ארכיון הדחה בחקירה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בירושלים | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים 4.9 (127)

גיא פלנטר — Mon, 27 Feb 2023 13:35:14 +0000

עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים

עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בתי המשפט ובתי הדין בירושלים.
אנו זמינים 24 שעות ביממה,7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי פלילי בירושלים ראו בהמשך עמוד זה וכן בעמוד: ארכיב עורך דין פלילי בירושלים.
המלצות וחוות דעת אודות עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר תמצאו בעמודים הבאים:
- ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
- חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – גיא פלנטר

בשל אופיו המשברי של המשפט הפלילי, הדורש פעמים רבות התגייסות מיידית, עורך דין פלילי בירושלים חייב להיות זמין 24 שעות ביממה להענקת ייעוץ וייצוג משפטי לתושבי ירושלים וסביבתה. משרדנו, הממוקם במרכז הארץ – נותן מענה כזה.
בהקשר למשפט פלילי, מעניק משרדנו ייצוג משפטי בכל הערכאות הפליליות במחוז ירושלים: מבית משפט השלום בירושלים ובית משפט השלום בבית שמש, בית המשפט המחוזי בירושלים ובית המשפט העליון.
למשרדנו היכרות טובה עם כל תחנות המשטרה בבירה וקשרי עבודה טובים עם פרקליטות מחוז ירושלים, פרקליטות המדינה, שמקום משכנה במזרח העיר, ולשכת תביעות ירושלים של משטרת ישראל המטפלת במרבית התיקים הפליליים בירושלים וסביבתה.
למייסד ומנהל המשרד, עו”ד גיא פלנטר, שורשים עמוקים בעיר ירושלים. גיא נולד בירושלים, גדל במוצא עלית, למד בבית ספר תיכון “בויאר” בקרית יובל ושיחק כדורסל בהפועל ירושלים.

עו”ד פלילי בירושלים – בתי המשפט ובתי הדין בירושלים בהם אנו מעניקים ייצוג משפטי

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – בבית משפט השלום

משרד עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בירושלים.
בבית משפט השלום בירושלים נשמעים תיקים פליליים ובקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה.
תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נדונים במסגרת בית משפט לנוער בירושלים. בכל הנוגע לייצוג משפטי בתיקי נוער ראו – עורך דין פלילי נוער.

עורך דין פלילי בירושלים. בתמונה: בית משפט השלום בירושלים.

ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים – בהליכים פליליים ובתיקי הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה

טענות לעבירות פליליות על חוקי העבודה ותביעות על הטרדה מינית מתבררות בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ובבית הדין הארצי לעבודה (כערכאת ערעור).
עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות פליליות על חוקי העבודה. בהקשר לעניין זה ראו: עבירות פליליות על חוקי עבודה – ייעוץ וייצוג משפטי.
כמו כן אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתביעות לפי חוק למניעת הטרדה מינית ובהקשר זה ראו: עורך דין הטרדה מינית.

בית הדין הארצי לעבודה בירושלים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – בהליכים פליליים ובערעורים בבית המשפט המחוזי

משרד עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי יושב בדין כערכאת ערעור פלילי על על הכרעות דין וגזרי דין שניתנו ע”י בית משפט השלום בירושלים ובית משפט השלום בבית שמש.

ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בירושלים. בתמונה: בית המשפט המחוזי ירושלים.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – בבית המשפט העליון

כיאה לבירת ישראל הוצב בית המשפט העליון – החולש בפסיקתו על כל בתי המשפט בארץ – בירושלים.
בבית המשפט העליון נשמעים ערעורים בזכות על הכרעות דין וגזרי דין שניתנו בכל בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.
ערעורים על הכרעות דין וגזרי דין שניתנו על ידי בתי משפט השלום ידונו בבית המשפט העליון, כערכאת ערעור שניה, רק לאחר שניתנה רשות ערעור.
משרד עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר – מעניק ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי בבית המשפט העליון בירושלים.

בית המשפט העליון. ייצוג ע”י עורך דין פלילי. צילום: פלאש 90.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בירושלים – מול רשויות התביעה הפלילית בירושלים

בהליכים פליליים בפני בתי המשפט בירושלים מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות;
- מטעם משטרת ישראל מופיעה יחידת התביעות (פלילי) של מחוז ירושלים, אשר מקום משכנה ברחוב יפו 30, ירושלים.
- מטעם פרקליטות המדינה מופיעה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), אשר מקום משכנה ברחוב עוזי חסון 4 (קומה 2), ירושלים.
לפני בית המשפט העליון מופיעה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, אשר מקום משכנה ברחוב צלאח א-דין 31, ירושלים.
משרד עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר – ייצוג משפטי פלילי מול יחידות התביעה המשטרתית בירושלים ומול פרקליטות מחוז ירושלים. בהקשר זה ראו:

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בירושלים – ביטול כתב אישום

תמצית המקרה: ביטול כתב אישום בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג

בעמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה בו ייצגנו נאשם בפני בית משפט השלום בירושלים והגענו להסכמות עם יחידת התביעות של משטרת ישראל בירושלים אשר הובילו לביטול כתב האישום.
ואלו פרטי המקרה בתמצית;
- תלונה של אישה שהחליטה לסיים את הקשר הזוגי עם בעלה, הובילה מיד למעצרו של הבעל ע”י משטרת ישראל, בחשד לעבירות של אלימות במשפחה.
- בית משפט השלום בירושלים אף נעתר לבקשת המשטרה, והאריך את מעצרו של הבעל אולם לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם יחידת התביעות של משטרת ישראל בירושלים, חזרה בה התביעה המשטרתית מכתב האישום ולבקשתה של המשטרה, ביטל בית המשפט את כתב האישום.

התלונה שהגישה האישה כנגד בעלה למשטרה – טענות לאלימות קשה

הנאשם בפרשה זו מוזיקאי ידוע, אב לשני ילדים, ללא עבר פלילי וללא כל מגעים קודמים עם משטרת ישראל.
לאחר 5 שנות נישואין, החליטה אשתו לסיים את מערכת היחסים עימו. תחילה שיתפה את הוריה ואחותה בהחלטתה והעלתה בפניהם טענות על כך שבעלה נהג בה באלימות בעבר.
בהמשך, ניצלה האישה וויכוח על עניין של מה בכך עם בעלה, הזעיקה את המשטרה לביתם והגישה כנגדו תלונה המייחסת לו מסכת של עבירות של אלימות במשפחה.
בתלונתה, טענה כי בעלה היכה אותה בראשה ודחף אותה, ומשניסתה לצאת מהבית עם הילדים מנע זאת ממנה, בכך שנעל אותה ואת הילדים בתוך הבית ולקח את המפתח (טענה המקימה עבירה של כליאת שווא, בניגוד לסעיף 377 לחוק העונשין).
האישה הוסיפה וסיפרה לשוטרים, כי בתגובה לכך שאמרה לבעלה שתתקשר למשטרה ותתלונן עליו, נטל ממנה בעלה את הטלפון ומנע ממנה להתקשר למשטרה (טענה המקימה עבירה של הדחה בחקירה, בניגוד לסעיף 245(א) לחוק העונשין).
עוד טענה המתלוננת, שלא מדובר באירוע חד פעמי, וכי בעבר, מספר שנים קודם לכן, בעט בה בעלה, ואף סיכן את חייו של אחד מילדיהם, בכך שהניח על ראשו של הילד שמיכה, במגמה לגרום לילד להפסיק לבכות. לטענתה, משניסתה במעמד זה לקחת את הילד, דחף אותה בעלה.
לסיום, במגמה להשחיר את פני בעלה, החשידה אותו המתלוננת גם בשימוש בסמים, וכיוונה את השוטרים למקום בו חשדה שבעלה מחזיק בסמים (בפועל, לא נתפס ע”י השוטרים דבר).
כתימוכין לטענותיה בדבר אלימות בעבר מצד בעלה, הפנתה את השוטרים לחקור את הוריה ואחותה, אשר מטבע הדברים תמכו בטענותיה.

בשל התלונה על עבירות אלימות במשפחה, נעצר הבעל מיד, ולבקשת המשטרה אף האריך בית משפט השלום בירושלים את מעצרו

בשל חומרת תלונתה של האישה, בו במקום, נעצר בעלה על ידי השוטרים שהגיעו לביתם. בהמשך אותו יום, הובא הבעל בפני כב’ השופט אלכסנדר רון, בבית משפט השלום בירושלים והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרו ב- 4 ימים נוספים.
לבעל מונה סניגור ציבורי אשר ניסה, ללא הצלחה, לשחררו. בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופט אלכסנדר רון) קיבל חלקית את בקשת המשטרה והאריך את מעצרו של הבעל ביומיים נוספים.
כעבור יומיים, ביקשה המשטרה שוב להאריך את מעצרו של הבעל והפעם בהסתמך על דו”ח מסוכנות והטענה שעל המשטרה לבצע פעולות חקירה נוספות.
הפעם דחה בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופט גד ארנברג, סגן נשיאה) את בקשת המשטרה, שכן סבר שניתן לבצע את פעולות החקירה גם אם החשוד לא יהיה במעצר של ממש, והורה לשחרר את הבעל בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית למשך 5 ימים בבית הוריו.

כתב האישום שהוגש כנגד הבעל לבית משפט השלום בירושלים – עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג)

כל הטענות שהעלה הבעל בפניו חוקריו לא הועילו, ומשטרת ישראל הגישה כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים כאשר במסגרת כתב האישום אף הודיע משטרת ישראל כי ישנה אפשרות שתעתור בתיק זה למאסר בפועל.
יחד עם זאת, צמצמה משטרת ישראל את כתב האישום “רק” לעבירה של תקיפה סתם – בן זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382 (ב) לחוק העונשין, בכך שהכה בראשה של אשתו ודחף אותה. טענותיה של האישה בדבר אלימות קודמת, כליאת שווא והדחה בחקירה, נותרו מחוץ לכתב האישום.

ייצוג משפטי של עורך דין פלילי בירושלים מוביל לביטול כתב האישום

בשלב זה, לאחר הגשת כתב האישום, שכר הבעל את שירותיו של עו”ד פלילי בירושלים גיא פלנטר.
לאחר ניתוח חומר החקירה ואיסוף ראיות הגנה, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם עו”ד ערן אורי, רפ”ק מיחידת התביעות מחוז ירושלים הסכמה לפיה, תבקש התביעה המשטרתית מבית המשפט לחזור בה מכתב האישום, כאילו לא הוגש מעולם.
בהתאם לסיכום עם הסניגור, ועוד בטרם החל משפטו הפלילי של הבעל, הודיעה יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים לבית משפט השלום בירושלים על חזרה מכתב אישום וביקשה מבית המשפט להורות על מחיקת כתב האישום וביטול הדיון שהיה קבוע להקראת כתב האישום.
בהתאמה, הורה בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב אישום, ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובץ pdf הכולל את המסמכים הבאים, ללא פרטים מזהים של המעורבים:
- החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופט אלכסנדר רון) להאריך את מעצרו של הבעל, על בסיס תלונת האישה על אלימות במשפחה והחשש לשיבוש החקירה במידה וישוחרר הבעל.
- כתב האישום שהוגש כנגד הבעל לבית משפט השלום בירושלים, המייחס לו עבירה של אלימות במשפחה.
- הודעת יחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים לבית המשפט על חזרה מאישום, בקשתה לבטל את כתב האישום והחלטת בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת שרון לארי -בבלי) על ביטול כתב אישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום ירושלים, בפני כב’ השופטת שרון לארי -בבלי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר ייצוג משפטי לתושבי ירושלים

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים פליליים בירושלים.

עורך דין פלילי בירושלים גיא פלנטר

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משרד עורכי דין פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | ארכיון תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | עורכי דין פליליים בירושלים | עורך דין פלילי מומלץ בירושלים | עורך דין פלילי בבית שמש | עורך דין פלילי ברמת גן | כתב אישום

הפוסט עורך דין פלילי בירושלים | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בירושלים 4.9 (127) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 16:40:06 +0000

קבלת דבר במרמה בצבא – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

קבלת דבר במרמה בצבא – איש קבע שקיבל 40,000$ במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סיים את משפטו הצבאי בהורדה בדרגה אחת + עבודות צבאיות תוך פגיעה מינימלית בזכויות הפנסיה שצבר

פרשה זו עוסקת במשפט צבאי שהתנהל כנגד נגד בכיר בשירות קבע, בפני בית דין צבאי של מפקדת זרוע היבשה (מז”י) בגין קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף; הפרשה הגיעה לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים.
פסק הדין המלא של בית הדין הצבאי לערעורים מוצג בעמוד זה, לקראת סוף העמוד.
בתום הפרשה פירסם הכתב יוסי מלמן את הדברים הבאים ב”הארץ”.

עובדות המקרה – קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים

רס”ב ר’, נגד בכיר בצה”ל, נבחר לצאת עם משפחתו לארה”ב לשליחות בת מספר שנים מטעם משרד הביטחון.
בעודו משרת בארה”ב, פתחה מצ”ח בחקירה פלילית כנגדו, בחשד לעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה.
על פי החשד, במשך קרוב לשנתיים, זייף קבלות באמצעותן יצר מצג כוזב כאילו שילם לשכנתו בגין שיעורי אנגלית עבורו ועבור בני משפחתו (זכות שלה היה זכאי מתוקף תפקידו), על אף שבפועל לא נערכו שיעורי אנגלית כלל וכלל. את הקבלות המזויפות הגיש לתשלום למשרד הביטחון בצירוף לדוחות כוזבים, אשר הכילו נתונים דומים. בדרך זו, נחשד כי קיבל במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סך של 40,540 דולר.
בנוסף, חקרה מצ”ח חשד כי שיבש את החקירה הפלילית כנגדו בכך שביקש מאותה מורה כי אם יפנו אליה בנושא – תטען כי אכן העבירה שיעורי אנגלית כפי שהוצהר על ידו.
עם פתיחת החקירה הפלילית כנגדו, פנה רס”ב ר’ לעורך דין צבאי גיא פלנטר אשר טס לארה”ב ולאחר הערכת מצב מקיפה, העניק לו ייעוץ משפטי.
כבר בשלב זה, בהתחשב בראיות לחובתו של הנגד, הוצבו מספר מטרות בהגנתו:
- האחת – שלא ייגזר על הנגד עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.
- השנייה – לסיים את המשפט הצבאי רק לאחר שהנגד חצה את גיל 42, “התחנה הראשונה” מבחינת גיל, המאפשרת פרישה עם זכויות גמלה (בתחילת החקירה הפלילית היה הנגד בן 40).
- השלישית – למזער ככל הניתן את הפגיעה בזכויות בפנסיה שצבר הנגד ביושר במשך שנים, בין היתר על ידי פגיעה מינימלית בדרגותיו.
בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל, עוד לפני שנחקר לראשונה ע”י מצ”ח, השיב רס”ב ר’ את מלוא סכום הכסף למשלחת משרד הביטחון.

כתב האישום שהוגש לבית הדין הצבאי – קבלת דבר במרמה בצבא

עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד הנגד הבכיר כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין;
- זיוף ושימוש במסמך מזויף בניגוד לסעיפים 418 סיפא ו- 420, לחוק העונשין;
- הדחה בחקירה, בניגוד לסעיף 245 לחוק העונשין;
- התנהגות שאינה הולמת בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
מעבר לכך, הושעה מתפקידו לאלתר, ומשפחתו נאלצה לעזוב את ארה”ב באופן מידי – ולשוב לישראל.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית

במסגרת משא ומתן עם הפרקליטות הצבאית, תוקן כתב האישום כנגד רס”ב ר’ לקולא באופן משמעותי ואף הושמט ממנו סעיף האישום שעניינו הדחה בחקירה.
באשר לשאלת העונש, לא ניתן היה להגיע עם הפרקליטות הצבאית להסדר טעון “סגור”, ולפיכך נותרו 2 רכיבי ענישה ל”טעון פתוח”, כאשר כל צד ביקש לשכנע את בית הדין הצבאי בטעוניו:
- ביחס לרכיב המאסר – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שייגזר על הנאשם עונש הכולל כליאה ממשית אולם הסכימה, במסגרת הסדר הטעון, להגביל את עתירתה ל- 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. עוד הוסכם במסגרת הסדר הטעון, כי ההגנה תעתור מצידה לריצוי ששת חודשי המאסר בעבודות צבאיות, ולא בכליאה ממשית.
- ביחס לפגיעה בדרגה – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שחומרת מעשיו של רס”ב ר’ מצדיקה הורדה מכל דרגה (כלומר – לדרגת טוראי); אך משרדנו סירב להסכים לדרישה זו ולפיכך, במסגרת הסדר הטעון, נותרה שאלת ההורדה בדרגה להכרעת בית הדין הצבאי.

על עבירות קבלת דבר במרמה בצבא, בהן הורשע רס”ב ר’

בטרם נמשיך הלאה, מספר מילים על חומרת העבירות בהן הורשע הנגד הבכיר.
עבירות המרמה בצבא נתפסות כעבירות חמורות במיוחד, וזאת בשל הפגיעה הקשה באמון השורר בצבא – בשלושה רבדים שונים: האחד, האמון בין המערכת הצבאית לחייליה וקציניה; השני, האמון בין החייל למפקדיו; והשלישי האמון בין הציבור – לצבא.
ביחס לסולם הערכים המצופה ממי שגבוה בדרגה, נאמר כבר בפסיקת בתי הדין הצבאיים כי (אמנם הדברים מתייחסים ל”קצין” אך נכונים באותה מידה גם ביחס לנגדים בכירים המהווים מפקדים לכל דבר ועניין):

“על המפקד להוות סמל ומופת לפקודיו בהילוכו, בנורמות ההתנהגות שלו, במקצועיותו, בכל אשר יפנה ויעשה. מעילה באמון מצד המפקד משליכה על הזכות ועל היכולת להמשיך ולשאת את דרגתו’ (ע/144/06 התובע הצבאי הראשי נ’ סרן בוטביה, פס’ 9 (2008)). הנה-כי-כן, על המפקד להוות מופת ודוגמא. ההיררכיה הפיקודית וסטטוס הקצונה אינם אלא סממנים חיצוניים…, שמאחוריהם מצופה כי תעמוד אישיות בעלת חוט שדרה ערכי, שתהווה כעמוד אש ההולך לפני המחנה (ראו: בג”ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון נ’ הוועדה לעיון בעונש, פ”ד נג (3) 721, 746 (1999); ע/364/83 רס”ן אבנר נ’ התובע הצבאי הראשי, פס’ 4 (1983)). חוסנם המוסרי של מפקדי הצבא הוא הערובה להבטחת אמון הציבור בצה”ל. שילוב העוצמה הצבאית עם המחויבות הערכית הם שעומדים ביסוד כוחו של הצבא (בג”ץ 1284/99 פלונית נ’ ראש המטה הכללי, פ”ד נג (2) 62, 70-69 (1999))” (מתוך ע/74/09 תא”ל תמיר הנ”ל, בסעיף 14 לפסק הדין, ההדגשות הוספו, וראו גם ע/153/03 סא”ל שגיא נ’ התובע הצבאי הראשי (2003) בעמוד 47).

נוכח האמור, עבירות המרמה נחשבות חמורות עוד יותר שעה שמדובר בקצינים או נגדים בכירים המצויים בתפקידים רגישים. משכך, במרבית מן המקרים בהם הורשעו קצינים ונגדים בעבירות ממין זה – דרשה הפרקליטות הצבאית (ועל פי רוב גם קיבלה) פגיעה משמעותית בדרגותיו של הנאשם, באופן שסימל את הפגיעה הערכית הטמונה במעשים אלו.
להרחבה בנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא ראו בעמוד: עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים ואנשי קבע – עבירות זיוף ומרמה.

גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט זרוע היבשה (מז”י)

בגזר דינו, הרכב בראשותו של אלוף משנה ארז פורת, נשיא בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מז”י, קיבל את מרבית טענותיו של עורך דין צבאי גיא פלנטר, דחה את עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנאשם לדרגת טוראי ובאופן חריג , נמנע מלפגוע בדרגותיו של הנאשם, אפילו בדרגה אחת.
עוד דחה בית הדין הצבאי את עתירת התביעה הצבאית לגזור על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר לכליאה ממשית, והסתפק בשלושה חודשי מאסר לכליאה ממשית בלבד, לצד מאסר מותנה, וללא השתת רכיב ענישתי של קנס או פיצוי.

הליך הערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

לאור העובדה שבית הדין הצבאי המחוזי קיבל במלואה את עתירת משרד עורכי הדין גיא פלנטר ונמנע מלפגוע בדרגתו של הנגד בכלל – הגישה התביעה הצבאית ערעור על העונש. עוד טענה התביעה הצבאית כי עונש המאסר שהוטל על הנאשם קצר – וחורג לקולא מהענישה הראויה.
מנגד – הגיש עורך דין צבאי גיא פלנטר ערעור על גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, ובו התבקש בית הדין הצבאי לערעורים לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל בדרך של כליאה ממשית ולהמירו בעבודות צבאיות.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על שאלת הדרגה. לשאלת ההורדה בדרגה היו השלכות כלכליות עצומות על הנאשם, ולו היתה מתקבלת עתירת הפרקליטות הצבאית במלואה – היה מפסיד הנאשם סכומי כסף עצומים מגמלתו לפנסיה, ממענק השחרור וכד’ – באופן שהיה פוגע קשות בו ובמשפחתו (ועל כך בהרחבה בהמשך עמוד זה).
בפסק דינו, עמד בית הדין הצבאי לערעורים (תא”ל דורון פיילס, אב”ד וסגן הנשיא, אל”מ אבי לוי, ואל”מ מיכאל זיסמן) על החומרה היתרה הנשקפת ממעשיו של רס”ב ר’, בייחוד לנוכח מעמדו ותפקידו בצבא וציין:

“אין, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהמעשים, שעליהם נתן המערער את הדין במסגרת הפרשה, הנדונה לפנינו, הינם חמורים. גם אם היה המערער זכאי למימון לימודי השפה האנגלית לו־עצמו ולבני משפחתו בתקופת שהותו בחו״ל, עשיית מעשי זיוף ומרמה על מנת לממש זכות זו היא מעשה מכוער ופגום, אשר מקומו לא יכירנו במסגרת צה״ל. דברים אלו נכונים ביתר שאת, עת מבצע המעשים הוא נגד ותיק ומצטיין, אשר קשר את גורלו עם גורל הצבא מזה שנים כה ארוכות. אכן, על רקע הצטיינותו יוצאת הדופן של המערער בשירותו הצבאי, על רקע מסירותו האינסופית, תרומתו הייחודית והקרבתו הרבה, ביצוע מעשים שכאלו, בעלי אופי עברייני, הוא תמוה ממש. דומה, מהמעשים הללו מהווים אנטי תזה מושלמת לאופיו של המערער ולדרך התנהלותו בשנות שירותו הארוכות בצה״ל. אכן, כישלונו של המערער איננה אלא נפילה מ״אגרא רמה לבירה עמיקתא״. האמור בכישלון מהדהד, העומד בסתירה מוחלטת לדרכו של האדם, לאורח חייו ולתפיסת עולמו.

צודקת התביעה בטענתה, כי האמור בכישלון קשה, אשר לו היבטים מחמירים לא מעטים. אי אפשר להתייחס אליו כאל ,מעידה חד פעמית ומבודדת, אשר בוצעה בלא תכנון מוקדם, בבחינת טעות של רגע. המעשים היו מתוכננים ושיטתיים; הם בוצעו תוך זיוף מסמכים רבים; בביצועם, ניצל המערער אמון רב שנרחש לו; הוא השתמש לרעה בזכות־יתר, אשר ניתנה לו; אי־אפשר לומר על סכומי הכסף שהתקבלו כי היו זניחים; הם נועדו לזכות אותו עצמו בסכומי כסף, הניטלים שלא כדין. יש לראות חומרה מסוימת גם בהתנהלותו של המערער לאחר חשיפת המעשים, עת נעשתה פנייה מטעמו לשותפתו, הגב׳ …, על מנת להכינה לקראת פתיחת חקירה.”

עם זאת, ועל אף אמירות קשות אלו, דחה ביה”ד הצבאי לערעורים את מרבית מטענות הפרקליטות הצבאית, הוריד את הנגד בדרגה אחת בלבד, והמיר את עונש המאסר לריצוי בפועל – לעונש בן שישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות צבאיות.
בכך, הושגו כל המטרות שהציבה לעצמה ההגנה בתחילת הדרך; נמנעה גזירה כלכלית קשה על הנאשם ובני משפחתו, גזירה שלו חלילה היתה מתקבלת – היתה ממוטטת את כל מעגלי חייו; והפרשה כולה הסתיימה מבלי שהנאשם נדרש לרצות ולו יום אחד מאחורי סורג ובריח.
בכל הנוגע לייצוג חיילים ואנשי קבע בהליכי ערעור ראו: בית הדין הצבאי לערעורים.

שאלת ההורדה בדרגה של איש קבע במשפט צבאי והפגיעה בזכויות פנסיה

בעניין זה ראוי להסביר, כי דרגתו של הקצין או הנגד בעת שחרורו או פיטוריו מהצבא משפיעה במישרין ובאופן מהותי על היקף הגמלה המשולמת לו; כלומר – הדרגה שבה השתחרר הקצין או הנגד מצה”ל היא שקובעת את היקף הגמלה המשולמת לפנסיה.
לכן, רכיב ענישה של הורדה מכל דרגה – במקרים בהם מדובר באנשי קבע – משמעה גזירה כלכלית עצומה בהיקף, היכולה להגיע לכדי מליוני שקלים, ושגורמת לנזקים עצומים – לא רק לנאשם עצמו, אלא גם לבני משפחתו (זוגתו וילדיו).
קשר זה ידוע בפיסקה הצבאית גם כ”קשר הגורדי” – המתעורר באותם מקרים בהם גם אם במישור הערכי, מעשיו של איש הקבע מצדיקים הורדתו מכל דרגה – הורדתו לדרגת טוראי תסב לו נזקים כלכליים כה כבדים, עד שיווצר חוסר פרופורציה וחוסר הלימה בין נסיבות ביצוע העבירה לנזקים שנגרמים לנאשם במסגרת ענישתו.
אותו “קשר גורדי” התעורר במלוא עוצמתו בפרשה זו הן בפני בית הדין הצבאי המחוזי והן בפני בית הדין הצבאי לערעורים, אשר ניצל הזדמנות זו (תוך קבלת טעוני ההגנה) להביע את עמדתו העקרונית בעניין (ההדגשה שלנו):

“נעבור כעת לדון בסוגיית ההורדה בדרגה. כזכור, רוב שופטי ההרכב דלמטה מצא לייחס משקל־בכורה לסוגיית הנזק הכלכלי הצפוי למערער ולבני משפחתו כתוצאה מהורדתו בדרגה. רוב השופטים לא היו מוכנים לתת ידם לפגיעה נוספת שכזו. אכן, אנו עצמנו הצבענו לא פעם על הבעייתיות הטמונה ב״קשר הגורדי״ שבין הורדה בדרגה לבין הפגיעה בזכויות כלכליות (ראו לעניין זה: ע/70/09 רסי׳ב פטרושקה נ^‘התובע הצבאי הראשי (2010); ע/107/10 רס״ם ביטון נ^‘התובע הצבאי הראשי (2011)). לא פעם, מבקש בית־דין צבאי להביע גינוי ושאט נפש ממעשיו של נאשם ולהביא תחושות אלו לכלל ביטוי על ידי הטלת ענישה, הטומנת בחובה פגיעה במעמד הפיקודי, המתבטא בדרגה הצבאית. דא עקא, שאין הערכאה הצבאית יכולה להתעלם מכך, שהטלת עונש שכזה על מי שצפוי לזכות לגמלה (ולו חלקית) לרגל פיטוריו מצה״ל צפויה להמיט אסון כלכלי על הנאשם וחשוב מכך, על בני ביתו, הסמוכים על שולחנו. המלצנו בעבר להתיר את הקשר האמור ואנו שבים וממליצים על כך, ויפה שעה אחת קודם.

כל עוד לא אומצה המלצה זו, עשויה פסיקת בתי הדין הצבאיים, ופסיקתנו אנו, בכלל זאת להיות מושפעת, מאותו ״קשר גורדי״; ההשלכות הכלכליות עלולות לגרור הימנעות מעצם הטלת עונש הורדה בדרגה ולעתים מיתון במידת ההורדה. בעניינו של המערער דכאן, ובאורח תקדימי למדי, ביקשנו מהצדדים לברר מה משמעותה הכלכלית של הורדת המערער בדרגה כתוצאה מפסק דיננו. הנתונים שהובאו לפנינו אימתו את חששותינו, שלפיהם הנזק הכספי הנלווה להורדה בדרגה הוא עצום…

עיינו בנתונים הללו_;שקלנו גם אותם עת באנו לקבוע עמדתנו ביחס לעתירה להורדה בדרגה. בבואנו להכריע בדבר נחלקו דעותינו.

אחד השופטים מצא לנכון להימנע כליל מפגיעה בדרגתו של המערער. שופט זה סבר, כי מעשיו של המערער אכן לוקים בקלון, ומהוווים פגיעה בסמכותו הפיקודית של המערער ובדמותו כמפקד. אכן, אלמלא נודעו להורדת המערער בדרגה השלכות כלכליות מרחיקות לכת עליו ועל בני משפחתו, נכון היה לשקול הורדתו בדרגה אחת ואולי אף ביותר מכך; דא עקא, שמקום בו הוסבו למערער נזקים משמעותיים כתוצאה מלכידתו בכף, מסילוקו מתפקידו ומהעמדתו לדין, לא סבר שופט זה שנכון לפגוע בו פגיעה כלכלית ממשית נוספת גם אם יהיה זה במחיר של פגיעה במסר ההרתעתי החשוב, הגלום בהטלת עונש של הורדה בדרגה.

רוכ השופטים סברו, שלנוכח חומרת המעשים והפגם המוסרי החמור אשר נלווה להם, אין מנוס מהטלת עונש הורדה כדרגה לצד עונש המאסר. שופטים אלו לא התעלמו מההשלכות הכלכליות של הטלת עונש שכזה ואף לא מהפגיעות האחרות שנגרמו למערער כפועל יוצא של חשיפת מעשיו. עם זאת, הם סברו, כי מידת הקלון אשר דבקה כמעשים ופגיעתם החמורה בדמותו של המערער כמפקד חייבו הטלת רכיכ עונשי בדמות פגיעה, גם אם מתונה כדרגתו…

״דרגה צבאית… מקנה לנושאה את הזכות והחובה להימנות על שורות המפקדים בצה״ל. ממילא, במקרה של הרשעה פלילית של נושא הדרגה, נכון יהיה כי בית הדין הצבאי יבחן אם חומרת העבירה עולה כדי פגיעה בשורשי הזכות לשאתה. בהינתן פגיעה חמורה, המחייבת שלילת דרגות: פעמים, חומרת העבירה תחייב שלילת כל דרגותיו של הנאשם, ופעמים היא תחייב שלילתן במידה חלקית. קביעה זו נכונה כלפי כל מפקד העובר עבירה, והיא מקבלת משנה תוקף באותן עבירות בהן כישלונו של מפקד, שהורשע בפלילים, פוגע באשיות המנהיגות הצבאית״ (ע/107/03 סמ׳׳ר קראדי נ^‘ התובע הצבאי הראשי (2003)).

אכן גם לדעת רוב שופטי המותב, אלמלא הנזק הכספי הרב הנלווה להורדה משמעותית יותר בדרגה, היה נכון להטיל על המערער עונש של הורדה ביותר מדרגה אחת”.

בסופו של יום אם כן, נדחתה עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנגד לדרגת טוראי, ובדעת רוב החליט בית הדין הצבאי לערעורים להסתפק בהורדה בדרגה אחת בלבד. בכך צומצמה הפגיעה הכלכלית בנאשם ובני משפחתו.
פורסם בנבו: ע 36/11, ע/38/11 בבית הדין הצבאי לערעורים (קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים).
להלן דברים שכתב הלקוח עם סיום הטיפול בעניינו;

נושאים קשורים לעיון.

אודות משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות רכוש בצבא מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה וזיוף.

עורך דין צבאי

עבירות מרמה וזיוף בצבא | ערעור פלילי | קבלת דבר במרמה בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בעבירות זיוף ומרמה בצבא

הפוסט קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות שיבוש מהלכי משפט – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (13)

גיא פלנטר — Wed, 04 Mar 2020 14:07:25 +0000

עבירות שיבוש מהלכי משפט – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות שיבוש עשיית משפט: שיבוש מהלכי משפט, עדות שקר, בידוי ראיות, שבועת שקר, ידיעות כוזבות, הדחה בחקירה, הדחה בעדות ועוד – ייעוץ וייצוג משפטי.

עבירות שיבוש עשיית משפט נועדו להגן על טוהר ההליך השיפוטי ועל תקינותם של הליכים משפטיים קונקרטיים.
בפרק ט’ סימן א’ בחוק העונשין התשל”ז-1977 שכותרתו “פגיעות בסדרי השלטון והמשפט”, ניתן לעיין במלוא הוראות המחוקק בנוגע לעבירות שיבוש עשיית משפט ובעונש המקסימלי שנקבע לצידן.
במסגרת עמוד זה עמוד זה נעמוד בקצרה על העבירות המרכזיות הנוגעות לשיבוש עשיית משפט. חילקנו את הסקירה לשלוש קבוצות עיקריות:
- עבירות שנועדו להגן ולשמר את אמיתות התלונה והעדות.
- עבירות שנועדו להגן מפני יצירת ראיות כוזבות, לשמר ראיות אמת ולהגן מפני השפעה לא הוגנת על הליכי משפט.
- עבירות שנועדו להבטיח כי עבריינים יועמדו לדין, ישאו בעונשם וסנקציות שהוטלו ימומשו בפועל.
משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי+ ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לתיקי עבירות שיבוש עשיית משפט.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות שיבוש עשיית משפט.

עבירות שיבוש מהלכי משפט- עבירת השיבוש הבסיסית והכללית לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

עבירת השיבוש “הקלאסית”- שיבוש מהלכי משפט- היא זו הקבועה בסעיף 244 לחוק העונשין:

244. שיבוש מהלכי משפט

העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

“שיבוש מהלכי משפט” היא עבירה מסוג “עוון”, אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר.
מכאן, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהייתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

יסודות העבירה של “שיבוש מהלכי משפט”.

הרכיב ההתנהגותי של הסעיף הוא: “העושה דבר“. רכיב זה נוסח באופן הרחב ביותר ואף נקבע כי “מעשה” כולל “מחדל” (רע”פ 7153/99 אורי אלגד נ’ מדינת ישראל).
היסוד הנפשי של עבירת השיבוש הוא: “כוונה מיוחדת“. כלומר, מלבד מודעות לטיב ההתנהגות ולקיום הנסיבות, יש צורך גם בכוונה מיוחדת למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין. הינו, שיבוש אשר נעשה ללא כוונה, אינו מהווה עבירה פלילית בהתאם להגדרת הסעיף.
הרכיב הנסיבתי: “הליך שיפוטי”; למרות שכותרת הסעיף הינה “שיבוש מהלכי משפט” אין להתבלבל ולחשוב כי על עבירת השיבוש לחול רק בתוך כותלי ביהמ”ש. שכן, החוק מכליל בתוך ההגדרה של “הליך שיפוטי” גם חקירה פלילית במשטרה והוצאה לפועל של הוראת ביהמ”ש ולא רק הליך משפטי קלאסי, אשר מתנהל בין כותלי ביהמ”ש. כך, גם מעשה או מחדל בזמן חקירה משטרה יכול להוות שיבוש מהלכי משפט.
בפסק דין רע”פ 7153/99 אורי אלגד נ’ מדינת ישראל נאמר אודות הרכיב הנסיבתי (ההדגשות הן שלנו):

“הנסיבה של “הליך שיפוטי” מלמדת כי תכלית העבירה היא להרחיב את ההגנה על עשיית המשפט ולהחילה על כל שלביו, לרבות החקירה וההוצאה לפועל. מנגד, יש בסעיף גם משום צמצום, שכן אין מדובר בעשיית משפט במובנו הערטילאי או המקיף, אלא בהגנה על תקינותם של הליכים שיפוטיים קונקרטיים, בין תלויים ועומדים ובין צפויים. כאשר עניינה של העבירה הוא באמירת דבר שקר בחקירה משטרתית, יכול שההליך השיפוטי שהנאשם שואף לשבשו יהיה החקירה שבמסגרתה נאמר השקר, או שיהיה זה הליך שיפוטי אחר, שהנאשם ידע או האמין בעת חקירתו כי הוא תלוי ועומד או צפוי להיפתח, ובלבד שמדובר בשיבוש הליך”.

את עבירת השיבוש ניתן לבצע במגוון דרכים כגון: סיכול הזמנתו של עד או העלמת ראיות. אין רק דרך אחת לשבש הליכי משפט. כלומר, מבצע העבירה יכול למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין בכל דרך שהיא, ובלבד שהכשיל הליך שיפוטי או שהביא לעיוות דין.
ברע”פ 7153/99 הנ”ל נפסק בהקשר זה (ההדגשות הן שלנו):

“הדוגמאות המובאות בגוף הוראת סעיף 244 לחוק- סיכול הזמנתו של עד או העלמת ראיות- אינן ממצות, ומעידה על כך החלופה “ובין בדרך אחרת”, החלה מבחינה לשונית על אין ספור התנהגויות אפשריות. בין היתר חלה היא על התנהגות של אמירת שקר בחקירה משטרתית”.

עבירת השיבוש היא עבירה התנהגותית ולא עבירת תוצאה, ולכן לא נדרש שתתקיים תוצאה מסוימת או לחילופין נזק מסוים על מנת שיתגבשו יסודות העבירה- די בעצם קיום השיבוש. וכך נפסק בהקשר זה (רע”פ 7153/99):

“מנוסח סעיף 244 לחוק עולה כי אין הכרח להוכיח גרימת תוצאה של שיבוש מהלכי משפט. על כן, מהווה העבירה עבירת התנהגות ולא עבירת תוצאה. הנחת המחוקק היא שהפגיעה באושיות המשפט ע”י מעשה שנעשה מתוך שאיפה לשיבוש הליכים היא כה חמורה ומסוכנת, עד כי אסר על כך בלי לדרוש שיתקיים שיבוש הליכים ממש”.

עבירות שיבוש אשר נועדו להגן ולשמר את אמיתות התלונה והעדות.

הגדרת המושג “עדות”- סעיף 236 לחוק העונשין.

בטרם ניתן את הדעת לעבירות שיבוש אשר קשורות במתן עדות, חשוב להבין מהי בכלל עדות. סעיף 236 לחוק העונשין צגדיר “עדות” באופן הבא:

“בסימן זה, “עדות” – אמרות בעל פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי”.

“עדות” אם כן, יכולה להימסר בעל פה או בכתב – לרבות חוות דעת או תרגומים ובלבד שתימסר לשם ראיה.
יש לשים לב כי החוק מסייג וקובע כי אמרה שנאמרה מפי נאשם בהליך פלילי שלא בעת שבועה איננה בגדר עדות.

עדות שקר – עבירה לפי סעיף 237 לחוק העונשין.

עבירה שהמחוקק ייחס לה חומרה מיוחדת היא העבירה של מתן עדות שקר, שנקבעה לצידה עונש של 7 שנות מאסר. במידה ומבצע העבירה ביצע אותה בעד טובת הנאה העונש המקסימלי עולה ל-9 שנות מאסר:

237. עדות שקר

(א) המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים.

(ב) לענין עדות שקר אין נפקא מינה –

(1) אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;

(2) באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;

(3) אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;

(4) אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

על מנת שיתגבשו יסודות העבירה בעבירת “עדות השקר”- על מוסר העדות למסור את עדות השקר ביודעין ובדבר שהוא מהותי (לגבי שאלה שנדונה באותו הליך).
כלומר, אם האדם אשר מוסר את עדות השקר מוסר את העדות שלא מתוך מודעות לתוצאות הפעולה, או בעניין שהוא שולי הרי שלא מדובר בעדות שקר, שכן יסודות העבירה לא התקיימו.

שבועת שקר – עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין – מסירת תצהיר כוזב.

עבירה נוספת בחוק העונשין אשר נקבע לגביה בפסיקה שהיא הרחבה של עבירת עדות השקר הינה עבירת “שבועת שקר”. סעיף 239 לחוק העונשין קובע:

239. שבועת שקר

מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים.

בפסק דין עפ 7621/14 אהרן גוטסדינר נ’ מדינת ישראל (עליון 2017) נקבע בנוגע לעבירת שבועת השקר (ההדגשות הן שלנו):

“עבירת שבועת השקר היא הרחבה של עבירת עדות השקר (המופיעה בסעיף 237 לחוק העונשין), והיא נועדה לעקור מן השורש תופעה בה אדם מוסר עדות שאינה אמת מבחינתו – אף שלא בפני בית המשפט במסגרת הליך משמעתי”.

הענישה שקבע המחוקק לצד עבירת “שבועת שקר” הינה ענישה מקלה יותר (3 שנות מאסר) מאשר הענישה בעבירה של “עדות שקר” (7 שנות מאסר או 9 שנות מאסר).

סירוב להעיד – עבירה לפי סעיף 241 לחוק העונשין.

עבירת “הסירוב להעיד” היא עבירה ברף חומרה נמוך יותר הן מעבירת “עדות השקר” והן מעבירת “שבועת השקר”. סעיף 241 לחוק העונשין קובע:

241. סירוב להעיד

(א) מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך שיפוטי והוא מסרב לעשות כן, דינו – מאסר שנתיים.

(ב) הטלת מאסר לפי סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט על אדם שסירב כאמור, אין בה כדי למנוע שפיטתו לפי סעיף קטן (א), אולם מי שנדון למאסר לפי סעיף קטן (א), תנוכה מענשו התקופה שבה היה אסור לפי סעיף 5 האמור.

בנוגע לעבירה של סירוב להעיד נקבע בפסיקה, כי אין זה נכון לנקוט בגישה סלחנית כלפי מי שמבצע עבירה זו (ע”פ (ת”א) 17505-02-11 רות האפרתי נ’ מדינת ישראל).

עדויות סותרות – עבירה לפי סעיף 240 לחוק העונשין.

עבירה נוספת אשר קשורה במתן עדות הינה העבירה של “עדויות סותרות”, וגם לצידה קבע המחוקק ענישה אשר אינה מקלה:

240. עדויות סותרות

(א) המוסר הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) “רשות”, לענין סעיף זה – בית משפט הדן בפלילים, בית דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישום בבית המשפט או בבית הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ”ט-1968, או מי שנתמנה לפי סעיף 13 לחוק האמור.

(ג) פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

לצורך הרשעה בעבירה זו, די בעצם הסתירה בין הגרסאות השונות, ואין צורך להוכיח איזה מבין הגרסאות שקרית.
כמו-כן, יש לשים לב כי המונח “רשות” כולל גם “שוטר”.

ידיעות כוזבות – עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין.

243. ידיעות כוזבות

המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

דוגמא לטיפול משרדנו בעבירה של מסירת ידיעות כוזבות ראו בעמוד: מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, תלונה כוזבת על אונס – ביטול כתב אישום.
- באותו מקרה, טיפל משרדנו במקרה בו הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום כנגד צעירה אשר הגישה תלונה למשטרה, על פיה מכר שלה אנס אותה באלימות.
- כעבור למעלה מחודשיים, התייצבה הצעירה במשטרה וביקשה לבטל את תלונתה, בטענה כי קיימה עם אותו אדם אשר נעצר בעקבות תלונתה- יחסי מין בהסכמה, וכי הגישה כנגדו תלונה כוזבת.
- כיוון שעל בסיס הראיות שנאספו לא הייתה מסוגלת משטרת ישראל להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, מתי בדיוק מסרה הצעירה ידיעות כוזבות, היא לא יכלה לייחס לה עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין, ולכן ייחסה לה בכתב אישום עבירה של מסירת עדויות סותרות, בניגוד לסעיף 240 לחוק העונשין. מכל מקום, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר, בוטל כתב האישום.

הדחה בעדות – עבירה לפי סעיף 246 לחוק העונשין.

המחוקק ראה בחומרה רבה מעשה של הדחה בעדות וקבע לצד עבירה זו עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר.
רף הענישה המקסימלי עולה ל- 9 שנות מאסר באם בוצעה העבירה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה או מתן טובת הנאה:

246. הדחה בעדות

(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

הדחה בחקירה – עבירה לפי סעיף 245 לחוק העונשין.

בסעיף 245 לחוק העונשין, קבע המחוקק את האיסור הפלילי למעשים של הדחה בחקירה:

245. הדחה בחקירה

(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

ברע”פ 7153/99 אורי אלגד נ’ מדינת ישראל ניתח בית המשפט העליון את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה של “הדחה בחקירה” באופן הבא (ההדגשה היא שלנו):

“על-פי סעיף 245(א) לחוק יש להוכיח התקיימותן של שתי דרישות על-מנת להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש:

ראשית, על הנאשם להיות מודע לכך שיש בהתנהגותו כדי להביא אחר לידי אי-מסירת הודעה בחקירה, לידי חזרה מהודעה שנמסרה בחקירה או לידי מסירת הודעת שקר בחקירה. בעניין החלופה האחרונה יש להוכיח כי הנאשם ידע או האמין באי-אמיתותה של ההודעה.

שנית, יש להוכיח כי הנאשם רצה בהתקיימותן של אחת משלוש המטרות. ההדחה צריכה להיות מלווה בשאיפה – מטרה מצד הנאשם, שהאחר – “המשודל” יימנע ממסירת הודעה בחקירה או ימסור הודעת שקר או יחזור בו מהודעה שמסר.

המניעים לקיומה של שאיפה זו יכולים להיות מגוונים ורבים. מניעים אלה הם חיצוניים לעבירה ואין בהם כדי להשפיע על הטלת האחריות הפלילית בגינה כל עוד הוכחה שאיפה – מטרה כמתואר”.

חיפוי – עבירה לפי סעיף 253 לחוק העונשין.

בסעיף 253 לחוק העונשין, קבע המחוקק איסור פלילי על מעשים או מחדלים הנופלים בגדר חיפוי על עבירות:

253. חיפוי

(א) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – מאסר חמש שנים.

הטרדת עד – עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין.

הטרדת עד הינה עבירה אשר קשורה לאדם אחר שמסר עדות בעבר או שעתיד למסור עדות בעתיד. כלומר, מבצע העבירה אינו מוסר את העדות בעצמו, ועל מנת שיתגבשו יסודות העבירה נדרש מבצע העבירה להטריד את אותו אדם אחר בנוגע לעדות שמסר או שימסור בעתיד.
סעיף 249 לחוק העונשין קובע:

249. הטרדת עד

המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

המונח “הטרדה” לפי סעיף זה פורש בהרחבה ע”י בית המשפט העליון:

“מבלי לנסות למצות כאן את משמעותו של המונח “הטרדה” ניתן אפוא לומר, כי הטרדה כוללת, לצורך עניינו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב וייבחן טענותיו והאשמתיו, בייחוד בלוויית אדם מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא” (ע”פ 526/90 בלזר נ’ מדינת ישראל, פ”ד מה (4) 133, 175 (1991)”.

סייגים, הגנות ונסיבות מחמירות בעבירות של החדה בדעות, הדחה בחקירה והטרדת עד.

סייגים והגנות מפני העבירות של הדחה בעדות והדחה בחקירה.

כאשר עסקינן במעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה – לא מדובר במעשים הנופלים בגדר עבירות של הדחה בעדות והדחה בחקירה (סעיף 247 לחוק העונשין).
בחשד לעבירות של הדחה בעדות או הדחה בחקירה, תהיה לחשוד הגנה טובה אם יוכיח כי שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר (סעיף 248 לחוק העונשין).

נסיבות מחמירות – סעיף 249א לחוק העונשין.

סעיף 249א קובע נסיבות מחמירות שלצידן עונש חמור יותר, ביחס לעבירות של הדחה בחקירה (סעיף 245), הדחה בעדות (סעיף 246) והטרדת עד (סעיף 249).
“נסיבות מחמירות” הוגדרו בהקשר זה:
- כשהעבריין נושא נשק חם או קר או;
- כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם

249א. נסיבות מחמירות

נעברה עבירה לפי סעיפים 245, 246 או 249 כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם –

(1) בעבירה לפי סעיף 245(א) – מאסר שבע שנים;

(2) בעבירה לפי סעיף 245(ב) – מאסר עשר שנים;

(3) בעבירה לפי סעיף 246(א) – מאסר עשר שנים;

(4) בעבירה לפי סעיף 246(ב) – מאסר ארבע עשרה שנים;

(5) בעבירה לפי סעיף 249 – מאסר חמש שנים.

עבירות שיבוש שנועדו להגן מפני יצירת ראיות כוזבות, לשמר ראיות אמת ולהגן מפני השפעה לא הוגנת.

בידוי ראיות – עבירה לפי סעיף 238 לחוק העונשין.

238. בידוי ראיות

הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.

השמדת ראיה – עבירה לפי סעיף 242 לחוק העונשין.

242. השמדת ראיה

היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – מאסר חמש שנים.

לדוגמה למקרה בו טיפלנו בעבירה זו ראו: השמדת ראיה – ייצוג משפטי.

השפעה לא הוגנת – עבירה לפי סעיף 250 לחוק העונשין.

250. השפעה לא הוגנת

המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו – מאסר שנה אחת.

עבירות שיבוש שנועדו להבטיח כי עבריינים יועמדו לדין וישאו בעונשם וסנקציות שהוטלו ימומשו בפועל.

בריחה ממשמורת חוקית – עבירה לפי סעיף 257 לחוק העונשין.

257. בריחה

הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית, דינו –

(1) אם הוא מואשם או מורשע בפשע – מאסר שבע שנים;

(2) בכל מקרה אחר – מאסר שלוש שנים.

סיוע לבריחה ממשמורת חוקית – עבירה לפי סעיף 258 לחוק העונשין.

258. סיוע לבריחה

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית;

(2) מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור.

הברחת אדם – עבירה לפי סעיף 259 לחוק העונשין.

259. הברחת אדם

המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, דינו –

(1) אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם – מאסר עשרים שנים;

(2) בכל מקרה אחר – מאסר שבע שנים.

סיוע לאחר מעשה – עבירה לפי סעיף 260 לחוק העונשין.

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות השיבוש הינה עבירת “הסיוע לאחר מעשה” המוגדרת בסעיף 260 לחוק העונשין:

260. מסייע לאחר מעשה

(א) היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש – אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, “עבירה” – למעט חטא.

(ב) מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

הרכיב העובדתי: בפסיקה נקבע כי על מנת לגבש את יסודות העבירה של סיוע לאחר מעשה, אין צורך כי מבצע העבירה יבצע מעשה מסוים על מנת לעזור לעבריין להימלט, ובלבד שהיה במעשיו כדי לסייע לעבריין להימלט מהעונש (ע”פ 557/06 סאמר עלאק נ’ מדינת ישראל).
הרכיב הנפשי של העבירה: בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון הרכיב הנפשי של העבירה הינו מחשבה פלילית. בעפ 204/10 עלא עבדל קאדר נ’ מדינת ישראל, נפסק בהקשר זה (ההדגשות הן שלנו):

“עבירה של סיוע לאחר מעשה טעונה הוכחת מחשבה פלילית, לאמור: יחס של הכרה ומודעות כלפי טיב המעשה וקיום הנסיבות. מדובר בעבירת “מטרה” התנהגותית ולכן דורשת היא מחשבה פלילית מיוחדת מעבר לרכיב המודעות, שעניינה הרצון או השאיפה להשגת היעד – לסייע לעבריין להימלט מעונש”

עבירת “הסיוע לאחר מעשה” הינה עבירה עצמאית, הנפרדת מדיני השותפות הרגילים, ואינה חלק מדיני השותפות הרגילים (ע”פ 204/10 הנ”ל).
בהתאם להוראות סעיף 261 לחוק העונשין, שכותרתו “דין מסייע לאחר מעשה” לצידה של עבירה זו קבע המחוקק ענישה מקסימלית של 3 שנות מאסר לעבירה מסוג פשע, ולעבירה מסוג עוון – קבע המחוקק ענישה של מאסר של מחצית מתקופת העונש שנקבעה לאותה העבירה.

תשלום קנס שהוטל על הזולת – עבירה לפי סעיף 252א לחוק העונשין.

252א. תשלום קנס שהוטל על הזולת

(א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה אחת.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

(ג) לענין סעיף זה, “תאגיד” – לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

הכשלת עיקול – עבירה לפי סעיף 264 לחוק העונשין.

264. הכשלת עיקול

המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעים כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו – מאסר שלוש שנים.

אי מניעת פשע – עבירה לפי סעיף 262 לחוק העונשין.

262. אי מניעת פשע

מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים.

סירוב לעזור במניעת עבירות – עבירה לפי סעיף 263 לחוק העונשין.

263. סירוב לעזור במניעת עבירות

מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

עבירות שיבוש – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות שיבוש מהלכי חקירה ומשפט נתפסות כחמורות במיוחד וכך למשל נפסק בהקשר זה בת”פ ה(י-ם) 1087/00 מדינת ישראל נ’ אורן בן יחיאל כהן:

“חומרה מיוחדת קיימת בביצוע עבירות הנוגעות לשיבוש הליכי חקירה. במעשים מסוג זה יש משום פגיעה והפרעה לעבודת הרשויות ושיבוש יכולתן למצות את הליכי החקירה ולהגיע לחקר האמת”.

נוכח ריבוי העבירות של שיבוש הליכי משפט, מורכבותן וחומרתן קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, וכמובן אם מוגש כתב אישום בגין אחת מעבירות השיבוש, בהעמדת ייצוג משפטי של עורך דין פלילי בהליך הפלילי בבית המשפט.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות שיבוש הליכי משפט בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות שיבוש הליכי משפט.

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות שיבוש מהלכי משפט.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | עבירות שיבוש מהלכי משפט

הפוסט עבירות שיבוש מהלכי משפט – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (13) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר