ארכיון חובת דיווח - עורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תאגידים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בנושאים פליליים ומשמעתיים 5 (57)

גיא פלנטר — Wed, 04 Jan 2023 11:11:47 +0000

יעוץ וייצוג משפטי לתאגידים ונושאי משרה בתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים.

תאגידים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעניינים פליליים ומשמעתיים.

תאגידים להם אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי.

אנו מעניקים לתאגידים ייעוץ וייצוג משפטי בתחום המשפט הפלילי והדין המשמעתי.
על לקוחותיו של משרד עורכי דין גיא פלנטר נמנים תאגידים מובילים במשק כגון בנק הפועלים, אלביט מערכות, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ, פלאפון תקשורת בע”מ, נקסטקום בע”מ, וואלה! תקשורת בע”מ רשויות מקומיות כגון עיריית תל-אביב-יפו וכן חברות דלק, חברות תעופה, חברות ביטוח, חברות בניה, מכוני יעוץ ובקרה, מוסדות אקדמאיים ותאגידים רבים נוספים.
במסגרת ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לתאגידים ניתן לאזכר את הפרשות הבאות, שזכו לחשיפה תקשורתית:
- פרשת “הסוס הטרויאני” – חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק – מתן ייעוץ משפטי וליווי חברתת פלאפון תקשורת בע”מ ובכיריה. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפוןן וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים – מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים בדרגים ותפקידים שונים. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד הבנקק וגם איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו. הבכיר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק – ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות מנכ”ל בזק והמשנה למנכ”ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום, לא הועמדה בזק לדין פלילי בגין פרשה זו, וכך גם כל הנחקרים שליווה משרדנו.
- חקירה פלילית כנגד וואלה בנוגע לפירסום אתרי הימורים בלתי חוקיים באינטרנט – ייעוץ משפטי לאתר האינטרנט “וואלה” ולמנכ”ל דאז. גם פרשה זו הסתיימה ללא הגשת כתב אישום.
- פרשת מכירת חברת Yes ייעוץ משפטי לתאגיד ולנושאי משרה הנוגעים לפרשה.

אחריות פלילית של תאגידים + אחריות פלילית של נושאי משרה בתאגיד.

לא אחת אנו נשאלים האם ניתן להגיש כתב אישום כנגד תאגיד? האם ניתן להטיל אחריות פלילית על תאגיד? על כך יש להשיב בחיוב.
כידוע, עיקר הפעילות העסקית, מסחרית ותעשייתית מתבצעת כיום באמצעות תאגידים. לנוכח הידוק הפיקוח והגברת הרגולציה על פעילותם של תאגידים, כמעט בכל תחום פעילותם נמצא כיום איסורים פליליים, שהפרתם מובילה לסנקציה עונשית פלילית.
מגוון העבירות הפליליות בהן עלולים תאגיד ו/או נושאי המשרה בתאגיד להיכשל פשוט עצום; אך לשם המחשה, נזכיר את העבירות הפליליות בחוק החברות, פקודת החברות, חוק ההגבלים העסקיים, חוק ניירות ערך, חוק איסור הלבנת הון, חוק התכנון והבניה, חוק הגנת הפרטיות, חוק רישוי עסקים, חוקים סוציאליים שונים (למשל חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), חוקים הנוגעים לאיכות הסביבה, חוקים הנוגעים להגנת הצרכן ולתקנים שונים, חוקים הנוגעים לבטיחות בעבודה (למשל פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות בעבודה) וכמובן – חוקי המיסוי השונים הקובעים עבירות מס.
למידע נוסף בנוגע ראו:
הוסף על כך, שעל תאגידים הפועלים בתחומים מסוימים קיימים איסורים פליליים נוספים, ספציפיים לתחום פעילותם; למשל, ביחס לתאגידי תקשורת – העבירות הפליליות המפורטות בחוק הקרינה הבלתי מייננת.
תאגיד יכול למצוא עצמו אם כן על ספסל הנאשמים, קל וחומר נושאי המשרה ובעלי התפקידים בו ואפילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לחוק העונשין 1977. הטלת אחריות פלילית על תאגידים, הפכה כבר לדבר שבשגרה בהליכים פליליים בבתי המשפט.

התאגיד כמתלונן או כמי שמחוייב לברר תלונה של עובדיו או כנגד עובדיו.

מנגד, לא אחת, נמצאים התאגיד ונושאי המשרה בצד המבקש להתלונן על עבירה פלילית. כך למשל, תאגיד עשוי להיות קרבן לעבירות מצד עובדיו כגון גניבות, הונאות ומעילות.
פעמים אחרות, מחוייב התאגיד על פי דין לדווח על עבירות פליליות מסויימות או לברר תלונה – למשל תלונה על הטרדה מינית – ולנקוט בצעדים שונים בעקבות הגשת התלונה.

סוגי הטיפולים המשפטיים שמעניק משרדנו לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בתחום המשפט הפלילי והדין המשמעתי.

משרדנו נותן יעוץ משפטי לתאגידים ולאנשיהם, בין כחשודים ובין כמתלוננים, וזאת תוך ליווי החקירה הפלילית ומתן יעוץ לאורך כל שלבי החקירה.
לעתים, אנו מעניקים יעוץ משפטי שמטרתו לצמצם או אף למנוע מראש את חשיפת התאגיד ואנשיו להליכים פליליים, למשל – בכל הנוגע לבטיחות בעבודה או לחובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים בהקשר לחוק איסור הלבנת הון.
במקרים אחרים, ניתן יעוץ משפטי למעסיקים בכל הנוגע לאופן הטיפול בתלונות עובדיהם ו/או חובותיהם לנקוט באמצעים שונים למניעת עבירות פליליות, כגון הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
כגורם משפטי מקצועי חיצוני, אנו עורכים עבור תאגידים בירורים משמעתיים שונים וכן בירורים לפי חוק למניעת הטרדה מינית.
משהוגש כתב אישום כנגד תאגיד ו/או אנשיו, מייצג משרדנו את הנאשמים בפני בתי המשפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות, כך למשל במקרים של תאונות עבודה, בהם נטען כי רשלנות פלילית הובילה לחבלה או למוות ובמגוון רחב של עבירות צווארון לבן.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לביטול כתב האישום שהוגש כנגד תאגיד או לאי הרשעתו של התאגיד ועל כך ראו בעמוד – אי הרשעת תאגיד.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים לעמודים שונים המרחיבים אודות הנושאים הנזכרים בעמוד זה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי לתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים.

עורכי דין פליליים

תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי | ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תאגידים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בנושאים פליליים ומשמעתיים 5 (57) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7)

גיא פלנטר — Sat, 09 Jul 2022 13:33:27 +0000

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ על ידי עורכי דין.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות בכל רחבי הארץ ולאורך כל שלבי ההליך הפלילי;
טיפול משפטי בנפגעי עבירות מין או אלימות מחייב לא רק היכרות מעמיקה עם הדין הרלוונטי אלא גם רגישות מיוחדת וניסיון רב בתחום.
בהקשר זה אנו מפנים לעמודים הבאים, שרלוונטיים לדיון כאן:

ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשלב ההתלבטות באם להגיש תלונה פלילית.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשאלה, האם קיימת חובת דיווח ומי הגורם המתאים לטיפול בתלונה.
אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים נפגעי עבירה, בטרם הגשת תלונתם.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תלונה במשטרה.

ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין לאחר הגשת התלונה.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לזכויותיהם של נפגעי עבירות מין או אלימות וייצוג משפטי בכל הנוגע למימוש זכויות אלו.
הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים נותן מענה מקיף למפגש של נפגעי העבירה עם כל הגורמים המעורבים בתלונה ובהליך הפלילי: משטרת ישראל, הפרקליטות, בית המשפט, גורמי הרווחה, הטיפול והסיוע ולעתים – כלי התקשרות. להרחבה בנוגע לייצוג נפגעי עבירה ראו: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
ככול שנתקבלה החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין, אנו מגישים מטעם נפגעי עבירה ערר על סגירת התיק. להרחבה בעניין זה ראו: ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
בכל הנוגע לניסיון “להחזרת הגלגל לאחור” למצב בטרם הגשת התלונה, ראו בעמוד – ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי.

על זכויותיהם של נפגעי עבירה והצורך בייצוג משפטי בהליך הפלילי.

עד לפני מספר שנים, מקובל היה לחשוב כי בהליך הפלילי ישנם שני צדדים המתדיינים בפני בית המשפט – מן העבר האחד מצויה המדינה, אשר אמונה על שמירת האינטרס הציבורי ומן העבר השני עמד הנאשם, אשר סנגורו, כך על פי כללי לשכת עורכי הדין, האתיקה המקצועית, החוק והפסיקה – מחויב, בראש ובראשונה לטובת הלקוח שלו.
כך נוצר מצב שבו בפועל – נפגע העבירה, היה נטול כל מעמד בהליך הפלילי ולא היה זכאי לייצוג האינטרסים שלו באופן עצמאי במסגרת ההליך.
בשנת 2001, עיגן המחוקק באופן רשמי את זכויות שונות אשר הוכרו במהלך השנים על ידי פסיקת בתי המשפט לנפגעי עבירות אלימות ומין בשלבי ההליך הפלילי, והסדירן במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
המציאות מלמדת כי למרות עיגון זכויות אלו, עדיין נזקקים נפגעי עבירה רבים לגורם מקצועי, אשר ייצג את האינטרסים הייחודיים שלהם בהליך הפלילי.
אכן, לא פעם, חופף האינטרס של נפגע העבירה לאינטרס הציבורי – ועל כן יקבל ביטוי במסגרת הייצוג המשפטי שמעניקה הפרקליטות למדינה;
אולם האינטרסים של המדינה (הזוכים לכינוי “האינטרס הציבורי”) רחבים יותר מהאינטרסים של נפגע עבירה ספציפי ולא אחת, משיקולים שונים, מעדיפה הפרקליטות את האינטרסים המערכתיים של המדינה (כגון חסכון בזמן שיפוטי) על פני האינטרסים של נפגע עבירה כזה או אחר.
הוסף על כך שעדיין קיים חוסר איזון בהליך הפלילי;
- עורך דינו של הנאשם פועל בנאמנות ובמסירות למימוש כל זכויותיו של הנאשם בהליך – במטרה להטות את הכף לטובת הנאשם.
- מנגד, על פי רוב, נפגעי העבירה כלל לא מודעים לזכויותיהם ולא יודעים לתרגם את זכויותיהם לידי מעשה, ומעבר לכך – לא פעם, אין להם את הכוח הנפשי לעמוד על מימוש זכויותיהם.
כל אלו מדגישים את החשיבות העצומה בקבלת ייצוג וליווי משפטי בשלבי ההליך הפלילי השונים.

מקרה להמחשה – ליווי משפטי לקטינה, נפגעת עבירת מין.

אחד המקרים בהם זכינו לסייע – הינו עניינה של קטינה שחוותה מסכת של עבירות מין מצד בגיר בן 24.
לאחר שנחשפה מסכת האירועים הקשה על ידי בני משפחתה, והוגשה תלונה למשטרה – הוריה של הקטינה פנו למשרד עורכי דין גיא פלנטר בבקשה כי נייצג אותה כנפגעת עבירה, ונעמוד על זכויותיה בהליך הפלילי.
עם תום החקירה המשטרתית הגישה הפרקליטות כתב אישום לבית המשפט השלום בירושלים המייחס לנאשם עבירות של בעילה אסורה, מעשה סדום והחזקת חומרי תועבה.
משרדנו העניק לקטינה ולמשפחתה ייעוץ וליווי משפטי מקיף שכלל:
- הסברים שוטפים על ההליך הפלילי ושלביו;
- ייעוץ משפטי בנוגע לפעולות חקירה שונות בהן נתבקשה הקטינה לקחת חלק;
- ייצוג עמדותיה של הקטינה ומשפחתה בפני הפרקליטות תוך שמירה על האינטרסים שלה – הן במסגרת הליכי המעצר של הנאשם, הן במסגרת ההליך העיקרי בבית המשפט (למשל בעניין העונש הראוי) והן במסגרת הליכים נלווים– כגון תסקיר נפגעת עבירה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לזימונה של הקטינה לעדות במשפט (הקטינה עברה חוויה טראומטית, והיתה במצב נפשי קשה ביותר, מצב שעורר דילמה ביחס לעצם מתן עדותה בבית המשפט).
- קשר ישיר עם נציגי הפרקליטות, באופן אשר אפשר העברת מידע מהימן, מהיר ובזמן אמת במהלך כל ההליך הפלילי.
בסופו של הליך, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי ונדון למאסר ממושך ופיצוי הקטינה המתלוננת על סך 70,000 ש”ח.
ערעור שהוגש מטעם ההגנה הן על ההרשעה והן על העונש – נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.

ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירה, אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שהענקנו לקטינה ולמשפחתה.

אביה של הקטינה בחר לשתף את זווית ראייתו על המקרה באופן הבא:

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי – ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירת מין, אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבלו הקטינה ומשפחתה במשרדנו.

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.
פרשה זו טופלה במשרדנו ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו. אודות צוות משרדנו ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים.

בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי

הפוסט נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות 5 (6)

גיא פלנטר — Tue, 05 May 2020 07:30:10 +0000

התעללות בקטין או חסר ישע – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק בשימוע בפרקליטות.

התעללות בקטין או בחסר ישע + תקיפת קטין – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות התעללות בקטין או בחסר ישע וכן תקיפת קטין, הן בהליכי שימוע מול הפרקליטות והן בהליכים פליליים בבתי המשפט ברחבי הארץ.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו הענקנו ייצוג משפטי לזוג הורים שנחשדו בעבירות התעללות בקטין + תקיפת קטין, בהליך שימוע בפרקליטות.
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו להורים, נעתרה הפרקליטות לבקשתנו להימנע מהגשת כתב אישום (לפי הוראות סעיף 60א לחסד”פ), והורתה על סגירת התיק פלילי.

הוראות חוק העונשין – פגיעה בקטינים וחסרי ישע + חובת דיווח.

הגדרות חוק העונשין ביחס לעבירות פגיעה בקטין או חסר ישע.

תחילה נתייחס למספר הגדרות שקבע המחוקק בהקשר זה.
“חסר ישע” הוגדר על ידי המחוקק בחוק העונשין באופן הבא:

“מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו”

“אחראי על קטין או חסר ישע” – הוגדר ככל אחד מאלה:

1. הורה או מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

2. בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

3. מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.

פגיעה בקטינים וחסרי ישע – עבירות פליליות.

סעיף 368ג לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו: ” התעללות בקטין או בחסר ישע ” קובע כדלקמן:

“העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו – מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו – מאסר תשע שנים”.

סעיף 368ב לחוק העונשין, שכותרתו: ” תקיפת קטין או חסר ישע “, קובע כדלקמן:

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית.

חובת דיווח בנוגע לפגיעה בקטינים וחסי ישע.

סעיף 368ד לחוק העונשין, מטיל חובת דיווח על גורמים שונים, כאשר היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו.
הדיווח חייב להיעשות בהקדם האפשרי, לפקיד סעד או למשטרה.
להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ייצוג משפטי בהליך שימוע בפרקליטות לזוג רופאים שנחשד בהתעללות בקטין.

מקרה זה עוסק בזוג רופאים, הורים לנערה קטינה, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בחשד לעבירה של התעללות בקטין או חסר ישע.
אחד הגורמים המחויבים על פי חוק בדיווח, קיבל מידע אודות טענות של נערה קטינה כי הוריה, זוג רופאים, הפעילו כנגדה אלימות, ומכאן הדרך היתה קצרה לפתיחת חקירה פלילית כנגד ההורים.
כמקובל בחקירות בחשד להתעללות בקטין או תקיפת קטין, נחקרה הקטינה על ידי חוקרת ילדים, ללא ידיעת הוריה (וכמובן גם ללא הסכמתם), כאשר עדותה הונצחה בסרט וידאו, והקטינה נשאלת שאלות שמטרתן לברר האם הייתה קורבן להתעללות או לתקיפה מצד הוריה.
בהמשך, הוזמנו ההורים המופתעים לחקירה באזהרה במשטרה, בחשד לעבירה של התעללות בקטין או חסר ישע, בניגוד לסעיף 368ג לחוק העונשין.
לתדהמתם של ההורים, במסגרת חקירתם במשטרה, הוטחו בהם החשדות וכן טענותיה של ביתם הקטינה, שכאמור הוקלטה בוידאו.
בתום חקירתם של ההורים, הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת לפרקליטות, על מנת שהפרקליטות תיבחן האם להגיש כתב אישום פלילי כנגדם.
בד בבד עם העברת חומר החקירה, קיבלו הזוג מכתב יידוע לחשוד שכותרתו: “הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [ניסוח משולב], התשמ”ב – 1982”.
במכתב זה, ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, נמסרו להורים החשודים שני דברים מרכזיים:
- תיק החקירה בו נחקרו כחשודים, הועבר לעיון הרשות התובעת, על מנת להחליט באם להגיש כתב אישום כנגדם.
- בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, זכותם לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, מדוע יש מקום להימנע מהגשת כתב אישום כנגדם (קרי: זכות שימוע).
עם קבלת ההודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, פנו זוג הרופאים למשרדנו, אשר ייצג אותם מול הפרקליטות בהליכי השימוע.
לאחר ביצוע השלמת חקירה, מסרה פרקליטות מחוז תל אביב למשרדו של עו”ד גיא פלנטר בכתב, כי הפרקליטות החליטה לסגור את התיק בעילה של העדר עניין לציבור. הפרקליטות הגיעה במקרה זה למסקנה, כי מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק הגשת כתב אישום.
משנגנז תיק המשטרה, הסתיימה הפרשה ונפתח בפני התא המשפחתי להמשיך בחייו.

לקריאה נוספת.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע לפי סעיף 60א לחסד”פ מול הפרקליטות ויחידות התביעה המשטרתית בכל רחבי הארץ.
להרחבה אודות הליך השימוע הפלילי ולדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול רשויות תביעה שונות ברחבי הארץ ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א. כמו כן ראו בהקשר זה: “מכתב יידוע לחשוד“.
בכל הנוגע לחובת דיווח ראו בעמוד: חובת דיווח על עבירה.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בחשד לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בחשד לעבירות אלימות לרבות תקיפת קטין ראו בעמוד: עבירות אלימות – תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן

עורך דין פלילי

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק חקירה | קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | התעללות בקטין או חסר ישע | תקיפת קטין | חובת דיווח | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת קטין על ידי אחראי; סגירת תיק בשימוע כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם 5 (9)

גיא פלנטר — Wed, 29 Jan 2020 21:24:54 +0000

תקיפת קטין על ידי אחראי – תמצית המקרה; סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם

פרקליטות מחוז ת”א נעתרת לבקשת משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ומקבלת (במסגרת הליך שימוע פלילי) בקשה להימנע מהגשת כתב אישום שהוגשה בעניינם של הורים שנחשדו בעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי (ילדיהם הקטינים) והיזק לבעל חיים (הכלב המשפחתי).

תקיפת קטין על ידי אחראי – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בהליך שימוע בפרקליטות.

פתיחת החקירה הפלילית בחשד לעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים

מקרה זה עוסק בזוג בשנות ה-40 לחייהם, הורים לארבעה ילדים קטינים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בחשד לנקיטת אלימות כלפי ילדיהם – עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי.
כמו כן, נחשד האב גם בתקיפת כלב המשפחה – עבירה של היזק לבעל חיים.
החקירה נפתחה בעקבות דיווח של אחד הילדים בבית הספר על כך שבמספר הזדמנויות חווה אלימות מצד אביו ואמו, וכן על כך שאביו הכה את הכלב המשפחתי.

כמה מילים על העבירות בהן נחשדו ההורים – תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים

תקיפת קטין על ידי אחראי

העבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי סווגה על ידי המחוקק כעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, שדינה המקסימלי 4 שנות מאסר.
סעיף 382 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה בנסיבות מחמירות” קובע, בין היתר:

(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, “בן משפחתו” – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת “אחראי על קטין או חסר ישע” בסעיף 368א.

סעיף 379 לחוק העונשין שכותרתו “דין תקיפה סתם” קובע עונש מקסימלי של מאסר שנתיים, ומכאן שהעונש המקסימלי בגין תקיפת קטין על ידי אחראי – 4 שנות מאסר.

היזק לבעל חיים

סעיף 451 לחוק העונשין שכותרתו “היזק לבעל חיים” קובע כדלקמן:

“451. ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

חובת דיווח על עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי

בהתאם לחובת הדיווח החלה על אנשי חינוך, העבירה יועצת בית הספר “דיווח על קטינים חסרי ישע” למשטרת ישראל, אשר מיד פתחה בחקירה פלילית.
בהעברת הדיווח למשטרה, פעלה יועצת בית הספר בהתאם להוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 שכותרתו “חובת דיווח”:

“368ד. (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים”.

פעולות החקירה שבוצעו על ידי משטרת ישראל בחקירת החשד לתקיפת קטין על ידי אחראי

במסגרת החקירה, נחקרו שלושה מילדי המשפחה על ידי חוקרת ילדים, ללא ידיעת ההורים, ועדותם הונצחה בוידאו, בהתאם לנוהל המסדיר חקירות מסוג זה.
במסגרת חקירת הילדים, מסרו שלושת הקטינים האשמה, הפלילו את הוריהם באלימות וחוקרת הילדים אף התרשמה ממהימנותם.
בהמשך, זומנו ההורים לחקירה באזהרה במשטרה בחשד לעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים.
במהלך החקירה, הוטחו בהורים הראיות שנאספו לחובתם, והם נדרשו להתגונן בפני הטענות הקשות שהועלו כנגדם ולספק הסברים.
בחקירתם במשטרה, שיתפו ההורים פעולה עם חוקריהם, השיבו לכל השאלות אולם שללו אלימות פיזית כלפי ילדיהם.
בסיום החקירה הועבר תיק החקירה מהמשטרה לפרקליטות, על מנת שהפרקליטות תיבחן האם להגיש כתב אישום כנגד ההורים.

הפגיעה הפוטנציאלית בהמשך ההליך הפלילי – הגשת כתב אישום והרשעה בפלילים היו קוטעים את מטה לחמה של האם, אחות מוסמכת במקצועה

החקירה הפלילית היוותה טלטלה קשה להורים ולמשפחה כולה, ואף העמידה בסיכון ממשי את פרנסת המשפחה, לאור עיסוקה של האם כאחות מוסמכת.
אילו היתה האם מורשעת בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי, קרוב לוודאי היה מבוטל רישומה מפנקס המורשים לעסוק בסיעוד והיא היתה מאבדת את מטה לחמה.
בהקשר זה, קובע סעיף 5(א) לתקנות בריאות העם (העוסקים בסיעוד בבתי חולים), תשמ”ט -1988 את התנאים לרישום בפנקס ובכללם מי:

“[ש]לא הורשע בעבירה שדינה מאסר שיש בה, לדעת האחות הראשית, כדי למנוע עיסוק בסיעוד”.

כך, גם סעיף 15 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), תשמ”א – 1981 קובע, כי ניתן לבטל רישום של מורשה לעסוק בסיעוד במרפאה אם:

“הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בסיעוד”.

הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – הליך שימוע פלילי מול הפרקליטות

בשלב זה, פנו ההורים למשרד עורכי דין גיא פלנטר, על מנת שיפעל מטעמם לסגירת התיק.
עם קבלת הייצוג, פנה משרדנו לפרקליטות מחוז מרכז, בבקשה לסגור את התיק ולחלופין לערוך שימוע, בטרם תגבש הפרקליטות החלטה סופית בגורל התיק.
הפרקליטות נעתרה לבקשת משרדנו לקיים שימוע פלילי ונאותה להעמיד לעיוננו את חומרי החקירה לצורך השימוע (בהתאם להנחיות הקיימות בנושא).
לאחר לימוד חומרי החקירה ואיסוף ראיות הגנה, פנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג בבקשה מנומקת בכתב לפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגד ההורים, ולסגור את תיק החקירה.

קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום במסגרת שימוע פלילי וסגירת התיק הפלילי

ביום 31.10.19 הודיעה פרקליטות מחוז מרכז למשרדנו כי לאחר פנייתנו הוחלט על גניזת התיק מבלי להגיש בו כתב אישום.
בכך, הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר, ללא העמדת ההורים לדין פלילי ונמנע קרע עמוק במרקם היחסים בתוך התא המשפחתי.
בפרשה זו טיפלו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – מעניק ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה המשטרתית בכל רחבי הארץ ומגיש מטעמם בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

לקריאה נוספת:

להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ולדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול רשויות תביעה שונות ברחבי הארץ ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
למידע נוסף בכל הנוגע לטיפול משרדנו בסגירת תיקי חקירה ראו: סגירת תיק פלילי.
להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בחשד לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

תקיפת קטין על ידי אחראי – סגירת תיק בשימוע בפרקליטות כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם | היזק לבעל חיים | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | שימוע פלילי בפרקליטות | סגירת תיק פלילי | עבירות אלימות | תקיפה | תקיפת קטין | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי

הפוסט תקיפת קטין על ידי אחראי; סגירת תיק בשימוע כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר