ארכיון הספקת סם - עורך דין פלילי גיא פלנטר

גידול סמים 5 (60)

גיא פלנטר — Tue, 07 Mar 2023 15:22:42 +0000

גידול סמים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של גידול סמים.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של גידול סמים, ונציג מקרה להמחשה בו הובלנו לביטול כתב האישום.
יחודיות המקרה שיוצג כאן – למרות שהחיפוש המשטרתי ותפיסת הסמים בוצעו כדין, למרות שהנאשמים הודו בחקירתם בגידול הסמים שנתפסו ולמרות שמעבדת מז”פ נתנה חוות דעת שמדובר בסמים – בוטל כתב האישום.

גידול סמים – על העבירה

מה העונש שנקבע על גידול סמים?

סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

האם גידול סמים נחשבת עבירה חמורה?

על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם, שם נפסק:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו”.

מדיניות העמדה לדין בעבירות של גידול סמים

לרשויות התביעה שיקול דעת נרחב באם להגיש כתב אישום בעבירות של גידול סמים. כך למשל, חלף אישום בעבירה של גידול סמים, יכולה התביעה לייחס אישם בהחזקת סם לצריכה עצמית.
במסגרת הפעלת שיקול דעתה האם להעמיד לדין חשוד בגידול סם מסוכן או החזקתו לצריכה עצמית, תביא בחשבון הרשות התובעת את השיקולים הבאים:
- האם מדובר בגידול סמים לצריכה עצמית, או שלא לצריכה עצמית.
- מספר השתילים שגודלו (ככל שמספר השתילים רב יותר, כך תגבר הנטיה לייחס עבירה של גידול סם).
- דרגת התכנון לצורך ביצוע העבירה (למשל, שכירת מבנה ייעודי, רכישת אמצעים יעודיים לצורך גידול הסם, שימוש באנשי קש, הסוואה מתוחכמת וכו’.).
- היקף האמצעים ששימשו לגידול הסמים (כלים יעודיים לגידול, דשנים, מנורות, טפטפות ומערכות השקיה וכו’).
- עבר פלילי (בחירת סעיף האישום תושפע מעברו הפלילי של החשוד בעבירות סחר, גידול סמים, יבוא, תיווך והחזקה שלא לצריכה עצמית).
- משקל הסם – יכול להוות נתון מסייע בבחירת סעיך העבירה המתאים.

דוגמא להמחשה – ביטול כתב אישום המייחס גידול סמים

החקירה והגשת כתב אישום המייחס גידול סמים

בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרת ישראל על כך שבדירה מסוימת בירושלים עוסקים בגידול סמים, קיבלה משטרת ישראל צו חיפוש מבית המשפט, המסמיך את שוטריה לבצע חיפוש בדירה.
במעמד ביצוע החיפוש המשטרתי בדירה, נתפסו 3 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 15.03 גרם ושני צעירים שהתגוררו במקום עוכבו לחקירה.
עוד בדירה, הודו 2 הצעירים כי הם אשר גידלו את הסמים אשר נתפסו בדירתם וכך גם עשו בחקירתם בתחנת המשטרה, עת נחקרו באזהרה.
בהמשך התקבלה חוות דעת מומחה ממז”פ (המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל) לפיה, השתילים שנתפסו בדירה הם קנבוס, המוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים.
בשים לב לראיות החותכות (לכאורה) שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הוגש כנגד 2 הצעירים כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, והתיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת שרון לארי-בבלי.
בכתב האישום נטען כי במועד התפיסה, גידלו הנאשמים בדירה 3 שתילי סם מסוג קנבוס, ללא היתר כדין ובהתאמה ייחס להם כתב האישום עבירה של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973.

ביטול כתב האישום שייחס גידול סמים

משהובהר לנאשמים כי עמדת התביעה המשטרתית לעתור לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, פנה אחד מהם למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי במשפטו הפלילי. מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, סטודנט אשר בעברו שירות צבאי כחובש קרבי.
למרות שעל פני הדברים, נראה היה כי בידי התביעה המשטרתית ראיות חותכות להוכחת האישום של גידול סמים, איתרה ההגנה פגמים וקשיים ראייתיים שבסופו של יום הובילו לביטול כתב האישום.
בפגישה עם יחידת תביעות ירושלים של משטרת ישראל, הוצגו אותם פגמים וקשיים ראייתיים ומשהשתכנעה התביעה המשטרתית כי אין לה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, הגישה לבית המשפט הודעה בדבר חזרה מהאישום.
בהחלטה מיום 1.3.17 הורה בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה והתיק הפלילי נסגר ללא הפללה וללא הכתמת שמם של הנאשמים.

תיק פלילי בבית משפט השלום בירושלים לפני כב’ השופטת שרון לארי-בבלי.

את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת

להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – ארכיון עבירות סמים.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בירושלים ובכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום

הפוסט גידול סמים 5 (60) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סחר בסמים במשך כשנה – ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית – איש טלוויזיה 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 10 May 2020 06:57:18 +0000

סחר בסמים – אי הרשעה – בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר בוטלה הרשעתו של איש טלוויזיה אשר הודה בסחר בסמים במשך כשנה.

סחר בסמים – ביטול הרשעה: מקרה תקדימי – איש טלוויזיה שסחר בסמים במשך כשנה והודה בעבירות סחר בסמים – סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

פרשה זו עוסקת באיש טלוויזיה המועסק באולפני החדשות של אחד מערוצי הטלוויזיה ואף מרצה בתחום מומחיותו באחת המכללות במרכז הארץ. מטעמים של צנעת הפרט, לא נחשוף כמובן את זהותו.
בפסק דין תקדימי ונדיר שניתן בתיק פלילי 9050-04-13 בבית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט שמאי בקר), הורה בית המשפט על ביטול הרשעה, למרות הודאתו של הנאשם כי לאורך תקופה של כשנה, בלא פחות מ- 10 הזדמנויות שונות, מכר חשיש ל- 4 קונים שונים.
בניגוד לעתירת התביעה המשטרתית לגזור על הנאשם עונש הכולל מאסר בפועל, נעתר בית המשפט לעתירת הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, ביטל את הרשעתו של הנאשם וחייב אותו לחתום על התחייבות להימנע מעבירה ולרצות עונש שיקומי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ), באופן המאפשר לו להמשיך בכל עיסוקיו.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – 4 אישומים של סחר בסמים ואישום נוסף של החזקה / שימוש בסמים מסוכנים לצריכה עצמית, כולל 4 טבליות MDMA

במקור, על בסיס חומר חקירה שנאסף כנגד הנאשם ובמיוחד הודאתו, הוגש כנגדו כתב אישום חמור, שכלל חמישה אישומים;
- בחלק הכללי של כתב האישום נטען כי במהלך כשנה מכר הנאשם לקונים שונים אותם הכיר במסגרת עבודתו חשיש. על פי הנטען, נהג הנאשם לקנות פלטה או חצי פלטה חשיש, לחלקהה ל”אצבעות” ולמכור כל אצבע ב- 300 ש”ח. עוד נטען בחלק הכללי של כתב האישום כי הנאשם היה פונה ללקוחות פוטנציאליים אותם הכיר במסגרת עבודתו, מציע להם “להתארגן”, והמשך הקשר העסקי בין הנאשם ללקוחותיו בוצע באמצעות מסרונים, כאשר מכירות הסם בוצעו באזור מגוריהם של הלקוחות, או במקום העבודה של הנאשם.
- באישום הראשון בכתב האישום נטען כי ב- 3 הזדמנויות שונות, מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לאדם מסוים, כאשר בכל פעם מכר 3 אצבעות מסוג חשיש, תמורת 1000 ש”ח לערך.. במעשיו אלה, כך נטען, סחר בסם מסוכן ללא היתר.
- באישום השני בכתב האישום נטען כי בשתי הזדמנויות שונות מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לאדם אחר, כאשר בכל הזדמנות מכר 2 אצבעות חשיש תמורת 300 ש”ח לאצבעע ובמעשיו אלה, סחר בסם מסוכן, ללא היתר.
- באישום השלישי נטען כי במשך תקופה של כשנה, בתדירות של פעם בחודש או חודשיים, מכר הנאשם סם מסוג חשיש לאדם שלישי, כאשר בכל הזדמנות מכר אצבע אחת או שתיים שלל חשיש תמורת 300 ש”ח לאצבע.
- באישום הרביעי נטען כי בשתי הזדמנויות שונות מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לבחורה מסוימת, כאשר בכל הזדמנות מכר אצבע חשיש תמורת 3000 ש”ח.
- באישום החמישי בכתב האישום נטען כי החזיק בקופסא מעל ארון המטבח בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.8010, לצריכתו העצמית וכן סם מסוג חשיש במשקל 2.9846 גרם, ו- 44 טבליות MDMA, לצריכתו העצמית.
בהתאמה לפרק העובדתי שבכתב האישום, הואשם הנאשם ב-4 אישומים שונים בעבירה של יצוא, יבוא, מסחר, הספקה של סמים מסוכנים, עבירה בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג –– 1973 ואישום אחד של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 77(ג) סיפא לפקודה.
חשבון פשוט מלמד כי כתב האישום המקורי ייחס לנאשם לא פחות מ- 19 הזדמנויות שונות של סחר בסם מסוג חשיש, מול 4 קונים שונים, וכן מקרה אחד של החזקת חשיש ו- 4 טבליות MDMA, לצריכתו העצמית.
על מנת שלא ישאר כל ספק שמדובר בסוחר סמים, הקפיד מנסח כתב האישום לתאר כיצד נהג הנאשם לקנות פלטה של חשיש, לחלקה לאצבעות, ולמכור כל אצבע על פי תעריף מסוים וכן לכנות בכתב האישום את רוכשי הסם כ”לקוחות” ולאפיין את הקשר בין הנאשם ורוכשי הסם כ- “קשר עסקי”.

על חומרת עבירות הסמים בהן הודה הנאשם – סחר בסמים.

מכירת סמים מגבשת עבירה של סחר בסמים. מבחינת העונש המקסימלי, קבע המחוקק הישראלי עונש זהה למי שהורשע בעבירות של סחר בסמים, ייצוא סמים, ייבוא סמים ביצוע עסקה בסם והספקה של סמים.
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, שכותרתו “יצוא, יבוא, וסחר והספקה” קובע כדלקמן:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל“.

סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע עונש מקסימלי זהה למי שהורשע בעבירות של סחר, יצוא, יבוא והספקה של סמים העומד על עשרים שנות מאסר וקנס מקסימלי פי עשריםם וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כלומר קנס מקסימלי של למעלה מחמישה וחצי מליון ש”ח).
היבט חומרה נוסף נמצא בהוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, לפיו בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירהה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כיי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
בהקשר האחרון, בהתאם להוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, משקבע בית המשפט שהנאשם הוא סוחר סמים כל רכושו של הנאשם, ורכוש של בת זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחד מאלה:
- האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
- הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון הנאשם.
לא אחת עמד בית המשפט העליון על החומרה הרבה אשר טמונה בעבירה של סחר בסמים, וראו בהקשר זה למשל ערעור פלילי 6029/03, מדינת ישראל נגד גולן שמאי ואחרים, שם נפסק בין היתר:

“מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק – והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע…”.

“…עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים…כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה…”.

מהי הנפקות לכך שלנאשם אין עבר פלילי בכלל ובפרט אין לו עבר פלילי בעבירות של סחר בסמים? תשובה לכך ניתנה למשל בתיק פלילי 3023/03 בבית משפט השלום בחיפה, אשר נשען על פסיקתו של בית המשפט העליון:

“…וכך אמר כב’ השופט שמגר בע”פ 344/81 מדינת ישראל נ’ סגל, פד”י לה (4) עמ’ 313: ” … הפיתוי להשגת רווחים קלים וניכרים הוא רב, וקורה בשל כך, שגם אנשים בעלי עבר נקי מתפתים לעסוק בתיווך, בבלדרות סמים או במעשי פשע דומים (ראה למשל ע”פ 515/80), עת נשחקים לא אחת מעצוריו של הפרט, ותאות הבצע משתלטת על תכניותיו ועל מעשיו, דרוש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה”.

הכלל הוא, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום ומאידך גיסא האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי. בעבירות של סחר בסמים, ידחה בית המשפט בדרך כלל נסיבות אישיות מפני חומרת העבירה כשעל מערכת אכיפת החוק להרתיע על-ידי ענישה נוקשה ומחמירה. על בית המשפט לעמוד בשער כנגד סוחרי סמים למען תצא בת-קול צלולה, ברורה ונהירה לפיה, ידעו סוחרי הסמים כי בית המשפט יכביד ידו תוך שהוא מעדיף את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי כגורמים דומיננטיים בקביעת העונש ותוך דחיקת השיקולים האישיים של הנאשם לקרן זווית ודחייתם.”

הטענה בכתב האישום המקורי להחזקת טבליות MDMA – השחרת פניו של הנאשם כמי שנמצא עמוק בתוך עולם הסמים והפצתם.

כאמור, כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם לבית המשפט ייחס לו גם עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג.
כידוע, למרות הדיון הציבורי בשאלת עצם ההפללה הפלילית של משתמשים בסמים “קלים”, לצריכה עצמית, החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית עדיין מהווה עבירה פלילית במדינת ישראל, על כל המשתמע מכך. סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

“החזקה ושימוש

7 (א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים אוו קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-19777.

מכאן, שבשל החזקת אותם 3.8 גרם חשיש ו- 4 טבליות MDMA, לצריכה עצמית, הוסמך בית המשפט על ידי המחוקק לגזור על הנאשם עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן (כך על פי פקודת התעבורה), פסילת רישיון נהיגה.
לאישום זה היה פוטנציאל פוגעני במיוחד ביחס לנאשם בו עסקינן, דווקא במישור אחר; הטענה כי הנאשם החזיק גם ב- 4 טבליות MDMA השחירה את פניו, כמי שמצוי עמוק בתוך עולם הסמים ומתעסק עם סמים מסוגיםם שונים, כולל סמים קשים; MDMA הינו סם פסיכואקטיבי סינתטי ממשפחת האנטקטוגנים, ששמו המדעיי Methylenedioxymethamphetamine ובקיצור MDMA. בציבור, מוכר הסם בכינוי “אקסטזי” או “אקסטה”.
השילוב של סחר בסמים, לאורך תקופה של כשנה, מול מספר קונים שונים, ביחד עם אישום בהחזקת סם קשה מסוג “אקסטזי”, היה אמור “לשגר” את הנאשם, למרות העדר כל עבר פלילי, למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח.

החלפת הייצוג המשפטי וניהול הגנתו של הנאשם על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לנוכח האיום על חירותו של הנאשם, כמו גם מהלכים משפטיים שלא צלחו, החליט הנאשם לשחרר את עורך הדין הפלילי הקודם שייצג אותו ושכר את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר.
משרדנו נאות לקחת את הייצוג על נאשם זה, למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, מאחר שהתרשמנו שלא מדובר ב”סוחר סמים” במובן אליו התכוון המחוקק אלא מדובר באזרח מן השורה, אשר כשל בתקופה משברית בחייו, כישלון החריג מאוד לנוף חייו. בסופו של יום, פסק הדין שניתן בעניין הנאשם, אימת התרשמות זו.
הטיפול בפרשה זו היה מורכב במיוחד, כיוון שכל אשר נטען בכתב האישום היה מבוסס, בראש ובראשונה, על הודאתו המפורטת, לפרטי פרטים, של הנאשם עצמו, אשר הפליל עצמו באופן נרחב, במסגרת העדויות שמסר בחקירתו במשטרה.
בשלב ראשון, על בסיס טעונים הנוגעים למישור הראייתי, נאותה התביעה המשטרתית לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לערוך תיקונים מסיביים בכתב האישום, במסגרת הסדר טעון:
- כל סממן ל”קשר עסקי” בין הנאשם לקונים – נמחק כליל (כך למשל, ביטויים כגון “לקוחות” ו”הקשר העסקי” נמחקו מכתב האישום) ומנגד הוסף לכתב האישום המתוקן כי הקונים הם חבריו לעבודה של הנאשם וכי לפחות עם אחד מהם נהג הנאשם לעשן סמים בצוותא.
- האישום החמישי, במסגרתו הואשם הנאשם הן בהחזקת קנבוס והן בהחזקת “אקסטזי” MDMA, נמחק כליל.
- צומצמו באופן משמעותי מספר מקרי הסחר בסמים:
  - באישום הראשון, מ- 3 הזדמנויות של סחר בסמים, לשתיים;
  - באישום השני, מ- 2 הזדמנויות של סחר בסמים, להזדמנות אחת;
  - באישום השלישי, מכ- 12 הזדמנויות של סחר בסמים, לכ- 6 הזדמנויות.
  - באישום הרביעי, מ- 2 הזדמנויות של סחר בסמים, להזדמנות אחת;
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום, על גילגוליו השונים.
עוד במסגרת הסדר הטעון, הושגו הסכמות עובדתיות עם התביעה המשטרתית, אשר הוצגו לבית המשפט, בכתב. על פי הסכמות אלו:
- מחומר הראיות עולה כי הנאשם לא היה סוחר סמים אשר כל דיכפין יכול היה להתקשר עמו ולרכוש ממנו סמים אלא מדובר בסחר לחוג מכרים מצומצם – במקום העבודה של הנאשם,, וכי הנאשם הפיק מהמכר “עמלה” אשר מימנה את צריכתו העצמית.
- איש מעדי התביעה הנזכרים באישומים (הקונים), לא הועמד לדין.
- מאחר ונותרה מחלוקת בנוגע לטיב מערכת היחסים בין הנאשם לאחד הקונים (באישום הראשון), במסגרת הראיות לעונש יגישו הצדדים, ביחס לאישום זה בלבד, את ההודעות שנגבו במשטרה מקונה זה, וכל צד יטען טענותיו בנוגע לטיב מערכת היחסים בין השניים.
לענין העונש סוכם במסגרת הסדר הטעון כדלקמן:
- הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן וישלח לקבלת תסקיר משירות מבחן, אשר יתייחס בתסקיר גם לאפשרות ביטול ההרשעה;
- בעוד התביעה המשטרתית תעתור (בכל מקרה וללא קשר לאמור בתסקיר שירות מבחן) לעונש של מאסר בפועל פתוח בפני ההגנה לטעון לביטול ההרשעה.
כך, באמצעות תיקון כתב האישום, הגשת מסמך של עובדות מוסכמות לבית המשפט והסכמה על שליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו שיתייחס גם לביטול ההרשעה, למרות שעסקינן בריבוי מקרים של סחר בסמים, צומצם עד מאוד הסיכון כי הנאשם ישלח לריצוי מאסר בכלא ומנגד – “נפתחה הדלת” לנסות ולסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים ההליך הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי?

בהתחשב בכך שמדובר במי שמחזיק בתעודת עיתונאי, מועסק כמרצה במכללה ועומד בפני הגשת בקשה לקבלת ויזה לארה”ב, הרשעתו של הנאשם בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים (על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה).
יחד עם כל הנזקים עליהם ניתן היה להצביע במידה ויורשע הנאשם בפלילים, המטרה שהצבנו במסגרת ייצוגו המשפטי של נאשם זה, לסיים את ההליך הפלילי בעניינו באי הרשעה, היתה קשה במיוחד, וזאת לנוכח הקושי הרב להגיע לאי הרשעה בתיקי סחר בסמים, במיוחד כאשר מדובר בריבוי מקרים של סחר בסמים ולא למשל,, במכירה חד פעמית לחבר או אפילו לסוכן משטרה.
נוכח חומרת עבירת הסחר בסמים, עליה עמדנו לעיל, לא אחת נפסק כי ככלל, סוג העבירות בהן הורשע הנאשם איננו מאפשר לוותר על הרשעה. כך למשל נפסק בערעור פלילי 070683/05, אשר עסק בשתי עבירות בלבד של סחר בסם ועבירה נוספת של הספקת סם:

“סוג העבירות בהן הורשע המערער איננו מאפשר לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירות של סחר בסמים איננו מתיישב עם שיקולי הענישה הכלליים, ובצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת הסחר בסמים.

יש לזכור כי המערער לא הורשע בעבירה של שימוש בסם, או בעבירה של החזקת סם, כי אם בעבירות של סחר ו/או הספקת סם, המוציאות את מעשה העבירה מהתחום הפרטי הצר אל המעגל הרחב יותר הכולל צדדים שלישיים העשויים להיפגע כתוצאה מרכישת הסם. עבירת הסחר בסם נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו המשתמש עצמו או המתלונן הפרטני כי אם הציבור כולו, ולפיכך שומה על בית המשפט להטביע אות קלון על תופעת הסחר בסם ועל הצורך למגר אותה כליל”.

בדומה, בעפ”ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג מריחואנה, לסוכן משטרתי סמוי. בערעורו, ביקש המערער לבטל את הרשעתו אולם בית משפט מחוזי מרכז דחה את הערעור בקובעו, כי חרף נסיבותיו האישיות וחרף האפשרות כי יהיה בהרשעה זו כדי לפגוע בשיקומו, אין מקום לביטול ההרשעה.
ברוח זו טענה גם התביעה המשטרתית בעניינו של הנאשם, במסגרת טיעוניה לעונש:

“התנאים לאי הרשעה מצטברים, אחד מהם מדבר על טיבה של עבירה, ישנן עבירות שזה לא מתקבל על הדעת ועבירה של סחר בסמים היא דוגמא…כאשר בוחרים להימנע מלהרשיע זה צריך להעשות במקרים חריגים, כל פעם שחורגים מהכלל במיוחד במקרים כאלה, לא ניתן להתעלם מטענות של אפליה של נאשמים אחרים, אפילו בעבירות קלות בהרבה יותר. מדובר ב- 4 אישומים של סחר ואני חושבת שקו הטיעון של אי הרשעה הוא לא רלוונטי כלל”.

בית משפט השלום תל אביב – יפו מקבל את טענות הסניגור ומבטל את ההרשעה הפלילית בעבירות סחר בסמים.

ביטול הרשעה – בית משפט השלום בת”א – יפו (כב’ השופט שמאי בקר) מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

במסגרת הייצוג המשפטי שהוענק לנאשם, קיבל הנאשם גם ליווי משפטי ממשרדנו בכל הנוגע למגעיו עם שירות המבחן, וזאת על מנת שיזכה בהמלצה חד משמעית משירות המבחן לבטל את הרשעתו בפלילים.
ואכן, בתסקיר שהגיש שירות המבחן אודות הנאשם נכללה המלצה חד משמעית לבטל את ההרשעה הפלילית ולגזור על הנאשם ענישה שיקומית בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה.
למרות המלצה זו (וכפי שהודיעה מראש) חזרה ועתרה התביעה המשטרתית להרשעת הנאשם ולעונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופסילה בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה. מנגד, סניגורו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ושירות לתועלת הציבור (של”צ), תוך ביטול ההרשעה.
את פסק דינו הבלתי שגרתי, פתח בית המשפט הנכבד (כב’ השופט שמאי בקר) בדברים הבאים:

“נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו לא פחות מארבע עבירות של סחר בסם…כבר עתה ישאל בוודאי השואל מה למשפט הפתיחה דלעיל ולכותרת “פסק דין”, המלמד על אי הרשעתו של הנאשם בדין. מדובר בשאלה ברורה, מתחייבת, ולא לחינם אני פותח כך את פסק הדין, שכן ברור שמדובר בהחלטה חריגה, גם לאורה של “הילכת כתב”, המדברת ממילא ומלכתחילה בכך שאי הרשעתו בדין של אדם מהווה חריג.

בתיק זה הצטברו להן מספר נסיבות, עובדות, ראיות, ועוד שיקולים וגורמים, אשר שכנעוני – לאחר התלבטות לא פשוטה – ללכת בדרך שהציעה ההגנה”.

על טעמיו של בית המשפט לביטול ההרשעה ראו בהרחבה בהמשך עמוד זה, שם מובא פסק הדין במלואו (ללא פרטים מזהים של הנאשם).
באשר לטענת התביעה המשטרתית, בטיעוניה לעונש, כי קו הטעון של ההגנה לסיום ההליך באי הרשעה “לא רלוונטי” וכי “לא מתקבל על הדעת” לסיים תיק של סחר בסמים ללא הרשעה, פסק בית המשפט:

“ההגנה, אשר שמעה מבית המשפט הערות קשות וספקניות ביחס לעתירתה, המתקבל היום, הביאה בפני בית המשפט כמה וכמה תקדימים המלמדים כי במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לשקול אי הרשעתו של סוחר בסם…ועוד אחרים באסופת הפסיקה של הסנגור…והנה –אין חולק כי מדובר בחריג שבחריג, אך לא בתקדים מהפכני”.

ולסיכום, פסק בית המשפט:

“הנה כי כן – מדובר במקרה יוצא דופן, אם ביחס לאישיותו של הנאשם, ובעיקר ביחס לנזק העצום וה”מרחבי” שעלול להיגרם לו, בן במישור התעסוקה, הן במישור המשפחה, על כי אני מוצא לבטל את הרשעתו…ואני מסתפק בקביעה כי הנאשם ביצע עבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 + 19א’ לפקודת הסמים המסוכנים (4 עבירות)”.

בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום על תיקוניו ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א-יפו לבטל את הרשעתו של הנאשם ב- 4 עבירות של סחר בסמים.

פרסומים בתקשורת אודות הפרשה.

התוצאה הלא שגרתית בפרשה זו זכתה לתהודה תקשורתית (ללא פרסום פרטיו של הנאשם) וראו בהקשר זה למשל:
- Ynet – “מכר חשיש לחברים בעבודה, ההרשעה בוטלה“.
- ג’קי כהן – “ערוץ הריאלטי“, בבלוג של אמיר זוהר – חברה, חוק ומשפט.
- פסק דין, אתר המשפט הישראלי – “מכר חשיש לחברים בעבודה, והרשעתו בוטלה“.
- Rotter – קהילת הפורמים של ישראל – “מכר חשיש לחברים בעבודה, ההרשעה בוטלה“.

תיק פלילי 9050-04-13, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, כבוד השופט שמאי בקר. התביעה החליטה שלא להעמיד פסק דין זה במבחן הביקורת של ערכאת ערעור, ומשלא הוגש ערעור מדובר בפסק דין חלוט.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.

עו”ד פלילי

ארכיון משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | ארכיון סחר בסמים | ארכיון הספקת סם | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט סחר בסמים במשך כשנה – ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית – איש טלוויזיה 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תיווך בסמים | החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית – אי הרשעה פלילית 5 (2)

גיא פלנטר — Tue, 10 Mar 2020 07:44:13 +0000

תיווך בסמים | החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו מסתיים ההליך הפלילי בבית משפט השלום בת”א באי הרשעה פלילית.

תיווך בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירת תיווך בסמים וכן החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לסיום הליך פלילי הנוגע לעבירות תיווך בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ללא הרשעה.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – תיווך בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – אי הרשעה פלילית.

כתב האישום אשר הוגש כנגד סטודנט – תיווך בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

כנגד סטודנט לפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב הוגש כתב אישום חמור, המייחס לו, בשלושה אישומים שונים, שורה של עבירות סמים:
- תיווך בסמים, עבירה בניגוד לסעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973. בהקשר זה נטען בפרק העובדתי בכתב האישום כי הסטודנט רכש סם מאדם אחר וחלק מהסם שרכש, סיפק לחבריו במחיר עלות. בגין מעשיו אלו, הואשם הסטודנט בעבירה פלילית של תיווך בעסקת סמים.
- החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (קנאביס במשקל 110.73 גרם נטו), עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.
- החזקת סם מסוג קנאביס ושימוש בו בעשרות הזדמנויות, במשך תקופה של כשנה וחצי, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

מאחר והמחוקק מתייחס בחומרה רבה לכל מי שנוטל חלק בשרשרת הפצת הסם, קבע המחוקק בפקודת הסמים המסוכנים, לצד העבירות של תיווך בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עונש מקסימלי חמור של 20 שנות מאסר.

הסדר הטעון אשר גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית.

בעקבות מו”מ שניהל עו”ד פלילי גיא פלנטר עם מפלג תביעות פליליות תל אביב, נחתם בין באי כוח הצדדים הסדר טעון כדלקמן:
- כתב אישום יתוקן לקולא, באופן שתימחק כליל העבירה של תיווך בסמים והסטודנט יודה רק בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, במשקל 100 גרם נטו, ובהחזקה ושימוש בסם לצריכה עצמית (בדיוק כפי שהודה בחקירתו במשטרה).
- במידה ויתקבל אודות הסטודנט תסקיר חיובי משירות המבחן, הממליץ על אי הרשעה, יעתרו באי כוח הצדדים לסיום ההליך הפלילי בצו לשירות תועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה במרשם הפלילי.
לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, עתרו הצדדים לאמץ המלצה זו ולהימנע מהרשעתו של הסטודנט.

בית משפט השלום בתל אביב מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך ללא הרשעה.

בית משפט השלום תל אביב – יפו (כב’ השופט דניאל בארי) כיבד את הסדר הטעון והורה כי הסטודנט יבצע 150 שעות של שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה הבטיח, כי עתידו המקצועי של הסטודנט לא יחסם וכי לא יוכתם שמו באות קלון של הרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנט, על תיקוניו במסגרת הסדר הטעון, וכן בפסק הדין שקבע כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה.

תיק פלילי 6582/05, בית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת דניאל בארי.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון ללא הרשעה | עבירות סמים | תיווך בסמים | החזקת סמים שלא לצריכה עצמית | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תיווך בסמים | החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית – אי הרשעה פלילית 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה. 5 (2)

גיא פלנטר — Mon, 09 Mar 2020 19:12:54 +0000

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי שהגיש משרדנו: ביטול הרשעה פלילית.

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור: ביטול הרשעה.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות סמים בכלל ובעבירת תיווך בעסקת סמים בפרט.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לעבירת תיווך בעסקי סמים;
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור פלילי שהגיש משרדנו והורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירה של תיווך בעסקת סמים.
בכך הסתיים משפטו הפלילי של מי שהודה בעבירה של תיווך בעסקת סמים ללא הרשעה בפלילים (“אי הרשעה”).

מהו תיווך בעסקת סמים?

פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1977 קובעת:

“סימן ב’: מסחר ומעבר

13. יצוא, יבוא, מסחר והספקה

לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו,לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.

14. תיווך

לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13″.

מה העונש על תיווך בעסקת סמים?

עבירת תיווך בעסקת סמים מסוכנים מסווגת כעבירה מסוג פשע חמור והעונש המקסימלי בגינה עומד בישראל על 20 שנות מאסר וקנס מקסימאלי של עד כ- 5 מליון ש”ח (סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים).
לא אחת, ייחס בית המשפט העליון לעבירת תיווך בעסקת סמים מידת חומרה שאינה פחותה מזו של עבירת סחר בסם, בהיות המתווך חוליה המסייעת בהפצת הסם.
ראו למשל בהקשר זה פסיקתו של כב’ השופט ס’ ג’ובראן בבש”פ 5714/03 לעבירה של תיווך בעסקת סמים:

“בא-כוח העורר טען כי העורר הינו בגדר מתווך ולא בגדר סוחר. לטעמי, אין זה מעלה או מוריד, זאת מאחר ואין לומר כי תיווך בעסקת סמים הינה פחותת ערך מאשר סחר בסמים, אדרבא: תיווך משמש חוליה בשלשלת, ושבירת חולייה אחת עשוייה לשבור את השלשלת כולה”.

מקרה להמחשה אשר טפול במשרדנו – קבלת ערעור וביטול הרשעה בעבירת תיווך בעסקת סמים.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – עבירות תיווך בעסקת סמים + החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

פרשה זו עוסקת בבחור צעיר אשר שירת שירות צבאי מלא ותקין בחיל אוויר, סטודנט לתואר ראשון במנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר לראשונה בחייו הסתבך בפלילים, בעבירות סמים.
כנגד הצעיר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב – יפו המייחס לו, בשני אישומים שונים, עבירות פליליות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1977:
- באישום הראשון נטען כי החזיק בחדרו סם מסוכן מסוג חשיש, לצריכתו העצמית. בהתאמה, הואשם הצעיר בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
- באישום השני נטען כי רכש במועדון לילה בנמל תל אביב מאדם שזהותו לא ידועה סם מסוג מריחואנה, תמורת 350 ש”ח ובהמשך העביר את הסמים שרכש לנאשם אחר, וקיבל תמורתם את מחיר עלות הסם.
- במעשיו אלו, כך נטען בכתב האישום, תיווך הצעיר בעסקת סם בין נאשם אחר לאותו אדם ממנו רכש את הסמים.
- בהקשר זה, הואשם הצעיר בעבירה של תיווך בעסקת סמים, עבירה פלילית בניגוד לסעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים.
במסגרת כתב האישום, העמידה התביעה המשטרתית את הצעיר על כך, שבשל חומרת העבירות המיוחסות לו, קיימת אפשרות שתעתור לעונש של מאסר בפועל.
כתב האישום המקורי כלל גם 2 נאשמים נוספים, אשר הואשמו אף הם בעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתכניותיו להשתלב בעתיד במגזר הפיננסי, הרשעתו בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים.
על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הסדר הטעון שנחתם עם משטרת ישראל – מחיקת האישום הראשון ופתיחת מסלול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עוד בטרם מענה לכתב האישום, ובעקבות מו”מ שניהל עו”ד פלילי גיא פלנטר עם מפלג תביעות פליליות תל אביב, נחתם הסדר טעון כדלקמן:
- כתב אישום יתוקן באופן שימחק כליל האישום הראשון.
- הנאשם יודה בעובדות האישום השני בכתב האישום המתוקן.
- תוצגנה לבית המשפט העובדות המוסכמות הבאות, המהוות את נסיבות ביצוע העבירה:
  - הנאשם ונאשם מס’ 2 הינם חברי ילדות.
  - הנאשם רכש את הסם לבקשת נאשם מס’ 2, במחיר עלות, ולא הפיק מכך כל רווח, למעט השימוש בצוותא.
  - שוטר סמוי שניסה לרכוש מהנאשם סם בשיחת טלפון נענה בשלילה, והנאשם השיב לו שאינו מתעסק בכך.
- בטרם הרשעתו, יישלח הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו אשר יבחן (בין היתר) את שאלת סיום ההליך ללא הרשעה.
- עמדת התביעה המשטרתית להרשעה ולענישה הרתעתית בדמות מאסר על תנאי, אולם היא תשוב ותבחן את עמדתה לאחר קבלת התסקיר.
- ההגנה תעתור כרצונה לעניין ההרשעה והעונש.
במסגרת הסדר הטיעון, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, וכן הוצגו לבית המשפט הנכבד (כב’ השופט יצחק יצחק) העובדות המוסכמות כאמור לעיל, לרבות העובדה כי הנאשם רכש לבקשת חברו (הנאשם 2) את הסם במחיר עלות, ולא הפיק מכך כל רווח. בהתאם להסדר הטעון, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר בעניינו של הנאשם.

הרשעתו של הנאשם בערכאה הראשונה – בית משפט השלום החליט להרשיע את הנאשם בעבירה של תיווך בעסקת סמים.

שירות המבחן הגיש בעניינו של הנאשם תסקיר מפורט הממליץ על הטלת צו שירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף נרחב של 300 שעות, ללא הרשעתו בדין.
בתסקיר שהוגש בענין הנאשם לבית המשפט, עמד שירות המבחן על כך שמדובר בבחור צעיר ונורמטיבי, נקי מכל סם, אשר אינו מאופיין בדפוסי התנהגות עבריינים או התמכרותיים, והסתבכותו בעבירה באה על רקע קלות דעת. בדיקות השתן אותן מסר העידו על ניקיון משרידי סם.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מודה בביצוע המעשה, הפנים את חומרתו, מצר על התנהגותו, והורתע לחלוטין מן ההליכים הפליליים שננקטו כנגדו ואין חשש להישנות עבירה דומה בעתיד.
לעניין שאלת סיום ההליך ללא הרשעה, נימק שירות המבחן את המלצתו להימנע מהרשעה באופן הבא :

“מבלי להתעלם מחומרת העבירה, לאור גילו הצעיר, העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה ויחידה ולאור התרשמותנו כי מדובר בעבירה שנעשתה מתוך קלות דעת וההליך המשפטי וכן הבנתו של הנאשם, יש בהם כדי למנוע הישנות עבירה דומה, אנו ממליצים להימנע מהרשעתו בדין. כעונש חינוכי וקונקרטי, שימנע טשטוש העבירה, נמליץ על הטלת של”צ בהיקף נרחב של 300 שעות”.

במעמד שמיעת הטעונים לעונש, עתרה התביעה המשטרתית להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר על תנאי וקנס ואילו ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, להימנע מהרשעה, ולהטיל על הנאשם ענישה חינוכית בדמות של”צ.
בתום שמיעת טיעוני הצדדים, נתן בית משפט השלום בת”א את פסק דינו. בית המשפט הנכבד (כב’ השופט יצחק יצחק) דחה את בקשתו של הנאשם להימנע מהרשעתו, הרשיעו והשית עליו עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 1,500 ש”ח.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, מקבל את ערעור ההגנה ומבטל את ההרשעה בעבירה של תיווך בעסקי סמים.

הצעיר לא השלים עם הרשעתו בדין, ובאמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים (ערעור פלילי 39813-07-11).
מטעם המדינה, הופיעה בערעור הפלילי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), המייצגת את תביעות המשטרה בתיקי ערעור.
הערעור נשמע בפני בית המשפט המחוזי בהרכב של 3 שופטים: אב”ד, כב’ השופטת דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, כב’ השופט ג’ורג קרא (כיום שופט בית המשפט העליון) וכב’ השופטת מרים סוקולוב.
לאחר שנשמעו מלוא טיעוני באי כח הצדדים, המליץ בית המשפט המחוזי בפני הפרקליטות להסכים לביטול הרשעתו של הצעיר.
בעקבות הסכמת הפרקליטות, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול ההרשעה, כמו גם ביטול המאסר על תנאי והקנס שנגזרו על הצעיר. בהסכמת ההגנה, נקבע כי הסכום שהוטל מלכתחילה כקנס וכבר שולם – יועבר לקרן למלחמה בסמים.
לצד ביטול ההרשעה הפלילית, קבע בית המשפט המחוזי כי הצעיר יבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור.
ייחודו של פסק הדין בכך, שלמרות חומרת העבירה בה הודה הצעיר – תיווך בעסקי סמים מסוכנים, הפכה ערכאת הערעור את פסק דינו של בית משפט השלום וביטלה את ההרשעה בפלילים.
סיום ההליך הפלילי בביטול ההרשעה הבטיח, כי הצעיר יוכל להשתלב בעתיד במגזר הפיננסי וכי שמו לא יוכתם באות קלון של הרשעה פלילית.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום ובפסק הדין עצמו. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו פרטים מזהים אודות הצעיר.
הפרשה פורסמה בירחון הסניגור מספר 177 (דצמבר 2011) בעמ’ 28.

ערעור פלילי 39813-07-11, בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים, לפני אב”ד, הנשיאה דבורה ברלינר, כב’ השופט ג’ורג קרא, כב’ השופטת מרים סוקולוב.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | עבירות סמים | אי הרשעה

משפט פלילי | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | תיווך בעסקי סמים | תיווך בסם | תיווך בסמים | תיווך בעסקת סמים | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים – ללא הרשעה 5 (3)

גיא פלנטר — Fri, 10 Jan 2020 09:23:26 +0000

ביטול הרשעה פלילית בעבירות סמים חמורות; נאשם שהודה בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים סיים ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

פרשה זו עוסקת בפסק דין לא שגרתי שניתן בתיק פלילי 15735-12-10 ע”י בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע), במסגרתו הורה בית המשפט על ביטול הרשעה, למרות שהנאשם הודה בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

פרשה זו החלה, כאשר כנגד בחור צעיר (תושב תל אביב) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. כתב האישום התבסס על כך שהנאשם נתפס על ידי שוטרים שעה שהחזיק בסם מסוג חשיש, במשקל של 2.5 גרם נטו, וכן על הודאתו של הנאשם בחקירתו, כי החזיק את הסם שנתפס לצריכתו העצמית.
אם היה מדובר בהסתבכות ראשונה וחד-פעמית ולנוכח הודאתו שהחזיק בסם לצריכה עצמית, יתכן והתיק הפלילי היה נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור. אולם מאחר ובעברו הורשע הצעיר על ידי בית דין צבאי בעבירה של שימוש עצמי בסמים, הוחלט ע”י משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום גם בגין מקרה זה.
כאמור, כתב האישום שהוגש כנגד הצעיר לבית המשפט האשימו בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג. סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

“החזקה ושימוש

7 (א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.

מכאן, שבשל החזקת אותם 2.5 גרם חשיש, הוסמך בית המשפט על ידי המחוקק לגזור על הצעיר עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן (על פי פקודת התעבורה), פסילת רישיון נהיגה.

בעוד ההליך פלילי תלוי ועומד כנגדו, הסתבך הנאשם פעם נוספת בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

לאחר שהודה בבית המשפט בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ונשלח לקבלת תסקיר אודותיו משירות מבחן, ובעודו נתון בהליך פלילי התלוי ועומד כנגדו, כשל הנאשם שוב והפעם בתיק חמור לאין שיעור;
בעקבות מידע מודיעיני, התקשר אל הנאשם שוטר סמוי וקנה מהנאשם סם מסוג חשיש במשקל של 14.4 גרם נטו, תמורת 450 ש”ח (אשר צולמו מראש על ידי המשטרה בטרם ביצוע העסקה).
בהמשך, בחיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו, במשקל 4.2 גרם נטו, וכן חשיש במשקל 2.1 גרם נטו, שהיה מונח על דלפק בסלון.

על חומרת העבירות בהן הודה הנאשם.

על חומרת העבירה של סחר בסמים.

בהסתבכותו הנוספת (בעוד הליך פלילי מתנהל כנגדו), העמיד עצמו הנאשם מול רף ענישה אחר לגמרי; מכירת הסם לשוטר הסמוי גיבשה עבירה של סחר בסמים. מבחינת העונש המקסימלי, התייחס המחוקק הישראלי לעבירות של סחר בסמים באופן שווה לעבירות של ייצוא סמים, ייבוא סמים והספקה של סמים.
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, שכותרתו “יצוא, יבוא, וסחר והספקה” קובע כדלקמן:

“13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע בגין עבירות של סחר, יצוא, יבוא והספקה של סמים עונש מקסימלי של עשרים שנות מאסר וקנס מקסימלי פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כלומר קנס מקסימלי של למעלה מחמישה וחצי מליון ש”ח).
בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
בהקשר האחרון, בהתאם להוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, משקבע בית המשפט שהנאשם הוא סוחר סמים כל רכוש של הנאשם, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחד מאלה:
- האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
- הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון הנאשם.
על החומרה אשר טמונה בעבירה של סחר בסמים, עמד בית המשפט העליון פעמים רבות וראו בהקשר זה למשל ערעור פלילי 6029/03, מדינת ישראל נגד גולן שמאי ואחרים, שם נפסק כדלקמן:

“מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק – והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע. בתחילה נקבע עונשם המרבי של סוחרי סמים כמערערים לעשר שנות מאסר, ובשנת 1979 הוחמר העונש והועמד על חמש-עשרה שנות מאסר. המחוקק לא אמר די, ובשנת 1989 הוסיף והחמיר בעונש בהעמידו אותו על עשרים שנות מאסר. וכהוראת סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 – כן הוא הדין כיום…

בתי-המשפט עשו כהנחיית המחוקק והחמירו בעונשים הנגזרים על סוחרי סמים. מלחמת חורמה כונתה המלחמה בסוחרי הסמים, מלחמה ללא פשרות, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכנאמר בפרשת קרדוסו (שם, בעמ’ 787): מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכפי שלימדנו השופט קדמי בע”פ 966/94 אמזלג נ’ מדינת ישראל: נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע.

עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים…כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה…”.

מהי הנפקות לכך שזו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בו עסקינן בעבירה של סחר בסמים? תשובה לכך ניתנה למשל בתיק פלילי 3023/03 בבית משפט השלום בחיפה, שהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בנושא:

“…וכך אמר כב’ השופט שמגר בע”פ 344/81 מדינת ישראל נ’ סגל, פד”י לה (4) עמ’ 313: ” … הפיתוי להשגת רווחים קלים וניכרים הוא רב, וקורה בשל כך, שגם אנשים בעלי עבר נקי מתפתים לעסוק בתיווך, בבלדרות סמים או במעשי פשע דומים (ראה למשל ע”פ 515/80), עת נשחקים לא אחת מעצוריו של הפרט, ותאות הבצע משתלטת על תכניותיו ועל מעשיו, דרוש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה”.

הכלל הוא, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום ומאידך גיסא האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי. בעבירות של סחר בסמים, ידחה בית המשפט בדרך כלל נסיבות אישיות מפני חומרת העבירה כשעל מערכת אכיפת החוק להרתיע על-ידי ענישה נוקשה ומחמירה. על בית המשפט לעמוד בשער כנגד סוחרי סמים למען תצא בת-קול צלולה, ברורה ונהירה לפיה, ידעו סוחרי הסמים כי בית המשפט יכביד ידו תוך שהוא מעדיף את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי כגורמים דומיננטיים בקביעת העונש ותוך דחיקת השיקולים האישיים של הנאשם לקרן זווית ודחייתם.”

על חומרת העבירה של גידול סמים.

כזכור, בפרשה בה עסקינן, במסגרת חיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו גם 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו. לפיכך, הואשם הנאשם גם בעבירה של גידול סמים.
סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד למשל מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפיסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

על רקע זה, דחה בית המשפט את בקשת הנאשם בתיק פלילי 15084-05-10 לבטל את ההרשעה ולהימנע מהרשעתו בדין.
דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו.

נוכח חומרת המעשים, נראה כי הימנעות מהרשעה עלולה בהקשר הנדון לפגוע בתכלית ההרתעה המתבקשת ולהעביר מסר סלחני לעוסקים בגידול סם מסוכן ובצריכתו האינטנסיבית. כך אף עלולה הימנעות מהרשעה לפגוע ביסודות השוויון והוודאות”.

החלפת הייצוג וניהול הגנתו של הנאשם ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר.

לנוכח הסתבכותו הנוספת של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים ואל מול הנזקים הכבדים שייגרמו לו באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, החליט הנאשם לשחרר אתת הסניגוריה הציבורית מייצוגו ושכר את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר.
משרדנו נאות לקחת את הייצוג על נאשם זה, למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, מאחר והתרשמנו שהתנהגותו איננה נובעת מדפוסי התנהגות עברייניים וכי מדובר בבחור צעיר, ערכי וחיובי, שכלל עתידו לפניו, הנכון לבצע שינוי אמיתי באורחות חייו.
בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתוכניותיו לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית, הרשעתו בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים (על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
סעיף 5(א)(4) לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א – 1991 קובע כי מי שהורשע בישראל בעבירה פלילית שיש בה קלון, לא זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית ואילו סעיף 2 (4) לתקנות הרופאים הווטרינרים, תשנ”ג – 1993 קובע, כי המבקש לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית חייב לצרף לבקשתו את הסכמתו, למסירת מידע אודותיו מן המרשם הפלילי (ובכך לחשוף את עברוו הפלילי).
לנוכח הראיות החותכות המבססות את האישומים כנגד הנאשם, ומנגד – חיסול תוכניותיו של הנאשם לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, פעל עו”ד פלילי גיא פלנטר לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לאורך כל ההליך הפלילי, קיבל הנאשם ליווי משפטי בכל הנוגע למגעיו עם שירות המבחן, וזאת על מנת שיעלה על דרך המלך ויזכה להמלצה חד משמעית משירות המבחן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, בתסקיר שירות המבחן שיוגש לבית המשפט.
בד בבד, צורף התיק הפלילי הנוסף שנפתח כנגד הנאשם (המייחס לו עבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים) לתיק הפלילי המתנהל בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע, בבית משפט השלום בפתח תקווה.
במסגרת הטעונים לעונש וכמקובל בעבירות מסוג זה, טענה משטרת ישראל כי העונש ההולם את העבירות המיוחסות לנאשם הינו בן 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל, ועתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל מלהחזיק ברשיון נהיגה ופסילה על תנאי.
בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, עתר לקבלת המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ושירות לתועלת הציבור (של”צ), תוך ביטול ההרשעה.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה?

לא אחת כבר נפסק כי ככלל, סוג העבירות בהן הורשע הנאשם איננו מאפשר לוותר על הרשעה.
כך למשל נפסק בערעור פלילי 070683/05, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. מקרה זה עסק בשתי עבירות של סחר בסם ועבירה נוספת של הספקת סם, לאחר שהמערער הודה בכך שבשתי הזדמנויות מכר לשוטרת סמויה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.29 גרם וכן 5.34 גרם, וקיבל תמורתו 150 ש”ח ו- 300 ש”ח בהתאמה, וכן בכך שסיפק לשוטרת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 53.68 גרם ללא תמורה. בהקשר זה פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו כדלקמן:

“סוג העבירות בהן הורשע המערער איננו מאפשר לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירות של סחר בסמים איננו מתיישב עם שיקולי הענישה הכלליים, ובצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת הסחר בסמים.

יש לזכור כי המערער לא הורשע בעבירה של שימוש בסם, או בעבירה של החזקת סם, כי אם בעבירות של סחר ו/או הספקת סם, המוציאות את מעשה העבירה מהתחום הפרטי הצר אל המעגל הרחב יותר הכולל צדדים שלישיים העשויים להיפגע כתוצאה מרכישת הסם. עבירת הסחר בסם נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו המשתמש עצמו או המתלונן הפרטני כי אם הציבור כולו, ולפיכך שומה על בית המשפט להטביע אות קלון על תופעת הסחר בסם ועל הצורך למגר אותה כליל”.

בדומה, בעפ”ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג מריחואנה, לסוכן משטרתי סמוי. בית משפט מחוזי מרכז דחה ערעור על הרשעת הנאשם בקובעו, כי בנסיבות המסוימות של פרשה זו, שבה נטל המערער חלק ממשי בשני מעשי תיווך בסם מסוכן, אין מקום לביטול ההרשעה, חרף נסיבותיו האישיות וחרף האפשרות כי יהיה בהרשעה זו כדי לפגוע בשיקומו.

ביטול ההרשעה – בית משפט מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

בפסק דין לא שגרתי, ביטל בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את ההרשעה בפלילים, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות והעמידו בפיקוח שירות מבחן למשך שנה.
בתמצית, קבע בית המשפט בפסק דינו כי מדובר במקרה שמתקיימים בו התנאים לביטול הרשעה והטלת עונש שיקומי של מבחן ושל”צ ללא הרשעה:
- הנאשם צעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, שרת שירות מלא בצה”ל, נמצא בתחילת דרכו הלימודית והמקצועית, והשתלב בטיפול ארוך טווח להימנעות משימוש בסמים.
- עבירות ההחזקה וגידול הסמים הינן ברף הנמוך מבחינת סוג הסם וכמותו, ועבירת הסחר בסמים היתה חד פעמית ואף היא בכמות זעירה.
- נראה כי הנאשם השכיל להשאיר מאחוריו את אורח החיים השולי, והיום הוא רותם את מרצו וכישוריו לרכישת מקצוע תרומי לחברה ולהתקדמות במישורי החיים השונים.
בנסיבות אלו ולאור ההליך הטיפולי הממושך, קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה, כי הותרת ההרשעה על כנה תגרום לנאשם נזק ארוך טווח ותמנע ממנו להגשים את מטרותיו ברכישת השכלה ומקצוע, באופן שאינו מידתי לחומרת העבירות.
אשר על כן, הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, והעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה לבטל את הרשעתו של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

תיק פלילי 15735-12-10, בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע).

עדכון – בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות.

פרקליטות המדינה לא השלימה עם סיום הליך פלילי זה ללא הרשעה והגישה ערעור לבית משפט מחוזי מרכז בתיק עפ”ג (מחוזי מרכז) 53414-11-12 אשר קיבל את הערעור, והרשיע את הנאשם בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, סחר בסם מסוכן וגידול סם מסוכן.
יחד עם זאת, למרות שמדובר בעבירות סחר וגידול סמים, הסתפק בית המשפט המחוזי בענישה לקולא, בדמות שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי בלבד.
במקרה אחר, מאוחר יותר, שעסק בעבירת סחר בסמים, קיבל בית משפט השלום בת”א -יפו בתיק פלילי
9050-04-13 את עמדת משרדנו וביטל את ההרשעה. במקרה זה בחרה הפרקליטות שלא לערער ולפיכך מדובר בפסק דין חלוט. ראו בהקשר זה: סחר בסמים | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית של איש טלוויזיה שסחר בסמים במשך כשנה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ולדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | סחר בסמים | גידול סמים | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים – ללא הרשעה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סיום הליך פלילי ללא הרשעה פלילית | אי הרשעה | עבירות סמים | הספקת סם | החזקה ושימוש בסמים 5 (1)

גיא פלנטר — Wed, 10 May 2017 09:18:31 +0000

עבירות סמים – אי הרשעה; הודה בעבירות סמים (הספקת סם, החזקה ושימוש בסמים) וסיים את משפטו הפלילי תוך הימנעות מהרשעה פלילית (קביעת אי הרשעה)

כנגד צעיר תושב מרכז הארץ הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות סמים חמורות:
- הספקת סם – עבירה בניגוד לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל”ג – 1973, ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים.
- שימוש בסם – עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתמורה לקבלת תשלום, סיפק הצעיר סם מסוכן מסוג קאנבוס לאחרים ובמשך תקופה של כשנה, השתמש בצוותא עם אחרים בסמים.
המחוקק, אשר ראה בחומרה יתרה את העבירה הפלילית של הספקת סם, קבע לצידה עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר (!)
עוד יש לדעת בהקשר לעבירה פלילית זו, כי מבחינת התגבשותה, אין זה משנה באם מי שסיפק את הסם קיבל תמורה בגין הסם; אפילו סיפק את הסם ללא תמורה, עדיין התגבשה העבירה הפלילית.
בעקבות מו”מ שניהל עו”ד פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית, נחתם בין באי כח הצדדים הסדר טעון על פיו כתב האישום יותקן, ובמידה ויתקבל אודות הצעיר תסקיר חיובי משירות המבחןן הממליץ על אי הרשעה, יעתרו באי כח הצדדים לסיום ההליך הפלילי בצו לשירות תועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה.
בהתאם לעסקת הטעון, נמחקה מכתב האישום טענה על פיה במשך כשנה השתמש הצעיר בצוותא עם אחרים בסמים, הצעיר הודה בעובדות כתב האישום המתוקן אולם לא הורשע, והופנה לקבלת תסקיר אודותיו משירות המבחן.
בעקבות קבלת תסקיר משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, עתרו הצדדים לאמץ המלצה זו ולסיים את ההליך ללא הרשעה במירשם הפלילי.
בית משפט השלום נתניה (כב’ השופטת רות לורך) כיבד את הסדר הטעון שנחתם בין באי כח הצדדים, והורה כי הצעיר יבצע 200 שעות של שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה הבטיח, כי עתידו המקצועי של הצעיר לא יחסם וכי לא יוכתם שמו באות קלון של הרשעה פלילית.

תיק פלילי 5213/06, בית משפט השלום נתניה, בפני סגן הנשיא, כב’ השופטת רות לורך.

לקריאה נוספת:

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה ראו בעמוד: עורך דין פלילי בנתניה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | סחר בסמים | הספקת סם עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

הפוסט סיום הליך פלילי ללא הרשעה פלילית | אי הרשעה | עבירות סמים | הספקת סם | החזקה ושימוש בסמים 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר