ארכיון האזנת סתר - דוגמאות למקרים שטופלו ע"י עו"ד פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות האזנת סתר – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (9)

גיא פלנטר — Tue, 01 Mar 2022 13:28:20 +0000

עבירות האזנת סתר – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי מעו”ד פלילי.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים, לנפגעי עבירה ולתאגידים בכל הנוגע לחשד לביצוע עבירות האזנת סתר.
בעמוד זה תמצאו מידע נרחב על עבירות האזנת סתר כאשר בהמשך העמוד אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו הובלנו לסגירת תיק פלילי שעסק בחשד לעבירות האזנת סתר. בעקבות סגירת התיק הפלילי, הוחזר ללקוח נשקו מהמשטרה.

עבירות האזנת סתר – במה מדובר?

המחוקק קבע 4 סוגי עבירות פליליות בהקשר להאזנות סתר:
- עצם ביצוע האזנת הסתר שלא כדין (סעיף 2(א) לחוק).
- שימוש שלא כדין בתוצרי האזנת סתר (סעיף 2(ב) לחוק).
- הצבת או התקנת מכשיר להאזנת סתר שלא כדין (סעיף 2(ג) לחוק).
- האזנה למטרת ביצוע עבירה (סעיף 3 לחוק).

האזנת סתר שלא כדין

בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר, המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

שימוש שלא כדין בתוצרי האזנת סתר

בהתאם להוראות סעיף 2(ב) לחוק;
- המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים.
- המגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו -מאסר חמש שנים.

הצבת או התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר

בהתאם להוראות סעיף 2(ג) לחוק, המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה, דינו – מאסר חמש שנים.

האזנה למטרת עבירה או גרימת נזק

סעיף 3 לחוק קובע כי האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו:
- למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או;
- למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג.

מהי האזנת סתר?

האזנת סתר מוגדרת בחוק האזנת סתר, תשל”ט – 1979 באופן מעט מורכב;
בתמצית, מדובר “בהאזנה” ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה, כאשר “האזנה” מוגדרת כ”האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר“.
כאמור, די בכך שאחד מבעלי השיחה מסכים ל”האזנה” – ואז לא מדובר ב”האזנת סתר” (בכפוף לאמור בסעיף 3 לחוק, ראו בהמשך לעניין זה).
“בעל שיחה” מוגדר בחוק ככל אחד מאלה: המדבר, מי שהשיחה מיועדת אליו, המשדר ומי שמהמסר מיועד להיקלט אצלו.
לשם המחשה, כאשר מי שמקליט את השיחה באופן סמוי הינו בעצמו צד לשיחה המוקלטת, אזי לא מדובר ב”האזנת סתר” אסורה, שכן בלשון החוק – הוא אחד “מבעלי השיחה”, והוא עצמו הסכים לביצוע ההקלטה שהוא ביצע.
לניתוח מקיף של חוק האזנת סתר ולפרשנות המונחים השונים בו, ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בע”פ 1497/92 מדינת ישראל נ’ אלי בן משה צוברי, מז(4) 177 (1993)‏‏.

עבירות האזנת סתר ופגיעה בפרטיות

לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, האזנה האסורה על פי חוק מהווה פגיעה בפרטיות.
יחד עם זאת, על מנת שלא ליצור כפל אישום בגין אותו מעשה, האיסור הפלילי של פגיעה בפרטיות לא כולל האזנה האסורה על פי חוק.
בהקשר זה ראו – עבירות פגיעה בפרטיות.

האזנות סתר לשם שמירה על בטחון המדינה, למניעת עבירות ולגילוי עבריינים

חוק האזנת סתר כולל הסדרים מורכבים בעניינים כגון:
- שימוש כדין בהאזנת סתר שלא כדין – כלומר הענקת סמכות לגורמי אכיפה שונים להקשיב לדברים שנתקבלו בהאזנת סתר שלא כדין או לעיין בהם ולעשות בהם שימוש בתנאים מסויימים.
- מתן היתרים לביצוע האזנות סתר למטרת שמירה על ביטחון המדינה, בתנאים מסוימים.
- מתן צווים שיפוטיים המתירים ביצוע האזנות סתר בתנאים מסוימים.

האזנות שלא טעונות שום היתר

חוק האזנת סתר קובע שורה של מצבים בהם כלל לא נדרש היתר להאזנות סתר, למשל;
- האזנה לשיחה “ברשות הרבים” מטעמים של בטחון המדינה או לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים, כאשר “רשות הרבים” כוללת מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו, וכן מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר;
- האזנה לשיחות בינלאומיות, שנעשתה למטרות צנזורה.
- האזנה לשיחה המתנהלת באמצעי תקשורת שבשימוש צה”ל או משטרת ישראל, על ידי גורמים שהוסמכו לכך.

האזנה לשיחות חסויות

בתנאים מסוימים הקבועים בחוק, ניתן להתיר בצו שיפוטי האזנת סתר לשיחה שהעדות עליה חסויה, אם שופט המוסמך לכך שוכנע, שיש יסוד לחשד שעורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת מעורב בעצמו בעבירה.

עבירות האזנת סתר – מקרה להמחשה; בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו ללקוח, נסגר התיק הפלילי

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בתמצית, מדובר באיש מחשבים שנחשד בעבירה פלילית של האזנת סתר.
בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי אשר העניק לאיש משרדנו, התקבל ערר שהגשנו על תנאי שחרורו בערובה, בוטלה הרחקתו, ניתנה החלטה להחזרת נשקו מהמשטרה והתיק הפלילי שהיה תלוי ועומד כנגדו – נסגר.

תמצית התלונה – מציאת מכשיר האזנה ברכב והגשת תלונה למשטרה על האזנת סתר

החשוד בפרשה זו אדם מן השורה, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק, איש מחשבים תושב צור יגאל.
בעיצומם של הליכי גירושין, מצאה אשתו של החשוד ברכב בו היא משתמשת מכשיר להאזנת סתר.
האישה הגישה תלונה פלילית למשטרת ישראל, תוך שהיא מסמנת בתלונתה את בעלה כחשוד במעשה.
בעקבות התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד האיש, אשר נחקר תחת אזהרה בחשד לעבירה של הצבה או התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין, בניגוד לסעיף 2(ג) לחוק האזנת סתר, תשל”ט – 1979.
החשוד שיתף פעולה עם חוקריו, השיב לכל השאלות שנשאל והכחיש שהוא או מי מטעמו התקין מכשיר האזנת סתר ברכב בו משתמשת אשתו.

קבלת ערר על תנאי שחרור בערובה, ביטול הרחקה, החזרת נשק מהמשטרה וסגירת התיק הפלילי

בתום חקירתו שוחרר החשוד על ידי קצין משטרה בתנאים מגבילים הכוללים הרחקה מביתו (וכפועל יוצא – גם מילדיו) למשך שבוע והפקדת נשקו במשטרה.
ערר על תנאי השחרור בערובה שהגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר מטעמו של החשוד לבית משפט השלום בכפר סבא התקבל, ובית המשפט ביטל את הרחקתו של החשוד מביתו, והורה על החזרת הנשק.
בהמשך, נעתרה פרקליטות מחוז מרכז לבקשתו של עורך דין גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד וסגרה את התיק הפלילי בעילה של חוסר ראיות.
לקראת סוף עמוד זה נתין לעיין בהחלטה לסגור את תיק החקירה.

נושאים נוספים לקריאה

למידע אודות החשיבות שבהכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במהלך הליכי החקירה ראו בעמוד – חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי.
להרחבה אודות ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה ראו בעמוד: שחרור ממעצר.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
להחרבה אודות תלונות המוגשות למשטרה במהלך סכסוכים בין בני זוג ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי | עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי | שחרור ממעצר

עבירות האזנת סתר | האזנת סתר ייעוץ משפטי | הקלטת שיחות | האם מותר להקליט אדם שלא בידיעתו | האזנת סתר בין בני זוג | ארכיון האזנת סתר | ייעוץ משפטי בחקירה | הכנה לחקירה פלילית | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | עבירות אלימות במשפחה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט עבירות האזנת סתר – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר