ארכיון התנהגות בלתי הולמת - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי 4.9 (359)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי 4.9 (359) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (87)

גיא פלנטר — Tue, 01 Aug 2023 13:12:35 +0000

חקירה משמעתית של עובד מדינה ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, ובהקשר זה ראו בהרחבה:
עמוד זה עוסק בכל הנוגע לחקירת עובדי מדינה בחשד לעבירות משמעת, בין אם מנוהלת החקירה המשמעתית על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה או ע”י מי שנתמנה לחוקר משמעת באחד ממשרדי הממשלה.
בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים:
- מי חשוף לחקירה משמעתית במסגרת העסקתו בשירות הציבורי.
- הגופים בנציבות שירות המדינה העוסקים באכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי.
- כיצד מטופל חשד לביצוע עבירת משמעת שהתעורר כנגד עובד מדינה, החל משלב הדיווח על החשד, דרך קבלת ההחלטות האם לפתוח בחקירה משמעתית ומי יחקור את החשד ועד לסמכויות שהוענקו לחוקרי משמעת בניהול החקירה המשמעתית.
- אופן זימון עובדי מדינה לחקירה משמעתית ע”י חוקר משמעת.
- החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בחקירות משמעת כנגד עובדי מדינה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית.
- מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הענקנו ליווי וייעוץ משפטי לעובדת מדינה שנחקרה באזהרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירות משמעת. הפרשה הסתיימה בקבלת עמדתנו, שאין מקום להגיש תובענה משמעתית כנגד הלקוחה.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים רבים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בחקירות משמעת וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדם.

כנגד מי יכולה להיפתח חקירה משמעתית

חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג-1963 (להלן – “חוק המשמעת”) והתקנות שהותקנו מכוחו הינו המקור הנורמטיבי העיקרי של הדין המשמעתי במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובחלקים נוספים של השירות הציבורי.
מבחינה מספרית, חל חוק המשמעת על למעלה מרבע מיליון עובדי מדינה ומשרתי ציבור, בכ-250 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
בתמצית, חל חוק המשמעת על כל אלו:
- עובדי מדינה ועובדים במשרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים.
- עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי מינהל הכנסת ועובדי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
- עובדי משרד מבקר המדינה.
- עובדי רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
- עובדי מדינה המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט – 1959.
- סטודנטים בשירות המדינה.
- קבוצות נוספות של עובדים בשירות הציבורי, ובהם עובדי הוראה, עובדי מועצות דתיות, עובדים בחלק מהתאגידים הציבוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ותאגיד השידור הציבורי, עובדים בתאגידי הבריאות ובחברת דואר ישראל.

אכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי ע”י נציבות שירות המדינה

נציבות שירות המדינה מופקדת על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, ופועלת לאכיפת הדין המשמעתי יחד עם משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הציבוריים שחוק המשמעת חל עליהם.
בכל הנוגע לענייני משמעת, פועלים במסגרת נציבות שירות המדינה שני גופים:
- גוף חקירתי – אגף חקירות משמעת.
- גוף המשמש כרשות תובעת בענייני משמעת – אגף התביעה של נציבות שירות המדינה.

תפקידיו של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

אגף חקירות משמעת, המונה כ- 10 חוקרים ומנהל יחידה, מופקדים על כל אלה:
- חקירות משמעת בשירות המדינה והכנת סיכומי חקירות (בהתאם לסעיף 45.113 (א) לתקשי”ר).
- פעילות מונעת בתחום המשמעת בקרב עובדי המדינה.
- איסוף מודיעין בתחום המשמעת.
- אכוונה והנחיה מקצועית של חוקרי המשמעת במשרדי הממשלה, הכפופים לאגף החקירות מקצועית.
- הענקת ייעוץ לנציב שירות המדינה בענייני חקירות משמעת.

יצירת קשר קשר עם אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

כתובת אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה: רחוב בית הדפוס 12, בית השנהב כניסה B, קומה 5, ירושלים.
טלפון: 074-7699468
פקס: 02-6541049
דואר אלקטרוני: hakirot@csc.gov.il
את עמוד האגף ברשת תמצאו כאן.

תפקידיו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

תפקידו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מוגדר בעמוד של האגף ברשת באופן הבא:

“אגף המשמעת אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך, התאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, והגופים הנתמכים והמתוקצבים (בנוגע לחריגות שכר), מתוך מטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו”.

בתמצית, מופקד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על כל אלו:
- להגיש תובענות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
- לייצג את המדינה לפני בית הדין למשמעת;
- לעקוב אחר הליכים פליליים המתנהלים כנגד עובדי מדינה.
- לטפל בהשעיות של עובדי מדינה.
- להנחות את חוקרי אגף החקירות.

אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה

בפרק זה נציג בתמצית את אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה, כפי שנקבע בתקשי”ר.
ריכוז הטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה נמצא תחת אחריותו של מי שנקרא בתקשי”ר “האחראי” (סעיף 45.121 בתקשי”ר).
אותו “אחראי” מוגדר בתקשי”ר כאחד מאלה: מנכ”ל המשרד, סמנכ”ל בכיר לניהול ההון האנושי ולמינהל, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לניהול ההון האנושי ומינהל, או בעל תפקיד אחר שמנכ”ל המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה לאחראי, באישור נציב שירות המדינה.

דיווח ויידוע על חשד לביצוע עבירת משמעת

משנודע למשרד על חשד לביצוע עבירת משמעת שהתבצעה במשרד, מחוייב האחראי במשרד:
- לדווח באופן מיידי לאגף חקירות בנציבות שירות המדינה על פרטי העבירה והמעורבים בה;
- ליידע אודותיה את אגף התביעה בנציבות שירות המדינה;

קבלת ההחלטה האם לפתוח בחקירת משמעת כנגד עובד המדינה

פתיחה בחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה לא מחייבת הגשת תלונה. די בכך שנודע על חשד לביצוע עבירת משמעת כדי להניע את גלגלי החקירה.
משהתקבל דיווח באגף החקירות על תלונה או חשד לעבירה כאמור לעיל, מגבש מנהל אגף חקירות החלטה באם לפתוח בהליך של חקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
חקירה משמעתית באגף חקירות משמעת תפתח באחד או יותר משלושת המצבים הבאים:
- נודע למנהל אגף חקירות משמעת על חשד לביצוע עבירת משמעת וסבר הוא כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פתיחת חקירה משמעתית;
- נציב שירות המדינה או מי מטעמו הורו למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית על חשד לביצוע עבירת משמעת שנודעה להם;
- פרקליט המדינה או מי מטעמו רשאי להורות למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית אם סבר בנסיבות העניין, כי החשד שהתגלה נגד עובד מדינה ראוי להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך הפלילי.

קבלת ההחלטה מי יבצע את החקירה המשמעתית כנגד עובד המדינה

משהחליט מנהל אגף החקירות כי יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לעבירת משמעת, עליו להחליט מי הגורם שיבצע את החקירה המשמעתית:
- אגף החקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או –
- חוקר משמעת במשרד הרלוונטי.
מנהל אגף חקירות רשאי אף להורות על עריכת חקירה משולבת, שתתנהל במקביל באגף חקירות משמעת ובמשרד הנוגע בדבר, אם סבר כי בנסיבות העניין יש הצדק מקצועי לכך;
כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית, תועבר התלונה ישירות או באמצעות הממונה על שוויון מגדרי במשרד לבירור וחקירה באגף החקירות.

חקירת התלונה על ידי חוקר משמעת במשרד הממשלתי הרלוונטי

חקירת התלונה במשרדי הממשלה השונים, תיעשה רק על-ידי מי שמונה לחוקר משמעת במשרד.
חוקר המשמעת חייב לתאם את החקירה עם מנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה והוא כפוף להנחיותיו (סעיפים 45.113 (ד), 45.122 (ג) לתקשי”ר).

סמכויות חוקרי משמעת בכל הנוגע לחקירות משמעת של עובדי מדינה

על פי דין, ממנה נציב שירות המדינה חוקרי משמעת, הפועלים לפי הוראות אגף המשמעת או נציב שירות המדינה עצמו (סעיף 15 לחוק המשמעת).
חוקרי משמעת הוסמכו לעסוק בבירור תלונות המייחסות לעובדי מדינה עבירות משמעת לפי חוק המשמעת (סעיף 45.113 לתקשי”ר).
בכל הנוגע לחשדות לעבירות משמעת מצד עובדי מדינה, הוענקו לחוקרי המשמעת סמכויות חקירה באזהרה, הזהות לסמכויות של חוקרי משטרה (סעיף 16 לחוק המשמעת, סעיף 45.123 (ג) לתקשי”ר).
משמע, חוקר המשמעת רשאי לזמן לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה ולחקור אותו באזהרה, בחשד לעבירת משמעת (לחוקר משמעת הוענקו סמכויות חקירה בהתאם לסעיפים 2-4 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
במקביל, חל איסור להקים במשרד ממשלתי ועדות פנימיות לבירור תלונות וחשדות בדבר עבירות משמעת ועבירות פליליות שעובדי המשרד נחשדו שעברו אותן (סעיף 45.131 בתקשי”ר).

העברת חומר החקירה לאגף התביעה של נציבות שירות המדינה

בסיום החקירה מועבר תיק החקירה ביחד עם מסמך סיכום חקירה, למנהל אגף חקירות אמשמעת בנציבות שירות המדינה, לצורך בחינה מקצועית של התיק והעברתו להמשך טיפול באגף התביעה של נציבות שירות המדינה.

ביצוע השלמת חקירה משמעתית

נציב שירות המדינה או תובע באגף התביעה של נציבות שירות המדינה רשאים להורות לאגף חקירות להמשיך ולחקור, אם מצאו שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט (סעיף 45.123 (ה) לתקשי”ר).

הזימון לחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה וקבלת ייעוץ משפטי

זימון לחקירה משמעתית על ידי חוקר משמעת

ככלל, ייחל הליך משמעתי נגד עובד מדינה בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.
להבדיל מחקירות משטרה שלעיתים נפתחות במעצר, חקירה משמעתית תמיד תיפתח בזימון להתייצב לחקירה משמעתית, כאשר הזימון יכול להגיע:
- מהממונה על החשוד במשרד בו מועסק החשוד, או גורם כלשהו במשאבי אנוש;
- בהזמנה לחקירה משמעתית בכתב, בין אם במסירה אישית או במייל.
- בשיחת טלפון מחוקר משמעת, המזמין את החשוד להתייצב לחקירה.
ככלל, בשלב הזימון לחקירה משמעתית ובטרם התייצב החשוד בחדר החקירות, יסרב חוקר המשמעת לתת לחשוד שום פרט אודות החקירה, לרבות:
- מי התלונן, מתי הוגשה התלונה והאם הוגשה בכלל תלונה.
- מה טיב החשדות כנגד החשוד.
- איזה ראיות נאספו לחובת החשוד.
- כיצד תתנהל החקירה המשמעתית.
- מה חומרת החשדות.
- מה השלכות החקירה המשמעתית על עתידו המקצועי של החשוד בשירות הציבורי.
למעשה, מעבר לעצם זימון החשוד ולתאום מועד החקירה המשמעתית, לא יחשוף חוקר המשמעת דבר בפני החשוד, ויפטור את החשוד באימרה עמומה בסגנון: “שתגיע להיחקר תשמע במה מדובר”.
לעיתים, כלל לא יבין החשוד מדבריו של חוקר המשמעת שבכלל זומן לחקירה משמעתית באזהרה, שכן חוקר המשמעת יזמן אותו “לבירור”, או “להשיב על כמה שאלות שיש לנו”.

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בחקירה משמעתית

אמנם מדובר בחקירה משמעתית, אך זו מתנהלת בדומה מאוד לחקירה פלילית ובפתחה יוזהר עובד המדינה כי הוא חשוד בעבירות משמעת, כי אינו חייב לומר דבר אם אין רצונו בכך אולם כל שייאמר יירשם ועלול לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

חקירה משמעתית של עובדת מדינה באזהרה, בחשד לעבירות משמעת

בניגוד לחקירות פליליות, בדרך כלל לא מודיעים חוקרי משמעת לחשודים בפתח החקירה שיש להם זכות להתייעץ עם עורך דין.
אם יבקש חשוד להתייעץ עם עורך דין בפתח החקירה המשמעתית או במהלכה, רוב חוקרי המשמעת יסרבו לאפשר לחשוד להתייעץ, בטענה שאין זכות כזאת בחקירות משמעת, בעוד חוקרי משמעת בודדים כן יאפשרו לחשוד להתייעץ.
כפי שניתן לראות בתמונה של טופס העדות שהוצגה לעיל – באותה חקירת משמעת לא העניק חוקר הנציבות לחשודה זכות היוועצות עם עורך דין.
לעומת זאת, בחקירת המשמעת הבאה, שנערכה על ידי חוקר במשרד הבריאות שהוסמך ע”י נציב שירות המדינה לשמש כחוקר משמעת, אמנם לא הודיע החוקר לחשודה שיש לה זכות להיוועץ עם עורך דין, אולם משביקשה להיוועץ עם עורך דין, איפשר לה החוקר לעשות כן:

חקירה משמעתית של עובד מדינה עי חוקר משמעת ממשרד הבריאות

כך או כך – עצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין וההיוועצות עצמה, לעולם לא יכולים לשמש לרעתו של החשוד (בניגוד לשתיקה, שעלולה לחזק את החשד כנגד החשוד).
מאחר ועם ההתייצבות לחקירה משמעתית, לא יאפשרו מרבית חוקרי המשמעת לחשוד היוועצות עם עורך דין, יש לנצל את פרק הזמן בין הזימון לחקירה המשמעתית ולהתייצבות בחקירה עצמה על מנת להתייעץ עם עורך דין.
ככול שאכן ישכיל החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה המשמעתית, לא ניתן לזקוף את ההיוועצות עם עורך הדין לחובתו (בניגוד למה שחוקרים מספרים לפעמים לנחקרים).
גם אם עובד המדינה לא יודע מדוע זומן לחקירה המשמעתית, וגם אם הוא משוכנע שמעולם לא נפל שום פגם בהתנהלותו – חיוני שיקבל ייעוץ משפטי והכנה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית;
עצם זימונו לחקירה מלמד – שעל בסיס ראיות שכבר נאספו לחובתו, הוחלט לפתוח כנגדו בחקירה משמעתית ולהטיח בו את אותן ראיות, ולפיכך עליו להתייעץ בעוד מועד עם עורך דין, ללמוד כיצד להתנהל בחקירה, לגבש קווי הגנה, ולקבל כלים להתמודדות עם החשדות.
כאן המקום להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד העוסק בדיני משמעת, בטרם מסירת כל גירסה בחקירה משמעתית, וזאת ממספר סיבות מרכזיות;
- הניסיון מלמד כי עובד המדינה המוזמן לחקירה משמעתית, קרוב לוודאי יהיה זה מפגשו הראשון עם אגף המשמעת וההליך המשמעתי בכלל. מטבע הדברים, וללא קשר לשאלת החפות או האשם של עובד המדינה המוזמן לחקירה, עצם המעמד של נחקר, החשוד בעבירות – זר ומלחיץ.
- במצב דברים זה, כושרו של עובד המדינה להתמודד בעצמו עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתבטא כראוי בחקירה, לבסס “קו הגנה” נכון ואפקטיבי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגירסתו – נפגם עד מאוד.
- מטבע הדברים, עובד מדינה המגיע לראשונה בחייו לחקירה משמעתית, אינו מודע באופן מלא לזכויותיו בחקירה ובהליך המשמעתי בכלל, לחובותיו וסמכויותיו של חוקר המשמעת, אינו מכיר את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים לא פעם ע”י חוקרי המשמעת ויהיה חשוף יותר להשפעה ולאיום (מרומז או ישיר) מצד החוקרים.
- לרוב, אין בידי עובד מדינה הנתון לחקירה משמעתית את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבו המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
- במקרים רבים הנחקר גם אינו ער לכך ש”קו ההגנה” בו נקט בחקירה הסב לו “נזקים” שכמעט ולא ניתנים לתיקון בהמשך, בבית הדין המשמעתי.
- צריך לזכור כי מול עובד המדינה, הנמצא לראשונה בחייו בחקירה משמעתית, ניצבים חוקרי משמעת מנוסים ומיומנים בשיטות חקירה, כאשר “גורם ההפתעה” נמצא לצידם והם אלו השולטים בכל ההיבטים של החקירה. כלומר, קיים פער כוחות משמעותי בין עובד המדינה הנחקר כחשוד לבין החוקר שלו, פער הפועל כמובן לרעת הנחקר.
- יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית, מטרתו בין השאר לגשר על פער הכוחות האמור בין עובד המדינה החשוד בעבירת משמעת לבין החוקר ו”לצייד” את עובד המדינה ב”ארגז כלים” להתמודדות עם החשדות כלפיו.
- חקירה משמעתית עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על עובד המדינה ועתידו התעסוקתי – החל מהכתמת שמו הטוב ועד אובדן מקום העבודה, הפרנסה וזכויות סוציאליות.
- יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית עשוי להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה המשמעתי ולהימנעות מהעמדה לדין בבית הדין למשמעת או להסבת ההליך המשמעתי להליך משמעתי פנים משרדי, ובכל מקרה – לסיום ההליך בפגיעה מינימאלית ככל הניתן בעובד המדינה.

מקרה להמחשה בו טיפלנו: חקירה משמעתית של עובדת מדינה

כעת נציג מקרה להמחשה בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדת מדינה שנחקרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד שביצעה עבירות משמעת שונות.
בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שנחשדו או הואשמו בעבירות משמעת.

החקירה המשמעתית שנוהלה כנגד עובדת המדינה

כנגד עובדת בכירה וותיקה בשירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד לשורה של עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963 והפרה של הוראות התקשי”ר:
- עיסוק בפעילות פוליטית אסורה בתקופת בחירות.
- עבודה פרטית ללא היתר, כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
- דיווחי נוכחות כוזבים.
- התנהגות לא הולמת עובד מדינה.
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.
עוד בשלב זימונה לחקירה, ובטרם נחקרה, פנתה העובדת למשרד עורך הדין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה יעוץ וייצוג משפטי.
בתיק חקירה זה הושקע מאמץ ניכר מצד אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירת החשדות ובאיסוף הראיות, ובתוך כך זומנה העובדת ונחקרה באזהרה לא פחות מ- 8 פעמים.
במשך כל החקירה המשמעתית הענקנו לחשודה הכנה, ייעוץ וליווי משפטי, וסייענו בידיה להתמודד בהצלחה עם החשדות.
בסיום החקירה המשמעתית הועבר תיק החקירה לעיון ובחינה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
בשלב זה פנה משרדנו למנהל אגף בכיר משמעת בבקשה כי אם וכאשר תתגבש חלילה כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי, קודם לכן ייערך הליך שימוע – במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות לשכנע כי יש להימנע מהגשת תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת ויש לסגור את התיק בעניינה.
בכל הנוגע לשימוע בטרם הגשת תובענה ראו: ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הכוונה להגיש כנגד עובדת המדינה תובענה, המייחסת לה דיווחים כוזבים

ואכן, לאחר בחינת חומר הראיות, גיבש אגף המשמעת כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים, בעוד החשדות בעניין פעילות פוליטית אסורה ועבודה פרטית ללא היתר “ירדו מן הפרק”, לאחר שהחשודה התמודדה בהצלחה עם החשדות והטענות שהוטחו בה.
אגף המשמעת גיבש טיוטת כתב תובענה כנגד העובדת, במסגרתו נטען כי ב-13 הזדמנויות שונות בהן דיווחה העובדת היעדרות מעבודה בשל מחלה היא נכחה בפועל בבית הדין לעבודה כנציגת ציבור, וזאת במטרה לקבל שכר שלא כדין.
כמו כן נטען כי בשתי הזדמנויות נוספות, בהן דיווחה העובדת “יציאה בתפקיד”, היא נכחה בפועל בביה”ד לעבודה.
נטען כי במעשים אלו דיווחה העובדת דיווחי כזב, פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות תקשי”ר, והתנהגה התנהגות שאינה הולמת ובלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.

החשד לדיווחי מחלה כוזבים

בהקשר לחשד לדיווחי מחלה כוזבים, יש לדעת;
לפי התקשי”ר, “מחלה” לעניין הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מחלה כ“מצב בריאות לקוי הנוטל את כושר העבודה” (סעיף 33.204 לתקשי”ר).
במילים אחרות, הזכאות לחופשת מחלה בתשלום מותנית בכך שהעובד באמת חולה, ונתון במצב בריאותי לקוי המונע ממנו לעבוד.
כמו כן, קובע התקשיר: כי אם “התברר שעובד הגיש תעודת מחלה על יסוד טענה כוזבת או הגיש הודעה אישית כוזבת, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת ההיעדר והאחראי ינקוט נגדו בצעדים המשמעתיים הנאותים” (סעיף 33.238 לתקשי”ר).
כלומר, עובד שידווח היעדרות מעבודה בשל מחלה, שעה שאינו באמת חולה – ייחשב כמי שדיווח דיווח כוזב, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות ואף יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.
בחוזר מס’ 61/2018 ובהנחיה מס’ 5/2019 של מנהל אגף בכיר משמעת הובהר לעובדי המדינה כי:

“דיווח מחלה נועד למקרים בהם העובד אכן חולה ואינו יכול להגיע לעבודתו…דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הנו דיווח כוזב, אשר עלול לעלות כדי עבירת משמעת”.

מדיניות הענישה במקרים של דיווחים כוזבים

עבירת משמעת של דיווחים כוזבים הינה עבירה נפוצה בקרב עובדי המדינה וככלל, בהינתן תשתית ראייתית מספקת, מוגשות בגינה קובלנות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הפסול והחומרה שבמסירת דיווחים כוזבים. כך למשל, בעש”מ 6978/00 מאיר מוטיל נ’ נציב שירות המדינה נפסק:

“דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם“.

אמצעי המשמעת במקרה של הרשעה בבית הדין בדיווחים כוזבים ינועו ככלל בין נזיפה חמורה לצד הפקעת משכורת או חלקה והורדה בדרגה או יותר, דרך פסילה לתפקיד ניהולי ועד לפיטורין ופסילה משירות המדינה במקרים החמורים.
וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבר”ש 9724/10 שאול אלייתים נ’ נציבות שירות:

“ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על קיומם כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד”.

השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעניינה של העובדת ובטרם הגשת כתב התובענה לבית הדין למשמעת, נענתה הנהלת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבקשתנו לערוך שימוע, לפנים משורת הדין (בחוק המשמעת לא מעוגנת זכות שימוע בטרם הגשת תובענה).
לצורך השימוע, ביקש וקיבל משרדנו את חומר הראיות הרב שנאסף בחקירה המשמעתית בעניינה של העובדת, ניתחנו את כל החומרים ופעלנו לאסוף ראיות הגנה.
במעמד השימוע, שנערך עם סגנית מנהל אגף המשמעת והתובעת האמונה על הטיפול בתיק, פרסנו באריכות את טיעונינו מדוע אין להגיש כתב תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת.

סגירת תיק החקירה בהתראה פנים משרדית

לאחר שקילת הטיעונים שהעלינו בשימוע, ולמרות הכוונה הראשונית להגיש תובענה כנגד העובדת בגין דיווחים כוזבים, השתכנע אגף המשמעת לא להעמיד את עובדת המדינה לדין משמעתי.
תחת זאת, סוכם בין הצדדים כי תינקט כלפיי העובדת התראה פנים משרדית בלבד, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
בסופו של יום, אחרי 3 וחצי שנים מאז נפתחה החקירה המשמעתית נגדה והחשש מהליך משמעתי ריחף מעל ראשה וסיכן את מעמדה התעסוקתי והמקצועי, הסתיים העניין על הצד הטוב ביותר עבור העובדת ונחסכו ממנה הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ההכתמה והפגיעה בהמשך עבודתה וקידומה המקצועי.
בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה

הפוסט חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (87) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע”י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין 5 (24)

גיא פלנטר — Thu, 27 Jul 2023 08:10:52 +0000

התבטאות לא הולמת של עורכת דין אשר הפיצה דברי הסתה לאלימות ברשת – גניזת התלונה ע”י ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה”ד

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

בעמוד זה נציג בתמצית כיצד מתייחסות הערכאות השיפוטיות וועדות האתיקה להתבטאויות לא הולמות של עורכי דין הנופלות בגדר הסתה לאלימות.
לאחר מכן נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו; בעקבות תגובה שהגשנו מטעמה של עורכת דין לתלונה אשר ייחסה לה הסתה לאלימות ברשת, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה.
בהמשך העמוד תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני אתיקה מקצועית בכלל, ובפרט בנוגע לתלונות ולהליכים משמעתיים בגין התבטאויות לא הולמות.

כללי: הסתה לאלימות הינה בגדר התבטאות לא הולמת של עורך דין, המהווה עבירת אתיקה מקצועית

גם בחייהם הפרטיים, לא רשאים עורכי דין לפרסם דברי הסתה לאלימות.
התבטאות לא הולמת של עורך דין או מתמחה בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות, עלולה לגבש עבירות משמעת של:
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיפים 53 ו-61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961.
- מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיף 61(3) לחוק.

ההלכה הפסוקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות

בתיק בד”מ 20/10 (פורסם בפדאור אתיקה) הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל – אביב – יפו את עורך דין שכיהן באותה עת גם כפרופסור באוניברסיטת בר אילן בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין בעקבות התבטאויות לא הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות. וכך נפסק בהקשר זה:

“ברם, למסקנה שונה הגעתי באשר להתבטאויות הנאשם כלפי כית המשפט העליון, אשר לדבריו: ׳׳בית המשפט העליון שהוא בית נבלים שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח״ וכן: ״שינקמו בצבא״. כמו גם באשר לתשובתו לשאלת המראיינת ה אם האלימות היא הדרך: ׳׳בוודאי ובודאי, שן תחת שן״ עין תחת עין״.

לדידי, אין בדברים אלה אך הבעת תרעומת. יש בדברי הנאשם משום קריאה לאלימות, הסתה ופגיעה בערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי. ביטויים אלה הם חריפים ורבי עוצמה, העשויים להוביל אף לאלימות פיזית. דברים אלה חורגים משמירת טוהר הלשון המצופה מאת חברי הלשכה בהתבטאויותיהם הפומביות, אפילו שלא במסגרת העיסוק המקצועי.

הנאשם חצה את קו הגבול בין מותר לבין אסור מבחינת התנהגותו האתית, הן מבחינת סגנון דבריו והן מבחינת תוכנם …

…יש חשיבות לנסיבות שבהן הובעו הדברים – וזאת על מנת להבין את משמעותם. גס כאשר תרים אחר המשמעות האובייקטיבית של ביטוי מסוים (וזאת לעומת האופן בו הובן הביטוי בפועל על ידי שומעיו) נשמר העיקרון שלפיו ״משמעותה של התבטאות איננה נגזרת אך ורק מפירושו המילולי או הבלשני המדויק של המילים שבהן נעשה שימוש, נסיבות חיצוניות הסובבות את הפרסום, ההקשר בו נאמרו הדברים – כל אלה, וכיוצא באלה, יש בהם כדי ללמד מהו, אל נכון פירושו של הפרסום…

הנאשם לא הסתפק בביטוי ״בית נכלים״, אלא קרא לפיזור בית המשפט העליון בחוק או בכוח, ולאלימות ולנקמה כלפי הצבא. כל זאת, אמר הנאשם שעה שכוחות הביטחון נוכחים במקום ועמלים לבצע את המשימה שהוטלה עליהם.

דברי הנאשם, הקוראים להסתה ולאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד הצבא, הם בעלי זיקה למקצוע עריכת הדין. אל לו לעורך דין לעמוד בכיכר העיר, להסית ולקרוא לאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד כוחות הביטחון, במקרה זה מוסטת נקודת האיזון בין עקרון חופש הביטוי לחובתו של עורך דין לנהוג התנהגות ״הולמת״ שונה. בנסיבות אלה, אינטרס השמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו גובר על חופש הביטוי של הנאשם.

בפסיקה ענפה בה נדון חשיבותו של ״כבוד המקצוע״ בקרב עורכי הדין, הודגשה הרמה המוסרית הגבוהה הנדרשת מעו״ד לנוכח האמון הרב שרוחש לו הציבור. כך למשל, נאמר: ׳׳חובה על עורך דין לשקוד על כך כי לא יהיה בהתנהגותו פגם או פסול הפוגע ביסוד המוסד של עורך דין “…

… בעל״ע 4779/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ׳ עו״ד מאיר שפצירר פ״ד מ״ו(1) 111 נאמר: ׳׳…עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו…״.

הנאשם, בהתבטאויותיו כלפי בית המשפט העליון והצבא, פצע וצילק את תדמיתו של עורך הדין בקרב הציבור. הנאשם פגע בשמו של מחנה עורכי הדין ובכבוד המקצוע.

על כן, מצאתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין; ובעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.

ערעורו של הנאשם על הרשעתו בתיק בד”מ 20/10 נדחה על ידי בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיק בד”א 104/12, שם חזר בית הדין הארצי על שורה של הלכות בנושא.
בתיק בד”א 106/17 (פורסם בפדאור אתיקה) אישר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (בדעת רוב) את הרשעתו של עורך דין בעבירות של פגיעה במקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת עורך דין בהתאם להוראות ס’ 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין לאחר שעורך הדין הודה כי כתב בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים:

“באחרית הימים, בטרם יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קיצו, יילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים “הנה יהודי מסתתר מאחוריי. בואו והרגוהו”.
במסגרת נימוקיו לאישור ההרשעה, חזר בית הדין הארצי בתיק בד”א 106/17 על ההלכה שנקבעה בעל”ע (ירושלים) 1734/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א-יפו נ’ יורם שפטל (נבו 01.01.2002)‏‏:

“…ככל שמתרחקים מה”גרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו, כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך ועולה”. הובחן בין התבטאויות הכרוכות בזיקה ישירה למקצוע “בביהמ”ש, מול חברו למקצוע או בהקשר לנוטלים חלק בהליך שיפוטי” לבין התבטאות רחוקה מן ההקשר המקצועי, שם “ידו של חופש הביטוי על העליונה”.

עם זאת, נקבע כי מעשה שנעשה על ידי עורך דין שלא בהקשר למקצוע יכול כעיקרון להוות עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת. יש לבחון עם זאת, על פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל ענין וענין, אם אכן בעבירת משמעת עסקינן…”.

החלטות ועדות האתיקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות הכוללות הסתה לאלימות

כבר בנוב’ 2014 פרסמה וועדת האתיקה החלטה שכותרתה “התנהגות שאינה הולמת: הסתה בדף הפייסבוק”. וזו לשון ההחלטה שמספרה את 207/14

“לוועדת האתיקה הארצית הגיעו תלונות בעניין חשד להסתה, ולביטויים גזעניים על רקע המצב הבטחוני ברשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק. הוועדה קיימה במליאתה דיון מעמיק ונוקב בהתבטאויות האמורות, והחליטה לפרסם בתום הדיון את ההודעה הבאה:

חובתו של עורך הדין לנקוט בלשון מנומסת, מכובדת, מאופקת ומרוסנת. גם התבטאויות של עורכי דין שלא בזיקה למקצוע עשויות לעלות כדי עבירת משמעת [על”ע 1734/000 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ’ שפטל, (1.1.2002); בר”ש 2260/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ’ שרגא, (15.8.2012)].

לפיכך, ובמיוחד בימים אלה, עקב הלחימה, חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שַׁעֶר, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, רציחתם, ורציחתו של הנער מוחמד אבו חדירה, המעוררות רגשות עזים בציבור, ועדת האתיקה הארצית קוראת לעורכי הדין להיזהר בדבריהם, ולשמש גורם ממתן, ולא גורם המלהיט את הרוחות.

בלשכה חברים בני כל הדתות והעדות, ומצופה כי בימים קשים אלו חברי הלשכה ינהגו בכבוד ובסובלנות במסגרת עבודתם ומחוצה לה.

ועדת האתיקה הארצית תפעל בכלים העומדים לרשותה כלפי כל גילוי של הסתה וגזענות מצד עורכי הדין”.

בהמשך, בנוב’ 2015, החליטה וועדת האתיקה להעמיד לדין משמעתי עורך דין אשר פרסם בדף הפייסבוק שלו דברים המהווים הסתה לאלימות.
- ואלו נסיבות המקרה:

“מדובר בתלונה משותפת ל-70 עורכי דין, וכן תלונות נוספות ופרטניות של אזרחים ועורכי דין נוספים, כולן בגין אותם הדברים, שפורסמו על ידי הנילון בדף הפייסבוק שלו, דברים שלשיטת המתלוננים מהווים הסתה לרצח יהודים. ואלה הדברים: “באחרית הימים יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קצו ילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים ‘הנה יהודי מסתתר מאחורי בוא והרגהו!’ למישהו עדיין יש את החוצפה לערער על הצדק שבחדית’ זה?”

זאת ועוד: בסמוך למותם של 13 חיילי צה”ל במסגרת מבצע “צוק איתן” כתב הנילון בדף הפייסבוק: “13 שמחות! כן ירבו!”.

הנילון בתגובתו טוען שהדברים לא חורגים מגבולות חופש הביטוי וחופש הפולחן, בדיוק כמו שזכותו של עורך דין יהודי לצטט “שפוך חמתך על הגויים אשר לא הכירוך” או “מחיית זרע עמלק” על אף שחלק מחברי הלשכה הם גויים ואף מוגדרים כ”זרע עמלק”.

במהלך טיפולה של הוועדה בתלונה הוברר, כי בינתיים הוגש נגד הנילון כתב אישום פלילי בגין חברות ופעילות בארגון דאע”ש”.

- להלן החלטת ועדת האתיקה (את/207/14):

“להעמיד את הנילון לדין משמעתי. לוועדת האתיקה הארצית הגיעו עשרות פניות בעניינו של הנילון ושל הפרסומים הספציפיים מושא התלונה, דבר המצביע מעבר לספק סביר כי הייתה כאן פגיעה ברגשות הציבור. ועדת האתיקה אינה מהווה “משטרת מחשבות” והיא אינה צריכה לצאת ולחפש באופן יזום אחר עורכי דין שמפרסמים בפומבי פרסומים פוגעניים. שונה המצב כאשר היא מקבלת אליה פניות כאמור. כפי שציינה ועדת האתיקה בעבר, בין מטרותיה העלאת רף ההתנהגות של עורכי דין, במיוחד כאשר הם מזוהים עם תפקידם ומציגים עצמם כעורכי דין באופן אקטיבי באותה הפלטפורמה.

הוועדה אמנם מבקשת להגן על חופש הביטוי של הפרט, אולם בשל בגלל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ואופי ההתבטאויות, ובשים לב לכתב האישום הפלילי שהוגש בינתיים, סבורה הוועדה כי יש להעמיד את הנילון לדין משמעתי”.

עמדת וועדת האתיקה הארצית בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות של עורכי דין אשר הפיצו דברי הסתה לאלימות

ביום 16.5.21 פרסם יו”ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין החלטה שכותרתה “התבטאויות של עורכי דין העולות לכדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה” לפיה, התבטאויות גזעניות, מסיתות לאלימות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין.
ההחלטה נומקה באופן הבא:

“בימים קשים אלו, אני נושא תפילה לשלום ובריאות כולנו.
לצד המתיחות והרגישות האישית והכללית, כולנו נקראים לשמור על כבוד האדם באשר הוא, לצד שמירה על כבוד המקצוע וטוהרו.
בעת האחרונה הגיעו לוועדת האתיקה הארצית פניות אודות התבטאויות של עורכי דין שתוכנן עולה כדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה.
אין ספק כי התבטאויות אלו מהוות פגיעה ברגשות הציבור ובכבוד המקצוע.
אחת ממטרותיה של ועדת האתיקה היא העלאת רף ההתנהגות של עורכי הדין, ובפרט כאשר הם מזוהים עם תפקידם.
זאת ועוד, תכלית כללי האתיקה אינה להעניש אלא לשמור על רמת המקצוע והאמון שרוכש הציבור בכלל, והמערכת המשפטית בפרט, לעורכי הדין. אמון זה מושפע גם ממעשי והתנהגות עורך הדין אף בחייו הפרטיים, ולפיכך גם מעשים אלו כפופים לדין המשמעתי.
מכאן שעל אף רצונה של ועדת האתיקה להגן על חופש הביטוי של הפרט, הרי שהתבטאויות גזעניות, מסיתות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין בגין התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע (כפי שהוחלט באת/207/14)”.

מקרה להמחשה בו טיפלנו – גניזת תלונה המייחסת התבטאות לא הולמת בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות ברשת

תמצית המקרה

כנגד עורכת דין שהפיצה לכאורה ברשת חברתית (פייסבוק) דברי הסתה לאלימות, הוגשה תלונה לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה התבטאות לא הולמת.
בתגובה שהגישה, ביקשה עורכת הדין לשכנע את וועדת האתיקה שיש לגנוז את התלונה כנגדה.
וועדת האתיקה לא השתכנעה מתגובתה, הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שיש מקום להגיש כנגדה קובלנה משמעתית, אולם אפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת, סטטוטורית, בטרם העמדה לדין משמעתי.
בעקבות תגובה שהגיש משרדנו מטעם עורכת הדין, השתכנעה וועדת האתיקה הארצית לגנוז את התלונה.

התלונה על הסתה לאלימות ברשת והתבטאות לא הולמת

כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום ליטיגציה אזרחית – מסחרית, הוגשה תלונה לועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה הפצת דברי הסתה לאלימות והתבטאויות שלא הולמות את מקצוע עריכת הדין.
מדובר בתלונה אנונימית שהוגשה ללשכת עורכי הדין, בעקבות פרסומים שהעלתה עורכת הדין בעמוד הפייסבוק האישי שלה בעת קרות התפרעויות ומהומות בערים מעורבות בימי מבצע “שומר החומות”.
בתלונה נטען כי פוסטים שפרסמה עורכת הדין, על רקע לינץ’ שאירע בעיר בת-ים, עלו כדי הסתה לאלימות.
בעקבות קבלת התלונה, פנתה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לעורכת הדין וביקשה את תגובתה לתלונה, בטרם תובא התלונה לדיון בישיבת ועדת האתיקה לצורך קבלת החלטה בדבר העמדה לדין משמעתי:

פניית וועדת האתיקה לעורכת הדין בנוגע להתבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות

עורכת הדין לא פנתה לקבל יעוץ משפטי והגישה תגובה לתלונה בכוחות עצמה.
לדאבונה של עורכת הדין, לאחר קבלת תגובתה לא השתכנעה ועדת האתיקה לגנוז את התלונה נגדה.
נהפוך הוא, רכזת ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שעל פני הדברים יש מקום להגיש קובלנה כנגדה ואפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת מטעמה, הפעם “תגובה סְטָטוּטוֹרִית”, לפני קבלת החלטה סופית על העמדה לדין משמעתי.
להלן פניית ועדת האתיקה הארצית לעורכת הדין עם דרישה למתן תגובה סטטוטורית לתלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות – פנייה סטטוטורית של וועדת האתיקה

בעקבות קבלת הטענות בתגובה שהוגשה ע”י משרדנו, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה

עם דחיית תגובתה ודרישת וועדת האתיקה להגיש תגובה סְטָטוּטוֹרִית, לפני קבלת החלטה סופית, פנתה עורכת הדין למשרדנו על מנת שנגיש מטעמה תגובה סְטָטוּטוֹרִית לתלונה, בניסיון אחרון לשכנע את ועדת האתיקה להימנע מהעמדתה לדין משמעתי.
עם קבלת הייצוג המשפטי, הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה סְטָטוּטוֹרִית מנומקת בכתב בשם עורכת הדין הנילונה לועדת האתיקה הארצית, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה ללא הבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי.
לאחר קבלת התגובה מטעם משרדנו, ובניגוד לעמדתה הראשונית, השתכנעה ועדת האתיקה הארצית כי אין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים נגד עורכת הדין וגנזה את התלונה נגדה.
בכך נחסכו מעורכת הדין הכתמה בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ועונשים שונים שיכול והיו מוטלים עליה אילו הורשעה ע”י בית הדין.
להלן החלטת ועדת האתיקה הארצית שלא להעמיד את עורכת הדין לדין משמעתי ולגנוז את התלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בהתבטאויות בלתי הולמות ובענייני אתיקה מקצועית

ראו בהקשר זה:
בהקשר לתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין, עוסק משרדנו בכל העניינים הבאים:
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה.
- ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בענייני אתיקה מקצועית:
  - ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות ברחבי הארץ.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
  - ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה של דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.

עורך דין משמעתי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא הולמת של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת – ביטול קובלנה משמעתית | התבטאות לא ראויה – גניזת תלונה ע”י וועדת האתיקה

הפוסט התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע”י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין 5 (24) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 25 Jun 2023 20:01:06 +0000

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה: ייצוג משפטי – בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – הליכים משמעתיים | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.

עובדי הרשויות המקומיות – דין משמעתי

בדומה לעובדי מדינה, כפופים גם העובדים ברשויות המקומיות לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
רשויות מקומיות לעניין זה הן עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים.
דיני המשמעת ברשויות המקומיות מוסדרים בעיקרם בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, כמו גם בהוראות תקנון שירות המדינה, התקשי”ר, אשר אומצו על ידי השלטון המקומי.
כמו כן, מחויבים עובדי רשויות מקומיות להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת ברשות המקומית בה מועסקים ולנהוג בהתאם לכל תקנה או נוהג המקובלים ברשות, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל להגשת קובלנה משמעתית כנגדם, לחקירה משמעתית ולהעמדה לדין משמעתי.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:

עבירות המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח– 1978, מגדיר מהן עבירות משמעת של עובד רשות מקומית, וכך קובע סעיף 9 לחוק:

“עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5) השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

(7) עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, “חוב סופי” – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

(9) הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע”ז-2016″.

ניתן לראות כי חלק ניכר מ”עבירות המשמעת” מוגדרות בחוק באופן כוללני, כך שלמעשה קשת רחבה ובלתי מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית, ולהוביל להליכים משמעתיים כנגד עובד הרשות ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד רשות מקומית עלול למצוא עצמו נתון להליך משמעתי ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
יחד עם זאת, לצד הרקמה הפתוחה של “עבירות הסל” כגון התנהגות שאינה הולמת, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות ספציפיות הנפוצות בקרב עובדי רשויות מקומיות. כך למשל;
- דיווחים כוזבים.
- ביצוע עבודת חוץ ללא היתר.
- התבטאות לא הולמת.
- אלימות פיזית ומילולית.
- איומים.
- מרמה והפרת אמונים.
- ניגוד עניינים.
- התרשלות בביצוע התפקיד.

קובלנה משמעתית וחקירה משמעתית נגד עובדי הרשויות המקומיות

הליך משמעתי נגד רשות מקומית יחל ככלל עם הגשת תלונה / קובלנה כנגדו לתובע, אשר מונה ע”י ראש הרשות המקומית. בחלק מן המקרים, תהא זו תלונה אנונימית, שתוביל לבירור משמעתי.
התובע יבחן את התלונה / הקובלנה ואף רשאי להורות על חקירה בעניין, באמצעות חוקר שימונה על ידי ראש הרשות המקומית. בתוך כך, יהיו התובע או החוקר רשאים לגבות עדויות מעדים ומעובד הרשות המקומית החשוד בעבירת משמעת.
עובד רשות מקומית, שנודע לו כי הוגשה נגדו תלונה / קובלנה משמעתית או מתנהלת בעניינו חקירה בחשד לביצוע עבירות משמעת – חשוב שיקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני משמעת כבר בשלב הראשוני ועוד בטרם ימסור גרסה כלשהי לחוקר או לתובע.
ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב הראשוני בו מתבררים חשדות בנוגע לעבירות משמעת מצד עובד הרשות המקומית עשוי להשפיע על המשך ההליך וכמובן על תוצאותיו, להוביל לאי העמדה לדין משמעתי ולסיום הפרשה בצורה הטובה ביותר עבור עובד הרשות המקומית.
עם מיצוי הבירור והחקירה, ככל שהתנהלה חקירה, יחליט התובע האם קיימות ראיות מספיקות לאישום והאם להגיש נגד עובד הרשות המקומית תובענה לבית הדין למשמעת. יש לציין כי אף אם יחליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין משמעתי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייב את התובע להעמיד את העובד לדין.

עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

סדרי דין בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

ככל שיוחלט להעמיד את עובד הרשות המקומית לדין משמעתי, תוגש נגדו תובענה לבית הדין למשמעת וייקבע דיון בתובענה. בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות הם אותם סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963, וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד הרשות המקומית להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה עובד הרשות באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד הרשות רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של העובד ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות את עונשו של העובד.

העונשים שמוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד רשות מקומית

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להטיל על עובד רשות מקומית שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, והם כדלקמן:
- התראה.
- נזיפה.
- שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, לתקופה שיקבע.
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע.
- הפקעת משכורת שלא תעלה על ששה חדשים.
- העברה למשרה אחרת, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע.
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים, או תוך תשלום פיצויי פיטורים למי שהעובד חייב בפרנסתם.
- פיטורים על תנאי.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.
- פסילה לעבודה ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.

פומביות ופרסום בנוגע להליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות

לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.

הליכי ערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

עובד רשות מקומית שמוגשת נגדו תובענה משמעתית לבית הדין, ככלל ימצא את עצמו ב”מחוזות חדשים” שאינם מוכרים לו;
ראשית, ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, כך שעובד רשות מקומית, שאינו עוסק בעריכת דין, יהיה ככלל חסר את הכלים, הידע המשפטי והניסיון, הנחוצים להתגוננות בהליך המשמעתי.
כפועל יוצא, עובד הבוחר לייצג את עצמו בהליך המשמעתי ימצא עצמו “בעמדת נחיתות” אל מול התובע המנוסה בהליכי משמעת וקרוב לוודאי יתקשה לבנות קו הגנה אפקטיבי ולנהל את הגנתו בעצמו בבית הדין.
לא זו אף זו, פעמים רבות הניסיון לנהל את ההגנה באופן עצמאי, ללא ייצוג משפטי, אף עלול לעלות לעובד בנזקים שיגרום לעצמו, כלל מבלי להיות ער לכך.
שנית, באופן טבעי, הליך משפטי בו נדרש עובד רשות מקומית להתמודד עם אישום משמעתי התלוי ועומד נגדו יהיה זר לנוף חייו ומלחיץ עבור העובד. הדבר נכון ביתר שאת נוכח ההשלכות הכבדות שעלולות להיות להליך המשמעתי על העובד – החל מפגיעה בשכרו ודרגתו, דרך אובדן תפקיד ועד לפיטורים ופגיעה בזכויות סוציאליות.
על כן, על מנת לצלוח את ההליך תוך שמירה על זכויותיו ולסיימו על הצד הטוב ביותר, חשוב שהעובד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר ייצג אותו בהליכים בפני בית הדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה בעניינים פליליים ומשמעתיים, בנושאים הבאים;
יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשויות מקומיות. בהקשר זה ראו: השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו גם:
- הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה.
כמו כן ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | תובענה משמעתית

הפוסט עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (132)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 14:38:38 +0000

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מין בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין בצבא.
בהקשר לעבירות מין בצבא מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים.
לפרטים נוספים אודות ייצוג מתלוננים ונפגעי עבירה ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מין בצבא

סמכותם של בתי הדין הצבאיים לדון בעבירות מין בצבא

בחוק השיפוט הצבאי לא תמצאו פירוט של עבירות מין.
חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לדון חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים גם על עבירות שאינן עבירות צבאיות, כגון עבירות מין.
באופן זה, ניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי בכל עבירות המין, המנויות בחוק העונשין, התשל”ז – 1977, לרבות אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי.
יחד עם זאת – אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי, לצוות כי דינו של הנאשם יתברר בבית משפט אחר.
גם לעבירות הפליליות הבאות יש נגיעה לעבירות מין בצבא:
- הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח – 1998. ראו בהקשר זה בעמוד: הטרדה מינית בצבא.
- עבירות פגיעה בפרטיות הנעשות על רקע מיני, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א- 1981.
- הטרדה באמצעות אמצעי תקשורת על רקע מיני (הטרדה באמצעות מתקן בזק).

מדיניות הענישה בנוגע לעבירות מין בצבא

מדיניות צה”ל כלפי עבירות מין בצבא מחמירה יותר מאשר המדיניות הנקוטה ע”י רשויות התביעה והשפיטה בערכאות פליליות אזרחיות, מחוץ לצבא.
בכל הנוגע לעבירות מין בצבא, נקבעו סטנדרטים מחמירים, שמטרתם למגר את התופעות באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.

אופן הטיפול בעבירות מין בצבא מצד רשויות החקירה והתביעה

ככלל, כאשר עסיקנן בחשד לעבירות מין חמורות בצבא (כגון אינוס, מעשה מגונה בכוח ומעשה סדום), ילווה תובע צבאי את חקירת מצ”ח, כבר מעת פתיחתה של החקירה.
עם סיום החקירה ובטרם קבלת החלטה אילו הליכים (אם בכלל) ראוי לנקוט כנגד החשוד, ייפגש התובע הצבאי עם המתלוננת, ייתרשם באופן בלתי אמצעי מכנות תלונתה, וכן יבדוק את נכונותה להעיד בפני בית הדין הצבאי.

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

בשל חומרתה ובשל השלכותיה, תלונה אודות עבירת מין בצבא עלולה להפוך לאירוע משנה חיים.
הדברים נכונים הן מחוץ למסגרת השירות הצבאי, והן ביחס לחיילים ואנשי קבע, אשר תלונה מסוג זה עלולה לשלול את חירותם, לפגוע בשמם הטוב, ובמקרים של אנשי צבא קבע – לפגיעה בדרגות, חיסול קריירה צבאית ואף שלילת זכויות, שנצברו ביושר במשך שנים רבות.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ומיטבי מעורך דין צבאי, מוקדם ככל האפשר.
בשל המאפיינים הייחודים של המסגרת הצבאית, תחייב תלונה אודות הטרדה מינית בצבא או עבירות מין בדיקה עובדתית ומשפטית האם עסקינן ביחסי מרות, ואם התשובה לכך חיובית – האם היה “ניצול” של אותה מרות ביחס למעשים שנטען כי בוצעו.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעורך הדין שמייעץ ומלווה תלונות וחקירות מסוג זה יכיר את המערכת הצבאית על בוריה, את מאפייניה הייחודיים כמו גם את הרגישות הנלווית לטיפול בחשד לעבירות מין בצבא.
להשלמת התמונה יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:

מקרה להמחשה בו טיפלנו – ייצוג משפטי של הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל בוכריס

מטבע הדברים, בשל צנעת הפרט, לא נפרט מקרים בהם היה מעורב משרדנו תוך זיהוי המעורבים.
פרשה אשר ממילא זכתה לתהודה תקשורתית הינה פרשת הסתבכותו של תא”ל אופק בוכריס בעבירות מין בצבא והטרדה מינית של קצינה וחיילת אשר שירותו תחת פיקודו.
בפרשת תא”ל בוכריס ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו את אחת מנפגעות העבירה בפרשה, הקצינה, רס”ן ל’.
לפרטים נוספים אודות פרשה זו ראו: פרשת תא”ל בוכריס; ייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין – הקצינה המתלוננת.
הפרשה זכתה להד תקשרותי נרחב, ראו למשל:

עבירות מין בצבא – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין בצבא

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהקשר לעבירות מין בצבא, ומחוץ לצבא.

עורך דין צבאי

הפוסט עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (132) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (86)

גיא פלנטר — Thu, 02 Feb 2023 15:51:30 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, מקרה להמחשה – ביטול תובענה משמעתית.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו במסגרתו הובלנו לביטול תובענה משמעתית שהוגשה בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת רשות מקומית, הוגשה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות המייחסת לה אלימות כלפי פעוטה במעון.
במסגרת התובענה, התבקש בית הדין לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים ולהורות על השעייתה עד תום ההליכים המשמעתיים.
בעקבות מגעים שניהל עו”ד גיא פלנטר עם התובע, בוטלה התובענה המשמעתית.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.

התובענה המשמעתית שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת מועצה מקומית הר אדר, הוגשה תובענה משמעתית לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
- בעקבות מידע שהגיע מסייעות במעון בדבר שימוש בכח ע”י הנאשמת כלפי פעוטות, הוחלט להתקין מצלמות במעון.
- כנגד הנאשמת התקבלו תלונות של סייעות במעון על התנהלות אלימה כלפי אחת הפעוטות, בשתי הזדמנויות שונות.
- בהמשך, בדיקת המצלמות שהותקנו במעון, גילתה 2 אירועים בהם נקטה הנאשמת באלימות כלפי פעוטה במעון.
- במקרה אחד שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בזרועותיה של פעוטה בת שנתיים, משכה בהן בכוח, הפילה אותה ארצה ולאחר מכן הניפה אותה באוויר, תוך שהיא אוחזת בחולצתה.
- במקרה השני שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בידיה של אותה פעוטה בת שנתיים, ותוך שימוש בכוח, הטיחה אותה ארצה, והושיבה את הפעוטה בכוח.
- עוד סופר בתובענה המשמעתית כי הוגשה תלונה פלילית במשטרת ישראל על תקיפה, וכי נפתחה בעניין חקירה משטרתית.
בתאריך 30.10.19 בטרם העמידה הנאשמת ייצוג משפטי, התקיים שימוע לנאשמת בו הוחלט להשעות אותה מעבודתה ולהגיש כנגדה קובלנה משמעתית לבין הדין, תוך בקשה להאריך את השעייתה, עד תום ההליכים המשמעתיים בעניינה.

הוראות החיקוק לפיהן הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית.

בהתאמה לעובדות המיוחסות לה, הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית בכל אלו:
- בכך שעשתה מעשה או התנהגה באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978 ו/או
- בכך שלא קיימה את המוטל עליה כעובדת הרשות המקומית על פי הוראה מיוחדת שניתנה לה כדין – בעבירה בניגוד לסעיף 9(2) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).
- בכך שהתנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובד הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(3) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).

התובע עתר לגזור על הנאשמת פיטורים ללא פיצויים וביקש את השעייתה עד לתום ההליכים המשמעתיים כנגדה בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות.

עוד צוין בכתב בתובענה המשמעתית כי בנסיבות העניין החמורות, יתבקש בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים.
לבסוף, בהתאם להוראות סעיף 20(א)(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) עתר התובע להשעות את הנאשמת למשך 6 חודשים, או עד לתום ההליכים המשמעתיים בעניינה – לפי המאוחר.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות מורה על ביטול התובענה המשמעתית.

תיק המשמעת נקבע לדיון לפני עו”ד עינת איילון, אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בשלב זה, פנתה הנאשמת למשרדנו, על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
לאחר קבלת מלוא החומרים הנוגעים לאישום, בא בדברים עורך דין גיא פלנטר עם התובע המייצג את המועצה – עו”ד גילעד רוגל.
בעקבות מגעים אלו, סוכם על ביטול התובענה.
בתאום עם ההגנה, הגיש התובע בתיק המשמעת (עו”ד גילעד רוגל) הודעה לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על חזרתו מהתובענה המשמעתית וביקש לבטלה.
ביום 29.12.19 נעתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לבקשת התובע והורה כי התובענה תימחק.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הלקוחה ובהחלטת ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות לבטלה.

תיק משמעת 29/19, לפני הרכב אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, עו”ד ענת איילון.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.
לפרטים נוספים ראו:

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו: עובד רשות מקומית.
לאתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות ראו בעמוד – מרכז השלטון המקומי בישראל.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | ביטול תובענה משמעתית

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (86) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית 5 (7)

גיא פלנטר — Fri, 28 Oct 2022 17:51:34 +0000

גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.

גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו עוסק בייצוג חיילים ואנשי קבע בעל הנוגע לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור בצבא, החל משלב חקירת מצ”ח, דרך הליכי שימוע מול הפרקליטות הצבאית ועד הענקת ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ו –בית הדין הצבאי לערעורים.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על העבירה של גניבה בידי עובד ציבור ונציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. באותו מקרה, הואשם איש קבע בדרגת רס”ב בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור אולם בעקבות הסדר טעון שגיבשנו עם הפרקליטות הצבאית, תוקן כתב האישום, הומשפט הצבאי הסתיים ברישום פלילי מופחת, ללא פגיעה בזכויותיו הפנסיוניות של הלקוח.

על העבירה של גניבה בידי עובד ציבור בצבא

האם חיילים ואנשי קבע נחשבים “עובדי ציבור” לעניין העבירה של גניבה בידי עובד ציבור?

התשובה חיובית, חיילים בצה”ל ואנשי צבא קבע נופלים בגדר “עובדי ציבור” לעניין העבירה של גניבה בידי עובד ציבור.
קיימים מקרי גניבה רבים בהם הואשמו והורשעו חיילים ואנשי קבע בעבירה זו.

מה העונש על עבירה של גניבה בידי עובד ציבור?

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

מדוע קיימת ענישה מחמירה בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור?

החומרה המיוחדת בעבירה זו נעוצה במעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד איש צבע קבע המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ציבור

בעקבות חקירת מצ”ח, הגישה הפרקליטות הצבאית כנגד איש צבא קבע, נגד בדרגת רס”ב, כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
- גניבה בידי עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל”ז-1977.
- התנהגות שאינה הולמת, עבירה בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
באישום הראשון שבכתב האישום, נטען שבעת ששימש נגד מטבח ביחידתו, במשך כ- 7 חודשים, נטל מן המטבח מזון בסכום של כ-500 ₪ מדי שבוע בשבוע. את המזון שגנב, כך נטען, נטל לביתו.
ביחס לאישום זה, ייחסה הפרקליטות הצבאית לנאשם עבירה של גניבה בידי עובד ציבור ובשפת כתב האישום – גניבת דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע אליו מכוח עבודתו וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, במטרה לשלול אותו שלילת קבע.
באישום השני שבכתב האישום נטען כי הנאשם ביצע את המפורט בפרט האישום הראשון בעת שהוא בתפקיד נגד מטבח בדרגת רס”ב ובכך התנהג באופן שאינו הולם את דרגתו ועמדתו בצבא.
להרחבה בנוגע לעבירות רכוש בצבא בכלל, ולעבירה של גניבה בידי עובד ציבור בפרט ראו בעמוד: עבירות רכוש בצבא.

הסדר הטעון שנחתם – שמירה על זכויות פנסיה ורישום פלילי מופחת

למשרדנו פנה איש הקבע עם פתיחת משפטו הצבאי, לאחר שנסתיימה חקירת מצ”ח (במסגרתה הודה בעיקרי הדברים) ולאחר שכבר הוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי.
בהתאם למעשים המיוחסים לו בכתב האישום המקורי, להוראות חוק השיפוט הצבאי, הוראות חוק העונשין ומדיניות הענישה הנהוגה בבתי הדין הצבאיים, היה צפוי הרס”ב למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, הורדה לדרגת טוראי ובשל כך פגיעה ממשית בזכויותיו הפנסיוניות והסוציאליות הנלוות.
עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, בא בדברים עם הפרקליטות הצבאית וגיבש הסדר טעון, שעיקריו כדלקמן:
- עובדות האישום הראשון יתוקנו לקולא; תדירות הגניבות המיוחסות לנאשם תצטמצם וחשוב מכך – סה”כ ערך הגניבות יצטמצם מסכום של כ- 12,000 ₪, אשר יוחס לרס”ב בכתב האישום המקורי, לסכום של עד כ- 3,000 ₪ בלבד.
- העבירה החמורה בה הואשם הרס”ב בכתב האישום המקורי, גניבה בידי עובד ציבור, עבירה מסוג פשע אשר דינה המקסימלי 10 שנות מאסר, תימחק מכתב האישום, ובמקומה תבוא עבירה צבאית של הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי סעיף 77(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי, עבירה מסוג עוון, הקלה בהרבה מהעבירה שיוחסה לרס”ב במקור.
- סוכם כי לא תהיה דרישה לשלילת דרגותיו של הנאשם ובכך תמנע פגיעה משמעותית בזכויותיו הסוציאליות אשר עלולה להשאירו בלי פנסיה והטבות נלוות, במקום תבוא הורדה מוסכמת בדרגה אחת בלבד, לדרגת רס”ם.
- יובאו פרטים נוספים בהסכמה בפני בית הדין הצבאי אשר יכללו שורה ארוכה של נסיבות לקולא.
- על בסיס עובדות כתב האישום המתוקן, נסיבות המקרה, בעיות ראייתיות בתיק, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם יעתרו הצדדים לגזור על הנאשם עונש מוסכם של 30 ימי מחבוש בפועל, מאסר מותנה, הורדה בדרגה אחת, וקנס.
פנסיה צבאית – בנוסף, ידחה מועד מתן גזר הדין במספר חודשים, לאחר שיחצה הנאשם את גיל 42, על מנת שלא לפגוע בזכויותיו לקבלת פנסיה צבאית מלאה.
3 מטרות הושגו בהסדר טעון זה:
- זכויותיו הפנסיוניות של איש הקבע לא נפגעו.
- ההסדר אפשר לנאשם ליהנות מרישום פלילי מופחת. על רישום פלילי מופחת ראו בהרחבה בעמוד – רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- הנאשם לא ריצה ולו יום אחד של מאסר מאחורי סורג ובריח אלא ימי מחבוש בלבד – ענישה לקולא, הנהוגה בד”כ בדין משמעתי ולא בבית הדין הצבאי.

גזר הדין של ביה”ד הצבאי – אימוץ הסדר הטעון

בגזר דינו, עמד בית הדין הצבאי בין היתר על חומרת מעשיו של הנאשם, באופן הבא:

“הנאשם נכשל בביצוע עבירה חמורה, המשקפת הפרת אמון עמוקה ופגיעה בטוהר המידות. הנאשם ניצל את מעמדו ואת תפקידו כמי שאמון על הציוד במטבח ביחידתו והוציא רכוש מן המטבח למטרותיו האישיות. זאת ועוד לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בסדרה של מעשים שנמשכו פרק זמן משמעותי…”

יחד עם זאת, מצא בית הדין הצבאי לכבד את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם 30 ימי מחבוש, 60 ימי מאסר על תנאי, קנס והורדה בדרגה אחת.
יתרה מכך, בית הדין הצבאי נעתר להסכמת הצדדים לדחות את מועד גזר הדין לאחר הגיעו של הנאשם לגיל 42, וזאת על מנת שלא לפגוע בזכויותיו לגמלה ולאפשר לו לקבל את מלוא זכויותיו שצבר במשך שנים של שירות צבאי מסור, ללא דופי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום החמור שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, ההודעה על הסדר הטוען, כתב האישום המתוקן וגזר הדין של בית הדין הצבאי.

בית הדין הצבאי מחוזי מחוז שיפוט מרכז, בפני הרכב בראשות אב”ד, כבוד השופטת אל”ם מאיה הלר.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ולעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים. לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים;

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי

עורך דין צבאי

משפט צבאי | גניבה בידי עובד ציבור בצבא | פנסיה צבאית | זכויות פנסיה

הפוסט גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר