עשיית צדק:

“…סמכות החנינה מאפשרת “תיקון” הרשעה בפלילים מקום בו ישנו חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית. אמנם במשפטנו מקובל להעלות טענות כאלה בהליך של משפט חוזר, אך הן עשויות להיות רלוונטיות גם להפעלה של סמכות החנינה”.

על כך שבבואו לשקול האם להעתר לבקשת חנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים של עשיית צדק, עמדה היועצת המשפטית לנשיא המדינה במאמר המפורסם באתר של בית הנשיא. לדבריה, מוסד החנינה בישראל משמש:

“…מעין מנגנון לתיקון הצדק הבלתי מושלם של ההליך המשפטי. “שסתום ביטחון”, המאפשר עשיית צדק במקרים בהם המערכת המשפטית אינה יכולה לתת מענה הולם”.

לשיטתה, סמכות החנינה פותרת קשיים שנובעים מחוסר גמישותה של מערכת המשפט, והיא מציגה את הדוגמאות הבאות בהקשר זה:
- מצבים, בהם המחוקק לא הותיר בידי בית המשפט שיקול דעת, ובית המשפט מחויב לגזור את הדין בצורה מסוימת;
- למשל, בעבירות בהן קבע המחוקק עונשי חובה, כאשר עונש החובה שגזר בית המשפט לא הלם את המקרה שבפניו.
- או למשל ביחס לכלל הקובע כי בית המשפט יכול להאריך עונש מאסר על תנאי רק פעם אחת.

שינוי משמעותי בנסיבות המצדיק חנינה מהנשיא

גזר הדין מסיים את ההליך הפלילי בתוצאה עונשית מסויימת, תוצאה שבית המשפט ניסה שתהיה בהלימה לנסיבות ביצוע העבירה, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולשיקולי ענישה אחרים.
אולם לא אחת, לאחר מתן גזר הדין, חלים שינויים דרמטיים בחייו של הנאשם או הקרובים אליו, שינויים שכמובן לא נלקחו בחשבון במעמד מתן גזר הדין.
שינויים משמעותיים בנסיבות שהנשיא יכול לקחת בחשבון במניין שיקוליו האם להעתר לבקשת חנינה כוללים:
- הליכי שיקום חריגים.
- מצב רפואי או נפשי של הנאשם או קרובי משפחתו.
- אסונות משפחתיים או ארועים אחרים שיוצרים מצוקה קשה או צורך חיוני כלשהו.
- כך למשל, באותו מאמר של היועצת המשפטית של בית הנשיא, מוזכר מקרה שזכה לחנינה מהנשיא – נאשמת צעירה, שבטרם תחילת ריצוי מאסרה בכלא בגין עבירת רכוש קלה, נאנסה.
- שינויים במדיניות הענישה לאחר מתן גזר הדין – למשל השינוי ביחס של החברה ומערכת המשפט לעבירה של החזקת סמים קלים לצריכה עצמית. בשנת 2022, קיבל נשיא המדינה 21 בקשות חנינה, במסגרת מתווה למחיקת רישום פלילי בגין החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית.

חנינה מהנשיא לצורך מימוש או הגנה על אינטרס ציבורי חשוב

גם למטרות מימוש אינטרסים ציבוריים חשובים או הגנה עליהם, נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה.
כך למשל העניק נשיא המדינה חנינה:
- לאסירים ביטחוניים, מטעמים מדיניים;
- כחלק ממו”מ לשחרור שבויים בידי האוייב;
- או להבדיל – בכירי השב”כ ב”פרשת קו 300″ שזכו לחנינה מהנשיא.

מה הסיכוי לקבלת חנינה מהנשיא?

בהקשר לסיכויי קבלת בקשת חנינה יש להפריד בין בקשות שהוגשו למחיקת רישום פלילי ליתר הבקשות.
מדו”ח פעילות שנתי של מחלקת חנינות של משרד המשפטים בשנת 2019 עולה:
- כ- 31% אחוז מהבקשות למחיקת רישום פלילי הועברו עם חוות דעת חיובית, התומכת במתן חנינה.
- מנגד, רק 6% מבקשות החנינה בעניין המתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיובית ממשרד המשפטים.
- באשר לעבודות שירות או שירות לתועל הציבור – כ- 21% מהבקשות זכו להמלצות חיוביות.
לפי נתונים שפורסמו ע”י בית הנשיא בנוגע לשנת 2022, 72% מבקשות החנינה שהתקבלו עניינן מחיקת רישום פלילי.
סיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים מאוד לא רק מאופי הבקשה אלא בעיקר מתווים מיוחדים, המונהגים מעת לעת. כך למשל;
- במסגרת המתווה המיוחד לרגל שנת ה- 70 לעצמאות מדינת ישראל, 50% מהבקשות שהוגשו להמתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיוביות.
- במסגרת המתווה המיוחד ליוצאי אתיופיה, שיעור ההמלצות החיוביות שגיבשה מחלקת החנינות ביחס למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה עמד על 68.7%.
חיילים זוכים להעדפה ברורה בכל הנוגע להפעלת סמכות החנינה וכך, כמעט 98% מהבקשות למחיקת רישום פלילי לחיילים זכו ב- 2019 להמלצות חיוביות ממחלקת החנינות.
מסתבר שסיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים גם ממדיניותו של נשיא המדינה המכהן באותה עת. כך פורסם למשל שהנשיא פרס נעתר ל- 17% מבקשות החנינה ב- 2013, בעוד הנשיא ריבלין נעתר ל- 7.7% מהבקשות בלבד.
לעומת זאת, כך פורסם, בשנים 2018-2019 חל זינוק דרמטי של כ- 40% במספר החנינות שהעניק הנשיא ריבלין, בעיקר מאחר והחליט לפעול לפי קריטריונים חדשים שנקבעו לקראת מתווה החנינות לשנת ה- 70 למדינה.

מדוע יש להעזר בשרותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה?

בפועל, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה, הדבר לא כרוך בתשלום, ויש אפילו טופס מקוון להגשת הבקשה.
לנשיא המדינה מוגשות מדי שנה קרוב ל-2000 בקשות חנינה, ומאחר שמדובר בסמכות חריגה, המופעלת במשורה – רק חלק קטן מהבקשות מתקבלות לבסוף. רובן המכריע של בקשות החנינה – נדחות.
רובן של בקשות החנינה נדחות, משום שמלכתחילה לא היה להן שום סיכויי סביר להצלחה. כלומר מלכתחילה – לא היה מקום להגישן, שכן הן נדונו לכישלון מראש בשל אי התאמתן לשיקולים המנחים בעניין זה.
היוועצות עם עורך דין בטרם הגשת בקשת חנינה משפרת עד מאוד את סיכויי הצלחת הבקשה, שכן עורך דין העוסק בתחום נמצא בעמדה לייעץ ללקוח האם יש בכלל סיכוי לקבל חנינה מהנשיא, במקרה הספציפי שלו.
סיכויי קבלת הבקשה ישתפרו עד מאוד באם יעשה סינון ראשוני שכזה, על ידי איש מקצוע.
הגשת בקשת החנינה באמצעות עורך דין משפרת את סיכויי הצלחתה, שכן:
- מלכתחילה בקשות חסרות סיכויי לא יוגשו;
- הבקשות שכן יוגשו, יוגשו בצורה מקצועית ומשכנעת, תוך התייחסות לכל מה שרלוונטי למקרה של הלקוח, ובשים לב לשיקולים ששוקל נשיא המדינה בבואו לבחון האם להעתר לבקשת חנינה.
- עורך דין בעל נסיון בתחום החנינות מכיר את אמות המידה, התנאים והשיקולים הרלוונטיים המנחים את מקבלי ההחלטות בתחום, וידע לנסח בקשת חנינה סדורה, מקיפה ומשכנעת תוך הישענות על נסיונו בתחום.
על פי הנחיות לשכת הנשיא, ככל שנדחית בקשת חנינה שהוגשה – ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף חצי שנה. יתרה מכך, מטבע הדברים, באם נדחתה פעם אחת בקשת חנינה, גם בקשת החנינה הבאה לא תתקבל – אלא אם כן ידע המבקש להציג טעונים חדשים ולהצביע על שינוי נסיבות משמעותי מאז דחיית בקשתו הקודמת.
מכאן, שיש לרכז מאמצים ומשאבים כבר בהגשת בקשת החנינה הראשונה, ולעשות זאת באמצעות איש מקצוע שידע למצות ולהקיף את כל הטעונים הנדרשים לעניין, ולתמוך את הבקשה בראיות המתאימות.
מאז יולי 2022 לא ניתן לקבל בתחנות משטרה תדפיס מידע פלילי. עורך דין שקיבל יפוי כח ספציפי לצורך העניין יכול לקבל תדפיס מידע פלילי שנדש לשם הכנת בקשת החנינה. לפרטים נוספים ראו: קבלת תדפיס מידע פלילי והגשת בקשה להנפקת תעודת מידע פלילי
מאחר ולא אחת מתעכב הטיפול בבקשות החנינה, אצל הגורמים הבוחנים את הבקשות, ילווה עורך הדין את התהליך, ויקדם את הטיפול בבקשה, עד לקבלת ההחלטה.

חנינה מהנשיא – אופן הטיפול בבקשות חנינה

הטיפול בבקשת חנינה במחלקת חנינות במשרד המשפטים

על אף שבקשות החנינה מוגשות לבית הנשיא, הן מועברות תחילה לקבלת חוות דעת והמלצה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים.
מחלקת החנינות שבמשרד המשפטים מבצעת את שלבי הבירור והניתוח של הבקשה, מגבשת חוות דעת האם להעתר לבקשת החנינה ומעבירה את חוות דעתה והמלצתה לשר המשפטים.
בהתאם להנחיה מס’ 10.9 להנחיות פרקליט המדינה שכותרתה “תגובת הפרקליטות על בקשה לקבל חנינה”, פרקליטות המדינה רשאית להגיב על כל בקשה לחנינה של מורשע שמתקיימים בה התנאים הבאים:
- על מבקש החנינה נגזר עונש מאסר בפועל.
- לפחות באחד ההליכים נגד מבקש החנינה יימגה הפרקליטות את המדינה.
את תגובתה, מגישה הפרקליטות למחלקת חנינות במשרד המשפטים, ומטרתה להביא נתונים ושיקולים רלוונטיים הידועים לפרקליטות מהטיפול בתיק, ואת עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה.
עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה, לא מחייבת את מחלקת החנינות במשרד המשפטים.
הנחיה מספר 4.4000 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “נוהל טיפול בבקשות חנינה”, מסדיר את אופן טיפול גורמי משדר המשפטים בבקשות חנינה.
בקשות חנינה של נידונים בבית דין צבאי מועברות ללשכת שר הביטחון לשם קבלת חוות דעתו.

חלקו של שר המשפטים בטיפול בבקשת חנינה

שר המשפטים בוחן את המלצת מחלקת החנינות במשרדו ומגבש את המלצתו לנשיא המדינה.
ככול ששר המשפטים גיבש החלטה שיש להיענות לבקשה, מצורפת להמלצתו המועברת ללשכת הנשיא גם טיוטת כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, שנוסחה ע”י מחלקת חנינות במשרד המשפטים.
נעתר נשיא המדינה לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים, שיצרף את חתימת הקיום.

הטיפול בבקשה לחנינה במחלקת חנינות בבית הנשיא

באחריות מחלקת החנינות בבית הנשיא:
- לקלוט את בקשות החנינה ולמיין את הבקשות;
- להעניק שירות לפונים בנושאי בקשות חנינה;
- לאסוף את כל החומרים רלוונטיים;
- לקבל חוות דעת מהגורמים הרלוונטיים והבהרות, ככל הנדרש;
- להכין חוות דעת לנשיא האם להעתר לבקשת החנינה, לקבלה חלקית, או לדחות אותה.
מחלקת חנינות בבית הנשיא היא אשר משיבה בכתב למבקשים חנינה:
- הן בהודעה כי בקשת החנינה התקבלה, בצרוף כתב חנינה החתום הן ע”י נשיא המדינה והן ע”י שר המשפטים;
- והן בהודעה על דחיית הבקשה, בדרך כלל תוך מתן נימוק לקוני על פיו סמכות החנינה שמורה למקרים חריגים, והמקרה של המבקש לא נמצא מתאים להפעלת סמכות החנינה.

החלטתו של נשיא המדינה בבקשת חנינה

לאחר שנשיא המדינה עיין בחוות הדעת ובהמלצות שהוגשו בפניו, היה ובחר לדחות את בקשת החנינה מסתיים העניין כאן, החנינה לא יוצאת אל הפועל ומחלקת חנינות בבית הנשיא שולחת הודעה בכתב למבקש כי בקשתו נדחתה.
היה ונשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים שיצרף את חתימת הקיום.
כאמור, ללא חתימת הקיום של שר המשפטים – החנינה לא יכולה לצאת לפועל, ולא תינתן.

תרשים שלבי הטיפול בבקשות חנינה

באתר של בית הנשיא מוצג התרשים הבא בנוגע לשלבי הטיפול בבקשת החנינה;

שלבי הטיפול בבקשת חנינה – תרשים המוצג באתר של בית הנשיא

לקבלת מידע נרחב ומועיל בכל הנוגע לחנינות מומלץ לעיין באתר בית הנשיא.
לחוקים ולפסקי דין בנוגע לסמכות החנינה של הנשיא ראו כאן.

מקרה להמחשה – בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

אנו מציגים כאן דוגמא לבקשת חנינה שהתקבלה. במקרה זה נעתר נשיא המדינה לבקשה שהוגשה על ידי משרדנו ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת רישום פלילי של לקוח משרדנו, שכלל שתי הרשעות בעבירות רכוש וסמים.
עם קבלת החנינה, נפתחה בפני הלקוח האפשרות לקבלת ויזת עבודה בחו”ל.
להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה קיבל את בקשת החנינה;

בתמונה: בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

עברו הפלילי של המבקש – עבירות רכוש וסמים

פרשה זו עוסקת באזרח בשנות ה- 40 לחייו, נשוי ואב לילדים, אשר הסתבך בעברו הרחוק בעבירות פליליות.
בתחילת שנות העשרים לחייו הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של:
- פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
- ניסיון פריצה לרכב בכוונה לגנוב.
- חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
- פירוק חלקים מרכב – עבירה בניגוד לסיף 413ד(ב) לחוק העונשין.
בהמשך, באמצע שנות העשרים לחייו, הורשע שוב בעבירה של שימוש והחזקה בסמים לצריכה עצמית, הפעם בבית משפט השלום בקריית שמונה.
השנים חלפו, הלקוח רכש השכלה ומקצוע, הקים משפחה בישראל, התקדם מקצועית עד שעברו הפלילי “השיג אותו” ועמד לגרום לו לנזק כבד;
- במסגרת העסקתו בחברה בינלאומית, נדרש הלקוח לעבור בין אתרי החברה בעולם, וכפועל יוצא – נדרש לקבל ויזת עבודה.
- כידוע, על מנת לקבל ויזת עבודה, נדרש המבקש להצהיר על היעדר עבר פלילי. מדינות שלהם יחסים דיפלומטיים עם ישראל – כמו ארה”ב ומדינות אירופה – אף מקבלות מידע על הרשעות בפלילים ישירות ממשטרת ישראל.
- עבר פלילי עשוי לסכל קבלת ויזת עבודה במדינות מסוימות, וסירוב אחד עשוי לגרור סירובים ממדינות אחרות.
מכאן התעורר הצורך לפעול להגיש עבור הלקוח בקשת חנינה.

קבלת חנינה מהנשיא

כב’ נשיא המדינה זאז, מר ראובן (רובי) ריבלין, נעתר לבקשת חנינה שהוגשה על ידינו ומחק את עברו הפלילי של הלקוח.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת נשיא המדינה לקבל את בקשת החנינה, ללא פרטים מזהים כמובן.
מקרה זה טופל על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ ממשרדו.

טיפול משרדנו בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה

משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה ובקשות למחיקת רישום פלילי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לבקשות חנינה שהגשנו אשר התקבלו על ידי נשיא המדינה.
אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

חנינה מהנשיא | בקשת חנינה | בקשת חנינה מהנשיא | בקשת חנינה לנשיא | בקשת חנינה לדוגמא | עורך דין בקשת חנינה | בקשה לחנינה מהנשיא | הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה | מחיקת רישום פלילי

הפוסט חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה 5 (55) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 03:29:24 +0000

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות גניבה: ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות רכוש ובכללן עבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וכן גניבה בידי עובד ציבור.

על עבירות גניבה – גניבה מהי

אחד האיסורים המסורתיים בדין הפלילי הוא האיסור על גניבה, כאשר חוק העונשין, התשל”ז – 1977 קובע מדרג של עבירות גניבה, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן ובחומרתן.
עבירת הגניבה “הקלאסית” היא זו הקבועה בסעיף 383 בחוק העונשין:

383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

החוק מגדיר אם כן שתי חלופות לעבירה של גניבה הקלאסית:
- האחת – עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, בלא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר שלילת קבע. דוגמא מובהקת היא אדם הנוטל מוצרים מחנות ועוזב את החנות מבלי לשלם על המוצרים.
- השניה – עניינה במעשה של מעילה באמון ומשקפת את הגניבה על דרך “שליחת יד” בדבר המוחזק כדין בחזקתו של הגנב. דוגמא קלאסית לגניבה בשליחת יד היא אדם שמחזיק כספים בנאמנות עבור אחר ועושה שימוש בכספי הנאמנות לצרכיו הפרטיים מבלי שקיבל לכך את אישורו והסמכתו של האדם האחר עבורו החזיק בכספים.
עוד קובע החוק כי עבירה של גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה, תוך ניצול טעות של הצד השני ואף במציאה.
משמעות הדבר היא למשל שגם אדם שמצא ארנק או מכשיר פלאפון ונטל אותם לעצמו, למרות שיודע כי ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירה של גניבה.
כך, גם אדם שחשבון הבנק שלו זוכה בשל טעות ולא דיווח על כך למרות שהיה מודע לטעות – עלול להיחשב כמי שביצע עבירה של גניבה.
גניבה יכולה להיות של כל נכס שהוא בעל ערך, ובכלל זה נכס מוחשי כגון חפץ או כסף ונכס מופשט כגון זכות או מידע.

עבירת הגניבה הבסיסית – סעיף 384 לחוק העונשין

עבירת הגניבה הבסיסית, ללא נסיבות מחמירות, היא עבירה מסוג “עוון” אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר (סעיף 384 לחוק).
מכאן גם, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של גניבה לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהיתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

גניבה בנסיבות מחמירות – סעיף 384א(ב) לחוק העונשין

לצד עבירת הגניבה הקלאסית נקבעו בחוק סוגים נוספים של עבירות גניבה, עבירות אותן ראה המחוקק בחומרה יתרה ועל כן גם קבע בצדן רף ענישה מחמיר, גבוה יותר משלוש שנות מאסר.
כך למשל, סעיף 384א(ב) לחוק העונשין, קובע, כי גניבה של דבר שערכו עולה על חצי מיליון שקלים תיחשב “גניבה בנסיבות מיוחדות” ודינה מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה – “שליחת יד” – עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין

סוג נוסף של עבירת גניבה, הנושאת חומרה מיוחדת, היא עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה הקבועה בסעיף 393 לחוק העונשין:

393. גניבה בידי מורשה

העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

חומרתה היתרה של עבירת גניבה בידי מורשה נעוצה בניצול וההפרה של יחסי האמון בין מרשה למורשה. עבירה של גניבה בידי מורשה מתבצעת ככלל על דרך של “שליחת יד” בנכס המוחזק בידי המורשה כדין.
עבירה של גניבה בידי מורשה מעסיקה את בתי המשפט בישראל לעתים תכופות ובחלק ניכר מהמקרים מתעוררת ביחס לעורכי דין שהחזיקו כספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ושלחו ידם בכספים לצרכיהם האישיים, כמו גם ביחס למנהלי השקעות שקיבלו ייפוי כח וזכות לעשות פעולות בכספי לקוחותיהם לצורכי השקעה ותחת זאת גרפו את הכספים לכיסם.
בשל המעילה באמון הנלווית לגניבה ע”י מורשה, מצא המחוקק להחמיר את רף הענישה וקבע עונש של שבע שנות מאסר.
הגם שהעונש שנקבע ע”י המחוקק הוא עונש מקסימאלי, בתי המשפט חזרו ופסקו כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל, ואכן, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה בידי מורשה מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח ולעיתים אף לתקופות ממושכות.
עוד בשנות ה- 80 פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ’ מדינת ישראל את הדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמאטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם –אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה“.

הדברים הללו בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות כלכליות בכלל יפים ונכונים גם כיום, בפרט נוכח מגמת בתי המשפט להעלות את רף הענישה. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 4430/13 נתנאל שרון נ’ מדינת ישראל (ההדגשה שלנו):

“באשר למתחם הענישה ההולם; לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שמתחם ענישה בעניינו של הנאשם יכלול עונש מאסר בפועל לתקופה של 4-2 שנים, בתוספת עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. גם לא מצאתי כי מדובר בקביעה מחמירה, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון בכל הנוגע לעבריינות כלכלית …. לא אחזור כאן על הדברים שנאמרו בפסקי הדין האמורים לעיל בנוגע לחומרתן של העבירות הכלכליות ולהשלכותיהן הקשות על המשק והחברה. בל נטעה באופיין “הלבן והנקי” של העבירות הכלכליות; מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש “רגילות”. לא בכדי קבע בית משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים“.

גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין

עבירה ספציפית נוספת אותה ראה המחוקק בחומרה יתרה היא גניבה בידי עובד, עבירה הקבועה בסעיף 391 לחוק העונשין וגם בצדה קבע המחוקק ענישה של שבע שנות מאסר:

“391. גניבה בידי עובד

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים”.

החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה של גניבה בידי עובד נובעת מהעובדה כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים מיוחדים הדורשים אמון רב, מעוצמת הפגיעה ביחסי האמון כאשר העובד גונב ממעסיקו, מהקלות היחסית של שליחת היד בנכסי המעביד תוך ניצול הגישה לרכושו, כמו גם מהקושי בגילוי העבירות הללו.
מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות גניבה ומרמה שבוצעו על ידי עובד ממעבידו היא להטיל ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל.
כך למשל נפסק בע”פ 1341/02, מיכל מזרחי נגד מדינת ישראל:

“מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות…בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה”.

לעניין החומרה המיוחדת של עבירה הגניבה ממעביד, המחייבת לשיטת בתי המשפט ענישה מחמירה ומרתיעה, נקבע גם בע”פ 72220/04 מדינת ישראל נגד כהנים כדלקמן:

“לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עימה גם יסוד קשה של הפרת אמון. ‘בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו’ (ע”פ 6350/93, מדינת ישראל נגד גולדין, פורסם בפד”י מט(4) 281). אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים ‘מן החוץ’ – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד ‘מבפנים’, שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה…” (סעיף ד’ לפסק-הדין).

עיון בפסיקה מן השנים האחרונות אכן מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל עונשי מאסר ממשים מאחורי סורג ובריח על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה ממעסיק, זאת גם על אף קיומן של נסיבות אישיות מיוחדות.
לדוגמא למדיניות הענישה המחמירה בעבירות של גניבה ממעסיק ניתן לראות בתיק רע”פ 5540/15 גלוריה גאוי נגד מדינת ישראל, שם הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 8 חודשים מאסר בפועל בכליאה ממשית על עובדת משק בית, אלמנה בת 53 ואם לשבעה ילדים, שגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ- 100,000 ₪. הנאשמת בתיק זה נדונה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח למרות שנטלה אחריות על מעשיה, החלה בהליך שיקום ולא היה לחובתה כל עבר פלילי.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על חומרת העונש בקבעו כי:

“עונש המאסר שהוטל על המבקשת מבטא באופן הולם את מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד, ואיננו סוטה ממנה, ולפיכך לא מצאתי כל מקום להתערב בו… זאת, גם בהתחשב בעברה הנקי של המבקשת, בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעובדה כי היא הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן” .

גניבה בידי מנהל – עבירה לפי סעיף 392 לחוק העונשין

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות גניבה היא עבירה של גניבה בידי מנהל, המוגדרת בסעיף 392 בחוק העונשין:

“392. גניבה בידי המנהל

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים”.

כך למשל, מנהל או דירקטור בחברה אשר עושה בכספי החברה כבתוך שלו ונוהג בהם מנהג בעלים ללא אישור או הסכמה מטעם הגורמים המוסכמים בחברה.
הנסיבות המחמירות נעוצות בעבירה זו בניצול הגישה שיש לנושא המשרה או חבר דירקטוריון בתאגיד לנכסי התאגיד ובהפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין התאגיד לנושא המשרה.

גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

עובד ציבור לעניין זה יכול כל אחד מהמנויים בסעיף 34כד לחוק העונשין ובכלל זה עובד מדינה, לרבות חייל בצה”ל, עובד רשות מקומית או מועצה דתית, עובד בנק ישראל, עובד מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו וכיו”ב.
עבירה של גניבה בידי עובד ציבור טומנת בחובה מעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית. לכן, בתי משפט עמדו לא אחת על הצורך למגר את ביצוען של עבירות מסוג זה, המתבצעות בדרך כלל תוך הפרת אמון וניצול אמון הציבור, על דרך של הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.
דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירה זו:
- גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.
- תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.

עבירות גניבה – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בקביעה שיפוטית שאדם מסוים ביצע עבירת גניבה יש משום פגימה קשה בשמו הטוב, במהימנותו, ובהכתמתו במעשה מובהק של חוסר יושר.
הרשעה פלילית במעשה גניבה, באחת הנסיבות המחמירות שקבע המחוקק, אף חושפת את המורשע, מעבר לחיובו בהשבת הגניבה – לפגיעה בכיסו ולשלילת חירתו – בדרך של שליחתו למאסר.
בשנים האחרונות מאמצים בתי המשפט רטוריקה מחמירה ביחס לעבירות כלכליות, המתורגמת לעונשי מאסר בפועל לצד ענישה כלכלית מכבידה, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים ולהפוך את ביצוען של העבירות הללו לבלתי כדאי.
לעניין זה נקבע בע”פ 8458/11 שובל נ’ מדינת ישראל (הדגשות שלנו):

“בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה. הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת’רלנד היה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ”עבירות צווארון לבן”…. עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות “נקיות יותר”, כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן…אולם, על אף ה”הילה” (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת) העוטפת עבירות מסוג זה, ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה כאמור, על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה. המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים“.

נוכח מורכבותה המשפטית של עבירת הגניבה, על שלל יסודותיה ורבדיה, ובשל מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר מאוד בענישה בעבירות מסוג זה, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה באם חלילה הוגש כתב אישום.

עבירות גניבה – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה.

עורכי דין פליליים

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | גניבה בידי מורשה | גניבה בידי עובד | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי עובד ציבור

הפוסט עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מורה על מחיקת 12 עבירות פליליות 5 (41)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 15:10:09 +0000

מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מקבל בקשתנו ומורה על מחיקת עבר פלילי הכולל 12 עבירות פליליות

ביומו האחרון כנשיאה של מדינת ישראל, נעתר נשיא המדינה שמעון פרס לבקשת חנינה שהגיש עו”ד פלילי גיא פלנטר ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת עברו הפלילי של אזרח, הכולל לא פחות מ- 12 עבירות פליליות במרשם הפלילי. בכך נפתח בפני הלקוח האפשרות לקבל תעודת יושר.
להלן ההודעה שנתקבלה מסגן היועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה מחק את עברו הפלילי של הלקוח. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו כמובן פרטיו של הלקוח.

בתמונה: החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבירות פליליות.

עברו הפלילי של המבקש – 12 עבירות פליליות בתחום הרכוש והסמים

פרשה זו עוסקת אם כן בגבר בתחילת שנות ה- 40 לחייו, אשר בתקופה של כעשור, מגיל 15 ועד גיל 25 חזר והסתבך פעם אחר פעם עם החוק.
את מעורבתו בפלילים החל כאמור עת היה נער. יחד עם חבריו, גנב רכב ומשנעצרו הנערים ע”י שוטרים, נמלטו עד אשר נתפסו שוב. בעקבות אירוע זה, נמצא הלקוח אשם בבית משפט לנוער בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 413ג לחוק העונשין ובריחה ממעצר, עבירה בניגוד לסעיף 257 (2) לחוק העונשין.
יחד עם זאת, מאחר והיה קטין ודובר בהסתבכותו הראשונה, נקט בית המשפט לנוער בגישה שיקומית והסתפק בסיום ההליך הפלילי בתקופת מבחן של 18 חודשים וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
חלפו כשנתיים והפעם כשל הלקוח בעבירות התפרצות וגניבה. גם הפעם זכה לגישה שיקומית. בית משפט השלום בחיפה קבע כי ביצע עבירות של כניסה למקום מגורים לבצע עבירה, בניגוד לסעיף 406(א) לחוק העונשין וגניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, אולם נמנע מלהרשיעו והשית עליו תקופת מבחן למשך שנה, התחייבות להימנעע מעבירה ותרומה צנועה לליב”י.
בהמשך, במסגרת שירותו הצבאי, הורשע הלקוח על ידי בית דין צבאי בעבירה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים והפעם נגזרו עליו, מעבר לעצם ההרשעהה בפלילים, מאסר בפועל למשך חודשיים, מאחרי סורג ובריח ומאסר על תנאי. לזכותו יאמר, כי למרות הרשעתוו בפלילים, “שרד” הלקוח שירות צבאי והשלימו עד תום.
חלפה כשנה מהרשעתו בפני בית דין צבאי, והפעם הובא הלקוח שוב בפני בית משפט השלום בחיפה, שם צירף 3 תיקים פליליים שונים שעניינם עבירות בקשר לרכב, והורשע בלא פחות משש עבירות:
- פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
- גניבה מרכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ד (א) לחוק העונשין (2 עבירות).
- פריצה לרכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו רישא לחוק העונשין (2 עבירות).
- חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
בית משפט השלום בחיפה הרשיעו בכל העבירות, מימש ערבות שהוטלה בתיק קודם וגזר עליו מאסר על תנאי.
לבסוף, 7 שנים מאוחר יותר, הורשע הלקוח שוב על ידי בית משפט השלום בחיפה והפעם בעבירה של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים ושוב זכה לסיים את התיק הפלילי במאסר מותנה בלבד.
מקרה זה היה למפגשו האחרון של הלקוח עם בית משפט פלילי.

סמכות החנינה של נשיא המדינה – מחיקת עבירות פליליות, באמצעות קיצור תקופות התיישנות ומחיקה

להרחבה בכל הנוגע לסמכות נשיא המדינה להורות על מחיקת עבירות פליליות ראו בעמודים הבאים:
- מחיקת רישום פלילי.
- חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

נשיא המדינה מורה על מחיקת עבירות פליליות וכפועל יוצא – קבלת תעודת יושר

למרות שנמצא אשם ע”י בתי משפט שונים בלא פחות מ-12 עבירות פליליות שונות, נעתר נשיא המדינה לבקשת חנינה שהוגשה על ידי עו”ד פלילי גיא פלנטר, קיצר את תקופת המחיקה החלה על כל העבירות ובכך מחק את עברו הפלילי של הלקוח.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתדפיס מרשם פלילי אודות הלקוח (ללא פרטים מזהים כמובן), המפרט את עברו הפלילי שנמחק על ידי נשיא המדינה וכן בהחלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבר פלילי של הלקוח (שוב, ללא פרטים מזהים אודות הלקוח). מאחר ואחד מהתיקים שנמחקו על ידי הנשיא עניינו הרשעה בבית דין צבאי, לקיום חתימת נשיא המדינה חתם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. יתר התיקים נדונו בערכאות פליליות אזרחיות ולפיכך לקיום חתימת נשיא המדינה על כתב המחיקה חתמה שרת המשפטים.
בשולי הדברים נציין כי כתב המחיקה נחתם על ידי נשיא המדינה שמעון פרס ביום 24.7.14, יומו האחרון בתפקידו כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל. לא מן הנמנע, שמדובר באחת מפעולותיו האחרונות כנשיא מדינת ישראל.
קבלת תעודת יושר – משנמחק כל עברו הפלילי של הלקוח נפתחה בפניו האפשרות לקבלת תעודת יושר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול משפטי במחיקת עבירות פליליות

משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה, הנוגעות למחיקת עבירות פליליות וכפועל יוצא – קבלת תעודת יושר.
להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בתחום זה ראו בעמודים:
- מחיקת רישום פלילי.
- חנינה מהנשיא.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | קבלת תעודת יושר | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | עבירות בקשר לרכב

הפוסט מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מורה על מחיקת 12 עבירות פליליות 5 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר