מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

• בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
• מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
  • “המרשם הפלילי” – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
  • “המרשם המשטרתי” – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
• מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: “מידע פלילי”.
• “רישום פלילי” הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב”מרשם הפלילי”.
• מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 (להלן – “חוק המידע הפלילי”).
• בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי. 

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

• המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ”חטא” לא תירשם במרשם הפלילי.
• ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
  • נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
  • נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
• המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם “רישום פלילי” או “פרט רישום פלילי”):
  • הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
  • צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
  • קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
  • החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער. 
  • שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.  
  • פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

• כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
• פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
• ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

• למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
• מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
• להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות: 
  • ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
  • שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
  • שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
• על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב”כ, מצ”ח, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
• בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
• בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
  • רשויות חקירה ומודיעין.
  • גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

• משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין). 
• תקופת ההתיישנות מתחילה “לרוץ” מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
• פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
• הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות “יתאפס” ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

• לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
• תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
  • חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
    • הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
• תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

• מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
• הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

• מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי. 
• בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
• ביחס לקטינים:
  • הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
  • קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
  • צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
• ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה: 
  • צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
  • צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
• קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

• עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה “לרוץ” “תקופת מחיקה”, שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק. 
• אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
• משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
• משמע, “פרט רישום שנמחק” פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
• הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה “יתאפס” ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
• קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

• רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
  • המשטרה, שב”כ, המשטרה הצבאית, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב), מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצה”ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
  • עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
    • חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955;
    • חוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958;
    • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960;
    • חוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966;
    • חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ”ט-1969;
    • חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981;
  • הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
  • היועץ המשפטי לממשלה,
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
    • יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
    • וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
    • הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
    • וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
    • הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
  • מטעמים מיוחדים שיירשמו:
    • בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
    • בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
• כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
  • האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
  • מה אופי העבירה בה עסקינן?
• הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
  • במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
  • יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
    • בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
• הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
  • הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
  • הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
• כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
  • התחייבות להימנע מעבירה.
  • צו שירות לתועלת הציבור.
  • צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
  • האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
  • האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
• במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
  • הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
    • בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
    • בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
  • הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
• במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
• במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור  – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
• ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

• ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
• בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
  • עבירות שעונשן מוות;
  • עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש”י-1950,
  • עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י-1950.
  • עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
  • עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה. 
  • עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
  • פרק ז’ לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
  • עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף  348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
  • חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954;
  • תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
  • סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
  • פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948;
  • סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005;
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
• יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

• מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
• בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
• מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל “תעודת יושר”.

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

• במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

“העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב”תקנת השבים” שמקורה במשנה גיטין ה’, ה’, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה”.

• בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

“…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות”.

• דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל”ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ’ לשכת עורכי הדין בישראל:

“על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”.

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

• מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
• במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש”נמחק” ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
  • אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
  • על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
  • מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
  • כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה”ל

• בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
• במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
  • מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
  • ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה”ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
  • בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה”ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים “קלים”, ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
  • בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
  • כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. 
  • להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

• כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
• יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
• נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
• על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים: 
  • נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
  • לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של “חסד ורחמים” ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
• קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
• בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
• עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
• לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
• בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
• יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את “התחנה האחרונה” בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
• כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
• ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי. 
• לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין פלילי 

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (196)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
  • עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
  • בית דין צבאי.
  • בית הדין הצבאי לערעורים. 

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

• להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

• להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה: 

• להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

• לחוות דעות נוספות ראו: 
  • ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
  • חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

• ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
• מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
• בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
• במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
• בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
• אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
• במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
• מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
• לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

• כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. 
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
• ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
  • חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
  • שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
  • שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
  • ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי  ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
  • ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
  • רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
  • בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
  • הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
  • מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
  • דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
• בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי. 

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

• מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
• המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

 “חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

• מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
• מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
• על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

• הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
• גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
• כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
• ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
• בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
• פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
• בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
• לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
• מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
• פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

• לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

• לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
• התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
  • פרקליטות צפון וחיל הים.
  • פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
  • פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
• פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
• מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
  • פרקליטות לעניינים מבצעיים;
  • פרקליטות לעריקים ונפקדים.
  • תחום תעבורה.
  • פרקליטות לעניינים מיוחדים.
• עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
  • החזרת התיק להשלמת חקירה;
  • העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
  • סגירת תיק החקירה;
  • הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
• בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
• במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
• עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

• הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
• בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
  • היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות. 
  • עריקות.
  • עבירות אלימות בצבא. 
  • התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור. 
  • סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
  • עבירות נשק בצבא.
  • הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
  • שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
  • עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי.
  • פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא. 
  • עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים. 
  • תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
  • הטלת מום | התחלות. 
  • עבירות ביזה.
  • שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
  • התרשלות במילוי התפקיד.
  • סירוב לקיים פקודה.
  • התנהגות שאינה הולמת.
  • חריגה מסמכות.
  • פגיעה במשמעת הצבא. 

עבירות שאינן צבאיות

• מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
• כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
  • עבירות לפי חוק העונשין:
    • עבירות מין בצבא.
    • עבירות מין ברשת.
    • הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
    • אובדן נשק | איבוד נשק.
    • רשלנות בהחזקת נשק.
    • גניבה בידי עובד ציבור.
    • קבלת דבר במרמה בצבא.
  • עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
• השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
• מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (359)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

• בעמוד זה נשיב בתמצית על שאלות נפוצות הנוגעות לבתי הדין הצבאיים.
• בהמשך נעמוד על חשיבות קבלת ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין צבאי בכל ההליכים המשפטיים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאיים.
• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בפני בתי הדין הצבאיים ובסוף עמוד זה נציג דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
• בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

בית דין צבאי – תשובות לשאלות נפוצות

היכן נמצא בין הדין הצבאי?

בתי הדין הצבאיים – הקריה המשפטית נווה צדק

• כל בתי הדין הצבאיים המחוזיים מרוכזים כיום תחת קורת גג אחת ב”קריה המשפטית נווה צדק”, במחנה גור בסמוך לכפר יונה.
• “הקריה המשפטית נווה צדק” כוללת כיום את כל הגופים והמסגרות הצבאיות הבאות:
  • בתי הדין הצבאיים של מחוזות השיפוט השונים.
  • התביעה הצבאית (שנקראת גם הפרקליטות הצבאית).
  • הסנגוריה הצבאית. 
  • הכלא הצבאי המאוחד.
• ניתן לנווט לבית הדין הצבאי בלחיצה על הקישור הבא: ניווט לקריה המשפטית נווה צדק.
• להלן מפת התמצאות הכוללת את מיקומו של בית הדין הצבאי במתחם הקריה המשפטית: 

כיצד יוצרים קשר עם בתי הדין הצבאיים?

• מספר טלפון בית הדין הצבאי נווה צדק – מרכזיה לכלל מחוזות השיפוט של בתי הדין הצבאיים: 073-3103801.
• להלן כתובות הדואר האלקטרוני של בתי הדין הצבאיים השונים בקריה המשפטית נווה צדק;
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף: mtkl_oref@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל אוויר): mrkz_ha@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה): yvdz_darom@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים): yvdz_tzafon@idf.il
  • בית הדין הצבאי לתעבורה (כלל מחוזות השיפוט): tavura_yvdz@idf.il

• בקישור הבא ניתן למצוא מספרי טלפון ניידים של קציני בתי הדין השונים ושל עוזריהם, וזאת לצורך פניות אחרי שעות העבודה ובמקרים דחופים: טלפונים של קציני בית הדין. 

לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום?

• השאלה לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום נגזרת מהסיווג הפיקודי שאליו משתייך החייל והאם מדובר בקצין בדרגת סא”ל ומעלה.
• קיימים כיום 4 בתי דין צבאיים מחוזיים.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל האוויר).
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה).
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים).
• כמו כן קיימים 2 בתי דין צבאיים נוספים:
  • בית הדין הצבאי המיוחד – כאשר מדובר בקצינים בדרגת סא”ל ומעלה, בנסיבות המתאימות, תגיש התביעה הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי המיוחד.
  • בית הדין הצבאי לתעבורה – לכלל מחוזות השיפוט. 

מתי נשפטים בבית דין צבאי?

• חוק השיפוט הצבאי קובע מפורשות מתי נשפטים בבית דין צבאי ומתי לא ניתן להעמיד לדין בפני בית הדין. 
• חוק השיפוט הצבאי חל על מגוון של אוכלוסיות, כאשר ביחס לכל אחת מהן קובע החוק סייגים והגבלות שונות ביחס לתחולתו. 
• בין האוכלוסיות שניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי ניתן למצוא:
  • חיילים בסדיר ובשירות קבע.
  • חיילים במילואים – כאשר מדובר בעבירה שבוצעה בעת היות החייל בשירות מילואים פעיל.
  • מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא.
  • מי שמצוי במשמורת הצבא.
  • מי שעובד בצבא.
  • מי שעובד בשליחות הצבא.
• חשוב לדעת – כי גם כאשר חייל חדל, לחלוטין או באופן זמני, מלשמש כחייל (והדבר נכון ביחס לכל אחת מהאוכלוסיות שנזכרו) – תחולת חוק השיפוט הצבאי אינה פוסקת באופן מיידי, וקיים פרק זמן במהלכו, על אף שהחייל כבר אינו נמצא בתוך המערכת הצבאית – עדיין מרחפת מעליו סמכותו של החוק, וניתן להגיש כנגדו כתב אישום לבית דין צבאי.
• ביחס למרבית מן העבירות, פרק זמן זה עומד על 180 ימים (למעט עבירות: בגידה, עריקה, שחרור במרמה ופטור משירות ביטחון במרמה).
• במקרים הבאים תהיה לפרקליטות הצבאית תקופה של שנה מהיום שבו חדל החייל להיות חייל – כדי להגיש כתב אישום:
  • עבירה צבאית שעונשה מאסר שנתיים ומעלה.
  • עבירה שאינה צבאית שהיא פשע.
  • עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (גרימת מוות ברשלנות).
  • עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (גרימת מוות בנהיגה רשלנית).

איזה עונשים מוסמך בית הדין הצבאי לגזור?

• חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לגזור מגוון של עונשים. 
• אלו העונשים, מן הקל אל החמור:
  • עונשים משמעתיים: אתראה, ריתוק (שלא יעלה על 35 ימים), נזיפה ונזיפה חמורה.
  • קנס.
  • מחבוש (שלא יעלה על 35 ימים).
  • הורדה בדרגה.
  • מאסר לתקופה קצובה.
  • מאסר עולם. 
  • עונש מוות.
• בנוסף, מדרגת סמל ומעלה – חייל שנידון ע”י בית הדין הצבאי על עבירה שדינה מאסר, מוסמך בית הדין להטיל עליו גם עונש של גירוש מהצבא. גירוש מהצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית.
• בתנאים מסויימים, ניתן לרצות עונש מאסר שניגזר לא בכליאה ממשית אלא בעבודות צבאיות.
• מאסר על תנאי: חלף מאסר או מחבוש, רשאי בית הדין להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.
• כאשר חייל או איש קבע הורשע בבית הדין הצבאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט האזרחי היה מוסמך להטיל על אותה עבירה וכן – עונש משמעתי, מחבוש (אם קבוע לעבירה עונש מאסר) והורדה בדרגה.
• בית דין צבאי רשאי לחייב את הנאשם, בנוסף לכל עונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה פיצויים.

היכן ניתן לעיין בפסקי דין והחלטות של בתי הדין הצבאיים?

• חלק מפסקי הדין והחלטות בתי הדין הצבאיים פורסמו באתר של צה”ל.
• בהקשר זה ראו בקישורים הבאים:
  • פסקי דין של בתי הדין הצבאיים לפי עבירות.
  • החלטות מעצר. 
  • בקשות שונות.
  • פסקי דין בנושא עבירות תעבורה ותאונות.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין של בית דין צבאי?

• בתי הדין הצבאיים המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד ובית הדין הצבאי לתעבורה, כולם יושבים בדין כערכאה שיפוטית ראשונה.
• על פסקי דין של בתי הדין הצבאיים קיימת תמיד זכות ערעור. בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים. 

ייצוג משפטי בפני בית דין הצבאי

מדוע חשוב להיות מיוצג ע”י עורך דין בבית הדין הצבאי?

• בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, מרגע הגשת כתב אישום, כל חייל או איש קבע זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.
• מעצם פערי הכוחות בין הנאשם לרשות התובעת – לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. 
• בתביעה הצבאית משרתים עורכי דין בעלי ניסיון, ותק וידע משפטי רב – וממולם ניצב נאשם, שבדרך כלל נמצא בטריטוריה זרה לו, כאשר הוא נאלץ להתמודד לראשונה בחייו עם אישומים פליליים שעלולים לשנות את נתיב חייו.
• קושי זה אך מתעצם כאשר מדובר בחיילים, צעירים בגילם, חסרי נסיון חיים, המומים ומבויישים מעצם הסיטואציה אליה נקלעו.
• על פי רוב, מדובר בצעירים שטרם התגבשו במישור המקצועי, שכל חייהם עוד לפניהם, ושהכתמתם בהרשעה פלילית ו/או שליחתם למאסר עלולה לגרום להם נזקים בלתי הפיכים. 
• משכך – קיימת חשיבות עצומה לעמוד על כך שהנאשם יקבל ייצוג משפטי מעורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי.
• תפקידו של עורך הדין הצבאי הוא קריטי – הוא מהווה את קולו של החייל הן בפני הפרקליטות הצבאית במסגרת מגעים שמתקיימים עימם והן במסגרת ההליכים המשפטיים השונים המתנהלים בפני בית הדין הצבאי.
• בשל ההשלכות הרות הגורל של המשפט הצבאי, אין להתפשר על טיב הייצוג המשפטי, על בקיאותו של עורך הדין במשפט הצבאי (ולא רק הפלילי) ועל ניסיונו בהופעות בפני ערכאות השיפוט הצבאיות, מבית הדין הצבאי בערכאה ראשונה ועד לבית הדין הצבאי לערעורים.
• כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעיתים יתמקד המאבק במשפט הצבאי בסוגית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגית חומרת העונש. כך או כך, ייצוג משפטי בידי עורך דין צבאי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי, אם לא מכריע, על התוצאה.

הרקע והניסיון שלנו בייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה. בעברו שירת כראש מדור פח”ע במודיעין פיקוד מרכז ובאמתחתו 27 שנות ניסיון כעורך דין.
  • עו”ד עמנואל טראץ שירת במשך 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי וכן שירת בעבר כחוקר פלילי בכיר וכראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ).

סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה.
• שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים. 
• ייצוג משפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הגשת חוות דעת סניגור בהליך משמעתי בצבא.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים ופליליים.

עורך דין צבאי

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

הפוסט בית דין צבאי – ייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (116)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת בקשה להקלה בעונש שנגזר בבית דין צבאי או בדין משמעתי בצבא

הגשת בקשה להקלה בעונש או המתקת עונש שנגזר על חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בבית דין צבאי או בדין משמעתי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במסגרת זו, אנו מגישים מטעמם של חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בקשה להקלה בעונש (הליך שנקרא גם “המתקת עונש”).
• בקשה להקלה בעונש יכול שתוגש הן ביחס לעונש שהושת בגזר דין שניתן על ידי בית דין צבאי והן ביחס לעונש שנגזר על ידי מפקד / קצין שיפוט צבאי במסגרת דין משמעתי (דמ”ש).

הקלה בעונש צבאי – המסגרת הנורמטיבית

• גם לאחר שחייל נשפט, הורשע ונגזר דינו – אין מדובר בסוף פסוק. חוק השיפוט הצבאי מקנה לחייל, אשר הורשע בביצוע עבירה והוטל עליו אמצעי ענישתי כלשהו, את הזכות לפנות לגורם הרלוונטי בבקשה כי יפתח את ליבו, ומטעמים של סעד ורחמים – “ימתיק” את עונשו.
• בקשה להמתקת עונש יכולה להיות מוגשת הן כאשר מדובר בעונש שהוטל במסגרת דין משמעתי והן כאשר מדובר בעונש שנגזר על ידי ביה”ד הצבאי, אך בכל מקרה חשוב לעמוד בסד הזמנים ובתנאים שקובעים החוק והפקודות בעניין.
• דרך נוספת להקלה בעונש שנגזר על חיילים (ואזרחים) מצויה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ”א – 1981, המעגן את סמכותו של נשיא המדינה לחון מורשעים בדין, בין היתר, על דרך של הקלה בעונשם.
• עוד על סמכות החנינה ניתן לקרוא בעמודים:
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים.
  • מחיקת רישום פלילי.

המתקת עונש שנגזר על ידי בית דין צבאי

• סעיף 442 לחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955 קובע כי:

“(א) שר הביטחון, הרמטכ”ל או ראש מחוז שיפוטי, רשאים, לגבי גזרי דין כמפורט בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מהיום שפסק דין נעשה חלוט –

(1) להקל בעונש, אף אם העונש, כולו או מקצתו, הוטל על תנאי;

(2) לבטל חיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם;

(3) להחליף עונש מאסר או מחבוש, כולו או חלקו, בעונש על תנאי;

(4) להחליף עונש של פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, כולו או חלק ממנו, בעונש של פסילה על תנאי.

(ב) הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) נתונה –

(1) לגבי גזר דין המטיל עונש מוות – לשר הביטחון;

(2) לגבי גזר דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית דין צבאי מיוחד, שאינו מטיל עונש מוות – לרמטכ”ל;

(3) לגבי גזר דין של בית דין שדה, שאינו מטיל עונש מוות, ולגבי גזר דין של בית דין צבאי ימי – לראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין;,.

(4) לגבי כל גזר דין אחר של בית דין צבאי – לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין”.

• חוק השיפוט הצבאי קובע אם כן תנאי סף וכן סד זמנים קצר להגשת הבקשה להמתקת עונש:
  • על פסק הדין להיות חלוט (כלומר לא ניתן יותר לערעור).
  • על הבקשה להיות מוגשת תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין הפך חלוט. במערכת השיפוט הצבאי פסק דין הופך חלוט:
    • בחלוף 15 ימים מיום מתן גזר הדין של בימ”ש מחוזי.
    • בחלוף 30 ימים ממתן גזר דין של ביה”ד הצבאי לערעורים.
• הגורם המוסמך להורות על הקלה בעונש משתנה בהתאם לערכאה שגזרה את העונש:
  • אם מדובר בגזר דין שניתן על ידי בית דין צבאי מחוזי הבקשה להקלה בעונש תוגש לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין (מפקד פצ”ן, מפקד פד”ם, ר’ אכ”א, מפקד פיקוד העורף, מפקד חיל הים, מפקד חיל האוויר וכיו”ב);
  • אם מדובר בגזר דין שניתן על ידי ביה”ד הצבאי לערעורים – הבקשה תוגש לרמטכ”ל.
• סמכותו של הגורם המוסמך להמתקת העונש הינה רחבה עד מאד, והוא יכול להתערב בכל רכיבי הענישה שהוטלו על החייל המורשע בדין, כפי שמפורט בסעיפים קטנים 442(א) (1) – (4) לחוק השיפוט הצבאי – ומאידך, אין בידו להחמיר בעונש שהוטל.
• מכאן שבקשה להמתקת עונש יכולה רק להועיל לחייל – ואינה יכולה להחמיר את מצבו.

המתקת עונש שנגזר בדין משמעתי

• סעיף 167 לחוק השיפוט הצבאי מסדיר את סמכותו של הרמטכ”ל להמתיק עונש של כל חייל בצבא בקובעו:

“עונש שהוטל בדין משמעתי, רשאי הרמטכ”ל לבטלו או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.”

• בסעיף 229 לפקודת מטכ”ל 33.0204 שכותרתה “דין משמעתי” מורחבת סמכות הרמטכ”ל להמתקת עונש ומואצלת גם לראש אכ”א – ביחס לכל חייל; ולמפקד בדרגת אלוף – ביחס לחייל המצוי תחת פיקודו. סמכות המתקת העונש קיימת ביחס לכל רכיבי הענישה המוטלים על חייל.
• בניגוד לבקשת המתקה ביחס לעונש שנגזר בבית הדין הצבאי – כאשר מדובר בבקשת המתקה בהליך משמעתי, החוק והפקודות אינם קובעים סד זמנים, ולמעשה פתוחה בפני החייל האפשרות לפנות בכל עת בבקשה להמתיק בעונשו.

חשיבות ייעוץ משפטי וליווי של עורך דין צבאי בכל הנוגע להגשת בקשה להקלה בעונש

• חשוב להבין כי בקשה להמתקת עונש צריכה להיות מוגשת בכתב, מפורטת ומנומקת כנדרש. הבקשה צריכה להיות מבוססת ונתמכת בראיות ככל שניתן.
• מטבע הדברים, בקשה להמתקת עונש הינה בקשה אשר מוגשת “לפנים משורת הדין”, לאחר שהגורם שגזר את הדין שקלל לכאורה זה מכבר את כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין, לרבות נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של החייל;
• לכן, על מנת להגדיל את הסיכויים שבקשת הקלה בעונש אכן תתקבל – מומלץ להתייעץ בעו”ד אשר מצוי בנבכי הדין הצבאי, מכיר את הקריטריונים והשיקולים המנחים את מקבלי ההחלטות בהכרעה בבקשות להקלה בעונש, אשר ידע לאתר ולאסוף את המסמכים הרלוונטיים ולנסח בקשה משכנעת, אשר סיכויי קבלתה יהיו גבוהים יותר.

טיפולים משפטיים נוספים בהקשר למשפט הצבאי בהם עוסק משרדנו

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• במסגרת עיסוקו בתחום המשפט הצבאי, מטפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר בהגשת בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש.
• להלן סוגי טיפולים משפטיים נוספים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי;
• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
• שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
• בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים.
• בקשת חנינה מהנשיא. 
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

הגשת בקשה להקלה בעונש | הגשת בקשה להמתקת העונש שנגזר בבית דין צבאי או בדין משמעתי

הפוסט בקשה להקלה בעונש בצבא | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.8 (78)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוש בלתי חוקי בנשק – סעיף 85 חוק השיפוט הצבאי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר.

שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטים צבאיים בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ.
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו; ייצוג חייל אשר הואשם בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק (סעיף 85 חוק השיפוט הצבאי) וכן שיבוש מהלכי משפט בפני בית דין צבאי.

על העבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא

מהו שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא?

• סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו “שימוש בלתי חוקי בנשק” קובע: 

“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• שימוש בלתי חוקי בנשק יכול לקבל ביטוי בקשת רחבה של מעשים אסורים בנשק, כגון: 
  • שימוש רשלני בנשק (הנשיאה, הטיפול או השימוש בנשק היו במסגרת סמכותו של החייל, אולם הטיפול עצמו היה רשלני, ובלא נקיטת אמצעי זהירות הולמים). 
  • שימוש בנשק תוך הפרת הוראות פתיחה באש (במיוחד במהלך אירועים מבצעיים).
  • משחק בנשק – בהקשר זה רואים כל אחד מהשלבים הבאים כ”עליית מדרגה” מבחינת חומרת המעשה:
    • הכנסת מחסנית.
    • דריכת הנשק.
    • כיוון הנשק בחוסר זהירות.
    • כיוון הנשק כלפי אדם אחר.
    • פליטת כדור.
    • פציעה מירי כתוצאה ממשחק בנשק.
  • איום בנשק כלפי אדם אחר: מפקד, חייל אחר, אוכלוסייה מקומית בשטחים המוחזקים או בנסיבות אזרחיות.
  • ביצוע ירי ללא אישור – למשל במטווחים פרטיים, ירי בחתונות ובשמחות.
• כפי שניתן לראות, לעבירה שתי חלופות:
  • טיפול או שימוש אחר בנשק, ללא סמכות או ללא נקטיטת אמצעי זהירות נאותים – שדינה עונש מקסימלי של שנתיים מאסר.
  • הפעלת הנשק כאמור, שדינה עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר.
• מה יחשב “הפעלת נשק”? כאשר החייל ביצע פעולת נקירה בנשק (לחץ על ההדק), בין אם נורה מהנשק כדור ובין אם לאו.

מתי תפתח מצ”ח בחקירה פלילית בחשד לעבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק?

• בכל אחד מהמקרים הבאים של שימוש בלתי חוק בנשק תפתח חקירה פלילית של מצ”ח: 
  • השימוש הבלתי חוקי בנשק לווה באיומים;
  • במסגרת השימוש בנשק בוצע ירי; 
  • כתוצאה מהעבירה נפצע אדם;
  • השימוש בנשק יצר סיכון מכוון לחיי אדם המתבטא בהפניית קנה הנשק אל חייל אחר המשולב בפעולה נוספת, בין אם זו בוצעה לפני או אחרי.

מתי תגיש הפרקליטות הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי במקרים של שימוש בלתי חוקי בנשק?

• כלל, יוגש כתב אישום במקרים הבאים:
  • נעשה שימוש בנשק לצורך איום או אלימות. 
  • נפצע אדם עקב השימוש הבלתי חוקי בנשק.
  • בוצע ירי באמצעות הנשק, אף אם לא נפצע איש (למשל בירי ב”מטווח פרטי” או ירי בחתונה או בשמחה, להבדיל מפליטת כדור בזמן פריקת נשק, שלא גרם לפציעה).
  • כאשר נוצר סיכון מכוון לחיי אדם. 
• מנגד, הפרקליטות הצבאית תעמיד את החייל לדין משמעתי כאשר הנסיבות מעידות על העדר סיכון ממשי, מוחשי וקונקרטי. למשל – כאשר נמצא בנשק התקן “מק-פורק” במשך כל הארוע.
• בהחלטה באם להגיש כתב אישום או להעמיד לדין משמעתי ילקוח בחשבון נסיבות לקולא כגון:
  • מיומנותו של מפעיל הנשק.
  • סוג הנשק.
  • האם נעשה שימוש בנשק בנסיבות צבאיות או אזרחיות, המיקום בו נעשה השימוש והשפעתו על הפגיעה בתדמית הצבא, והסיכון שנגרם.
  • קיומם של ארועים קודמים של שימוש בלתי חוק בנשק.
  • דרגתו ומעמדו של החשוד. 
  • הנסיבות בהן נעשה השימוש – למשל בקורס, הכשרה, זמן לחימה, במילוי תפקיד או בזמן פנאי ומנוחה.

מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו באישום של שימוש בלתי חוקי בנשק

• כעת נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו באישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא.
• פרשה זו עוסקת במשפט צבאי שהתנהל כנגד חייל בשירות סדיר, בפני בית דין צבאי של מפקדת זרוע היבשה (מז”י). בעקבות חקירת מצ”ח, הגישה הפרקליטות הצבאית לבית הדין הצבאי כתב אישום המייחס לחייל את העבירות הפליליות הבאות:
  • שימוש בלתי חוקי בנשק בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
  • שיבוש מהלכי משפט בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז- 1977.
• כתב האישום המקורי כלל שני אישומים שיוצגו כעת.

האישום ראשון – איום בנשק ושימוש בלתי חוקי בנשק

• באישום הראשון שבכתב האישום, נטען כי בעקבות עימות עם חיילים אחרים בפלוגה, הכניס הנאשם מחסנית מלאה בכדורים לנשקו מסוג M-16, דרך את הנשק, הסיט את הנצרה למצב “אוטומט” ותוך שהוא מאיים בצעקות כי יהרוג חייל אחר, צעד לכיוון אוהל המגורים של חבריו לפלוגה.
• בהמשך, כך נטען בכתב האישום, ניסו שני חיילים אחרים להרגיע את הנאשם, ואף הצליחו להוציא את המחסנית מהנשק ולהחזיר את נצרת הנשק למצב “נצור” אולם לא לפני שהנאשם עצמו הספיק לחזור על פעולת העברת הנצרה למצב ירי פעמיים נוספות.
• לשיטת הפרקליטות הצבאית (שקיבלה ביטוי בכתב האישום), לא נפלט כדור מבית הבליעה מאחר והמחסנית לא נתפסה לגמרי בבית המחסנית אולם הנאשם מצידו, כך נטען, עשה את כל פעולות ההכנה לביצוע ירי (הכנסת מחסנית מלאה בכדורים, דריכה והעברת הנצרה למצב ירי) וזאת תוך השמעת איומים ברצח.
• לסיום אישום זה, טענה הפרקליטות הצבאית בכתב האישום כי גם לאחר שנלקח ממנו הנשק, חיפש הנאשם בתיקו מחסנית תוך שהוא חוזר ומאיים בצעקות כי ירצח את חבריו לפלוגה.
• ביחס לאישום זה, ייחסה הפרקליטות הצבאית לנאשם עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, ובשפת כתב האישום –  הפעלתו של הנשק ללא סמכות וללא נקיטת אמצעי זהירות.
• ביחס להתנהלות המתוארת באישום הראשון, היה פתוח בפני הפרקליטות הצבאית להאשים את החייל גם בעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, אולם היא לא עשתה כן מתוך מחשבה כי עבירה פלילית זו “נבלעת” בתוך העבירה היותר חמורה של שימוש בלתי חוק בנשק בניגוד לסעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי.

האישום שני – שיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין

• באישום השני שבכתב האישום נטען כי הנאשם פעל בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בכך שבשתי הזדמנויות שונות ביקש מאחד העדים לאירוע המפורט באישום הראשון,, לספר בחקירתו במצ”ח, כי המחסנית אותה הכניס לנשקו הייתה ריקה.
• בהתאמה לעובדות אלו, הואשם החייל באישום זה על ידי הפרקליטות הצבאית בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית

• למשרדנו פנה החייל עם פתיחת משפטו הצבאי, לאחר שכבר נסתיימה חקירת מצ”ח (במסגרתה הודה בעיקרי הדברים) ולאחר שכבר הוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי.
• בהתאם למעשים המיוחסים לו בכתב האישום המקורי, להוראות חוק השיפוט הצבאי, הוראות חוק העונשין ומדיניות הענישה הנהוגה בבתי הדין הצבאיים, היה צפוי החייל למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח.
• עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, בא בדברים עם הפרקליטות הצבאית וגיבש הסדר טעון, שעיקריו כדלקמן:
  • יוגש כתב אישום מתוקן, ממנו ימחק כליל האישום השני, הנוגע לעבירה הפלילית של שיבוש הליכי משפט. העובדות שהינן בגדר עבירה של שיבוש מהלכי משפט יוזכרו חיצונית לכתב האישום, בפרטים הנוספים שיובאו בפני בית הדין הצבאי (הסכמה זו עם הפרקליטות הצבאית מנעה את הרשעתו של החייל בעבירה פלילית חמורה של שיבוש מהלכי משפט ובעקבות ההסכמה, לא נרשמה העבירה לחובתו של החייל במרשם הפלילי).
  • עובדות כתב האישום יתוקנו לקולא במספר עניינים; למשל, בכך שיובהר בעובדות כתב האישום, כי הנאשם הוא אשר מנע, במעשה מכוון, פליטת כדור – בכך שדאג שלא להכניס את המחסנית עד הסוף לבית המחסנית (כלומר שמנע במתכוון כלל אפשרות לכניסת כדור לבית הבליעה ובפועל, דרך את הנשק “על ריק”. עובדה זו השפיעה כמובן גם על עונשו של החייל).
  • הפרטים הנוספים שיובאו בהסכמה בפני בית הדין הצבאי יכללו שורה ארוכה של נסיבות לקולא (נסיבות שההגנה הצליחה להוכיח בפני הפרקליטות הצבאית), שיובאו בחשבון לעניין העונש:
    • עובר לאירועים נשוא כתב האישום, הקניטו וקיללו 3 חיילים את הנאשם, תוך שאחד מהם קילל את אביו המנוח של החייל. במסגרת העימות שקדם למעשיו של הנאשם, השפריצו עליו שלושת החיילים מים והרטיבו את מכשיר הפלאפון שלו.
    • אחד מאותם החיילים אף לקח את נשקו ואיים להרביץ לנאשם בעזרת קת הנשק (הראשון אשר עשה שימוש לא חוקי בנשק היה דווקא המתלונן, וזאת תוך ביצוע עבירה פלילית של איומים).
    • בתום המקרה ניגש הנאשם אל חבריו והתנצל על מעשיו.
  • על בסיס עובדות כתב האישום המתוקן, נסיבות המקרה, בעיות ראייתיות בתיק, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם יעתרו הצדדים לגזור על הנאשם עונש מוסכם של 50 ימי מאסר, שירוצו בדרך של עבודה צבאית ומאסר על תנאי.

גזר הדין של בית הדין הצבאי – אימוץ הסדר הטעון והטלת עונש של עבודות צבאיות בלבד

• בגזר דינו, עמד בית הדין הצבאי בין היתר על חומרת המקרה, באופן הבא:

“בבואנו לגזור את דינו של הנאשם, לא נוכל להתעלם מהחומרה הנודעת לעבירות נשק בכלל ולעבירה שתוצאתה עלולה הייתה להיות פגיעה בגופו של אדם, בפרט. ממעשים כאלו עלולות לצמוח תוצאות טרגיות וקטלניות”.

• יחד עם זאת, מצא בית הדין הצבאי לכבד את הסדר הטעון וגזר על החייל 50 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודה צבאית ומאסר על תנאי.
• בכך הסתיים המשפט הצבאי מבלי שנגזר על החייל לרצות ולו יום אחד של מאסר של ממש.

תיק מז”י בבית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה, בפני הרכב בראשות אב”ד, כבוד השופט הצבאי אל”מ ניר אבירם.

לקריאה נוספת

• לקריאה נוספת אודות עבירות נשק בכלל ועבירות נשק בצבא בפרט ראו:
  • עבירות נשק בצבא.
  • עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

עורך דין צבאי

שימוש בלתי חוקי בנשק | שיבוש מהלכי משפט 

הפוסט שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק, איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (86)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר.

עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

חיילת אשר הואשמה בעריקות מהצבא – העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים סיימה את משפטה הצבאי ב- 60 ימי מאסר בלבד, למרות שהיה תלוי ועומד לחובתה מאסר על תנאי, בשל היעדרות קודמת.

המקרה בתמצית – תקופה ממושכת של היעדרות משירות צבאי שהסתיימה בענישה מקלה

• פרשה זו עוסקת בחיילת אשר יוצגה בבית הדין הצבאי על ידי משרד עורכי דין צבאיים גיא פלנטר.
• בתמצית, למרות היעדרות מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים, שוכנעה הפרקליטות הצבאית, במסגרת הליך שימוע, שלא להגיש כתב אישום בגין עבירה של עריקה (שעונשה המקסימלי 15 שנות מאסר) ולהסתפק בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות (שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר).
• בהמשך, למרות תקופת ההיעדרות הממושכת מהצבא שלא ברשות, ועל אף מאסר על תנאי של 60 יום, בר הפעלה, בגין הרשעה קודמת בבית דין צבאי, בעבירה זהה, שוכנעה הפרקליטות הצבאית לסיים את הפרשה בעונש של 60 ימי מאסר (כגובה משך המאסר על תנאי), עונש אותו מצא לאמץ בית הדין הצבאי.

נסיבות המקרה שהובילו להגשת כתב אישום בבית הדין הצבאי

• החיילת טור’ ק. התגייסה לשירות צבאי במהלך שנת 2010. כבר במהלך הטירונות ביצעה מספר עבירות משמעת, לרבות נפקדות, עליהן נשפטה בדין משמעתי, ואף נעדרה מן השירות הצבאי שלא ברשות לתקופה בת 96 ימים, בסיומה התייצבה.
• בשל היעדרות זו, הוגש נגדה בשנת 2010 כתב אישום בבית הדין הצבאי המייחס לה עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955. במקרה קודם זה, הטיל עליה בית הדין הצבאי מאסר של ממש למשך 53 ימים, לצד עונש מאסר מותנה בן 60 ימים, לבל תעבור עבירה מסוג זה למשך שנתיים.
• מייד בסמוך לאחר שחרורה מריצוי מאסר זה, החלה בהיעדרות חדשה מן השירות הצבאי, אשר נמשכה כארבע שנים וחצי. סה”כ נעדרה כ- 1,652 ימים.
• מאחר שהחלה בהיעדרותה החדשה 16 ימים בלבד לאחר שניתן גזר דינה, עונש המאסר המותנה שהוטל עליה הפך בר הפעלה.

נסיבות מעצרה של החיילת וחקירתה על ידי מצ”ח

• במהלך חודש פברואר 2015, עוכבה החיילת על ידי שוטר תנועה, משום שנסעה ברכב ללא חגורת בטיחות. בדיקת פרטיה האישיים במערכת המשטרתית העלתה כי מדובר במי שהוכרזה כעריקה על ידי גורמי הצבא, והחיילת נעצרה במקום והועברה לגורמי מצ”ח, להמשך טיפולם.
• במהלך חקירתה במצ”ח, נחקרה באזהרה, בחשד לביצוע עבירה של עריקה, לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי (על ההבדל בין עבירת העריקה לעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות – ראו בהמשך הדברים).

כוונתה של הפרקליטות הצבאית להגיש כנגד החיילת כתב אישום המייחס לה עבירה של עריקות מהצבא

• בשים לב לתקופת ההיעדרות הממושכת והחריגה באורכה בה נעדרה החיילת משירות הסדיר, 1652 ימים, ביקשה התביעה הצבאית, בהתאם להנחיות התובע הצבאי הראשי, להגיש כתב אישום המייחס לחיילת עבירה של עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.

על ההבדל בין הרשעה בעבירה של עריקות מהצבא (סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי) להרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות (סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי)

• מדובר אמנם בשני סעיפים העוסקים בעבירה של היעדרות מן השירות הצבאי, אך כפי שנראה להלן, יש ביניהם שוני מהותי;

סעיף 94  לחוק השיפוט הצבאי – העדר מן השירות שלא ברשות.

• סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות לפיה:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

• סעיף זה הינו הסעיף המיוחס תדיר לחיילים הנעדרים משירות צבאי, בין אם מדובר בעריקים משירות סדיר, משירות מילואים או משתמטי גיוס. מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחתה הינו מודעות לעצם ההיעדרות ועונשה המקסימלי 3 שנות מאסר.

סעיף 92  לחוק השיפוט הצבאי – עריקה (עריקות מהצבא).

• סעיף 92 קובע את עבירת ה”עריקה” בזו הלשון:

“חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה. “עריקה” לעניין סעיף זה – העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא.”

• עבירה העריקה הינה עבירה מסוג פשע, המונה בצידה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר, ומטבע הדברים נחשבת לחמורה יותר. בעוד שסעיף 94 דורש כאמור הוכחת רכיב נפשי של מודעות בלבד, סעיף 92 דורש הוכחה כי ההיעדרות מן השירות נעשתה מתוך כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא.
• סעיף זה שמור לאותם מקרים חמורים, בהם משך ההיעדרות הארוכה באופן משמעותי, יכול ללמד על פריקת עול השירות הצבאי מעל כתפי החייל הנעדר, באופן שמבסס כוונה שלא לחזור לצבא, ומצדיק, כנגזרת מכך, טיפול משפטי קשה יותר, וענישה מחמירה יותר.

על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקות מהצבא, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

• לסעיף האישום בו מורשע חייל הנעדר משירות צבאי יש השלכות בשני מישורים עיקריים; בשאלת הכתמתו בהרשעה פלילית במרשם הפלילי ובשאלת העונש שיושת עליו.
• בענין זה ראו כאן: על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקה, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות.

על זכות השימוע במערכת הצבאית, בטרם הגשת כתב אישום לבית דין צבאי

• סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו זכות השימוע לחשוד בעבירה מסוג פשע, אינו חל באופן פורמאלי במערכת המשפט הצבאית.
• עם זאת, הסעיף אומץ בהנחיות התביעה הצבאית הראשית, הקובעות כי יש ליידע חשוד בעבירת פשע על כוונת התביעה להגיש נגדו כתב אישום, ולאפשר לו להביא את טיעוניו בנושא, תוך 21 ימים מהיום שבו ניתנה לו ההודעה על כך.
• לפרטים נוספים אודות הליך השימוע הפלילי בצבא ראו בעמוד – שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית.

במסגרת הליך השימוע, שוכנעה פרקליטות עריקים על ידי עורך דין צבאי גיא פלנטר להסתפק באישום הפחות חמור של העדר מן השירות שלא ברשות, במקום עריקות מהצבא

• פרקליטות עריקים ונפקדים אמונה מטעם הפרקליטות הצבאית על אכיפת המשפט הצבאי ביחס לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ומשתמטים, המבצעים עבירות של העדר מן השירות שלא ברשות או שלעריקה.
• משגיבשה פרקליטות עריקים ונפקדים עמדה (בשים לב לתקופת ההיעדרות הממושכת של שנים, חומר הראיות ומדיניות הפרקליטות במקרים דומים), להגיש כנגד החיילת כתב אישום המייחס לה את העבירה היותר חמורה של עריקה, ביקש משרדנו לערוך לחיילת שימוע, בטרם יוגש כתב האישום לבית הדין הצבאי.
• לנוכח טעוני ההגנה שהוצגו בשימוע, הנוגעים הן לקשיים הראייתיים בהוכחת עבירה של עריקה והן למורכבות נסיבותיה האישיות והמשפחתיות של החיילת, קיבל פרקליט עריקים בהגינותו את בקשתנו, וכתב האישום אשר הוגש בסופו של יום לבית הדין הצבאי ייחס לחיילת את העבירה הפחות חמורה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

גיבוש הסדר טעון על ידי עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית, המסיים את הפרשה בענישה מקלה

• שורה של שיקולים נכבדים היו אמורים להוביל לענישה מחמירה במקרה זה:
  • היעדרות מן השירות ארוכה, של כ- 4.5 שנים.
  • מדובר בהיעדרות מן השירות רביעית של החיילת.
  • בעברה הרשעה בבית דין צבאי בעבירה זהה, של העדר מן השירות שלא ברשות, ובמסגרת ההליך הקודם כבר ריצתה בעבר מאסר של ממש בגין עריקות.
  • העובדה כי תלוי ועומד כנגד החיילת מאסר מותנה בן 60 ימים, שהינו בר הפעלה. זאת, במנותק מהעונש שביקשו גורמי התביעה הצבאית להטיל על החיילת בגין ההיעדרות הממושכת הנוכחית.
• למרות אותם שיקולים, גיבש משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר הסדר טיעון עם הפרקליטות הצבאית על פיו:
  • יוטלו על החיילת 40 ימי מאסר לריצוי בפועל.
  • באשר לעונש המאסר המותנה של 60 ימים, הוסכם כי 20 ימים ירוצו במצטבר וכי 40 ימים ירוצו בחופף כך שבסופו של יום תרצה החיילת 60 ימי מאסר בפועל, לצד עונש מאסר מותנה.

גזר הדין של בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה – אימוץ הסדר הטעון והטלת ענישה מקלה

• בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט זרוע היבשה (מז”י) החליט כב’ השופט אל”ם אהרון פנחס, נשיא בית הדין, לכבד את הסדר הטעון בקובעו כדלקמן:

“הצדדים הציגו בפני בית הדין עתירה לעניין העונש אשר הינה מקלה ביחס לענישה המקובלת בנוגע להיעדרויות כה ממושכות. לצד זאת, הוסברה עתירתם המשותפת של הצדדים, הן בשיקולים ראייתיים ובטענות במישור זה עליהן ויתרה ההגנה, והן בנסיבותיה האישיות-משפחתיות הסבוכות עד מאד של הנאשמת… בכלל נסיבות חריגות אלו מצאתי לכבד את עתירתם המשותפת של הצדדים…”.

• בכך תמה הפרשה כאשר באשר לשאלת המשך שירותה בצה”ל, המליצה ועדת התאמה לשירות לפטור את החיילת משירות צבאי.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד החיילת לבית הדין הצבאי ובגזר הדין שניתן בעניינה על ידי נשיא בית הדין הצבאי, כבוד השופט אל”ם אהרון פנחס. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו פרטיה המזהים של החיילת.
• טיפלו בפרשה זו מטעם משרדנו עורכי הדין הצבאיים סרן (מיל’) גיא פלנטר יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה וסרן (מיל’) רעות רחמן מתוק, יוצאת הפרקליטות הצבאית, לשעבר תובעת בכירה בפרקליטות לתפקידים מיוחדים.

תיק צבאי בפני בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוט מפקדת זרוע היבשה, בפני כב’ נשיא בית הדין, אל”ם אהרון פנחס.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי.

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים:
  • ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.
  • סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי.
  • עבירות פליליות וצבאיות נפוצות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.
  • דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ולאנשי קבע במשפטים צבאיים בפני בתי דין צבאיים.

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי.

• • מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית.
  • תחולת חוק השיפוט הצבאי.
  • חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
  • ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי.
  • התביעה הצבאית.
  • עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות.
    • עבירות צבאיות.
    • עבירות שאינן צבאיות.
  • חיילים, קצינים, אנשי קבע ואנשי מילואים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי בחקירת מצ”ח וייצוג משפטי בבית הדין הצבאי.
  • בית דין צבאי – יצוג משפטי.
  • בית הדין צבאי לערעורים – יצוג משפטי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעריקות, היעדרות מן השירות שלא ברשות והשתמטות משירות צבאי.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | דיני צבא | בית דין צבאי | עריקות משירות צבאי | עריקה | העדר מהשירות שלא ברשות

הפוסט עריקות מהצבא | העדר מן השירות שלא ברשות למשך 4.5 שנים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (4)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

פרשת תא”ל בוכריס; מקרה להמחשה לייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין – הקצינה המתלוננת

תמונה מראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר אודות פרשת תא”ל בוכריס, לצידו עורכת דין רעות רחמן אשר ייצגה ביחד עימו את הקצינה.

פרשת תא”ל בוכריס – ייצוג משפטי של נפגעת עבירה

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לנפגעי עבירה. לפרטים נוספים ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ, ייצוג משפטי | עורך דין פלילי.
• למשרדנו ניסיון מוכח בהענקת ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין. בהקשר זה ראו: נפגעי עבירות מין ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי. 
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה לייצוג משפטי שהענקנו לנפגעת עבירת מין, הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל בוכריס. 

תמצית הפרשה

• בתקופת שירותו כמפקד חטיבת גולני, חיילת ששירתה תחת פיקודו של תא”ל בוכריס הגישה כנגדו תלונה למצ”ח שהובילה לפתיחת חקירה במצ”ח, בחשד לעבירות מין, לרבות אינוס. 
• תחילה הכחיש תא”ל בוכריס את כל המיוחס לו.
• בהמשך, הגישה הפרקליטות הצבאית כנגד תא”ל בוכריס כתב אישום חמור שכלל עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה וכן התנהגות שאינה הולמת, והכל ביחס לחיילת ולקצינה ששירתו תחת פיקודו.
• משרדנו העניק לקצינה ייעוץ וייצוג משפטי לאורך כל הפרשה.
• תא”ל בוכריס שהיה נתון בהשעיה, פרש מצה”ל תוך הצהרה שינהל מערכה להוכיח את חפותו כאזרח אלא שבהמשך, בדצמבר 2016, חתם על הסדר טעון במסגרתו הורשע על פי הודאתו בעבירות של בעילה אסורה בהסכמה והתנהגות שאינה הולמת.
• בעילה אסורה בהסכמה הינה עבירת מין לכל דבר. סעיף 346(ב) לחוק העונשין קובע:

“הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• התנהגות שאינה הולמת הינה עבירה צבאית לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי שדינה המקסימלי שנת מאסר. 
• תא”ל בוכריס נדון על ידי בית הדין הצבאי להורדה בדרגה אחת ו- 9 חודשי מאסר על תנאי.
• פרשה זו זכתה לסיקור תקשורתי נרחב ובעמוד זה ניתן לצפות בחלק מהראיונות שנערכו עם עורך דין צבאי גיא פלנטר בנוגע לפרשה. 
• לצפייה בסרטון לחצו על סמל ה- play במרכז החלון.

משפט פלילי – עורך דין פלילי | משפט צבאי – עורך דין צבאי | פרשת תא”ל בוכריס – ייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין

נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי | עורך דין פלילי | נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי | בית דין צבאי | הטרדה מינית בצבא | עבירות מין בצבא | עבירות מין 

הפוסט פרשת תא”ל בוכריס; ייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין – הקצינה המתלוננת.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר