ארכיון חובת דיווח על עבירה פלילית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Sat, 05 Apr 2025 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114)

גיא פלנטר — Sat, 08 Apr 2023 08:54:31 +0000

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות מין ברשת.

עבירות מין ברשת – במה מדובר?

עבירות מין רבות מבוצעות היום במרחב האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות סלולריות כגון Whatsapp או Telegram.
עמד על כך בית המשפט המחוזי בעפ”ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ’ טל דה לוין (פורסם בנבו, 29.01.2020):

“עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהתרחשה בשנים האחרונות, התגברות השימוש באינטרנט, נוכח הזמינות והנגישות הרבה לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים, והשימוש המוגבר באתרים ובאפליקציות שונות ליצירת קשר, ובתוכנות פשוטות המאפשרות שיחות וידאו וצ’אט, ללא צורך בידע טכנולוגי מיוחד; הלכו והתרבו גם השימושים הפליליים באמצעים אלו לביצוע עבירות במרחב האינטרנטי באופן קל ופשוט, המצמצם מאד את הסיכון להתפס. למרבה הצער, בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים, תוך יצירת אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר זה, הן לרשויות האכיפה והן לבתי המשפט”.

בהקשר לייחודן של עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט, חומרתן ומורכבותן, פסק כב’ השופט עמית בבש”פ 2065/13 פלוני נ’ מדינת ישראל כדלקמן:

“…המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים.

מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה”.

כפי שנראה מייד, נהוג לסווג עבירות מין במרחב המקוון ל – 3 סוגים עיקריים של עבירות;

הרשת כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן

הסוג הראשון של עבירות מין ברשת – עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן.
בהמשך יחתור החשוד למפגש פיזי עם המתלונן, ובמסגרת מאמציו להקים מפגש, עלול החשוד לבצע עבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים או פרסום חומר תועבה פדופילי.

הרשת כאמצעי לביצוע עבירות מין

הסוג השני של עבירות מין ברשת נוגע למצב בו המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו לא רק לעצם יצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין אולם אין קרבה פיזית בין החשוד למתלונן.
למשל – כאשר החשוד צופה במעשיו המיניים של המתלונן ומתעד אותם או מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט למתלונן.

עבירות מין במרחב הירטואלי

הסוג השלישי נקרא “עבירות מין וירטואליות”, כלומר עבירות המבוצעות כל כולן במסגרת המרחב הוירטואלי כגון:
- החזקה ופרסום חומרי תועבה פדופיליים, או צריכה של תכנים פדופיליים בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.
- בהקשר האחרון ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה, ארכיון סעיף 214 חוק העונשין.
- עבירות על “חוק הסרטונים” האוסר “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום”.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
ברובם המכריע של המקרים, מדובר בחומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, שמקורם באינטרנט ( פדופיליה ).
בדרך כלל נפתחת חקירה פלילית מסוג זה במידע שמועבר מהאינטרפול למשטרת ישראל אודות כתובת I.P. אליה הורדו (או ממנה הועלו) קבצים, הכוללים תמונות וסרטי פורנו של קטינים (תכנים פדופיליים).
באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש בביתו של החשוד ו/או במקום עבודתו, ותופסת את המחשבים שלו, תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, כגון disk on key.
לעתים, נמצאת המשטרה בעמדה להוכיח באיזה מילות חיפוש השתמש החשוד, על מנת לאתר ולהוריד את התכנים האסורים.
בהתאם לראיות שנאספו, מוגשים כתבי אישום כאשר מרבית כתבי האישום מוגשים בגין שתי העבירות הבאות;

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; “מחזיק” = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הפצה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

רבים מכתבי האישום המייחסים את העבירה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עוסקים בהפצת חומר פורנוגרפי הנוגע לקטינים (תכנים של פדופיליה) באינטרנט, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בטכנולוגית P2P כגון e-mule וכן Usnext.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות החזקה ופרסום תועבה.

ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרדנו מעניק ייעוץ וייוצג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינרטנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות, החל משלב החקירה, השימוע הפלילי, טיפול בסגירת תיקים ועד הענקת ייצוג משפטי בבתי משפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.

עבירות מין ברשת – מקרה שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בו טיפל משרדנו.

ייצוג נפגעי עבירות מין ברשת

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי פלילי לנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ.
להרחבה בעניין זה ראו:

דוגמאות לתיקי עבירות מין ברשת בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי

לקראת סוף עומד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין ברשת ובמרחב הוירטואלי.
ממולץ לעיין גם בעמודים הבאים:
בכל הנוגע לעבירות מחשב ואינטרנט ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפוסט עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 03:09:27 +0000

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להטרדה מינית.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ, ובכל הערכאות הפליליות והמשמעתיות.
כמו כן אנו מייצגים בבירורים הנערכים על ידי אחראים למניעת הטרדה מינית בגופים שונים, ואף ממונים בעצמנו כאחראים חיצוניים לבירור תלונות על הטרדה מינית.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית, זיכויים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

הטרדה מינית – פירוש המושג וסוגי הטרדות מיניות

מהי הטרדה מינית?

המושג “הטרדה מינית” הוגדר ע”י המחוקק בחוק למניעת הטרדה מינית כאחד מהמעשים הבאים;
סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
מעשים מגונים כמשמעותו בסעיף 348 לחוק העונשין;
מעשה מגונה בפומבי – כמשמעותו בסעיף 349 לחוק העונשין;
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות;
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

א. לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

ב. למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; פסקת משנה זו, “טיפול נפשי” – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;

ג. לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

ד. לתלמיד בכיתה י”ב, י”ג או י”ג, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ה. לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ו. למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס”ז-2007, במסגרת תעסוקה – תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות;

ז. לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.

כאן המקום להדגיש את הדבר הבא; כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית במקום העבודה – אין צורך להוכיח, שהעובדת הראתה למטריד שהיא לא מעוניינת בהצעותיו המיניות או בהתייחסותו המינית כלפיה.
כך גם לגבי כל מערכות היחסים האחרות שמנה המחוקק בפסקאות (א) עד (ז) שהובאו לעיל.
המכנה המשותף לכל אותן מערכות יחסים שמנה המחוקק הינו חוסר השוויון המובנה בין הצדדים, בשל קיום יחסי מרות ו/או תלות.
בהתקיים יחסי מרות, גם אם המטריד פירש את שתיקת המוטרדת כהסכמה – הדבר לא יחלצו מאחריות להטרדה מינית שכן המחוקק “פטר” את המוטרדת מלהראות למטריד שהיא לא מעוניינת בהתייחסותו המינית כלפיה.
מאחר ועבירות מין יכולות להיחשב גם כעבירות הטרדה מינית, אנו מפנים את הקורא גם לעמודים הבאים:

מהו העונש על הטרדה מינית?

במקרים הבאים, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 2 שנות מאסר:
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.
- הצעות או התייחסויות כאמור, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
במקרה הבא, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 5 שנות מאסר:
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

התיישנות הטרדה מינית

שאלת ההתיישנות מורכבת וחובה להתייעץ בעניין זה עם עורך דין.

התיישנות הטרדה מינית במשפט האזרחי

תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
ככלל, תקופת ההתיישנות בגין תביעה בגין הטרדה מינית שלא הוגשה עליה תובענה היא 7 שנים.

התיישנות הטרדה מינית במשפט הפלילי

כאשר מדובר בעבירה מסוג עוון (כלומר שעונשה עד 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג עוון אם עברו מיום ביצועה 5 שנים.
כאשר מדובר בעבירה מסוג פשע (כלומר שעונשה מעל 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג פשע אם עברו מיום ביצועה 10 שנים.
בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף 9(ג) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982.
על פי דין, קיימים פרקי זמן שלא יובאו בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות, ולכן שוב – בשאלה המורכבת האם עבירה של הטרדה מינית התיישנה חיוני להתייעץ עם עורך דין.

התנכלות

מהי התנכלות?

“התנכלות“, מוגדרת ע”י החוק למניעת הטרדה מינית כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

מהו העונש על התנכלות?

העונש המקסימלי בגין התנכלות עומד על 3 שנות מאסר.
הטריד אדם מינית אדם אחר וגם התנכל לו דינו – מאסר 4 שנים.

מה גובה הפיצוי על הטרדה מינית או התנכלות?

הטרדה מינית והתנכלות הוגדרו ע”י המחוקק הן כעבירות פליליות והן כעוולות אזרחיות, כלומר כעילות לתביעה הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי.
בהליך אזרחי, הוסמך בית משפט לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 ש”ח, ללא הוכחת נזק.

מורכבות טיפול משפטי בתלונות על עבירות הטרדה מינית

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות ההטרדה המינית.
מטבע הדברים, המטרייה בה עסקינן עמוסה במיוחד במטענים רגשיים, לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
הוסף על מורכבות זו, שעסקינן במטרייה דינמית, שחלות בה כל הזמן התפתחויות;
- כידוע, עם הזמן, חלים שינויים בנורמות החברתיות ובתפיסות של מה אסור ומה מותר, וכך למשל, מה שבעבר נתפס כהתנהגות נערית ושובבה ובשל כך גם זכה ליחס סלחני, כיום עשוי להיתקל באפס סבלנות ולהתפרש כהטרדה מינית.
- אדם אשר לא הפנים בזמן את השינויים שחלו בתחום זה, עשוי למצוא עצמו מסובך בעבירות פליליות.
הוסף על כך, שלעתים, לפחות מהצד המחזר (ולפעמים גם מהצד המחוזר), כלל לא ברור היכן נמצא קו הגבול בין חיזור עיקש ובלתי מוצלח – להטרדה מינית.
לא אחת, “קצר” בתקשורת האנושית ו/או פרשנות סובייקטיבית שונה, הובילו לתקלה חומרה ולהסתבכות פלילית.
מעבר לכך, וכאן אנו בוודאי לא מחדשים דבר – מערכות יחסים נתונות לשינויים; תפנית שלילית במערכת היחסים עשויה לגרום לכך, שהמאהבת של אתמול תהפוך להיות הסוחטת באיומים של היום, ולמתלוננת של מחר.
בשל מורכבות המטרייה אשר בה עסקינן וההשלכות הרות הגורל לכל מהלך ב”שדה מוקשים” זה, זקוקים כל הנוגעים בדבר לייעוץ משפטי דחוף, מעורך דין מיומן, בעל ניסיון בניהול משברים מסוג זה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי שמעניק משרדנו בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

ייעוץ משפטי לחשודים, נאשמים, נילונים ונפגעי עבירות הטרדה מינית ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונה על עבירות הטרדה מינית, לרבות בשאלות הבאות:
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית?
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית אזרחית או גלשו להטרדה מינית פלילית?
- האם חלה התיישנות על המעשים?
- במידה ותוגש תלונה למשטרה ביחס למעשים, מה הסיכוי שיוגש כתב אישום? מה הסיכוי להרשעה?
- מי יברר את התלונה? הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה? המשטרה? ערכאה פלילית? בית דין לעבודה? ערכאה משמעתית?
- האם ללכת למסלול של תביעה אזרחית או מסלול פלילי?
- לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
- האם דרישה למתן התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה חוקית?
בהקשר הנדון אנו ממליצים לעיין גם באמור בעמודים הבאים:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
- באשר לנפגעי עבירה ומתלוננים ראו גם – הגשת תלונה במשטרה.

ייעוץ משפטי לתאגידים בהקשר לעבירות הטרדה מינית

כיצד על התאגיד להתנהל לנוכח חשד לביצוע הטרדה מינית ואיזה צעדים עליו לנקוט?
איך נמנעים מהתנכלות?
האם חלה על התאגיד חובת דיווח?
כיצד על התאגיד לברר את החשד או התלונה?
האם פתיחה בחקירה משטרתית מונעת בירור פנימי בתאגיד, מחשש לשיבוש חקירת המשטרה?
כיצד לאסוף ולשמר ראיות בנושא?
כיצד להגיע להכרעה בין גרסאות סותרות?
מה נטל ההוכחה הנדרש להכרעה?
איזה סנקציות יש להטיל על המטריד?
ככל שמדובר בתלונה כוזבת, איזה סנקציות יש להטיל?

הכנה לחקירה פלילית או משמעתית או לבירור שנערך לפי חוק למניעת הטרדה מינית

אנו מכינים חשודים cהטרדה מינית להתמודדות עם החשדות, ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בהליכי החקירה או הבירור.
מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פרסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.
לפרטים נוספים בהקשר זה ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.

ייצוג משפטי שמעניק עורך דין גיא פלנטר בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

הליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בהטרדה מינית והליכי השעיה

אנו מעניקים ייצוג משפטי לחשודים בהטרדה מינית בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
לא אחת מלווה תלונה על הטרדה מינית בהליכי השעיה או העברה מתפקיד. משרדנו מעניק ייצוג משפטי גם בהליכים אלו.

הליכי שימוע בתיקי הטרדה מינית, מול הפרקליטות או יחידות התביעה של משטרת ישראל

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בעבירות הטרדה מינית והתנכלות בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי הטרדה מינית בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי הטרדה מינית פליליים ע”י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו פועל מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי הטרדה מינית פליליים.
דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

הליכים פליליים בתיקי הטרדה מינית בבתי משפט ובתי דין ברחבי הארץ, ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על הטרדה מינית הבשילה לכתב אישום, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט ברחבי הארץ ובערכאות הערעור השונות.

הליכים משמעתיים בתיקי הטרדה מינית

הטרדה מינית יכולה להוות גם עבירת משמעת. לא מעט טענות להטרדה מינית נדונו ונבחנו במסגרת הליכים משמעתיים בגופים משמעתיים שונים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובהקשר זה ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

תביעות הטרדה מינית בבתי דין האזוריים לעבודה ובפני בית הדין הארצי לעבודה

אנו מעניקים ייצוג משפטי בפני בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ וכן בפני בית הדין הארצי לעבודה בתביעות המייחסות לנתבעים הטרדה מינית ו/או התנכלות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתביעות בבתי הדין לעבודה.

הליכי בירור בפני אחראית למניעת הטרדה מינית במקום עבודה או במוסדות שונים

בהתאם לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), חייב מעסיק למנות אחראי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וככל שניתן, למנות לתפקיד זה אישה.
מתפקידה של האחראית למניעת הטרדה מינית (בין היתר) לקבל תלונות על הטרדה מינית, לברר את התלונות ובתום הבירור שערכה, להמליץ למעסיק כיצד לטפל במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בבירורים הנוגעים לטענות להטרדה מינית ולהתנכלות במקום העבודה.

מינוי כאחראי חיצוני מטעם תאגידים ומוסדות לבירור תלונות על הטרדה מינית

לא אחת, אין זה מעשי למנות אחראי פנימי לבירור תלונות על הטרדה מינית, או שמתעוררים קשיים שאינם מאפשרים מינוי אחראי פנימי (למשל ניגוד עניינים או נגיעה אישית לאחד הצדדים), או כאשר הגוף הנוגע בדבר מעוניין לנהל בירור ענייני ומקצועי על ידי גורם חיצוני, בעל הכשרה ונסיון מתאימים, נטול פניות.
על פי דין, אין חובה כי האחראי יהיה עובד של המעסיק וניתן למנות אדם חיצוני לארגון לביצוע הבירור, כגון עורך דין חיצוני.
לעורך דין גיא פלנטר נסיון כאחראי חיצוני לבירור תלונות על הטרדה מינית והתנכלות, לאחר שמונה בעבר כאחראי חיצוני על ידי תאגידים ומוסדות שונים.

נפגעי עבירות הטרדה מינית ומתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי פלילי לנפגעי הטרדה מינית בכל רחבי הארץ.
לשם המחשה – משרדנו ייצג את הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל אופק בוכריס. ניתן להאזין לראיון שנערך בעניין זה עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בעמוד – רדיו “קול אחר” 106 FM מבית “קול ישראל” ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים ראו בעמודים: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי, הגשת תלונה במשטרה.

עורך דין הטרדה מינית – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן ביקורת שכתב לקוח משרדנו שנחשד בהטרדה מינית אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל (התיק נגנז ע”י פרקליטות מחוז דרום, לאחר קבלת טענות ההגנה בהליך שימוע):

גניזת תיק הטרדה מינית בשימוע בפרקליטות

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לתלונות על הטרדה מינית והתנכלות, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ

הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (396) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר