ארכיון התחייבות להימנע מעבירה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 09:24:06 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי מילואים בנוגע לסגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה הצבאית בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה או הסדר הקפאה. סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי בפני בית דין צבאי.

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או בהסדר הקפאה והימנעות מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי – כללי

בשנת 2012 תוקן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב -1982, והמחוקק העשיר את ארגז הכלים של התביעה והפרקליטות בכלי אכיפתי נוסף – הוא ההסדר המותנה.
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לבין החשוד – לפיו החשוד יודה בביצוע העובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו ויתחייב לעמוד בתנאים אשר יוטלו עליו – ובתמורה, ייסגר נגדו התיק בעילה של “הסדר מותנה”.
על תכליותיו, מטרותיו והרציונל העומד בבסיסו של הסדר מותנה, כמו גם על התנאים להחלתו המשפט הפלילי האזרחי עמדנו בהרחבה בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בפתח שנת 2017, עודכנו הנחיות התביעה הצבאית הראשית בנושא זה, וברוח תיקון החקיקה בתחומי הסדר מותנה עוגנה “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“, המאפשרת לפרקליט צבאי או סגנו לנקוט בדרך של סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה אף במערכת השיפוט הצבאית.
כך, בנסיבות המתאימות, ניתן יהיה לסגור תיק פלילי:
- טרם הגשת כתב אישום – בהסדר מותנה;
- אם הוגש כבר כתב אישום – בדרך של סגירת התיק בהסדר הקפאה.
מדובר בשינוי מבורך, אשר צפוי להקל באופן ניכר עם חיילים המובאים לדין בבתי הדין הצבאיים, ולצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הקשות הנלוות לניהול הליך פלילי בבית דין צבאי, ובפרט כזה המסתיים ברישום פלילי.
מסלול של הסדר מותנה או הסדר הקפאה מתאים, בין היתר, למקרים בהם לחייל אין עבר פלילי קודם (לרבות מקרים שהסתיימו ב”אי הרשעה”, עיכוב הליכים או התחייבות להימנע מעבירה), לא נסגר נגדו תיק אחר בעילה של הסדר מותנה – והוא לא נמנה על אוכלוסיית משרתי הקבע או קצינים בשירות חובה.

באילו עבירות ניתן להחיל הסדר מותנה במשפט הצבאי?

לא בכל עבירה ניתן יהיה לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה, אלא במקרים המצויים ברף חומרה נמוך באופן יחסי, באופן שהאינטרס הציבורי והצבאי יוכל לספוג את סגירת התיק.
על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית מס’ 3.07, ניתן יהיה להציע לחייל לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה בעבירות הבאות שלהלן;

עבירות סמים לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

כאשר מדובר בסמים “קלים” בלבד (כלומר – קנאביס או קנבינואיד סינטטי המנוי בפקודת הסמים המסוכנים), ובעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות בלבד.
כאשר מדובר בעבירות של שימוש בסם מסוכן – כאשר לא מדובר ביותר מארבעה שימושים.
כאשר מדובר בעבירות של החזקה – כאשר הכמות אינה עולה על כמות לצריכה עצמית.
ניתן לסיים אישום בחשד לסירוב להיבדק לגילוי סמים בהסדר מותנה.

עבירות רכוש בצבא בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

אי שמירתו של רכוש צבאי לפי סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 8,000 ₪).
הוצאת רכוש מרשות הצבא לפי סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 3000 ₪).
גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 2000 ₪, וכל עוד לא מדובר בסמארטפון).
גניבת כרטיס חיוב לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי.
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין.

עבירות נוספות בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה בצבא (והכל בהתאם לסייגים שנקבעו בהנחיית התביעה הצבאית הראשית ביחס לכל אחת מעבירות אלו)

התחלות, לפי סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי.
השתמטות מפעולה מסוימת, לפי סעיף 102 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה של זיוף, לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין, התשל”ז-1977.
עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
ידיעות כוזבות לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי.

מה כולל הסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא?

במסגרת סגירת תיק בהסדר מותנה ניתן להטיל תנאים שונים, כאשר רק אם החייל עומד במלואם – נסגר התיק נגדו.
מובן, כי כל הפרה של אחד התנאים עלולה להוביל לפתיחת התיק מחדש – באמצעות הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי או “הפשרת” ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי.
כך, ניתן להטיל בין היתר את התנאים הבאים:
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך שנה (או פחות);
- התחייבות החייל שלא לבקש מגורם צבאי לפטרו משירות ביטחון.
- אי פיטורין משירות צבאי בעילה של התנהגות רעה וחמורה או מכל טעם אחר אשר נובע מהותית מחוסר מוטיבציה לשירות, לרבות במסגרת ועדת סמים.
- ככל שהחייל יבקש מגורם צבאי כלשהו לפטרו משירות, תהא זו הפרה של ההסדר.
- המשך שירות צבאי תקין;
- מתן דגימות שתן עיתיות (בעבירות סמים);
- תשלום פיצוי.
- הסכמת החייל לחלט חפץ הקשור לעבירה והאסור בהחזקה לפי כל דין או להשמידו.
- הסכמת החייל לשינוי שיבוצו בכפוף להחלטת גורמי כוח האדם המוסמכים בצה”ל ו/או להימנע מליצור קשר עם אדם אחר (כגון: מעורבים בביצוע העבירה או מתלונן).
עוד חשוב לדעת, כי אם מדובר בחייל שהינו עצור במסגרת החקירה – חתימה על הסדר מותנה תוביל לשחרורו ממעצרו.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא על ידי עורך דין צבאי

לעתים, תעדכן התביעה הצבאית את החייל בדבר האפשרות לסגירת התיק בהסדר מותנה – אך לא תמיד.
מדובר בסמכות שמצויה בשיקול דעת – ואינה סמכות חובה, ולכן יהיו מקרי ביניים, אשר לא ברור אם הם נכללים בקריטריונים הקבועים בהנחיית התביעה הצבאית הראשית; ועל כן, יהי צורך בפנייה יזומה מצד בא כוחו של החייל לפרקליטות הצבאית, במטרה לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק בהסדר מותנה.
הדברים הם בבחינת קל וחומר שעה שכבר הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי וכעת יש ליזום פניה לפרקליטות הצבאית ולנסות לשכנעה לסגור את התיק בהסדר הקפאה.
במסגרת ההסדר המותנה או ההסדר ההקפאה יש לבחון אילו תנאים מוטלים על החייל, על מנת לוודא כי לא מדובר בגזירה שהחייל לא יוכל לעמוד בה – ואז למעשה לא נעשה דבר, וההליכים המשפטיים יחודשו תוך זמן קצר בעניינו. משכך, יש חשיבות עצומה למשא ומתן שמתנהל על תנאי ההסדר המותנה אל מול גורמי הפרקליטות הצבאית.
מעבר לכך, צריך לזכור כי מדובר במקרים בהם לכאורה אין קושי בתשתית הראייתית, והחייל צפוי להודות בעובדות המבססות עבירה פלילית כנגדו – ולכן, עיקר המשא ומתן מתמקד בצורך לשכנע כי האינטרס הציבורי והאינטרס הצבאי יחדיו – יוכלו לספוג הימנעות מהגשת כתב אישום או הקפאת הליכים הפליליים בעניינו של החייל.
משכך, חשוב כי החייל יהיה מיוצג ומלווה על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר לעומק את מדיניות התביעה הצבאית הראשית, את הנחיותיה, את מדיניות הענישה ואת רזי המשפט הצבאי.

לקריאה נוספת בהקשר לסגירת תיק בהסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא

לעיון בהנחיות התביעה הצבאית הראשית בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה או סגירת תיק בהסדר הקפאה ראו: “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמא לנוסח הסדר מותנה עם נאשם – אשר מהווה נספח ב’ להנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.07 “הסדר מותנה עם נאשם”.
לעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה ראו – הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס 4.3042.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | הסדר מותנה | הסדר הקפאה | סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום

עורך דין צבאי

הפוסט סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בסופר ע”י אחות מוסמכת, חזרה מהודיה בגניבה, סיום ללא הרשעה פלילית 5 (8)

גיא פלנטר — Thu, 28 Apr 2022 08:40:50 +0000

גניבה בסופר ע”י אחות מוסמכת – חזרה מהודיה, סיום ללא הרשעה פלילית

בעמוד זה אנו מביאים מקרה הממחיש עד כמה טיב הייצוג המשפטי שמקבל נאשם קריטי לתוצאות משפטו הפלילי.
לאחר החלפת ייצוג משפטי – התיר בית משפט לנאשמת לחזור בה מהודיה, הוגש כתב אישום מתוקן תוך מחיקת האישום ממנו חזרה בה הנאשמת וההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה פלילית.

חזרה מהודיה, סיום ללא הרשעה פלילית: גניבה בסופר ע”י אחות מוסמכת;

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשמת והסדר הטעון המקורי – הודאה בשני מקרי גניבה בסופר.

מקרה זה עוסק בעניינה של אחות מוסמכת ומיילדת, אשת משפחה נורמטיבית, בשנות ה-50 לחייה, שנתפסה “על חם” כשהיא גונבת מוצרי מזון בשווי של 650 ₪ מאחת מרשתות הסופרים המוכרות בארץ, על ידי קב”ט הרשת.
במסגרת חקירתה במשטרה נטען כי ביצעה גניבה במקרה אחד נוסף לפחות, באמצעות דפוס פעולה ייחודי שיוחס לה.
בהמשך, הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה שני אישומים של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, תשל”ז-1977. מתיאור העובדות בשני האישומים עלתה לכאורה שיטת פעולה ייחודית אשר בה נקטה הנאשמת על מנת לבצע את הגניבות בסופר.
בעצת עורך דינה הקודם, הודתה הנאשמת בכתב האישום כפי שהוא, על שני אישומיו, בפני בית משפט השלום בנתניה, הודייתה נרשמה לפרוטוקול – והיא נשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן.
אלא, שהודאתה באישום הראשון היתה הודאת שווא, שניתנה בעצת עורך דינה הקודם; בפועל, לא ביצעה הנאשמת את הגניבה המיוחסת לה באישום הראשון, אולם הודתה גם בו, מחשש שבמקרה שתבקש לעמוד על חפותה בכל הנוגע לאישום הראשון ותנהל משפט, לא יאמין לה בית המשפט, היא תורשע גם באישום הראשון ורק תחמיר את מצבה במישור העונשי.
אמנם עורך דינה הקודם של הנאשמת הגיע להסדר טעון עם התביעה על פיו שירות המבחן יבחן גם את שאלת עצם הרשעתה בפלילים, אולם הודאתה של הנאשמת בשני מקרים שונים בהם ביצעה גניבה בסופר, ובשיטת פעולה ייחודית לביצוע הגניבות – יצרה מצג כאילו מדובר במי שאימצה לעצמה דפוס התנהלות פלילית של גניבות וכפועל יוצא – צימצמה עד מאוד את סיכוייה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
יתרה מכך, הסדר הטעון שגיבש עורך דינה הקודם של הנאשמת לא כלל התחייבות מצד התביעה לעתור במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, ככל שיתקבל אודותיה תסקיר חיובי משירות מבחן הממליץ על אי הרשעה, אלא רק הסכמה לפיה “הצדדים ישובו וישוחחו לאחר קבלת התסקיר“. בכך נותרה הנאשמת חשופה לאפשרות שהתביעה המשטרתית תעתור בכל מקרה להרשעתה, גם באם יתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן הממליץ על אי הרשעה.

על השלכותיה הפוגעניות של הרשעת הנאשמת בפלילים.

בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בהרחבה: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
כזכור, במקרה הנדון כאן, עסקינן באחות מוסמכת ומיילדת, אשר הרשעתה בפלילים עשויה היתה לגרום לפיטוריה;
על פי סעיף 7 לפקודת המיילדות, שכותרתו “ביטול רישיון והפסקתו” – הרשעה בעבירה פלילית עלולה להוביל לביטול רישיון מיילדות ולהפסקתו :

“(1) כל אימת שנראה לו לשר הבריאות, על יסוד תלונות מצד המנהל או מצד כל הרואה את עצמו מקופח, כי בעלת הרשיון לעסוק ביילוד אשמה בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, או שהשיגה את רשיונה מתוך טענות כוזבות או שנמצאה חסרת יכולת או מתרשלת התרשלות חמורה במילוי תפקידה המקצועי, או שהתמידה באי קיום הוראות פקודה זו, או שנתחייבה בדין על עבירה פלילית, יכול שר הבריאות לבטל את הרשיון או לצוות שיפסיקוהו למשך זמן שייקבע על ידו: בתנאי שלא יינתן צו בדבר ביטול הרשיון או הפסקתו, אלא אם כן ניתנה לנאשמת ההזדמנות להגיש לשר הבריאות הודעה שבה תלמד זכות על עצמה.

(2) משניתן צו לביטול הרשיון או להפסקתו, חייבת בעלת הרשיון להחזיר את רשיונה למנהל.

(3) כל שבוטל או הופסק רשיונה יפורסמו שמה ומעונה ברשומות”.

בנוסף, על פי סעיף 5 (א) לפקודת בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) התשמ”ט, 1988 שכותרתו “תנאים כלליים לרישום בפנקס”:

“זכאי להיות רשום בפנקס אזרח או תושב ישראל בן 18 שנים או יותר, שהוכיח להנחת דעתה של האחות הראשית כי הוא בעל הכשרה מקצועית כאמור בתקנות אלה וכי יש לו ידיעה בסיסית, לפחות, בעברית, וכי לא הורשע בעבירה שדינה מאסר שיש בה, לדעת האחות הראשית, כדי למנוע עיסוק בסיעוד“.

ולבסוף, על פי סעיף 11 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ”א- 1981, שכותרתו “דחיית בקשת רישום”:

“המנהל רשאי להורות שלא לרשום בפנקס אדם, אף אם נתמלאו התנאים האמורים בתקנה 4, אם המבקש הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעיסוק בסיעוד, וטרם חלפו עשר שנים אחרי שרצה את ענשו או אחרי שנסתיימה תקופת התנאי לפי סעיף 52(ב) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, הכל לפי הענין ולפי המאוחר יותר, ובלבד שנתן הזדמנות למבקש לטעון טענותיו”.

החלפת הייצוג המשפטי, חזרה מההודיה באישום הראשון שבכתב האישום (אחת מעבירות גניבה) וגיבוש הסדר טעון שסלל את הדרך לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בשלב זה, ומשלא השלימה עם הודאה בגניבה שלא ביצעה, החליפה הנאשמת את הייצוג בתיק, ומשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר נטל את הייצוג עליה.
לאחר בחינה וניתוח מעמיק של חומרי החקירה הקיימים בתיק, ולמרות השלב המתקדם בהליך הפלילי (לאחר הודאה באישומים ולקראת טוענים לעונש), נפגשו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן עם ראש שלוחת תביעות נתניה, רפ”ק (עו”ד) רענן ברוך.
במהלך פגישה זו, שטחו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן את כלל הקשיים הראייתיים והמשפטיים ביחס להודאתה של הנאשמת באישום הראשון, וכן ועמדו על נסיבותיה האישיות הייחודיות והנזק העצום שייגרם לה לו תורשע בפלילים.
בסופה של פגישה, הסכים ראש השלוחה, בהגינותו הרבה, למחוק כליל את האישום הראשון, למרות הודאתה של הנאשמת באישום זה בפני בית המשפט, באופן שנותר אישום מספר 2 בלבד בכתב האישום. כלומר – כתב האישום המתוקן ייחס לנאשמת אירוע חד פעמי של גניבה.
בשל השלב החריג בו היה מצוי משפטה של הנאשמת (כלומר, אחרי שהיא כבר הודתה בפני בית המשפט ונשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן); הוסכם כי הצדדים יפנו בבקשה משותפת לאפשר לנאשמת לחזור בה מהודייתה בסעיף האישום הראשון, ולתקן את כתב האישום כפי שפורט.
בנוסף, נוכח העובדה שכתב האישום המתוקן תאר גניבה בודדת, בגדר מעידה חד פעמית, ולנוכח נסיבותיה הייחודיות של הנאשמת, גיבשו הצדדים הסדר טעון חדש, על פיו, בכפוף לקבלת תסקיר חיובי מטעם שירות המבחן, יעתרו הצדדים במשותף לסיום עניינה של הנאשמת ללא הרשעה.

בית משפט השלום בנתניה אימץ את הסדר הטעון החדש וסיים את הפרשה ללא הרשעה פלילית.

בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופט עמית פרייז) קיבל את בקשת הצדדים, התיר לנאשמת לחזור בה מהודייתה בפרט האישום הראשון – הורה על תיקון כתב האישום כמבוקש, רשם בפניו את פרטי הסדר הטעון, לרבות הודאתה של הנאשמת באישום אחד בלבד בכתב האישום המתוקן.
ולאחר שהתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אימץ בית המשפט את הסדר הטעון, קבע כי הנאשמת ביצעה את המיוחס לה בכתב האישום המתוקן אולם נמנע מהרשעתה תוך שהוא קובע:

“הצדדים הניחו בפני הסדר טעון אשר עולל אי הרשעה…הצדדים היטיבו לפרט את הנימוקים לסיום תיק זה בצעד החריג של אי הרשעה והענישה הנלווית והדברים אף נסמכים עלח תסקיר שירות המבחן המלמד על נסיבותיה האישיות של הנאשמת, החרטה הכנה שהביעה, והפגיעה הקונקרטית הצפויה לה ככל שתורשע”.

סוף דבר.

החזרה מהודיה באישום הראשון, גיבוש הסדר טעון חדש הכולל את מחיקת האישום הראשון והסכמה על סיום ללא הרשעה, בכפוף לקבלת תסקיר חיובי, סללו את הדרך לסיום הליך פלילי זה ללא הרשעה, מבלי שהנאשמת תויגה ברישום פלילי ומבלי שמשרתה כאחות וכמיילדת מוסמכת נפגעה באופן כלשהו.
התהפוכות בפרשה זו וסיומה המוצלח מדגישים עד כמה טיב הייצוג המשפטי שמקבל נאשם קריטי לתוצאות ההליך הפלילי;
לו היה נותר כתב האישום המקורי על כנו, לא רק שהיה נגרם עיוות דין (בכך שהנאשמת הודתה בעבירה שלא ביצעה), סיכוייה של הנאשמת לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה היו קלושים ובדרגת הסתברות גבוה – היא היתה מורשעת בפלילים, בשני מקרים של גניבה, עבירה שיש בה אלמנט מובהק של חוסר יושר, ומאבדת את מקום עבודתה כאחות וכמיילדת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים (ללא פרטין מזהים כמובן):
- כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשמת לבית משפט השלום המייחס לה, בשני אישומים שונים, עבירות גניבה בסופר.
- עדכון בית המשפט על החלפת הייצוג, בקשה בהסכמה לחזור מהודיה והודעה על הסדר טעון.
- החלטת בית משפט השלום בנתניה המתירה לנאשמת לחוזר בה מהודייתה.
- כתב האישום המתוקן במסגרתו נמחק האישום הראשון המייחס לנאשמת גניבה.
- החלטת בית המשפט השלום בנתניה (כבוד השופט עמית פרייז) לקבל את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך קביעה שהנאשמת ביצעה את הגניבה המיוחסת לה בכתב האישום המתוקן.

תיק פלילי 17178-01-17 בית משפט השלום בנתניה, בפני כבוד השופט עמית פרייז.

לקריאה נוספת.

למקרה נוסף להמחשה בו טיפלנו בעבירה זהה ראו – גניבה בסופר.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
להרחבה בנוגע לעבירות גניבה ראו בעמוד: עבירות גניבה: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ ייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
להרחבה על חזרה מהודיה ומקרים נוספים בהם התעוררה סוגיה זו ראו – ארכיון חזרה מהודיה.

עורך דין פלילי

חזרה מהודיה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | אי הרשעה | עבירות גניבה | גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט | גניבות בשופרסל | גניבה מחנות | גניבה בדיוטי פרי | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

הפוסט גניבה בסופר ע”י אחות מוסמכת, חזרה מהודיה בגניבה, סיום ללא הרשעה פלילית 5 (8) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בסופר – אי הרשעה | גניבה מסופרמרקט – סיום ללא הרשעה פלילית 4.7 (12)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 11:01:06 +0000

גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, מסיים הלקוח את ההליך הפלילי בבית משפט השלום בפתח תקווה ללא הרשעה.

גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט – אי הרשעה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או לאישום בעבירות גניבה בסופר.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – למרות שהודה בבית משפט בעבירה פלילית של גניבה מסופרמרקט, סיים הלקוח את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הלקוח בעקבות גניבה בסופר.

פרשה זו עוסקת בתלמיד ישיבה, ללא עבר פלילי, אשר הסתבך בעבירת גניבה בסופר.
לאחר שנתפס במהלך גניבה מסופרמרקט “על חם” והודה במיוחס לו, הוגש כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בפתח תקווה, המייחס לו עבירה פלילית של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
על פי הנטען בכתב האישום, במספר הזדמנויות שונות במהלך חודש מרץ 2012, גנב הנאשם מסופרמרקט בעיר מגוריו כ- 50 קופסאות מזון לתינוקות, בשווי של 2595 ש”ח.
סעיף 384 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 קובע כדלקמן:

“384. דין הגונב

הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב”.

סיום הליך פלילי ללא הרשעה למרות הודאה בעבירת גניבה בסופר.

במטרה שלא להכתים את שמו של הנאשם בהרשעה פלילית, גיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו, בכפוף לכך שהנאשם יתרום סך של 1500 ש”ח לבית חולים שניידר, יסתיים ההליך הפלילי בחתימתו של הנאשם על התחייבות להימנע מעבירה דומה למשך שנה, ללא הרשעה פלילית.
על מנת שההליך הפלילי כנגד הנאשם יסתיים ללא הרשעה בפלילים, נשען עו”ד פלילי גיא פלנטר על הוראות סעיף סעיף 72(ב) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977. סעיף זה בחוק העונשין המתיר לבית משפט לקבוע שנאשם ביצע עבירה פלילית, מבלי להרשיעו בפלילים, וזאת תוך קבלת התחייבות בכתב מאותו נאשם, להימנע מביצוע עבירות בעתיד.
סעיף 72(ב) לחוק העונשין, אשר כותרתו “התחייבות להימנע מעבירה” קובע כדלקמן:

“קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת”.

לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר הציג בפני התביעה המשטרתית ראיה לכך שהנאשם אכן תרם 1500 ש”ח לבית חולים שניידר, לטובת ילדים מטופלים שם, אימץ בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון, רשם בפניו כי הנאשם ביצע עבירה של גניבה, אולם לא הרשיעו, וחייבו לחתום על התחייבות כספית שלא לעבור עבירה כנגד הרכוש, למשך שנה, ללא הרשעה בדין.
בכך הסתיים המשפט הפלילי, למרות הודאתו של הנאשם בעבירה פלילית של גניבה בסופר, באי הכתמת שמו בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, במסגרתו הואשם בעבירה פלילית של גניבה מסופרמרקט ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (ללא פרטים מזהים של הנאשם).

תיק פלילי בבית משפט השלום בפתח תקווה, בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לעבירות גניבה ראו בעמוד: עבירות גניבה: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ ייצוג משפטי.
ראו מקרים נוספים בהם טיפלנו במקרה גניבה:
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | אי הרשעה | עבירות רכוש | גניבה בסופר | גניבה מסופרמרקט | גניבה מחנות | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט גניבה בסופר – אי הרשעה | גניבה מסופרמרקט – סיום ללא הרשעה פלילית 4.7 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש – ביטול כתב אישום 5 (4)

גיא פלנטר — Thu, 07 May 2020 14:02:01 +0000

תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש – ביטול כתב אישום.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בעבירות תקיפת זקן בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה בו טיפל משרדנו בכתב אישום אשר ייחס ללקוח עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש. בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו ללקוח, הורה בית משפט השלום בראשון לציון על ביטול כתב האישום.

פרטי המקרה – אישום בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש.

כנגד תושב המרכז הוגש כתב אישום חמור המייחס לו תקיפה של אביו שגרמה לאב חבלות של ממש.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, אחז הנאשם בכוח בשיער ראשו של אביו, אדם זקן יליד 1926, הפילו על הרצפה ולאחר מכן סטר לו בפניו מספר פעמים תוך שהוא אוחז בו בכח ומרתק אותו לרצפה.
כתוצאה מהתקיפה, כך נטען בכתב האישום, נגרמו למתלונן חבלות ושטפי דם במצחו, בפניו ובידו השמאלית והוא נזקק לטיפול רפואי.
בהתאם לעובדות הנטענות, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
סעיף 380 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

” 380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים “.

לנוכח החומרה המופלגת שבתקיפת אנשים זקנים וחסרי ישע, החמיר המחוקק בעונשים הקבועים לעבירות מסוג זה וקבע בסעיף 368ו לחוק העונשין כדלקמן:

” 368ו. תקיפת זקן

(א) התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)   התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי “.

במקרה הנדון כאן, לאור חומרת המעשים המיוחסים לו ובמידה והיה מורשע בדין, צפוי היה הנאשם לענישה מחמירה בדמות מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח.

ביטול כתב אישום המייחס תקיפת זקן, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עם הגשת כתב האישום כנגדו, פנה הנאשם לעורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שייצג אותו בהליך הפלילי בבית משפט השלום בראשון לציון.
לאחר ניתוח חומר החקירה ואיסוף ראיות הגנה, נפגש עו”ד גיא פלנטר עם ראש שלוחת התביעות במשטרה וסיכם עימו, כי בכפוף לחתימת הנאשם על התחייבות להימנע מעבירה, יבוטל כתב האישום והתיק ייגנז.
בית משפט השלום בראשון לציון (סגן הנשיא, כבוד השופט אברהם הימן) את עתירת באי כוח הצדדים ובהתאם לסמכותו בסעיף 73 לחוק העונשין, הורה על ביטול כתב האישום, בכפוף לחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
משחתם הנאשם על אותה התחייבות להימנע מעבירה, הסתיים ההליך הפלילי בביטול כתב האישום והתיק נגנז.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים כמובן) המייחס לו עבירה של תקיפת זקן ובהוראת בית המשפט בדבר ביטול כתב האישום.

תיק פלילי פ/ 1442/09, בית משפט השלום ראשון לציון, בפני סגן הנשיא כבוד השופט אברהם הימן .

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לעבירות תקיפה בכלל ועבירה של תקיפת זקן בפרט ראו בעמוד: עבירות אלימות – תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן.
לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי – ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | תקיפה הגורמת חבלה של ממש | תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בראשון לציון | עו”ד פלילי בראשון לציון | בית משפט השלום בראשון לציון – ייצוג משפטי | כתב אישום

הפוסט תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש – ביטול כתב אישום 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר