ארכיון חדירה לחומר מחשב - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע בפרקליטות וסגירת תיק פלילי. 5 (4)

גיא פלנטר — Sat, 05 Mar 2022 08:55:56 +0000

חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות – סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירה של חדירה לחומר מחשב.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו, בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו בשימוע שנערך בפרקליטות לחשוד בחדירה לחומר מחשב שלא כדין, נסגר התיק הפלילי.

העבירה הפלילית של חדירה שלא כדין לחומר מחשב.

מהו “חומר מחשב”?

“חומר מחשב” הוא “תוכנה או מידע”, ולמעשה מדובר בכל חומר דיגטלי (סעיף 1 לחוק המחשבים, תשנ”ה – 1995).

מה הכוונה ל”חדירה” לחומר מחשב?

פסק הדין המנחה בשאלות הנדונות כאן הינו רע”פ 8464/14, מדינת ישראל נגד עזרא, שם דן בית המשפט העליון בהרחבה בנושאים המובאים כאן בתמצית רבה.
עצם החדירה שלא כדין לחומר מחשב מהווה עבירה פלילית, אף אם החדירה לא בוצעה על מנת לעבור עבירה אחרת.
על מנת שתתגבש העבירה של, אין צורך בהתגברות על מכשול כלשהו בכניסה לחומר הדיגטלי, כגון פריצת סיסמה או פיצוח קוד.
כך למשל, גם אם הכניסה נעשתה “בדלת הראשית” תוך שימוש בסיסמה נכונה, עלולה להתגבש עבירה באם הסיסמה התקבלה במרמה או ללא רשות.
בית המשפט העליון פירש את המושג “חדירה” באופן רחב הכולל כל גישה או כניסה לחומר הדיגיטלי, וזאת בכל דרך שהיא, הן בהתחברות (לרבות התחברות מרחוק), הן בהפעלה והן בהתקשרות אל מחשב.
יחד עם זאת, עצם ההתגברות על מכשול טכנולוגי בחדירה למידע הדיגטלי, תחשב כנסיבה לעונש וגם כשיקול בהעמדה או אי העמדה לדין.

מה הכוונה שהחדירה בוצעה “שלא כדין”?

על כך השיב בית המשפט העליון כי החדירה נעשתה בהיעדר הסכמה מהבעלים של החומר הדיגטלי או ללא קבלת היתר מגורם מוסמך אחר.
חדירה שלא כדין = היעדר הרשאת גישה, כלומר כניסה אל החומר ועיון בו, כשהדבר לא הותר על ידי הבעלים או מי שמחזיק במידע כדין.
יחד עם זאת, חריגה מהרשאת שימוש, כלומר שימוש במידע שלא למטרה שלשמה ניתנה ההסכמה לגישה למידע במקור, לא מהווה עבירה של “חדירה שלא כדין” לחומר מחשב.

מה העונש שנקבע לעבירה של חדירה לחומר מחשב?

סעיף 4 בחוק המחשבים קובע כי חדירה לחומר מחשב היא עבירה, שעונשה 3 שנות מאסר:

“החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” – חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, תשל”ט-1979″.

האם ניתן לסגור את תיק החקירה בהסדר מותנה?

הפרקליטות מוסמכת לסגור תיקי חקירה בעבירות עוון (עבירות שעונשן המקסימלי לא יותר מ- 3 שנות מאסר) אשר בטיפולה, לרבות העבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
להרחבה בכל הנוגע להסדר מותנה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

מהו העונש שנקבע לעבירה של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת?

פעמים רבות הכניסה למידע דיגיטלי לא נעשית בחלל ריק, אלא כאמצעי לעבור עבירה אחרת.
חדירה לחומר מחשב שבוצעה כדי לעבור עבירה על חוק אחר (שאינו חוק המחשבים) נתפסת כנסיבה מחמירה, ולפיכך קבע המחוקק כי עונשה 5 שנות מאסר.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו: קצין בצבא קבע שנחשד בעבירות חדירה לחומר מחשב ופגיעה בפרטיות.

פרשה זו עוסקת בקצין בצבא קבע, בוגר קורס פיקוד ומטה וקורס מפקדי גדודים בצה”ל, קצין מצטיין המיועד לתפקיד מפקד גדוד לוחמים בחיל רגלים.
כנגד הקצין נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות מחשב ופגיעה בפרטיות.
על פי החשד, ביצע הקצין שורה של עבירות מחשב וכן עבירה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, בכך שחדר שלא כדין לתא דואר אלקטרוני, עיין שלא כדין בתכני הדוא”ל תוך פגיעה בפרטיות, שינה חלק מהתכנים ושינה את ססמת הכניסה לתיבת הדוא”ל.
בתום החקירה הפלילית נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להגשת כתב אישום כנגדו בעבירות מחשב ועבירות פגיעה בפרטיות.

עבירות מחשב בהן נחשד הקצין.

בכל הנוגע לעבירות מחשב, נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להעמידו לדין על העבירות הבאות;
- חדירה לחומר מחשב שלא כדין, בכך שנכנס לתיבת הדוא”ל שלא כדין.
- חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, בכך שנכנס לתיבת דוא”ל על מנת לבצע עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות.
- שיבוש או הפרעה לחומר מחשב, בכך שלאחר שנכנס לתיבת הדואר האלקטרוני שינה חלק מהתכנים וכן שינה את ססמת הכניסה לתיבת הדוא”ל. סעיף 2 (2) לחוק המחשבים קובע כי מי שמוחק חומר מחשב שלא כדין, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו, דינו מאסר שלוש שנים.
- להרחבה בכל הנוגע לעבירות מחשב ראו: עבירות מחשב – ייעוץ וייצוג משפטי.

עבירות פגיעה בפרטיות בהן נחשד הקצין.

בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות, נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להעמידו לדין על העבירות הבאות;
- כאמור, מעשיו של הקצין נפלו גם בגדר עבירה פלילית בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.
- במסגרת ההגדרות של פגיעה בפרטיות, קובע סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת “.
- סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה במזיד בפרטיות הזולת בדרך המתוארת לעיל מהווה עבירה פלילית, שדינה 5 שנות מאסר.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות ראו: עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

בעקבות הליך שימוע בפרקליטות בו הענקנו לקצין ייצוג משפטי – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום וסגירת תיק פלילי.

עם סיום החקירה הפלילית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, אמורה הפרקליטות לשלוח לחשוד בעבירה מסוג פשע הודעה על פיה, חומר החקירה הועבר לפרקליטות והחשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום (מכתב יידוע לחשוד).
במקרה הנדון כאן, עוד בטרם קיבל הקצין הודעה זו, פנה למשרדנו וביקש שנייצג אותו בהליכי שימוע פלילי מול פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי). עוד על הליך השימוע הפלילי ראו: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
בשימוע שנערך בפני ממונה בפרקליטות, עו”ד רפי לוי והפרקליט האחראי על התיק מטעמה של הפרקליטות, עו”ד חיים ויסמונסקי, (כיום ראש יחידת סייבר בפרקליטות המדינה), קיבלה הפרקליטות את עתירתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק, בעילה של חוסר עניין לציבור.
למרות שנאספו במסגרת החקירה ראיות שהיוו תשתית מספיקה להעמדתו של הקצין לדין פלילי, קיבלה הפרקליטות את טעוני ההגנה שתמציתן – שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין.
בסגירת התיק הפלילי, הסתיימה הפרשה ללא תוצאות פוגעניות כלפי הקצין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות בדבר סגירת התיק הפלילי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מחשב ובעבירות פגיעה בפרטיות.

מומלץ לקרוא גם אודות המקרה הבא בו טיפלנו: חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות מחשב ו/או פגיעה בפרטיות.

עורך דין פלילי

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון עבירות מחשב | ארכיון חדירה לחומר מחשב שלא כדין | ארכיון פגיעה בפרטיות | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע בפרקליטות וסגירת תיק פלילי. 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7)

גיא פלנטר — Fri, 05 Mar 2021 09:38:57 +0000

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפרקליטות: סגירת תיק פלילי. חשד לעבירות חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית.

סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות – חשד לעבירות מחשב; חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים, הטרדה מינית – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

בעידן הדיגיטלי של היום, ניתן להסתבך בשורה ארוכה של עבירות פליליות (כגון עבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות הטרדה מינית וסחיטה באיומים), והכל תוך שימוש במקלדת המחשב בלבד, מבלי אפילו לפגוש בקורבן העבירות.
פרשה זו עוסקת בעבירות פליליות שביצע עובד התעשייה האווירית, מהנדס במקצועו, אדם מן היישוב אשר בשל קלות דעתו הסתבך בפלילים וכמעט איבד את כל עולמו.
מה שהחל כמעשה קונדס וניסיון מטופש לקבל תשומת לב גלש עד מהרה לעבירות פליליות של ממש; האיש חדר לתיבת הדואר האלקטרוני של חברתו לעבודה, הוריד תמונות אישיות שלה שמצא בתיבת הדוא”ל, ותוך פגיעה בפרטיות, הפיץ חלק מהתמונות לאחרים.
בהמשך, במסגרת התכתבות עם העובדת במייל (כאשר הוא מסתתר מאחורי זהות פיקטיבית שבדה ותא דוא”ל שפתח במיוחד לצורך מעשיו), איים על המתלוננת פעם אחר פעם, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות שכבר נטל מתיבת הדוא”ל שלה.
עד מהרה, הובילו מעשיו של האיש לפתיחת חקירה פלילית, עליה הופקדה יחידת הונאה מרכז של משטרת ישראל.

על העבירות הפליליות שהתגבשו במעשיו של האיש.

בתום החקירה הפלילית נאספו כנגד האיש ראיות (לרבות ראיות דיגיטליות והודאתו המלאה במעשים), המקימות תשתית מוצקה להגשת כתב אישום כנגדו בעבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, והכל כמפורט להן;

עבירות מחשב בניגוד לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין (חדירה למחשב).

בכך שנכנס לתיבת הדוא”ל של המתלוננת שלא כדין. סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 קובע כי מי שחודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו מאסר שלוש שנים (חדירה למחשב).

חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת.

בכך שנכנס לתיבת דוא”ל על מנת לבצע עבירות פליליות אחרות, קרי – פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית. סעיף 5 לחוק המחשבים קובע כי מי שמבצע חדירה לחומר מחשב שלא כדין, כדי לעבור עבירה על פי כל דין, דינו מאסר 5 שנים.
לפרטים נוספים אודות עבירות מחשב, סייבר ועבירות אינטרנט ראו:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- חדירה שלא כדין לחומר מחשב.

פגיעה בפרטיות, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.

פגיעה בפרטיות: בכך שחדר שלא כדין לתא הדואר האלקטרוני של העובדת, עיין שלא כדין בתכני הדוא”ל שלה, נטל והפיץ תמונות אישיות שלה – פגע האיש בצנעת הפרט של המתלוננת ומעשיו נפלו גם בגדר עבירות פליליות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.
במסגרת ההגדרות של פגיעה בפרטיות, קובע סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת “.
סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו“.
סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי פגיעה במזיד בפרטיות הזולת בדרכים המתוארות לעיל מהווה עבירה פלילית, שדינה 5 שנות מאסר.
לפרטים נוספים אודות עבירות פגיעה בפרטיות ראו – עבירות פגיעה בפרטיות .

סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

סחיטה באיומים: איומיו של האיש על המתלוננת, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות אישיות שכבר ברשותו – גיבשו את העבירה של סחיטה באיומים.
בהקשר זה קובע סעיף 428 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “סחיטה באיומים”, כדלקמן:

“המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים”.

עוד על עבירות הסחיטה ראו בעמוד: ארכיון סחיטה באיומים.

הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998.

הטרדה מינית: בכך שסחט באיומים את המתלוננת, בדרישה שתעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, כשל האיש גם בעבירה של הטרדה מינית.
סעיף 3(א)(1) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי “הטרדה מינית” כוללת גם “סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני“.
לפרטים נוספים אודות עבירות הטרדה מינית ראו בעמוד: עורך דין הטרדה מינית.
כמו כן ראו בהקשר זה – עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות – הליך לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

עם סיום החקירה הפלילית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 קיבל האיש מכתב יידוע לחשוד מפרקליטות מחוז מרכז, בזו הלשון:

“הנדון: הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נסוח משולב], תשמ”ב – 1982.

1. לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 הרינו להודיעך כי תיק פ”א של הונאה מרכז, בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

2. בכל בירור נוסף בעניין התיק הנדון, הינך רשאי לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מטה ולציין את מספרינו.

3. הינך רשאי תוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו לפנות בכתב לפרקליטות מחוז המרכז בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך”.

מאחר והאיש נחשד בעבירות מסוג פשע הוענקה לו זכות השימוע (המעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי) לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. לפרטים נוספים אודות הליך השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
בשלב זה, שכר האיש את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לייצגו בהליכי שימוע מול פרקליטות מחוז מרכז.
למרות שנאספו במסגרת החקירה ראיות מוצקות להגשת כתב אישום המייחס לאיש עבירות מחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, שוכנעה הפרקליטות לסגור את התיק.
בתום הליכי השימוע נתקבלה בהודעה בכתב החתומה ע”י עו”ד דן כהן, סגן בכיר בפרקליטות מחוז מרכז, לפיה – נסגר התיק בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (חוסר עניין לציבור). לפרטים נוספים אודות עילות לגניזת תיקי חקירה ראו בעמוד: עילות לגניזת תיקי חקירה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בנושאים עליהם נחקר האיש במשטרה, בהודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שנשלחה לאיש ובהודעת הפרקליטות בדבר סגירת תיק המשטרה, בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין והכל ללא פרטים מזהים כמובן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע וטיפול משפטי בסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה. לדוגמאות נוספות ראו:
- שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק פלילי.
במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בעמוד אודות ביטול כתב אישום.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אינטרנט, עבירות מחשב (לרבות חדירה למחשב) ועבירות סייבר. לפרטים נוספים:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | סגירת תיק פלילי | עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי | סחיטה באיומים | הטרדה מינית – ייצוג משפטי | חדירה למחשב

הפוסט חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר