ארכיון זיוף תעודת זהות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 21:38:12 +0000

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף: ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות זיוף על סוגיהן לרבות: זיוף, זיוף בנסיבות מחמירות, זיוף צוואה, שימוש במסמך מזויף, זיוף המשפיע על עסקאות וכן זיוף בידי עובד ציבור.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף.

על עבירות זיוף.

מהו זיוף?

“זיוף” הוגדר בחוק העונשין כאחד מאלה:
- עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
- שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
- חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
סעיף 29(א) לחוק העונשין קבוע כי מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. לפיכך, על מנת להרשיע בעבירה של זיוף, אין צורך להוכיח כי הנאשם ביצע את מעשה הזיוף במו ידיו, ודי שיוכח כי ביצע את הזיוף בצוותא עם אדם אחר או אמצעות אדם אחר.
יתרה מכך, לצורך הרשעה בעבירה של זיוף באמצעות אחר, לא חייבת הרשות התובעת להוכיח את זהותו של אותו אדם “אחר”.

הגדרת “מסמך” בחוק העונשין, לעניין עבירות זיוף.

לעניין עבירות זיוף, ההגדרה של “מסמך” הרבה יותר רחבה מאשר משמעותה המילולית של המילה.
“מסמך” מוגדר בהקשר לעבירות זיוף:

“מסמך” – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

משמע, לעניין עבירות זיוף, “מסמך” יכול להיות למשל:
- תעודות שונות כגון תעודת זהות, דרכון, תעודת סטודנט, תעודת חייל או קצין, או כל מסמך זיהוי או תיעוד אחר;
- תעודות הסמכה ורישיונות שונים – למשל תארים אקדמאים, רישיון נהיגה, רישיונות לעסוק במקצוע מסוים, רישיונות עסק, תעודות כשרות וכדומה.
- אישורים שונים – כגון אישורים רפואיים, אישורי מחלה, אישור הגשת תלונה במשטרה, אישור נוטריוני ואישורים רשמיים שונים.
- מסמכים משפטיים כגון תצהירים, צוואות, חוזים, הצהרות ומסמכים משפטיים אחרים.
- מסמכים בנקאיים כגון שיקים, המחאות בנקאיות, אישורי יתרה וכדומה.
- מסמכים רשמיים שונים כגון תעודת מידע פלילי (פלט רישום פלילי).
- מכתבים.
- מסמכים הקשורים בבעלות או שימוש ברכב.

שלוש החלופות לעבירת הזיוף בחוק העונשין.

חוק העונשין קובע בסעיף 418 שלוש חלופות שונות לעבירת זיוף, וכן עונשים שונים בהתאם לחומרת נסיבות הזיוף;
- זיוף (ללא שום נסיבה מחמירה) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של מאסר שנה.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעות המסמך המזויף דבר (כלומר טובת הנאה כלשהי) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של 3 שנות מאסר.
- זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה מסוג פשע, שדינה עונש של 5 שנות מאסר.
ובלשון המחוקק בסעיף 418 לחוק העונשין:

“המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

לסיווג העבירות כעוון או כפשע השלכות שונות; למשל, בהקשר לתקופות ההתיישנות של העבירות, ומי הרשות התובעת המוסמכת להעמיד בגין העבירות לדין או לסגור את תיקי החקירה.

זיוף המשפיע על עסקאות.

במטרה להגן על חיי מסחר תקינים, מצא המחוקק לייחד בחוק העונשין עבירה פלילית לזיוף המשפיע על עסקאות, עבירה מסוג עוון שדינה 3 שנות מאסר.
סעיף 419 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף המשפיע על עסקאות” קובע:

“המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד”.

שימוש במסמך מזויף.

סעיף 420 לחוק העונשין שכותרתו “שימוש במסמך מזויף קובע:

“המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

העבירה של שימוש במסמך מזויף כעבירה עצמאית מעבירת הזיוף, נולדה מתוך ידיעה שיש לתת מענה עונשי לשלל מצבים שונים;
- זיוף – למשל, כאשר אדם מזייף מסמך, ללא שום כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי, או אפילו מתוך כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי בעתיד, אולם אותו אדם לא עושה שום שימוש במסמך המזויף (למשל מחביא את המסמך המזויף בכספת). במקרה זה התגבשה עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין בלבד.
- זיוף ושימוש במסמך מזוייף – אותו אדם גם זייף את המסמך (או זייף אותו באמצעות אחר) וגם עשה בו שימוש בידעו שהוא מזוייף. במקרה זה התגבשו גם עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין וגם העבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק.
- שימוש במסמך מזוייף בלבד – אותו אדם כלל לא זייף את המסמך וגם לא היה שותף לזיוף בדרך כלשהי, אולם בידעו שהוא מזוייף, עשה שימוש במסמך המזויף – למשל הגיש אותו לגורם כלשהו.

זיוף בידי עובד ציבור.

סעיף 421 לחוק העונשין נותן מענה לנסיבה המחמירה של זיוף במסגרת תפקיד ציבורי, שכן מדובר בשימוש לרעה במשרה הציבורית תוך פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי.
סעיף 421 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף בידי עובד ציבור” קובע:

“עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס”.

זיוף דרכון.

הוראות ספציפיות ביחס לזיוף דרכון נמצא בסעיף 8(א)(1) לחוק הדרכונים, תשי”ב – 1952.
בהתאם להוראות סעיף זה, דינו של אדם שעשה אחת מאלה 3 חודשי מאסר וקנס:

“זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור”.

זיוף של שטר כסף.

סעיף 462 לחוק העונשין מטפל בזיוף שטרות כסף ואף ביבוא והחזקה ביודעין של שטרות מזויפים. הסעיף שכותרתו “זיוף שטר כסף”, קבוע;

“העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

1. בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

2. מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין”.

זיוף מטבעות וזיוף בולים.

חוק העונשין מטפל בעבירות זיוף מטבעות בסעיף 471, בקבעו 7 שנות מאסר לעבירה של זיוף מטבעות.
סעיפים 486 ו- 487 בחוק העונשין מטפלים בכל הנוגע לזיוף בולים.

זיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב.

סעיף 413ח לחוק העונשין עוסק בזיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב, וכן זיוף שנעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירות בקשר לרכב.
מדובר בעבירה מסוג פשע, שדינה 5 שנות מאסר.

עבירות זיוף – מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו.

תמצית המקרה – מתווכת נדל”ן שהורשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה – נדונה לעונש קל – עבודות שירות בלבד.

כנגד הנאשמת, מתווכת נדל”ן במקצועה, הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, המייחסים לה שורה של עבירות זיוף, מרמה וגניבה.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע, שכיהנה באותה עת בבית משפט השלום בכפר סבא.
לנוכח עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשמת, לרבות הודאותיה באשם, ובהעדר כל סיכוי להתמודד על אחריותה הפלילית של הנאשמת למעשים, עבר עורך דין פלילי גיא פלנטר לזירת העונש, שם הציב מטרה שבסופו של יום, לא תמצא עצמה הנאשמת מאחורי סורג ובריח.
בשלב ראשון, ועל מנת למנוע מצב בו תיענש הנאשמת בגין כל פרשה בנפרד, דבר שהיה מחמיר בעונשה, ביקש עורך דין פלילי גיא פלנטר מבית המשפט לאחד את הדיון בשני כתבי האישום.
בהמשך, גיבש עורך דין גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כולל, הנוגע לשני כתבי האישום.
על פי הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות, תוקנו שני כתבי האישום לקולא, ושני הצדדים עתרו בפני בית המשפט לסיים את עניינה של הנאשמת בעונש מוסכם, שאיננו כולל רכיב של מאסר של ממש.
לאחר התיקונים שנערכו בכתבי האישום במסגרת הסדר הטעון, כללו שני כתבי האישום את האישומים שיפורטו להלן.

תיק פלילי I – שלושה אישומים שונים של עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה.

בתיק הפלילי הראשון הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בשלושה אישומים שונים;

האישום הראשון – זיוף מסמך וגניבת שיקים.

על פי עובדות האישום הראשון, עת שימשה כמתווכת נדל”ן, קיבלה מלקוחותיה סדרת שיקים שנועדו לתשלום למוכרי הנכס. במקום להעביר את השיקים למוכרי הנכס, גנבה את השיקים בסך של מעל 8,000 שקלים חדשים, פרעה אותם, ואף זייפה מסמך לפיו הועבר הסכום למוכרים והם אישרו קבלתו.
בהתאמה לעובדות המקרה, הורשעה הנאשמת באישום הראשון בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- גניבה בידי מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השני – זיוף שיק וגניבה בידי מורשה.

על פי עובדות האישום השני, פנתה הנאשמת אל אותם לקוחות וביקשה מהם שיק לתשלום יתרת חוב ארנונה של הנכס. הלקוחות מסרו לידיה שיק פתוח כדי שתשלם את החוב לעירייה. הנאשמת זייפה את השיק ע”י שינוי התאריך, ומילאה בו סכום של 4,800 שקלים. בשיק שזייפה השתמשה לתשלום עבור רהיטים שרכשה לעצמה. השיק לא כובד בשל חוסר כיסוי מספיק.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השני בעבירות הפליליות הבאות:
- גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השלישי – זיוף שתי קבלות של מס רכישה וקבלת דבר במרמה.

על פי עובדות האישום השלישי, ביקשה הנאשמת מהלקוחות שיפקידו בידיה שיק פתוח לצורך תשלום מס רכישה. הנאשמת לא שילמה את המס באמצעות השיק, אלא זייפה שתי קבלות של מס רכישה ע”ש הלקוחות, תוך זיוף הסכומים והטבעת חותמת מזויפת המעידה על פירעונם. את הקבלות המזייפות, מסרה הנאשמת ללקוחות. לא ידוע מהו השימוש שעשתה הנאשמת, אם עשתה, באותו שיק. הלקוחות חויבו לשלם את סכום המס בתוספת ריבית והצמדה עקב האיחור בתשלום.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השלישי בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במירמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

תיק פלילי II – עבירה של גניבה בידי עובד.

כתב האישום בתיק הפלילי השני נגע לתקופה אחרת, בה הועסקה הנאשמת כפקידת מכירות בחברה וגנבה כספים ממעבידה.
במקום להעביר לחברה כספים שהתקבלו מלקוחות אשר רכשו מוצרים, גנבה את הכספים והעלימה את מעשיה על ידי הוצאת חשבוניות זיכוי, במקום חשבוניות מס.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת בכתב אישום זה בעבירה של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין.

בית משפט השלום מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מלגזור על הנאשמת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בגזר דינה, עמד בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) על חומרת מעשיה של הנאשמת כלדקמן:

“מעובדות כתבי האישום בהם הורשעה הנאשמת עולה כי המדובר בשימוש לרעה שעשתה הנאשמת בעיסוקה כמתווכת דירות, תוך מעילה באמון שרחשו כלפיה הלקוחות רוכשי הנכס והמוכרים, ותוך שקיבלה לידיה, שלא כדין, כספים המגיעים למוכרים.

הנאשמת ניסתה להסתיר מעשים אלה ע”י זיוף מסמכים ואף גנבה סידרת שיקים, אשר הפקידו בידיה הרוכשים לשם מסירתם למוכרים. כמו כן ניסתה הנאשמת לקבל במרמה סכום של 4,800 ש”ח מהרוכשים, וקיבלה שיק פתוח נוסף, תוך טענת שווא כי מדובר בכספים לתשלום חוב הארנונה ומס רכישה בגין הנכס.

אותו דפוס עברייני של שליחת יד בכספי הזולת, שנתן בה את אמונו, מתגלה מעובדות כתב האישום השני, עת גנבה הנאשמת ממעבידתה סך של 2,500 ש”ח והוציאה חשבוניות זיכוי במקום חשבוניות מס כדי להסוות את המעילה”.

למרות חומרת עבירות הזיוף והמרמה, כיבד בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים והשית על הנאשמת עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

תיק פליליים בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה בכלל, ועבירת גניבה ממעביד בפרט ראו בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו בעמוד: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עבירות זיוף – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות זיוף במשפטים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאיים ובהליכים משמעתיים בבתי דין משמעתיים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות זיוף, כאשר בדרך כלל נלוות לעבירות הזיוף עבירות נוספות כגון שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ועוד.

עו”ד פלילי

הקלה בעונש | עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | ארכיון קבלת דבר במרמה | ארכיון זיוף | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17)

גיא פלנטר — Mon, 03 Oct 2022 08:31:57 +0000

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות מרמה.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות מרמה.

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – במה מדובר.

עבירות מרמה מעוגנות בחוק העונשין בפרק י”א סימן ו’, שכותרתו “עבירות מרמה, סחיטה ועושק”.
אנו עוסקים כאן בעבירות המרמה העיקריות.

מהי “מרמה” ומה הכוונה “לרמות”?

חוק העונשין מגדיר “מרמה” כדלקמן:

“מרמה” – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו”לרמות” – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

קבלת דבר במרמה – יסוד “הקבלה” בעבירה.

עיון בהגדרת המושג “מרמה” מלמד שלמעשה מדובר בטענה שיקרית כלשהי, כלומר באי אמירת אמת ביודעין.
כעת יש לדעת, שעל פי הדין במחוזותינו, עצם אמירת אי אמת איננה בגדר עבירה פלילית, אלא באם כתוצאה מהשקר התקבל דבר במרמה, או שהשקר נאמר במקום שבו קיימת חובה חוקית להצהיר או להעיד את האמת – כגון בתצהיר ערוך כדין (שאז אי אמירת אמת מהווה עבירה של שבועת שקר) או בעדות בבית המשפט (שאז אי אמירת האמת מהווה עדות שקר).
משמע, בהקשר של עבירות מרמה, על מנת שהשקר יהפוך לעבירה פלילית, צריך להתקבל בעקבות השקר דבר כלשהו. סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה”, קובע:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

ובלשון בית המשפט העליון בע”פ 1784/08, ישראל פרי נ’ מדינת ישראל:

“כדי שתשתכלל העבירה על עושה המעשה להציג, במודע, מצג מירמה ולקבל, כתוצאה מכך, דבר כלשהו. “קבלת הדבר” הוא המרכיב התוצאתי שבלעדיו לא יושלם ביצוע העבירה.

במילים אחרות, אין די בכך שאדם הגיע, כתוצאה ממעשה המרמה, להחלטה למסור את הדבר כדי להוות “קבלת דבר במרמה”, אלא יש צורך שהדבר אכן ימסר”.

הצורך להוכיח קשר סיבתי בין המרמה לקבלת “הדבר”.

קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית, המחייבת קשר סיבתי בין המרמה לבין קבלת ה”דבר”.
על “המרמה” להיות “הסיבה היעילה”, אך לא הבלעדית, לקבלת “הדבר” בעבירה של “קבלת דבר במרמה”, ודי בהשפעתה הניכרת על המרומה.
מצגי השווא שגרמו להעברת ה”דבר” מהמרומה למרמה חייבים לשחק תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה.

מה טיבו של “הדבר” שצריך להתקבל במרמה על מנת שתתגבש עבירה?

סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר “דבר”:

“דבר” – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;

כפי שניתן לראות, ההגדרה של “דבר” רחבה מאוד אם כן וכוללת למעשה כל טובת הנאה שהיא.
בע”פ 1784/08 הנ”ל סיכם בית המשפט העליון את ההלכות בנוגע לטיבו של “הדבר”, באופן הבא:
- ה”דבר” לא חייב להיות חומרי והוא כולל גם דבר מופשט וכן “כל דבר הגורם הנאה או סיפוק גופני או נפשי”.
- לא חייבים להוכיח כי נגרם למרומה נזק או הפסד מוחשי בעטייה של המרמה. די בכך שיוכח כי היתה פגיעה בחופש הבחירה ובשיקול הדעת של המרומה.

מהי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות?

הנסיבות המחמירות שהופכות את העבירה של קבלת דבר במרמה מעבירה של עוון, שדינו 3 שנות מאסר לעבירה של פשע, שדינו 5 שנות מאסר, לא הוגדרו בחוק.
אין די באזכור סתמי של “נסיבות מחמירות” כדי להביא להרשעה בעבירה היותר חמורה ועל הרשות התובעת להתכבד ולפרט בכתב האישום (ובהמשך להוכיח במשפט) מה הן אותן נסיבות מחמירות.
אמות מידה לבחינה האם התקיימו נסיבות מחמירות הן למשל: השיטה, התכנון, התחכום, ההיקף.
רשימת הגורמים שעשויים להוות נסיבות מחמירות אינה סגורה, וכללת למשל:
- ריבוי של מעשי מרמה;
- התחכום שבהם;
- הסכומים שהועברו כתוצאה מהמרמה;
- ביצוען של עבירות נוספות שנועדו לאפשר את המרמה;
- התמדה במעשי מרמה לאורך זמן;
- היותו של עבריין המרמה עובד ציבור.

על עבירות מרמה נוספות.

חוק העונשין כולל עבירות מרמה נוספות, “קרובות משפחה” של עבירת המרמה הקלאסית – קבלת דבר במרמה.
סעיף 416 לחוק העונשין שכותרתו “תחבולה”, קובע:

“המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים”.

סעיף 422 לחוק העונשין שכותרתו “שידולי מרמה”, קובע:

“המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראות כל דין אחר בענין שידול”.

עבירות מרמה – מקרה להמחשה שטופל על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

תמצית הפרשה – עבירות מרמה וזיוף חמורות בתעשייה האווירית – בכיר הנאשמים סיים את ההליך הפלילי במאסר על תנאי, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה.

במסגרת עמוד זה בחרנו להציג פרשת מרמה וזיוף הנוגעת לתעשייה האווירית אשר בה טיפלנו. בתמצית, קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות אודות הוצאות פיקטיביות.
בכיר הנאשמים, ומי שהיה “הרוח החיה” בפרשה, אשר יוצג על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו וזאת למרות תפקידו המרכזי בפרשה ולמרות שקיבל בעצמו במרמה במשך שנים החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.

טיוטת כתב האישום המייחסת שורה ארוכה של עבירות מרמה וזיוף חמורות.

בטיוטת כתב האישום הואשמו הנאשמים בשורה של עבירות פליליות חמורות הנוגעות לעבירות מרמה וזיוף:
- קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, בכך שהונו את התעשייה האווירית בהגשת החזרי הוצאות מנופחים ופיקטיביים, תוך שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות והפצת ההונאה בקרב עובדים אחרים של התעשייה האווירית.
- מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, בכך שכעובדי הציבור ובעת מילוי תפקידם, עשו מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.
- זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 418 (סיפא) לחוק העונשין, בכך שהכינו קבלות וחשבוניות של בית מלון ושל חברת תקשורת הנחזות להיות אשר אינן ועשויות להטעות, ובכך שחתמו על קבלות בשם בית מלון ובשם חברת תקשורת ללא סמכות כדין.
- שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין, בכך שהגישו בשיטתיות את הקבלות הפיקטיביות והמזויפות לתעשייה האווירית, על מנת לקבל במרמה החזר הוצאות.
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין, כאשר הנסיבות המחמירות מתבטאות בשימוש בחותמות מזויפות, סריקה באמצעות מחשב, מחיקת פרטים ורישום פרטים אחרים, שימוש במסמכים כוזבים וציון עובדות שיקריות, זאת באופן קבוע, שיטתי, פעמים רבות ולאורך שנים ובסכומי כסף גבוהים.

הליך השימוע הפלילי וגיבוש הסדר טעון מקל במיוחד.

במסגרת הליך שימוע פלילי, שוכנעה הפרקליטות לתקן את טיוטת כתב האישום המקורית, לכתב אישום מרוכך, שיכלול עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף בלבד.
לא רק שהוסרו מכתב האישום שהוגש לבית המשפט כל הנסיבות המחמירות אלא גם נמחקו כליל שורה ארוכה של עבירות מרמה חמורות, שנכללו בטיוטת כתב האישום המקורי:
- קשירת קשר לביצוע פשע;
- מרמה והפרת אמונים;
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות;
עוד מטעמי ריכוך ומיתון, הוסרה במסגרת הסדר הטעון שגובש בשימוע הטבלה המפרטת את מעשי הזיוף והמרמה ואילו במישור העונשי הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של מאסר על תנאי בלבד, וקנס כספי.
הישגי ההגנה בהסדר טעון זה קיבלו אם כן ביטוי במספר מישורים:
- במישור האחריות הפלילית:
  - הסכמתה של הפרקליטות למחוק מכתב האישום את כל הטענות והעבירות הנוגעות לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ביחס לכספים שנתקבלו כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות).
  - מחיקת הטענה שהמעשים נעשו בכובע של עובד ציבור בעת מילוי תפקידו ומחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין מכתב האישום המוסכם.
- במישור העונשי:
  - העובדה שהנאשם לא יידרש לרצות ולו יום אחד מאסר, אפילו בעבודות שירות.
  - הנאשם לא חוייב להשיב את כל הכספים שקיבל מהתעשייה האווירית, כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות;
  - תנאיו הסוציאליים של הנאשם לרבות הפנסיה שלו, לא נפגעו.

פרסומים אודות הפרשה בכלי התקשורת.

לפרטים מלאים על הפרשה ראו – עבירות צווארון לבן – פרשיית מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. בכיר הנאשמים נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בפנסיה, למרות שקיבל החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.
הפרשיה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת וראו למשל הפרסום ב- Ynet: המשטרה חוקרת חשדות לפיהם עובדים בתעשייה האווירית זייפו קבלות על הוצאות נסיעות, בתי מלון וארוחות – וקיבלו החזרים בסך אלפי שקלים.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות עבירות קשורות ראו:

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.

בסוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון רחב של מקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה בהליכים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאייים ובהליכים משמעתיים.

עו”ד פלילי

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות | עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי | עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי עובד מדינה בכיר – הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 4.9 (87)

גיא פלנטר — Fri, 12 Mar 2021 09:06:07 +0000

זיכוי עובד מדינה בכיר בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מעבירות משמעת.

זיכוי עובד מדינה בכיר בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הן בירושלים והן בחיפה.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו ייצוג משפטי שהענקנו הוביל לזיכוי עובד מדינה בכיר מעבירות של זיוף תעודת זהות, גרימת חבלה במזיד לרכב, פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה.

תמצית המקרה – זיכוי עובד מדינה בכיר יל ידי בית הדין למשמעת לש עובדי המדינה בירושלים

לאחר שמיעת הראיות עד תום, מורה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על זיכוי עובד מדינה בכיר, סגן מנהל אגף באחד ממשרדי הממשלה הרגישים ביותר, מעבירות של זיוף תעודת זהות וגרימת חבלה במזיד לרכבו של עובד מדינה אחר.
בכל הנוגע לאישום המרכזי, מדובר בתיק בו ביקשה התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם באמצעות ראיות נסיבתיות אולם לא רק שלא צלחה בכך, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע כי הנאשם הוכיח את חפותו:

“… בית הדין בחן את מכלול הראיות הנסיבתיות ואת הסבריו של הנאשם במבחני ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים, והגיע לכלל מסקנה כי, לגרסתו של הנאשם ולהסבריו של הנאשם יש לה אחיזה סבירה בחומר הראיות והיא עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה, קרי ניתן להסיק ממנה מסקנה סבירה אחרת שאינה מפלילה את הנאשם. הסבריו סבירים ואמינים ובכך, הרים הנאשם את הנטל המוטל על שכמו והוכיח את חפותו. אשר על כן, בית הדין מזכה את הנאשם, מאישום זה“.

החקירה הפלילית המשטרתית והחשדות כנגד עובד המדינה הבכיר

בעקבות תלונה שהוגשה כנגד עובד מדינה בכיר, סגן מנהל אגף באחד ממשרדי הממשלה הרגישים ביותר, נפתחה חקירה פלילית המייחסת לו עבירות פליליות חמורות;
על פי החשד, לפחות ב- 30 הזדמנויות שונות, הניח החשוד בורג מתחת לצמיג רכבו של המתלונן, בעת שהרכב חנה בחניון המשרד הממשלתי, כאשר ב- 4 הזדמנויות שונות, בעקבות היווצרות תקר בצמיג, התפוצץ צמיג הרכב בעת נסיעה, תוך שגרם סכנה של ממש לחייו של המתלונן.
החקירה המשטרתית התמקדה אם כן בשתי עבירות פליליות:
- סעיף 413ה לחוק העונשין שכותרתו “חבלה במזיד” קובע כי “ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים“.
- סעיף 332 (2) לחוק העונשין שכותרתו “סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה” קבוע (בין היתר) כדלקמן:

“העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:

(2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או בכל דבר שעליהם או בקרבתם בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים“.

במהלך החקירה המשטרתית נערך חיפוש משטרתי ברכבו של החשוד. בעקבות חיפוש זה ותפיסת מה שנחזה כתעודת זהות מזויפת בתא המטען של רכבו של החשוד, נחשד החשוד גם בזיוף תעודת זהות. סעיף 418 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף” קובע כי “המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה“.

עמדתה של הפרקליטות בסיום החקירה הפלילית – סגירת התיק בחוסר ראיות ודחיית ערר של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על ההחלטה לסגור את התיק

בתום החקירה הפלילית העבירה היחידה החוקרת במשטרת ישראל את תיק החקירה לפרקליטות מחוז ירושלים.
לאחר בחינת הראיות, וגיבוש עמדה כי אין סיכוי סביר להרשעה בתיק, סגרה פרקליטות מחוז ירושלים את התיק בעילה של חוסר ראיות, הן ביחס לעבירה של חבלה במזיד ברכב, והן ביחס לעבירה של זיוף תעודת זהות.
המתלונן ואגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, לא השלימו עם החלטת פרקליטות המחוז לסגור את התיק והגישו ערר על החלטת פרקליטות המחוז להימנע מהגשת כתב אישום.
ערר זה נדחה על ידי פרקליטות המדינה, בהחלטה מנומקת לפיה אין סיכוי סביר להרשעה בתיק.

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מגיש תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ונציב שירות המדינה מורה על השעייתו של העובד

עם החלטת פרקליטות המדינה לדחות את הערר שהוגש ע”י אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הוגשה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, וזאת על בסיס אותן ראיות שעמדו בפני הפרקליטות, עת סגרה את התיק הפלילי ודחתה את הערר שהוגש על סגירתו.
כתב התובענה ייחס לנאשם עבירות לפי סעיף 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963. סעיף זה קובע שעובד מדינה שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור.

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.

בסמוך לאחר הגשת התובענה לבית הדין, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, הורה נציב שירות המדינה על השעייתו של עובד המדינה, השעיה שנמשכה כמעט שנה וחצי, עד לזיכויו המלא של עובד המדינה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

כתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בתמצית, נטען בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן;
על פי הנטען באישום הראשון:
- זייף הנאשם תעודת זהות לאדם בעל זהות בדויה. בין היתר, שינה הנאשם תמונה של עצמו, תוך שהוסיף לעצמו בתצלום שיער וצירפה לתעודת הזהות שזייף.
- בעת חיפוש משטרתי, שנעשה ברכב שבאחזקתו ובשימושו של הנאשם, נמצאה תעודת הזהות שזייף הנאשם, בתא המטען של הרכב.
- במעשיו כמתואר לעיל, כך נטען, זייף הנאשם תעודת זהות והחזיקה בחזקתו.
- עוד נטען באישום הראשון כי בהתנהגות זו פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה על-פי כללי האתיקה לעובדי המדינה סעיפים 1.02 ו-4.02 והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.
על פי הנטען באישום שני:
- לפחות ב-30 הזדמנויות שונות, הניח הנאשם בורג באורך של כ-4-3 ס”מ, מתחת לצמיג האחורי-ימני ברכבו של המתלונן, בעת שהרכב חנה בחניון תת קרקעי של עובדי אותו משרד ממשלתי. בכל אותן הזדמנויות, כאשר החל המתלונן בנסיעה, ננעץ הבורג בצמיג וגרם לתקר.
- מתוך 30 המקרים שתוארו לעיל, נאלץ המתלונן להחליף לפחות 10 צמיגים וזאת לאור העובדה, שבעקבות התקר, לא ניתן היה לתקנם.
- לפחות ב-4 הזדמנויות שונות מבין האירועים שתוארו לעיל, כך נטען, בעקבות היווצרות התקר בצמיג, התפוצץ צמיג הרכב בעת נסיעה, תוך שגרם סכנה של ממש למתלונן.
- במעשיו כמפורט לעיל, כך נטען, חיבל הנאשם, במכוון ובמזיד בצמיגי רכבו של המתלונן, תוך שגרם לו להוצאה כספית כמו גם לסכנה של ממש.
- בהתנהגות זו, כך נטען, פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, חיבל במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.

זיכוי עובד המדינה הבכיר – בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מורה על זיכוי הנאשם משני האישומים שבכתב התובענה

כידוע, אמון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה.
בפרשה זו, הטיל אגף המשמעת את כל כובד משקלו על מנת לשכנע את הפרקליטות להגיש כנגד עובד המדינה כתב אישום פלילי, ומשנסגר התיק הפלילי ונדחה הערר על סגירת התיק, פנה אגף המשמעת למישור המשמעתי, ופעל נמרצות להוביל להרשעתו של עובד המדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במשך כמעט שנה וחצי התנהל משפטו של עובד המדינה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (יו”ר ההרכב, ניצה אדן ביוביץ – מ”מ אב בין הדין וחברות המותב, גב’ רחל פנצ’ר וגב’ פנינה סופר) כאשר כמעט לכל אורך תקופה זו היה נתון עובד המדינה בהשעיה, על פי החלטת נציב שירות המדינה.
במשך 3 ישיבות בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה נחקר המתלונן בחקירה שכנגד על ידי הסניגור, עורך דין גיא פלנטר ובמסגרת פרשת ההגנה אף הציגה ההגנה חוות דעת מומחה אשר ביססה את חפותו של הנאשם.
בהכרעת דין המשתרעת על 72 עמודים, שניתנה ביום 3.5.16, זיכה בית הדין את הנאשם משני האישומים, תוך קביעה ביחס לאישום המרכזי (החבלה במזיד ברכבו של המתלונן) שהנאשם הוכיח את חפותו.

את הנאשם ייצגו עו”ד גיא פלנטר, עו”ד רעות רחמן ועו”ד אירנה אינברג, ממשרדו של עו”ד גיא פלנטר. את אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ייצגה בהליך המשמעתי סגנית ראש אגף המשמעת, והממונה על התביעה, עו”ד אילה הוניגמן.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים (ללא פרטים מזהים של המעורבים):
- כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה הבכיר המייחס לו זיוף תעודת זהות וחבלה במזיד ברכב של עובד מדינה אחר.
- חלק מהכרעת הדין שניתנה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (בפני כב’ השופטים ניצה אדן ביוביץ, יו”ר ההרכב ומ”מ אב בית הדין, הגב’ רחל פנצ’ר והגב’ פנינה סופר).

בד”מ 66/14, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני כב’ השופטים ניצה אדן ביוביץ, יו”ר ההרכב ומ”מ אב בית הדין, הגב’ רחל פנצ’ר והגב’ פנינה סופר).

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | תובענה משמעתית | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | זיכוי עובד מדינה בכיר | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דין משמעתי – ייצוג משפטי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי | עבירות בקשר לרכב

הפוסט זיכוי עובד מדינה בכיר – הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 4.9 (87) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נסיון לקבל במרמה ציון – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: התחזות, זיוף – סגירה בהסדר מותנה 5 (6)

גיא פלנטר — Sun, 29 Mar 2020 05:02:33 +0000

נסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית – אישור פרקליטות מחוז חיפה בדבר סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה.

ניסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית אמי”ר באמצעות התחזות, זיוף וקשירת קשר – הסתיים ללא כתב אישום בדרך של סגירת תיק בהסדר מותנה.

סגירת תיק בהסדר מותנה | נתקבלה בקשה לסגירת תיק בהסדר מותנה בנוגע לעבירות של קשירת קשר, התחזות, זיוף, שימוש במסמך מזויף ונסיון לקבל דבר במרמה, והכל בנוגע לנסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית אמי”ר.
במקרה זה ייצג משרדנו אישה המועסקת בתפקיד ניהולי בבנק, שנחשדה בכך שבמסגרת קשר שקשרה עם אישה אחרת, נבחנה האחרת במקומה בבחינת אמי”ר, בחינת מיון באנגלית, והשיגה עבורה במרמה ציון גבוה המזכה בפטור מלימודי אנגלית במוסד אקדמי. למרות קיומן של ראיות מספיקות להעמדה לדין, קיבלה הפרקליטות את בקשת משרדנו וסגרה את התיק כנגד עובדת הבנק ב”הסדר מותנה”.

נסיבות המקרה – נסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית.

הלקוחה במקרה זה היא אישה בשנות הארבעים לחייה, אם לארבעה ילדים, ללא עבר פלילי, המועסקת בתפקיד ניהולי בכיר בבנק. במקביל לעבודתה בבנק, למדה הלקוחה לתואר אקדמי באחד ממוסדות הלימוד האקדמיים בארץ.
כנגד הלקוחה הוגשה תלונה במשטרה, ע”י הגב’ יעל יונה, רכזת מהימנות הערכה וקב”טית במרכז ארצי לבחינות והערכה. התלונה נגעה לבחינת מיון באנגלית אמי”ר שנערכה שנתיים קודם לכן, לגביה התעורר חשד כי אישה אחרת נבחנה במקום הלקוחה בבחינה, לאחר שהציגה את עצמה בכזב כלקוחה, וקיבלה ציון גבוה משמעותית מציונה של הלקוחה בבחינה קודמת בה נבחנה.
תלונתה של הגב’ יעל יונה מהמרכז הארצי לבחינות והערכה נשענה על שלושה אדנים עיקריים:
- האחד – פער ציונים ניכר בין הבחינה שבמחלוקת, בה נתקבל ציון המזכה בפטור מלימודי אנגלית, לבין הציונים שנתקבלו בכל בחינות המיון האחרות בהן נבחנה הלקוחה, שהעידו על רמה בסיסית ביותר.
- השני – חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד, מר אמנון בצלאלי, שבדק את כתב היד בדף התשובות של הבחינה שבמחלוקת ודוגמאות כתבי יד של הלקוחה ברשימות הנבחנים בבחינות אחרות בהן נבחנה, וקבע כי לא נמצאה זהות בין כתבי היד.
- השלישי – סירובה של הלקוחה לבקשת המרכז הארצי לגשת לבחינה חוזרת, לאחר גילוי פער הציונים שעורר חשד.
בעקבות תלונתה של הגב’ יעל יונה פתחה המשטרה בחקירה פלילית. במסגרת חקירה במשטרה, בין היתר, הועמדו דוגמאות כתב היד לעיון וחוות דעת מומחה מז”פ, שקבע גם הוא כי כתב היד בדף התשובות בבחינה שבמחלוקת אינו תואם את דוגמאות כתב היד של הלקוחה.
כמו כן, במסגרת החקירה ביקשה המשטרה מבית המשפט צו לקבלת נתוני תקשורת של הלקוחה ומשניתן הצו לבקשתה, קיבלה מחברת הסלולר בה מנויה הלקוחה נתוני איכון הטלפון הנייד של הלקוחה במועד הבחינה שבמחלוקת. נתוני התקשורת שהתקבלו הצביעו על כך שבשעת בחינת אמי”ר נושא התלונה, שהתקיימה בעיר חיפה, אוכן הטלפון הנייד של הלקוחה בכלל בעיר אחרת, וכן כי בזמן הבחינה ממש בוצעו שיחות מהנייד של הלקוחה.
בהמשך, זומנה הלקוחה לחקירה במשטרה ונחקרה באזהרה בחשד לעבירות של קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה, התחזות לאחר, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף. הלקוחה לא קיבלה יעוץ משפטי בטרם החקירה ובחקירתה לא הודתה בחשדות המיוחסים לה.

על העבירות בהן נחשדה הלקוחה בעקבות נסיון לקבל ציון במרמה – עבירות קשירת קשר, התחזות, מרמה וזיוף.

סעיף 499(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “קשר לפשע או לעוון”, קובע כדלקמן:

“499(א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –

(1) אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

(2) אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר”.

סעיף 415 לחוק העונשין קובע את עונשו של אדם המקבל דבר במרמה;

“415. המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

סעיפים 418 ו-420 לחוק העונשין קובעים את דינו של אדם המזייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, או מי עושה שימוש ביודעין במסמך מזויף:

“418. המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

420. המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

סעיף 441 לחוק העונשין, שכותרתו “התחזות כאדם אחר”, קובע ברישא כדלקמן:

“441. המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; …”.

להרחבה בנוגע לעבירות הנ”ל ראו:

מדיניות הענישה בתיקים פליליים במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות והערכה.

בשנים האחרונות הפכו העבירות הנוגעות לרמייה במבחני המיון באנגלית נפוצות יותר ויותר ובתי המשפט, כמו גם רשויות התביעה, רואים את המעשים בחומרה. כך למשל פסק בית המשפט בירושלים בתיק פלילי 14334-02-15, מדינת ישראל נ’ אחמד זעתרה:

“מדובר בעבירות הנושאות עמן כיעור רב, חותרות תחת סדרי חברה ושלטון תקינים, ופוגעות באינטרס הציבורי להגן על טוהר המידות ועל ניקיון הכפיים. עסקינן בעבירות קלות לביצוע וקשות לחשיפה ומכאן ההכרח להוקיען וכן להרתיע את היחיד ואת הרבים מפני ביצוען”.

ככלל, הענישה הנוהגת בתיקים כאלו נעה מעונש של שירות לתועלת הציבור ומאסר מותנה ועד למאסר בעבודות שירות, במקרים החמורים יותר. במקרים חריגים, הסתיימו פרשות מסוג זה באי הרשעה.
מכאן, שתלונת המרכז הארצי לבחינות והערכה והחקירה הפלילית שנפתחה בעקבותיה, העמידה את הלקוחה בסיכון של הרשעה בפלילים וענישה ממשית. אך לא זו בלבד, נוכח העסקתה במשרת אמון ניהולית בבנק, עמדה הלקוחה בפני סיכון שאם תורשע בפלילים, תאבד את מקום עבודתה וכפועל יוצא – את מקור הפרנסה היחיד של משפחתה.

הליך שימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

משנתסיימה החקירה הפלילית, הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת לרשות התובעת (במקרה זה – פרקליטות מחוז חיפה), על מנת לבחון הגשת כתב אישום כנגד החשודה בעבירות בגינן נחקרה.
עם הגעת התיק לפרקליטות, נשלח לחשודה מכתב “יידוע ושימוע” בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ובו הודעה לחשודה כי היא רשאית לפנות לפרקליטות בכתב בתוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“).
בשלב זה פנתה החשודה למשרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר על מנת שייצג אותה בהליך השימוע מול הפרקליטות.
בשלב הראשון, פנה משרדנו לפרקליטות מחוז חיפה בבקשה לעיין בחומר החקירה שנאסף בתיק לצורך השימוע. בהמשך, הודיעה הפרקליטות למשרדנו כי לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה שוקלת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד הלקוחה בגין עבירות של קבלת דבר במרמה, התחזות כאדם אחר, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף. לבקשת משרדנו, העמידה הפרקליטות את עיקרי חומר הראיות לעיון ההגנה.
מניתוח חומר החקירה שנאסף כנגד הלקוחה הוברר כי בידי הפרקליטות מסה קריטית של ראיות, שבכוחן להרשיעה בפלילים וכי לא ניתן לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקלאסיות (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
לפיכך, פנתה ההגנה למסלול של סגירת תיק בהסדר מותנה. אודות עילת הסגירה של תיקים פליליים בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
במסגרת הליך השימוע, פנו עורך הדין גיא פלנטר ועורכת הדין אירנה אינברג ממשרדו בבקשה מנומקת לתביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגד הלקוחה ולסגור את התיק בעניינה בהסדר מותנה.
להרחבה בנוגע להליך השימוע ראו: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

קבלת בקשת ההגנה להימנע מהגשת כתב אישום ולסיום הפרשה בסגירת התיק בהסדר מותנה.

פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) נעתרה לבקשת עורכי דין גיא פלנטר ואירנה אינברג במלואה; בתוך כך, הודיעה הפרקליטות כי למרות שסברה שיש די ראיות להעמיד את החשודה לדין, לאחר בחינת טענותינו במסגרת השימוע ובהתחשב בנסיבותיה האישיות של החשודה, תסכים הפרקליטות להימנע מהעמדתה לדין ולסגור את התיק על דרך של הסדר מותנה, בתנאים שייקבעו במסגרתו.
במסגרת ההסדר, הודתה הלקוחה במיוחס לה – נסיון לקבל במרמה ציון, ובעובדות המקימות את העבירות הפליליות הבאות:
- קשירת קשר לבצע עוון.
- התחזות לאדם אחר בכוונה להונות.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר.
- שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר.
- ניסיון לקבל דבר במרמה.
התנאי שנקבע במסגרת ההסדר הוא תשלום לאוצר המדינה ולאחר שהלקוחה מילאה את התנאי עליו הוסכם – נסגר תיק החקירה, בעילה של “סגירה בהסדר”.
באופן זה הסתיימה הפרשה על הצד המוצלח ביותר עבור הלקוחה; מבלי שהוגש נגדה כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי, ללא כתם של הרשעה בפלילים ותוך שנחסכה ממנה פגיעה אפשרית בעבודתה ופרנסתה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות על הסכמתה לסגירת התיק בהסדר מותנה (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
תיק זה טופל במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג.

לקריאה נוספת.

על נסיון לקבל במרמה ציון ועבירות מרמה והונאה בבחינות הנערכות ע”י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ראו: התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה, בבחינות הנערכות ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.
על הליך שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום ניתן לקרוא בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א. כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
לקבלת מידע מקיף על עילת הסגירה בהסדר מותנה ראו – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות לתיקים בהם פעל משרד עורכי הדין גיא פלנטר לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.
עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | שימוע פלילי | מכתב יידוע לחשוד | נסיון לקבל במרמה ציון בבחינת מיון באנגלית | עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות הונאה | התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי | קשירת קשר לביצוע עוון | התחזות | זיוף | שימוש במסמך מזויף | סגירת תיק פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט נסיון לקבל במרמה ציון – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: התחזות, זיוף – סגירה בהסדר מותנה 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התחזות במבחן, קשירת קשר להונות, זיוף תעודת זהות – אי הרשעה. 4.3 (6)

גיא פלנטר — Thu, 26 Mar 2020 10:56:50 +0000

התחזות במבחן, זיוף תעודת זהות, קשירת קשר להונות – סיום הליך ללא הרשעה בבית משפט השלום בראשון לציון.

הודה בעבירות התחזות במבחן, קשירת קשר להונות וכן זיוף תעודת זהות וסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

תמצית הפרשה.

בית משפט השלום בראשון לציון (הנשיאה, כב’ השופטת עינת רון) מאמץ הסדר טעון שגיבש עו”ד גיא פלנטר עם הפרקליטות ונמנע מהרשעתו של נאשם אשר הודה בעבירות של קשירת קשר להונות, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, זיוף תעודת זהות.
הנאשם נעתר לבקשת חבר ילדות ונבחן במקומו במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה והכל בניסיון לקבל במרמה עבור החבר פטור מלימודי אנגלית במוסד אקדמאי.

קשירת קשר להונות, זיוף תעודת זהות, התחזות כאדם אחר במטרה להונות במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

הלקוח בפרשה זו הינו צעיר ללא עבר פלילי, לוחם מג”ב בעברו, בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים אשר עמד בהצלחה במבחנים לקבלת רישיון יועץ פנסיוני ואלמנטרי ומועסק באחד מהמוסדות הפיננסיים המוכרים.
חברו של הלקוח (מי שיהפוך לימים לנאשם מספר 1 בכתב האישום), סטודנט אשר נדרש לעבור בחינת מיון וסיווג לרמות באנגלית – בחינת אמיר”ם – פנה אל הלקוח וביקש ממנו לגשת לבחינה במקומו, תוך שהוא מתחזה לו. לצורך ההתחזות, זייפו השניים את תעודת הזהות של החבר ובהמשך ניגש הלקוח לבחינה, התחזה לחברו באמצעות תעודת הזהות המזויפת ופתר את הבחינה עבור חברו.
מעשה ההונאה נחשף, וכנגד השניים הוגש כתב אישום אשר ייחס ללקוח את העבירות הבאות:
- קשר להונות – עבירה לפי סעיף 440 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
- ניסיון קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 רישא + 25 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה לפי סעיף 418 (אמצע) לחוק העונשין.
- התחזות כאדם אחר במטרה להונות – עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, כבוד השופטת עינת רון.

השלכותיה של הרשעה פלילית על חייו המקצועיים של הנאשם.

על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה בפלילים והתנאים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בחזרה למקרה בו עסקינן; הלקוח עבר בהצלחה את כל המבחנים הנדרשים על מנת לקבל רישיון של סוכן פנסיוני ואלמנטרי, אולם לאור הגשת כתב האישום כנגדו לא קיבל רישיון.
סעיף 9(ג)(2) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), תשס”ה-2005 קובע:

“9(ג) הממונה רשאי לסרב לתת רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף 5 או שבסעיף 6, לפי הענין, אם התקיים לגביו אחד מאלה:

(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההחלטה”.

הרשעתו של הלקוח בפלילים היתה חוסמת את דרכו לקבלת רישיון יועץ פנסיוני, שכן סעיף 5(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) קובע:

“תנאים לתן רישיון יועץ פנסיוני

5(א) הממונה ייתן רישיון יועץ פנסיוני למבקש שהוא יחיד, אם ראה שהתקיימו לגביו כל אלה:

(3) הוא לא הורשע בעבירה”.

האם ניתן לסיים הליך פלילי הנוגע לעבירות קשירת קשר להונות, זיוף תעודת זהות, התחזות כאדם אחר במטרה להונות במבחן אמיר”ם ללא הרשעה?

שאלת ההרשעה בפלילים בעבירות הנוגעות להתחזות, זיוף והונאה במבחן אמיר”ם נדונה בהרחבה בבית המשפט המחוזי בעפ”ג 59886-05-17, אשר פסק בעניין זה כדלקמן (ההדגשות שלנו):

“העבירות שביצעו המערערים חמורות במהותן ובנסיבות ביצוען. כאמור, מערער 2 נעתר לבקשתו של מערער 1, לפיה יתחזה למערער 1 ויבחֵן במקומו במבחן “אמיר”ם” באנגלית, המהווה אמת מידה בזיקה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מערער 1 העביר למערער 2 את רישיון הנהיגה שלו לתכלית זו. מערער 2 הציג עצמו בכזב בעת ביצוע מבחן האמיר”ם, כמערער 1, והשתתף במבחן.

חומרת המעשים נובעת, הן בהיבט הכללי של מעשי המרמה וההתחזות בכזב, כשלעצמם; והן, ובעיקר, לנוכח הפגיעה ב”טוהר הבחינות”. סטייה מטוהר הבחינות במוסדות להשכלה גבוהה פוגעת הן בערכים של יושר והגינות, הן בתוקף ומעמד התארים הניתנים על-ידי המוסדות, והן בשוויון בקרב הסטודנטים. העבירות שביצעו המערערים ראויות לגינוי והוקעה בדרך של הרשעה בדין; זאת לאור מהות המעשים והפגיעה האמורה בטוהר הבחינות, ולשם הרתעה אפקטיבית למניעת עבירות אלו – שקל יחסית לבצען וקשה לחשפן.

על-כן, מקובלת עלינו עמדת בית-משפט קמא, לפיה – בהתאם למבחן הראשון שנקבע בהלכת כתב, העבירות שביצעו המערערים בנסיבות ביצוען אינן מאפשרות “לוותר” על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האמורים.

את עמדתנו זו הבענו במקרה דומה, אמנם חמור בנסיבותיו מהמקרה שלפנינו, בעפ”ג (י-ם) 47627-12-16 משה אמר נ’ מדינת ישראל (11.6.17). באותו מקרה בוצעו עבירות דומות, אגב התחזות באמצעות תעודת זהות מזויפת. ברע”פ 5949/17 משה אמר נ’ מדינת ישראל (25.7.17), נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש אותו מערער.

עוד יצוין, כי במקרה דומה של קשירת קשר להונות בבחינת “אמיר”ם”, וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שלא באמצעות זיוף תעודות זהות או מסמך רשמי), אשר נדון בע”פ (חי’) 17462-04-12 שואהנה נ’ מדינת ישראל (6.9.12), נדחה ערעורו של המערער (סטודנט לראיית חשבון) על הרשעתו; כאשר בית-המשפט קבע כי בעבירות מסוג זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי על-פני האינטרס האישי, ולנוכח אופיין של העבירות ונסיבות ביצוען יש להותיר את ההרשעה על כנה“.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין גיא פלנטר עם הפרקליטות – סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

למרות עמדתו העקרונית של בית המשפט המחוזי שהוצגה לעיל, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כדלקמן:
- כתב האישום יתוקן באופן שתימחק העבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה ביחס ללקוח.
- הלקוח יודה בעובדות כתב האישום מתוקן אולם בשלב זה לא יורשע.
- עובר לטעונים לעונש יבקשו הצדדים מבית המשפט להפנות את הלקוח לשירות המבחן, לקבלת תסקיר אודותיו אשר יתייחס בין היתר גם לשאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- הצדדים יעתרו במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הטלת צו של”צ (שירות לתועלת הציבור).

בית משפט השלום בראשון לציון (הנשיאה, כב’ השופטת עינת רון) אימץ את הסדר הטעון ופסק כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה.

בהחלטתו מיום 18.7.18 כיבד בית המשפט השלום בראשון לציון את הסדר הטעון ופסק (ההדגשה שלנו):

“בנסיבות המתוארות בתסקיר שירות המבחן ובנסיבות האופפות את העבירה נשןא כתב אישום זה אכן יש מקום לקבל את ההמלצות. אני מורה כי הנאשם לא יורשע בדינו…”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן שהוגש כנגד הלקוח וחברו המייחס ללקוח עבירות של קשר להונות, זיוף וכן התחזות כאדם אחר במטרה להונות, בהסדר הטעון שגיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר עם הפרקליטות ובהחלטת בית משפט השלום בראשון לציון (הנשיאה, כב’ השופטת עינת רון) לכבד את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (ללא פרטים מזהים של מי מהמעורבים).
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורכי הדין גיא פלנטר וירדן זאבי ממשרדו.
המקרה פורסם בכתבה של זיו קריסטל באתר פוסטה: עובד בנק עבר בחינה באוניברסיטה על שם חבר שהתקשה באנגלית.

ת”פ 28164-12-17 בבית משפט השלום בראשון לציון לפני כבוד הנשיאה, השופטת עינת רון.

לקריאה נוספת.

עורך דין פלילי

קשירת קשר להונות | זיוף תעודת זהות | התחזות כאדם אחר במטרה להונות | אי הרשעה | ללא הרשעה | הימנעות מהרשעה | התחזות זיוף קבלת דבר במרמה: בחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בראשון לציון | עו”ד פלילי בראשון לציון | בית משפט השלום בראשון לציון – ייצוג משפטי

הפוסט התחזות במבחן, קשירת קשר להונות, זיוף תעודת זהות – אי הרשעה. 4.3 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – אי הרשעה 5 (1)

גיא פלנטר — Thu, 19 Mar 2020 10:38:36 +0000

ניסיון לקבל במרמה ציון במבחן של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה באמצעות הונאה, התחזות ומרמה – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

תמצית הפרשה.

בית משפט השלום בפתח תקווה מאמץ הסדר טעון שגיבש עו”ד גיא פלנטר ונמנע מהרשעתו של צעיר אשר הודה במקרה של הונאה והתחזות במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (נסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית במוסד אקדמאי).

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה – כתב האישום שהוגש כנגד לקוח משרדנו.

כנגד צעיר ללא עבר פלילי, לוחם בסדיר ובמילואים ביחידה צבאית מובחרת, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בפתח-תקווה המייחס לו ניסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית, במסגרת לימודיו האקדמאיים.
בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- מבחן אמיר”ם (הנערך על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה) הינו מבחן אשר בוחן את רמת הידע בשפה האנגלית והשגת ציון גבוה במבחן זה מקנה פטור מלימודי אנגלית במסגרת לימודי השכלה גבוה.
- לבקשת הנאשם, הגיע אדם שזהותו אינה ידועה להיבחן במבחן אמיר”ם במקום הנאשם.
- אותו אלמוני התחזה לנאשם, הציג ומילא בכזב את פרטיו של הנאשם, נבחן במקומו ואף קיבל ציון גבוה במבחן אמיר”ם, כזה המעניק פטור מלימודי אנגלית.
- לאחר המבחן התעורר חשד במכרז הארצי לבחינות ולהערכה כי מבחנו של הנאשם נעשה באמצעות אחר וכך נחשף ניסיונו של הנאשם לקבל ברמה ציון המעניק פטור מלימודי אנגלית.
- במעשיו המתוארים ניסה הנאשם לקבל דבר במרמה – פטור מלימודי אנגלית במסגרת לימודיו האקדמאיים.
בהתאמה, הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיפים 415 רישא + 25 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כב’ השופט חגי טרסי, סגן נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז.

השלכותיה של הרשעה פלילית על חייו המקצועיים של הנאשם.

על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה בפלילים והתנאים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בחזרה למקרה בו עסקינן; במהלך 5 השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה, חלו תמורות רבות בכל מישורי חייו של הנאשם ובין היתר, סיים בעמל רב תואר אקדמאי בהנדסה.
בשלב גזירת הדין היה רשום הנאשם הן בפנקס המהנדסים והאדריכלים והן בפנקס ההנדסאים ולפיכך, הרשעתו בפלילים היתה חושפת אותו לסנקציות במישור המקצועי:
- בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי”ח – 1958, בית משפט שהרשיע מהנדס או אדריכל בעבירה פלילית, ימציא למועצת ההנדסה והאדריכלות העתק מפסק הדין.
- בדומה, סעיף 18(א)(4) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, תשע”ג – 2012 קובע כי זכאי להירשם במרשם מי שלא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת ההסמכה, להירשם במרשם.

האם ניתן לסיים הליך פלילי הנוגע לעבירות הונאה, מרמה והתחזות במבחן אמיר”ם ללא הרשעה?

בכל הנוגע לשאלת ההרשעה בפלילים בעבירות הנוגעות להונאה, מרמה והתחזות במבחן אמיר”ם פסק בית המשפט המחוזי ביום 31.10.17 את הדברים הבאים (עפ”ג 59886-05-17, ההדגשות שלנו):

“העבירות שביצעו המערערים חמורות במהותן ובנסיבות ביצוען. כאמור, מערער 2 נעתר לבקשתו של מערער 1, לפיה יתחזה למערער 1 ויבחֵן במקומו במבחן “אמיר”ם” באנגלית, המהווה אמת מידה בזיקה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מערער 1 העביר למערער 2 את רישיון הנהיגה שלו לתכלית זו. מערער 2 הציג עצמו בכזב בעת ביצוע מבחן האמיר”ם, כמערער 1, והשתתף במבחן.

חומרת המעשים נובעת, הן בהיבט הכללי של מעשי המרמה וההתחזות בכזב, כשלעצמם; והן, ובעיקר, לנוכח הפגיעה ב”טוהר הבחינות”. סטייה מטוהר הבחינות במוסדות להשכלה גבוהה פוגעת הן בערכים של יושר והגינות, הן בתוקף ומעמד התארים הניתנים על-ידי המוסדות, והן בשוויון בקרב הסטודנטים. העבירות שביצעו המערערים ראויות לגינוי והוקעה בדרך של הרשעה בדין; זאת לאור מהות המעשים והפגיעה האמורה בטוהר הבחינות, ולשם הרתעה אפקטיבית למניעת עבירות אלו – שקל יחסית לבצען וקשה לחשפן.

על-כן, מקובלת עלינו עמדת בית-משפט קמא, לפיה – בהתאם למבחן הראשון שנקבע בהלכת כתב, העבירות שביצעו המערערים בנסיבות ביצוען אינן מאפשרות “לוותר” על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האמורים.

את עמדתנו זו הבענו במקרה דומה, אמנם חמור בנסיבותיו מהמקרה שלפנינו, בעפ”ג (י-ם) 47627-12-16 משה אמר נ’ מדינת ישראל (11.6.17). באותו מקרה בוצעו עבירות דומות, אגב התחזות באמצעות תעודת זהות מזויפת. ברע”פ 5949/17 משה אמר נ’ מדינת ישראל (25.7.17), נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש אותו מערער.

עוד יצוין, כי במקרה דומה של קשירת קשר להונות בבחינת “אמיר”ם”, וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שלא באמצעות זיוף תעודות זהות או מסמך רשמי), אשר נדון בע”פ (חי’) 17462-04-12 שואהנה נ’ מדינת ישראל (6.9.12), נדחה ערעורו של המערער (סטודנט לראיית חשבון) על הרשעתו; כאשר בית-המשפט קבע כי בעבירות מסוג זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי על-פני האינטרס האישי, ולנוכח אופיין של העבירות ונסיבות ביצוען יש להותיר את ההרשעה על כנה“.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין גיא פלנטר עם הפרקליטות – סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

למרות העמדה שהוצגה לעיל, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כדלקמן:
- הנאשם יודה בעובדות כתב האישום אולם בשלב זה לא יורשע.
- שירות המבחן יגיש אודות הנאשם תסקיר שיבחן בין היתר את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- ככל שהתסקיר יהיה חיובי ויעיד על שיתוף פעולה עם שירות המבחן והפנמת חומרת העבירה, יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הטלת צו של”צ (שירות לתועלת הציבור).
בטיעוניה לעונש הדגישה הפרקליטות כי:

“…עתירתנו על פי רוב היא לעבודות שירות או לשל”צ והרשעה. עם זאת, במקרה דנן הוצגו בפנינו נסיבות חריגות, בגינן הסכמנו לפנים משורת הדין לענישה המקלה”.

אימוץ הסדר הטעון ע”י בית משפט השלום בפתח תקווה וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בהחלטתו מיום 11.1.18 כיבד בית המשפט את הסדר הטעון ופסק:

“אציין כי תמים דעים אני עם המאשימה על כך שבנסיבות רגילות יש מקום להרשיע נאשמים המבצעים עבירות מעין אלה, אשר למרבה הצער אינן נדירות, אך בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם כפי שהן עולות מהתסקיר, מהמסמכים שהוגשו ומהטיעונים, אין מדובר בסטייה קיצונית מרף הענישה הראוי ועל כן אכבד את ההסדר.

לפיכך אני מורה כי ההליכים בעניינו של הנאשם יסתיימו ללא הרשעה בדין”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו ניסיון קבלת דבר במרמה ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופט, סגן נשיאה חגי טרסי) לאמץ את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורכי הדין גיא פלנטר וירדן זאבי ממשרדו (כיום תובעת בפרקליטות המדינה).

ת”פ 28999-03-17 בבית משפט השלום בפתח תקווה לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה חגי טרסי (כיום שופט בית המשפט המחוזי מרכז – לוד).

לקריאה נוספת.

עבירות הונאה, מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
בסוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות.

אי הרשעה, עבירות הונאה, מרמה, זיוף והתחזות.

עורך דין פלילי

הפוסט הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר”ם מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – אי הרשעה 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי 5 (2)

גיא פלנטר — Tue, 10 Mar 2020 11:05:37 +0000

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – התחזות בבחינה, זיוף, קבלת דבר במרמה – ייצוג משפטי בבית משפט השלום בת”א – יפו שהוביל לאי הרשעה.

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה, בבחינות הנערכות ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

בעמוד זה אנו עוסקים בפעילות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה בחשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות כנגד סטודנטים למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאים, תלונות שפעמים רבות מבשילות לכתבי אישום פליליים בבתי משפט.
אנו מציגים כאן 2 מקרים להמחשה בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי:
- במישור הפלילי – 2 אחים שסיימו ההליך הפלילי ללא הרשעה (שוטר אשר שלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית).
- במישור המשמעתי – סטודנט באוניברסיטת אריאל שהאישום המשמעתי כנגדו בוטל.

חשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות על כך למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאיים ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (מאל”ו) נוסד על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות כדי לטפל באופן מרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות.
על פי פרסומיו, בכל שנה בוחן המרכז במסגרת הליכי המיון כ- 80,000 מועמדים בבחינות שונות, לרבות:
- בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות (מכפ”ל).
- בחינת מיון באנגלית (אמ”יר).
- בחינת מיון באנגלית אמי”ר ממוחשבת (אמיר”ם).
- בחינה מיון בעברית (יע”ל).
- בחינת קבלה למכינות (מימ”ד).
- בחינות קבלה לפקולטות לרפואה.
- בחינת קבלה ללימודים לתואר אח/ות מוסמכ/ת (מסו”ק).
- בחינת קבלה ללימודי תואר מתקדם בפסיכולוגיה (מתא”ם)
- בחינה בחשיבה כמותית ליועצי מס (חכי”ם).
- בחינת ידע במתמטיקה.
- בחינות קבלה והסמכה למגוון תכניות לימוד ולתארים מתקדמים.

מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרי התחזות, מרמה והונאה.

מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרים של מרמה והונאה חד משמעית, ואין לנו אלא לחזור בהקשר זה על דברים שהמרכז הארצי מפרסם באתר שלו בעמוד שכותרתו “הכנה לבחינה“:

“רמייה בבחינה

כל מעשה רמייה, כגון העתקה או התחזות, משבש את תהליכי הקבלה ההוגנים. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה יש דרכים לאתר מעשה רמייה, והוא יכול למנוע מאדם להיבחן או לפסול את בחינתו, אם עבר עבֵרה הקשורה בסודיות הבחינה או בשימוש בתוצאותיה. שימו לב, התחזות (כמו במקרה שבו אדם שולח אדם אחר להיבחן במקומו) היא עבֵרה פלילית. חשד לעבֵרה כזו גורר תלונה במשטרה ובוועדות המשמעת של מוסדות הלימוד.

המתחזה ושולחו עלולים להיענש במאסר בפועל ובהרחקה מלימודים לזמן ארוך, וכך הניסיון לפעול בדרכים לא כשרות עלול – בסופו של דבר – לפגוע בנבחן הרבה יותר מכמה תשובות לא נכונות. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה שמורה הזכות לפסול בחינתו של נבחן אם יש חשד או חשש כי הציון בבחינה אינו משקף נכונה את יכולתו”.

דברים דומים תמצאו בחוברת ההדרכה לבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות וכן בחוברת הדרכה לבחינת אמי”ר מיון לרמות באנגלית.
מפעם לפעם, מתעורר חשד למעשה הונאה או מרמה באחת הבחינות. כך למשל, מבחינת מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, פער בלתי סביר בציונים בבחינות שונות, מעורר חשד לגבי כשרות השגתו של הציון הגבוה.
במרכז ארצי לבחינות ולהערכה מועסקת רכזת מהימנות הערכה וקצינת בטחון (הגב’ יעל יונה), האמוּנה על איתור מעשי רמייה בבחינות.

תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה.

מעדותה של הגב’ יעל יונה בבתי המשפט בתיקים שונים ניתן ללמוד על תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה וכן – באיזה נסיבות מוגשת תלונה במשטרה (ראו בהקשר זה למשל תיק פלילי 5179/06 בבית משפט השלום בתל אביב יפו, בפני כבוד השופטת מרים דיסקין).
בתמצית, תחילה נערכת בדיקה באמצעות תוכנה ממוחשבת של שני נתונים: האם הנבחן ניגש לבחינות קודמות, לרבות בחינת אמי”ר והבחינה הפסיכומטרית, והאם קיים פער, העולה על 30 נקודות בין ציון הבחינה האחרונה לבין ציוני בחינות קודמות.
אם מתגלה פער בסדר גודל כזה, עורכת גב’ יונה בדיקה נוספת בין רשימות הנבחנים באותן שתי הבחינות, אשר למעשה ממולאות ונחתמות ע”י הנבחנים עצמם בכתב ידם בעת התייצבותם בחדר הבחינה, ומתוכם מבודדת הגב’ יונה את השורה הקונקרטית המתייחסת לנבחן הספציפי, בו רשם את פרטיו האישיים, ובהם שמו ושם משפחתו, מספר תעודת הזהות שלו, תאריך לידתו, כתובתו וחתימתו.
רשימות אלה, אשר כאמור הנבחנים נדרשים למלא במו ידיהם, משמשות לדגימת כתבי ידיהם למטרת זיהוי התחזות.
כאן המקום להזכיר, כי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה שומר לעצמו את הזכות לבדוק את מהימנות ציוני הנבחנים וכן לזמן לבחינה חוזרת, כאשר מתעורר ספק במהימנות הציון.
כאשר נחשף שוני בין כתבי היד, מתגבר החשד, והנבחן מוזמן לבחינה חוזרת במשרדי מאכז ארצי לבחינות ולהערכה, ובפיקוח מיוחד. בד בבד, מובהר לנבחן כי לא יוכל לקבל את ציונו ללא עמידה בבחינה חוזרת.
בשלב הזה, בו מוזמן הנבחן לבחינה חוזרת, עליו להפנים כי התעורר כנגדו חשד ביחס לכשרות הציון שהשיג ועליו להתייעץ עם עו”ד פלילי, ללא דיחוי, כיצד להתנהל משלב זה ואילך.
היה ויתייצב הנבחן לבחינה החוזרת, תיבדק לעומק זהותו של מי שבפועל הגיע להיבחן, לרבות כל אמצעי זיהוי שיציג וכן תערך השוואה בין הציון שהשיג בבחינה החוזרת, לציונים בבחינות קודמות.
בשלב זה, של הזימון לבחינה החוזרת, כל אינטראקציה עם הנבחן מתועדת, ובהמשך תשמש להפללתו.
בהתאם להתנהלותו של הנבחן החשוד, ובמידה ולא הפריך את החשד שהתעורר כנגדו, שולח המרכז הארצי לבחינות ולהערכה את מה שאמור להיות כתב ידו של אותו אדם, בבחינות השונות, לבדיקת מומחה לכתב יד. מומחה להשוואת כתבי יד יכול לקבוע, על סמך הבדלים וניגודים בתכונות הכתיבה, כי אין זהות בין שני כתבי היד המיוחסים לחשוד, קביעה המבססת את החשד כי אחד הציונים הושג במרמה על ידי התחזות.
משנתקבלה חוות דעת חד משמעית שכזו, או שהצטברו ראיות מפליליות אחרות (כגון הודיה של מי שאמור היה להיבחן ו/או המתחזה), מגיש המרכז הארצי תלונה במשטרה בגין התחזות ומרמה.

מידע על העבירות הפליליות בהן מואשמים נאשמים, אשר פעלו לקבל במרמה ציון, בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

הדברים הנאמרים כאן יפים לא רק למקרי הונאה במבחן מיון באנגלית או בבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות אלא גם ביחס להונאות המתבצעות באמצעות מתחזה במסגרות אחרות, כגון במבחן תאוריה לקבלת רישיון נהיגה.
נאשמים רבים בפרשות מסוג זה, לא ערים למנגנונים הקיימים לחשיפת הונאות מסוג זה ולכן גם לא משקללים נכונה את סיכוייהם להיתפס.
אחרים, מקלים ראש במעשים עצמם וסבורים כי מדובר בעוד מעשה קונדס שובבי, בדומה להעתקה בבחינה בבית הספר. מה שנשמט מהם בהלך מחשבה זה, שהם כבר לא קטינים בבית ספר (הצפויים, מטבע הדברים, לתגובה סלחנית), אלא בגירים המבצעים עבירות פליליות, שאם יתפסו, ינקטו כנגדם הליכים פליליים;
כאן אולי המקום לשקף לרגע את המשמעות הפלילית של מעשים מסוג זה, מנקודת מבטו של הדין הפלילי:
- סעיף 440 לחוק העונשין שכותרתו “קשר להונות”, קובע כדלקמן:

“הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה”, קובע כדלקמן:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

סעיף 441 לחוק העונשין שכותרתו “התחזות כאדם אחר”, קובע כדלקמן:

“המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים”.

עיון בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות מלמד, כי פעמים רבות מואשמים הנאשמים גם בעבירות נוספות, כגון:
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר – עבירה בניגוד לסעיף 418 אמצע לחוק העונשין.
- שימוש במסמך מזויף – עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין.
באותם מקרים בהם ניתן להוכיח שמי שנבחן בבחינה (המתחזה), הצטייד בתעודה מזויפת (למשל תעודת זהות או רישיון נהיגה אשר זויפו), אשר בה השתמש בעת ההתחזות לאדם שאמור להיבחן, נמצא בכתב האישום גם עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף.
לעתים, נמצא בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות גם אישומים בעבירות פליליות נוספות כגון:
- קשירת קשר לעוון, בניגוד לסעיף 499(א) לחוק העונשין (אם כי קיימת מגמה רווחת בפסיקה להימנע מהרשעה בעבירת הקשר מקום בו מורשע אדם בביצועה של העבירה העיקרית).
- התחזות כבעל תעודה, בניגוד לסעיף 443 לחוק העונשין;
- העברת תעודה לשם התחזות, בניגוד לסעיף 444 לחוק העונשין.

הטיפול במישור הפלילי – ככלל, הגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.

הכלל – העמדה לדין פלילי.

לא אחת נטען, במקרים בהם נחשפו מעשי התחזות, זיוף ומרמה הנוגעים למבחנים שנערכו על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה כי נסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין, כלומר שאין אינטרס ציבורי בהעמדה לדין במקרים מסוג זה ואין להגיש בגינם כתב אישום.
טענה זו, ככל שהגיעה לבירור בבתי משפט, נדחתה בשתי ידיים. כך למשל פסק בית משפט השלום בחיפה בתיק פלילי 16793-05-10 (כבוד השופט ערן קוטון) אל מול טענה מסוג זה את הדברים הבאים:

“המעשה בו כשל הנאשם לכאורה הוא מעשה חמור ואינו יכול לקבל את התואר “מעידה”. על פניו נראה שמדובר במעשה יזום ומתוכנן, המערב גם אדם אחר, אשר אחריתו ברורה והיא קבלת פטור מלימודי אנגלית ע”י כחש ומרמה, לאחר שלא עלה בידי הנאשם להשיג את הפטור המיוחל בדרכים שגרתיות באמצעות לימוד והטמעת השפה האנגלית, בדרך בה כל סטודנט וסטודנט נדרש לצעוד.

בנסיבות העניין, קשה לקבל את טענת הנאשם כי העמדתו לדין פלילי אינה סבירה באופן חריג וקיצוני. הנאשם השליך יהבו על סוגיית היעדר “עניין ציבורי” בהעמדתו לדין פלילי, בנסיבותיו של המקרה הנוכחי…העובדה כי המעשים הנדונים, הינם חזון נפרץ ורבים המועדים בהם, ללא שיורתעו, מחייבת את המסקנה כי יש בהעמדת הנאשם לדין פלילי עניין ציבורי.

העונשים שהוטלו על הנאשם במסגרת הדין המשמעתי, לרבות נסיבותיו האישיות, יקבלו משקל והתייחסות בשלבים אחרים של ההליך ככל שתוכח אשמתו של הנאשם, אך אין בשיקולים אלה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום או כדי לקבוע כי העמדת הנאשם לדין פלילי, אינה סבירה או חוטאת לאינטרס הציבורי. נראה כי ההפך הוא הנכון…הגשת כתב האישום בענייננו, היא מעשה מנהלי סביר,, העומד בדרישת המידתיות ומאזן נכונה בין חומרת העבירה הנטענת עם יתר השיקולים הצריכים לעניין. קשה לומר, כי לאור האמצעים המשמעתיים שננקטו כנגד הנאשם ובשל נסיבותיו האישיות, אין עניין ציבורי בהעמדתו לדין פלילי…”

“…אף אין מקום לקבל טענה לפיה ניהול ההליך הנוכחי פוגע באופן ממשי בתחושות צדק והגינות. לא מן הנמנע כי אי הגשתו של כתב האישום, על רקע פסיקה שביכרה להרשיע נאשמים שפעלו כפי שפעל הנאשם, היתה עלולה להוות פגיעה בעקרון השוויון ופגיעה בערכים של צדק והגינות.

טוהר הבחינות, ואכיפת הדין הפלילי על מי שפוגע בעקרון זה, כמו הצורך הממשי בהרתעת הרבים העלולים לפעול כפי שפעל לכאורה הנאשם, מצדיקים את ניהול ההליך כשם שהצדיקו את הגשת האישום”.

הכלל – סיום מקרים כאלה בהרשעה פלילית.

לא אחת כבר נפסק, כי בנסיבות דומות, לאמור, מעשה מתוכנן שבו נקשר קשר עם אחר, להתחזות בשמו של הנבחן, שאינו שבע רצון מהציון שזכה בו, ולהיבחן במקומו, על מנת לזכות בציון גבוה יותר, ראוי דרך כלל להרשעה בפלילים.
כך למשל, בערעור פלילי (מחוזי ת”א-יפו) 71568/03, מדינת ישראל נ’ אישנייה, פסק בית המשפט המחוזי:

“נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה. לצערנו, כערכאת ערעור ששומעת ערעורים רבים, אנו נתקלים שוב ושוב באותם מקרים של זיוף תוצאות של בחינות שונות, בין אם מדובר בבחינה פסיכומטרית ובין אם בבחינות כניסה אחרות לגופים או מוסדות שונים.

מדובר בתופעה נפוצה. העבירות במקרה זה קלות מאוד לביצוע, שעל כן הפיצוי לביצוען כנראה רב. עובדה זו ממחישה את הצורך להילחם בהן“.

וכך גם בערעור פלילי 70466/03 (מחוז ת”א-יפו), מדינת ישראל נ’ יחיאל סבאג, פסק בית המשפט המחוזי ביחס לזיופי מבחנים ובפרט מבחן “אמירים”:

“השיקולים האישיים הנוגעים למבצעי העבירות, ראויים להידחות, אל מול פני האינטרס הציבורי הכרוך בכגון דא, והנוגע גם לשכיחות העבירה ובנזק הכרוך בה לציבור, כאשר מפני אלו שומה להעניק משקל להיבט ההרתעה, על פני נסיבות אישיות”.

בדומה, בערעור פלילי (מחוזי נצרת) 49812-05-10, בסאם קדח נ’ מדינת ישראל , נפסק ע”י בית המשפט המחוזי:

“המערער סיכם עם אחר כי הלה ייבחן במקומו בבחינת “אמיר” על מנת לקבל הקלות בלימודי האנגלית, תוך ניסיון “לקצר הליכים” בדרך אל התואר האקדמי הנכסף. אף אם ניסיונו לא צלח לבסוף, אין חולק כי מדובר במעשה חמור הפוגע ברבים, בין אם חבריו הסטודנטים של המערער, בין אם המוסד האקדמי שביקש להכשירו ולהקנות לו ידע, בין אם כל אדם שיבקש להעסיקו בעתיד, ולמעשה – הציבור בכללותו, בייחוד בהתחשב בעובדה כי המערער מבקש להיות מועסק כמורה במערכת החינוך ולהנחיל ידע ועקרונות בסיסיים לדור ההמשך, על כל המשתמע מכך. לדעתנו, הרשעתו של המערער והעונש שהוטל עליו מגלמים היטב את האיזון הנדרש והראוי בין השיקולים אותם מנה בית המשפט קמא“.

ולבסוף, בערעור פלילי 22796-12-12 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נגד אברג’ל ואח’, חזר בית המשפט המחוזי על אותה עמדה – מקרים מסוג זה מחייבים הרשעה בפלילים:

“הכלל הוא כי נאשם שנקבעה אשמתו יורשע, אלא בנסיבות חריגות. הימנעות מהרשעה אפשרית כאשר מדובר בעבירות קלות ובנסיבות אישיות יוצאות דופן, כאשר אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה (ראו ע”פ 2083/96 תמר כתב נ’ מדינת ישראל, ע”פ 432/85 רומנו נ’ מדינת ישראל).

העבירות שבוצעו על ידי המשיבים חמורות – מדובר במעשי זיוף, הונאה והתחזות לשם השגה במרמה של ציון במבחן הדרוש לקבלת התואר. מדובר במעשים שיש בהם פגיעה בערך השוויון, בטוהר הבחינות ובזכות לקבלת תואר אקדמי, מעשים המחייבים תגובה עונשית הולמת.

לגבי משיב 1 – המשיב הוא היוזם של המעשים, הוא הרוח החיה מאחוריהם, הוא זה שזייף תעודת זהות פעמיים, הוא זה שביקש מחברו להיבחן במקומו ובכך נתן ידו להתחזות, הוא זה שאמור היה לקבל דבר במרמה, הוא זה שאמור היה להפיק תועלת מביצוע העבירות.

מעשיו של המשיב חייבו תכנון, תיחכום ותעוזה, פעם ועוד פעם, והכל לקבלת ציון שאינו זכאי לו, ואשר לא הצליח להשיגו ביושר.

על כך ציין בית המשפט בע”פ (י-ם) 6387/02:

“אי הרשעה בדין במעשים אלה עלולה לפגוע בנורמה המחייבת להקפיד על טוהר הבחינות ועל נקיון כפיים בתחום האקדמי, וגם עלולה להיתפס כהקלת ראש במעשי עבריינים המנסים להשיג תארים אקדמיים שאין הם זכאים להם… טעמים שבהרתעה ומראית פני הצדק מחייבים הרשעת חוברי ספסלים הנכשלים בעבירות כאלה, במיוחד כשמדובר בהישנות העבירות ובתחכום בביצוען, מטעמי תאווה גרידא להישגי שווא”.

לגבי משיב 2 – מעשיו חמורים אף הם – המשיב התייצב לבחינות פעמיים במקומו של משיב 1, כשהוא מתחזה למשיב 1 ומזדהה בתעודת הזהות המזויפת של משיב 1, כשבכך הוא נותן ידו למעשיו של משיב 1 להשגת ציון ותואר אקדמי במרמה.

לאור חומרת העבירות ולאור מכלול שיקולי הענישה, היה מקום להרשיע את המשיבים בעבירות בהן הודו, על אף הנסיבות המקלות, ובהן הודאתם של המשיבים, היותם של המשיבים בחורים צעירים, נורמטיביים בבסיסם, ללא הרשעות קודמות, אשר עד כה נענשו לא מעט בשל מעשיהם”.

הטיפול במישור המשמעתי – ככלל, העמדה לדין משמעתי במוסדות אקדמאים והרחקה.

עם חשיפת מעשי מרמה והתחזות ובמקביל להגשת תלונה במשטרה, יגיש מרכז ארצי לבחינות ולהערכה תלונה משמעתית גם למוסד הלימודים הרלוונטי.
בשל חומרת האישום, יעמיד מוסד הלימודים את הנוגעים בדבר לדין משמעתי, בפני הממונה על המשמעת או ועדת משמעת, ובמידה וההליך המשמעתי יסתיים בהרשעה, צפוי עונש חמור, הכולל בין היתר הרחקה בפועל מהלימודים לפרק זמן ממושך.
פעם אחר פעם נדחו טענות לפיהן אין לגורמי המשמעת במוסדות הלימוד האקדמאים סמכות לדון באשר ארע במהלך בחינה במרכז ארצי לבחינות ולהערכה, וראו למשל בהקשר זה הכרעת דין של הממונה על המשמעת באוניברסיטת תל אביב ביחס לסטודנטית באוניברסיטת ת”א אשר התחזתה לאחותה (באמצעות תעודת זהות מזויפת) וביצעה בחינה פסיכומטרית עבור אחותה, על מנת לסייע לה לקבל ציון גבוה יותר.

המישור הפלילי – מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו; שוטר ואחיו שהואשמו בהתחזות בבחינה וניסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית, סיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

כעת נעבור לעסוק בקצרה באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הנוגע למעשה התחזות ומרמה בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.
ה”עבריין העיקרי” בפרשה זו הינו שוטר מצטיין, אשר הועסק באחת היחידות המובחרות, המבצעיות והרגישות ביותר במשטרת ישראל.
בטרם גיוסו למשטרה, שירת כלוחם ביחידת דובדבן בצה”ל ובמקביל ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה, הועסק גם במשמר בתי המשפט, גוף האבטחה הממלכתי של בתי המשפט בישראל, עד שגויס למשטרה.

כתב האישום אשר הוגש ע”י מח”ש כנגד השוטר ואחיו.

על פי כתב האישום שהוגש כנגד השוטר ואחיו ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), קשרו האחים קשר להונות, במטרה לזקוף תוצאות בחינת אמיר”ם באנגלית של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לזכותו של השוטר, בעוד שבפועל, יבחן במקום השוטר אחיו (השולט מן הסתם טוב יותר בשפה האנגלית).
במסגרת הקשר הפלילי ולשם מימושו, הגיע אחיו של השוטר לאוניברסיטה הפתוחה בבאר שבע, שם התקיימה הבחינה, התייצג בכזב כאחיו, רשם את פרטי השוטר בטופס ההתייצבות לבחינה ונבחן בבחינה במקומו של השוטר, במטרה להונות בבחינה ולקבל עבור השוטר פטור במרמה מלימודי אנגלית.
בהתאמה לעובדות אלו, האשימה המחלקה לחקירות שוטרים את שני האחים בכך שקשרו קשר פלילי במטרה להונות, בעוד השוטר ניסה לקבל דבר במרמה (כאמור, ציון המאפשר פטור מלימודי אנגלית), אחיו סייע לו בניסיונו לקבל דבר במרמה, וכן התחזה.
את התלונה כנגד השוטר הגישה הגב’ יעל יונה מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בעקבות פערים בלתי מוסברים בהישגיו בבחינות שונות, ואילו חלקו של האח (המתחזה) נחשף כתוצאה מהודאתו של השוטר בחקירת מח”ש.
מעבר לפערים הבלתי מוסברים בציוניו של השוטר בבחינות שונות והודאתם המלאה של שני האחים בחקירתם, אחזה מח”ש גם בחוות דעת מומחה מטעם מעבדת המסמכים במחלקה לזיהוי פלילי השוללת, על בסיס השוואת כתבי יד, את האפשרות כי השוטר נבחן בבחינה אשר בה הושג הציון הפוטר מלימודי אנגלית.
על בסיס ראייתי מוצק אם כן, הגישה מח”ש כתב אישום כנגד השוטר ואחיו, המייחס להם את העבירות הבאות:
- קשירת קשר להונות – עבירה בניגוד לסעיף 440 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 (ביחס לשני האחים).
- נסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 לחוק העונשין (ביחס לשוטר).
- סיוע לנסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 + 31 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר).
- התחזות כאדם אחר – עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר, שנבחן במקומו).
למידע אודות השלכותיה של הרשעה פלילית, והשיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

סיום ההליך הפלילי כנגד האחים ללא הרשעה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר גיבש עם מח”ש הסדר טעון על פיו יבקשו הצדדים במשותף מבית המשפט להימנע מהרשעת הנאשמים והפרשה תסתיים בביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ).
בהתחשב בהסדר הטעון כמו גם באמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש אודות הנאשמים, אימץ בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כבוד השופט דניאל בארי) את הסדר הטעון, פסק כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה והטיל על הנאשמים לבצע שירות לתועלת הציבור.
ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט (כבוד השופט דניאל בארי) לסיים את ההליך פלילי תוך הימנעות מהרשעת הנאשמים (ללא פרטים מזהים) בהמשך עמוד זה וכן בקישור: תיק פלילי 29307-06-13, בית משפט השלום תל אביב – יפו , בפני כבוד השופט דניאל בארי.

המישור המשמעתי – מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – סגירת תיק משמעת כנגד סטודנט שהועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל. הסטודנט קיבל את התואר הנכסף.

משרד עו”ד גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים גם בנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, בחשד כי ביצעו מעשי מרמה, זיוף והתחזות.
כך למשל, העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנט לתואר ראשון במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל בשומרון אשר בעקבות תלונה שהוגשה כנגדו מטעם מרכז ארצי לבחינות בחשד לרמייה בבחינת אמיר”ם, הועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של האוניברסיטה.
הליך משמעתי זה התבסס על ראיות שסיפק המרכז הארצי לוועדת המשמעת, לרבות פער משמעותי בין בחינות אמיר”ם בהן נבחן הסטודנט (בבחינה הראשונה נכשל, בשנייה קיבל השיג ציון המזכה בפטור ובבחינה חוזרת נכשל שוב) וחוות דעת מומחה לכתבי יד לפיה, אין זהות בין כתבי היד בבחינות.
עורך דין גיא פלנטר הופיע מטעמו של הסטודנט בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל בשומרון ושכנע את ועדת המשמעת, לקבל את ההחלטה הבאה:
- התיק המשמעתי כנגד הסטודנט ייסגר והסטודנט יקבל תעודת סיום התואר ודיפלומה.
- הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לדון בתיק מחדש, לאחר קבלת מידע מהמשטרה או מהפרקליטות, וכן – במידה ויתגלו ראיות נוספות.
- מאחר והוגשה כנגד הסטודנט גם תלונה במשטרה, חוייב הסטודנט לעדכן את וועדת המשמעת במישור זה.
ניתן לעיין בהחלטת ועדת המשמעת באוניברסיטת אריאל בשומרון לסגור את התיק כנגד הסטודנט תוך הענקת תעודת סיום התואר (ללא פרטים מזהים) בקישור הבא: החלטת ועדת משמעת סטודנטים, אוניברסיטת אריאל, ולהוריד את ההחלטה בקובץ pdf השני בהמשך עמוד זה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עוד דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

לקריאה נוספת.

עו”ד פלילי

עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | תלונות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | ייצוג משפטי בהליך פלילי ובהליך משמעתי | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר