ארכיון חוק איסור לשון הרע - עורך דין פלילי גיא פלנטר

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77)

גיא פלנטר — Wed, 01 Feb 2023 10:07:50 +0000

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי. בתמונה: הוראות חוק סדר הדין הפלילי בנוגע להגשת קובלנה פלילית.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית פרטית ומייצג נפגעי עבירה ונאשמים בהליכי קובלנה פלילית בכל רחבי הארץ.

מהי קובלנה פלילית?

באמצעות הקובלנה הפלילית, איפשר המחוקק לכל אזרח להניע הליך פלילי בבית משפט כנגד מי שביצע עבירות פליליות מסוימות, וזאת באופן עצמאי, ללא מעורבותן של רשויות החקירה והתביעה.
מדובר בחריג לכלל על פיו, המדינה היא האחראית להבאת עבריינים לדין ולניהול ההליך הפלילי.
זכותו של האזרח לנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית, נחשבת כערובה חוקתית לאכיפת החוק וכנגד סירוב או מחדל שרירותי, מושחת, או משוחד, להעמיד עבריינים לדין.
הקובלנה הפלילית משרתת את הערכים של הבאת עבריינים לדין ושמירת אמון הציבור באכיפת החוק. באמצעותה יודע כל אזרח, ובמיוחד נפגע עבירה, כי בכוחו לתרום להשלטת הסדר הציבורי.

קובלנה פלילית פרטית – היקפה וגבולותיה

הגשת קובלנה פלילית לא מותנית בפניה מוקדמת למשטרה או במהלכיה של התביעה

הקובלנה אינה מסלול חלופי, הננקט כמוצא אחרון במקרה של אי הגשת כתב אישום על ידי התביעה, ויכולה לשמש ערוץ בלעדי או מקביל להבאת נאשם לדין.
הזכות להגיש קובלנה פלילית איננה מותנית בתלונה מוקדמת למשטרה, גם לא בפתיחת חקירה משטרתית; ניתן להגיש לבית המשפט קובלנה פלילית, ללא כל מעורבות משטרתית בפרשה.
אין גם צורך לגייס את תמיכתה של הפרקליטות או התביעה המשטרתית להליך, וניתן להגיש קובלנה פרטית אפילו חרף עמדתם של רשויות התביעה, אשר סברו למשל שאין מקום להגיש כתב אישום בפרשה;
רשויות התביעה עשויות לגנוז את התלונה בעילה שאין עניין ציבורי בפרשה, או אין מספיק ראיות להוכחת האישום ואפילו בעילה של חוסר אשמה. אין בכל אלו כדי לחסום מתלונן מלנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית.
להבדיל מהליכים הננקטים בידי רשויות התביעה, ההחלטה להגיש קובלנה פרטית היא החלטתו של הקובל, שהוא בדרך כלל הקורבן, ללא חובת חקירה ובדיקה מוקדמת של הראיות בידי רשויות המדינה.

יכולתו של הפרט להניע הליך פלילי על כל השלכותיו הפוגעניות, מעוררת חששות רבים

חשש מהגשת קובלנה פלילית ללא תשתית עובדתית מספקת.
חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו.
חשש משימוש בקובלנה הפלילית ככלי ניגוח במאבק שבמהותו איננו פלילי אלא אזרחי.
חשש מפני ביזבוב זמן שיפוטי יקר, ביחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך-דין פלילי ואינו יודע איך לנהל את הדיון.

חששות לניצול לרעה של קובלנה פלילית, הובילו את המחוקק לתחום את גבולותיה של הקובלנה, ולהציב לה שורה של בלמים ואיזונים

הזכות לנקוט בהליך פלילי עצמאי בדרך של קובלנה הוגבלה לרשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות (ועל כך בהמשך).
עבירות אלו מאופיינות בכך, שברובן המכריע מדובר בעבירות הפחות חמורות, מסוג עוון (עבירות פליליות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר). את הטיפול הבלעדי בעבירות היותר חמורות, השאיר המחוקק בידי רשויות החקירה והתביעה.
עובדי מדינה זכו להגנה מיוחדת מפני קובלנות פליליות; לא ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה בשל מעשה שעשה תוך מלוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, להלן – “החסד”פ”).
בכפוף למספר סייגים, הליך שמיעת הקובלנה בבית המשפט מתנהל כמשפט פלילי לכל דבר. גם הנאשם וגם הקובל יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין ולעתים אף כופה בית המשפט על הקובל ייצוג משפטי.
בפועל, כל קובלנה שהוגשה נבחנת לגופה על ידי הפרקליטות; על פי דין, מחויב בית המשפט להעביר העתק של כל קובלנה פרטית לפרקליט המחוז, ולזה האחרון מוקנית הסמכות, תוך חמישה עשר ימים מעת קבלתה, להודיע לבית המשפט על הפקעת ההליך מאת הקובל ועל אימוצו בידי פרקליטות המדינה, במובן זה שהיא תנהל את התביעה על פי הקובלנה (סעיף 71 לחסד”פ).
במצב דברים זה, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם הפרקליטות (סעיף 72 לחסד”פ) והקובל “נסוג” מעמדה של בעל דין, לעמדה של אחד מעדי התביעה, או מאבד את מעמדו בהליך כליל.
סמכותה של הפרקליטות להפקיע את הקובלנה מידיו של הקובל, עשויה לשמש את הפרקליטות “לחסל” את ההליך, שכן במידה ולא תביא הפרקליטות עדים להוכחת האישום, יוביל הדבר לזיכוי.
בלם נוסף נמצא בסמכותו הכללית של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים; סמכות זו, להפסיק את ההליך הפלילי בכל שלב, מיושמת גם במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בהליכי קובלנה פלילית.
המחוקק העניק לבית המשפט כלי להתמודד עם קובלנות המתנהלות בצורה בלתי יעילה או באופן טורדני; כאשר נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו חזר בו מהקובלנה, ולבטל את הקובלנה או לזכות את הנאשם (סעיף 73 לחסד”פ).
אין להגיש קובלנה נגד קטין שבעת בצוע העבירה טרם מלאו לו 14 שנה. זאת מתוך ההנחה הכללית שניהול משפט פלילי נגד קטין עלול לגרום לו נזק נפשי וטובתו דורשת שהעניין יישקל על ידי רשויות המדינה.
בלם נוסף, כנגד קובלנות שווא, מצוי בסעיף 80 לחוק העונשין, לפיו ניתן לחייב את הקובל שלקובלנתו לא היה יסוד (או בנסיבות אחרות המצדיקות זאת) לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו, ובסעיף 81 של חוק העונשין, לפיו נתן לחייב את המתלונן שהגיש תלונה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, בתשלום הוצאות הנאשם והתביעה.
בנוסף לכך, מסתכן הקובל שהגיש קבילת נפל בזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת, בתביעת פיצויים בעילת נגישה.

באיזה עבירות פליליות ניתן להגיש קובלנה פלילית?

זכותו של האזרח להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, צומצמה לרשימה סגורה של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות (מסוג עוון). בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
חלק ניכר מהעבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית נושאות סממנים של סכסוך אזרחי. חלקן בעלות “אופי פרטי”, כמו הסגת גבול, תקיפה סתם, גרימת נזק לרכוש, פגיעה בקניין רוחני ועוד.
חלקן האחר דווקא בעלות עניין ציבורי מובהק, כגון עבירות על חוקי הבחירות. המחוקק התיר להגיש בגינן קובלנה, על מנת שלא להשאיר את אכיפתן רק בידי רשויות המדינה.
עבירות אחרות בעלות חשיבות ציבורית הן עבירות על חוק הגנת הפרטיות וכן עבירות הנוגעות לאיכות הסביבה. בהקשר לעבירות אלו, הניח המחוקק שלקובל הפרטי מניע חזק לדאוג לאכיפתן.
להלן פירוט העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי, בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית.
יש להקפיד ולקבל יעוץ משפטי פרטני ועדכני האם הדין מאפשר להגיש קובלנה פלילית והאם מומלץ לעשות כן בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עבירות לפי חוק העונשין בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה 379, 380, 447, זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו-496 ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לעניין זה, “בן משפחה” – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991;

עבירות לפי חוקים אחרים בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ”א-1961, בסייגים האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;
עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007.
עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;
עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981, מחמת הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;
עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל”ב-1972;
עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל”ב-1972;
עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט-1969;
עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ”ה-1965;
עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי”ד-1954;
עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעיתונות;
עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981.
עבירות לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ”ד-1984, בסייגים האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;
עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ”ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור.
עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, התשי”ט-1959.
עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ”ג-1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל.
חוק צער בעלי חיים, התשנ”ד-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור.
חוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב’2 סימן ב’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב.
עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ”ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע למתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו’ סימן ה’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.
לשון הרע, בניגוד לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקובלנות פליליות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית לבית המשפט ומייצג אותם בבית משפט, בקובלנה פלילית כנגד הנאשם.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לצד התובע – הקובל – בהליכי קובלנה פלילית בבתי משפט בכל רחבי הארץ.
עניינים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים 5 (44)

גיא פלנטר — Sun, 01 Jan 2023 12:39:25 +0000

טיפול משפטי בהסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הסרת פרסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

במסגרת עיסוקיו, פועל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר לתיקון הנזק התדמיתי שנגרם לחשוד או לנאשם בהליך פלילי, להסרת פרסום שלילי אודותיו ולטיהור שמו הטוב בציבור.

מטבע הדברים, עצם הפירסום באמצעי התקשורת על פתיחה בחקירה פלילית כנגד אדם ובוודאי על מעצרו ו/או הגשת כתב אישום כנגדו, פוגעים קשות בשמו הטוב.
תיקון שהכניס המחוקק לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 מחייב כיום את אמצעי התקשורת בחובת עדכון.
על פי סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק הפלילי, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו לפי העניין (בסעיף זה – “החלטה עדכנית”), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לעניין סעיף זה, “הורשע” – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה בלא הרשעה.
המחוקק אף חייב את אמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן וקבע כי הפרת הוראה חובת העדכון מהווה “עוולה אזרחית” (כלומר מקימה עילת תביעה אזרחית).

טיפול משרדנו בהסרת פירסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

בנסיבות המתאימות, בעקבות סגירת תיק חקירה, אי הגשת כתב אישום, עיכוב ההליכים הפליליים או זיכוי, פונה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לאמצעי התקשורת, בדרישה לעדכן את הציבור בכך שטוהר שמו של החשוד או הנאשם, או בדרישה להסרת הפרסום השלילי או הפוגעני.
טיהור שמו של אדם כרוך לעיתים בסגירת תיק פלילי התלוי ועומד כנגדו או מחיקת עברו הפלילי או מחיקת רישום משטרתי אודותיו, מרישומיה הפנימיים של המשטרה. אודות נושאים אלו ראו:
בנסיבות אחרות, אנו בוחנים היתכנות לקבלת צו איסור פרסום מבית המשפט, האוסר על פרסום כל פרט מזהה של החשוד או הנאשם.
ככל שאנו מוצאים שיש סיכוי סביר לקבלת צו איסור פרסום מבית המשפט (גם בדיעבד), אנו פונים מטעם החשוד או הנאשם לבית המשפט בקשה מתאימה, כאשר בד”כ ננסה לקבל את הסכמת הרשות התובעת לבקשה.
במידה וניתן צו איסור פרסום כמבוקש, אנו פונים מטעם הלקוח לגורם האחראי לפרסום הפוגעני, אשר מחוייב על פי הצו להסיר את הפרסום הפוגעני.
בהקשר זה ראו למשל את המקרה בא בו טיפלנו: הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | הסרת פרסום שלילי | טיהור שמו הטוב של חשוד או נאשם בפלילים

הפוסט הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים 5 (44) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר