ארכיון זכויות נפגע עבירה פלילית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114)

גיא פלנטר — Sat, 08 Apr 2023 08:54:31 +0000

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות מין ברשת.

עבירות מין ברשת – במה מדובר?

עבירות מין רבות מבוצעות היום במרחב האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות סלולריות כגון Whatsapp או Telegram.
עמד על כך בית המשפט המחוזי בעפ”ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ’ טל דה לוין (פורסם בנבו, 29.01.2020):

“עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהתרחשה בשנים האחרונות, התגברות השימוש באינטרנט, נוכח הזמינות והנגישות הרבה לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים, והשימוש המוגבר באתרים ובאפליקציות שונות ליצירת קשר, ובתוכנות פשוטות המאפשרות שיחות וידאו וצ’אט, ללא צורך בידע טכנולוגי מיוחד; הלכו והתרבו גם השימושים הפליליים באמצעים אלו לביצוע עבירות במרחב האינטרנטי באופן קל ופשוט, המצמצם מאד את הסיכון להתפס. למרבה הצער, בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים, תוך יצירת אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר זה, הן לרשויות האכיפה והן לבתי המשפט”.

בהקשר לייחודן של עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט, חומרתן ומורכבותן, פסק כב’ השופט עמית בבש”פ 2065/13 פלוני נ’ מדינת ישראל כדלקמן:

“…המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים.

מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה”.

כפי שנראה מייד, נהוג לסווג עבירות מין במרחב המקוון ל – 3 סוגים עיקריים של עבירות;

הרשת כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן

הסוג הראשון של עבירות מין ברשת – עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן.
בהמשך יחתור החשוד למפגש פיזי עם המתלונן, ובמסגרת מאמציו להקים מפגש, עלול החשוד לבצע עבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים או פרסום חומר תועבה פדופילי.

הרשת כאמצעי לביצוע עבירות מין

הסוג השני של עבירות מין ברשת נוגע למצב בו המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו לא רק לעצם יצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין אולם אין קרבה פיזית בין החשוד למתלונן.
למשל – כאשר החשוד צופה במעשיו המיניים של המתלונן ומתעד אותם או מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט למתלונן.

עבירות מין במרחב הירטואלי

הסוג השלישי נקרא “עבירות מין וירטואליות”, כלומר עבירות המבוצעות כל כולן במסגרת המרחב הוירטואלי כגון:
- החזקה ופרסום חומרי תועבה פדופיליים, או צריכה של תכנים פדופיליים בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.
- בהקשר האחרון ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה, ארכיון סעיף 214 חוק העונשין.
- עבירות על “חוק הסרטונים” האוסר “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום”.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
ברובם המכריע של המקרים, מדובר בחומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, שמקורם באינטרנט ( פדופיליה ).
בדרך כלל נפתחת חקירה פלילית מסוג זה במידע שמועבר מהאינטרפול למשטרת ישראל אודות כתובת I.P. אליה הורדו (או ממנה הועלו) קבצים, הכוללים תמונות וסרטי פורנו של קטינים (תכנים פדופיליים).
באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש בביתו של החשוד ו/או במקום עבודתו, ותופסת את המחשבים שלו, תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, כגון disk on key.
לעתים, נמצאת המשטרה בעמדה להוכיח באיזה מילות חיפוש השתמש החשוד, על מנת לאתר ולהוריד את התכנים האסורים.
בהתאם לראיות שנאספו, מוגשים כתבי אישום כאשר מרבית כתבי האישום מוגשים בגין שתי העבירות הבאות;

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; “מחזיק” = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הפצה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

רבים מכתבי האישום המייחסים את העבירה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עוסקים בהפצת חומר פורנוגרפי הנוגע לקטינים (תכנים של פדופיליה) באינטרנט, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בטכנולוגית P2P כגון e-mule וכן Usnext.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות החזקה ופרסום תועבה.

ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרדנו מעניק ייעוץ וייוצג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינרטנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות, החל משלב החקירה, השימוע הפלילי, טיפול בסגירת תיקים ועד הענקת ייצוג משפטי בבתי משפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.

עבירות מין ברשת – מקרה שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בו טיפל משרדנו.

ייצוג נפגעי עבירות מין ברשת

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי פלילי לנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ.
להרחבה בעניין זה ראו:

דוגמאות לתיקי עבירות מין ברשת בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי

לקראת סוף עומד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין ברשת ובמרחב הוירטואלי.
ממולץ לעיין גם בעמודים הבאים:
בכל הנוגע לעבירות מחשב ואינטרנט ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפוסט עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 03:09:27 +0000

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להטרדה מינית.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ, ובכל הערכאות הפליליות והמשמעתיות.
כמו כן אנו מייצגים בבירורים הנערכים על ידי אחראים למניעת הטרדה מינית בגופים שונים, ואף ממונים בעצמנו כאחראים חיצוניים לבירור תלונות על הטרדה מינית.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית, זיכויים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

הטרדה מינית – פירוש המושג וסוגי הטרדות מיניות

מהי הטרדה מינית?

המושג “הטרדה מינית” הוגדר ע”י המחוקק בחוק למניעת הטרדה מינית כאחד מהמעשים הבאים;
סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
מעשים מגונים כמשמעותו בסעיף 348 לחוק העונשין;
מעשה מגונה בפומבי – כמשמעותו בסעיף 349 לחוק העונשין;
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות;
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

א. לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

ב. למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; פסקת משנה זו, “טיפול נפשי” – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;

ג. לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

ד. לתלמיד בכיתה י”ב, י”ג או י”ג, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ה. לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ו. למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס”ז-2007, במסגרת תעסוקה – תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות;

ז. לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.

כאן המקום להדגיש את הדבר הבא; כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית במקום העבודה – אין צורך להוכיח, שהעובדת הראתה למטריד שהיא לא מעוניינת בהצעותיו המיניות או בהתייחסותו המינית כלפיה.
כך גם לגבי כל מערכות היחסים האחרות שמנה המחוקק בפסקאות (א) עד (ז) שהובאו לעיל.
המכנה המשותף לכל אותן מערכות יחסים שמנה המחוקק הינו חוסר השוויון המובנה בין הצדדים, בשל קיום יחסי מרות ו/או תלות.
בהתקיים יחסי מרות, גם אם המטריד פירש את שתיקת המוטרדת כהסכמה – הדבר לא יחלצו מאחריות להטרדה מינית שכן המחוקק “פטר” את המוטרדת מלהראות למטריד שהיא לא מעוניינת בהתייחסותו המינית כלפיה.
מאחר ועבירות מין יכולות להיחשב גם כעבירות הטרדה מינית, אנו מפנים את הקורא גם לעמודים הבאים:

מהו העונש על הטרדה מינית?

במקרים הבאים, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 2 שנות מאסר:
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.
- הצעות או התייחסויות כאמור, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
במקרה הבא, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 5 שנות מאסר:
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

התיישנות הטרדה מינית

שאלת ההתיישנות מורכבת וחובה להתייעץ בעניין זה עם עורך דין.

התיישנות הטרדה מינית במשפט האזרחי

תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
ככלל, תקופת ההתיישנות בגין תביעה בגין הטרדה מינית שלא הוגשה עליה תובענה היא 7 שנים.

התיישנות הטרדה מינית במשפט הפלילי

כאשר מדובר בעבירה מסוג עוון (כלומר שעונשה עד 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג עוון אם עברו מיום ביצועה 5 שנים.
כאשר מדובר בעבירה מסוג פשע (כלומר שעונשה מעל 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג פשע אם עברו מיום ביצועה 10 שנים.
בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף 9(ג) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982.
על פי דין, קיימים פרקי זמן שלא יובאו בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות, ולכן שוב – בשאלה המורכבת האם עבירה של הטרדה מינית התיישנה חיוני להתייעץ עם עורך דין.

התנכלות

מהי התנכלות?

“התנכלות“, מוגדרת ע”י החוק למניעת הטרדה מינית כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

מהו העונש על התנכלות?

העונש המקסימלי בגין התנכלות עומד על 3 שנות מאסר.
הטריד אדם מינית אדם אחר וגם התנכל לו דינו – מאסר 4 שנים.

מה גובה הפיצוי על הטרדה מינית או התנכלות?

הטרדה מינית והתנכלות הוגדרו ע”י המחוקק הן כעבירות פליליות והן כעוולות אזרחיות, כלומר כעילות לתביעה הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי.
בהליך אזרחי, הוסמך בית משפט לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 ש”ח, ללא הוכחת נזק.

מורכבות טיפול משפטי בתלונות על עבירות הטרדה מינית

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות ההטרדה המינית.
מטבע הדברים, המטרייה בה עסקינן עמוסה במיוחד במטענים רגשיים, לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
הוסף על מורכבות זו, שעסקינן במטרייה דינמית, שחלות בה כל הזמן התפתחויות;
- כידוע, עם הזמן, חלים שינויים בנורמות החברתיות ובתפיסות של מה אסור ומה מותר, וכך למשל, מה שבעבר נתפס כהתנהגות נערית ושובבה ובשל כך גם זכה ליחס סלחני, כיום עשוי להיתקל באפס סבלנות ולהתפרש כהטרדה מינית.
- אדם אשר לא הפנים בזמן את השינויים שחלו בתחום זה, עשוי למצוא עצמו מסובך בעבירות פליליות.
הוסף על כך, שלעתים, לפחות מהצד המחזר (ולפעמים גם מהצד המחוזר), כלל לא ברור היכן נמצא קו הגבול בין חיזור עיקש ובלתי מוצלח – להטרדה מינית.
לא אחת, “קצר” בתקשורת האנושית ו/או פרשנות סובייקטיבית שונה, הובילו לתקלה חומרה ולהסתבכות פלילית.
מעבר לכך, וכאן אנו בוודאי לא מחדשים דבר – מערכות יחסים נתונות לשינויים; תפנית שלילית במערכת היחסים עשויה לגרום לכך, שהמאהבת של אתמול תהפוך להיות הסוחטת באיומים של היום, ולמתלוננת של מחר.
בשל מורכבות המטרייה אשר בה עסקינן וההשלכות הרות הגורל לכל מהלך ב”שדה מוקשים” זה, זקוקים כל הנוגעים בדבר לייעוץ משפטי דחוף, מעורך דין מיומן, בעל ניסיון בניהול משברים מסוג זה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי שמעניק משרדנו בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

ייעוץ משפטי לחשודים, נאשמים, נילונים ונפגעי עבירות הטרדה מינית ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונה על עבירות הטרדה מינית, לרבות בשאלות הבאות:
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית?
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית אזרחית או גלשו להטרדה מינית פלילית?
- האם חלה התיישנות על המעשים?
- במידה ותוגש תלונה למשטרה ביחס למעשים, מה הסיכוי שיוגש כתב אישום? מה הסיכוי להרשעה?
- מי יברר את התלונה? הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה? המשטרה? ערכאה פלילית? בית דין לעבודה? ערכאה משמעתית?
- האם ללכת למסלול של תביעה אזרחית או מסלול פלילי?
- לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
- האם דרישה למתן התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה חוקית?
בהקשר הנדון אנו ממליצים לעיין גם באמור בעמודים הבאים:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
- באשר לנפגעי עבירה ומתלוננים ראו גם – הגשת תלונה במשטרה.

ייעוץ משפטי לתאגידים בהקשר לעבירות הטרדה מינית

כיצד על התאגיד להתנהל לנוכח חשד לביצוע הטרדה מינית ואיזה צעדים עליו לנקוט?
איך נמנעים מהתנכלות?
האם חלה על התאגיד חובת דיווח?
כיצד על התאגיד לברר את החשד או התלונה?
האם פתיחה בחקירה משטרתית מונעת בירור פנימי בתאגיד, מחשש לשיבוש חקירת המשטרה?
כיצד לאסוף ולשמר ראיות בנושא?
כיצד להגיע להכרעה בין גרסאות סותרות?
מה נטל ההוכחה הנדרש להכרעה?
איזה סנקציות יש להטיל על המטריד?
ככל שמדובר בתלונה כוזבת, איזה סנקציות יש להטיל?

הכנה לחקירה פלילית או משמעתית או לבירור שנערך לפי חוק למניעת הטרדה מינית

אנו מכינים חשודים cהטרדה מינית להתמודדות עם החשדות, ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בהליכי החקירה או הבירור.
מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פרסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.
לפרטים נוספים בהקשר זה ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.

ייצוג משפטי שמעניק עורך דין גיא פלנטר בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

הליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בהטרדה מינית והליכי השעיה

אנו מעניקים ייצוג משפטי לחשודים בהטרדה מינית בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
לא אחת מלווה תלונה על הטרדה מינית בהליכי השעיה או העברה מתפקיד. משרדנו מעניק ייצוג משפטי גם בהליכים אלו.

הליכי שימוע בתיקי הטרדה מינית, מול הפרקליטות או יחידות התביעה של משטרת ישראל

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בעבירות הטרדה מינית והתנכלות בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי הטרדה מינית בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי הטרדה מינית פליליים ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו פועל מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי הטרדה מינית פליליים.
דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

הליכים פליליים בתיקי הטרדה מינית בבתי משפט ובתי דין ברחבי הארץ, ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על הטרדה מינית הבשילה לכתב אישום, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט ברחבי הארץ ובערכאות הערעור השונות.

הליכים משמעתיים בתיקי הטרדה מינית

הטרדה מינית יכולה להוות גם עבירת משמעת. לא מעט טענות להטרדה מינית נדונו ונבחנו במסגרת הליכים משמעתיים בגופים משמעתיים שונים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובהקשר זה ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

תביעות הטרדה מינית בבתי דין האזוריים לעבודה ובפני בית הדין הארצי לעבודה

אנו מעניקים ייצוג משפטי בפני בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ וכן בפני בית הדין הארצי לעבודה בתביעות המייחסות לנתבעים הטרדה מינית ו/או התנכלות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתביעות בבתי הדין לעבודה.

הליכי בירור בפני אחראית למניעת הטרדה מינית במקום עבודה או במוסדות שונים

בהתאם לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), חייב מעסיק למנות אחראי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וככל שניתן, למנות לתפקיד זה אישה.
מתפקידה של האחראית למניעת הטרדה מינית (בין היתר) לקבל תלונות על הטרדה מינית, לברר את התלונות ובתום הבירור שערכה, להמליץ למעסיק כיצד לטפל במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בבירורים הנוגעים לטענות להטרדה מינית ולהתנכלות במקום העבודה.

מינוי כאחראי חיצוני מטעם תאגידים ומוסדות לבירור תלונות על הטרדה מינית

לא אחת, אין זה מעשי למנות אחראי פנימי לבירור תלונות על הטרדה מינית, או שמתעוררים קשיים שאינם מאפשרים מינוי אחראי פנימי (למשל ניגוד עניינים או נגיעה אישית לאחד הצדדים), או כאשר הגוף הנוגע בדבר מעוניין לנהל בירור ענייני ומקצועי על ידי גורם חיצוני, בעל הכשרה ונסיון מתאימים, נטול פניות.
על פי דין, אין חובה כי האחראי יהיה עובד של המעסיק וניתן למנות אדם חיצוני לארגון לביצוע הבירור, כגון עורך דין חיצוני.
לעורך דין גיא פלנטר נסיון כאחראי חיצוני לבירור תלונות על הטרדה מינית והתנכלות, לאחר שמונה בעבר כאחראי חיצוני על ידי תאגידים ומוסדות שונים.

נפגעי עבירות הטרדה מינית ומתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי פלילי לנפגעי הטרדה מינית בכל רחבי הארץ.
לשם המחשה – משרדנו ייצג את הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל אופק בוכריס. ניתן להאזין לראיון שנערך בעניין זה עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בעמוד – רדיו “קול אחר” 106 FM מבית “קול ישראל” ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים ראו בעמודים: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי, הגשת תלונה במשטרה.

עורך דין הטרדה מינית – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן ביקורת שכתב לקוח משרדנו שנחשד בהטרדה מינית אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל (התיק נגנז ע”י פרקליטות מחוז דרום, לאחר קבלת טענות ההגנה בהליך שימוע):

גניזת תיק הטרדה מינית בשימוע בפרקליטות

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לתלונות על הטרדה מינית והתנכלות, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ

הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77)

גיא פלנטר — Wed, 01 Feb 2023 10:07:50 +0000

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי. בתמונה: הוראות חוק סדר הדין הפלילי בנוגע להגשת קובלנה פלילית.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית פרטית ומייצג נפגעי עבירה ונאשמים בהליכי קובלנה פלילית בכל רחבי הארץ.

מהי קובלנה פלילית?

באמצעות הקובלנה הפלילית, איפשר המחוקק לכל אזרח להניע הליך פלילי בבית משפט כנגד מי שביצע עבירות פליליות מסוימות, וזאת באופן עצמאי, ללא מעורבותן של רשויות החקירה והתביעה.
מדובר בחריג לכלל על פיו, המדינה היא האחראית להבאת עבריינים לדין ולניהול ההליך הפלילי.
זכותו של האזרח לנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית, נחשבת כערובה חוקתית לאכיפת החוק וכנגד סירוב או מחדל שרירותי, מושחת, או משוחד, להעמיד עבריינים לדין.
הקובלנה הפלילית משרתת את הערכים של הבאת עבריינים לדין ושמירת אמון הציבור באכיפת החוק. באמצעותה יודע כל אזרח, ובמיוחד נפגע עבירה, כי בכוחו לתרום להשלטת הסדר הציבורי.

קובלנה פלילית פרטית – היקפה וגבולותיה

הגשת קובלנה פלילית לא מותנית בפניה מוקדמת למשטרה או במהלכיה של התביעה

הקובלנה אינה מסלול חלופי, הננקט כמוצא אחרון במקרה של אי הגשת כתב אישום על ידי התביעה, ויכולה לשמש ערוץ בלעדי או מקביל להבאת נאשם לדין.
הזכות להגיש קובלנה פלילית איננה מותנית בתלונה מוקדמת למשטרה, גם לא בפתיחת חקירה משטרתית; ניתן להגיש לבית המשפט קובלנה פלילית, ללא כל מעורבות משטרתית בפרשה.
אין גם צורך לגייס את תמיכתה של הפרקליטות או התביעה המשטרתית להליך, וניתן להגיש קובלנה פרטית אפילו חרף עמדתם של רשויות התביעה, אשר סברו למשל שאין מקום להגיש כתב אישום בפרשה;
רשויות התביעה עשויות לגנוז את התלונה בעילה שאין עניין ציבורי בפרשה, או אין מספיק ראיות להוכחת האישום ואפילו בעילה של חוסר אשמה. אין בכל אלו כדי לחסום מתלונן מלנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית.
להבדיל מהליכים הננקטים בידי רשויות התביעה, ההחלטה להגיש קובלנה פרטית היא החלטתו של הקובל, שהוא בדרך כלל הקורבן, ללא חובת חקירה ובדיקה מוקדמת של הראיות בידי רשויות המדינה.

יכולתו של הפרט להניע הליך פלילי על כל השלכותיו הפוגעניות, מעוררת חששות רבים

חשש מהגשת קובלנה פלילית ללא תשתית עובדתית מספקת.
חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו.
חשש משימוש בקובלנה הפלילית ככלי ניגוח במאבק שבמהותו איננו פלילי אלא אזרחי.
חשש מפני ביזבוב זמן שיפוטי יקר, ביחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך-דין פלילי ואינו יודע איך לנהל את הדיון.

חששות לניצול לרעה של קובלנה פלילית, הובילו את המחוקק לתחום את גבולותיה של הקובלנה, ולהציב לה שורה של בלמים ואיזונים

הזכות לנקוט בהליך פלילי עצמאי בדרך של קובלנה הוגבלה לרשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות (ועל כך בהמשך).
עבירות אלו מאופיינות בכך, שברובן המכריע מדובר בעבירות הפחות חמורות, מסוג עוון (עבירות פליליות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר). את הטיפול הבלעדי בעבירות היותר חמורות, השאיר המחוקק בידי רשויות החקירה והתביעה.
עובדי מדינה זכו להגנה מיוחדת מפני קובלנות פליליות; לא ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה בשל מעשה שעשה תוך מלוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, להלן – “החסד”פ”).
בכפוף למספר סייגים, הליך שמיעת הקובלנה בבית המשפט מתנהל כמשפט פלילי לכל דבר. גם הנאשם וגם הקובל יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין ולעתים אף כופה בית המשפט על הקובל ייצוג משפטי.
בפועל, כל קובלנה שהוגשה נבחנת לגופה על ידי הפרקליטות; על פי דין, מחויב בית המשפט להעביר העתק של כל קובלנה פרטית לפרקליט המחוז, ולזה האחרון מוקנית הסמכות, תוך חמישה עשר ימים מעת קבלתה, להודיע לבית המשפט על הפקעת ההליך מאת הקובל ועל אימוצו בידי פרקליטות המדינה, במובן זה שהיא תנהל את התביעה על פי הקובלנה (סעיף 71 לחסד”פ).
במצב דברים זה, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם הפרקליטות (סעיף 72 לחסד”פ) והקובל “נסוג” מעמדה של בעל דין, לעמדה של אחד מעדי התביעה, או מאבד את מעמדו בהליך כליל.
סמכותה של הפרקליטות להפקיע את הקובלנה מידיו של הקובל, עשויה לשמש את הפרקליטות “לחסל” את ההליך, שכן במידה ולא תביא הפרקליטות עדים להוכחת האישום, יוביל הדבר לזיכוי.
בלם נוסף נמצא בסמכותו הכללית של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים; סמכות זו, להפסיק את ההליך הפלילי בכל שלב, מיושמת גם במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בהליכי קובלנה פלילית.
המחוקק העניק לבית המשפט כלי להתמודד עם קובלנות המתנהלות בצורה בלתי יעילה או באופן טורדני; כאשר נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו חזר בו מהקובלנה, ולבטל את הקובלנה או לזכות את הנאשם (סעיף 73 לחסד”פ).
אין להגיש קובלנה נגד קטין שבעת בצוע העבירה טרם מלאו לו 14 שנה. זאת מתוך ההנחה הכללית שניהול משפט פלילי נגד קטין עלול לגרום לו נזק נפשי וטובתו דורשת שהעניין יישקל על ידי רשויות המדינה.
בלם נוסף, כנגד קובלנות שווא, מצוי בסעיף 80 לחוק העונשין, לפיו ניתן לחייב את הקובל שלקובלנתו לא היה יסוד (או בנסיבות אחרות המצדיקות זאת) לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו, ובסעיף 81 של חוק העונשין, לפיו נתן לחייב את המתלונן שהגיש תלונה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, בתשלום הוצאות הנאשם והתביעה.
בנוסף לכך, מסתכן הקובל שהגיש קבילת נפל בזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת, בתביעת פיצויים בעילת נגישה.

באיזה עבירות פליליות ניתן להגיש קובלנה פלילית?

זכותו של האזרח להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, צומצמה לרשימה סגורה של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות (מסוג עוון). בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
חלק ניכר מהעבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית נושאות סממנים של סכסוך אזרחי. חלקן בעלות “אופי פרטי”, כמו הסגת גבול, תקיפה סתם, גרימת נזק לרכוש, פגיעה בקניין רוחני ועוד.
חלקן האחר דווקא בעלות עניין ציבורי מובהק, כגון עבירות על חוקי הבחירות. המחוקק התיר להגיש בגינן קובלנה, על מנת שלא להשאיר את אכיפתן רק בידי רשויות המדינה.
עבירות אחרות בעלות חשיבות ציבורית הן עבירות על חוק הגנת הפרטיות וכן עבירות הנוגעות לאיכות הסביבה. בהקשר לעבירות אלו, הניח המחוקק שלקובל הפרטי מניע חזק לדאוג לאכיפתן.
להלן פירוט העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי, בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית.
יש להקפיד ולקבל יעוץ משפטי פרטני ועדכני האם הדין מאפשר להגיש קובלנה פלילית והאם מומלץ לעשות כן בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עבירות לפי חוק העונשין בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה 379, 380, 447, זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו-496 ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לעניין זה, “בן משפחה” – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991;

עבירות לפי חוקים אחרים בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ”א-1961, בסייגים האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;
עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007.
עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;
עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981, מחמת הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;
עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל”ב-1972;
עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל”ב-1972;
עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט-1969;
עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ”ה-1965;
עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי”ד-1954;
עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעיתונות;
עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981.
עבירות לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ”ד-1984, בסייגים האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;
עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ”ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור.
עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, התשי”ט-1959.
עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ”ג-1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל.
חוק צער בעלי חיים, התשנ”ד-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור.
חוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב’2 סימן ב’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב.
עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ”ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע למתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו’ סימן ה’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.
לשון הרע, בניגוד לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקובלנות פליליות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית לבית המשפט ומייצג אותם בבית משפט, בקובלנה פלילית כנגד הנאשם.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לצד התובע – הקובל – בהליכי קובלנה פלילית בבתי משפט בכל רחבי הארץ.
עניינים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין 4.9 (70)

גיא פלנטר — Sun, 29 Jan 2023 06:13:53 +0000

ערר על סגירת תיק חקירה. דוגמא לקבלת ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.

ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין – ייצוג משפטי של עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג מתלוננים ונפגעי עבירה בהליכי ערר על סגירת תיק חקירה והחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
אנו מגישים מטעם מתלוננים ונפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ערר על סגירת תיק פלילי והחלטות שלא להעמיד לדין ובהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם עררים שהגשנו התקבלו.

מהו ערר על סגירת תיק חקירה או ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

עמוד זה עוסק בהרחבה בכל הנוגע להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ובתוך כך, לסגור את תיק החקירה.
מדובר בהליך משפטי שזכה ללא פחות מ- 5 ביטויים, שמשמעותם המעשית זהה:
- ערר על החלטה שלא לחקור.
- ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.
- ערר על החלטה לסגור תיק פלילי.
- ערר על החלטה לסגור תיק חקירה.
- ערר על החלטה לסגור תיק משטרה.
באופן מעשי, בכולם מדובר במצב בו תיק החקירה הפלילי נסגר, וכעת מבקש המתלונן (שנקרא גם “נפגע עבירה”), לערער בפני גורם בכיר יותר על החלטת הסגירה (ובלשון החוק להגיש “ערר”), וזאת על מנת שתיק החקירה יבחן מחדש, יפתח מחדש, במידת הצורך יבוצעו השלמות חקירה ובסופו של יום – יוגש כתב אישום כנגד החשוד או החשודים.

מה ההבדל בין המושגים “ערר על החלטה שלא לחקור” ו”ערר על החלטה שלא להעמיד לדין”?

ההבדל בין המושג ערר על החלטה שלא לחקור למושג ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, נעוץ בשלב בו נסגר התיק;
- במקרה הראשון (ערר על החלטה שלא לחקור), כלל לא החלה חקירה, או אם החלה חקירה, לאחר מספר מאוד מצומצם של פעולות חקירה, הוחלט שלא להמשיך בחקירה ולסגור את תיק החקירה (נקרא גם “אי פתיחה בחקירה”).
- במקרה השני, (ערר על החלטה שלא להעמיד לדין), יתכן בהחלט שבוצעו פעולות חקירה ואפילו אולי אף מוצו עד תום כל פעולות החקירה, אולם הוחלט שלא להעמיד לדין מאחת העילות הקבועות בחוק, ולסגור את התיק.
המהות היא אם כן אחת – לגרום לרשויות החקירה לעשות את תפקידם, לפתוח מחדש את התיק שנסגר, לבצע השלמות חקירה ככול שנדרש, ולהעמיד לדין את החשוד או החשודים.

הזכות להגיש ערר על סגירת תיק חקירה ועל החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

הדין לא מתיר למשטרה להתעלם כליל מתלונה פלילית; במידה ונודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, מחויבת המשטרה לפתוח בחקירה.
יחד עם זאת, בידי רשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב לעצור בכל שלב את גלגלי החקירה והמשפט הפלילי, ולסגור את תיק החקירה באחת העילות הקבועות בחוק. אודות עילות הסגירה ואופן הפעלת שיקול הדעת בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק חקירה ראו בהרחבה בעמוד – סגירת תיק פלילי.
מתלוננים אינם חייבים להשלים עם ההחלטה לגנוז את תלונתם; במסגרת זכויותיהם כנפגעי עבירה, העניק להם המחוקק גם את הזכות להגיש ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982) מעגן את זכותו של כל מתלונן להגיש ערר, בקובעו:

על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור…”.

ויודגש – לא מדובר בבקשה לעיון חוזר בתלונה, מתוך תקווה שהפעם אולי מישהו יחשוב אחרת. מדובר בהליך משפטי לכל דבר, שחייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי, בעל נסיון בהליכים מסוג זה.

חובת עדכון המתלונן אודות עצם סגירת התיק, על מנת לאפשר למתלונן לממש את זכות הערר

על מנת לאפשר למתלוננים לממש את זכותם לערר על החלטה לסגור תיק חקירה, חייב המחוקק את רשויות החקירה והתביעה לעדכן מתלוננים בגורל תלונתם;
רשות חקירה או רשות תביעה שהחליטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, מחויבת על פי דין למסור למתלונן הודעה בכתב על החלטה לסגור את תיק החקירה.

חשיבות עילת הסגירה בהגשת הערר

לעילת סגירת התיק חשיבות עצומה שכן מבלי לדעת את עילת הסגירה, לא ניתן להגיש ערר רציני על ההחלטה לסגור תיק חקירה.
ערר רציני חייב לתקוף את עילת הסגירה, ואם למשל נסגר התיק בעילה של חוסר ראיות, חייב הערר להתמודד עם מסקנה זו ולהוכיח, שדווקא כן נמצאו מספיק ראיות.
בהקשר זה מתעורר קושי, שכן כפי שנראה מייד, במצבים מסויימים, יעודכן המתלונן בעילת סגירת התיק ובאחרים לא יעודכן.
עידכון המתלונן בעילת סגירת התיק תלוי:
- בשלב בו הוחלט לסגור את התיק (בשלב הראשוני, לפני שבוצעו פעולות חקירה, או בשלב הסופי של החקירה, לאחר שכבר בוצעו פעולות החקירה).
- באיזה עבירות מדובר, כאשר נקבע כי למעט עבירות מין או אלימות, לא תימסר למתלונן הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

הודעה על החלטה שלא לחקור בתלונה

על החלטה שלא לחקור, תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק (סעיף 63(א)(1) לחסד”פ).
הודעה לעניין אי-פתיחה בחקירה, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא: :

“לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו”.

הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין

על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה (סעיף 63(א)(2) לחסד”פ).
הודעה לעניין אי העמדה לדין, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא:

“לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו”.

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין לעניין עבירת מין או אלימות

ראינו שכלל, על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת נקבע, לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס”א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

מהו המועד להגשת ערר על סגירת תיק חקירה?

את הערר חייבים להגיש תוך 60 ימים לאחר שנמסרה למתלונן הודעה בכתב על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אולם ניתן לבקש להאריך את המועד להגשת הערר (סעיף 65 לחסד”פ).
לא הוגש הערר בחלון הזמנים שנקבע לכך ולא הוגשה בקשה להאריך את המועד להגשת הערר, עלול הערר להידחות על בסיס זה, מבלי להידרש כלל לטענות לגופו של עניין. לפיכך, יש להקפיד להגיש את הערר במועד, ולאפשר לעורך הדין זמן סביר ללמוד המקרה, להכנת הערר ולהגשתו.

האם ניתן לעיין בחומר חקירה בטרם הגשת הערר?

ערר רציני ומקצועי, חייב להתמודד עם הראיות שנאספו (או לא נאספו) במסגרת החקירה ולשם כך, בטרם הגשת הערר חיוני לעיין בחומר החקירה.
מנגד, כאשר התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות (ולעיתים גם כאשר התיק נסגר בעילה של העדר אינטרס ציבורי), חשיפת המתלונן לחומרי החקירה לפני המשפט עלולה להחליש את משקל עדותו ועדותם של העדים הקשורים אליו, דבר שעלול לחבל בסיכויי ההרשעה בתיק.
קיימות הנחיות פנימיות של פרקליט המדינה המסדירות עניין זה אולם בשל מורכבות ההחלטה באם לבקש לעיין בחומר החקירה ובשל השלכות העיון בחומר החקירה על המשך ההליך הפלילי (ככול שיתקבל הערר), יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בנושא.

למי יוגש ערר על ההחלטה לסגור תיק חקירה, לא לחקור או לא להעמיד לדין?

הגורם שיכריע בערר לא יהיה הגורם שקיבל את ההחלטה המקורית לסגור את תיק החקירה, אלא גורם בכיר יותר.
יחד עם זאת, הערר יוגש דווקא לגוף שקיבל את ההחלטה לסגור את תיק החקירה (“הגוף הסוגר”) וזאת על מנת שהגוף הסוגר יבחן את הערר ויעביר את הערר ביחד עם חוות דעתו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה.

מה המועד למתן החלטה בערר?

הגורם המוסמך להכריע בערר חייב למסור למתלונן את החלטתו. יחד עם זאת, למעט תלונות הנוגעות לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, לא הגביל המחוקק את הרשות המוסמכת בפרק זמן מסויים לקבלת ההחלטה בערר.
כאשר מדובר בתלונה הנוגעת לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, ההחלטה בערר חייבת להתקבל ולהימסר למתלונן לא יאוחר משישה חודשים מיום הגשת הערר. מטעמים מיוחדים שיירשמו, ניתן להאריך מועד זה (סעיף 65א לחוק הנ”ל).
בפועל, משך הטיפול בערר ממושך. משמע, מתפקידו של עורך הדין שהגיש את הערר לעמוד בקשר עם הרשות המוסמכת, לקדם ככול הניתן את הטיפול בערר ולנסות לגרום לרשות המוסמכת לתת החלטה בערר, בפרק זמן סביר.

האם לחשוד נמסרת הודעה על כך שהמתלונן הגיש ערר ועל ההחלטה שהתקבלה בערר שהוגש?

בכפוף למספר חריגים, מחויב הגורם המוסמך להחליט בערר להודיע לחשוד שהמתלונן הגיש ערר, ואף על האפשרות שיוגש נגד החשוד כתב אישום.
חובה זו להודיע לחשוד שהוגש ערר, בטרם תתקבל החלטה באם להעמידו לדין, נוגעת רק לערר בעבריות מסוג פשע או עוון (סעיף 65ב לחסד”פ).
באם כתוצאה מהגשת הערר החליט הגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה (למשל מחוסר אשמה להעדר מספיק ראיות), תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות אח עילת הסגירה.

האם ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה לדחות ערר?

התשובה לכך פשוטה – לא ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר.

מה בנוגע לעתירה לבג”צ, שיתערב בהחלטה לסגור את תיק החקירה, או בהחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

הדרך היחידה לתקוף את ההחלטה לדחות את הערר – היא בהגשת עתירה לבג”צ.
יחד עם זאת, בג”צ כבר פסק פעמים רבות, כי מדיניות ההתערבות שלו בנושאי העמדה לדין ופתיחה בחקירה מצומצם ביותר (בבג”צ 5722/12 אבו גוש נ’ היועץ המשפטי לממשלה):

“התערבות בית המשפט בהחלטותיו של היועמ”ש בנושאי העמדה לדין ואף בשאלה הטרומית בדבר פתיחה בחקירה פלילית תעשה במקרים חריגים, ורק אם בית המשפט השתכנע כי נפל בהחלטה פגם מהותי בהפעלת שיקול דעתו”.

עילות ההתערבות של בג”צ מצומצמות למצבים בהם ישתכנע בג”צ כי נפל בהחלטה פגם מהותי, שעלול להתבטא:
- בחוסר תום לב או במשוא פנים;
- בקבלת החלטה מתוך מניעים נפסדים או בסתירה לאינטרס ציבורי;
- בטעות היורדת לשורשו של עניין.
- בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני.
בפועל, בכל ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, ניתן לספור על יד אחת את כל המקרים בהם התערב בג”צ בהחלטה האם לפתוח בחקירה או להעמיד לדין.

חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי בהגשת ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי

בשים לב למדיניות ההתערבות המצומצמת של בג”צ בעניין הנדון, בפועל, לאחר שהמתלונן כבר כשל בלהניע את גלגלי רשויות אכיפת החוק והתיק נסגר, יש למתלונן הזדמנות אחת ויחידה לנסות ולשנות את ההחלטה.
כעת יש לזכור, כי ברוב המקרים כבר עשה המתלונן כמיטב יכולתו לשכנע, כי יש מקום להמשיך ולחקור בתלונתו או להעמיד לדין את החשוד.
למרות כל מאמציו של המתלונן, גורם מקצועי שהוא על פי רוב גם נטול פניות וענייני, בחן את תלונתו ואת חומר החקירה שנאסף (ככול שנאסף חומר חקירה) והגיע למסקנה, על בסיס ניתוח משפטי, שדינו של התיק להיסגר באחת מהעילות הקבועות בחוק.
אלברט אינשטיין פעם אמר בלשונו הציורית כי;

“אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות”.

ובמקרה שלנו, הגשת ערר על ידי המתלונן בגפו, מבלי להסתייע בעורך דין פלילי, קרוב לוודאי שתוביל לאותה תוצאה שכן בדרך כלל, אין למתלונן את הידע המשפטי, הנסיון המקצועי והכלים לשנות את התוצאה.
ויובהר – הגשת ערר על החלטה לסגור את התיק איננה בגדר “סיבוב נוסף”, מיחזור של אותן טענות, בתקווה שהפעם מישהו יחשוב אחרת, ויורה על פתיחת התיק והעמדה לדין.
ערר על החלטה לסגור תיק חקירה הינו הליך משפטי לכל דבר, ויש להעמיד לעניין זה איש מקצוע, עורך דין פלילי, שזה בדיוק תחום עיסוקו.
עם סגירת התיק, ולפני הגשת ערר יש לפנות לעורך דין פלילי, אשר יבחן האם יש בכלל סיכוי סביר להצלחתו של הערר.
במסגרת זו יבחן עורך הדין הפלילי:
- האם עילת סגירת תיק החקירה מבוססת מבחינה משפטית?
- האם התלונה מגבשת בכלל עבירה פלילית, ואם כן – איזה?
- האם המתלונן הצביע או הוביל למספיק ראיות להוכחת התלונה?
- איזה ראיות עשויות להפוך את הקערה על פיה ולהוביל לפתיחת התיק, לחקירה בתלונה ולהגשת כתב אישום?
- כיצד ניתן לחזק את התלונה ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול?
- כיצד ניתן לשכנע, כי נסיבות העניין מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין?
- מה חסר בתלונה ו/או בחומר החקירה שנאסף, על מנת לשקם את התלונה ולהניע מחדש את גלגלי החקירה ולהוביל להגשת כתב אישום.

בחינת אלטרנטיבה להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין – הגשת קובלנה פלילית פרטית

למתלונן הניצב בפני ההחלטה באם להגיש ערר על ההחלטה לגנוז את תלונתו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי גם בשאלה, האם המקרה מתאים להגשת קובלנה פלילית פרטית.
הקובלנה הפלילית הפרטית, בדומה למוסד הערר, מהווה גם היא מעין מנגנון פיקוח ובקרה על החלטת הרשויות לגנוז תלונה. הכל הנוגע לקובלנה פלילית ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – הגשת ערר על סגירת תיק חקירה, ערר על החלטה שלא לחקור או ערר על החלטה שלא להעמיד לדין

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג מתלוננים, נפגעי עבירה וחשודים בכל הארץ בהליכי ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

נפגעי עבירה ומתלוננים – לקריאה נוספת

דוגמאות למקרים בהם הגשנו ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

בהמשך עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם התקבל ערר שהגשנו על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
מנגד, תמצאו בהמשך גם דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים – והערר נדחה.

עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי | ערר על סגירת תיק פלילי | ערר על סגירת תיק משטרה | ערר על החלטה לסגור תיק משטרה | ערר על החלטה שלא לחקור | ערר על החלטה שלא להעמיד לדין | ערר על סגירת תיק חקירה | פתיחת תיק שנסגר מחוסר ראיות | חקירה במשטרה

הפוסט הגשת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין 4.9 (70) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול תלונה במשטרה 4.9 (110)

גיא פלנטר — Sat, 28 Jan 2023 12:59:01 +0000

ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי

לא אחת, מעוניינים מתלוננים שהגישו תלונה במשטרה לבטלה ובהקשר זה מתעוררות שאלות רבות, למשל:
- האם ניתן בכלל לבטל תלונה פלילית בישראל?
- כיצד תגיב המשטרה (או רשות חוקרת אחרת) לניסיון לבטל תלונה?
- מה ההשלכות של ניסיון לבטל תלונה והאם ניסיון כזה עלול להזיק ולסבך את החשוד או דווקא את המתלונן?
ביטול תלונה במשטרה הינו מהלך מורכב ובעל השלכות כבדות משקל, שפעמים רבות כלל לא מוביל לתוצאה המבוקשת, אלא מניב תוצאות פוגעניות למתלונן או לחשוד ולפעמים – לשניהם גם יחד.
יחד עם זאת, לא מדובר במהלך בלתי אפשרי; למרות “שדה המוקשים” בדרך לביטול התלונה (במיוחד בחשד לעבירות אלימות ומין במשפחה), בנסיבות מסויימות, ניתן להוביל לתוצאה המבוקשת – במסגרת החוק, וללא תוצאות פוגעניות.
בעמוד זה לא תמצאו תשובה לשאלה, האם נכון, במקרה הספציפי שלכם, לנסות לבטל את התלונה והאם מהלך שכזה יצליח להוביל לסגירת התיק או לביטול כתב אישום וללא תוצאות פוגעניות, שכן כאמור – הסוגיה מורכבת, כל מקרה מוכרע על בסיס נסיבותיו הפרטניות, ומבלי להכיר לעומק את מכלול הנסיבות במקרה שלכם, אף עורך דין פלילי לא יכול להעניק לכם ייעוץ משפטי רציני ומקצועי בנושא.
מטרתנו בעמוד זה:
- לנסות לתת לכם תמונה מקיפה ככל האפשר, מה עומד בפניכם בדרך לביטול תלונה במשטרה, לרבות הסיכונים והתוצאות הפוגעניות שעלולות לצמוח ממהלך שכזה.
- להציג בפניכם את השאלות והדילמות המתעוררות בהקשר זה, וכן את השיקולים המרכזיים שמנחים את הרשויות בבואם להגיב למהלך של ביטול תלונה במשטרה, ואת הכלים שברשותם להתמודד עם התופעה של ביטול תלונות.
- להתייחס למספר שיקולים שיכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי.
- לעודד אתכם לקבל ייעוץ משפטי, בעוד מועד, בטרם תבצעו פעולה כלשהיא, שכן פעמים רבות – לא ניתן לתקן נזקים שתגרמו לעצמכם, באם תפעלו ללא ייעוץ משפטי.
- מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד על: הגשת תלונה במשטרה.

ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

ביטול תלונה במשטרה – שאלות ודילמות

האם ניתן לבטל תלונה במשטרה?

השאלה הראשונה שמתועררת בהקשר זה היא, האם ניתן בכלל לבטל תלונה במשטרה?
התשובה לכך חיובית. כל מתלונן או מתלוננת, בכל עת וביחס לכל עבירה פלילית, יכולים לפנות למשטרה (או לרשות חוקרת אחרת שבה הגישו את תלונתם) ולהודיע באופן רשמי שהם מבטלים את תלונתם או “מושכים את התלונה חזרה”.
לא רק שאין מניעה חוקית בישראל לביטול תלונה במשטרה; המחוקק אפילו לקח בחשבון אפשרות שכזו, וביחס לעבירות פליליות מסויימות, אף קבע, כיצד תשפיע ההודעה על ביטול התלונה על שאלת המשך ההליכים הפליליים כנגד החשוד או על הפסקתם (בדרך של סגירת התיק).

מה הן ההשלכות של ביטול תלונה במשטרה?

לפיכך, השאלה איננה האם ניתן לבטל תלונה במשטרה אלא מה יהיו ההשלכות של ביטול תלונה כזו או אחרת, וזאת הן ביחס לחשודים והן ביחס למתלוננים, כלומר:
- ביחס לחשודים – האם, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה והדין הרלוונטי, ביטול תלונה במשטרה יגרום בפועל:
  - לאי-פתיחה בחקירה או להפסקתה של החקירה ולסגירת התיק?
  - לשחרורם ממעצרם או להקלה בתנאי שחרורם בערובה?
  - להימנעות מהגשת כתב אישום נגדם או לביטולו של כתב אישום שכבר הוגש?
  - להקלה בעונשם?
  - או אולי מנגד – לפתיחה בחקירה פלילית נגד החשודים בחשד לעבירות של הטרדת עד, הדחה בחקירה או שיבוש מהלכי משפט?
- ביחס למתלוננים – האם, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה והדין הרלוונטי, בעקבות ביטול התלונה:
  - יכבדו הרשויות את רצונם של המתלוננים, לא יפתחו בחקירה או יפסיקו חקירה שנפתחה או ימנעו מהגשת כתב אישום נגד החשוד?
  - במקום שהמתלוננים ביקשו להטיב עם החשודים, מצבם של החשודים דווקא יוּרַע – שכן תפתח נגדם חקירה בחשד שאיימו על המתלוננים או “קנו” את שתיקתם, ושיבשו את ההליך הפלילי נגדם.
  - או אולי ייחשפו המתלוננים עצמם להליכי חקירה והעמדה לדין?
  - או אולי ייחשפו המתלוננים לתביעה אזרחית, בשל הנזק שתלונתם גרמה לחשודים (שאיבדו את חירותם למשל בעקבות הגשת התלונות ו/או נפגעו כלכלית ו/או שמם הטוב נפגע וכו’).
  - או אולי ייחשפו המתלוננים לתביעה אזרחית, בשל הנזק שתלונתם גרמה דווקא לציבור (שהשקיע באמצעות רשויות החקירה והתביעה משאבים “לחינם”, בעקבות הגשת התלונות, שכעת מבקשים לבטלן).
כפי שניתן לראות, קיימת קשת רחבה מאוד של אפשרויות כיצד בדיוק יגיבו רשויות החקירה והתביעה למהלך של נסיון לבטל תלונה פלילית וקיימות לא מעט השלכות אפשריות למהלך, חלקן אף סותרות זו את זו. עוד בעניין זה ראו בפרק בהמשך עמוד זה שכותרתו “שדה המוקשים” בדרך לביטול תלונה במשטרה”.
הוסף על כך, ששורה של חוקים והנחיות מטפלים במצבים של ביטול תלונה וכן – שעל פי דין, לרשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב כיצד להגיב למהלך שכזה (בעיקר כאשר לא מדובר בתלונה על עבירת מין או אלימות כלפי בני זוג) ונמצא – כי התשובה לשאלה מה יהיו השלכות ביטולה של תלונה כזו או אחרת – מורכבות, ומחייבות ניתוח עובדתי ומשפטי מעמיק של כל מקרה ומקרה, על נסיבותיו הייחודיות, וזאת על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי שעוסק בתחום.

כיצד מגיבות הרשויות לניסיון לבטל תלונה במשטרה?

ראשית יש לדעת, שמרגע שמוגשת תלונה פלילית, מאבד המתלונן את השליטה על גורל תלונתו, רשויות החקירה והתביעה מיד “תופסות בעלות” על התלונה ומחליטות כיצד להגיב לכל נסיון לבטל את התלונה או לחזור מהדברים שנמסרו במסירת התלונה.
ככלל, מהלך של ביטול תלונה במשטרה זוכה מצד רשויות האכיפה לחשדנות ולעיתים אף לעויינות של ממש:
- לא אחת נתקלנו במקרים בהם מתלוננים שניגשו לבטל את תלונתם במשטרה נתקלו בסירוב מוחלט מצד השוטרים לשמוע את דבריהם, קל וחומר לרשום את הודעתם בדבר ביטול התלונה.
- גם מקרים בהם גורשו מתלוננים מתחנת המשטרה ו/או אוימו שינקטו כנגדם הליכים פליליים אם ימשיכו להתעקש לבטל את תלונתם – אינם נדירים.
מדוע אם כן זוכים מתלוננים המבקשים לבטל את תלונתם ביחס כה עוין מצד החוקרים והתובעים? העויינות והחשדנות נובעים ממספר סיבות:
- ראשית, קיימת נטייה של רשויות אכיפת החוק להאמין לגרסתו הראשונית של המתלונן, לפיה אכן נפל קורבן לעבירה, שאחרת מדוע פנה מלכתחילה לעזרת המשטרה?
- ככלל, משתדלת המשטרה להגיב באופן מקצועי ורציני לתלונות, להתאים את תגובתה לחומרת התלונה ולמסוכנות הנלמדת ממנה, והכל בהתאם להנחיות בנושא ולסדרי עדיפויות במועד הגשת התלונה.
- אם מדובר בתלונה שעל פניה נראית רצינית ולא הזויה, מתחילה המשטרה בשורה של פעולות חקירה (למשל גביית עדויות מעדים רלוונטיים ואיסוף ובדיקת ראיות) ופעולות לאיתור החשוד, שפעמים רבות כוללות גם עיכוב החשוד לחקירה ואף מעצרו, בהתאם לחומרת התלונה, ולנתונים נוספים כגון התנהגותו של החשוד ועברו הפלילי או העדר עברו.
- המשטרה פועלת תחת משאבים מוגבלים ואילוצים שונים ומשהושקעו משאבים וכספי ציבור בעקבות הגשת התלונה, ומשבוצעו פעולות שפגעו בשלוות חייו של החשוד, בשמו הטוב, בפרטיותו ואולי אף בחירותו, כל ניסיון מצד המתלונן “להחזיר את הגלגל אחורה”, נתקל בעויינות ובחשד שאחת משתיים:
  - או שהמתלונן שוכנע באופן פסול לחזור בו מתלונתו (לרבות בדרך של מרמה, הטעיה, איומים, הפחדה או מתן טובת הנאה).
  - או שהמתלונן הגיש תלונה כוזבת, תלונת סרק אשר “טרטרה” את המשטרה שלא לצורך, גזלה משאבים ציבוריים לחינם ופגעה, על לא עוול בכפו, בחשוד שכנגדו הוגשה התלונה.
בהתאמה, אם יעמוד המתלונן על כך שירשם שהוא מבטל את תלונתו ו/או חוזר בו, מיד יפתח חוקר המשטרה או התובע בבירור האם:
- הרצון לבטל את התלונה נובע מכך שהמתלונן מאוים, או מכך שהחשוד או מי מטעמו “קנה” את ביטול התלונה בטובת הנאה כלשהיא.
- או לחילופין – האם הרצון לבטל את התלונה נובע מכך שמדובר בתלונה כוזבת.

“שדה המוקשים” בדרך לביטול תלונה במשטרה.

מהלך של ביטול תלונה במשטרה יכול אם כן לפגוע בכל אחד מהצדדים לתלונה, הן במתלוננים עצמם והן בחשודים ונאשמים ולא אחת – בשני הצדדים גם יחד.
נבחן בקצרה את ההשלכות הפוגעניות לגבי כל אחד מהצדדים לתלונה הפלילית;

חשיפת מתלוננים לאישומים פליליים, בעקבות ביטול תלונה במשטרה.

המחוקק בישראל קבע שורה של עבירות פליליות שנועדו לטפל במתלוננים שביקשו לבטל את תלונתם או לחזור בהם מתלונתם, ובמסגרת מהלך שכזה פרצו את גבולות הדין הפלילי:
- מסירת ידיעות כוזבות למשטרה: מי שמוסר לשוטר או לתובע פלילי ידיעה על עבירה, כשהוא יודע שהידיעה כוזבת דינו עונש מקסמילי של 3 שנות מאסר. אם העליל המתלונן על החשוד עבירה מסוג פשע (כלומר עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר), דינו של מגיש התלונה הכוזבת עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר. בהקשר זה, אין זה מעלה או מוריד באם בסופו של יום הוגש כתב אישום כנגד החשוד, בעקבות אותה תלונה שהתבררה ככוזבת (סעיף 243 לחוק העונשין).
- בידוי ראיות: באם במסגרת הגשת תלונתו בדה המתלונן ראיה, או השתמש ביודעין בראיה בדויה, בכוונה להטעות את רשויות החקירה או השפיטה, דינו עונש מקסמימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 238 לחוק העונשין).
- עדויות סותרות: סתר המתלונן בהודעה על ביטול התלונה דברים שמסר בתלונתו המקורית, בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, בכוונה להטעות, דינו עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 240 לחוק העונשין).
- שיבוש מהלכי משפט: עשה המתלונן דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי (לרבות חקירה פלילית) או להביא לידי עיוות דין, דינו עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 244 לחוק העונשין).
- עריכת תצהיר תלונה כוזב: אם התלונה הוגשה בדרך של תצהיר – מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 239 לחוק העונשין שכותרתו “שבועת שקר”).
- עדות שקר: משהוגש כתב אישום בעקבות התלונה, והמתלונן מעיד בבית המשפט, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו משפט, דינו – עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר; באם המתלונן העיד עדות שקר תמורת טובת הנאה, דינו אף חמור יותר – עונש מקסמילי של 9 שנות מאסר.
- סירוב להעיד: בהתאם לדין, משהוגש כתב אישום בעקבות התלונה, מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת במשפט והוא מסרב לעשות כן, דינו – עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר (סעיף 241 לחוק העונשין). במקביל, במצב של סירוב להעיד, מוסמך בית המשפט לנקוט בסנקציות כנגד המסרב להעיד גם לפי פקודת בזיון בית המשפט.
- חיפוי: עבירת החיפוי רלוונטית גם למתלוננים: על פי דין, המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 253 (א) לחוק העונשין). בנוסף, המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – עונש מקסמילי של 5 שנות מאסר (סעיף 253(ב) לחוק העונשין).
בהתאם להנחיות פרקליט המדינה, מייחסת התביעה חומרה יתרה לעבירות אלו ורואה אינטרס ציבורי מובהק במדיניות מחמירה ביחס אליהן, שכן הן חותרות תחת המטרות של חשיפת האמת ועשיית צדק ועלולות להוביל להרשעתם של חפים מפשע או לזיכויים של אשמים (הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.5 – מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד“).
יחד עם זאת, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מכירות הרשויות בכך שקיימים אינטרסים וערכים נוספים הראויים להגנה, שיש בהם דווקא להחליש את ההצדקה לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין בעבירות הללו.
בהתאמה, בכל הנוגע למצב של ביטול תלונה במשטרה ו/או חזרה מתלונה, לא ממהרות הרשויות לפתוח בחקירה פלילית כנגד מתלוננים ו/או להעמידם לדין וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הפרטניות ובהתאם למדיניות שהתוותה בהנחיות ובפסיקת בתי המשפט בנושא.

חשיפת חשודים או נאשמים לאישומים פליליים, בעקבות ביטול תלונה במשטרה.

כאמור, בכל הנוגע לביטול תלונה במשטרה, נקודת המוצא של הרשויות היא שהביטול לא בא “בחלל ריק”, והינו תוצר של מעשה פסול כלשהו, מצד המתלונן, החשוד, או שניהם גם יחד, מעשה שבא לסכל את בירור האמת ולשבש את החקירה או המשפט הפלילי.
בהתאמה, קבע המחוקק בישראל שורה של עבירות פליליות שנועדו לטפל בחשודים ובנאשמים שב”התעסקותם” עם המתלוננים כנגדם, חצו לתוך המתחם הפלילי, למשל:
- הטרדת עד: המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 249 לחוק העונשין).
- הדחה בחקירה: המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 245(א) לחוק העונשין). לסעיף זה יש “נסיבות מחמירות”, המעמידות את העונש המקסמילי על 7 שנות מאסר – אם הדבר נעשה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר (סעיף 245(ב) לחוק העונשין).
- הדחה בעדות: המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר (סעיף 246 (א) לחוק העונשין). גם בהקשר לעבירה זו יש “נסיבות מחמירות”, המעמידות את העונש המקסמילי על 9 שנות מאסר – אם הדבר נעשה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר (סעיף 246(ב) לחוק העונשין).
- שיבוש מהלכי משפט: חשוד או נאשם שיוכח כי עשה מעשה בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית או הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, חשוף לעונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 244 לחוק העונשין).
- לחלק מהעבירות הללו נקבעו נסיבות מחמירות נוספות, סייגים לתחולה או הגנות וגם כאן, גורלו של כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות, הראיות שנאספו, האינטרסים והערכים השונים, הנחיות רשויות החקירה והתביעה ופסיקתם של בתי המשפט.

ביטול תלונה המייחסת עבירת מין או אלימות כלפי בן או בת זוג.

בשל ריבוי מקרים שהסתיימו באסון, וחשש מ”תסמונת האישה המוכה“, הכוללת פעמים רבות סירוב להתלונן במשטרה כנגד בן זוג מתעלל, התנגדות לקבלת עזרה ומשהוגשה בכל זאת תלונה – נסיון עיקש לחזור מהתלונה שהוגשה ולבטלה, קבע המחוקק בישראל כללים מיוחדים בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין או אלימות כלפי בני זוג:
- בשלב ההחלטה האם לחקור בתלונה – בקשת מתלוננים לבטל את תלונתם ולא לחקור בתלונה לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה לסגור את התיק בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה (סעיף 59א(ב) לחסד”פ).
- בשלב ההחלטה האם להגיש כתב אישום – בקשת מתלוננים לבטל את תלונתם ולא להעמיד לדין בגין תלונתם לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לסגור את התיק בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (סעיף 62א(ב) לחסד”פ).
במילים אחרות, בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין או אלימות כלפי בן או בת זוג, מסירת הודעה למשטרה על ביטול התלונה לא תגרום להפסקת החקירה או לאי העמדה לדין, ללא שיקולים נוספים, התומכים אף הם בסגירת תיק החקירה.
איזה שיקולים נוספים? למשל – קושי ראייתי בהוכחת החשד יכול להצטרף, כשיקול נוסף, לבקשה לביטול התלונה ולסגירת התיק.
נוהל אגף חקירות ומודיעין מספר 300.13.226 שכותרתו “הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות במשפחה” חוזר על הכלל לפיו, בקשת המתלוננת לבטל את התלונה לא מהווה שיקול יחיד במסגרת השיקולים לסגירת התיק, ומחייב את התנאים המצטברים הבאים לסגירת התיק:
- נסיבות ביצוע העבירה קלות.
- לחשוד אין רישום משטרתי קודם בגין אלימות ב- 5 שנים האחרונות.
- הקצין הממונה מעריך כי רמת המסוכנות של החשוד אינה גבוהה.
- גורם טיפולי מסר דיווח שהחשוד נמצא במסגרת טיפולית ומשתף פעולה עם הטיפול.
דברים זהים תמצאו בנוהל האגף לחקירות ולמודיעין מספר 03.300.226 שכותרתו: “הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות בין בני זוג“.
מובן שהגורם המוסמך חייב להשתכנע, כי הבקשה לביטול התלונה לא נולדה מאיומים ומלחצים אחרים.
בכל מקרה, גם אם מתקיימים התנאים שפורטו לעיל, יש לרשויות שיקול דעת נרחב האם לסגור את התיק, ובפועל – פעמים רבות – על אף התקיימות כל התנאים, לא ממהרות הרשויות לסגור את התיק הפלילי ללא התערבות של עורך דין העוסק בתחום.
להרחבה בנושא ראו: עבירות אלימות במשפחה ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
דוגמא למקרה בו טיפלנו הנוגע לתלונות הדדיות של בני זוג, שהובילו להגשת כתבי אישום נגד שניהם, ראו בעמוד: תלונות הדדיות במשטרה. בעקבות הטיפול המשפטי שלנו – בוטלו כתבי האישום.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת הודעה על ביטול התלונה או חזרה מתלונה במשטרה.

אם יש דבר אחד שהקוראים צריכים לקחת מהעמוד הזה, זה הדבר הבא: בטרם יציאה למהלך של ביטול תלונה במשטרה חיוני לקבל ייעוץ משפטי ופעמים רבות נדרש גם ייצוג משפטי על מנת לחצות בשלום את “שדה המוקשים” עליו עמדנו בהרחבה לעיל.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי ומענה לשאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל וכן ייצוג משפטי לחשודים ולמתלוננים מול רשויות החקירה והתביעה, בכל רחבי הארץ.
על הנסיון שצברנו בתחום ניתן ללמוד מהדוגמאות שמובאות בסוף העמודים הבאים (בחלק מהדוגמאות, ביקשו המתלוננים לבטל את תלונתם):

עורך דין פלילי

ביטול תלונה במשטרה | חזרה מתלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם ביטול תלונה במשטרה | טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה

הפוסט ביטול תלונה במשטרה 4.9 (110) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר