ארכיון המרשם הפלילי - דוגמאות למקרים שטופלו ע"י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93)

גיא פלנטר — Thu, 10 Apr 2025 09:05:00 +0000

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשדות ואישומים בהפקרת נשק ובהזנחת השמירה על כלי ירייה, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של הזנחת השמירה על כל ירייה ונציג מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הובלנו לסיום ההליך ללא הרשעה ולהחזרת הנשק ללקוח.
ממולץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

על העבירה הפלילית של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה

סעיף 339 (א) בחוק העונשין, שכותרתו: “הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים”, קובע שהזנחת השמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, ולצד עבירה זו נקבע עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

באחורנה קיימת מגמת החמרה של רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לעבירות של הזנחת השמירה על כלי ירייה והפקרת כלי נשק.
מגמת ההחמרה נובעת מריבוי המקרים בהם הנשק הגיע לידיים עברייניות או חמור מכך – טרוריסטיות, ונעשה בו שימוש קטלני. בהקשר זה ראו למשל הכתבה: כעבור 24 שנה: כתב אישום הוגש נגד אדם שאקדחו נעלם ב-1996 באזור רחובות.
לא אחת עמד בית המשפט על האינטרסים הציבוריים הנפגעים במקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה וכך למשל פסק בית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 15216-09-19 (כבוד השופטת רות שפילברג כהן):

“הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות שבוצעו במקרה דנן הנם שלום הציבור, ביטחונו, והחשש מפני הגעת כלי נשק בעל פוטנציאל קטלני לידיים בלתי מורשות. החזקת נשק בידיים בלתי מורשות מקימה את החשש לפגיעה בחפים מפשע, לשימוש בו לצורך פעילות בלתי חוקית ולהסלמת אלימות. כן נפגעים במעשים ערכים הקשורים בשלטון החוק ובצורך להסדיר את נושא רישוי כלי ירייה לטובת כלל הציבור.

העבירה הקבועה בסעיף 339(א) לחוק העונשין – הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים – מטילה אחריות פלילית על אדם ה”מחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר”. העונש הקבוע בצד העבירה הנו שנת מאסר אחת”.

מקרה להמחשה: הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק: סיום הליך פלילי ללא הרשעה

כעת נציג מקרה להמחשה הנוגע להפקרת נשק שטופל ע”י משרדנו;
בתמצית: למרות שהלקוח הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה (בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין), סיים הלקוח את ההליך הפלילי ללא הרשעה ובית המשפט נעתר לבקשתנו והורה על החזרת האקדח מהמשטרה.

הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק – אי הרשעה + החזרת האקדח מהמשטרה. בתמונה בית משפט השלום שם הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עובדות המקרה – הפקרת נשק ואישום בעבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה

כנגד איש חינוך אשר בעברו שירות צבאי כסגן מפקד פלוגה בצה”ל הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, החזיק הנאשם ברישיון אקדח מסוג גלוק 9 מ”מ. בשלב מסוים במהלך נסיעתו במכוניתו, הניח הנאשם את האקדח בתא דלת הנהג. משפתח את דלת מכוניתו, נפל האקדח מבלי שהנאשם הרגיש בכך. רק למחרת נמצא האקדח על ידי עובר אורח.
בכך, כך נטען בכתב האישום, הפקיר הנאשם כלי ירייה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום נזק לעצמו או לאחר.
בהתאמה, בשל העובדה שאיבד את האקדח בנסיבות המתוארות לעיל, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הזנחת כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (“אי הרשעה“)

עם הגשת כתב האישום כנגדו, פנה הנאשם לעו”ד פלילי גיא פלנטר על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
מתוך ניתוח חומר החקירה המשטרתי הוברר, כי הנאשם לא יצליח להיחלץ מהאחריות הפלילית המיוחסת לו, וכי במידה ויעמוד על שמיעת הראיות שנאספו לחובתו בבית המשפט, יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה פלילית.
על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בשל אותן השלכות פוגעניות הנובעות מהרשעה פלילית, חתרה ההגנה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
עו”ד פלילי גיא פלנטר שייצג את הנאשם, ניהל משא ומתן עם התביעה המשטרתית שהבשיל להסדר טעון.
על פי הסדר הטעון שנחתם בין הצדדים:
- יודה הנאשם בפני בית המשפט בעבירה פלילית של הזנחת השמירה על כלי ירייה אולם בשלב זה לא יורשע.
- יתקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן, אשר יבחן בין היתר גם את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- התביעה המשטרתית תגבש את עמדתה בשאלת ההרשעה והעונש לאחר קבלת התסקיר ואילו הסנגור יהיה חפשי לטעון לסיום ההליך ללא הרשעה.
משנתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, אימצה התביעה המשטרתית את המלצות שירות המבחן, והצטרפה אף היא לעתירה לסיום ההליך באי הרשעה.
משעתרו כל הצדדים הנוגעים בדבר לסיום ההליך ללא הרשעה, נמנע בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) מהרשעת הנאשם והטיל על הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה דומה לפרק זמן של 3 שנים.
בכך הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ללא רישום הרשעה פלילית לחובתו, באופן ששמו לא הוכתם בפלילים ועתידו המקצועי לא נחסם.

החזרת אקדח מהמשטרה, למרות הפקרת הנשק ולמרות שהנאשם הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה

כל עוד לא הסתיים ההליך הפלילי כנגד הנאשם, החזיקה משטרת ישראל באקדח שאיבד הנאשם כראיה (מוצג), להוכחת האישום כנגדו.
משהודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו (הזנחת שמירה על כלי ירייה) התיתר הצורך בהחזקת האקדח כמוצג, ומשעמד ההליך הפלילי לקראת סיומו, נתעוררה השאלה מה יעלה בגורל האקדח.
התביעה המשטרתית עתרה לחלט את האקדח. בעתירתה, נשענה התביעה המשטרתית על הוראות סעיף סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] תשכ”ט – 1969:

“א. על אף האמור בכול דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כול עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ. דין צו זה כדין עונש שהוטל על נאשם.

ב…

ג. צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם התובע”.

בעבר כבר נפסק, כי בית המשפט מוסמך לצוות על חילוט חפץ בו נעשתה עבירה גם במקרה בו ההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה, כלומר, די בכך שבית המשפט קבע שהנאשם עשה את המעשה ואין נדרשת הרשעה כדי לחלט חפץ בו נעברה העבירה.
בהקשר האחרון ראו למשל החלטה בתיק פלילי פ/ 3011/05 של בית משפט השלום בתל –אביב – יפו (כבוד השופטת מרים דיסקין), בו הורה בית המשפט על חילוט אקדח, מחסנית וכדורים של הנאשם, למרות שההליך במסגרתו הודה הנאשם כי הזניח שמירתם הסתיים ללא הרשעה.
במקרה בו עסקינן, קיבל בית משפט השלום בירושלים את טענות עורך דין פלילי גיא פלנטר, דחה את בקשת המשטרה לחילוט האקדח והורה על החזרת הנשק מהמשטרה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הוראה בדבר החזרת האקדח מהמשטרה.

תיק פלילי, בפני כבוד השופטת אילתה זיסקינד, בית משפט השלום בירושלים.

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

רשלנות בהחזקת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | ארכיון סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עבירות נשק | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11)

גיא פלנטר — Wed, 05 Feb 2025 10:47:26 +0000

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח. בעקבות ייצוג משפטי – ביטול כתב אישום וסגירת התיק הפלילי בחוסר אשמה.

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח

פרשה זו עוסקת בסטודנטית אשר בעברה שירות קרבי בצה”ל, כלוחמת בגדוד קרקל (גדוד חי”ר המשלב לוחמים ולוחמות יחד) אשר הואשמה בהזנחת שמירה על אקדח בבעלותה.
כנגד הסטודנטית הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים המייחס לה עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, יצאה הסטודנטית מבית חברתה כאשר היא נושאת את נשקה האישי (אקדח מסוג ברטה), אולם האקדח נפל ואבד.
בשל אובדן האקדח, כך נטען בכתב האישום, החזיקה כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.

על הזנחת שמירה על אקדח

כעניין של מדיניות, מגישה משטרת ישראל כתבי אישום פליליים במקרים של אובדן כלי נשק, כאשר לטעמה לא ננקטו אמצעי זהירות סבירים למנוע את האובדן.
בהתאם להוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין, הזנחת שמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, שלצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין, שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים”:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

ספציפית לגבי מצב של אובדן נשק, יש לקרוא את הוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין ביחד עם הוראות סעיף 15 לחוק כלי יריה, תש”ט – 1949 הקובע כדלקמן:

“אבידות

15. (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין“.

במקרה הספציפי הנדון כאן, אובדן האקדח הוביל להגשת כתב אישום כנגד הסטודנטית, המייחס לה הזנחת שמירה על האקדח שהיה בחזקתה ובבעלותה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר מגבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לבטל את כתב האישום

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הסטודנטית לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים, אולם עוד בטרם החל משפטה הפלילי של הסטודנטית, ובטרם בחן בית המשפט את השאלה האם אכן מדובר במקרה של הזנחת שמירה על אקדח, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש צוות ביחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים וגיבש את ההסכמות הבאות:
- תוגש בקשה מוסכמת לבית המשפט להורות על ביטול כתב האישום.
- התיק המשטרתי שנפתח כנגד הסטודנטית יסגר בעילה של חוסר אשמה.
על בסיס בקשת הצדדים, הורה בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) על ביטול כתב האישום ובהתאמה, ביטל גם את ישיבת בית המשפט אשר במסגרתה היה אמור להתחיל משפטה הפלילי של הנאשמת.

הזנחת השמירה על כלי יריה – ביטול כתב אישום.

התיק המשטרתי שנפתח בחשד לאובדן אקדח, נסגר בעילה של חוסר אשמה ונמחק מרישומי המשטרה

משנעתרה משטרת ישראל בהגינותה, לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק המשטרתי בעילה של חוסר אשמה, נמחק רישומו של התיק המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה ושמה של הסטודנטית טוהר מכל רבב.

הזנחת השמירה על כלי יריה – סגירת תיק בעילת חוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנטית (ללא פרטים מזהים כמובן), בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) לבטל את כתב האישום ובאישור המשטרה על כך שהתיק המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה.
למקרים נוספים ראו: עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי: הזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בנשק.

תיק פלילי 50543-09-14, בפני כבוד השופט שמואל הרבסט, בית משפט השלום בירושלים.

עורך דין פלילי בירושלים – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ לרבות העיר ירושלים וסביבתה.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | חזרה מכתב אישום | מחיקת כתב אישום | הזנחת שמירה על כלי יריה | אובדן נשק | רשלנות בהחזקת נשק | | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | בית משפט השלום בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום | הזנחת שמירה על אקדח | אובדן אקדח

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות 5 (14)

גיא פלנטר — Fri, 05 Jul 2024 15:55:49 +0000

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות

משרד עורך דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעה פלילית הרשומה במרשם הפלילי.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו, במסגרתו נעתר נשיא המדינה יצחק הרצוג לבקשת חנינה שהגשנו, והורה על מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח בעבירות סמים, לרבות יבוא סמים, סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
להלן ההודעה בדבר מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח:

הודעה על קבלת בקשת חנינה ומחיקת הרשעות פליליות.

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית

סמכותו של נשיא מדינת ישראל להורות על מחיקת הרשעה פלילית מעוגנת בסעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019, הקובע:

“נשיא המדינה רשאי –

1. לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם

2. לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור”.

מקרה להמחשה – מחיקת הרשעות פליליות בעבירות סמים

ההרשעה הפלילית הראשונה: עבירות יבוא, סחר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

פרשה זו עוסקת בנאשם אשר מגיל צעיר החל להשתמש בסמים ולהתמכר להם, אולם חרף מצבו התגייס לצבא ושירת 3 שנים כלוחם ביחידה מובחרת – סיירת צנחנים.
הנאשם היה שותף ליבוא סמים מסוג MDMA מאמסטרדם לישראל, כאשר חלקו התבטא בכך שהסכים להשתתף בהפצת הסמים בארץ, לצורך הפקת רווח כספי למימון סמים שהתכוון לצרוך בעצמו.
בגין הסתבכות זו, הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 יחד עם סעיף 38 (א) לפקודת הסמים המסוכנים, וכן בעבירה של עסקה אחרת בסם, בניגוד לסעיף 12 לפקודה.
בנוסף, הורשע הנאשם ע”י בית המשפט המחוזי בעבירות סמים נוספות:
- שלושה אישומים של סחר בסמים, בגין 9 מקרים שונים של מכירת סם מסוג קנאביס לצרכני סמים.
- החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בדירתו חשיש במשקל 97 גרם, וקנאביס במשקל 17 גרם.
- החזקת כלים, בכך שהחזיק 3 משקלים אלקטרוניים לצורך שקילת הסמים.
ב- 2013, לאחר שהשלים בהצלחה הליך טיפולי ממושך בקהילה טיפולית לשיקום נפגעי סמים, הכריז עליו בית המשפט המחוזי כסוחר סמים וחילט לטובת המדינה 12,750 ₪ שהיו תפוסים בידי המדינה.
יחד עם זאת, הורה בית המשפט להחזיר לנאשם את האופנוע שנתפס ע”י המשטרה וגזר עליו עונש מתון מאוד:
- 6 חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.
- צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

ההרשעה השנייה שגרמה להארכת תקופות ההתיישנות והמחיקה

בשנת 2016 שב והסתבך בעבירות סמים, והפעם הורשע בעבירה של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית וכן בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21ג לתקנות התעבורה תשכ”א-1961.
באותו מקרה, עוכב על ידי שוטר לאחר שביצע עבירת תעבורה, כאשר נהג בחוסר זהירות וזיגזג בין כלי רכב, ואף גרם לרכבים אחרים לבלום בלימת פתע. באותן הנסיבות בוצע עליו חיפוש במהלכו נמצאו עליו סמים מסוג חשיש וקנאביס.
בית משפט השלום בתל אביב האריך את המאסר על תנאי שנגזר עליו בתיק הקודם, למשך שנתיים נוספות, וגזר עליו:
- צו שירות לתועלת הציבור של 200 שעות.
- צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
אמנם הנאשם סיים את ההליך הפלילי השני שוב בענישה מתונה, אולם הרשעתו הנוספת ב- 2018, האריכה את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על עברו הפלילי, באופן שלאחר גזר דינו השני הרשעותיו היו אמורות להתיישן ביום 1.10.25 ולהימחק רק ביום 1.10.32.
להלן תדפיס מידע פלילי אודות הרשעותיו של הלקוח, בטרם נמחקו (ללא פרטים מזהים כמובן):

תדפיס מידע פלילי – הרשעות בעבירות סמים

נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה שהגיש משרדנו ומורה על מחיקת ההרשעות פליליות

כאמור, במסגרת סמכות החנינה, מוסמך נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית. הלקוח פנה למשרדנו על מנת שנגיש מטעמו בקשת חנינה לנשיא.
בבקשה שהגשנו, התבקש נשיא המדינה להשתמש בסמכותו לפי סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט – 2019 ולקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על הרשעותיו של הלקוח בשני התיקים הפליליים, באופן שעברו הפלילי ימחק לחלוטין מהמרשם הפלילי.
בהחלטה מיום 24.5.24 קיבל כב’ נשיא המדינה יצחק הרצוג את בקשתנו, והורה על מחיקת ההרשעות הפליליות של הלקוח מן המרשם הפלילי.
להלן החלטתו של נשיא המדינה למחוק את ההרשעות הפליליות;

מחיקת הרשעה פלילית – נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה ומורה על מחיקת הרשעות פליליות.

מתווה חנינות מיוחד בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”

מתוך הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” החליטו נשיא המדינה ושר המשפטים ליזום מתווה חנינות מיוחד, תוך שימוש בסמכות החנינה באופן רחב מן הרגיל. לפרטים נוספים בעניין זה ראו כאן.
במקרה המוצג כאן, אחיו של הלקוח נהרג בקרבות עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ב- 7.10.23. אין ספק שאסון זה שפקד את הלקוח, היווה שיקול נכבד בשיקוליו של נשיא המדינה להיעתר לבקשת החנינה ולהורות על מחיקת הרשעותיו הפליליות.

לקריאה נוספת

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעות פליליות. לפרטים ולדוגמאות נוספות ראו:

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת הרשעה פלילית | עבירות סמים

הפוסט מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות 5 (14) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (132)

גיא פלנטר — Wed, 03 Jul 2024 11:38:28 +0000

אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= ” אי הרשעה “).

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או “מקצועיים”, רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין “סיכון מקצועי”.
לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו’); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ”ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי (“תעודת יושר”), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.

הסדר טעון.

במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו “כבול” בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
מטרתו המרכזית של סעד “אי הרשעה” – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
- ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
- ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
- טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
- האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
- האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
- מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
- אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
- מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
- יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
- משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
- השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
- כל נסיבה מקילה אחרת.
בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, “נתוני הפתיחה” של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.

עורך דין פלילי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (132) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי 5 (196)

גיא פלנטר — Tue, 02 Jul 2024 13:00:10 +0000

מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
- “המרשם הפלילי” – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
- “המרשם המשטרתי” – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: “מידע פלילי”.
“רישום פלילי” הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב”מרשם הפלילי”.
מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 (להלן – “חוק המידע הפלילי”).
בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי.

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ”חטא” לא תירשם במרשם הפלילי.
ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
- נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
- נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם “רישום פלילי” או “פרט רישום פלילי”):
- הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
- צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
- קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
- החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער.
- שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
- החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.
- פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות:
- ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
- שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
- שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב”כ, מצ”ח, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
- רשויות חקירה ומודיעין.
- גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין).
תקופת ההתיישנות מתחילה “לרוץ” מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות “יתאפס” ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
- חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
  - הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
  - הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי.
בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
ביחס לקטינים:
- הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
- קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
- צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה:
- צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
- צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה “לרוץ” “תקופת מחיקה”, שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק.
אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
משמע, “פרט רישום שנמחק” פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה “יתאפס” ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
- המשטרה, שב”כ, המשטרה הצבאית, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב), מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצה”ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
- עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
  - חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955;
  - חוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958;
  - חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960;
  - חוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966;
  - חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ”ט-1969;
  - חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981;
- הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
- היועץ המשפטי לממשלה,
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
  - יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
  - וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
  - הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
  - וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
  - הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
- מטעמים מיוחדים שיירשמו:
  - בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
  - בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
- האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
- מה אופי העבירה בה עסקינן?
הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
- במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
- יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
  - הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
  - בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
- במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
- הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
- הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
- התחייבות להימנע מעבירה.
- צו שירות לתועלת הציבור.
- צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
- האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
- האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
- הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
  - בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
  - בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
- הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
- עבירות שעונשן מוות;
- עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש”י-1950,
- עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י-1950.
- עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
- עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה.
- עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
- פרק ז’ לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
- עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף 348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
- חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954;
- תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
- סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
- פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948;
- סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005;
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל “תעודת יושר”.

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

“העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב”תקנת השבים” שמקורה במשנה גיטין ה’, ה’, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה”.

בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

“…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות”.

דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל”ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ’ לשכת עורכי הדין בישראל:

“על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”.

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש”נמחק” ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
- אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
- על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
- מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
- כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה”ל

בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
- מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
- ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה”ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
- בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה”ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים “קלים”, ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
- בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
- כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה.
- להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים:
- נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
- מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
- הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
- לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של “חסד ורחמים” ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את “התחנה האחרונה” בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי.
לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי 5 (196) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר