ארכיון עבירות חבלה במזיד ברכב - דוגמאות למקרים שטופלו ע"י עו"ד פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה 5 (55)

גיא פלנטר — Mon, 01 Jul 2024 13:24:11 +0000

חנינה מהנשיא – ייעוץ וייצוג משפטי בהגשת בקשת חנינה

בעמוד זה נעסוק בכל ההיבטים הקושרים להגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה ונשתדל להשיב בתמצית לכל השאלות בנושא.
לקראת סוף עמוד זה נציג בקשת חנינה לדוגמא שהגשנו, שהתקבלה על ידי נשיא המדינה.

חנינה מהנשיא, הכל על הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה

מה היקף סמכות החנינה?

סמכות החנינה של נשיא מדינת ישראל עוגנה בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה הקובע:

(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.

נשיא המדינה הוסמך אם כן:
- לפטור כליל מכל עונש שנגזר על ידי בית המשפט;
- להמתיק עונש בדרך של הפחתת העונש;
- להמתיק העונש בדרך של המרתו לעונש אחר, פחות חמור.
- לקצוב עונש מאסר עולם.
לצד סמכויות אלו, הוסמך נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם ולקבוע כי עבירה שעבר אדם תתיישן או תימחק, על כך ראו בנפרד בהרחבה, בעמוד – מחיקת רישום פלילי.
על ייחודה של סמכות החנינה ועוצמתה, עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “…סמכות החנינה כרוכה מטיבה בהתערבות בפעולת רשויות המדינה האחרות. מתן חנינה או קיצור תקופת העונש שנגזרו על עבריין יש בהם משום התערבות בקביעת הרשות השופטת שפסקה את הדין וגזרה את העונש, כמו גם התערבות בעבודת הרשות המבצעת, שחקרה, העמידה לדין ואחראית על ביצוע -גזר הדין.

במקרים מסוימים, מתן חנינה או הקלה בעונש משמעם אף התערבות בפעולת הרשות המחוקקת. כך, למשל, מקום בו נקבעו לעבירה עונשי מינימום או חובת הפעלת מאסר על תנאי, שהחנינה מונעת את הפעלתם.

השילוב שבין שיקול הדעת הרחב הכרוך בהפעלת סמכות החנינה והכוח שבידי נשיא המדינה לשנות החלטות והכרעות של הרשויות האחרות, הוא שהופך את סמכות החנינה לסמכות מיוחדת בעלת עוצמה ייחודית.”

מתי תוענק חנינה?

ראשית יש להדגיש, כי מוסד החנינה לא מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט.
החנינה שמורה למקרים חריגים בלבד, ותוענק ע”י הנשיא רק בנסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
איזה נסיבות יצדיקו חנינה? על השיקולים השונים המנחים בעניין מתן חנינה – ראו בהמשך עמוד זה.

הצורך בקבלת הסכמת שר המשפטים למתן חנינה

סמכות החנינה של נשיא המדינה לא עומדת בפני עצמה. עמד על כך בית המשפט העליון (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)‏‏:

“לצד סמכות זו נקבע, בסעיף 12 לחוק היסוד, כי חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי, ובכלל זה חתימתו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה.

בהחלטה מיום 17.4.1949 הסמיכה הממשלה את שר המשפטים לקיים בחתימתו את מסמכיו הרשמיים של הנשיא בענייני חנינה והקלה בעונש”.

הדרישה לחתימת קיום של שר המשפטים מהווה את הליך הבקרה המרכזי על הפעלת סמכות החנינה של הנשיא. על הליך בקרה זה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)

“עקרונות היסוד של המשטר בישראל מחייבים קיומם של הליכי בקרה על הפעלת סמכות החנינה של נשיא המדינה המוצאים ביטויים בחתימת הקיום של שר המשפטים. הליכי הבקרה, כאמור לעיל, אינם הופכים את שר המשפטים לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא המדינה, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל”.

לשר המשפטים שיקול דעת אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה.
בידי שר המשפטים אף למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל, באי מתן חתימת הקיום שלו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש.
יחד עם זאת, שר המשפטים לא יתן את הסכמתו לחנינה, כך נפסק, רק במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, בהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה.

הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה – תשובות לשאלות נפוצות

מי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא?

בקשת חנינה לנשיא יכולים להגיש:
- האדם עצמו, שבקשת החנינה נוגעת אליו.
- בני משפחה מדרגה ראשונה של האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.
- עורך דין מטעם האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.

מתי ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא?

אמנם בפרשת “קו 300” זכו בכירי השב”כ בחנינה עוד בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, אולם שם היה מדובר במקרה חריג מאוד, וככל הנראה – חד פעמי.
ככלל, ניתן להגיש בקשת חנינה רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים והפיכתו של פסק הדין לחלוט (כלומר שלא ניתן לערער עליו וכל ההליכים לגבי הסתיימו לרבות בקשות לשפטים חוזרים ודיונים נוספים).
לפני סיום כל ההליכים המשפטיים תידחה הבקשה על הסף, והנשיא כלל לא ידון בבקשת חנינה.

האם ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה?

לא ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה.
יחד עם זאת – ניתן להגיש את בקשת החנינה שוב.

כמה פעמים ניתן להגיש בקשת חנינה?

אין מגבלה בכמות הפעמים שניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.
יחד עם זאת ברור, שאם כבר נדחתה בקשת חנינה קודמת, ולא חל שינוי משמעותי בנסיבות ממועד הגשת הבקשה הקודמת – אין טעם להגיש בקשה חדשה.
מהו “שינוי נסיבות” המצדיק הגשת בקשת חנינה נוספת? על כך יש להתייעץ עם עורך דין, שכן יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.
ככלל, בקשות שהוגשו בטרם חלפו 6 חודשים ממועד ההחלטה הקודמת – לא יטופלו.
אדם שזכה לחנינה בעבר, יכול לבקש חנינה שוב שכן אין מגבלה למספר החנינות שניתן לקבל.

באיזה עונשים יכול נשיא המדינה להתערב ולהקל, במסגרת סמכות החנינה?

הנשיא מוסמך להקל בעונשים הבאים שהוטלו על ידי בתי המשפט:
- עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
- עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
- מאסר על תנאי.
- צו שירות מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של”צ).
- קנס, לרבות קנס מינהלי וקנס שנגזר בבית משפט לתעבורה.
- פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.
- הורדה בדרגה צבאית ובקשה להשבת דרגה צבאית.
- הקלה בעונש התליית רישיון שהוטל בעקבות הליכי משמעת – בהקשר זה ראו בעמוד: חנינה משמעתית.
באשר לעונש של מאסר עולם, מוסמך הנשיא לקצוב את העונש, ואף לתת הקלה נוספת בעונש מאסר עולם שכבר נקצב בעבר.

על מה לא חלה סמכות החנינה של הנשיא?

סמכות החנינה של הנשיא לא חלה על כל אלה:
- תיקי משטרה סגורים; בענין זה ראו:
- תיקי משטרה פתוחים, הממתינים לבירור דין (תיקי מב”ד). בעניין זה ראו: סגירת תיק פלילי.
- תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.
- רישום פלילי שכבר נמחק לפי הוראות חוק המידע הפלילי.
- בקשות הנוגעות לחופשות אסירים מהכלא, לתנאי כליאה, לשחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם.

האם לנפגעי עבירה יש זכות להביע עמדה בנוגע לבקשת חנינה?

התשובה חיובית.
בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, זכאים נפגעי עבירות מין או אלימות לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, אם ביקשו זאת.
לא אחת, נעזרים נפגעי עבירה בייצוג משפטי של עורך דין כאשר הם מבקשים להביע את התנגדותם לחנינה.
בהקשר זה ראו – נפגעי עבירה ייעוץ וייצוג משפטי.

מה הם השיקולים לקבלת חנינה מהנשיא?

שיקולי חסד ורחמים

שיקולי הנשיא להעניק חנינה או להקל בעונש הינם בעיקרם שיקולים של חסד ורחמים.
בהקשר לסמכות החנינה רואים את נשיא המדינה:

“…כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי-המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג” (ח’ ה’ כהן המשפט [30], בעמ’ 296).

על כך ששיקולי חסד ורחמים מנחים את נשיא המדינה בכל הנוגע לסמכות החנינה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (הנשיא אגרנט בבג”ץ 177/50 ראובן נ’ יו”ר וחברי המועצה המשפטית):

“…טמונה בחובה של החנינה נימה של סליחה או כפרה… מדת הרחמים, ולא מדת הדין, היא העולה במחשבתנו כשאנו משווים לנגדנו את העבריין העומד, כשהוא ‘מלא עוון’, ומפיל תחינתו לחנינה לפני הרבון, שהנהו בבחינת ‘מלא רחמים'”

על שיקוליו של נשיא המדינה בהפעלת סמכות החנינה עמד בית המשפט העליון גם באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “סמכות החנינה היא סמכות ייחודית ומיוחדת. היא אינה מופעלת בהתאם לכללים נוקשים, ומרכיב שיקול הדעת בה מרכזי.

בהפעלה של סמכות החנינה מתערבבים זה בזה שיקולי חסד ורחמים שטמון בהם יסוד של סליחה ומחילה לצד שיקולים הנוגעים לטובת הציבור בכללותו.

“הרעיון המקורי שמאחורי סמכות החנינה”, קבע מ”מ הנשיא (כתוארו אז) ש’ אגרנט … “הוא שיש בשימוש בסמכות זו נימה של סליחה וכפרה; דבר הפעלתה נעוץ במידת הרחמים, להבדיל ממידת הדין; משמעות המעשה הזה היא שנעשה חסד עם האדם שניחן…”.

שיקולים הנוגעים למצב בריאותי או נפשי

על כך שבהפעלת סמכות החנינה יכול נשיא המדינה לשקול שיקולים הנוגעים למצבו הבריאותי או הנפשי של המבקש עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010).

“סמכות החנינה גם מאפשרת לנשיא לשקול שיקולים – שרשויות המדינה השונות אינן יכולות לשקול במסגרת תפקידן, בהם שיקולי חסד ורחמים, או שיקולים שעשויים להצדיק הקלה בעונש עקב מצב בריאותי או נפשי”.

תיקון תוצאות לא צודקות, הנובעות מנוקשות מערכת המשפט

בהפעלת סמכות החנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים הנוגעים לעשיית צדק.
בפרשת זוהר הנ”ל הסביר בית המשפט העליון שסמכות החנינה הינה סוג של מנגנון בקרה על פעולת רשויות המדינה, לשם עשיית צדק:

“סמכות החנינה מאפשרת לנשיא המדינה לפעול בגמישות הנדרשת לעיתים על מנת למנוע מיצוי דין הנובע מן האחידות בדרישות החוק. הדוגמא המובהקת לכך היא הסמכות לקצוב את עונשם של נידונים למאסר עולם”.

כאן התייחס בית המשפט העליון למצבים, בהם ראו עצמם בתי המשפט מחויביים לגזור את הדין בצורה מסוימת, בשל עקרון אחידות הענישה, אולם הגיעו בשל כך לתוצאות לא צודקות. למצבים כאלה, מוסד החנינה נועד לתת מענה.

תיקון עיוות דין או טעות משפטית, או מתן מענה לעונש לא מידתי

בדומה, עמד בית המשפט העליון בפרשת זוהר הנ”ל על כך שחנינה מהנשיא ניתנת גם במקרים של חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית, שוב במסגרת אותו מנגנון בקרה על פעולות רשויות המדינה ולשם עשיית צדק:

“…סמכות החנינה מאפשרת “תיקון” הרשעה בפלילים מקום בו ישנו חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית. אמנם במשפטנו מקובל להעלות טענות כאלה בהליך של משפט חוזר, אך הן עשויות להיות רלוונטיות גם להפעלה של סמכות החנינה”.

על כך שבבואו לשקול האם להעתר לבקשת חנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים של עשיית צדק, עמדה היועצת המשפטית לנשיא המדינה במאמר המפורסם באתר של בית הנשיא. לדבריה, מוסד החנינה בישראל משמש:

“…מעין מנגנון לתיקון הצדק הבלתי מושלם של ההליך המשפטי. “שסתום ביטחון”, המאפשר עשיית צדק במקרים בהם המערכת המשפטית אינה יכולה לתת מענה הולם”.

לשיטתה, סמכות החנינה פותרת קשיים שנובעים מחוסר גמישותה של מערכת המשפט, והיא מציגה את הדוגמאות הבאות בהקשר זה:
- מצבים, בהם המחוקק לא הותיר בידי בית המשפט שיקול דעת, ובית המשפט מחויב לגזור את הדין בצורה מסוימת;
- למשל, בעבירות בהן קבע המחוקק עונשי חובה, כאשר עונש החובה שגזר בית המשפט לא הלם את המקרה שבפניו.
- או למשל ביחס לכלל הקובע כי בית המשפט יכול להאריך עונש מאסר על תנאי רק פעם אחת.

שינוי משמעותי בנסיבות המצדיק חנינה מהנשיא

גזר הדין מסיים את ההליך הפלילי בתוצאה עונשית מסויימת, תוצאה שבית המשפט ניסה שתהיה בהלימה לנסיבות ביצוע העבירה, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולשיקולי ענישה אחרים.
אולם לא אחת, לאחר מתן גזר הדין, חלים שינויים דרמטיים בחייו של הנאשם או הקרובים אליו, שינויים שכמובן לא נלקחו בחשבון במעמד מתן גזר הדין.
שינויים משמעותיים בנסיבות שהנשיא יכול לקחת בחשבון במניין שיקוליו האם להעתר לבקשת חנינה כוללים:
- הליכי שיקום חריגים.
- מצב רפואי או נפשי של הנאשם או קרובי משפחתו.
- אסונות משפחתיים או ארועים אחרים שיוצרים מצוקה קשה או צורך חיוני כלשהו.
- כך למשל, באותו מאמר של היועצת המשפטית של בית הנשיא, מוזכר מקרה שזכה לחנינה מהנשיא – נאשמת צעירה, שבטרם תחילת ריצוי מאסרה בכלא בגין עבירת רכוש קלה, נאנסה.
- שינויים במדיניות הענישה לאחר מתן גזר הדין – למשל השינוי ביחס של החברה ומערכת המשפט לעבירה של החזקת סמים קלים לצריכה עצמית. בשנת 2022, קיבל נשיא המדינה 21 בקשות חנינה, במסגרת מתווה למחיקת רישום פלילי בגין החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית.

חנינה מהנשיא לצורך מימוש או הגנה על אינטרס ציבורי חשוב

גם למטרות מימוש אינטרסים ציבוריים חשובים או הגנה עליהם, נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה.
כך למשל העניק נשיא המדינה חנינה:
- לאסירים ביטחוניים, מטעמים מדיניים;
- כחלק ממו”מ לשחרור שבויים בידי האוייב;
- או להבדיל – בכירי השב”כ ב”פרשת קו 300″ שזכו לחנינה מהנשיא.

מה הסיכוי לקבלת חנינה מהנשיא?

בהקשר לסיכויי קבלת בקשת חנינה יש להפריד בין בקשות שהוגשו למחיקת רישום פלילי ליתר הבקשות.
מדו”ח פעילות שנתי של מחלקת חנינות של משרד המשפטים בשנת 2019 עולה:
- כ- 31% אחוז מהבקשות למחיקת רישום פלילי הועברו עם חוות דעת חיובית, התומכת במתן חנינה.
- מנגד, רק 6% מבקשות החנינה בעניין המתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיובית ממשרד המשפטים.
- באשר לעבודות שירות או שירות לתועל הציבור – כ- 21% מהבקשות זכו להמלצות חיוביות.
לפי נתונים שפורסמו ע”י בית הנשיא בנוגע לשנת 2022, 72% מבקשות החנינה שהתקבלו עניינן מחיקת רישום פלילי.
סיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים מאוד לא רק מאופי הבקשה אלא בעיקר מתווים מיוחדים, המונהגים מעת לעת. כך למשל;
- במסגרת המתווה המיוחד לרגל שנת ה- 70 לעצמאות מדינת ישראל, 50% מהבקשות שהוגשו להמתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיוביות.
- במסגרת המתווה המיוחד ליוצאי אתיופיה, שיעור ההמלצות החיוביות שגיבשה מחלקת החנינות ביחס למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה עמד על 68.7%.
חיילים זוכים להעדפה ברורה בכל הנוגע להפעלת סמכות החנינה וכך, כמעט 98% מהבקשות למחיקת רישום פלילי לחיילים זכו ב- 2019 להמלצות חיוביות ממחלקת החנינות.
מסתבר שסיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים גם ממדיניותו של נשיא המדינה המכהן באותה עת. כך פורסם למשל שהנשיא פרס נעתר ל- 17% מבקשות החנינה ב- 2013, בעוד הנשיא ריבלין נעתר ל- 7.7% מהבקשות בלבד.
לעומת זאת, כך פורסם, בשנים 2018-2019 חל זינוק דרמטי של כ- 40% במספר החנינות שהעניק הנשיא ריבלין, בעיקר מאחר והחליט לפעול לפי קריטריונים חדשים שנקבעו לקראת מתווה החנינות לשנת ה- 70 למדינה.

מדוע יש להעזר בשרותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה?

בפועל, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה, הדבר לא כרוך בתשלום, ויש אפילו טופס מקוון להגשת הבקשה.
לנשיא המדינה מוגשות מדי שנה קרוב ל-2000 בקשות חנינה, ומאחר שמדובר בסמכות חריגה, המופעלת במשורה – רק חלק קטן מהבקשות מתקבלות לבסוף. רובן המכריע של בקשות החנינה – נדחות.
רובן של בקשות החנינה נדחות, משום שמלכתחילה לא היה להן שום סיכויי סביר להצלחה. כלומר מלכתחילה – לא היה מקום להגישן, שכן הן נדונו לכישלון מראש בשל אי התאמתן לשיקולים המנחים בעניין זה.
היוועצות עם עורך דין בטרם הגשת בקשת חנינה משפרת עד מאוד את סיכויי הצלחת הבקשה, שכן עורך דין העוסק בתחום נמצא בעמדה לייעץ ללקוח האם יש בכלל סיכוי לקבל חנינה מהנשיא, במקרה הספציפי שלו.
סיכויי קבלת הבקשה ישתפרו עד מאוד באם יעשה סינון ראשוני שכזה, על ידי איש מקצוע.
הגשת בקשת החנינה באמצעות עורך דין משפרת את סיכויי הצלחתה, שכן:
- מלכתחילה בקשות חסרות סיכויי לא יוגשו;
- הבקשות שכן יוגשו, יוגשו בצורה מקצועית ומשכנעת, תוך התייחסות לכל מה שרלוונטי למקרה של הלקוח, ובשים לב לשיקולים ששוקל נשיא המדינה בבואו לבחון האם להעתר לבקשת חנינה.
- עורך דין בעל נסיון בתחום החנינות מכיר את אמות המידה, התנאים והשיקולים הרלוונטיים המנחים את מקבלי ההחלטות בתחום, וידע לנסח בקשת חנינה סדורה, מקיפה ומשכנעת תוך הישענות על נסיונו בתחום.
על פי הנחיות לשכת הנשיא, ככל שנדחית בקשת חנינה שהוגשה – ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף חצי שנה. יתרה מכך, מטבע הדברים, באם נדחתה פעם אחת בקשת חנינה, גם בקשת החנינה הבאה לא תתקבל – אלא אם כן ידע המבקש להציג טעונים חדשים ולהצביע על שינוי נסיבות משמעותי מאז דחיית בקשתו הקודמת.
מכאן, שיש לרכז מאמצים ומשאבים כבר בהגשת בקשת החנינה הראשונה, ולעשות זאת באמצעות איש מקצוע שידע למצות ולהקיף את כל הטעונים הנדרשים לעניין, ולתמוך את הבקשה בראיות המתאימות.
מאז יולי 2022 לא ניתן לקבל בתחנות משטרה תדפיס מידע פלילי. עורך דין שקיבל יפוי כח ספציפי לצורך העניין יכול לקבל תדפיס מידע פלילי שנדש לשם הכנת בקשת החנינה. לפרטים נוספים ראו: קבלת תדפיס מידע פלילי והגשת בקשה להנפקת תעודת מידע פלילי
מאחר ולא אחת מתעכב הטיפול בבקשות החנינה, אצל הגורמים הבוחנים את הבקשות, ילווה עורך הדין את התהליך, ויקדם את הטיפול בבקשה, עד לקבלת ההחלטה.

חנינה מהנשיא – אופן הטיפול בבקשות חנינה

הטיפול בבקשת חנינה במחלקת חנינות במשרד המשפטים

על אף שבקשות החנינה מוגשות לבית הנשיא, הן מועברות תחילה לקבלת חוות דעת והמלצה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים.
מחלקת החנינות שבמשרד המשפטים מבצעת את שלבי הבירור והניתוח של הבקשה, מגבשת חוות דעת האם להעתר לבקשת החנינה ומעבירה את חוות דעתה והמלצתה לשר המשפטים.
בהתאם להנחיה מס’ 10.9 להנחיות פרקליט המדינה שכותרתה “תגובת הפרקליטות על בקשה לקבל חנינה”, פרקליטות המדינה רשאית להגיב על כל בקשה לחנינה של מורשע שמתקיימים בה התנאים הבאים:
- על מבקש החנינה נגזר עונש מאסר בפועל.
- לפחות באחד ההליכים נגד מבקש החנינה יימגה הפרקליטות את המדינה.
את תגובתה, מגישה הפרקליטות למחלקת חנינות במשרד המשפטים, ומטרתה להביא נתונים ושיקולים רלוונטיים הידועים לפרקליטות מהטיפול בתיק, ואת עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה.
עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה, לא מחייבת את מחלקת החנינות במשרד המשפטים.
הנחיה מספר 4.4000 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “נוהל טיפול בבקשות חנינה”, מסדיר את אופן טיפול גורמי משדר המשפטים בבקשות חנינה.
בקשות חנינה של נידונים בבית דין צבאי מועברות ללשכת שר הביטחון לשם קבלת חוות דעתו.

חלקו של שר המשפטים בטיפול בבקשת חנינה

שר המשפטים בוחן את המלצת מחלקת החנינות במשרדו ומגבש את המלצתו לנשיא המדינה.
ככול ששר המשפטים גיבש החלטה שיש להיענות לבקשה, מצורפת להמלצתו המועברת ללשכת הנשיא גם טיוטת כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, שנוסחה ע”י מחלקת חנינות במשרד המשפטים.
נעתר נשיא המדינה לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים, שיצרף את חתימת הקיום.

הטיפול בבקשה לחנינה במחלקת חנינות בבית הנשיא

באחריות מחלקת החנינות בבית הנשיא:
- לקלוט את בקשות החנינה ולמיין את הבקשות;
- להעניק שירות לפונים בנושאי בקשות חנינה;
- לאסוף את כל החומרים רלוונטיים;
- לקבל חוות דעת מהגורמים הרלוונטיים והבהרות, ככל הנדרש;
- להכין חוות דעת לנשיא האם להעתר לבקשת החנינה, לקבלה חלקית, או לדחות אותה.
מחלקת חנינות בבית הנשיא היא אשר משיבה בכתב למבקשים חנינה:
- הן בהודעה כי בקשת החנינה התקבלה, בצרוף כתב חנינה החתום הן ע”י נשיא המדינה והן ע”י שר המשפטים;
- והן בהודעה על דחיית הבקשה, בדרך כלל תוך מתן נימוק לקוני על פיו סמכות החנינה שמורה למקרים חריגים, והמקרה של המבקש לא נמצא מתאים להפעלת סמכות החנינה.

החלטתו של נשיא המדינה בבקשת חנינה

לאחר שנשיא המדינה עיין בחוות הדעת ובהמלצות שהוגשו בפניו, היה ובחר לדחות את בקשת החנינה מסתיים העניין כאן, החנינה לא יוצאת אל הפועל ומחלקת חנינות בבית הנשיא שולחת הודעה בכתב למבקש כי בקשתו נדחתה.
היה ונשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים שיצרף את חתימת הקיום.
כאמור, ללא חתימת הקיום של שר המשפטים – החנינה לא יכולה לצאת לפועל, ולא תינתן.

תרשים שלבי הטיפול בבקשות חנינה

באתר של בית הנשיא מוצג התרשים הבא בנוגע לשלבי הטיפול בבקשת החנינה;

שלבי הטיפול בבקשת חנינה – תרשים המוצג באתר של בית הנשיא

לקבלת מידע נרחב ומועיל בכל הנוגע לחנינות מומלץ לעיין באתר בית הנשיא.
לחוקים ולפסקי דין בנוגע לסמכות החנינה של הנשיא ראו כאן.

מקרה להמחשה – בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

אנו מציגים כאן דוגמא לבקשת חנינה שהתקבלה. במקרה זה נעתר נשיא המדינה לבקשה שהוגשה על ידי משרדנו ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת רישום פלילי של לקוח משרדנו, שכלל שתי הרשעות בעבירות רכוש וסמים.
עם קבלת החנינה, נפתחה בפני הלקוח האפשרות לקבלת ויזת עבודה בחו”ל.
להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה קיבל את בקשת החנינה;

בתמונה: בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

עברו הפלילי של המבקש – עבירות רכוש וסמים

פרשה זו עוסקת באזרח בשנות ה- 40 לחייו, נשוי ואב לילדים, אשר הסתבך בעברו הרחוק בעבירות פליליות.
בתחילת שנות העשרים לחייו הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של:
- פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
- ניסיון פריצה לרכב בכוונה לגנוב.
- חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
- פירוק חלקים מרכב – עבירה בניגוד לסיף 413ד(ב) לחוק העונשין.
בהמשך, באמצע שנות העשרים לחייו, הורשע שוב בעבירה של שימוש והחזקה בסמים לצריכה עצמית, הפעם בבית משפט השלום בקריית שמונה.
השנים חלפו, הלקוח רכש השכלה ומקצוע, הקים משפחה בישראל, התקדם מקצועית עד שעברו הפלילי “השיג אותו” ועמד לגרום לו לנזק כבד;
- במסגרת העסקתו בחברה בינלאומית, נדרש הלקוח לעבור בין אתרי החברה בעולם, וכפועל יוצא – נדרש לקבל ויזת עבודה.
- כידוע, על מנת לקבל ויזת עבודה, נדרש המבקש להצהיר על היעדר עבר פלילי. מדינות שלהם יחסים דיפלומטיים עם ישראל – כמו ארה”ב ומדינות אירופה – אף מקבלות מידע על הרשעות בפלילים ישירות ממשטרת ישראל.
- עבר פלילי עשוי לסכל קבלת ויזת עבודה במדינות מסוימות, וסירוב אחד עשוי לגרור סירובים ממדינות אחרות.
מכאן התעורר הצורך לפעול להגיש עבור הלקוח בקשת חנינה.

קבלת חנינה מהנשיא

כב’ נשיא המדינה זאז, מר ראובן (רובי) ריבלין, נעתר לבקשת חנינה שהוגשה על ידינו ומחק את עברו הפלילי של הלקוח.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת נשיא המדינה לקבל את בקשת החנינה, ללא פרטים מזהים כמובן.
מקרה זה טופל על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ ממשרדו.

טיפול משרדנו בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה

משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה ובקשות למחיקת רישום פלילי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לבקשות חנינה שהגשנו אשר התקבלו על ידי נשיא המדינה.
אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

חנינה מהנשיא | בקשת חנינה | בקשת חנינה מהנשיא | בקשת חנינה לנשיא | בקשת חנינה לדוגמא | עורך דין בקשת חנינה | בקשה לחנינה מהנשיא | הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה | מחיקת רישום פלילי

הפוסט חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה 5 (55) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 5 (84)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 09:38:12 +0000

מחיקת רישום משטרתי – ייעוץ וטיפול משפטי ע”י עורך דין פלילי

מחיקת רישום משטרתי

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום משטרתי.
קיימים שני מסלולים למחיקת רישום משטרתי, עליהם ניתן ללמוד בעמודים הבאים:
- ביטול רישום משטרתי.
- שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו ובמסגרתו פעלנו בשני המישורים גם יחד על מנת להוביל למחיקת הרישום המשטרתי;
בעקבות בקשות שונות שהוגשו ע”י משרדנו – נמחקו רישומם של 3 תיקי משטרה סגורים (עבירות חבלה במזיד ברכב וכן גניבה) מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מקרה להמחשה – מחיקת רישום משטרתי אודות 3 תיקים סגורים ברישום המשטרתי

פרשה זו עוסקת בעובד ציבור המועסק באחד מרשויות האכיפה, אשר קידומו במסגרת השירות הציבורי נבלם בשל 3 תיקי חקירה סגורים שהיו רשומים על שמו ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
טיפול משפטי מקצועי של משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל למחיקת התיקים הסגורים מהרישום המשטרתי, לטיהור שמו, וכפועל יוצא – להסרת כל מגבלה על קידומו בשירות הציבורי.

על תיקי המשטרה הסגורים שהונצחו ברישומיה הפנימיים של המשטרה ונזקפו לחובתו של עובד הציבור

כפי שנראה מיד, במקרה זה, מחיקת הרישום המשטרתי אודות תיקי המשטרה הסגורים – היה מאתגר במיוחד:
- ראשית, בשל כמות הרישומים במאגר המידע הפלילי; לחובותיו של לקוח זה עמדו 3 רישומים אודות תיקי משטרה סגורים שונים;
- מעבר לכך, אחד מהרישומים המשטרתיים עסק בתיק חקירה חדש יחסית (הלקוח פנה למשרדנו למחיקת הרישום המשטרתי כשנה ו- 9 חודשים בלבד לאחר סגירת תיק זה);
- ולבסוף, מהות העבירות בהן נחשד הלקוח בתיקים הסגורים ומידת חומרתן הקשו אף הם על מחיקת הרישומים המשטרתיים; אחד מתיקי החקירה עסק בעבירה מסוג פשע – חבלה במזיד ברכב (עבירה שדינה המקסימלי 5 שנות מאסר) בעוד שני תיקים אחרים אמנם עסקו בעבירות מסוג עוון – גניבה (עבירה שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר) אולם במהותן הצביעו על חוסר יושר ומרמה, מה גם שהיה מדובר בשני מקרים שונים בהם נפל על הלקוח חשד כי שלח ידו ברכושם של אחרים. אחד מתיקי החקירה אף נסגר בזמנו בעילת סגירה פוגענית יחסית (חוסר ראיות, שפירושה – כי נותר ספק בחפותו של החשוד) כך שעל פני הדברים, התקיים אינטרס ציבורי בשמירת הרישומים המשטרתיים ולא במחיקתם.
ואלו שלושת התיקים הסגורים שנמחקו מהרישום המשטרתי כתוצאה מהטיפול המשפטי שהעניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ללקוח:
- תיק חקירה משטרתי של משרד אח”מ אשקלון לכיש העוסק בחשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב, בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין, תשל”ז – 1977. התיק נסגר ביום בעילה של חוסר ראיות.
- תיק חקירה משטרתי של תחנת אשקלון העוסק בחשד לעבירה של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
- תיק חקירה משטרתי של תחנת ראשון לציון שפלה, אף הוא עוסק בחשד לעבירה של גניבה. גם תיק זה נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתדפיס “רישום משטרתי – תיקים סגורים” של הלקוח, הכולל את שלושת הרישומים המשטרתיים שבסופו של יום נמחקו בעקבות הטיפול המשפטי של משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של הלקוח כמובן).

מחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה

במקרה זה, בשל כמות הרישומים המשטרתיים הגדולה יחסית והעובדה שאחד התיקים (זה העוסק בחשד לחבלה במזיד ברכב) הינו רישום משטרתי חדש יחסית, הנוגע לעבירה חמורה יחסית, ואשר נסגר תוך הטלת ספק בחפותו של הלקוח, בחר עו”ד פלנטר לטפל במחיקת הרישומים המשטרתיים באופן מדורג.
תחילה טיפל עו”ד פלנטר במחיקת הרישום המשטרתי העוסק בחשד לחבלה במזיד ברכב שנסגר ב- 2011 בעילה של חוסר ראיות. המסלול היחיד למחיקתו של רישום משטרתי זה היה לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה, שכן תיק פלילי שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
הקושי בשינוי עילת סגירת תיק החקירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה – שעל החשוד לשכנע (על בסיס ראיות) שלא נותר ספק בחפותו.
בשורה של פסקי דין אימץ בית המשפט העליון את המבחן לפיו, כאשר הראיות הקיימות משאירות ספק סביר בחפותו של החשוד, יש הצדקה לסגור את התיק “מחוסר ראיות” ולא “מחוסר אשמה” (ראו למשל בעניין זה: בג”צ 1993/03, התנועה למען איכות השלטון נ’ ראש הממשלה, תק-על 2003(3), 1982, עמ’ 2032; בג”צ 4539/92, קבלרו נ’ היועץ המשפטי, פ”ד נ(3) עמ’ 50, 54-55).
נוכח מבחן זה, פעל משרדנו לשכנע את הגורם המוסמך, כי לא נותר ספק בחפותו של אותו עובד ציבור, ולפיכך, יש לשנות את עילת סגירת התיק ל”חוסר אשמה”.
לצורך כך, קיבל משרדנו ממשטרת ישראל את מלוא חומר החקירה בתיק זה, ניתח אותו, אסף ראיות הגנה והגיש בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה ל”חוסר אשמה”, וכפועל יוצא – למחיקת הרישום המשטרתי של תיק זה.
משטרת ישראל התייחסה לבקשתנו כערעור על עילת סגירת התיק ולאחר עיון מחודש בתיק ובבקשתנו החליט ראש לשכת חקירות לכיש להיענות לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר ולשנות את עילת הסגירה ל”אין אשמה פלילית”.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטתו של ראש לשכת חקירות לכיש להיענות לבקשתנו ולשנות את עילת הסגירה של התיק המשטרתי לחוסר אשמה.
לפרטים נוספים אודות אופיו של טיפול משפטי זה ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחיקת רישום משטרתי באמצעות ביטול רישומי משטרה אודות 2 תיקי חקירה סגורים שנותרו

משנמחק הרישום המשטרתי העדכני יחסית, בעבירה החמורה ביותר אשר בה נחשד הלקוח, עבר משרדנו לטפל בשני הרישומים המשטרתיים הישנים יותר שנותרו ברישום המשטרתי – בחשד לעבירות גניבה, תיקים אשר נסגרו בעילה של העדר עניין לציבור.
עו”ד פלילי גיא פלנטר פנה לגורם המוסמך בבקשה לביטול הרישום המשטרתי בשני התיקים וכעבור כחודש בלבד נתקבלה תשובה מראש חוליית ביטול רישום לפיה הוחלט על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוק (ראש אגף החקירות והמודיעין או ראש מדור מידע פלילי) לבטל את הרישומים המשטרתיים (תיקים סגורים) שעל שמו של הלקוח.
באדיבותה, הבהירה משטרת ישראל במסגרת תשובתה’ כי במידה והוחלט לבטל רישומים משטרתיים, הם לא יופיעו עוד, ומידע על רישומים אלה, לא יועבר גם לגורמים הזכאים לקבל מידע על תיקים סגורים.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתשובת משטרת ישראל בדבר ביטול הרישום המשטרתי.
לפרטים נוספים אודות אופיו של טיפול משפטי זה ראו: ביטול רישום משטרתי.

סוף דבר – כל רישומי המשטרה בגין תיקי חקירה סגורים – נמחקו מרישומיה הפנימיים של המשטרה

המקרה שהוצג כאן ממחיש כיצד טיפול משפטי מקצועי, של עו”ד פלילי הבקיא ברזי מחיקת רישום משטרתי, הוביל למחיקת רישום משטרתי אודות 3 תיקים סגורים, וכפועל יוצא – לטיהור שמו של אותו עובד ציבור ולהסרת כל מגבלה לקידומו במסגרת השירות הציבורי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול משפטי בבקשות מחיקת רישום משטרתי

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו ראו בהמשך עמוד זה וכן בעמודים:
- ביטול רישום משטרתי.
- שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

עורך דין פלילי

הפוסט מחיקת רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 5 (84) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

היזק לרכוש במזיד – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 5 (45)

גיא פלנטר — Sun, 26 Feb 2023 15:40:47 +0000

היזק לרכוש במזיד – היזק בזדון לרכב. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה.

היזק לרכוש במזיד – ייעוץ וייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירת היזק לרכוש במזיד (היזק בזדון).
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טפול על ידי משרדנו. שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל נעתרת לבקשת עורך דין פלילי גיא פלנטר וסוגרת תיק פלילי שעניינו גרימת נזק לרכוש בהסדר מותנה, וזאת למרות הודאתה של הלקוחה כי על רקע הליך משפטי עם הגרוש, דקרה את צמיג רכבו וגרמה נזק לצמיג.

היזק לרכוש במזיד – סגירת תיק פלילי הנוגע לחבלה ברכב בהסדר מותנה.

כתב האישום שגובש כנגד הלקוחה – היזק לרכוש במזיד.

הלקוחה בפרשה זו הינה אחות מוסמכת, אזרחית מן השורה, ללא הסתבכויות קודמות עם רשויות החוק.
לאחר חקירה משטרתית, גיבשה משטרת ישראל כתב אישום כנגד הלקוחה בו נטען, בתמצית, כדלקמן:
- במועד הרלוונטי, היו הלקוחה והמתלונן גרושים במשך כשנתיים וניהלו הליך משפטי בנוגע לילדתם המשותפת.
- על רקע הליך משפטי זה, הגיעה הלקוחה לחניון ביתו של הגרוש, דקרה באמצעות פצירה את אחד מצמיגי רכבו של הגרוש, וגרמה נזק לצמיג.
בהתאמה, הואשמה הלקוחה בכתב האישום שגובש כנגדה בעבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

כתב האישום שגובש כנגד החשודה – גרימת נזק לרכוש – היזק בזדון.

קצת על העבירה בה עסקינן – היזק לרכוש במזיד (היזק בזדון) – עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

העבירה בה נחשדה הלקוחה הוגדרה באופן הבא בחוק העונשין:

“סעיף 452 היזק בזדון

ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר”.

“עונש אחר” – קבע המחוקק (למשל) במקרים בהם הוכחה גרימת נזק במזיד לכלי רכב; סעיף 413ה לחוק העונשין שכותרתו “חבלה במזיד” קובע:

“סעיף 413ה חבלה במזיד

ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים”.

בהתאמה, בהתאם לנסיבות המקרה בו עסקינן, ניתן היה להגיש כנגד הלקוחה כתב אישום המייחס לה עבירה של חבלה במזיד ברכב (שהינה עבירה מסוג פשע, שעונשה המקסימלי 5 שנות מאסר) חלף העבירה של היזק לרכוש במזיד (שהינה עבירה פחות חמורה מסוג עוון, שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר).
יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.10 שכותרתה “מדיניות התביעה לגבי עבירות של חבלה ברכב” קובעת:

“…מדיניות התביעה בעבירות בקשר לרכב, אשר נסיבותיהן אינן חמורות, ואשר קיימת הוראת חוק חלופית המגדירה אותן, תהיה להאשים ככלל בסעיף החוק המקל.

לדוגמא, כאשר הפגיעה מתמצה בשריטה בפח, פגיעה במראה או אנטנה, גניבת “צלחות” וכד’, לא יועמד הנאשם לדין בגין עבירה על הוראות סעיף 413ה דלעיל, אלא בגין עבירה על הוראות סעיף 452 לחוק העונשין (היזק בזדון)”.

עדכון (אפריל 2020): בינתיים, לאחר המקרה הנדון כאן, בוטלה הנחיית פרקליט המדינה מס’ 2.10 שעניינה מדיניות התביעה לגבי עבירות של חבלה ברכב ואף הוסרה ממאגר הנחיות פרקליט המדינה.

סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום.

לאחר חקירתה, פנתה הלקוחה למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שיפעל לסגירת התיק הפלילי.
שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל נעתרה לבקשת עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום ולסיים את הפרשה בסגירת התיק בהסדר מותנה.
להרחבה אודות עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה, התחייבה הלקוחה להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 6 חודשים וכן – לשלם לאוצר המדינה סך של 500 ולגרוש 350 ש”ח. עם עמידתה בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירה בהסדר”.
כך הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר (למרות הודאתה בעבירה פלילית); מבלי שהוגש כנגד הלקוחה כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי, ללא פגיעה תעסוקתית (מדובר באחות) וללא הכתמת שמה בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים וכתב האישום שבסופו של יום לא הוגש לבית המשפט בעקבות סגירת התיק (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

הסדר מותנה שנערך עם המשטרה – סגירת תיק פלילי הנוגע לעבירה של היזק לרכוש במזיד בהסדר מותנה.

לקריאה נוספת אודות סגירת תיקים פליליים בהסדרים מותנים.

לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות היזק לרכוש במזיד.

אודות טיפול משרדנו בעבירות דומות ראו לקראת סוף עמוד זה.
כמו כן ראו בהקשר זה:

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | ארכיון גרימת היזק בזדון | ארכיון היזק לרכוש במזיד | ארכיון עבירות בקשר לרכב | סגירת תיק פלילי

הפוסט היזק לרכוש במזיד – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 5 (45) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מורה על מחיקת 12 עבירות פליליות 5 (41)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 15:10:09 +0000

מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מקבל בקשתנו ומורה על מחיקת עבר פלילי הכולל 12 עבירות פליליות

ביומו האחרון כנשיאה של מדינת ישראל, נעתר נשיא המדינה שמעון פרס לבקשת חנינה שהגיש עו”ד פלילי גיא פלנטר ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת עברו הפלילי של אזרח, הכולל לא פחות מ- 12 עבירות פליליות במרשם הפלילי. בכך נפתח בפני הלקוח האפשרות לקבל תעודת יושר.
להלן ההודעה שנתקבלה מסגן היועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה מחק את עברו הפלילי של הלקוח. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו כמובן פרטיו של הלקוח.

בתמונה: החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבירות פליליות.

עברו הפלילי של המבקש – 12 עבירות פליליות בתחום הרכוש והסמים

פרשה זו עוסקת אם כן בגבר בתחילת שנות ה- 40 לחייו, אשר בתקופה של כעשור, מגיל 15 ועד גיל 25 חזר והסתבך פעם אחר פעם עם החוק.
את מעורבתו בפלילים החל כאמור עת היה נער. יחד עם חבריו, גנב רכב ומשנעצרו הנערים ע”י שוטרים, נמלטו עד אשר נתפסו שוב. בעקבות אירוע זה, נמצא הלקוח אשם בבית משפט לנוער בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 413ג לחוק העונשין ובריחה ממעצר, עבירה בניגוד לסעיף 257 (2) לחוק העונשין.
יחד עם זאת, מאחר והיה קטין ודובר בהסתבכותו הראשונה, נקט בית המשפט לנוער בגישה שיקומית והסתפק בסיום ההליך הפלילי בתקופת מבחן של 18 חודשים וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
חלפו כשנתיים והפעם כשל הלקוח בעבירות התפרצות וגניבה. גם הפעם זכה לגישה שיקומית. בית משפט השלום בחיפה קבע כי ביצע עבירות של כניסה למקום מגורים לבצע עבירה, בניגוד לסעיף 406(א) לחוק העונשין וגניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, אולם נמנע מלהרשיעו והשית עליו תקופת מבחן למשך שנה, התחייבות להימנעע מעבירה ותרומה צנועה לליב”י.
בהמשך, במסגרת שירותו הצבאי, הורשע הלקוח על ידי בית דין צבאי בעבירה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים והפעם נגזרו עליו, מעבר לעצם ההרשעהה בפלילים, מאסר בפועל למשך חודשיים, מאחרי סורג ובריח ומאסר על תנאי. לזכותו יאמר, כי למרות הרשעתוו בפלילים, “שרד” הלקוח שירות צבאי והשלימו עד תום.
חלפה כשנה מהרשעתו בפני בית דין צבאי, והפעם הובא הלקוח שוב בפני בית משפט השלום בחיפה, שם צירף 3 תיקים פליליים שונים שעניינם עבירות בקשר לרכב, והורשע בלא פחות משש עבירות:
- פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
- גניבה מרכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ד (א) לחוק העונשין (2 עבירות).
- פריצה לרכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו רישא לחוק העונשין (2 עבירות).
- חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
בית משפט השלום בחיפה הרשיעו בכל העבירות, מימש ערבות שהוטלה בתיק קודם וגזר עליו מאסר על תנאי.
לבסוף, 7 שנים מאוחר יותר, הורשע הלקוח שוב על ידי בית משפט השלום בחיפה והפעם בעבירה של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים ושוב זכה לסיים את התיק הפלילי במאסר מותנה בלבד.
מקרה זה היה למפגשו האחרון של הלקוח עם בית משפט פלילי.

סמכות החנינה של נשיא המדינה – מחיקת עבירות פליליות, באמצעות קיצור תקופות התיישנות ומחיקה

להרחבה בכל הנוגע לסמכות נשיא המדינה להורות על מחיקת עבירות פליליות ראו בעמודים הבאים:
- מחיקת רישום פלילי.
- חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

נשיא המדינה מורה על מחיקת עבירות פליליות וכפועל יוצא – קבלת תעודת יושר

למרות שנמצא אשם ע”י בתי משפט שונים בלא פחות מ-12 עבירות פליליות שונות, נעתר נשיא המדינה לבקשת חנינה שהוגשה על ידי עו”ד פלילי גיא פלנטר, קיצר את תקופת המחיקה החלה על כל העבירות ובכך מחק את עברו הפלילי של הלקוח.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתדפיס מרשם פלילי אודות הלקוח (ללא פרטים מזהים כמובן), המפרט את עברו הפלילי שנמחק על ידי נשיא המדינה וכן בהחלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבר פלילי של הלקוח (שוב, ללא פרטים מזהים אודות הלקוח). מאחר ואחד מהתיקים שנמחקו על ידי הנשיא עניינו הרשעה בבית דין צבאי, לקיום חתימת נשיא המדינה חתם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. יתר התיקים נדונו בערכאות פליליות אזרחיות ולפיכך לקיום חתימת נשיא המדינה על כתב המחיקה חתמה שרת המשפטים.
בשולי הדברים נציין כי כתב המחיקה נחתם על ידי נשיא המדינה שמעון פרס ביום 24.7.14, יומו האחרון בתפקידו כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל. לא מן הנמנע, שמדובר באחת מפעולותיו האחרונות כנשיא מדינת ישראל.
קבלת תעודת יושר – משנמחק כל עברו הפלילי של הלקוח נפתחה בפניו האפשרות לקבלת תעודת יושר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול משפטי במחיקת עבירות פליליות

משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה, הנוגעות למחיקת עבירות פליליות וכפועל יוצא – קבלת תעודת יושר.
להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בתחום זה ראו בעמודים:
- מחיקת רישום פלילי.
- חנינה מהנשיא.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | קבלת תעודת יושר | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | עבירות בקשר לרכב

הפוסט מחיקת עבירות פליליות – נשיא המדינה מורה על מחיקת 12 עבירות פליליות 5 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת עובד חינוך – על תקיפת עובדי הוראה, מקרה להמחשה 5 (6)

גיא פלנטר — Fri, 18 Nov 2022 16:11:15 +0000

תקיפת עובד חינוך – על העבירה ועונשה

בעמוד זה נעמוד על היבטים שונים הנוגעים לעבירה הפלילית של תקיפת עובד חינוך ובהמשך נציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו.
בעקבות ריבוי מקרים של תקיפת עובדי חינוך, הוחמר העונש המקסימלי בגין הרשעה בעבירה של תקיפת עובד חינוך והועמד על 5 שנות מאסר (וזאת להבדיל מהעונש המקסימלי שניתן לגזור בגין תקיפת עובד ציבור שאיננו עובד הוראה, העומד על 3 שנות מאסר).

מדוע הוחמרה הענישה בגין תקיפת עובד חינוך?

במרץ 2018, אישרה הכנסת מהלך של העלאת רף ענישתם של מי שיורשעו בתקיפת עובדי מערכת החינוך וזאת על רקע ריבוי אירועים בהם הותקפו עובדי חינוך.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

“התופעה המגונה של תקיפת עובדי חינוך בזמן עבודתם בידי תלמידים, הורים לתלמידים ובני משפחותיהם הפכה בעת האחרונה חזון נפרץ ומכת מדינה.
כחלק מהניסיון לשקם את מעמדם של אנשי החינוך ועל מנת להרתיע את המבקשים לפגוע בהם, בא החוק להחמיר בעונשם של תוקפי עובדי חינוך כך שעונשם של אלה יעמוד על חמש שנים ללא צורך בקיומן של נסיבות מחמירות נוספות הנדרשות ביחס לתוקפי עובדי ציבור אחרים“.

מהו העונש על תקיפת עובד חינוך?

סעיף 382א לחוק העונשין שכותרתו “תקיפת עובד ציבור” קובע:

“(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים“.

העלאת רף הענישה במקרים של תקיפת עובד חינוך קיבלה ביטוי בהוספת סעיף 382א(ד) לחוק העונשין, הקובע:

“(ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים;

מיהו “עובד חינוך” לעניין העבירה של תקיפת עובד חינוך?

“עובד חינוך” הוגדר לעניין העבירה של תקיפת עובד חינוך כדלקמן:

“בסעיף זה, “עובד חינוך” – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש”ט-1949, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור”.

“מוסד חינוך” הוגדר בחוק לימוד חובה, תש”ט – 1949 כ“מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים“ ואילו “ילד” הוגדר בחוק זה כ”אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-3 עד 13 …“.
משמע, מעבר למורה בבית ספר, גם גננת עונה על ההגדרה של “עובד חינוך” בחוק העונשין, ודין תקיפתה של גננת – כאשר התקיפה קשורה למילוי תפקידה – עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – ניפץ באמצעות פטיש מראת רכב של עובדת חינוך. התיק הסתיים ללא הגשת כתב אישום, בדרך של סגירת תיק בהסדר מותנה

כעת נציג כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בתמצית, למרות ההחמרה בכל הנוגע לעבירות כלפי עובדי חינוך, נעתרה שלוחת הסדר מותנה תל אביב של משטרת ישראל לבקשתנו, וסגרה את תיק פלילי שעניינו גרימת היזק לרכוש במזיד לרכבה של עובדת חינוך – בהסדר מותנה, שלא גורר רישום פלילי.
בתום החקירה הפלילית, אחזה משטרת ישראל בראיות חותכות להוכחת האישום לרבות הודאתו של החשוד בכך, שניפץ באמצעות פטיש את מראת הצד ברכבה של גננת, בתגובה לסירובה של הגננת לקבל את בנו לגן ילדים פרטי.
כאמור, למרות חומרת המקרה והראיות הטובות להוכחת האישום, הוביל משרדנו לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ואולו פרטי הפרשה ביתר הרחבה;

טיוטת כתב האישום שגובשה כנגד הלקוח

החשוד בפרשה זו עובד בחב’ הייטק בשנות ה- 30 לחייו, ללא הסתבכויות קודמות עם רשויות החוק.
לאחר חקירה משטרתית, גיבשה משטרת ישראל טיוטת כתב אישום כנגד החשוד בו נטען בתמצית, כדלקמן:
- על רקע סירובה של גננת לקבל את בנו של החשוד לגן ילדים פרטי, התגנב החשוד לרכבה של הגננת וניפץ באמצעות פטיש את מראת הצד של הרכב.
- בכך, כך נטען בכתב האישום, הרס החשוד נכס ופגע בו במזיד ושלא כדין.
- בהתאמה, הואשם החשוד בכתב האישום בעבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

הסדר מותנה סגירת תיק פלילי היזק לרכושה של עובדת חינוך.

הראיות שנאספו לחובותו של החשוד

לאחר הגשת התלונה, פעלה משטרת ישראל (תחנת גלילות) נמרצות לאתר את מבצע העבירה.
בתום החקירה אחזה משטרת ישראל בראיות חותכות להוכחת האישום של היזק לרכוש במזיד, לרבות:
- סרט וידאו ממצלמת אבטחה, שהנציח את ביצוע העבירה.
- תלונתה של הגננת וזיהויו של החשוד בסרט הוידאו הן על ידי הגננת והן על ידי רבים אחרים.
- הודאתו המלאה של החשוד בעבירה המיוחסת לו.

סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

החשוד בפרשה בה עסקינן לא נחשד בעבירה של תקיפת עובד חינוך אלא “רק” בגרימת היזק לרכושה של עובדת חינוך.
יחד עם זאת, מגמת ההחמרה בענישתם של תוקפי עובדי חינוך “ריחפה” מעל תיק זה, ואף השימוש בפטיש על מנת לגרום לנזק ברכבה של עובדת חינוך – לא הקל על מלאכת ההגנה.
כבר בשלב החקירה הפלילית נעשו מהלכים שונים מטעם משרדנו על מנת להוביל את התיק לסגירה בהסדר מותנה.
עורך דין פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם שלוחת הסדר מותנה ת”א של משטרת ישראל (אשר מקום משכנה באור יהודה) ובסופו של יום, נעתרה התובעת, עו”ד מרינה טוניצקי, לבקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום ולסיים את הפרשה בסגירת התיק בהסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה עליו סוכם:
- תוקן כתב האישום באופן שנמחק כל איזכור של פטיש;
- הלקוח התחייב להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 8 חודשים;
- הלקוח התחייב לשלם לאוצר המדינה סך של 1000 ש”ח.
על פי ההסדר המותנה, עם עמידתו בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירת תיק בהסדר”.
למרות חומרת המקרה, הסתיימה אם כן פרשה זו ללא כתב אישום וללא הכתמת שמו של הלקוח בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, בכתב האישום המקורי ובכתב האישום המתוקן במסגרת ההסדר (כתבי אישום אשר בסופו של יום לא הוגשו לבית המשפט בעקבות סגירת התיק בהסדר מותנה).

לקריאה נוספת

לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.
אודות טיפול משרדנו בעבירות דומות ראו: גרימת היזק בזדון, היזק לרכוש במזיד, עבירות בקשר לרכב.
תקיפת עובד חינוך מסווגת כמובן כעבירת אלימות. לקריאה נוספת בהקשר זה ומקרים להמחשה בהם טיפלנו ראו: עבירות אלימות.
בכל הנוגע לתקיפתם של עובדי ציבור – ראו בעמוד תקיפת עובד ציבור.

עורך דין פלילי

תקיפת עובד חינוך | תקיפת עובד הוראה | סגירת תיק בהסדר מותנה | גרימת היזק בזדון | היזק לרכוש במזיד | עבירות בקשר לרכב | סגירת תיק פלילי

הפוסט תקיפת עובד חינוך – על תקיפת עובדי הוראה, מקרה להמחשה 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר