חקירה משמעתית של עובד מדינה ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, ובהקשר זה ראו בהרחבה: 
  • דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | ייצגו משפטי בשימוע לפני השעיה.
• עמוד זה עוסק בכל הנוגע לחקירת עובדי מדינה בחשד לעבירות משמעת, בין אם מנוהלת החקירה המשמעתית על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה או ע”י מי שנתמנה לחוקר משמעת באחד ממשרדי הממשלה.
• בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים:
  • מי חשוף לחקירה משמעתית במסגרת העסקתו בשירות הציבורי.
  • הגופים בנציבות שירות המדינה העוסקים באכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי.
  • כיצד מטופל חשד לביצוע עבירת משמעת שהתעורר כנגד עובד מדינה, החל משלב הדיווח על החשד, דרך קבלת ההחלטות האם לפתוח בחקירה משמעתית ומי יחקור את החשד ועד לסמכויות שהוענקו לחוקרי משמעת בניהול החקירה המשמעתית.
  • אופן זימון עובדי מדינה לחקירה משמעתית ע”י חוקר משמעת.
  • החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בחקירות משמעת כנגד עובדי מדינה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית.
  • מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הענקנו ליווי וייעוץ משפטי לעובדת מדינה שנחקרה באזהרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירות משמעת. הפרשה הסתיימה בקבלת עמדתנו, שאין מקום להגיש תובענה משמעתית כנגד הלקוחה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים רבים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בחקירות משמעת וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדם.

כנגד מי יכולה להיפתח חקירה משמעתית

• חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג-1963 (להלן – “חוק המשמעת”) והתקנות שהותקנו מכוחו הינו המקור הנורמטיבי העיקרי של הדין המשמעתי במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובחלקים נוספים של השירות הציבורי.
• מבחינה מספרית, חל חוק המשמעת על למעלה מרבע מיליון עובדי מדינה ומשרתי ציבור, בכ-250 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
• בתמצית, חל חוק המשמעת על כל אלו:
  • עובדי מדינה ועובדים במשרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים.
  • עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי מינהל הכנסת ועובדי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
  • עובדי משרד מבקר המדינה.
  • עובדי רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
  • עובדי מדינה המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט – 1959.
  • סטודנטים בשירות המדינה.
  • קבוצות נוספות של עובדים בשירות הציבורי, ובהם עובדי הוראה, עובדי מועצות דתיות, עובדים בחלק מהתאגידים הציבוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ותאגיד השידור הציבורי, עובדים בתאגידי הבריאות ובחברת דואר ישראל.

אכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי ע”י נציבות שירות המדינה

• נציבות שירות המדינה מופקדת על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, ופועלת לאכיפת הדין המשמעתי יחד עם משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הציבוריים שחוק המשמעת חל עליהם.
• בכל הנוגע לענייני משמעת, פועלים במסגרת נציבות שירות המדינה שני גופים:
  • גוף חקירתי – אגף חקירות משמעת.
  • גוף המשמש כרשות תובעת בענייני משמעת – אגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

תפקידיו של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• אגף חקירות משמעת, המונה כ- 10 חוקרים ומנהל יחידה, מופקדים על כל אלה:
  • חקירות משמעת בשירות המדינה והכנת סיכומי חקירות (בהתאם לסעיף 45.113 (א) לתקשי”ר).
  • פעילות מונעת בתחום המשמעת בקרב עובדי המדינה.
  • איסוף מודיעין בתחום המשמעת.
  • אכוונה והנחיה מקצועית של חוקרי המשמעת במשרדי הממשלה, הכפופים לאגף החקירות מקצועית.
  • הענקת ייעוץ לנציב שירות המדינה בענייני חקירות משמעת.

יצירת קשר קשר עם אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• כתובת אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה: רחוב בית הדפוס 12, בית השנהב כניסה B, קומה 5, ירושלים.
• טלפון: 074-7699468
• פקס: 02-6541049
• דואר אלקטרוני: hakirot@csc.gov.il
• את עמוד האגף ברשת תמצאו כאן.

תפקידיו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• תפקידו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מוגדר בעמוד של האגף ברשת באופן הבא:

“אגף המשמעת אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך, התאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963,  והגופים הנתמכים והמתוקצבים (בנוגע לחריגות שכר), מתוך מטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו”.

• בתמצית, מופקד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על כל אלו:
  • להגיש תובענות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
  • לייצג את המדינה לפני בית הדין למשמעת;
  • לעקוב אחר הליכים פליליים המתנהלים כנגד עובדי מדינה.
  • לטפל בהשעיות של עובדי מדינה.
  • להנחות את חוקרי אגף החקירות.

אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה

• בפרק זה נציג בתמצית את אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה, כפי שנקבע בתקשי”ר. 
• ריכוז הטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה נמצא תחת אחריותו של מי שנקרא בתקשי”ר “האחראי” (סעיף 45.121 בתקשי”ר).
• אותו “אחראי” מוגדר בתקשי”ר כאחד מאלה: מנכ”ל המשרד, סמנכ”ל בכיר לניהול ההון האנושי ולמינהל, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לניהול ההון האנושי ומינהל, או בעל תפקיד אחר שמנכ”ל המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה לאחראי, באישור נציב שירות המדינה.

דיווח ויידוע על חשד לביצוע עבירת משמעת

• משנודע למשרד על חשד לביצוע עבירת משמעת שהתבצעה במשרד, מחוייב האחראי במשרד:
  • לדווח באופן מיידי לאגף חקירות בנציבות שירות המדינה על פרטי העבירה והמעורבים בה;
  • ליידע אודותיה את אגף התביעה בנציבות שירות המדינה;

קבלת ההחלטה האם לפתוח בחקירת משמעת כנגד עובד המדינה

• פתיחה בחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה לא מחייבת הגשת תלונה. די בכך שנודע על חשד לביצוע עבירת משמעת כדי להניע את גלגלי החקירה.
• משהתקבל דיווח באגף החקירות על תלונה או חשד לעבירה כאמור לעיל, מגבש מנהל אגף חקירות החלטה באם לפתוח בהליך של חקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• חקירה משמעתית באגף חקירות משמעת תפתח באחד או יותר משלושת המצבים הבאים:
  • נודע למנהל אגף חקירות משמעת על חשד לביצוע עבירת משמעת וסבר הוא כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פתיחת חקירה משמעתית;
  • נציב שירות המדינה או מי מטעמו הורו למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית על חשד לביצוע עבירת משמעת שנודעה להם;
  • פרקליט המדינה או מי מטעמו רשאי להורות למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית אם סבר בנסיבות העניין, כי החשד שהתגלה נגד עובד מדינה ראוי להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך הפלילי.

קבלת ההחלטה מי יבצע את החקירה המשמעתית כנגד עובד המדינה

• משהחליט מנהל אגף החקירות כי יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לעבירת משמעת, עליו להחליט מי הגורם שיבצע את החקירה המשמעתית:
  • אגף החקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או –
  • חוקר משמעת במשרד הרלוונטי.
• מנהל אגף חקירות רשאי אף להורות על עריכת חקירה משולבת, שתתנהל במקביל באגף חקירות משמעת ובמשרד הנוגע בדבר, אם סבר כי בנסיבות העניין יש הצדק מקצועי לכך;
• כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית, תועבר התלונה ישירות או באמצעות הממונה על שוויון מגדרי במשרד לבירור וחקירה באגף החקירות.

חקירת התלונה על ידי חוקר משמעת במשרד הממשלתי הרלוונטי

• חקירת התלונה במשרדי הממשלה השונים, תיעשה רק על-ידי מי שמונה לחוקר משמעת במשרד.
• חוקר המשמעת חייב לתאם את החקירה עם מנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה והוא כפוף להנחיותיו (סעיפים  45.113 (ד), 45.122 (ג) לתקשי”ר).

סמכויות חוקרי משמעת בכל הנוגע לחקירות משמעת של עובדי מדינה

• על פי דין, ממנה נציב שירות המדינה חוקרי משמעת, הפועלים לפי הוראות אגף המשמעת או נציב שירות המדינה עצמו (סעיף 15 לחוק המשמעת).
• חוקרי משמעת הוסמכו לעסוק בבירור תלונות המייחסות לעובדי מדינה עבירות משמעת לפי חוק המשמעת (סעיף 45.113 לתקשי”ר).
• בכל הנוגע לחשדות לעבירות משמעת מצד עובדי מדינה, הוענקו לחוקרי המשמעת סמכויות חקירה באזהרה, הזהות לסמכויות של חוקרי משטרה (סעיף 16 לחוק המשמעת, סעיף 45.123 (ג) לתקשי”ר).
• משמע, חוקר המשמעת רשאי לזמן לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה ולחקור אותו באזהרה, בחשד לעבירת משמעת (לחוקר משמעת הוענקו סמכויות חקירה בהתאם לסעיפים 2-4 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
• במקביל, חל איסור להקים במשרד ממשלתי ועדות פנימיות לבירור תלונות וחשדות בדבר עבירות משמעת ועבירות פליליות שעובדי המשרד נחשדו שעברו אותן (סעיף 45.131 בתקשי”ר).

העברת חומר החקירה לאגף התביעה של נציבות שירות המדינה

• בסיום החקירה מועבר תיק החקירה ביחד עם מסמך סיכום חקירה, למנהל אגף חקירות אמשמעת בנציבות שירות המדינה, לצורך בחינה מקצועית של התיק והעברתו להמשך טיפול באגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

ביצוע השלמת חקירה משמעתית

• נציב שירות המדינה או תובע באגף התביעה של נציבות שירות המדינה רשאים להורות לאגף חקירות להמשיך ולחקור, אם מצאו שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט (סעיף 45.123 (ה) לתקשי”ר).

הזימון לחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה וקבלת ייעוץ משפטי

זימון לחקירה משמעתית על ידי חוקר משמעת

• ככלל, ייחל הליך משמעתי נגד עובד מדינה בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• להבדיל מחקירות משטרה שלעיתים נפתחות במעצר, חקירה משמעתית תמיד תיפתח בזימון להתייצב לחקירה משמעתית, כאשר הזימון יכול להגיע:
  • מהממונה על החשוד במשרד בו מועסק החשוד, או גורם כלשהו במשאבי אנוש;
  • בהזמנה לחקירה משמעתית בכתב, בין אם במסירה אישית או במייל.
  • בשיחת טלפון מחוקר משמעת, המזמין את החשוד להתייצב לחקירה. 
• ככלל, בשלב הזימון לחקירה משמעתית ובטרם התייצב החשוד בחדר החקירות, יסרב חוקר המשמעת לתת לחשוד שום פרט אודות החקירה, לרבות: 
  • מי התלונן, מתי הוגשה התלונה והאם הוגשה בכלל תלונה. 
  • מה טיב החשדות כנגד החשוד. 
  • איזה ראיות נאספו לחובת החשוד. 
  • כיצד תתנהל החקירה המשמעתית.  
  • מה חומרת החשדות. 
  • מה השלכות החקירה המשמעתית על עתידו המקצועי של החשוד בשירות הציבורי. 
• למעשה, מעבר לעצם זימון החשוד ולתאום מועד החקירה המשמעתית, לא יחשוף חוקר המשמעת דבר בפני החשוד, ויפטור את החשוד באימרה עמומה בסגנון: “שתגיע להיחקר תשמע במה מדובר”.
• לעיתים, כלל לא יבין החשוד מדבריו של חוקר המשמעת שבכלל זומן לחקירה משמעתית באזהרה, שכן חוקר המשמעת יזמן אותו “לבירור”, או “להשיב על כמה שאלות שיש לנו”.

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בחקירה משמעתית

• אמנם מדובר בחקירה משמעתית, אך זו מתנהלת בדומה מאוד לחקירה פלילית ובפתחה יוזהר עובד המדינה כי הוא חשוד בעבירות משמעת, כי אינו חייב לומר דבר אם אין רצונו בכך אולם כל שייאמר יירשם ועלול לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

חקירה משמעתית של עובדת מדינה באזהרה, בחשד לעבירות משמעת

• בניגוד לחקירות פליליות, בדרך כלל לא מודיעים חוקרי משמעת לחשודים בפתח החקירה שיש להם זכות להתייעץ עם עורך דין.
• אם יבקש חשוד להתייעץ עם עורך דין בפתח החקירה המשמעתית או במהלכה, רוב חוקרי המשמעת יסרבו לאפשר לחשוד להתייעץ, בטענה שאין זכות כזאת בחקירות משמעת, בעוד חוקרי משמעת בודדים כן יאפשרו לחשוד להתייעץ.  
• כפי שניתן לראות בתמונה של טופס העדות שהוצגה לעיל – באותה חקירת משמעת לא העניק חוקר הנציבות לחשודה זכות היוועצות עם עורך דין. 
• לעומת זאת, בחקירת המשמעת הבאה, שנערכה על ידי חוקר במשרד הבריאות שהוסמך ע”י נציב שירות המדינה לשמש כחוקר משמעת, אמנם לא הודיע החוקר לחשודה שיש לה זכות להיוועץ עם עורך דין, אולם משביקשה להיוועץ עם עורך דין, איפשר לה החוקר לעשות כן:

חקירה משמעתית של עובד מדינה עי חוקר משמעת ממשרד הבריאות

• כך או כך – עצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין וההיוועצות עצמה, לעולם לא יכולים לשמש לרעתו של החשוד (בניגוד לשתיקה, שעלולה לחזק את החשד כנגד החשוד).
• מאחר ועם ההתייצבות לחקירה משמעתית, לא יאפשרו מרבית חוקרי המשמעת לחשוד היוועצות עם עורך דין, יש לנצל את פרק הזמן בין הזימון לחקירה המשמעתית ולהתייצבות בחקירה עצמה על מנת להתייעץ עם עורך דין.
• ככול שאכן ישכיל החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה המשמעתית, לא ניתן לזקוף את ההיוועצות עם עורך הדין לחובתו (בניגוד למה שחוקרים מספרים לפעמים לנחקרים).
• גם אם עובד המדינה לא יודע מדוע זומן לחקירה המשמעתית, וגם אם הוא משוכנע שמעולם לא נפל שום פגם בהתנהלותו – חיוני שיקבל ייעוץ משפטי והכנה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית;
• עצם זימונו לחקירה מלמד – שעל בסיס ראיות שכבר נאספו לחובתו, הוחלט לפתוח כנגדו בחקירה משמעתית ולהטיח בו את אותן ראיות, ולפיכך עליו להתייעץ בעוד מועד עם עורך דין, ללמוד כיצד להתנהל בחקירה, לגבש קווי הגנה, ולקבל כלים להתמודדות עם החשדות.
• כאן המקום להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד העוסק בדיני משמעת, בטרם מסירת כל גירסה בחקירה משמעתית, וזאת ממספר סיבות מרכזיות;
  • הניסיון מלמד כי עובד המדינה המוזמן לחקירה משמעתית, קרוב לוודאי יהיה זה מפגשו הראשון עם אגף המשמעת וההליך המשמעתי בכלל. מטבע הדברים, וללא קשר לשאלת החפות או האשם של עובד המדינה המוזמן לחקירה, עצם המעמד של נחקר, החשוד בעבירות – זר ומלחיץ.
  • במצב דברים זה, כושרו של עובד המדינה להתמודד בעצמו עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתבטא כראוי בחקירה, לבסס “קו הגנה” נכון ואפקטיבי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגירסתו – נפגם עד מאוד.
  • מטבע הדברים, עובד מדינה המגיע לראשונה בחייו לחקירה משמעתית, אינו מודע באופן מלא לזכויותיו בחקירה ובהליך המשמעתי בכלל, לחובותיו וסמכויותיו של חוקר המשמעת, אינו מכיר את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים לא פעם ע”י חוקרי המשמעת ויהיה חשוף יותר להשפעה ולאיום (מרומז או ישיר) מצד החוקרים.
  • לרוב, אין בידי עובד מדינה הנתון לחקירה משמעתית את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבו המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
  • במקרים רבים הנחקר גם אינו ער לכך ש”קו ההגנה” בו נקט בחקירה הסב לו “נזקים” שכמעט ולא ניתנים לתיקון בהמשך, בבית הדין המשמעתי.
  • צריך לזכור כי מול עובד המדינה, הנמצא לראשונה בחייו בחקירה משמעתית, ניצבים חוקרי משמעת מנוסים ומיומנים בשיטות חקירה, כאשר “גורם ההפתעה” נמצא לצידם והם אלו השולטים בכל ההיבטים של החקירה. כלומר, קיים פער כוחות משמעותי בין עובד המדינה הנחקר כחשוד לבין החוקר שלו, פער הפועל כמובן לרעת הנחקר.
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית, מטרתו בין השאר לגשר על פער הכוחות האמור בין עובד המדינה החשוד בעבירת משמעת לבין החוקר ו”לצייד” את עובד המדינה ב”ארגז כלים” להתמודדות עם החשדות כלפיו.
  • חקירה משמעתית עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על עובד המדינה ועתידו התעסוקתי – החל מהכתמת שמו הטוב ועד אובדן מקום העבודה, הפרנסה וזכויות סוציאליות.  
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית עשוי להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה המשמעתי ולהימנעות מהעמדה לדין בבית הדין למשמעת או להסבת ההליך המשמעתי להליך משמעתי פנים משרדי, ובכל מקרה – לסיום ההליך בפגיעה מינימאלית ככל הניתן בעובד המדינה.

מקרה להמחשה בו טיפלנו: חקירה משמעתית של עובדת מדינה

• כעת נציג מקרה להמחשה בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדת מדינה שנחקרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד שביצעה עבירות משמעת שונות.
• בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שנחשדו או הואשמו בעבירות משמעת.

החקירה המשמעתית שנוהלה כנגד עובדת המדינה

• כנגד עובדת בכירה וותיקה בשירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד לשורה של עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963 והפרה של הוראות התקשי”ר:
  • עיסוק בפעילות פוליטית אסורה בתקופת בחירות.
  • עבודה פרטית ללא היתר, כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
  • דיווחי נוכחות כוזבים.
  • התנהגות לא הולמת עובד מדינה.  
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.
• עוד בשלב זימונה לחקירה, ובטרם נחקרה, פנתה העובדת למשרד עורך הדין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה יעוץ וייצוג משפטי.
• בתיק חקירה זה הושקע מאמץ ניכר מצד אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירת החשדות ובאיסוף הראיות, ובתוך כך זומנה העובדת ונחקרה באזהרה לא פחות מ- 8 פעמים.
• במשך כל החקירה המשמעתית הענקנו לחשודה הכנה, ייעוץ וליווי משפטי, וסייענו בידיה להתמודד בהצלחה עם החשדות.
• בסיום החקירה המשמעתית הועבר תיק החקירה לעיון ובחינה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• בשלב זה פנה משרדנו למנהל אגף בכיר משמעת בבקשה כי אם וכאשר תתגבש חלילה כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי, קודם לכן ייערך הליך שימוע – במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות לשכנע כי יש להימנע מהגשת תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת ויש לסגור את התיק בעניינה.
• בכל הנוגע לשימוע בטרם הגשת תובענה ראו: ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הכוונה להגיש כנגד עובדת המדינה תובענה, המייחסת לה דיווחים כוזבים

• ואכן, לאחר בחינת חומר הראיות, גיבש אגף המשמעת כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים, בעוד החשדות בעניין פעילות פוליטית אסורה ועבודה פרטית ללא היתר “ירדו מן הפרק”, לאחר שהחשודה התמודדה בהצלחה עם החשדות והטענות שהוטחו בה.
• אגף המשמעת גיבש טיוטת כתב תובענה כנגד העובדת, במסגרתו נטען כי ב-13 הזדמנויות שונות בהן דיווחה העובדת היעדרות מעבודה בשל מחלה היא נכחה בפועל בבית הדין לעבודה כנציגת ציבור, וזאת במטרה לקבל שכר שלא כדין.
• כמו כן נטען כי בשתי הזדמנויות נוספות, בהן דיווחה העובדת “יציאה בתפקיד”, היא נכחה בפועל בביה”ד לעבודה.
• נטען כי במעשים אלו דיווחה העובדת דיווחי כזב, פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות תקשי”ר, והתנהגה התנהגות שאינה הולמת ובלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.

החשד לדיווחי מחלה כוזבים

• בהקשר לחשד לדיווחי מחלה כוזבים, יש לדעת;
• לפי התקשי”ר, “מחלה” לעניין הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מחלה כ“מצב בריאות לקוי הנוטל את כושר העבודה” (סעיף 33.204 לתקשי”ר).
• במילים אחרות, הזכאות לחופשת מחלה בתשלום מותנית בכך שהעובד באמת חולה, ונתון במצב בריאותי לקוי המונע ממנו לעבוד.
• כמו כן, קובע התקשיר: כי אם “התברר שעובד הגיש תעודת מחלה על יסוד טענה כוזבת או הגיש הודעה אישית כוזבת, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת ההיעדר והאחראי ינקוט נגדו בצעדים המשמעתיים הנאותים” (סעיף 33.238 לתקשי”ר).
• כלומר, עובד שידווח היעדרות מעבודה בשל מחלה, שעה שאינו באמת חולה – ייחשב כמי שדיווח דיווח כוזב, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות ואף יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.
• בחוזר מס’ 61/2018 ובהנחיה מס’ 5/2019 של מנהל אגף בכיר משמעת הובהר לעובדי המדינה כי:

“דיווח מחלה נועד למקרים בהם העובד אכן חולה ואינו יכול להגיע לעבודתו…דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הנו דיווח כוזב, אשר עלול לעלות כדי עבירת משמעת”.

מדיניות הענישה במקרים של דיווחים כוזבים

• עבירת משמעת של דיווחים כוזבים הינה עבירה נפוצה בקרב עובדי המדינה וככלל, בהינתן תשתית ראייתית מספקת, מוגשות בגינה קובלנות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הפסול והחומרה שבמסירת דיווחים כוזבים. כך למשל, בעש”מ 6978/00 מאיר מוטיל נ’ נציב שירות המדינה נפסק:

“דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם“.

• אמצעי המשמעת במקרה של הרשעה בבית הדין בדיווחים כוזבים ינועו ככלל בין נזיפה חמורה לצד הפקעת משכורת או חלקה והורדה בדרגה או יותר, דרך פסילה לתפקיד ניהולי ועד לפיטורין ופסילה משירות המדינה במקרים החמורים.
• וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבר”ש 9724/10 שאול אלייתים נ’ נציבות שירות: 

“ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על קיומם כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד”.

השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• בעניינה של העובדת ובטרם הגשת כתב התובענה לבית הדין למשמעת, נענתה הנהלת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבקשתנו לערוך שימוע, לפנים משורת הדין (בחוק המשמעת לא מעוגנת זכות שימוע בטרם הגשת תובענה).
• לצורך השימוע, ביקש וקיבל משרדנו את חומר הראיות הרב שנאסף בחקירה המשמעתית בעניינה של העובדת, ניתחנו את כל החומרים ופעלנו לאסוף ראיות הגנה.
• במעמד השימוע, שנערך עם סגנית מנהל אגף המשמעת והתובעת האמונה על הטיפול בתיק, פרסנו באריכות את טיעונינו מדוע אין להגיש כתב תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת.

סגירת תיק החקירה בהתראה פנים משרדית

• לאחר שקילת הטיעונים שהעלינו בשימוע, ולמרות הכוונה הראשונית להגיש תובענה כנגד העובדת בגין דיווחים כוזבים, השתכנע אגף המשמעת לא להעמיד את עובדת המדינה לדין משמעתי.
• תחת זאת, סוכם בין הצדדים כי תינקט כלפיי העובדת התראה פנים משרדית בלבד, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בסופו של יום, אחרי 3 וחצי שנים מאז נפתחה החקירה המשמעתית נגדה והחשש מהליך משמעתי ריחף מעל ראשה וסיכן את מעמדה התעסוקתי והמקצועי, הסתיים העניין על הצד הטוב ביותר עבור העובדת ונחסכו ממנה הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ההכתמה והפגיעה בהמשך עבודתה וקידומה המקצועי.  
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה |  חקירות משמעת נציבות שירות המדינה 

הפוסט חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (87)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
  • יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
  • יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
  • חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

• עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי”ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
• לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.  
• פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
  • כללי האתיקה לעובדי המדינה.
  • תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי”ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

• בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם: 
  • הגנה על תפקוד השירות הציבורי. 
  • הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
• כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש”מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין): 

“יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

• בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש”מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

“…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות”.

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש”מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב): 

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

“מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו” …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת”.

עבירות משמעת עובדי מדינה

• חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

“17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון”.

• כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן “עבירות משמעת” מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין “עבירות סל”, כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
• משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
• למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
• ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת “עבירת הסל” של “התנהגות בלתי הולמת”.
• עם זאת, לצד “עבירות הסל”, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
  • הטרדה מינית.
  • דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
  • דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
  • זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
  • שליפות מידע שלא כדין.
  • עבודה פרטית ללא היתר.
  • יציאה לחו”ל ללא היתר.
  • ניגוד עניינים.
  • התבטאות לא הולמת.
  • תקיפה / תקיפת תלמיד.
  • גניבה בידי עובד מדינה.
  • מרמה והפרת אמונים.
  • התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

• בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, קובע:

“אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט”.

• כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
• ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
• לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה“. 
• ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

• מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
• חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
• ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה: 
  • התנהגות בלתי הולמת.
  • דיווחים כוזבים. 
  • התבטאות לא הולמת. 
  • הטרדות מיניות ועבירות מין. 
  • תקיפת תלמיד. 
  • תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
  • איומים. 
  • גניבה. 

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

• הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
• במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים “לפנים משורת הדין”, בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע”י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
• תפקידו של השימוע:
  • במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
  • במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
• בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
• במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
• אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע”י התובע.
• בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
• במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

• אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
  • התראה.
  • נזיפה.
  • נזיפה חמורה.
  • הורדה בדרגה או הקפאתה.
  • הפקעת משכורת.
  • העברה לתפקיד אחר.
  • פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
  • פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
  • פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
  • כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

• לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
• ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
• על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

• בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
• הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
• במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון. 
• מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
• המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו”יהיה בסדר” מנותקת לחלוטין מן המציאות. 
• מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
• מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
• לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• אנו עוסקים בכל העניינים הבאים; 
• חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
  • ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 
  • ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
• ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
• הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי עובדי מדינה | עבירות משמעת עובדי מדינה | תובענה משמעתית | תובענה לאחר הליך פלילי | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | פסקי דין עובדי מדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | עובדי מדינה דין משמעתי | הליכים משמעתיים | תובענה משמעתית | אגף המשמעת נציבות שירות המדינה | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (161)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי.

עובדי מדינה – דין משמעתי: עבודה פרטית ללא היתר |  עורכי דין – אתיקה מקצועית: התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי

תמצית המקרה: ייצוג משפטי לפרקליט בכיר שהואשם בעבירות משמעת של עבודה פרטית ללא היתר והתבטאות לא ראויה כלפי שופטים

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. מדובר בפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה אשר הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התבטאויות בלתי ראויות ובלתי הולמות כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל וכן בגין עבודה פרטית ללא היתר.
• הפרשה הסתיימה בהסדר טעון, שאומץ על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. במסגרת הסדר הטעון נגזרו על הפרקליט אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנה.
• בהמשך, טיפל משרדנו בגניזת תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לרבות תלונה של הנהלת בתי המשפט.
• הן וועדת האתיקה המחוזית והן וועדת האתיקה הארצית קיבלנו את עתירתנו לגנוז את התלונות כנגד הפרקליט ולהסתפק בהערה בתיקו האישי של הפרקליט.

הפרסומים הנרחבים אודות הפרשה בכלי התקשורת

• הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת ועל גלגוליה ניתן ללמוד למשל מהכתבות הבאות:
  •  Ynet:”פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות“.
  • News1:”הפרקליט הבכיר: רבים מהשופטים מטומטמים“.
  • Ynet:”וינשטיין ולדור מסתייגים מהפרקליט שהשתלח“.
  • Ynet:”אפשרויות לדור – נזיפה בפרקליט, עד פיטורים“.
  • כלכליסט:”פרקליט המדינה החליט כי התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר ישוב להשתתף בו“.
  • כלכליסט:”הפרקליט חוזר לעבודתו; תוגש נגדו קובלנה משמעתית“.
  • TheMarker.com:”התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
  • News1:”התבטאותו של הפרקליט נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
• זווית אחרת על הפרשה; לניתוח מעניין של הסיקור התקשרותי אודות הפרשה תמצאו ראו: The7Eye:”ניתוח הסיקור התקשרותי אודות פרשת התבטאויותיו של הפרקליט“.
• כפי שניתן להתרשם מהפרסומים הנזכרים לעיל, פרשה זו החלה בסערה גדולה ואיימה לשים קץ לקריירה מזהירה של אחד הפרקליטים המובילים והבכירים בפרקליטות המדינה – מי שהיה באותה עת התובע הראשי במשפטו הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט.
• בעקבות תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט הבכיר, שכרו הפרקליט הבכיר וארגון פרקליטי המדינה את שירותיו של עורך דין גיא פלנטר להעניק לפרקליט ייצוג משפטי בהליכים המשמעתיים כנגדו.

התובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הפרקליט הבכיר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו

• עוד בטרם הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בא עו”ד גיא פלנטר בדברים עם ראשי התביעה בנציבות שירות המדינה, במגמה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
• במסגרת מו”מ שהתנהל בין הצדדים, צומצמה עד מאוד התובענה (כתב האישום המשמעתי) שעמדה התביעה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד הפרקליט ואף גובש הסדר טעון “סגור”, במסגרתו יעתרו הצדדים במשותף להשתת אמצעי משמעת מוסכמים על הפרקליט.

התבטאויות לא ראויות ובלתי הולמות כנגד שופטים במערכת המשפט בישראל – האישום הראשון בכתב התובענה

• בתמצית, על פי נוסח התובענה עליה הוסכם בין הצדדים, הואשם הפרקליט בכך שבעת ששימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה ולימד פעם בשבוע בקורס “טיעון וחקירת עדים” במכללת “שערי משפט”, במספר הרצאות שונות בפני סטודנטים למשפטים, התבטא בצורה בוטה, פוגענית בלתי רואיה ובלתי הולמת כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל, ובכלל זה התבטא כאמור כלפי נשיאת בית המשפט העליון דאז.
• במעשיו כאמור, הואשם הפרקליט בכך שפגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו.
• בהתאמה, הואשם הפרקליט באישום זה בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה משמעת, התשכ”ג – 1963.
• בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על החובה המוטלת על עובדי מדינה במסגרת סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה:

“עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על ההתנהגות שאינה קשורה בתפקידו”.

• בהקשר להתבטאויותיו הבלתי ראויות של הפרקליט בפרשה זו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בין היתר כי הפרקליט הנאשם בפניו:

“…חצה בתוכן התבטאויותיו כלפי המערכת השיפוטית, באופן מהותי את כל קצוות המותרים של חופש הביטוי, גם לנוכח החובה שמוטלת על עובד במסגרת כללי האתיקה”.

“…אותה התבטאות גם אם נאמרה במסגרתו של קורס אקדמאי, מועט משתתפים, שבו נוצרו יחסי קירבה עם הנאשם כמרצה ומשתתפיו, חרגה מגבולותיה המותרים שאווירת צחוק, בלתי אמצעית בין הצדדים, במיוחד לנוכח תוכנה וחיצי פגיעתה, של מי שמופיע בתדירות יומית בפני אותה מערכת שיפוטית”.

• עוד אזכר בית הדין בפסק דינו ביקורת נוקבת שהשמיע בית המשפט העליון בנוגע להתבטאות בוטה פוגעת ומעליבה בהקשרם של דיני משמעת (עש”מ 893/07 קורפנלד נגד נש”מ):

“התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו”.

עבודה פרטית ללא היתר – האישום השני בכתב התובענה

• האישום השני בכתב התובענה שהוגש כנגד הפרקליט נסב על ביצוע עבודה פרטית ללא היתר. במשך כשנה ו- 4 חודשים לימד הפרקליט קורס במשפטים במוסד אקדמאי, מבלי שהגיש ובלא שקיבל היתר לעבודה פרטית, כאשר במהלך תקופה מאוחרת יותר של כ- 4 חודשים לימד את הקורס חרף העובדה שבקשתו להיתר עבודה לא אושרה.
• במעשים האמורים פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות התקשי”ר 42.401 ו- 42.421 וכן את סעיף 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה במעמדו.
• בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על מארג הכללים לגבי עיסוק בעבודה פרטית, בתקופת עבודתו של עובד מדינה ועל ההיתר הנדרש לכך המקבלים ביטוי בסעיפי התקשי”ר.
• סעיף 42.401 לתקשי”ר קובע:

“עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכל, כמפורט להלן בפרק משנה זה”.

• סעיף 42.402 לתקשי”ר מגדיר “עבודה פרטית” כדלקמן:

“עבודה פרטית – כל עבודה המכניסה שכר, או עיסוק בעסק שמטרתו היא קבלת הכנסה או רווחים, וזאת מחוץ למסגרת עבודתו של עובד בשירות, לרבות כל עבודה או עיסוק כאמור, בין אם הם נעשים דרך קבע, בין אם הם נעשים באופן זמני ובין אם נעשים באופן חד-פעמי, למעט רכישת מניות בחברה או חלק בשותפות, בתנאי שהעובד אינו פעיל באיזה צורה שהיא בניהול החברה או השותפות”.

• בהתאם להוראות סעיף 42.403 לתקשי”ר, גם העדרה של השתכרות אין בה לפגוע בחובה לבקש ולקבל היתר לאותו עיסוק:

“עובד אינו רשאי לעבוד עבודה פרטית גם אם אינה מכניסה שכר, ואין הוא רשאי לעסוק בכל צורה שהיא בשום עסק, אם יש בכך משום התנגשות אינטרסים עם תפקידו או עם עבודתו בשירות או אם עלול להיווצר מצב כזה. במקרה של ספק אם קיימת התנגשות כזו אם לאו, תכריע נציבות שירות המדינה”.

• ולבסוף, כלל 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה גם הוא קובע:

“לא יעסוק עובד המדינה בעבודה פרטית, אלא בהיתר ועל-פי התנאים שנקבעו בהתאם לדרוש למילוי תפקידו”.

• בהקשר לפרקליט הנאשם בפניו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

“מודעותם של הממונים לאותו עיסוק, צירוף הכנסתו כמרצה להכנסה החייבת במס, או קיומה של מציאות שאחרים נהגו כדרכו, אין בה כדי להועיל לנאשם לנוכח החובה הקטגורית שמוטלת על עובד מדינה, להידרש להיתר לעבודה פרטית, אף בנסיבות שבעטיים לא משולם בעבורה כל שכר”.

• בתפקידו של הנאשם כפרקליט בכיר ומוביל בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) מצא בית הדין נדבך נוסף של חומרה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט העליון (עש”מ 4123/95 אור נגד משידנת ישראל):

“עובדי המדינה אף הם נבדלים זה מזה, גם אם כולם כפופים לאותו דין, יהיו אלה חוקי המדינה או כלי המשמעת, אין מקפידים עם כולם באותה מידה. ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר, שיש עימה אמון רב יותר וסמכויות חזקות יותר, כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת. לעניין זה יש הבדל בין עובד בכיר, הממונה על עובדים רבים ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור, לבין עובד זוטר. יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה או יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה”.

• בסופו של יום, כיבד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים בקובעו:

“לאחר עיון בטיעוני הצדדים שבאו בפנינו, ועל יסודם של מקבץ השיקולים אותם פרסנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון על כל רכיביו המוסכמים בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיהן, התכלית של דיני המשמעת והנסיבות האישיות, לרבות התרשמותנו ממידת הפנמת הפסול לגבי המעשים בהם כשל, ושירותו הציבורי עתיר התרומה הינו הסדר סביר, מידתי ומאוזן, והחלטתו ליתן לו תוקף שיפוטי”.

• לפיכך, גזר בית הדין על הפרקליט את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגת שכר אחת לפרק זמן של שנה מיום גזר הדין, עם תום תקופת ההורדה בדרגת השכר – הפקעת משכורת אחת קובעת, שתנוכה ב- 10 תשלומים.
• על סיום הפרשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ראו למשל: TheMarker.com: “התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין המלא של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תיק בד”מ 47/10 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני יוסף תלרז, אב בית הדין ויו”ר המותב וחברי המותב: עו”ד ירח שפיר וע”ד אפרת נאות מרקוביץ.

על העבירה המשמעתית של עבודה פרטית ללא היתר, הנוגעת לעובדי מדינה

• ראו פסק הדין שניתן בתיק בר”ש 2736/11, מדינת ישראל נ’ ד”ר פרלמוטר. עניינו של התיק – עבודה פרטית נוספת ללא היתר של רופא במוסד לביטוח לאומי, לרבות במשרד עורכי דין העוסק בנושאי ביטוח.
• במסגרת פרשה זו עמד בית המשפט העליון (כב’ השופט רובינשטיין) על האינטרסים בבסיס האיסור על עובדי מדינה לעסוק בעבודה פרטית ללא היתר:

“האיסור על עבודה פרטית בלא היתר מבקש להגשים שני אינטרסים לגיטימיים של המעביד הן בשירות המדינה והן בסקטור הפרטי. בראש ובראשונה האיסור נועד למנוע היווצרות מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הראשית של העובד לבין העבודה הנוספת שבה הוא מעוניין לעסוק, בייחוד כאשר מדובר בעובד השירות הציבורי, האמור לשמש כנאמן של הציבור. מעבר לכך, האיסור נועד לממש את ציפייתו הסבירה של המעביד כי העובד יקדיש את תשומת לבו לעבודה שבעבורה הוא מקבל משכורת מלאה, בלי שיוסח או יופרע בשל מחויבויותיו למקום עבודה אחר”.

• לעניין הענישה ואמצעי המשמעת במקרים של עבודה פרטית נוספת ללא היתר:
  • ראו עש”מ 51331-02-11, שם דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על אמצעי משמעת שהוטלו על עובד מדינה הכוללים פיטורים לאלתר, פסילה מלעבוד בשירות המדינה ובמשרדו הממשלתי למשך שנה אחת, לאחר שהורשע בין היתר בהפרת האיסור על עבודה פרטית במקביל לעבודה בשירות הציבורי.
  • כמו כן ראו תיק בד”מ 48/13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה שם הורשעה עובדת משרד החינוך בעבודה פרטית נוספת ללא היתר (הוראת נהיגה), מקרה שהסתיים באמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת.
• במאי 2015 פירסם אגף תורה, מחקר וניהול ידע, במטה ליישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית. במסגרת זו, נבחן הצורך בעדכון המדיניות הקיימת בנושא עבודה פרטית ומתן שיקול דעת למשרדי ממשלה בבואם לבחון בקשות להיתרי עבודה פרטית, תוך בחינה מחדש של התפיסה הקיימת לפיה קיים איסור על עבודה פרטית. לצפיה בפרסום שכותרתו “מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית לחצו – כאן.
• טופס בקשה להיתר לעבודה פרטית ניתן למצוא – כאן.

קבלת בקשה להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונות ע”י וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

• במעמד סיום ההליך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא הסתיימו המתקפות המשפטיות על הפרקליט הבכיר; 
• הנהלת בתי המשפט כמו גם עו”ד מסוים, הגישו כנגד הפרקליט תלונות לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.
• תלונות אלו גם זכו להד תקשורתי נרחב וראו למשל בהקשר זה: Ynet: “בתי המשפט ללשכת עורכי הדין: הליך משמעתי נגד הפרקליט“.
• עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו הגישו מטעמו של הפרקליט הבכיר תשובה מנומקת בכתב לתלונות, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
• וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (מחוז ירושלים) דנה בתלונות ובתגובתנו קיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה והסתפקה ברישום הערה חמורה בתיקו.
• בהמשך, קיבלה וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין את טענות משרדנו וגנזה אף היא את התלונות כנגד הפרקליט. 
• על סיום הפרשה במישור המשמעתי מול לשכת עורכי הדין ראו למשל: TheMarker: “התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר לא יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין“. 
• פרשה זו, על כל היבטיה, טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לאתיקה מקצועית וייצוג משפטי לעובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.
• משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים ראו: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע לדין המשמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים נוספים ראו: עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי בדין משמעתי.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה | עבודה פרטית ללא היתר | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הפוסט עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (32)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי העמדה לדין משמעתי. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין.

אי העמדה לדין משמעתי – הסכם פרישה ללא העמדה לדין משמעתי

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע להליכים משמעתיים.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו חתמנו עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על הסכם פרישה ואי העמדה לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

אי העמדה לדין משמעתי – מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים, פרשה משירות המדינה ללא העמדה לדין

החקירה המשמעתית וכתב התובענה המשמעתית שגובש כנגד עובדת המדינה

• פרשה זו עוסקת בעובדת מדינה בכירה ומוערכת, אשר הועסקה כמנהלת תחום חקירות ואכיפה באחת מרשויות האכיפה בשירות המדינה.
• כנגד החוקרת הבכירה נפתחה חקירה משמעתית באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה, בגין חשד להגשת דיווחים כוזבים הנוגעים לשעות עבודה ולהחזר הוצאות נסיעות.
• במסגרת החקירה המשמעתית אליה זומנה בנציבות שירות המדינה, הודתה החוקרת הבכירה בחשדות ונטלה אחריות על מעשיה.
• על בסיס הראיות שנאספו לחובתה, לרבות הודאתה המלאה בחקירתה, גיבשה מחלקת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה טיוטת תובענה משמעתית, אותה עמדה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בתמצית, נטען בטיוטת כתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
  • במשך תקופה של כשנתיים נהגה עובדת המדינה לדווח דיווחים כוזבים בדו”ח הנוכחות, בתדירות של כ- 4 פעמים בחודש, באשר ליציאות בתפקיד מחוץ למשרד.  
  • את אותן יציאות בתפקיד פיקטיביות שדיווחה בדו”ח הנוכחות, נהגה גם לדווח במערכת הממוחשבת של משרדה וזאת על מנת למקסם את שכר העידוד של היחידה בה עבדה.
  • בנוסף, לא הקפידה כנדרש ממנה על דיווחיה במערכת הנוכחות הממוחשבת של המשרד.
  • כמו כן, בתקופה של כשנתיים, בהזדמנויות רבות, דיווחה דיווחים כוזבים בעניין תעריפי הנסיעות שביצעה במסגרת עבודתה.
• בהתאמה, ייחסה טיוטת התובענה לעובדת המדינה עבירות בניגוד לסעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה (תקשי”ר).

שימוע לפני הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• על חומרת עבירות המשמעת בהן עסקינן עמדנו בהרחבה במקום אחר. ראו בהקשר זה: דיווחי נוכחות כוזבים של עובד מדינה – על חומרת העבירות.
• משהוברר לעובדת המדינה כי התגבשה כוונה להגיש כנגדה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שכרה את שירותיו של עו”ד גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי.
• עו”ד גיא פלנטר פנה לאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה בבקשה לערוך לעובדת המדינה שימוע לפנים משורת הדין, בטרם תוגש כנגדה תובענה לבית הדין למשמעת ובתוך כך ביקש כי יועמד לרשות ההגנה חומר החקירה שנאסף במסגרת החקירה המשמעתית.
• כאן המקום לציין כי פעמים רבות משמש הליך השימוע במה לשכנוע הרשות התובעת להימנע מהליך משפטי כנגד החשוד. ככול שמדובר בעובדי מדינה, השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה נערך לפנים משורת הדין, שכן אין בדין חובה לקיים שימוע, בטרם הגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה חלף העמדה לדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• מכל מקום, במקרה ספציפי זה, לנוכח הראיות שנאספו לחובת עובדת המדינה הבכירה, ובפרט הודאתה בחשדות המיוחסים לה, הגשת תובענה לבין הדין למשמעת של עובדי המדינה עלולה הייתה להסתיים בהרשעה ובענישה מחמירה, כמו גם בהכתמת שמה הטוב באופן שיפגע בסיכויי השתלבותה בתחומי עיסוק אחרים;
• משכך, ולנוכח רצונה של עובדת המדינה להימנע מהליך משמעתי בבית הדין למשמעת, ביקשה ההגנה להשתמש בהליך השימוע לצורך גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה, ללא העמדה לדין.
• הסכם כזה, נחתם בסופו של יום עם עו”ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ועו”ד תהילה פרץ, ממונה ותובעת בכירה בנציבות שירות המדינה (נצ”מ).
• בתמצית, במסגרת ההסכם בכתב עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
  • עובדת המדינה התחייבה לפרוש משירות המדינה עד לתאריך מסוים, תוך הקפאת זכויות הפנסיה שלה.
  • בגין דיווחי נוכחות כוזבים, בשעה ששימשה בתפקיד מנהלת תחום בכיר (חקירות) באחת מרשויות האכיפה, תינזף העובדת בהליך משמעתי פנים משרדי, בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
  • העובדת התחייבה להשיב חלק מהכסף שקיבלה עבור דיווחי הנוכחות הכוזבים.
• בכך הסתיימה הפרשה בפרישתה של עובדת המדינה הבכירה משירות המדינה, ללא העמדתה לדין משמעתי, על אף הודאתה בחשדות שיוחסו לה, לרבות בדיווחים כוזבים ובקבלת כספים שלא כדין.
• מיד בהמשך ניתן לעיין בהסכם בכתב שנערך בעניינה של עובדת המדינה בין ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבין עו”ד גיא פלנטר, אשר ייצג את עובדת המדינה, ללא פרטים מזהים של עובדת המדינה.

לקריאה נוספת

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה | הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | דיווח כוזב | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי ע”י עורך דין מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה. הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (31)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות פיקטיביים וקבלת כספים במרמה ממשרד החינוך – סיום הליך פלילי בקביעת חוסר אשמה וסגירת תיק משמעתי ללא נקיטה בשום אמצעי משמעת

תמצית המקרה

• עובדת מדינה, מנכל”ית עמותת המורים, נחשדה כי בעקבות דיווחי נוכחות פיקטיביים, קיבלה כספים במרמה ממשרד החינוך במשך 4 שנים.
• בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, נסגר תיק החקירה, שונתה עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה ונסגר התיק המשמעתי ללא נקיטת שום אמצעי משמעתי.
• אנו מציגים מקרה זה להמחשת מגוון סוגי הטיפולים המשפטיים שמשרדנו מעניק לעובדי מדינה החשודים בפלילים:
  • החל מההכנה לחקירה הפלילית וליווי הנחקר בייעוץ משפטי;
  • דרך טיפול בסגירת תיק פלילי;
  • הגשת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה.
  • ועד להענקת ייעוץ וייצוג משפטי בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה וסגירת התיק המשמעתי ללא העמדה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ואף ללא הליך משמעתי פנים משרדי.

הטיפול במישור הפלילי

הפרסומים המטעים בתקשורת אודות מנכ”לית עמותת המורים בהם נטען, כי בעקבות דיווחי נוכחות פיקטיביים קיבלה במשך 4 שנים כספים במרמה.

• בעקבות סידרה של “כתבות תחקיר” שפורסמו בעיתון “ידיעות אחרונות”, נפתחה חקירה פלילית כנגד עובדת משרד החינוך, מנכ”לית עמותת המורים בישראל ומי שכיהנה בעברה כמנהלת מספר בתי ספר.
• בתמצית, נטען על ידי “ידיעות אחרונות” כי מנכ”לית עמותת המורים הייתה רשומה במשך 4 שנים כמורה בבית ספר במרכז הארץ בהיקף של שליש משרה בלי שלימדה כלל במקום, דיווחה דיווחים כוזבים בעניין שעות ההוראה שלה בבית הספר, ועל סמך דיווחים כוזבים אלו שולמה לה משכורת חודשית של אלפי שקלים. בכך, כך נטען על ידי “ידיעות אחרונות”, הונתה את משרד החינוך במשך 4 שנים וקיבלה כספים במרמה מהמדינה.
• העיתון אף הגדיל לעשות כאשר פרסם בכתבה שכותרתה: “מנכ”לית עמותת המורים … נשלחה הביתה”, כי בידי צוות החקירה המשטרתי “…ראיות לכאורה, לביסוס החשדות למעשי מרמה, ולסיוע שהגישה [למנכ”לית], לפי החשד, מנהלת בית הספר, שבו כביכול לימדה”.

הפרסום ב”ידיעות אחרונות” אודות דיווחי נוכחות פיקטיביים וקבלת דבר במרמה.

על העבירה בה נחשדה מנכ”לית עמותת המורים – קבלת דבר במרמה באמצעות דיווחי נוכחות פיקטיביים

• סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה” קובע כדלקמן:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים“.

• בהתחשב במעמדה של החשודה, בשיטתיות המרמה שיוחסה לה ובתקופה הממושכת אשר בה נטען כי דיווחה דיווחי נוכחות כוזבים שעל בסיסם, כך נטען, קיבלה כספי ציבור במרמה, נחשדה מנכ”לית עמותת המורים בחלופה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

סגירת תיק החקירה הפלילי בעילה של חוסר ראיות

• עורך דין פלילי גיא פלנטר ליווה את חקירתה הפלילית של המנכ”לית והעניק לה ייעוץ משפטי צמוד.
• לאחר העברת חומר החקירה מהמשטרה לפרקליטות, החליטה פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות.

שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה וטיהור שמה של מנכ”לית עמותת המורים

• מאחר ושמה הטוב של המנכ”לית נפגע קשות, בלא עוול בכפה, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר ערר על עילת הסגירה בו דרש לשנות את עילת הסגירה מ”חוסר ראיות” ל”חוסר אשמה” ובכך לטהר את שמה. על טיפול משפטי זה ראו בקישור: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• משהופרכו במסגרת הערר שהגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר כל הטענות וכל החשדות ולא נותר שמץ של ספק בחפותה של המנכ”לית, קיבלה פרקליטות מחוז מרכז את הערר והורתה על שינוי עילת הסגירה של תיק החקירה לעילה של “העדר אשמה”. כאן המקום לציין, שתיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

הטיפול במישור המשמעתי

סגירת תיק משמעתי – סיום חקירה משמעתית בנציבות שירות המדינה ללא העמדה לדין ואף ללא נזיפה פנים-משרדית.

• עורך דין גיא פלנטר ליווה את המנכ”לית גם בחקירה שניהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כנגדה.
• חקירה משמעתית זו הסתיימה בהחלטה שלא להעמידה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ואף לא לנקוט כנגדה באמצעי משמעת כלשהו, גם לא הליך נזיפה פנים משרדי במסגרת משרד החינוך. 

סוף דבר

• משנתקבל הערר שהוגש על עילת סגירת תיק החקירה הפלילי ועילת הגניזה של התיק שונתה לחוסר אשמה – הסתיימה הפרשה בטיהור מוחלט של שמה של מנכ”לית עמותת המורים.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהתכתבות בנוגע להחלטת הפרקליטות לקבל את הערר שהגיש משרדנו, ולשנות את עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה.

לקריאה נוספת

• לפרטים נוספים אודות חשיבות ההכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במהלך הליכי החקירה ראו בעמוד: הכנה לחקירה .
• לפרטים נוספים אודות עילות סגירת תיקי חקירה משטרתיים, משמעויות עילות הסגירה והמסלולים השונים למחיקת רישום משטרתי או לביטול רישום משטרתי ראו:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• להרחבה אודות עבירות מרמה בכלל והעבירה של קבלת דבר במרמה בפרט ראו בעמוד: עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייצוג משפטי.
• לדוגמאות נוספות לטיפול משרדנו בהליכים משמעתיים של עובדי מדינה ראו: עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

 עו”ד פלילי

חקירה במשטרה ייעוץ משפטי – הכנה לחקירה במשטרה | ביטול רישום משטרתי | ארכיון חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק משטרה | סגירת תיק משמעתי

הפוסט דיווחי נוכחות פיקטיביים, קבלת דבר במרמה | קבלת ערר – קביעת חוסר אשמה, סגירת תיק משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (5)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר, הכפוף לחוק שירות המדינה (משמעת) – ייצוג משפטי.

כתב אישום נגד עובד מדינה – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.

הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי – ההשלכות היחודיות.

• לכל אדם מן היישוב, הגשת כתב אישום מהווה משבר המאיים על כל נכסיו החשובים ביותר, לרבות חירותו ושמו הטוב. יחד עם זאת, המשבר מתוחם למישור הפלילי בלבד.
• כאשר עסקינן בהגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד ציבור, המשבר אף חריף יותר שכן הם חשופים להשעיה זמנית (במקרה שלא הושעו כבר במהלך החקירה הפלילית שנוהלה כנגדם) וכתב האישום מאיים גם על המשך עתידם בשירות המדינה או בגוף הציבורי המעסיק אותם.
• הגשת כתב אישום כנגד עובד מדינה או עובד ציבור מחייבת אם כן התגוננות – הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי. בהתאמה, בבחירת ייצוג משפטי, על עובד המדינה או עובד הציבור להקפיד לבחור עורך דין העוסק בשני המישורים כאחד.

תחולת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי רשויות ציבוריות וגופים המעניקים שירות לציבור.

• בהתאם להחלטות ממשלה שונות, חל חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963 גם על עובדי הרשויות והגופים הבאים המעניקים שירות לציבור:
  • המוסד לבטיחות ולגיהות.
  • המוסד לביטוח לאומי.
  • רשות הטבע והגנים.
  • רשות ניקוז נחלים כינרת.
  • שירות התעסוקה.
  • הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
  • הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול.
  • רשות ניירות ערך.
  • הרשות לפיתוח הנגב.
  • הרשות לפיתוח הגליל.
  • הרשות לשיקום האסיר.
  • רשות העתיקות.
  • הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר.
  • רשות מקרקעי ישראל.
  • רשות שדות התעופה.
  • כאן תאגיד השידור הישראלי.
  • המועצה להסדר ההימורים בספורט.
  • מועצות דתיות.
  • חברת דואר ישראל.
  • עובדים בגופים ציבוריים אחרים, המפורטים בפרק 45.14 לתקשי”ר.
• משמע, כל האמור כאן ביחס לעובדי מדינה, חל גם על עובדי הרשויות והגופים הנזכרים לעיל.

דיווח על גניזת תיק חקירה או על הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי, הכפוף לחוק שירות המדינה (משמעת).

• במסגרת התאום בין רשויות התביעה הפליליות ונציבות שירות המדינה, קיימת הנחיה המסדירה את הדיווח מרשויות התביעה למנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• דיווח כזה יועבר בעקבות הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה, או גניזת תיק חקירה פלילי שהיה תלוי ועומד כנגד עובד מדינה.
• לעיון בהנחיה עצמה ראו: הנחיה מספר 3.9, בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה “דיווח על גניזת תיק חקירה או על הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה, עובד רשות ציבורית אחרת הכפוף לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, עובד רשות מקומית ובעל מקצוע רפואי”.
• מנגון דיווח זהה הוקם בהנחיה הנ”ל גם ביחס לעובדים בגופים ציבוריים אחרים, הכפופים לחוק שירות המדינה. גם ביחס לעובדים אלו, יועבר דיווח על הגשת כתב אישום או על גניזת תיק חקירה בעניינם למנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• הדיווח המועבר למנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כולל העתק מכתב האישום עצמו.
• באופן זה מיודעת נציבות שירות המדינה אודות הגשת כתב אישום או סגירת תיק חקירה נגד עובדי מדינה או עובדים בגופים ציבוריים אחרים ומשנתקבל דיווח כזה, בוחנת נציבות שירות המדינה האם לנקוט כנגדם בהליכים משמעתיים (לרבות הליכי השעיה או העברה לתפקיד אחר).

שיפוט פלילי של עובד מדינה – לא שולל שיפוט משמעתי.

• בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963:
  • ניתן להעמיד עובד מדינה הן לדין פלילי והן לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל;
  • וכן – ניתן לנקוט כנגד עובד המדינה באמצעי משמעת אף אם כבר נענש או אפילו זוכה על אותו מעשה או מחדל בהליך הפלילי בבית המשפט.
• עובד מדינה או עובד רשות ציבורית אחרת הכפוף לחוק שירות המדינה, שנפתחה כנגדו חקירה פלילית, צפוי אם כן ל”מתקפה” הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי (ולכן כאמור, זקוק לייצוג משפטי שיתן לו מענה בשני המישורים כאחד).

עיכוב ההליך המשמעתי כנגד עובד מדינה עד לסיום ההליך הפלילי.

• יחד עם זאת, ככלל, מדובר ב”מתקפה מדורגת”; כאשר מדובר באותו מעשה או מחדל, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים.
• במילים אחרות – תחילה יתמודד עובד המדינה עם המישור הפלילי, ועם סיומו, יתמודד עם המישור המשמעתי.
• כלל זה תקף בין אם הוגשה קובלנה משמעתית כנגד עובד מדינה לפני הגשת כתב האישום, ובין אם הוגשה הקובלנה לאחר הגשת כתב האישום, בכפוף לכך שמדובר באותו מעשה או מחדל (סעיף 61 לחוק הנ”ל).
• הכלל תקף גם כאשר היועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה שבכוונתו להגיש כתב אישום על אותו מעשה או מחדל – כלומר, ההליכים המשמעתיים יעוכבו עד גמר ההליכים הפליליים.
• הסתיימו ההליכים הפליליים נגד עובד המדינה או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשכו ההליכים המשמעתיים נגד עובד המדינה.
• לכלל על פיו הליכים משמעתיים יעוכבו עד לסיום ההליכים הפליליים 2 חריגים:
  • עובד המדינה שהוגשה כנגדו הקובלנה המשמעתית הסכים שישפט תחילה בבית דין למשמעת;
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים את ההליכים המשמעתיים להליכים הפליליים.

הגשת תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• כמחצית מהתובענות המשמעתיות המוגשות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הוגשו לאחר סיום הליכים פליליים.
• בדומה לדיווח אודות גניזת תיק חקירה או על הגשת כתב אישום, קיימת הנחיית פרקליט מדינה בכל הנוגע לדיווח על סיום הליכים פליליים; להנחיה עצמה ראו:  הנחיה מספר 10.2, הנחיות פרקליט המדינה, שכותרתה “דיווח על סיום הליכים פליליים שנוהלו נגד עובד מדינה, עובד רשות ציבורית אחרת הכפוף לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, עובד רשות מקומית ובעל מקצוע רפואי”.
• בהתאם להנחיה זו:
  • מועבר דיווח מרשויות התביעה למנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על הכרעת דין או גזר דין שניתנו בעניינו של עובד מדינה או עובד באחד הגופים הציבוריים האחרים, הכפופים לחוק שירות המדינה. 
  • לדיווח מצורף העתק מהכרעת הדין או מגזר הדין, וכן מועברת התייחסות לשאלת העמדתו של העובד לדין משמעתי, ככל שהדבר רלוונטי ומועיל לדעת התובע.
• באופן זה, עם סיום ההליך הפלילי, מוצאים עצמם עובדי מדינה ועובדי גופים ציבוריים אחרים בתחילתו של הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שנקרא – תובענה לאחר הליך פלילי.
• להרחבה בעניין זה וכן לדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו ראו:
  • תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.
  • גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ”ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים. 

ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדים בגופים ציבוריים.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדים בגופים ציבוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי.
• למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים ומשמעתיים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום ותובענות משמעתיות. בהקשר זה ראו:
  • דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
  • ארכיון עובד מדינה.

המישור הפלילי – ייצוג משפטי לעובדי מדינה ועובדי גופים ציבוריים.

• מעניק משרדנו ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדי גופים ציבוריים המתמודדים עם הליכים פליליים – בכל הערכאות הפליליות ובכל רחבי הארץ.
• בכל הנוגע להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעניינם של עובדי מדינה וגופים ציבוריים במישור הפלילי.

• שימוע בפרקליטות: סגירת תיק פלילי | לקיחת שוחד | עובדת עירייה בכירה | סעיף 290.
• הורים שנחשדו בעבירת התעללות בקטין – סגירת תיק בשימוע בפרקליטות.
• קבלת דבר במרמה | קבלת ערר – קביעת חוסר אשמה | סגירת תיק משמעתי.
• אי הרשעה פלילית: איומי רצח. עובד עירייה שהודה בעבירת איומים: ללא הרשעה פלילית.
• אי הרשעה – עובד עירייה הואשם בעבירות תקיפה ואיומים סיים ללא הרשעה פלילית.
• הימנעות מהרשעה פלילית – עבירות אלימות | עובד עירייה: עבירות תקיפה + איומים סיים משפטו ללא הרשעה.
• עובד רשות מקומית שהודה בעבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק – ללא הרשעה.
• עורך דין פלילי בחדרה: אי הרשעה פלילית בית משפט השלום חדרה | פקח טיסה בכיר שהודה בתקיפת בת זוג סיים הליך פלילי ללא הרשעה.
• אי הרשעה פלילית: הסעה שלא כדין – שוהה בלתי חוקי, העסקה שלא כדין – שב”ח.
• אי הרשעה פלילית | החזקת פרסום תועבה. עובד רשות מקומית – סיום ללא הרשעה.
• התחזות זיוף קבלת דבר במרמה: בחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי.
• ביטול רישום משטרתי – תיק סגור | סיכון אדם בנתיב תחבורה.
• עבירות צווארון לבן | מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – הגשת קבלות מזויפות.

המישור המשמעתי – ייצוג משפטי לעובדי מדינה ועובדי גופים ציבוריים.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדי גופים ציבוריים שמתגבשת כוונה להשעותם או להעבירם מתפקידם בעקבות פתיחת חקירה כנגדם. 
• ראו למשל הדוגמאות הבאות:
  • מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחר.
  • עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדי גופים ציבוריים שהוגשה כנגדם תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 
• בהקשר זה ראו:
  • עובדי מדינה – דין משמעתי | הליך משמעתי: בית הדין למשמעת עובדי המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכי תובענה לאחר הליך פלילי.

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדי גופים ציבוריים שהוגשה כנגדם תובענה לאחר הליך פלילי.
• בהקשר זה ראו:
  • תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
  • גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ”ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים. 
  • ביטול תובענה משמעתית; בית הדין למשמעת של עובדי מדינה.
• בהקשר לייצוג עובדי הרשויות המקומיות בעקבות הגשת כתב אישום ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.

עורך דין פלילי | עורך דין משמעתי

הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי – ייצוג משפטי | כתב אישום | ביטול כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (26)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר