חקירה משמעתית של עובד מדינה ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, ובהקשר זה ראו בהרחבה: 
  • דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | ייצגו משפטי בשימוע לפני השעיה.
• עמוד זה עוסק בכל הנוגע לחקירת עובדי מדינה בחשד לעבירות משמעת, בין אם מנוהלת החקירה המשמעתית על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה או ע”י מי שנתמנה לחוקר משמעת באחד ממשרדי הממשלה.
• בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים:
  • מי חשוף לחקירה משמעתית במסגרת העסקתו בשירות הציבורי.
  • הגופים בנציבות שירות המדינה העוסקים באכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי.
  • כיצד מטופל חשד לביצוע עבירת משמעת שהתעורר כנגד עובד מדינה, החל משלב הדיווח על החשד, דרך קבלת ההחלטות האם לפתוח בחקירה משמעתית ומי יחקור את החשד ועד לסמכויות שהוענקו לחוקרי משמעת בניהול החקירה המשמעתית.
  • אופן זימון עובדי מדינה לחקירה משמעתית ע”י חוקר משמעת.
  • החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בחקירות משמעת כנגד עובדי מדינה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית.
  • מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הענקנו ליווי וייעוץ משפטי לעובדת מדינה שנחקרה באזהרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירות משמעת. הפרשה הסתיימה בקבלת עמדתנו, שאין מקום להגיש תובענה משמעתית כנגד הלקוחה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים רבים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בחקירות משמעת וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדם.

כנגד מי יכולה להיפתח חקירה משמעתית

• חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג-1963 (להלן – “חוק המשמעת”) והתקנות שהותקנו מכוחו הינו המקור הנורמטיבי העיקרי של הדין המשמעתי במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובחלקים נוספים של השירות הציבורי.
• מבחינה מספרית, חל חוק המשמעת על למעלה מרבע מיליון עובדי מדינה ומשרתי ציבור, בכ-250 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
• בתמצית, חל חוק המשמעת על כל אלו:
  • עובדי מדינה ועובדים במשרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים.
  • עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי מינהל הכנסת ועובדי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
  • עובדי משרד מבקר המדינה.
  • עובדי רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
  • עובדי מדינה המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט – 1959.
  • סטודנטים בשירות המדינה.
  • קבוצות נוספות של עובדים בשירות הציבורי, ובהם עובדי הוראה, עובדי מועצות דתיות, עובדים בחלק מהתאגידים הציבוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ותאגיד השידור הציבורי, עובדים בתאגידי הבריאות ובחברת דואר ישראל.

אכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי ע”י נציבות שירות המדינה

• נציבות שירות המדינה מופקדת על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, ופועלת לאכיפת הדין המשמעתי יחד עם משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הציבוריים שחוק המשמעת חל עליהם.
• בכל הנוגע לענייני משמעת, פועלים במסגרת נציבות שירות המדינה שני גופים:
  • גוף חקירתי – אגף חקירות משמעת.
  • גוף המשמש כרשות תובעת בענייני משמעת – אגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

תפקידיו של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• אגף חקירות משמעת, המונה כ- 10 חוקרים ומנהל יחידה, מופקדים על כל אלה:
  • חקירות משמעת בשירות המדינה והכנת סיכומי חקירות (בהתאם לסעיף 45.113 (א) לתקשי”ר).
  • פעילות מונעת בתחום המשמעת בקרב עובדי המדינה.
  • איסוף מודיעין בתחום המשמעת.
  • אכוונה והנחיה מקצועית של חוקרי המשמעת במשרדי הממשלה, הכפופים לאגף החקירות מקצועית.
  • הענקת ייעוץ לנציב שירות המדינה בענייני חקירות משמעת.

יצירת קשר קשר עם אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• כתובת אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה: רחוב בית הדפוס 12, בית השנהב כניסה B, קומה 5, ירושלים.
• טלפון: 074-7699468
• פקס: 02-6541049
• דואר אלקטרוני: hakirot@csc.gov.il
• את עמוד האגף ברשת תמצאו כאן.

תפקידיו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• תפקידו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מוגדר בעמוד של האגף ברשת באופן הבא:

“אגף המשמעת אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך, התאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963,  והגופים הנתמכים והמתוקצבים (בנוגע לחריגות שכר), מתוך מטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו”.

• בתמצית, מופקד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על כל אלו:
  • להגיש תובענות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
  • לייצג את המדינה לפני בית הדין למשמעת;
  • לעקוב אחר הליכים פליליים המתנהלים כנגד עובדי מדינה.
  • לטפל בהשעיות של עובדי מדינה.
  • להנחות את חוקרי אגף החקירות.

אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה

• בפרק זה נציג בתמצית את אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה, כפי שנקבע בתקשי”ר. 
• ריכוז הטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה נמצא תחת אחריותו של מי שנקרא בתקשי”ר “האחראי” (סעיף 45.121 בתקשי”ר).
• אותו “אחראי” מוגדר בתקשי”ר כאחד מאלה: מנכ”ל המשרד, סמנכ”ל בכיר לניהול ההון האנושי ולמינהל, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לניהול ההון האנושי ומינהל, או בעל תפקיד אחר שמנכ”ל המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה לאחראי, באישור נציב שירות המדינה.

דיווח ויידוע על חשד לביצוע עבירת משמעת

• משנודע למשרד על חשד לביצוע עבירת משמעת שהתבצעה במשרד, מחוייב האחראי במשרד:
  • לדווח באופן מיידי לאגף חקירות בנציבות שירות המדינה על פרטי העבירה והמעורבים בה;
  • ליידע אודותיה את אגף התביעה בנציבות שירות המדינה;

קבלת ההחלטה האם לפתוח בחקירת משמעת כנגד עובד המדינה

• פתיחה בחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה לא מחייבת הגשת תלונה. די בכך שנודע על חשד לביצוע עבירת משמעת כדי להניע את גלגלי החקירה.
• משהתקבל דיווח באגף החקירות על תלונה או חשד לעבירה כאמור לעיל, מגבש מנהל אגף חקירות החלטה באם לפתוח בהליך של חקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• חקירה משמעתית באגף חקירות משמעת תפתח באחד או יותר משלושת המצבים הבאים:
  • נודע למנהל אגף חקירות משמעת על חשד לביצוע עבירת משמעת וסבר הוא כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פתיחת חקירה משמעתית;
  • נציב שירות המדינה או מי מטעמו הורו למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית על חשד לביצוע עבירת משמעת שנודעה להם;
  • פרקליט המדינה או מי מטעמו רשאי להורות למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית אם סבר בנסיבות העניין, כי החשד שהתגלה נגד עובד מדינה ראוי להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך הפלילי.

קבלת ההחלטה מי יבצע את החקירה המשמעתית כנגד עובד המדינה

• משהחליט מנהל אגף החקירות כי יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לעבירת משמעת, עליו להחליט מי הגורם שיבצע את החקירה המשמעתית:
  • אגף החקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או –
  • חוקר משמעת במשרד הרלוונטי.
• מנהל אגף חקירות רשאי אף להורות על עריכת חקירה משולבת, שתתנהל במקביל באגף חקירות משמעת ובמשרד הנוגע בדבר, אם סבר כי בנסיבות העניין יש הצדק מקצועי לכך;
• כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית, תועבר התלונה ישירות או באמצעות הממונה על שוויון מגדרי במשרד לבירור וחקירה באגף החקירות.

חקירת התלונה על ידי חוקר משמעת במשרד הממשלתי הרלוונטי

• חקירת התלונה במשרדי הממשלה השונים, תיעשה רק על-ידי מי שמונה לחוקר משמעת במשרד.
• חוקר המשמעת חייב לתאם את החקירה עם מנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה והוא כפוף להנחיותיו (סעיפים  45.113 (ד), 45.122 (ג) לתקשי”ר).

סמכויות חוקרי משמעת בכל הנוגע לחקירות משמעת של עובדי מדינה

• על פי דין, ממנה נציב שירות המדינה חוקרי משמעת, הפועלים לפי הוראות אגף המשמעת או נציב שירות המדינה עצמו (סעיף 15 לחוק המשמעת).
• חוקרי משמעת הוסמכו לעסוק בבירור תלונות המייחסות לעובדי מדינה עבירות משמעת לפי חוק המשמעת (סעיף 45.113 לתקשי”ר).
• בכל הנוגע לחשדות לעבירות משמעת מצד עובדי מדינה, הוענקו לחוקרי המשמעת סמכויות חקירה באזהרה, הזהות לסמכויות של חוקרי משטרה (סעיף 16 לחוק המשמעת, סעיף 45.123 (ג) לתקשי”ר).
• משמע, חוקר המשמעת רשאי לזמן לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה ולחקור אותו באזהרה, בחשד לעבירת משמעת (לחוקר משמעת הוענקו סמכויות חקירה בהתאם לסעיפים 2-4 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
• במקביל, חל איסור להקים במשרד ממשלתי ועדות פנימיות לבירור תלונות וחשדות בדבר עבירות משמעת ועבירות פליליות שעובדי המשרד נחשדו שעברו אותן (סעיף 45.131 בתקשי”ר).

העברת חומר החקירה לאגף התביעה של נציבות שירות המדינה

• בסיום החקירה מועבר תיק החקירה ביחד עם מסמך סיכום חקירה, למנהל אגף חקירות אמשמעת בנציבות שירות המדינה, לצורך בחינה מקצועית של התיק והעברתו להמשך טיפול באגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

ביצוע השלמת חקירה משמעתית

• נציב שירות המדינה או תובע באגף התביעה של נציבות שירות המדינה רשאים להורות לאגף חקירות להמשיך ולחקור, אם מצאו שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט (סעיף 45.123 (ה) לתקשי”ר).

הזימון לחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה וקבלת ייעוץ משפטי

זימון לחקירה משמעתית על ידי חוקר משמעת

• ככלל, ייחל הליך משמעתי נגד עובד מדינה בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• להבדיל מחקירות משטרה שלעיתים נפתחות במעצר, חקירה משמעתית תמיד תיפתח בזימון להתייצב לחקירה משמעתית, כאשר הזימון יכול להגיע:
  • מהממונה על החשוד במשרד בו מועסק החשוד, או גורם כלשהו במשאבי אנוש;
  • בהזמנה לחקירה משמעתית בכתב, בין אם במסירה אישית או במייל.
  • בשיחת טלפון מחוקר משמעת, המזמין את החשוד להתייצב לחקירה. 
• ככלל, בשלב הזימון לחקירה משמעתית ובטרם התייצב החשוד בחדר החקירות, יסרב חוקר המשמעת לתת לחשוד שום פרט אודות החקירה, לרבות: 
  • מי התלונן, מתי הוגשה התלונה והאם הוגשה בכלל תלונה. 
  • מה טיב החשדות כנגד החשוד. 
  • איזה ראיות נאספו לחובת החשוד. 
  • כיצד תתנהל החקירה המשמעתית.  
  • מה חומרת החשדות. 
  • מה השלכות החקירה המשמעתית על עתידו המקצועי של החשוד בשירות הציבורי. 
• למעשה, מעבר לעצם זימון החשוד ולתאום מועד החקירה המשמעתית, לא יחשוף חוקר המשמעת דבר בפני החשוד, ויפטור את החשוד באימרה עמומה בסגנון: “שתגיע להיחקר תשמע במה מדובר”.
• לעיתים, כלל לא יבין החשוד מדבריו של חוקר המשמעת שבכלל זומן לחקירה משמעתית באזהרה, שכן חוקר המשמעת יזמן אותו “לבירור”, או “להשיב על כמה שאלות שיש לנו”.

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בחקירה משמעתית

• אמנם מדובר בחקירה משמעתית, אך זו מתנהלת בדומה מאוד לחקירה פלילית ובפתחה יוזהר עובד המדינה כי הוא חשוד בעבירות משמעת, כי אינו חייב לומר דבר אם אין רצונו בכך אולם כל שייאמר יירשם ועלול לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

חקירה משמעתית של עובדת מדינה באזהרה, בחשד לעבירות משמעת

• בניגוד לחקירות פליליות, בדרך כלל לא מודיעים חוקרי משמעת לחשודים בפתח החקירה שיש להם זכות להתייעץ עם עורך דין.
• אם יבקש חשוד להתייעץ עם עורך דין בפתח החקירה המשמעתית או במהלכה, רוב חוקרי המשמעת יסרבו לאפשר לחשוד להתייעץ, בטענה שאין זכות כזאת בחקירות משמעת, בעוד חוקרי משמעת בודדים כן יאפשרו לחשוד להתייעץ.  
• כפי שניתן לראות בתמונה של טופס העדות שהוצגה לעיל – באותה חקירת משמעת לא העניק חוקר הנציבות לחשודה זכות היוועצות עם עורך דין. 
• לעומת זאת, בחקירת המשמעת הבאה, שנערכה על ידי חוקר במשרד הבריאות שהוסמך ע”י נציב שירות המדינה לשמש כחוקר משמעת, אמנם לא הודיע החוקר לחשודה שיש לה זכות להיוועץ עם עורך דין, אולם משביקשה להיוועץ עם עורך דין, איפשר לה החוקר לעשות כן:

חקירה משמעתית של עובד מדינה עי חוקר משמעת ממשרד הבריאות

• כך או כך – עצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין וההיוועצות עצמה, לעולם לא יכולים לשמש לרעתו של החשוד (בניגוד לשתיקה, שעלולה לחזק את החשד כנגד החשוד).
• מאחר ועם ההתייצבות לחקירה משמעתית, לא יאפשרו מרבית חוקרי המשמעת לחשוד היוועצות עם עורך דין, יש לנצל את פרק הזמן בין הזימון לחקירה המשמעתית ולהתייצבות בחקירה עצמה על מנת להתייעץ עם עורך דין.
• ככול שאכן ישכיל החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה המשמעתית, לא ניתן לזקוף את ההיוועצות עם עורך הדין לחובתו (בניגוד למה שחוקרים מספרים לפעמים לנחקרים).
• גם אם עובד המדינה לא יודע מדוע זומן לחקירה המשמעתית, וגם אם הוא משוכנע שמעולם לא נפל שום פגם בהתנהלותו – חיוני שיקבל ייעוץ משפטי והכנה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית;
• עצם זימונו לחקירה מלמד – שעל בסיס ראיות שכבר נאספו לחובתו, הוחלט לפתוח כנגדו בחקירה משמעתית ולהטיח בו את אותן ראיות, ולפיכך עליו להתייעץ בעוד מועד עם עורך דין, ללמוד כיצד להתנהל בחקירה, לגבש קווי הגנה, ולקבל כלים להתמודדות עם החשדות.
• כאן המקום להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד העוסק בדיני משמעת, בטרם מסירת כל גירסה בחקירה משמעתית, וזאת ממספר סיבות מרכזיות;
  • הניסיון מלמד כי עובד המדינה המוזמן לחקירה משמעתית, קרוב לוודאי יהיה זה מפגשו הראשון עם אגף המשמעת וההליך המשמעתי בכלל. מטבע הדברים, וללא קשר לשאלת החפות או האשם של עובד המדינה המוזמן לחקירה, עצם המעמד של נחקר, החשוד בעבירות – זר ומלחיץ.
  • במצב דברים זה, כושרו של עובד המדינה להתמודד בעצמו עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתבטא כראוי בחקירה, לבסס “קו הגנה” נכון ואפקטיבי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגירסתו – נפגם עד מאוד.
  • מטבע הדברים, עובד מדינה המגיע לראשונה בחייו לחקירה משמעתית, אינו מודע באופן מלא לזכויותיו בחקירה ובהליך המשמעתי בכלל, לחובותיו וסמכויותיו של חוקר המשמעת, אינו מכיר את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים לא פעם ע”י חוקרי המשמעת ויהיה חשוף יותר להשפעה ולאיום (מרומז או ישיר) מצד החוקרים.
  • לרוב, אין בידי עובד מדינה הנתון לחקירה משמעתית את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבו המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
  • במקרים רבים הנחקר גם אינו ער לכך ש”קו ההגנה” בו נקט בחקירה הסב לו “נזקים” שכמעט ולא ניתנים לתיקון בהמשך, בבית הדין המשמעתי.
  • צריך לזכור כי מול עובד המדינה, הנמצא לראשונה בחייו בחקירה משמעתית, ניצבים חוקרי משמעת מנוסים ומיומנים בשיטות חקירה, כאשר “גורם ההפתעה” נמצא לצידם והם אלו השולטים בכל ההיבטים של החקירה. כלומר, קיים פער כוחות משמעותי בין עובד המדינה הנחקר כחשוד לבין החוקר שלו, פער הפועל כמובן לרעת הנחקר.
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית, מטרתו בין השאר לגשר על פער הכוחות האמור בין עובד המדינה החשוד בעבירת משמעת לבין החוקר ו”לצייד” את עובד המדינה ב”ארגז כלים” להתמודדות עם החשדות כלפיו.
  • חקירה משמעתית עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על עובד המדינה ועתידו התעסוקתי – החל מהכתמת שמו הטוב ועד אובדן מקום העבודה, הפרנסה וזכויות סוציאליות.  
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית עשוי להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה המשמעתי ולהימנעות מהעמדה לדין בבית הדין למשמעת או להסבת ההליך המשמעתי להליך משמעתי פנים משרדי, ובכל מקרה – לסיום ההליך בפגיעה מינימאלית ככל הניתן בעובד המדינה.

מקרה להמחשה בו טיפלנו: חקירה משמעתית של עובדת מדינה

• כעת נציג מקרה להמחשה בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדת מדינה שנחקרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד שביצעה עבירות משמעת שונות.
• בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שנחשדו או הואשמו בעבירות משמעת.

החקירה המשמעתית שנוהלה כנגד עובדת המדינה

• כנגד עובדת בכירה וותיקה בשירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד לשורה של עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963 והפרה של הוראות התקשי”ר:
  • עיסוק בפעילות פוליטית אסורה בתקופת בחירות.
  • עבודה פרטית ללא היתר, כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
  • דיווחי נוכחות כוזבים.
  • התנהגות לא הולמת עובד מדינה.  
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.
• עוד בשלב זימונה לחקירה, ובטרם נחקרה, פנתה העובדת למשרד עורך הדין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה יעוץ וייצוג משפטי.
• בתיק חקירה זה הושקע מאמץ ניכר מצד אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירת החשדות ובאיסוף הראיות, ובתוך כך זומנה העובדת ונחקרה באזהרה לא פחות מ- 8 פעמים.
• במשך כל החקירה המשמעתית הענקנו לחשודה הכנה, ייעוץ וליווי משפטי, וסייענו בידיה להתמודד בהצלחה עם החשדות.
• בסיום החקירה המשמעתית הועבר תיק החקירה לעיון ובחינה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• בשלב זה פנה משרדנו למנהל אגף בכיר משמעת בבקשה כי אם וכאשר תתגבש חלילה כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי, קודם לכן ייערך הליך שימוע – במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות לשכנע כי יש להימנע מהגשת תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת ויש לסגור את התיק בעניינה.
• בכל הנוגע לשימוע בטרם הגשת תובענה ראו: ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הכוונה להגיש כנגד עובדת המדינה תובענה, המייחסת לה דיווחים כוזבים

• ואכן, לאחר בחינת חומר הראיות, גיבש אגף המשמעת כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים, בעוד החשדות בעניין פעילות פוליטית אסורה ועבודה פרטית ללא היתר “ירדו מן הפרק”, לאחר שהחשודה התמודדה בהצלחה עם החשדות והטענות שהוטחו בה.
• אגף המשמעת גיבש טיוטת כתב תובענה כנגד העובדת, במסגרתו נטען כי ב-13 הזדמנויות שונות בהן דיווחה העובדת היעדרות מעבודה בשל מחלה היא נכחה בפועל בבית הדין לעבודה כנציגת ציבור, וזאת במטרה לקבל שכר שלא כדין.
• כמו כן נטען כי בשתי הזדמנויות נוספות, בהן דיווחה העובדת “יציאה בתפקיד”, היא נכחה בפועל בביה”ד לעבודה.
• נטען כי במעשים אלו דיווחה העובדת דיווחי כזב, פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות תקשי”ר, והתנהגה התנהגות שאינה הולמת ובלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.

החשד לדיווחי מחלה כוזבים

• בהקשר לחשד לדיווחי מחלה כוזבים, יש לדעת;
• לפי התקשי”ר, “מחלה” לעניין הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מחלה כ“מצב בריאות לקוי הנוטל את כושר העבודה” (סעיף 33.204 לתקשי”ר).
• במילים אחרות, הזכאות לחופשת מחלה בתשלום מותנית בכך שהעובד באמת חולה, ונתון במצב בריאותי לקוי המונע ממנו לעבוד.
• כמו כן, קובע התקשיר: כי אם “התברר שעובד הגיש תעודת מחלה על יסוד טענה כוזבת או הגיש הודעה אישית כוזבת, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת ההיעדר והאחראי ינקוט נגדו בצעדים המשמעתיים הנאותים” (סעיף 33.238 לתקשי”ר).
• כלומר, עובד שידווח היעדרות מעבודה בשל מחלה, שעה שאינו באמת חולה – ייחשב כמי שדיווח דיווח כוזב, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות ואף יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.
• בחוזר מס’ 61/2018 ובהנחיה מס’ 5/2019 של מנהל אגף בכיר משמעת הובהר לעובדי המדינה כי:

“דיווח מחלה נועד למקרים בהם העובד אכן חולה ואינו יכול להגיע לעבודתו…דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הנו דיווח כוזב, אשר עלול לעלות כדי עבירת משמעת”.

מדיניות הענישה במקרים של דיווחים כוזבים

• עבירת משמעת של דיווחים כוזבים הינה עבירה נפוצה בקרב עובדי המדינה וככלל, בהינתן תשתית ראייתית מספקת, מוגשות בגינה קובלנות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הפסול והחומרה שבמסירת דיווחים כוזבים. כך למשל, בעש”מ 6978/00 מאיר מוטיל נ’ נציב שירות המדינה נפסק:

“דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם“.

• אמצעי המשמעת במקרה של הרשעה בבית הדין בדיווחים כוזבים ינועו ככלל בין נזיפה חמורה לצד הפקעת משכורת או חלקה והורדה בדרגה או יותר, דרך פסילה לתפקיד ניהולי ועד לפיטורין ופסילה משירות המדינה במקרים החמורים.
• וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבר”ש 9724/10 שאול אלייתים נ’ נציבות שירות: 

“ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על קיומם כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד”.

השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• בעניינה של העובדת ובטרם הגשת כתב התובענה לבית הדין למשמעת, נענתה הנהלת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבקשתנו לערוך שימוע, לפנים משורת הדין (בחוק המשמעת לא מעוגנת זכות שימוע בטרם הגשת תובענה).
• לצורך השימוע, ביקש וקיבל משרדנו את חומר הראיות הרב שנאסף בחקירה המשמעתית בעניינה של העובדת, ניתחנו את כל החומרים ופעלנו לאסוף ראיות הגנה.
• במעמד השימוע, שנערך עם סגנית מנהל אגף המשמעת והתובעת האמונה על הטיפול בתיק, פרסנו באריכות את טיעונינו מדוע אין להגיש כתב תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת.

סגירת תיק החקירה בהתראה פנים משרדית

• לאחר שקילת הטיעונים שהעלינו בשימוע, ולמרות הכוונה הראשונית להגיש תובענה כנגד העובדת בגין דיווחים כוזבים, השתכנע אגף המשמעת לא להעמיד את עובדת המדינה לדין משמעתי.
• תחת זאת, סוכם בין הצדדים כי תינקט כלפיי העובדת התראה פנים משרדית בלבד, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בסופו של יום, אחרי 3 וחצי שנים מאז נפתחה החקירה המשמעתית נגדה והחשש מהליך משמעתי ריחף מעל ראשה וסיכן את מעמדה התעסוקתי והמקצועי, הסתיים העניין על הצד הטוב ביותר עבור העובדת ונחסכו ממנה הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ההכתמה והפגיעה בהמשך עבודתה וקידומה המקצועי.  
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה |  חקירות משמעת נציבות שירות המדינה 

הפוסט חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (87)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה: ייצוג משפטי – בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – הליכים משמעתיים | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.

עובדי הרשויות המקומיות – דין משמעתי

• בדומה לעובדי מדינה, כפופים גם העובדים ברשויות המקומיות לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
• רשויות מקומיות לעניין זה הן עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים.
• דיני המשמעת ברשויות המקומיות מוסדרים בעיקרם בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, כמו גם בהוראות תקנון שירות המדינה, התקשי”ר, אשר אומצו על ידי השלטון המקומי.
• כמו כן, מחויבים עובדי רשויות מקומיות להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת ברשות המקומית בה מועסקים ולנהוג בהתאם לכל תקנה או נוהג המקובלים ברשות, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל להגשת קובלנה משמעתית כנגדם, לחקירה משמעתית ולהעמדה לדין משמעתי.
• מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:
  • הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
  • בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
  • השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.

עבירות המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

• חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח– 1978, מגדיר מהן עבירות משמעת של עובד רשות מקומית, וכך קובע סעיף 9 לחוק:
  

  “עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

  (1)  עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

  (2)  לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

  (3)  התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

  (4)  התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

  (5)  השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

  (6)  הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

  (7)  עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, “חוב סופי” – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

  (8)  ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

  (9)  הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע”ז-2016″.

• ניתן לראות כי חלק ניכר מ”עבירות המשמעת” מוגדרות בחוק באופן כוללני, כך שלמעשה קשת רחבה ובלתי מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית, ולהוביל להליכים משמעתיים כנגד עובד הרשות ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
• משמעות הדבר היא שעובד רשות מקומית עלול למצוא עצמו נתון להליך משמעתי ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.      
• יחד עם זאת, לצד הרקמה הפתוחה של “עבירות הסל” כגון התנהגות שאינה הולמת, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות ספציפיות הנפוצות בקרב עובדי רשויות מקומיות. כך למשל;
  • דיווחים כוזבים.
  • ביצוע עבודת חוץ ללא היתר.
  • התבטאות לא הולמת.
  • אלימות פיזית ומילולית.
  • איומים.
  • מרמה והפרת אמונים.
  • ניגוד עניינים.
  • התרשלות בביצוע התפקיד.

קובלנה משמעתית וחקירה משמעתית נגד עובדי הרשויות המקומיות

• הליך משמעתי נגד רשות מקומית יחל ככלל עם הגשת תלונה / קובלנה כנגדו לתובע, אשר מונה ע”י ראש הרשות המקומית. בחלק מן המקרים, תהא זו תלונה אנונימית, שתוביל לבירור משמעתי.
• התובע יבחן את התלונה / הקובלנה ואף רשאי להורות על חקירה בעניין, באמצעות חוקר שימונה על ידי ראש הרשות המקומית. בתוך כך, יהיו התובע או החוקר רשאים לגבות עדויות מעדים ומעובד הרשות המקומית החשוד בעבירת משמעת.
• עובד רשות מקומית, שנודע לו כי הוגשה נגדו תלונה / קובלנה משמעתית או מתנהלת בעניינו חקירה בחשד לביצוע עבירות משמעת – חשוב שיקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני משמעת כבר בשלב הראשוני ועוד בטרם ימסור גרסה כלשהי לחוקר או לתובע.
• ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב הראשוני בו מתבררים חשדות בנוגע לעבירות משמעת מצד עובד הרשות המקומית עשוי להשפיע על המשך ההליך וכמובן על תוצאותיו, להוביל לאי העמדה לדין משמעתי ולסיום הפרשה בצורה הטובה ביותר עבור עובד הרשות המקומית.
• עם מיצוי הבירור והחקירה, ככל שהתנהלה חקירה, יחליט התובע האם קיימות ראיות מספיקות לאישום והאם להגיש נגד עובד הרשות המקומית תובענה לבית הדין למשמעת. יש לציין כי אף אם יחליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין משמעתי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייב את התובע להעמיד את העובד לדין.

עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

סדרי דין בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

• ככל שיוחלט להעמיד את עובד הרשות המקומית לדין משמעתי, תוגש נגדו תובענה לבית הדין למשמעת וייקבע דיון בתובענה. בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות הם אותם סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963, וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
• במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד הרשות המקומית להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
• ככל שלא הודה עובד הרשות באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד הרשות רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י התובע.
• בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של העובד ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן.
• במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות את עונשו של העובד.

העונשים שמוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד רשות מקומית

• אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להטיל על עובד רשות מקומית שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, והם כדלקמן:
  • התראה.
  • נזיפה.
  • שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, לתקופה שיקבע.
  • הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע.
  • הפקעת משכורת שלא תעלה על ששה חדשים.
  • העברה למשרה אחרת, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
  • פסילה למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע.
  • פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים, או תוך תשלום פיצויי פיטורים למי שהעובד חייב בפרנסתם.
  • פיטורים על תנאי.
  • פסילה למילוי תפקידים מסויימים ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.
  • פסילה לעבודה ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.

פומביות ופרסום בנוגע להליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות

• לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.

הליכי ערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

• על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום בית הדין.
• על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

• עובד רשות מקומית שמוגשת נגדו תובענה משמעתית לבית הדין, ככלל ימצא את עצמו ב”מחוזות חדשים” שאינם מוכרים לו;
• ראשית, ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, כך שעובד רשות מקומית, שאינו עוסק בעריכת דין, יהיה ככלל חסר את הכלים, הידע המשפטי והניסיון, הנחוצים להתגוננות בהליך המשמעתי.
• כפועל יוצא, עובד הבוחר לייצג את עצמו בהליך המשמעתי ימצא עצמו “בעמדת נחיתות” אל מול התובע המנוסה בהליכי משמעת וקרוב לוודאי יתקשה לבנות קו הגנה אפקטיבי ולנהל את הגנתו בעצמו בבית הדין.
• לא זו אף זו, פעמים רבות הניסיון לנהל את ההגנה באופן עצמאי, ללא ייצוג משפטי, אף עלול לעלות לעובד בנזקים שיגרום לעצמו, כלל מבלי להיות ער לכך.   
• שנית, באופן טבעי, הליך משפטי בו נדרש עובד רשות מקומית להתמודד עם אישום משמעתי התלוי ועומד נגדו יהיה זר לנוף חייו ומלחיץ עבור העובד. הדבר נכון ביתר שאת נוכח ההשלכות הכבדות שעלולות להיות להליך המשמעתי על העובד – החל מפגיעה בשכרו ודרגתו, דרך אובדן תפקיד ועד לפיטורים ופגיעה בזכויות סוציאליות.
• על כן, על מנת לצלוח את ההליך תוך שמירה על זכויותיו ולסיימו על הצד הטוב ביותר, חשוב שהעובד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר ייצג אותו בהליכים בפני בית הדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה בעניינים פליליים ומשמעתיים, בנושאים הבאים;
• יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
• ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשויות מקומיות. בהקשר זה ראו: השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
• ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו גם:
  • הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
  • בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
• ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי. 
• ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה

• לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה.
• כמו כן ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה  – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | תובענה משמעתית 

הפוסט עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (100)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי, מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה

• אחת מעבירות המשמעת הנפוצות ביותר בהן מואשמים עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה דיווחי נוכחות כוזבים.
• בעמוד זה נעמוד על בקצרה על העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים, מדיניות הענישה בעבירה זו ובהמשך, נציג מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
• באותו מקרה, בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לעובד זה, לא רק שלא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין; בהליך פנים משרדי אף הוחלט שלא לנקוט כנגדו בשום אמצעי משמעת.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים ובחשד לדיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה.

איזה צעדים ננקטים כנגד עובד מדינה שדיווח דיווחי נוכחות כוזבים?

• במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. יחד עם זאת, ככלל, בגין דיווחי נוכחות כוזבים לא ננקטים הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה. 
• במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
  • עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
  • התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה;
  • סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

• • סעיף 91.151 בתקש”יר המחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.

על חומרת העבירה דיווחי נוכחות כוזבים

• על חומרת העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• כך למשל, פסק בית הדין בהקשר זה בתיק בד”מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב’ ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין):

“דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש”מ 1804/01 מדינת ישראל נ’ אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

“החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד”.

ובעש”מ 10129/01 מדינת ישראל נ’ טליה בת צ’רלס גניש (דינים עליון, כרך סא,  204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה”.

דיווחי נוכחות כוזבים – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

החקירה המשמעתית שנפתחה בחשד לדיווחי נוכחות כוזבים

• כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחי נוכחות כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
• בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
• ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

קבלת טענות הסניגור שאין להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
• בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
• עו”ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
• לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו”ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
• בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
• בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו. עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הפרכת החשד לדיווחי נוכחות כוזבים וסיום הפרשה ללא נקיטת אמצעי משמעת כלשהם

• בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים שלל התראה או נזיפה, ובלבד  שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
• בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
  • דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
  • בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
• בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ”ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
• בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים על דיווחי נוכחות כוזבים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווחי נוכחות כוזבים.
• נושאים קשורים שאולי יעניינו את הקורא:
  • חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
  • דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (112)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי אשר הענקנו, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תובענה משמעתית אשר ייחסה לעובד משרד רוה”מ) התנהגות לא הולמת עובד מדינה, דיווחי נוכחות כוזבים ופגיעה במשמעת שירות המדינה.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר המועסק במשרד ראש הממשלה, אשר הואשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות התנהגות לא הולמת עובד מדינה ופגיעה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו ופגיעה במשמעת שירות המדינה, בכך שהגיש דיווחים כוזבים הנוגעים לנוכחותו במקום עבודתו במשרד רוה”מ.
• בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטלה התובענה.

תחילת הפרשה – בתלונה אנונימית על התנהגות לא הולמת עובד מדינה.

• הפרשה החלה בתלונה אנונימית שהוגשה כנגד העובד, המייחסת לו עבירות משמעת. בעקבות התלונה, פתח אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• במסגרת החקירה, בוצעו מעקבים ממושכים אחר עובד המדינה ונאספו לחובתו ראיות שונות.

העובדות שיוחסו לעובד המדינה בתובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• בתום החקירה, הגישה נציבות שירות המדינה תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המייחסת לו עבירות משמעת חמורות.
• בתמצית, נטען בכתב התובענה כי במהלך כשנתיים, במספר רב של הזדמנויות, דיווח עובד משרד רוה”מ באופן כוזב, באמצעות כרטיס הנוכחות שלו, על עבודה במשרד, בעוד שבפועל, לא עבד את מלוא השעות המדווחות, אלא יצא מהמשרד לפרקי זמן ארוכים לצרכיו הפרטיים, ומבלי להחתים באמצעות כרטיס הנוכחות שלו יציאה מהעבודה.
• כתב התובענה המשיך ופירט 6 מקרים קונקרטיים בהם נטען כי העובד יצא ממקום עבודתו במשרד רוה”מ לצרכיו הפרטיים, אולם דיווח באופן כוזב כי שהה במקום עבודתו.
• לטענת נציבות שירות המדינה, בעקבות הדיווחים הכוזבים, קיבל עובד המדינה במרמה שכר בגין שעות עובדה שבפועל כלל לא ביצע.

עבירות המשמעת שיוחסו לעובד המדינה בכתב התובענה.

• במעשיו, כך נטען בכתב התובענה, עבר עובד המדינה את כל עבירות המשמעת הבאות;
• דיווח עובד המדינה דיווח נוכחות כוזב.
• קיבל במרמה כספים שלא כדין. עובדות התובענה נוסחו באופן המקים גם את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
• פגע במשמעת שירות המדינה.
• הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

• הפר את הוראות תקנון שירות המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 91.151 לתקשי”ר. סעיף זה בתקש”יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
• כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה כלל לא פחות מ- 4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
  • עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת).

קצת על העבירה המשמעתית של “התנהגות לא הולמת עובד מדינה”.

• כאמור, העבירה המשמעתית של התנהגות לא הולמת עובד מדינה מעוגנת בסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת). 
• ראשית יש לדעת כי העבירה של התנהגות שאינה הולמת את התפקיד אינה מוגבלת ליחסים שבין עובדים באותו גוף ציבורי. די בכך שהיא קשורה לתפקיד (עש”מ 6713/96 מדינת ישראל נ’ זוהר בן אשר).
• המושג “התנהגות לא הולמת” רחב ביותר, ועשוי מטבעו להשתרע על פני שטח כמעט בלתי מוגבל. יחד עם זאת, המושג מייצג את העקרונות והאינטרסים המעצבים את השירות הציבורי מעת לעת ואת יחסו לפרט הבא עמו במגע (בג”ץ 7074/93 מאיר סויסא נ’ היועץ המשפטי לממשלה).
• כאשר באים לקבוע האם מעשה או מחדל נופל בגדר התנהגות לא הולמת, יש להשקיף על העניין בעיני הציבור הנאור בישראל, ולבחון האם קיימת פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראייה של האדם הסביר, האמון על תפיסות היסוד של המשטר בישראל (בג”ץ 7074/93 הנ”ל).
•  יחד עם זאת, כך על פי בית המשפט העליון, יש להימנע מאידיאליזם שאין לו עיגון נורמאטיבי ויש לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב השכל הישר ולהימנע מתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה, נביא מדבריו של בית המשפט העליון בבג”ץ 7074/93 הנ”ל:

“גבולו העליון של הדין המשמעתי הוא בדין הפלילי, וגבולו התחתון של הדין המשמעתי הוא בהתנהגות שיש בה פגם אסתטי או אתי, אך שאין בה משום פגיעה במשמעת.

על שיטת המשפט להימנע מיצירת איסור משמעתי להתנהגות יומיומית, הטבעית לבני-אדם הגונים. אין להפוך עובדי מדינה ישרי דרך משמעת על-ידי קביעת אמות מידה המתאימות אך ליחידי סגולה”.

ביטול התובענה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• בחזרה למקרה בו טיפל משרדנו. עם הגשת התובענה המשמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנייצג אותו בהליך המשמעתי.
• בהסכמת יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לנסות ולהגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
• לאחר שעורך דין גיא פלנטר בא בדברים עם הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, סוכם כי נציבות שירות המדינה תחזור בה מהתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת והפרשה תסתיים בנזיפה שיקבל העובד, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.
• בהתאמה, הגישה נציבות שירות המדינה הודעה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה על חזרתה מהתובענה המשמעתית.
• לנוכח חזרתה של התביעה מהתובענה, ובהתאם להוראות תקנות שירות המדינה (סדרי הדין של בית הדין) התשכ”ד – 1963, הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לבטל את התובענה המשמעתית על כל סעיפי האישום בה.
• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד אותו עובד משרד רוה”מ (ללא פרטים מזהים של העובד) ובהחלטתו של בית הדין המורה על ביטול תובענה המשמעתית.

תיק בד”מ 100/09, נציבות שירות המדינה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בפני כבוד השופט יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת.

לקריאה נוספת.

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו – עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | דיווחי נוכחות כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות לא הולמת עובד מדינה  | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (28)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר – ייעוץ וייצוג משפטי

דיווח כוזב על שעות עבודה, החתמת כרטיס עבודה על ידי עובד אחר

• בעמוד זה נעמוד על עבירת המשמעת של דיווח כוזב על שעות עבודה וכפועל יוצא, קבלת שכר שלא כדין, וזאת באמצעות החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
• בהמשך העמוד נציג מקרה להמחשה אשר בו הענקנו ייצוג משפטי לעובדת מדינה ותיקה, שהועסקה כמנהלת לשכה באחד המשרדים בשירות המדינה והועמדה לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בגין דיווח כוזב על שעות עבודה וקבלת שכר שלא כדין.
• במחלוקת בין התביעה להגנה בנוגע לעונשה, קיבל בית הדין למשמעת את עמדתנו וגזר על העובדת עונש לקולא.
• בסוף העמוד תמצאו קישורים למקרים דומים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה.

מדיניות הענישה במקרים של דיווח כוזב על שעות עבודה

• ככלל, אמצעי המשמעת המוטלים על עובדי מדינה בגין דיווח כוזב על שעות עבודה הינם מכבידים ופוגעים בכיסו של העובד, ואף עלולים להגיע, במקרים חמורים יותר –  לכדי פיטורין ופסילה לשירות המדינה.
• בהקשר זה, אין זה מעלה או מוריד באם עבירת המשמעת בוצעה ע”י החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר או שהדיווח הכוזב בוצע ללא סיוע של עובד אחר.   
• עמדת בית הדין למשמעת ובית המשפט המחוזי (בשבתו כערכאת ערעור על בית הדין למשמעת של עובדי המדינה) הינה, כי בענישה בגין עבירות שעניינן דיווח כוזב על שעות עבודה, הטומנות בחובן מעילה באמון ופגיעה בקופה הציבורית, ככלל – יגבר האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי של העובד ונסיבותיו האישיות (ראו למשל עבי (חי’) 30280-02-22 מזל מגי אפניאר נ’ נציבות שירות המדינה).
• על החומרה שבדיווח כוזב של שעות עבודה בשירות הציבורי עמד זה מכבר בית המשפט העליון בעש”מ 5626/05 אוחנה נ’ נציבות שירות המדינה (ההדגשות שלנו):

“אין כמו מצג שוא בדבר הימצאות בעבודה כאשר עובד נעדר ממנה, וקבלת שכר בעבור שעות עבודה שלא בוצעו כדי לפגוע באמינותו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וכדי לשקף ניצול  כספי ציבור למטרות זרות. קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים כמוה כשליחת יד בכספי ציבור, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לאורך זמן כענין של שיטה, המלווה בדיווחים כוזבים. לתופעה זו נילווית חומרה מיוחדת.”

• בפרשה שנדונה בר”ש 9724/10 אליתים נ’ נציבות שירות המדינה עמד בית המשפט העליון על הצורך בענישה מכבידה ומרתיעה בגין דיווח כוזב של שעות עבודה (ההדגשה שלנו):

“הוצאת כספים בדיווחי שווא מקופת הציבור ראויה לסנקציה, הנותנת ביטוי משמעותי להפרת האמון. לעניין זה דומה המדווח דיווחים כוזבים למעלימי מס, שהיא דרך אחרת לגניבה מן הציבור, וזאת גם אם מידת הרחמים הביאה להימנעות מנקיטת צעדים פליליים ולהסתפקות בצעדי משמעת… ראוי כי ייצא הקול, שהמחיר על דיווחים כוזבים בשירות הציבור הוא כבד.”

• בשנים האחרונות, נוכח ריבוי דיווחים כוזבים על שעות עבודה בקרב עובדי מדינה, הקשיח אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה את עמדתו העונשית בעבירות מסוג זה, וגם בפסיקת בית הדין למשמעת  – ניכרת החמרה בענישה.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – דיווח כוזב על שעות עבודה

“השורה התחתונה” בגזר הדין והענישה בגין דיווח כוזב על שעות עבודה.

התובענה שהוגשה נגד העובדת לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• בכתב התובענה שהוגש נגד העובדת על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, נטען, כי ב-14 הזדמנויות שונות דיווחה העובדת באופן כוזב על שעות נוכחותה במשרד.
• נטען בקובלנה, כי בכל אותן הזדמנויות העובדת הגיעה בפועל למשרד בשעה מאוחרת יותר מהשעות עליהן דיווחה.
• נטען כי העובדת ביצעה את הדיווח הכוזב על שעות עבודתה בסיוע עובד אחר, אשר החתים עבורה ולבקשתה את כרטיס הנוכחות שלה בשעון הנוכחות, בשעה שהיא עצמה לא נכחה בפועל במשרד.
• עוד נטען, כי בגין הדיווח הכוזב על שעות עבודתה קיבלה העובדת שכר שלא כדין.
• בשל מעשים אלו, הואשמה העובדת בהפרת הוראות התקשי”ר, בהתנהגות שאינה הוגנת ושאינה הולמת עובדת מדינה וכן בהתנהגות הפוגעת בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות מדינה – עבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו-17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.  

גדר המחלוקת – מידת העונש על דיווח כוזב של שעות עבודה

• היות שחומר הראיות בתיק ביסס מעל לכל ספק את אחריותה של העובדת למעשים ולעבירות המשמעת בהן הואשמה – הודתה העובדת בפני בית הדין בעובדות כתב התובענה והורשעה על פי הודאתה.
• הצדדים נחלקו בשאלת העונש;
• התביעה עתרה לגזור על העובדת אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת והורדה בשתי דרגות למשך שנתיים, וזאת כדי להעביר מסר הרתעתי הולם לעובדים אחרים.
• התביעה טענה כי מעשי העובדת חמורים, נעשו בשיטתיות, בתדירות, בהיקף נרחב ותוך הכשלת עובד אחר שכן כזכור, העבירה בוצעה באמצעות החתמת כרטיס הנוכחות על ידי עובד אחר.
• המשרד הממשלתי בו הועסקה העובדת, הצטרף לעמדה העונשית של התביעה המשמעתית, ואף נטען כי ביצועיה של העובדת בעבודתה בשנים האחרונות היו נמוכים מהמצופה וכי מוסד פרטי היו נוטה לפטר עובד שדיווח בכזב על שעות עבודתו.
• ההגנה, באמצעות עו”ד גיא פלנטר, טענה, כי תמהיל אמצעי המשמעת לו עותרת התביעה הינו מחמיר יתר על המידה עם העובדת ועתרה להסתפק בענישה מתונה ומידתית יותר.
• ההגנה הציגה בפני בית הדין נסיבות וראיות הצריכות להטות את הענישה לקולא, חרף חומרת מעשיה של העובדת, וטענה כי אין בנסיבות העניין הצדקה להורדה בשתי דרגות למשך שנתיים.

גזר הדין של בית הדין למשמעת – אימוץ עתירת ההגנה להקל בעונשה של העובדת

• בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ברשות אב”ד עו”ד אורי כהן, עמד בהרחבה על הפסול שבמסירת דיווח כוזב על שעות עבודה, על חומרת העבירה בכלל ובפרט כאשר מדובר בהחתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר, וכן עמד על הצורך בהטלת אמצעי משמעת מחמירים על עובדים המקבלים שכר שלא כדין באופן שכזה.
• אף על פי כן, ולמרות המגמה להחמרת הענישה בעבירות מסוג זה, קבע בית הדין, כי בשקלול הנסיבות שהוצגו בפניו הגיע לכלל החלטה כי לצד נזיפה חמורה והפקעת משכורת אחת ניתן להסתפק בהורדת העובדת בדרגה אחת למשך שנה.
• בכך, נחסכה מהעובדת פגיעה כלכלית קשה, והפרשה הסתיימה על הצד הטוב ביותר עבור העובדת.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ללא פרטים מזהים.

תיק בד”מ 94/21, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים. גזר הדין ניתן ביום 7.3.22.

דיווח כוזב על שעות עבודה – דוגמאות נוספות

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווח כוזב על שעות עבודה ובהחתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
• נושאים נוספים שאולי תמצאו בהם עניין:
  • עובדי מדינה – דין משמעתי | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה
  • מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
  • דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | החתמת כרטיס עבודה ע”י עובד אחר | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (26)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי העמדה לדין משמעתי. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין.

אי העמדה לדין משמעתי – הסכם פרישה ללא העמדה לדין משמעתי

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע להליכים משמעתיים.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו חתמנו עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על הסכם פרישה ואי העמדה לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

אי העמדה לדין משמעתי – מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים, פרשה משירות המדינה ללא העמדה לדין

החקירה המשמעתית וכתב התובענה המשמעתית שגובש כנגד עובדת המדינה

• פרשה זו עוסקת בעובדת מדינה בכירה ומוערכת, אשר הועסקה כמנהלת תחום חקירות ואכיפה באחת מרשויות האכיפה בשירות המדינה.
• כנגד החוקרת הבכירה נפתחה חקירה משמעתית באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה, בגין חשד להגשת דיווחים כוזבים הנוגעים לשעות עבודה ולהחזר הוצאות נסיעות.
• במסגרת החקירה המשמעתית אליה זומנה בנציבות שירות המדינה, הודתה החוקרת הבכירה בחשדות ונטלה אחריות על מעשיה.
• על בסיס הראיות שנאספו לחובתה, לרבות הודאתה המלאה בחקירתה, גיבשה מחלקת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה טיוטת תובענה משמעתית, אותה עמדה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בתמצית, נטען בטיוטת כתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
  • במשך תקופה של כשנתיים נהגה עובדת המדינה לדווח דיווחים כוזבים בדו”ח הנוכחות, בתדירות של כ- 4 פעמים בחודש, באשר ליציאות בתפקיד מחוץ למשרד.  
  • את אותן יציאות בתפקיד פיקטיביות שדיווחה בדו”ח הנוכחות, נהגה גם לדווח במערכת הממוחשבת של משרדה וזאת על מנת למקסם את שכר העידוד של היחידה בה עבדה.
  • בנוסף, לא הקפידה כנדרש ממנה על דיווחיה במערכת הנוכחות הממוחשבת של המשרד.
  • כמו כן, בתקופה של כשנתיים, בהזדמנויות רבות, דיווחה דיווחים כוזבים בעניין תעריפי הנסיעות שביצעה במסגרת עבודתה.
• בהתאמה, ייחסה טיוטת התובענה לעובדת המדינה עבירות בניגוד לסעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה (תקשי”ר).

שימוע לפני הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• על חומרת עבירות המשמעת בהן עסקינן עמדנו בהרחבה במקום אחר. ראו בהקשר זה: דיווחי נוכחות כוזבים של עובד מדינה – על חומרת העבירות.
• משהוברר לעובדת המדינה כי התגבשה כוונה להגיש כנגדה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שכרה את שירותיו של עו”ד גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי.
• עו”ד גיא פלנטר פנה לאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה בבקשה לערוך לעובדת המדינה שימוע לפנים משורת הדין, בטרם תוגש כנגדה תובענה לבית הדין למשמעת ובתוך כך ביקש כי יועמד לרשות ההגנה חומר החקירה שנאסף במסגרת החקירה המשמעתית.
• כאן המקום לציין כי פעמים רבות משמש הליך השימוע במה לשכנוע הרשות התובעת להימנע מהליך משפטי כנגד החשוד. ככול שמדובר בעובדי מדינה, השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה נערך לפנים משורת הדין, שכן אין בדין חובה לקיים שימוע, בטרם הגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה חלף העמדה לדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• מכל מקום, במקרה ספציפי זה, לנוכח הראיות שנאספו לחובת עובדת המדינה הבכירה, ובפרט הודאתה בחשדות המיוחסים לה, הגשת תובענה לבין הדין למשמעת של עובדי המדינה עלולה הייתה להסתיים בהרשעה ובענישה מחמירה, כמו גם בהכתמת שמה הטוב באופן שיפגע בסיכויי השתלבותה בתחומי עיסוק אחרים;
• משכך, ולנוכח רצונה של עובדת המדינה להימנע מהליך משמעתי בבית הדין למשמעת, ביקשה ההגנה להשתמש בהליך השימוע לצורך גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה, ללא העמדה לדין.
• הסכם כזה, נחתם בסופו של יום עם עו”ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ועו”ד תהילה פרץ, ממונה ותובעת בכירה בנציבות שירות המדינה (נצ”מ).
• בתמצית, במסגרת ההסכם בכתב עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
  • עובדת המדינה התחייבה לפרוש משירות המדינה עד לתאריך מסוים, תוך הקפאת זכויות הפנסיה שלה.
  • בגין דיווחי נוכחות כוזבים, בשעה ששימשה בתפקיד מנהלת תחום בכיר (חקירות) באחת מרשויות האכיפה, תינזף העובדת בהליך משמעתי פנים משרדי, בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
  • העובדת התחייבה להשיב חלק מהכסף שקיבלה עבור דיווחי הנוכחות הכוזבים.
• בכך הסתיימה הפרשה בפרישתה של עובדת המדינה הבכירה משירות המדינה, ללא העמדתה לדין משמעתי, על אף הודאתה בחשדות שיוחסו לה, לרבות בדיווחים כוזבים ובקבלת כספים שלא כדין.
• מיד בהמשך ניתן לעיין בהסכם בכתב שנערך בעניינה של עובדת המדינה בין ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבין עו”ד גיא פלנטר, אשר ייצג את עובדת המדינה, ללא פרטים מזהים של עובדת המדינה.

לקריאה נוספת

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה | הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | דיווח כוזב | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי ע”י עורך דין מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה. הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (31)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות פיקטיביים וקבלת כספים במרמה ממשרד החינוך – סיום הליך פלילי בקביעת חוסר אשמה וסגירת תיק משמעתי ללא נקיטה בשום אמצעי משמעת

תמצית המקרה

• עובדת מדינה, מנכל”ית עמותת המורים, נחשדה כי בעקבות דיווחי נוכחות פיקטיביים, קיבלה כספים במרמה ממשרד החינוך במשך 4 שנים.
• בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, נסגר תיק החקירה, שונתה עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה ונסגר התיק המשמעתי ללא נקיטת שום אמצעי משמעתי.
• אנו מציגים מקרה זה להמחשת מגוון סוגי הטיפולים המשפטיים שמשרדנו מעניק לעובדי מדינה החשודים בפלילים:
  • החל מההכנה לחקירה הפלילית וליווי הנחקר בייעוץ משפטי;
  • דרך טיפול בסגירת תיק פלילי;
  • הגשת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה.
  • ועד להענקת ייעוץ וייצוג משפטי בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה וסגירת התיק המשמעתי ללא העמדה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ואף ללא הליך משמעתי פנים משרדי.

הטיפול במישור הפלילי

הפרסומים המטעים בתקשורת אודות מנכ”לית עמותת המורים בהם נטען, כי בעקבות דיווחי נוכחות פיקטיביים קיבלה במשך 4 שנים כספים במרמה.

• בעקבות סידרה של “כתבות תחקיר” שפורסמו בעיתון “ידיעות אחרונות”, נפתחה חקירה פלילית כנגד עובדת משרד החינוך, מנכ”לית עמותת המורים בישראל ומי שכיהנה בעברה כמנהלת מספר בתי ספר.
• בתמצית, נטען על ידי “ידיעות אחרונות” כי מנכ”לית עמותת המורים הייתה רשומה במשך 4 שנים כמורה בבית ספר במרכז הארץ בהיקף של שליש משרה בלי שלימדה כלל במקום, דיווחה דיווחים כוזבים בעניין שעות ההוראה שלה בבית הספר, ועל סמך דיווחים כוזבים אלו שולמה לה משכורת חודשית של אלפי שקלים. בכך, כך נטען על ידי “ידיעות אחרונות”, הונתה את משרד החינוך במשך 4 שנים וקיבלה כספים במרמה מהמדינה.
• העיתון אף הגדיל לעשות כאשר פרסם בכתבה שכותרתה: “מנכ”לית עמותת המורים … נשלחה הביתה”, כי בידי צוות החקירה המשטרתי “…ראיות לכאורה, לביסוס החשדות למעשי מרמה, ולסיוע שהגישה [למנכ”לית], לפי החשד, מנהלת בית הספר, שבו כביכול לימדה”.

הפרסום ב”ידיעות אחרונות” אודות דיווחי נוכחות פיקטיביים וקבלת דבר במרמה.

על העבירה בה נחשדה מנכ”לית עמותת המורים – קבלת דבר במרמה באמצעות דיווחי נוכחות פיקטיביים

• סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה” קובע כדלקמן:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים“.

• בהתחשב במעמדה של החשודה, בשיטתיות המרמה שיוחסה לה ובתקופה הממושכת אשר בה נטען כי דיווחה דיווחי נוכחות כוזבים שעל בסיסם, כך נטען, קיבלה כספי ציבור במרמה, נחשדה מנכ”לית עמותת המורים בחלופה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

סגירת תיק החקירה הפלילי בעילה של חוסר ראיות

• עורך דין פלילי גיא פלנטר ליווה את חקירתה הפלילית של המנכ”לית והעניק לה ייעוץ משפטי צמוד.
• לאחר העברת חומר החקירה מהמשטרה לפרקליטות, החליטה פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות.

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה וטיהור שמה של מנכ”לית עמותת המורים

• מאחר ושמה הטוב של המנכ”לית נפגע קשות, בלא עוול בכפה, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר ערר על עילת הסגירה בו דרש לשנות את עילת הסגירה מ”חוסר ראיות” ל”חוסר אשמה” ובכך לטהר את שמה. על טיפול משפטי זה ראו בקישור: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• משהופרכו במסגרת הערר שהגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר כל הטענות וכל החשדות ולא נותר שמץ של ספק בחפותה של המנכ”לית, קיבלה פרקליטות מחוז מרכז את הערר והורתה על שינוי עילת הסגירה של תיק החקירה לעילה של “העדר אשמה”. כאן המקום לציין, שתיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

הטיפול במישור המשמעתי

סגירת תיק משמעתי – סיום חקירה משמעתית בנציבות שירות המדינה ללא העמדה לדין ואף ללא נזיפה פנים-משרדית.

• עורך דין גיא פלנטר ליווה את המנכ”לית גם בחקירה שניהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כנגדה.
• חקירה משמעתית זו הסתיימה בהחלטה שלא להעמידה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ואף לא לנקוט כנגדה באמצעי משמעת כלשהו, גם לא הליך נזיפה פנים משרדי במסגרת משרד החינוך. 

סוף דבר

• משנתקבל הערר שהוגש על עילת סגירת תיק החקירה הפלילי ועילת הגניזה של התיק שונתה לחוסר אשמה – הסתיימה הפרשה בטיהור מוחלט של שמה של מנכ”לית עמותת המורים.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהתכתבות בנוגע להחלטת הפרקליטות לקבל את הערר שהגיש משרדנו, ולשנות את עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה.

לקריאה נוספת

• לפרטים נוספים אודות חשיבות ההכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במהלך הליכי החקירה ראו בעמוד: הכנה לחקירה .
• לפרטים נוספים אודות עילות סגירת תיקי חקירה משטרתיים, משמעויות עילות הסגירה והמסלולים השונים למחיקת רישום משטרתי או לביטול רישום משטרתי ראו:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• להרחבה אודות עבירות מרמה בכלל והעבירה של קבלת דבר במרמה בפרט ראו בעמוד: עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייצוג משפטי.
• לדוגמאות נוספות לטיפול משרדנו בהליכים משמעתיים של עובדי מדינה ראו: עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

 עו”ד פלילי

חקירה במשטרה ייעוץ משפטי – הכנה לחקירה במשטרה | ביטול רישום משטרתי | ארכיון חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק משטרה | סגירת תיק משמעתי

הפוסט דיווחי נוכחות פיקטיביים, קבלת דבר במרמה | קבלת ערר – קביעת חוסר אשמה, סגירת תיק משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (5)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר