ארכיון התחזות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת 4.8 (127)

גיא פלנטר — Thu, 02 Mar 2023 11:57:57 +0000

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין.

דין משמעתי נגד סטודנטים | הליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להליכי דין משמעתי נגד סטודנטים ועבירות משמעת.
אנו מכינים את הסטודנטים לבירור משמעתי, ומייצגים אותם בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת, ועדת משמעת או בית דין למשמעת במוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות להשכלה גבוה ברחבי הארץ.

הזכות לייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך דין משמעתי נגד סטודנטים

בתנאים שיוצגו להלן, רשאים סטודנטים להיות מיוצגים על ידי עורך דין בהליכים משמעתיים הננקטים כנגדם, ולא מעט מנצלים זכות זו; עורך דין מטעמם מייצג אותם במגעים עם הקובל ובהליך המשמעתי בפני הממונה על המשמעת או בפני בית הדין למשמעת.
עוד בשנת 2008 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה (כב’ השופט עודד גרשון) כי סטודנט המועמד לדין בהליך משמעתי בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין:

“…תוצאותיו של הליך משמעתי בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה עלולות להיות חמורות ומרחיקות לכת. זאת, משום שעתידו האקדמי, וכתוצאה מכך גם עתידו התעסוקתי של הסטודנט, מונח על הכף.

כדי לעמוד על התוצאות מרחיקות הלכת העלולות להיגרם מההליך המשמעתי באוניברסיטה די אם נציין מקצת העונשים המנויים [בתקנון המשמעת של האוניברסיטה]: הרחקת התלמיד מהאוניברסיטה לצמיתות, לרבות איסור כניסת התלמיד לתחומי קריית האוניברסיטה; ביטול שנת הלימודים השוטפת או חלקה. ביטול בדיעבד של שנת לימודים או חלקה…מניעת הרשמה או מניעת חידוש לימודים ועוד. אך מובן, על כן, מדוע ייצוג סטודנט על ידי עורך דין בהליכים המשמעתיים המתנהלים באוניברסיטה הינו כה חשוב וחיוני. זאת ועוד, מעבר להיות הזכות להיות מיוצג על ידי סניגור זכות יסוד כאמור לעיל, יש חשיבות אופרטיבית לזכות זו בכל הנוגע לחשיפת האמת בניהול הליך משפטי או משמעתי”.

בית המשפט המחוזי אף הורה לאוניברסיטת חיפה לתקן את תקנון המשמעת שלה, כך שייקבע בו כי סטודנט העומד לדין משמעתי יוכל להיות מיוצג בהליך המשמעתי על-ידי עורך דין חיצוני, מבלי להגביל את זכות הייצוג למקרים מסוימים בלבד. לפסק הדין: ת”א (מחוזי חיפה) 576/06, לירן בן הרוש ואח’ נ’ אוניברסיטת חיפה, תק-מח 2008(2), 12738.
אוניברסיטת חיפה לא השלימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי ושאלת זכותם של תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים הננקטים נגדם הועמדה להכרעתו של בית המשפט העליון. בתמצית, פסק בית המשפט העליון (בדעת רוב) כדלקמן:
- בוטלה קביעתו של בית המשפט המחוזי, שחייבה את אוניברסיטת חיפה לאפשר ייצוג גורף על ידי עורכי דין חיצוניים.
- נפסק כי ייצוג של סטודנט בהליך משמעתי על ידי עורך דין יתאפשר באחד המקרים הבאים:
  - קיימת מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו;
  - מדובר בסטודנט אשר עומד בפני חשש לתוצאות חמורות.
  - בכל מקרה בו הקטגור בהליך המשמעתי (הקובל או התובע) הינו עורך דין.
  - לפי שיקול דעתה של ועדת המשמעת להתיר ייצוג של הסטודנט, אם לבקשת הסטודנט ואם לפי התרשמותה כראות עיניה;
זו אם כן ההלכה הפסוקה כיום בעניין, וכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה מחויבים לנהוג על פיה. בעקבות פסק דין זה, מרבית מוסדות הלימוד להשכלה גבוה אף עיגנו בתקנון המשמעת שלהם את זכותם של תלמידיהם להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים.
לעיון בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר הכריע בשאלת זכותם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים ראו: ע”א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ’ לירן בן הרוש.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד סטודנטים במוסדות לימוד להשכלה גבוהה

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת לגבי עתידו של הסטודנט; בכוחם לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד.
יתרה מכך, לא אחת, למעשה מסוים יש גם היבטים משמעתיים וגם היבטים פליליים, ולפיכך עשוי הסטודנט להיות חשוף גם להליך פלילי בגין החשדות המיוחסות לו.
הליכים משמעתיים שהתנהלו כנגד סטודנט בנוגע לעבירות משמעתיות, אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים כנגדו, וההפך הוא גם נכון; ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים הליך משמעתי.
כאשר מדובר במקצועות טעוני רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון וכדומה), הרשעה בדין משמעתי במסגרת מוסד להשכלה גבוהה עלולה להוות חסם להשתלבות במקצוע. כך למשל, ועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין עלולה לפסול תחילת התמחות בשל הרשעה משמעתית במסגרת הלימודים האקדמאיים.
בשל ההשלכות הפוגעניות הנובעות מדין משמעתי נגד סטודנטים, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, ובטרם מסירת כל גרסה, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים, או למזער ככול הניתן את הנזקים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת והסטודנט חשוף לעונשי הרחקה ופגיעה בשמו הטוב.

הליכים משמעתיים הננקטים כנגד סטודנטים בגין עבירות משמעת במוסדות להשכלה גבוהה

לכל מוסד להשכלה גבוהה בישראל תקנון משמעת, המסדיר את הדין המשמעתי החל לגבי התלמידים באותו מוסד.
תקנון המשמעת כולל התייחסות לנושאים הבאים:
- כללי משמעת של המוסד;
- מה נופל בגדר עבירת משמעת או עבירת אתיקה מקצועית, למשל: התנהגות שאיננה הולמת תלמיד, הפרעה, הונאה בבחינה, הונאה בעבודת בית, בעבודה סמינריונית, או בכל עבודה אחרת המוטלת על תלמיד, מעשה תרמית אחר או מצג שווא שנעשה לקבלת זכויות או בקשר ללימודים, אי ציות להוראות, עשיית מעשה שיש בו משום מרמה, הונאה או זיוף, פגיעה ברכוש ובכלל זה גניבת רכוש, הפרת הוראות ונהלי המוסד, התנהגות הנוגדת את החוק וכן התנהגות שיש עמה קלון, התנהגות פרועה, שימוש ברכוש לצרכים פרטיים ללא אישור ועוד.
- אופן בירור תלונות המייחסות לסטודנטים עבירות משמעת.
- אופן ניהול הליכים משמעתיים כנגד סטודנטים וסדרי הדין בפני הממונה על המשמעת ועדת משמעת או בית דין למשמעת;
- העונשים שניתן לגזור במסגרת השיפוט המשמעתי על תלמיד שנמצא אשם בעבירת משמעת כגון: אזהרה, נזיפה, עונש על תנאי, מניעת כניסה ושימוש במתקני מוסד הלימוד, פסילת בחינה או עבודה, אישור השתתפות או ביטול קורסים, איסור להיבחן, עיכוב מתן מסמכים או תעודות, ביטול מסמך, תעודה או תואר, קנס כספי, פיצוי, חיוב התלמיד לעשות שירות למוסד הלימוד, ביטול שנת לימודים, הרחקה לתקופה מוגדרת ואף הרחקה לצמיתות ומניעת הרשמה בעתיד.
- הליכי ערעור על החלטות שונות.
- הוראות בדבר פרסום החלטות משמעתיות.
נקודת המוצא היא אם כן תקנון המשמעת, ובמידה וסטודנט חשוד או מואשם בעבירת משמעת, אנו ממליצים, דבר ראשון, לעיין בתקנון המשמעת של המוסד הרלוונטי.
ניתן לעיין בתקנון המשמעת של חלק ממוסדות הלימוד כאן:

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לדין משמעתי נגד סטודנטים

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשדרנו ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לנאשמים ולנילונים בכל הערכאות המשפטיות העוסקות בדין משמעתי ברחבי הארץ, החל מעובדי מדינה – בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, דרך עורכי דין – בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, רופאים – בהליכים משמעתיים במשרד הבריאות ועוד. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
במסגרת העיסוק בדין המשמעתי, מעניק משרדנו ייעוץ משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לעבירות משמעת, מכין אותם לבירור משמעתי, ומייצג אותם בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת, ועדת משמעת או בית דין למשמעת במוסדות לימוד להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.

ביקורת אודות טיב הייצוג המשפטי שהענקנו לסטודנט בהליך משמעתי

אנו מביאים כאן ביקורת שכתבה אימו של סטונדט למשפטים אשר ייצגנו בהליך משמעתי.

ביקורת שכתבה אימו של סטודנט למשפטים אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בנה בהליך משמעתי.

ביקורות נוספות אודתנו ראו בעמודים:
- חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- ביקורות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

ראיון שנערך עם עורך דין גיא פלנטר בנוגע להליך דין משמעתי נגד סטודנטים

בן כספית מראיין את עו”ד גיא פלנטר בתכנית “עושים סדר” בנושא קניית עבודות אקדמאיות על ידי סטודנטים והעמדתם לדין משמעתי;

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות לימוד אקדמאים ברחבי הארץ

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות להשכלה גבוהה וכן בהליכים פליליים.

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין משמעתי

דין משמעתי נגד סטודנטים | יצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או בפני וועדת משמעת וכן בהליכי ערעור על פסקי דין משמעתיים | הליך משמעתי – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת 4.8 (127) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (10)

גיא פלנטר — Sun, 27 Mar 2022 08:16:17 +0000

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעת חייל בבית דין צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובמקרים המתאימים אנו פועלים לסיום המשפט הצבאי בדרך של רישום פלילי מופחת.
בעמוד זה אנו עומדים על מהותו של רישום פלילי מופחת, התנאים להשגתו ועל תפקידו של עורך הדין הצבאי בהקשר זה.
בסוף עמוד זה כללנו מספר דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת.

מדוע קיים רישום פלילי מופחת?

חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע בין היתר, כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע – הוא מאגר המרשם הפלילי, אשר יכלול מידע אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצעו עבירה פלילית ועוד.
מאגר נוסף שמנהלת המשטרה על פי החוק הוא מאגר מידע משטרתי אודות רישומיה הפנימיים של המשטרה הכולל תיקים פתוחים ותיקים סגורים.
ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תתועד במרשם הפלילי במשך 17 שנים (7 שנות תקופת התיישנות + 10 שנות תקופת מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לרישום הפלילי השלכות קשות – עצם ההרשעה בדין פוגעת בשמו הטוב של האדם, בדימויו העצמי, בעיסוקו או ביכולתו לעבוד במקצוע טעון רישוי, ביכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו וכן בקשריו המשפחתיים והחברתיים. ההרשעה בפלילים מונעת ממנו מלהיבחר לתפקידים מסוימים או אפילו לקבל ויזה לארה”ב. בכוחה של הרשעה פלילית לערער אם כן את כל סדרי חייו של אזרח.
עוד על השלכותיו הפוגעניות של רישום פלילי ניתן לקרוא בהרחבה בקישור:
עד שנת 2012 הרשעה של חייל בבית דין צבאי (למעט מספר מצומצם של עבירות שהוחרגו מכך) היתה גוררת רישום במרשם הפלילי בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
כך נוצר מצב מורכב, בו חייל, אשר נמצא בראשית חייו הבוגרים במסגרת האזרחית, נאלץ לשאת על מצחו לאחר תום שירותו הצבאי את קלון ההרשעה בפלילים למשך 17 שנים, לא פעם בעבירות שהינן “צבאיות” באופן מובהק, כגון היעדר מן השירות.
הוסף על כך שבניגוד להליך פלילי רגיל, במסגרת הליך פלילי בפני בית דין צבאי לא ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה (כלומר בקביעה, כי החייל אמנם ביצע עבירה פלילית אולם לא יורשע בגינה של עבירה זו על מנת שלא לפגוע בעתידו).
הקושי התעצם עוד יותר – בתחום עבירות הסמים. כידוע, מדיניות צה”ל ביחס לשימוש בסמים מסוכנים מחמירה יותר מזו שבאזרחות, ועל כן באותה עת גם שימוש חד פעמי בסם מסוכן היה מוביל לכתב אישום, הרשעה בפלילים ותיוג במרשם הפלילי למשך 17 שנים. זאת, בעוד אזרח שנחשד לראשונה בשימוש או החזקה חד פעמית של סם “קל” – התיק נגדו נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
מצב דברים זה תוצאות בלתי סבירות וכך למשל, העמיד משתמט מגיוס לצבא בעמדה טובה יותר מאשר חייל המשרת שירות צבאי משמעותי; בעוד תיק הסמים כנגד המשתמט היה נסגר, החייל היה מוכתם בפלילים למשך 17 שנים, אך בשל מילוי חובתו לשרת בצבא.
נוכח כל האמור, הלכה וגברה ביקורת מצד גורמים שונים ביחס להכתמתם של חיילים ברישום פלילי למשך תקופה ממושכת תוך פגיעה בעתידם.
ביקורת זו הובילה לאחד משינויי החקיקה המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי ביחס לאוכלוסיית החיילים – רישום פלילי מופחת לחיילים.
בשנת 2012 תוקן חוק השיפוט הצבאי התשט”ו -1955, ונוסף הסדר חדש בסעיף 404א אשר קובע כי חלף האמור בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים יחול הסדר ייחודי ביחס להרשעות חיילים בבתי דין צבאיים.

מהו רישום פלילי מופחת?

חייל הזוכה לרישום פלילי מופחת, תקופת המחיקה של הרשעה פלילית בבית דין צבאי תימשך על פני חמש שנים בלבד, ללא תקופת התיישנות. כלומר, במקום תקופה בת 17 שנים בה ירחף הרישום הפלילי מעל לראשו של החייל – יימחק הרישום הפלילי תוך חמש שנים בלבד מעת מתן פסק הדין.
כאן יש לדעת כי היקף הגורמים החשופים לרישום פלילי בתקופת התיישנות נרחב יותר מהיקף הגורמים החשופים לרישום הפלילי בתקיפת המחיקה.
לפיכך, התיקון לחוק אף צמצם את רשימת הגופים החשופה לרישום הפלילי המופחת במשך אותן 5 שנים.
בכך, פוטנציאל הפגיעה בעתידו של החייל בשל הרשעתו – הופחת באופן ניכר.

מה התנאים להשגת רישום פלילי מופחת?

לא כל חייל זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר יחול רק במקרים הבאים;
תנאי סף לסיום הליך פלילי בבית דין צבאי ברישום פלילי מופחת הינו שאין לחייל עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה, וכן – שמדובר בהרשעה בעבירה מסוג עוון (עבירה שעונשה המקסימלי עד 3 שנות מאסר) והוטל בגינה אחד העונשים הבאים:
- עונש שאינו כולל מאסר בפועל.
- עונש שאינו עולה על חודשיים מאסר בפועל.
- עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
- עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל שחלקו ירוצה בדרך של עבודות צבאיות – כאשר תקופת המאסר בפועל אינה עולה על חודשיים.
בכל הנוגע לעבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות, נקבע הסדר שונה:
- אם הוטל עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – יחול רישום מופחת אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול.
- אם הוטל בגינה עונש בין שלושה לשישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול רישום מופחת אלא אם הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו כי היא תחול.
- אם הוטל עונש מעל שישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול הרישום המופחת.
כאמור, אם לחייל שהורשע בדין יש עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה – לא יחול ההסדר בדבר רישום פלילי מופחת.

עבירות שהרשעה בהן לא תגרור רישום פלילי כלשהו

עוד חשוב לדעת – כי בתוספת השנייה לחוק השיפוט הצבאי נקבעו מספר עבירות שהרשעה בהן לא תהווה פרט רישום כלל – כלומר הרשעה בהן בבית הדין הצבאי לא תגרור רישום פלילי כלשהו (מלא או מופחת).
בין יתר העבירות המנויות בתוספת השנייה ניתן למצוא עבירות שהינן צבאיות באופן מובהק במהותן כגון:
- נטישת משמרת – סעיף 58 לחוק השיפוט הצבאי.
- איום ועלבונות כלפי מפקד – סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנגדות לפעולה חוקית – סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי.
- חריגה מסמכות – סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי.
- אי שמירתו של רכוש צבאי – סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
- נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין – סעיף 82 חוק השיפוט הצבאי.
- רשלנות לגבי תעודות – סעיף 106 לחוק השיפוט הצבאי.
- סירוב לקיים פקודה – סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי.
- התרשלות – סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי.
- סירוב להיבדק לשם גילוי סמים מסוכנים – סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות פרועה – סעיף 128 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות מבישה – סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות שאינה הולמת – סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
- התחזות – סעיף 131 לחוק השיפוט הצבאי.
- פגיעה במשמעת – סעיף 132 לחוק השיפוט הצבאי.

האם לרישום פלילי מופחת יש תחולה רטרואקטיבית?

בשים לב להשלכותיו הקשות של הרישום הפלילי על חייהם של חיילים אשר השתחררו מהצבא – ונאלצו במשך שנים לחיות עם תיוגם כעבריינים במרשם הפלילי, נקבע במסגרת התיקון לחוק כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי.
כלומר, חייל שהורשע במהלך 17 השנים האחרונות בעבירה מסוג עוון והוטל עליו אחד מהעונשים שפורטו לעיל, יהיה זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר אמור להתעדכן באופן אוטומטי במערכות המשטרתיות.
במקרים בהם ההרשעה מבית הדין הצבאי אינה ההרשעה היחידה של האדם – יש צורך בפנייה יזומה לגורמים הרלוונטיים בהגשת בקשה למעמד של רישום פלילי מופחת אשר מופנית לשר הביטחון.

חשיבות קבלת ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי

תפקידו הקריטי של עורך דין צבאי בייצוג החייל בהליך הפלילי בבית הדין הצבאי

רישום פלילי מופחת הינו ללא ספק הטבה חשובה שהמחוקק העניק לחיילים, על מנת למזער את פגיעת ההרשעה הפלילית בעתידם.
יחד עם זאת, גם בהקשר זה, “הכל יחסי”; עדיין מדובר בהרשעה פלילית לכל דבר, הרשעה המכתימה את שמו של החייל למשך תקופה לא קצרה (5 שנים), תקופה קריטית בגיבוש עתידו המקצועי.
עוד יש לזכור כי רישום פלילי מופחת מותנה בהודאה של החייל בעבירה או בעבירות פליליות, וכן בענישה.
בטרם מסירת הודאה כזו, חובה להתייעץ עם עורך דין צבאי. לטיב הייצוג המשפטי שיקבל החייל מעורך דינו הצבאי השפעה קריטית הן על שאלת הרישום הפלילי והן על שאלת העונש שיגזר על החייל.
תחילה יקבל הסנגור הצבאי מהתביעה הצבאית את מלוא חומר החקירה, ינתח את חומר החקירה ויבדוק האם יש בכלל סיכוי סביר להרשעה. אם אין סיכוי סביר להרשעה – כלל לא מדובר בהטבה, ואין שום סיבה להסכים להרשעה פלילית שתימחק “רק” כעבור 5 שנים.
במקרים המתאימים, לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו ואף איסוף ראיות הגנה, יפעל עורך הדין הצבאי לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה שבדין (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, סגירה תיק בהסדר מותנה). מובן שסגירת התיק, ללא רישום פלילי כלשהו, עדיפה תמיד על רישום פלילי מופחת.
אפילו הוגש כתב אישום, בנסיבות מתאימות ניתן לבטלו וגם לשם יכוון הסניגור הצבאי את חציו.
ככלל, פתוח בפני תובע צבאי לבחור איזה עבירה (או עבירות) ייחס לחייל בכתב האישום שיוגש לבית הדין הצבאי:
- עבירות הגוררות רישום פלילי;
- עבירות הגוררות רישום פלילי מופחת;
- עבירות שלא גוררות שום רישום פלילי;
מעבר לרישום הפלילי, יש לדעת, כי יש קשר ישיר בין העבירות בהן הודה החייל, לעונש שייגזר עליו בבית הדין הצבאי. מטבע הדברים, ככל שהודה החייל בעבירות חמורות יותר – כך העונש שיגזר עליו יהיה חמור יותר.
מתפקידו של עורך הדין הצבאי שמייצג את החייל למזער ככל הניתן את נזקיו של מרשו;
- באם לא ניתן למנוע את הגשתו של כתב האישום או לגרום לביטולו, ועדיין קיים סיכוי סביר להרשעה, יחתור הסניגור הצבאי להגיע להסדר טעון עם התביעה הצבאית במסגרתו יתוקן כתב האישום לעבירות שלא גוררות שום רישום פלילי.
- כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו ולפיכך, לעיתים, כאשר הוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירות הגוררות רישום פלילי, יתמקד המאבק המשפטי בנסיון לשכנע את התביעה הצבאית (במסגרת מו”מ להסדר טעון) או את בית הדין הצבאי (במסגרת הליך שמיעת הראיות) להסתפק בהרשעה בעבירות הגוררות רישום פלילי מופחת.
כך או כך, עורך דין צבאי מנוסה ישקף לחייל את הסיכונים והסיכויים שבכל מהלך משפטי כזה או אחר, באופן שהחלטותיו של החייל יתקבלו על בסיס ייעוץ משפטי רציני מגורם מקצועי, האמון על האינטרסים של החייל.

מחיקת רישום פלילי – תפקידו של עורך דין צבאי

ראינו שהמחוקק קבע, כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי, והמרשם הפלילי אמור להתעדכן באופן אוטומטי.
אלא, שעל אף שהתחולה הרטרואקטיבית צריכה לחול באופן אוטומטי – הניסיון מלמד שגלגלי הצדק טוחנים לאט, ולעיתים – לא טוחנים בכלל; במקרים רבים, הרשעה פלילית מבית דין צבאי שהיתה אמורה להימחק רטרואקטיבית – לא נמחקה כלל מהמרשם הפלילי.
במצב דברים זה, על עורך דין צבאי להגיש מטעם החייל בקשה מפורטת למחיקת הרישום הפלילי, במסגרתה יפרט מדוע המקרה עומד באמות המידה לרישום פלילי מופחת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת על הרשעה בבית הדין הצבאי.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במקרים להמחשה שטופלו על ידי משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

עו”ד צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נסיון לקבל במרמה ציון – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: התחזות, זיוף – סגירה בהסדר מותנה 5 (6)

גיא פלנטר — Sun, 29 Mar 2020 05:02:33 +0000

נסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית – אישור פרקליטות מחוז חיפה בדבר סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה.

ניסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית אמי”ר באמצעות התחזות, זיוף וקשירת קשר – הסתיים ללא כתב אישום בדרך של סגירת תיק בהסדר מותנה.

סגירת תיק בהסדר מותנה | נתקבלה בקשה לסגירת תיק בהסדר מותנה בנוגע לעבירות של קשירת קשר, התחזות, זיוף, שימוש במסמך מזויף ונסיון לקבל דבר במרמה, והכל בנוגע לנסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית אמי”ר.
במקרה זה ייצג משרדנו אישה המועסקת בתפקיד ניהולי בבנק, שנחשדה בכך שבמסגרת קשר שקשרה עם אישה אחרת, נבחנה האחרת במקומה בבחינת אמי”ר, בחינת מיון באנגלית, והשיגה עבורה במרמה ציון גבוה המזכה בפטור מלימודי אנגלית במוסד אקדמי. למרות קיומן של ראיות מספיקות להעמדה לדין, קיבלה הפרקליטות את בקשת משרדנו וסגרה את התיק כנגד עובדת הבנק ב”הסדר מותנה”.

נסיבות המקרה – נסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית.

הלקוחה במקרה זה היא אישה בשנות הארבעים לחייה, אם לארבעה ילדים, ללא עבר פלילי, המועסקת בתפקיד ניהולי בכיר בבנק. במקביל לעבודתה בבנק, למדה הלקוחה לתואר אקדמי באחד ממוסדות הלימוד האקדמיים בארץ.
כנגד הלקוחה הוגשה תלונה במשטרה, ע”י הגב’ יעל יונה, רכזת מהימנות הערכה וקב”טית במרכז ארצי לבחינות והערכה. התלונה נגעה לבחינת מיון באנגלית אמי”ר שנערכה שנתיים קודם לכן, לגביה התעורר חשד כי אישה אחרת נבחנה במקום הלקוחה בבחינה, לאחר שהציגה את עצמה בכזב כלקוחה, וקיבלה ציון גבוה משמעותית מציונה של הלקוחה בבחינה קודמת בה נבחנה.
תלונתה של הגב’ יעל יונה מהמרכז הארצי לבחינות והערכה נשענה על שלושה אדנים עיקריים:
- האחד – פער ציונים ניכר בין הבחינה שבמחלוקת, בה נתקבל ציון המזכה בפטור מלימודי אנגלית, לבין הציונים שנתקבלו בכל בחינות המיון האחרות בהן נבחנה הלקוחה, שהעידו על רמה בסיסית ביותר.
- השני – חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד, מר אמנון בצלאלי, שבדק את כתב היד בדף התשובות של הבחינה שבמחלוקת ודוגמאות כתבי יד של הלקוחה ברשימות הנבחנים בבחינות אחרות בהן נבחנה, וקבע כי לא נמצאה זהות בין כתבי היד.
- השלישי – סירובה של הלקוחה לבקשת המרכז הארצי לגשת לבחינה חוזרת, לאחר גילוי פער הציונים שעורר חשד.
בעקבות תלונתה של הגב’ יעל יונה פתחה המשטרה בחקירה פלילית. במסגרת חקירה במשטרה, בין היתר, הועמדו דוגמאות כתב היד לעיון וחוות דעת מומחה מז”פ, שקבע גם הוא כי כתב היד בדף התשובות בבחינה שבמחלוקת אינו תואם את דוגמאות כתב היד של הלקוחה.
כמו כן, במסגרת החקירה ביקשה המשטרה מבית המשפט צו לקבלת נתוני תקשורת של הלקוחה ומשניתן הצו לבקשתה, קיבלה מחברת הסלולר בה מנויה הלקוחה נתוני איכון הטלפון הנייד של הלקוחה במועד הבחינה שבמחלוקת. נתוני התקשורת שהתקבלו הצביעו על כך שבשעת בחינת אמי”ר נושא התלונה, שהתקיימה בעיר חיפה, אוכן הטלפון הנייד של הלקוחה בכלל בעיר אחרת, וכן כי בזמן הבחינה ממש בוצעו שיחות מהנייד של הלקוחה.
בהמשך, זומנה הלקוחה לחקירה במשטרה ונחקרה באזהרה בחשד לעבירות של קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה, התחזות לאחר, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף. הלקוחה לא קיבלה יעוץ משפטי בטרם החקירה ובחקירתה לא הודתה בחשדות המיוחסים לה.

על העבירות בהן נחשדה הלקוחה בעקבות נסיון לקבל ציון במרמה – עבירות קשירת קשר, התחזות, מרמה וזיוף.

סעיף 499(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “קשר לפשע או לעוון”, קובע כדלקמן:

“499(א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –

(1) אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

(2) אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר”.

סעיף 415 לחוק העונשין קובע את עונשו של אדם המקבל דבר במרמה;

“415. המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

סעיפים 418 ו-420 לחוק העונשין קובעים את דינו של אדם המזייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, או מי עושה שימוש ביודעין במסמך מזויף:

“418. המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

420. המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

סעיף 441 לחוק העונשין, שכותרתו “התחזות כאדם אחר”, קובע ברישא כדלקמן:

“441. המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; …”.

להרחבה בנוגע לעבירות הנ”ל ראו:

מדיניות הענישה בתיקים פליליים במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות והערכה.

בשנים האחרונות הפכו העבירות הנוגעות לרמייה במבחני המיון באנגלית נפוצות יותר ויותר ובתי המשפט, כמו גם רשויות התביעה, רואים את המעשים בחומרה. כך למשל פסק בית המשפט בירושלים בתיק פלילי 14334-02-15, מדינת ישראל נ’ אחמד זעתרה:

“מדובר בעבירות הנושאות עמן כיעור רב, חותרות תחת סדרי חברה ושלטון תקינים, ופוגעות באינטרס הציבורי להגן על טוהר המידות ועל ניקיון הכפיים. עסקינן בעבירות קלות לביצוע וקשות לחשיפה ומכאן ההכרח להוקיען וכן להרתיע את היחיד ואת הרבים מפני ביצוען”.

ככלל, הענישה הנוהגת בתיקים כאלו נעה מעונש של שירות לתועלת הציבור ומאסר מותנה ועד למאסר בעבודות שירות, במקרים החמורים יותר. במקרים חריגים, הסתיימו פרשות מסוג זה באי הרשעה.
מכאן, שתלונת המרכז הארצי לבחינות והערכה והחקירה הפלילית שנפתחה בעקבותיה, העמידה את הלקוחה בסיכון של הרשעה בפלילים וענישה ממשית. אך לא זו בלבד, נוכח העסקתה במשרת אמון ניהולית בבנק, עמדה הלקוחה בפני סיכון שאם תורשע בפלילים, תאבד את מקום עבודתה וכפועל יוצא – את מקור הפרנסה היחיד של משפחתה.

הליך שימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

משנתסיימה החקירה הפלילית, הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת לרשות התובעת (במקרה זה – פרקליטות מחוז חיפה), על מנת לבחון הגשת כתב אישום כנגד החשודה בעבירות בגינן נחקרה.
עם הגעת התיק לפרקליטות, נשלח לחשודה מכתב “יידוע ושימוע” בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ובו הודעה לחשודה כי היא רשאית לפנות לפרקליטות בכתב בתוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“).
בשלב זה פנתה החשודה למשרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר על מנת שייצג אותה בהליך השימוע מול הפרקליטות.
בשלב הראשון, פנה משרדנו לפרקליטות מחוז חיפה בבקשה לעיין בחומר החקירה שנאסף בתיק לצורך השימוע. בהמשך, הודיעה הפרקליטות למשרדנו כי לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה שוקלת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד הלקוחה בגין עבירות של קבלת דבר במרמה, התחזות כאדם אחר, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף. לבקשת משרדנו, העמידה הפרקליטות את עיקרי חומר הראיות לעיון ההגנה.
מניתוח חומר החקירה שנאסף כנגד הלקוחה הוברר כי בידי הפרקליטות מסה קריטית של ראיות, שבכוחן להרשיעה בפלילים וכי לא ניתן לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקלאסיות (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
לפיכך, פנתה ההגנה למסלול של סגירת תיק בהסדר מותנה. אודות עילת הסגירה של תיקים פליליים בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
במסגרת הליך השימוע, פנו עורך הדין גיא פלנטר ועורכת הדין אירנה אינברג ממשרדו בבקשה מנומקת לתביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגד הלקוחה ולסגור את התיק בעניינה בהסדר מותנה.
להרחבה בנוגע להליך השימוע ראו: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

קבלת בקשת ההגנה להימנע מהגשת כתב אישום ולסיום הפרשה בסגירת התיק בהסדר מותנה.

פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) נעתרה לבקשת עורכי דין גיא פלנטר ואירנה אינברג במלואה; בתוך כך, הודיעה הפרקליטות כי למרות שסברה שיש די ראיות להעמיד את החשודה לדין, לאחר בחינת טענותינו במסגרת השימוע ובהתחשב בנסיבותיה האישיות של החשודה, תסכים הפרקליטות להימנע מהעמדתה לדין ולסגור את התיק על דרך של הסדר מותנה, בתנאים שייקבעו במסגרתו.
במסגרת ההסדר, הודתה הלקוחה במיוחס לה – נסיון לקבל במרמה ציון, ובעובדות המקימות את העבירות הפליליות הבאות:
- קשירת קשר לבצע עוון.
- התחזות לאדם אחר בכוונה להונות.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר.
- שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר.
- ניסיון לקבל דבר במרמה.
התנאי שנקבע במסגרת ההסדר הוא תשלום לאוצר המדינה ולאחר שהלקוחה מילאה את התנאי עליו הוסכם – נסגר תיק החקירה, בעילה של “סגירה בהסדר”.
באופן זה הסתיימה הפרשה על הצד המוצלח ביותר עבור הלקוחה; מבלי שהוגש נגדה כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי, ללא כתם של הרשעה בפלילים ותוך שנחסכה ממנה פגיעה אפשרית בעבודתה ופרנסתה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות על הסכמתה לסגירת התיק בהסדר מותנה (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
תיק זה טופל במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג.

לקריאה נוספת.

על נסיון לקבל במרמה ציון ועבירות מרמה והונאה בבחינות הנערכות ע”י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ראו: התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה, בבחינות הנערכות ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.
על הליך שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום ניתן לקרוא בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א. כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
לקבלת מידע מקיף על עילת הסגירה בהסדר מותנה ראו – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות לתיקים בהם פעל משרד עורכי הדין גיא פלנטר לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.
עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | שימוע פלילי | מכתב יידוע לחשוד | נסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית | עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות הונאה | התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי | קשירת קשר לביצוע עוון | התחזות | זיוף | שימוש במסמך מזויף | סגירת תיק פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט נסיון לקבל במרמה ציון – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: התחזות, זיוף – סגירה בהסדר מותנה 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר