ארכיון חוק הרשויות המקומיות (משמעת) - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (161)

גיא פלנטר — Sun, 30 Jul 2023 13:56:48 +0000

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
- יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
- יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
- חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי”ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.
פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
- כללי האתיקה לעובדי המדינה.
- תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי”ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם:
- הגנה על תפקוד השירות הציבורי.
- הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש”מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין):

“יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש”מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

“…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות”.

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש”מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב):

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

“מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו” …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת”.

עבירות משמעת עובדי מדינה

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

“17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון”.

כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן “עבירות משמעת” מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין “עבירות סל”, כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת “עבירת הסל” של “התנהגות בלתי הולמת”.
עם זאת, לצד “עבירות הסל”, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
- הטרדה מינית.
- דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
- דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
- זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
- שליפות מידע שלא כדין.
- עבודה פרטית ללא היתר.
- יציאה לחו”ל ללא היתר.
- ניגוד עניינים.
- התבטאות לא הולמת.
- תקיפה / תקיפת תלמיד.
- גניבה בידי עובד מדינה.
- מרמה והפרת אמונים.
- התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, קובע:

“אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט”.

כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה“.
ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה:
- התנהגות בלתי הולמת.
- דיווחים כוזבים.
- התבטאות לא הולמת.
- הטרדות מיניות ועבירות מין.
- תקיפת תלמיד.
- תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
- איומים.
- גניבה.

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.
בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים “לפנים משורת הדין”, בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע”י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
תפקידו של השימוע:
- במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
- במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
- יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע”י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
- התראה.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- הורדה בדרגה או הקפאתה.
- הפקעת משכורת.
- העברה לתפקיד אחר.
- פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
- פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
- פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
- כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון.
מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו”יהיה בסדר” מנותקת לחלוטין מן המציאות.
מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

אנו עוסקים בכל העניינים הבאים;
חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
- ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה.
- ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (161) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 25 Jun 2023 20:01:06 +0000

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה: ייצוג משפטי – בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – הליכים משמעתיים | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.

עובדי הרשויות המקומיות – דין משמעתי

בדומה לעובדי מדינה, כפופים גם העובדים ברשויות המקומיות לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
רשויות מקומיות לעניין זה הן עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים.
דיני המשמעת ברשויות המקומיות מוסדרים בעיקרם בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, כמו גם בהוראות תקנון שירות המדינה, התקשי”ר, אשר אומצו על ידי השלטון המקומי.
כמו כן, מחויבים עובדי רשויות מקומיות להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת ברשות המקומית בה מועסקים ולנהוג בהתאם לכל תקנה או נוהג המקובלים ברשות, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל להגשת קובלנה משמעתית כנגדם, לחקירה משמעתית ולהעמדה לדין משמעתי.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:

עבירות המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח– 1978, מגדיר מהן עבירות משמעת של עובד רשות מקומית, וכך קובע סעיף 9 לחוק:

“עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5) השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

(7) עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, “חוב סופי” – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

(9) הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע”ז-2016″.

ניתן לראות כי חלק ניכר מ”עבירות המשמעת” מוגדרות בחוק באופן כוללני, כך שלמעשה קשת רחבה ובלתי מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית, ולהוביל להליכים משמעתיים כנגד עובד הרשות ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד רשות מקומית עלול למצוא עצמו נתון להליך משמעתי ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
יחד עם זאת, לצד הרקמה הפתוחה של “עבירות הסל” כגון התנהגות שאינה הולמת, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות ספציפיות הנפוצות בקרב עובדי רשויות מקומיות. כך למשל;
- דיווחים כוזבים.
- ביצוע עבודת חוץ ללא היתר.
- התבטאות לא הולמת.
- אלימות פיזית ומילולית.
- איומים.
- מרמה והפרת אמונים.
- ניגוד עניינים.
- התרשלות בביצוע התפקיד.

קובלנה משמעתית וחקירה משמעתית נגד עובדי הרשויות המקומיות

הליך משמעתי נגד רשות מקומית יחל ככלל עם הגשת תלונה / קובלנה כנגדו לתובע, אשר מונה ע”י ראש הרשות המקומית. בחלק מן המקרים, תהא זו תלונה אנונימית, שתוביל לבירור משמעתי.
התובע יבחן את התלונה / הקובלנה ואף רשאי להורות על חקירה בעניין, באמצעות חוקר שימונה על ידי ראש הרשות המקומית. בתוך כך, יהיו התובע או החוקר רשאים לגבות עדויות מעדים ומעובד הרשות המקומית החשוד בעבירת משמעת.
עובד רשות מקומית, שנודע לו כי הוגשה נגדו תלונה / קובלנה משמעתית או מתנהלת בעניינו חקירה בחשד לביצוע עבירות משמעת – חשוב שיקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני משמעת כבר בשלב הראשוני ועוד בטרם ימסור גרסה כלשהי לחוקר או לתובע.
ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב הראשוני בו מתבררים חשדות בנוגע לעבירות משמעת מצד עובד הרשות המקומית עשוי להשפיע על המשך ההליך וכמובן על תוצאותיו, להוביל לאי העמדה לדין משמעתי ולסיום הפרשה בצורה הטובה ביותר עבור עובד הרשות המקומית.
עם מיצוי הבירור והחקירה, ככל שהתנהלה חקירה, יחליט התובע האם קיימות ראיות מספיקות לאישום והאם להגיש נגד עובד הרשות המקומית תובענה לבית הדין למשמעת. יש לציין כי אף אם יחליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין משמעתי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייב את התובע להעמיד את העובד לדין.

עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

סדרי דין בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

ככל שיוחלט להעמיד את עובד הרשות המקומית לדין משמעתי, תוגש נגדו תובענה לבית הדין למשמעת וייקבע דיון בתובענה. בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות הם אותם סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963, וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד הרשות המקומית להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה עובד הרשות באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד הרשות רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של העובד ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות את עונשו של העובד.

העונשים שמוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד רשות מקומית

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להטיל על עובד רשות מקומית שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, והם כדלקמן:
- התראה.
- נזיפה.
- שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, לתקופה שיקבע.
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע.
- הפקעת משכורת שלא תעלה על ששה חדשים.
- העברה למשרה אחרת, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע.
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים, או תוך תשלום פיצויי פיטורים למי שהעובד חייב בפרנסתם.
- פיטורים על תנאי.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.
- פסילה לעבודה ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.

פומביות ופרסום בנוגע להליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות

לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.

הליכי ערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

עובד רשות מקומית שמוגשת נגדו תובענה משמעתית לבית הדין, ככלל ימצא את עצמו ב”מחוזות חדשים” שאינם מוכרים לו;
ראשית, ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, כך שעובד רשות מקומית, שאינו עוסק בעריכת דין, יהיה ככלל חסר את הכלים, הידע המשפטי והניסיון, הנחוצים להתגוננות בהליך המשמעתי.
כפועל יוצא, עובד הבוחר לייצג את עצמו בהליך המשמעתי ימצא עצמו “בעמדת נחיתות” אל מול התובע המנוסה בהליכי משמעת וקרוב לוודאי יתקשה לבנות קו הגנה אפקטיבי ולנהל את הגנתו בעצמו בבית הדין.
לא זו אף זו, פעמים רבות הניסיון לנהל את ההגנה באופן עצמאי, ללא ייצוג משפטי, אף עלול לעלות לעובד בנזקים שיגרום לעצמו, כלל מבלי להיות ער לכך.
שנית, באופן טבעי, הליך משפטי בו נדרש עובד רשות מקומית להתמודד עם אישום משמעתי התלוי ועומד נגדו יהיה זר לנוף חייו ומלחיץ עבור העובד. הדבר נכון ביתר שאת נוכח ההשלכות הכבדות שעלולות להיות להליך המשמעתי על העובד – החל מפגיעה בשכרו ודרגתו, דרך אובדן תפקיד ועד לפיטורים ופגיעה בזכויות סוציאליות.
על כן, על מנת לצלוח את ההליך תוך שמירה על זכויותיו ולסיימו על הצד הטוב ביותר, חשוב שהעובד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר ייצג אותו בהליכים בפני בית הדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה בעניינים פליליים ומשמעתיים, בנושאים הבאים;
יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשויות מקומיות. בהקשר זה ראו: השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו גם:
- הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה.
כמו כן ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | תובענה משמעתית

הפוסט עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66)

גיא פלנטר — Sat, 10 Jun 2023 20:49:23 +0000

בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובאתיקה מקצועית.

בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, רו”ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים) – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני הגורם המוסמך לגזור אמצעי משמעת – ועדת משמעת, ועדת אתיקה, בית דין משמעתי או מועצה.

הליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה.

המחוקק בישראל טרח להסדיר בחקיקה שורה ארוכה של מקצועות ומגזרים. חקיקה זו כוללת הסדרים מפורטים בכל הנוגע לבירור תלונה משמעתית, שיפוט משמעתי ואמצעי המשמעת שניתן לגזור על מי שהורשע בעבירה משמעתית או עבירה אתית.
בשל חוסר האחידות בכל הנוגע לשיטת השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים על פי דין בישראל, הכין משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר, בצורה כוללת ואחידה, את שיטת השיפוט המשמעתי במקצועות הללו ולקבוע דגם יחיד ואחיד של שיפוט משמעתי. לפרטים נוספים ראו: תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס”ח – 2008. התזכיר המוצע איננו עוסק בעורכי דין.
קיימים 3 הסדרים משמעתיים עיקריים עליהן נעמוד כעת בקצרה;

מודל I: מקצועות רפואה – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לשר הבריאות.

במקצועות רפואה שונים נתונה לשר הבריאות הסמכות לחייב בעל מקצוע בדין משמעתי ולהחליט ביחס לאמצעי המשמעת שיוטלו עליו, וזאת בהסתמך על דו”ח מטעם ועדה משמעתית, המסייע לשר בגיבוש עמדתו. הסדר משמעתי שכזה, חל על מקצועות כגון:
- רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל”ז – 1976.
- רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל”ט – 1979.
- רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ”א – 1981.
- רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ”א – 1991.

מודל II: הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה.

על פי הסדר משמעתי מסוג אחר, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה, הפועלת כטריבונל מעין – שיפוטי עצמאי. הסדר משמעתי כזה חל על מקצועות כגון:
- פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל”ז – 1977.
- עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ”ו – 1996.
- שמאי מקרקעין – בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס”א – 2001.
- יועצי השקעות – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ”ה – 19955.
- יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס”ה – 2005.
- מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי”ח – 1958.
- סטודנטים – כל מוסדות הלימוד האקדמאיים בישראל אימצו להם מודל דומה. כל מוסד לימודים שכזה הסדיר את הדין המשמעתי בתקנון משמעת פנימי, המעניק את הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או לממונה על המשמעת. לפרטים נוספים על ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.

מודל III – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת למועצה.

על פי מודל שלישי, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת למועצה. מודל זה רלוונטי ביחס לרואי חשבון.
חוק רואי חשבון, התשט”ו – 1955 מעניק למועצת רואי החשבון את הסמכות להחליט על נקיטת אמצעי משמעת לאחר הליך של חקירה, המתבצע ע”י המועצה עצמה או מי שנתמנה לכך מבין חבריה.

בעלי מקצועות ומגזרים הנתונים לשיפוט משמעתי על פי דין.

מקצועות ומשרות מעולם המשפט הנתונים לדין משמעתי.

שופטים – בהתאם לחוק יסוד השפיטה, תשמ”ד + תקנות בתי משפט (שופטים) תשל”ג 1973 + כללי אתיקה לשופטים, התשס”ז-2007.
שופטים צבאיים – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
דיינים – בהתאם לחוק הדיינים, תשכ”ו – 1955.
דיינים דרוזים – בהתאם לחוק בתי הדין דתיים הדרוזיים, תשכ”ז – 1962.
עורכי דין – בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961 + כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986. לפרטים נוספים אודות ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית ראו:
- תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ משפטי במתן מענה לתלונה.
- ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בעקבות הגשת קובלנה משמעתית המייחסת עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
נוטריונים – בהתאם לחוק נוטריונים, תשל”ו – 1976.
עורכי פטנטים – בהתאם לחוק הפטנטים, תשכ”ז – 1967.
קאדים – בהתאם לחוק הקאדים, תשכ”א – 1961.
טוענים רבניים – בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים, תשס”א – 2001 + כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בביה”ד למשמעת) תש”ס – 1999.
טוענים שרעיים – בהתאם לתקנות הטוענים השרעיים, תשכ”ג – 1963.

מקצועות מעולם הרפואה ובריאות הנפש הנתונים לדין משמעתי.

רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל”ז – 1976 + תקנות הרופאים סדרי דין (דיון משמעתי) , התשל”ו-1976.
רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל”ט – 1979.
רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א – 1991.
רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ”א – 1981.
מילדות – בהתאם לפקודת המיילדות 1929 + תקנות המיילדות (1942).
פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל”ז – 1977.
עוסקים באופטומטריה – בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ”א-1991.
מורשים להיפנוט – בהתאם לחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ”ד-1984.

עובדים בשירות המדינה והרשויות המקומיות הנתונים לדין משמעתי.

עובדי מדינה – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ”ד – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בוועדות משמעת), תשכ”ד-1963. לפרטים נוספים אודות ייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
עובדי רשויות מקומיות – לפי חוק רשויות מקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978. לפרטים נוספים אודות ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
- עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.
עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ”ו – 1996 + תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת), התשס”ז-2007.
רבני ערים – בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ”ו – 1996.
כבאים – בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (משמעת), תש”ס – 1980 + הוראות שרותי הכבאות (משמעת) תשמ”א 1981.
עובדי רשות הדואר – בהתאם לצו רשות הדואר (החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי הדואר) התשנ”ו – 1996.
עובדי רשות השידור – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור), תשל”א-1971.

גורמי צבא, ביטחון ושיטור הנתונים לשיפוט משמעתי.

חיילים ואנשי קבע – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955. לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) ראו בעמוד:
- אנשי קבע + חיילים – דין משמעתי בצבא (דמ”ש) | עורך דין צבאי – ייעוץ משפטי | הגשת חוות דעת סניגור
עובדי שירות ביטחון כללי – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל”ט-1979.
עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל”ט-1979.
שוטרים – בהתאם לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל”א – 1971 + תקנות המשטרה (סדר דין בדיון משמעתי) התשמ”ט – 1989.
שומרי הכנסת – בהתאם לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ”ח – 1968 + תקנות משכן הכנסת תשמ”א – 1981.
סוהרים – בהתאם לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל”ב – 1972.

מקצועות נוספים הנתונים לדין משמעתי.

רואי חשבון – בהתאם לחוק רואי חשבון, תשט”ו – 1955 + תקנות רואי חשבון, תשט”ז – 1955.
מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי”ח – 1958 + תקנות המהנדסים (סדרי דין בדיון בפני ועדת אתיקה) התש”ס – 1955.
חוקרים פרטיים – בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל”ב- 1972 + תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל”ג-1972 + תקנותת חוקרים פרטיים (סדרי הדין על ועדת המשמעת), תשל”ב – 1972.
סוכני מכס – בהתאם לחוק סוכני המכס, תשכ”ה – 1964.
שמאי מקרקעין – בהתאם לחוק שמאי מקרקעין, התשס”א –2001 + תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ”ו-1966 + תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס”ה-2005.
יועצי השקעות ומנהלי תיקים – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ”ה – 1995.
יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס”ה – 2005 + תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס), התשמ”א-1981.
ימאים – בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל”ג – 1973 + תקנות הספנות (ימאים) סדרי דין בבית הדין המשמעת) התשל”ז- 1977.

הליך משמעתי – על חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים.

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת; בכוחם למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לבעלי מקצועות המוסדרים בדין.

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים נוספים ראו בעמוד: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למגזרים ספציפיים שאנו מייצגים בהליכים משמעתיים ולקראת סוף העמוד הבאנו מקרים פרטניים להמחשה בהם הענקנו ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ

הפוסט בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה 5 (70)

גיא פלנטר — Thu, 25 May 2023 18:54:18 +0000

השעיית עובדי רשויות מקומיות – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה לעובדי הרשויות המקומיות

מניעת השעיית עובדי רשויות מקומיות – משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי רשויות מקומיות אשר התגבשה כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר.

השעיה דחופה של עובדי רשויות מקומיות

בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 ולסעיף 46.216 לתקשי”ר, החלים בשינויים המחויבים גם על עובדי הרשויות המקומיות, לראש הרשות המקומית נתונה סמכות להשעות עובד בהשעיה דחופה, או להעבירו לתפקיד אחר ברשות.
השימוש בסמכות להשעות עובד רשות מקומית בהשעיה דחופה או בהעברה דחופה לתפקיד אחר קמה בהתקיים התנאים הבאים:
- יסוד סביר להניח שעובד הרשות המקומית עשה ביודעין אחד מאלו:
- מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה.
- הפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה.
- עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון.
- המשך עבודתו של העובד יביא לפגישה חמורה בשירות הרשות המקומית.
משך ההשעיה הדחופה או ההעברה הדחופה לתפקיד אחר, לא יעלה על 14 ימים, אולם רשאי ראש הרשות להאריך את ההשעיה לתקופה של עד 30 ימים.
בטרם קבלת החלטה על השעיית עובד רשות מקומית בהשעיה דחופה או העברה דחופה, יש לתת לעובד הזדמנות להביא טענותיו בפני ראש הרשות.

השעיה של עובד רשות מקומית בעקבות הליכים משמעתיים

ראש רשות מקומית, בהתייעצות עם מועצת הרשות או עם עדה מיוחדת שמינתה המועצה לנושא פיטורי עובדים, רשאי להשעות מעבודתו עובד רשות מקומית שהוגשה כנגדו תלונה או קובלנה על ביצוע עבירת משמעת.
תקופת ההשעיה הראשונית לא תעלה על 45 ימים, אך ראש הרשות רשאי, לפי בקשת תובע, להאריך מפעם לפעם את השעיה, ובלבד שסך כל ימי הארכה לא יעלה על 45 ימים נוספים.
במקרה בו בעקבות התלונה הוגשה נגד העובד תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת, רשאי ראש הרשות להשעות את העובד (או להאריך את תקופת ההשעיה שהחלה עם הגשת התלונה) עד לסיום ההליכים המשמעתיים.
בידי ראש הרשות סמכות לנקוט באמצעי פחות פוגעני בעובד, ובמקום להשעות את העובד כליל מהעבודה – להעבירו זמנית לתפקיד אחר ברשות המקומית.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות חקירה פלילית

עובד רשות מקומית שהחלה נגדו חקירה פלילית של המשטרה, בחשד לעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שנועץ ביועמ”ש הרשות, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
לבקשת ראש הרשות המקומית, רשאי בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להורות על הארכת תקופת ההשעיה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות הגשת כתב אישום

עובד רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום, רשאי בית הדין למשמעת, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד עד תום ההליכים הפליליים.
בית הדין יורה על השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום אם נוכח שבנסיבות העניין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו.

השעיית עובדי רשויות מקומיות בעקבות כתב אישום בגין עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע במסגרת תפקיד

ראש הרשות המקומית מחויב להודיע לבית הדין למשמעת מיד עם היוודע לו על עובד רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע עליו הוא אחראי במסגרת עבודתו.
בית הדין למשמעת יקיים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית העובד, בהקדם האפשרי.
בית הדין יורה על השעיית העובד עד תום ההליכים הפליליים נגדו, אלא אם שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעות את העובד ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע, בשל אי השעייתו של העובד.
עובד שהושעה יהיה רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בתום 6 חודשים בבקשה להפסיק את ההשעיה. אם החליט בית הדין לדחות את הבקשה, יהיה רשאי העובד לפנות בבקשה חוזרת בחלוף 9 חודשים, אלא אם התגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות, שאז יוכל להגיש בקשה להפסקת ההשעיה קודם לכן.

שיקולים רלוונטיים להחלטה האם להשעות עובד רשות מקומית בעקבות חקירה פלילית נגדו או הליכים משמעתיים

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה פרסם נוהל שכותרתו “השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה”, הקובע אמות מידה מנחות לקבלת החלטה בדבר השעיית עובד מדינה.
כל עוד לא פורסם על ידי משרד הפנים נוהל מקביל שיחול ספציפית על מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, על הרשויות המקומיות להיעזר בעקרונות המנחים שנקבעו בנוהל של נציבות שירות המדינה.
את הוראות הנוהל ניתן למצוא כאן: נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה.

עריכת שימוע בטרם החלטה האם להשעות עובד רשות מקומית או להעבירו זמנית לתפקיד אחר וחשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בשימוע

לעובד רשות מקומית שקיימת כוונה להשעותו או להעבירו לתפקיד אחר עומדת זכות שימוע;
בכל מקרה, ראש רשות מקומית לא ישעה עובד ולא יעבירו לתפקיד אחר, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לעניין ההשעיה או ההעברה לפני ראש הרשות המקומית או לפני מי שהוסמך לכך.
עובד שלא ימסור טיעוניו במסגרת הזמן שהוקצבה לשימוע, יראו אותו כאילו ויתר על זכותו לשימוע.
מטרת השימוע להבטיח הליך תקין והוגן כלפי העובד, על ידי כך שבפני ראש הרשות המקומית, בבואו להכריע בשאלת ההשעיה, תעמוד תמונה מקיפה של כלל הנסיבות והנתונים הרלבנטיים, לרבות גרסת העובד, עמדתו וההשלכות של השעיה על העובד.
לשימוע עשויות להיות השלכות משמעותיות בכל הנוגע לעתידו של עובד הרשות, שמו הטוב, מעמדו ומטה לחמו. כמו כן, בחלק מן המקרים, טיעונים המועלים במסגרת שימוע לעניין השעיה עשויים להשפיע גם על “ההליך העיקרי” לאורו התגבשה הכוונה להשעות את העובד, משמעתי או פלילי.
ככלל, בהודעה לעובד על אפשרות השעייתו יפורטו נימוקים כללים בלבד וכל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום או לא הוגשה נגדו תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת, לא יתאפשר לו לעיין בחומר החקירה שנאסף בעניינו הנוגע לחשדות. מכאן, שבשימוע לעניין השעיה שנערך לפני הגשת כתב אישום או תובענה משמעתית מתעורר קושי בהעלאת טיעונים הנוגעים למישור הראייתי של החשדות, כיוון בשלב זה העובד אינו חשוף לראיות שנאספו כנגדו.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד רשות מקומית שיש כוונה להשעותו יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בדין המשמעתי וייצג אותו בהליך השימוע.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – ייצוג משפטי לעובדי הרשויות המקומיות בשימוע לפני השעיה

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות בהליכים משמעתיים בכלל, ובשימוע לפני השעיה בפרט.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית בתחומים הבאים:
- יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
- ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשות מקומית.
- ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו:
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: עובד רשות מקומית.

עורך דין משמעתי

עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי | דין משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | עובדי הרשויות המקומיות | השעיית עובדי רשויות מקומיות – ייצוג משפטי | שימוע לפני השעיה

הפוסט השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה 5 (70) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (86)

גיא פלנטר — Thu, 02 Feb 2023 15:51:30 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, מקרה להמחשה – ביטול תובענה משמעתית.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו במסגרתו הובלנו לביטול תובענה משמעתית שהוגשה בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת רשות מקומית, הוגשה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות המייחסת לה אלימות כלפי פעוטה במעון.
במסגרת התובענה, התבקש בית הדין לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים ולהורות על השעייתה עד תום ההליכים המשמעתיים.
בעקבות מגעים שניהל עו”ד גיא פלנטר עם התובע, בוטלה התובענה המשמעתית.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.

התובענה המשמעתית שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת מועצה מקומית הר אדר, הוגשה תובענה משמעתית לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
- בעקבות מידע שהגיע מסייעות במעון בדבר שימוש בכח ע”י הנאשמת כלפי פעוטות, הוחלט להתקין מצלמות במעון.
- כנגד הנאשמת התקבלו תלונות של סייעות במעון על התנהלות אלימה כלפי אחת הפעוטות, בשתי הזדמנויות שונות.
- בהמשך, בדיקת המצלמות שהותקנו במעון, גילתה 2 אירועים בהם נקטה הנאשמת באלימות כלפי פעוטה במעון.
- במקרה אחד שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בזרועותיה של פעוטה בת שנתיים, משכה בהן בכוח, הפילה אותה ארצה ולאחר מכן הניפה אותה באוויר, תוך שהיא אוחזת בחולצתה.
- במקרה השני שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בידיה של אותה פעוטה בת שנתיים, ותוך שימוש בכוח, הטיחה אותה ארצה, והושיבה את הפעוטה בכוח.
- עוד סופר בתובענה המשמעתית כי הוגשה תלונה פלילית במשטרת ישראל על תקיפה, וכי נפתחה בעניין חקירה משטרתית.
בתאריך 30.10.19 בטרם העמידה הנאשמת ייצוג משפטי, התקיים שימוע לנאשמת בו הוחלט להשעות אותה מעבודתה ולהגיש כנגדה קובלנה משמעתית לבין הדין, תוך בקשה להאריך את השעייתה, עד תום ההליכים המשמעתיים בעניינה.

הוראות החיקוק לפיהן הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית.

בהתאמה לעובדות המיוחסות לה, הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית בכל אלו:
- בכך שעשתה מעשה או התנהגה באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978 ו/או
- בכך שלא קיימה את המוטל עליה כעובדת הרשות המקומית על פי הוראה מיוחדת שניתנה לה כדין – בעבירה בניגוד לסעיף 9(2) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).
- בכך שהתנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובד הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(3) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).

התובע עתר לגזור על הנאשמת פיטורים ללא פיצויים וביקש את השעייתה עד לתום ההליכים המשמעתיים כנגדה בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות.

עוד צוין בכתב בתובענה המשמעתית כי בנסיבות העניין החמורות, יתבקש בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים.
לבסוף, בהתאם להוראות סעיף 20(א)(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) עתר התובע להשעות את הנאשמת למשך 6 חודשים, או עד לתום ההליכים המשמעתיים בעניינה – לפי המאוחר.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות מורה על ביטול התובענה המשמעתית.

תיק המשמעת נקבע לדיון לפני עו”ד עינת איילון, אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בשלב זה, פנתה הנאשמת למשרדנו, על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
לאחר קבלת מלוא החומרים הנוגעים לאישום, בא בדברים עורך דין גיא פלנטר עם התובע המייצג את המועצה – עו”ד גילעד רוגל.
בעקבות מגעים אלו, סוכם על ביטול התובענה.
בתאום עם ההגנה, הגיש התובע בתיק המשמעת (עו”ד גילעד רוגל) הודעה לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על חזרתו מהתובענה המשמעתית וביקש לבטלה.
ביום 29.12.19 נעתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לבקשת התובע והורה כי התובענה תימחק.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הלקוחה ובהחלטת ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות לבטלה.

תיק משמעת 29/19, לפני הרכב אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, עו”ד ענת איילון.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.
לפרטים נוספים ראו:

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו: עובד רשות מקומית.
לאתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות ראו בעמוד – מרכז השלטון המקומי בישראל.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | ביטול תובענה משמעתית

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (86) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית המשפט המחוזי מבטל אמצעי משמעת של פיטורין שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות 5 (15)

גיא פלנטר — Tue, 30 Mar 2021 10:58:47 +0000

תמצית המקרה – ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

בית המשפט המחוזי בת”א – יפו (כב’ השופט גרשון גונטובניק) מקבל ערעור שהגיש משרדנו ומורה על ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על המערער.
בין המערער, מנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר ברשות מקומית במרכז הארץ, למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
הממונה למניעת הטרדה מינית של הרשות המקומית קבעה כי מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וכי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה. יחד עם זאת, ראתה הממונה על מניעת הטרדה מינית בחומרה קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
חרף קביעותיה של הממונה למניעת הטרדה מינית, הגישה הרשות המקומית תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער, על יסוד גרסתה (הכבושה והמאוחרת) של המתלוננת, גם מתן טובות הנאה, ניצול יחסי מרות והטרדה מינית.
בית הדין המשמעתי של עובדי הרשויות המקומיות זיכה את המערער מכל הטענות הנוגעות להטרדה מינית אולם בגין קיום מערכת יחסים אינטימית בשטח ביה”ס ובשעות העבודה גזר על המערער פיטורין.
בפסק דין מיום 9.3.21, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין והורה לרשות המקומית להחזיר את המערער לעבודה.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

התלונה שהוגשה כנגד המערער המייחסת לו הטרדה מינית, תוך ניצול יחסי מרות.

המערער בפרשה זו עובד רשות מקומית וותיק, אשר שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר.
בין המערער למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס וגם בשעות העבודה.
הפרשה החלה ביום בתאריך 20.2.19, כאשר מנהלת החשבונות הובלה על ידי בעלה אל חדרה של מנהלת בית הספר. במעמד זה ביקש בעלה ליידע את מנהלת ביה”ס כי גילה אודות מערכת יחסים בין אשתו למערער שכללה התכתבויות בעלות אופי מיני ודרש שהעניין יטופל. האישה, שנגררה למעמד זה ע”י בן זוגה, הצהירה כי “כל הדברים נעשו בהסכמה”.
למחרת, 21.2.19, התהפכה האישה וטענה בפני מנהלת ביה”ס והממונה למניעת הטרדה מינית בעירייה כי המערער הטריד אותה מינית תוך ניצול יחסי מרות. בשלב זה הפכה אפוא אותה מנהלת חשבונות ל”מתלוננת”.

קביעותיה של הממונה על מניעת הטרדה מינית: מדובר במערכת יחסים בהסכמה הדדית, לא היתה הטרדה מינית.

בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ערכה הממונה על הטרדה מינית בעירייה בירור בנוגע לתלונה.
לאחר שמיעת הצדדים, קבעה הממונה על הטרדה מינית כי היא נותנת אמון בגרסת המערער, אותה תמך בראיות חיצוניות, לפיה מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וקבעה כי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה.
יחד עם זאת, ראתה הממונה על הטרדה מינית בחומרה את העובדה כי מערכת היחסים התנהלה בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.

העירייה מגישה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו הטרדה מינית, וראש העיריה מורה על השעייתו עד תום ההליכים.

ביום 29.4.19 הוגשה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו התנהגות שפגעה במשמעת עובדי הרשויות המקומיות, התנהגות שאינה הולמת או עלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית והתנהגות בלתי הוגנת, עבירות לפי סעיפים 9(1), (3), (4) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל”ח – 1978.
התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער על יסוד גרסתה של המתלוננת גם מתן טובות הנאה ע”י מסירת מפתח לבית הספר בזמן חופשות על מנת לאפשר לה לבצע דיווחי נוכחות כוזבים.
עוד נטען בקובלנה, כי התקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות. אלמנט ההסכמה וההדדיות בו השתכנעה כאמור הממונה למניעת הטרדה מינית נעדר לחלוטין מן התובענה, ולמעשה, ייחסה הקובלנה למערער הטרדה מינית.
בתמצית, נטען בקובלנה כדלקמן;
- במסגרת תפקידו היה המערער אחראי אדמיניסטרטיבי על המתלוננת, מנהלת חשבונות בחטיבת הביניים של בית הספר ובכלל זה אחראי על חתימה ואישור דוחות הנוכחות של המתלוננת בסוף החודש, אישור חופשות מחלה, בדיקת התנהלותה לגבי ביצוע תשלומים לספקים, אישור בקשות לחופש, וכן נטען כי התקיימו ביניהם יחסי מרות.
- כמו כן נטען, כי המערער קיים עם המתלוננת יחסי מין בשטח ביה”ס בשעות העבודה ושלח לה תמונות ומסרונים מיניים במהלך שעות העבודה.
- עוד נטען, כי המערער העניק למתלוננת יחס מועדף בכך שנתן לה מפתח לבית הספר בזמן חופשות ביה”ס בחודשי הקיץ ובחופשת הפסח וזאת על מנת לאפשר לה להשלים מכסות שעות עבודה ולאפשר לה בכך לבצע דיווחי נוכחות כוזבים ביחס לשעות בהן לא עבדה בפועל.
כשבוע לאחר הגשת התובענה הודיע ראש העיריה למערער על החלטה להשעותו עד תום ההליכים בתובענה.

הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – זיכוי מהטרדה מינית.

בתאריך 2.10.19 ניתנה הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתה זיכה את המערער מהטרדה מינית.
בתמצית, פסק בית הדין:
- בניגוד לתלונת המתלוננת נפסק, כי מערכת היחסים בין המערער למתלוננת היתה הדדית.
- בית הדין דחה את גרסת המתלוננת גם לעניין מתן טובות הנאה ויחס מועדף, וקבע כי לא הוכח שהמערער ידע על דיווחיה הכוזבים.
- עוד הוסיף ביה”ד וקבע, לעניין מהימנות המתלוננת, כי היא מבקשת למזער את חלקה בפרשה שחשיפתה הסבה לה פגיעה במשפחתה, באופן שלדעת בית הדין פגם באובייקטיביות שלה.
- הגם שהתקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות לפי פרשנות מרחיבה של הפסיקה (שכן נפסק כי לא התקיימו ביניהם פערי מעמדות מובהקים), לא ניצל המערער את מרותו כלפי המתלוננת.
בעניין קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, לא היתה כל מחלוקת בין הצדדים ועל כן הורשע המערער על פי הודאתו בהתנהגות בלתי הולמת.

גזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – חרף הזיכוי מהטרדה מינית – פיטורין לאלתר.

לאחר מן הכרעת הדין נשמעו טיעוני הצדדים לאמצעי המשמעת. בעוד התביעה עתרה בטיעוניה להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין ופסילה משירות ציבורי, עתרה ההגנה להסתפק בתקופת ההשעיה הארוכה ולהשית על המערער אמצעי משמעת צופים פני עתיד בדמות פיטורין על תנאי, לצד נזיפה.
בתאריך 12.8.20 ניתן גזר דין ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתו הורה על פיטוריו של המערער לאלתר תוך שמירה על זכויות ממוניות וסוציאליות ורישום נזיפה בתיקו האישי.
נוכח זיכויו מעבירה של הטרדה מינית, החליט בית הדין שלא לפסול את המערער מהשירות הציבורי.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין – בית המשפט המחוזי מקבל את ערעור משרדנו.

על החלטת בית הדין הנכבד להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין הגיש משרדנו ערעור לבית המשפט המחוזי בת”א – יפו.
חרף התנגדות העירייה, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת משרדנו ועיכב את עונש הפיטורין, עד למועד שמיעת הערעור.
ביום 9.3.21 קיבל בית המשפט המחוזי (כב’ השופט גרשון גונטובניק) את הערעור שהגיש משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות שכן קבע שאמצעי המשמעת של פיטורין אינו מידתי בנסיבות העניין.
בית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית הדין, על מנת שישקול להטיל על המערער אמצעי משמעת הכוללים הפקעת משכורת ו/או הורדה בדרגה או הקפאתה, לתקופה שלא תעלה על שנה + פיטורין על תנאי למשך 3 שנים ונזיפה.
בין היתר פסק בית המשפט המחוזי בהחלטתו לבטל את אמצעי המשמעת של פיטורין כדלקמן (ההדגשות שלנו):

“יש לזכור ולהזכיר, ששיקול הדעת של גורמי המשמעת אינו מוחלט. וככל שפגיעתם של אמצעי המשמעת המוטלים על העובד היא רבה יותר, כך על התשתית העומדת בבסיסם להיות מובהקת יותר ועמוקה יותר. והדברים נכונים במיוחד שעה שעל הפרק עומד אמצעי הפיטורים ממקום העבודה. פיטורים הם בגדר צעד דרסטי. הם עלולים לגדוע את מטה לחמו של עובד הציבור, וככל שהם מוטלים בגיל מבוגר יותר, כך גם פגיעתם רבה יותר. על רקע זה, וכפי שקבעה חברתי, כב’ השופטת לבהר-שרון “הסנקציה של פיטורים היא אחת הסנקציות החמורות, ואין מקום להטילה אלא במקרים ראויים“”.

“…בנסיבות המקרה הנוכחי יש לשבח את בית הדין על מלאכת קביעת העובדות שביצע. הוא פעל בזהירות ראויה לציון, במיוחד נוכח עוצמת המטענים הרגשיים שמטבע הדברים ליוו את ההליך. כתוצאה ממלאכה זו התוצאה העובדתית הסופית שונה משמעותית מזו שנטענה בתובענה המשמעתית מלכתחילה. לא נמצאה הטרדה מינית; לא נמצא ניצול של יחסי מרות, וגם יחסי המרות עצמם מצויים במעטפת המרחיבה שלהם כפי שקבע בית הדין. נדחו טענות להתעלמות מדיווחים כוזבים שהגישה המתלוננת. לא הוכח שהמערער הבטיח למתלוננת דבר מה. נקבע שמערכת היחסים הייתה הדדית, ועוד נקבע ששני הצדדים היו בכירים יחסית ו”לא מתקיימים פערי מעמדות מובהקים ביניהם” כלשון בית הדין.

אכן, המערער והמתלוננת מימשו את מערכת היחסים ביניהם גם בשטח בית הספר, אולם כאן יש לשאול את השאלה האם – כשאלה הן הקביעות – מתבקש ומתחייב שימוש באמצעי המשמעת של פיטורין? בעיני זוהי מסקנה מרחיקת לכת.”

“בית הדין קבע שההתנהלות של המערער ושל המתלוננת הצדיקה שימוש באמצעים משמעתיים, אולם יש להימנע מהצבת רף אמצעי המשמעת במקום לא מידתי. זאת משום שמצווה על בית הדין לנהוג מידה שווה במקרים שווים, שאין ביניהם שוני רלוונטי. זוהי מצוות החובה לנהוג בשוויון, החלה על כל רשות מינהלית, ובית הדין בא בקהל הרשויות הכפופות בתחולה ישירה לכללי המשפט הציבורי.

אם נקבל אמת מידה זו במקרה הנוכחי, משמעות הדברים היא שבכל המקרים האחרים הדומים במהותם יידרש מימוש אמצעי המשמעת של פיטורין. מכאן שבכל מקרה שבו עובדים יתקשרו במערכת יחסים אינטימית, והם יהיו בכירים יחסית, ויממשו אותה במקום העבודה המשקף ערכים חינוכיים או ציבוריים חשובים, יהיה מקום לפטרם. יהיה מקום להכות בחרב הפיטורין גם כאשר לא יהיה מדובר בניצול של יחסי מרות, לא מדובר בהטרדה מינית, ואין בנמצא פערי כוחות בין הצדדים לקשר. זוהי תוצאה קשה שאינני סבור שהיא הולמת בנסיבות העניין. כל זאת עומד על כנו עוד לפני שנלקחו בחשבון הנסיבות האישיות של המערער. ב”כ המשיבה ציין כי גישה זו שהובעה אגב הישיבה שהוקדשה לשמיעת הטענות בערעור משקפת את מידת החסד והרחמים שהפגין בית המשפט ולא היא. זוהי מצוותה של המידתיות המחייבת במלאכת גזירת הדין המשמעתי. לא חסד כי אם זכות, שבצידה חובה ואת החובה יש לקיים.”

“… ועל כך יש להוסיף שבנסיבות העניין התובענה המשמעתית הראשונית שעמה התמודד המערער הייתה חמורה עוד יותר ובמידה ניכרת. המערער הואשם בהטרדה מינית. בניצול יחסי מרות. בהשלמה עם דיווחים כוזבים. כזאת נמצא לייחס לו למרות הקשיים עליהם עמדה הממונה על מניעת הטרדות מיניות ברשות. כאשר בוחר קובל משמעתי לייחס לנקבל אחריות בהיקף ניכר, ונמצא לזכותו מחלקים משמעותיים ממה שיוחס לו, הדבר צריך למצוא את ביטויו גם באמצעי המשמעת שיוטלו עליו בסוף הדרך.”

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין במלואו, ללא פרטים מזהים של המעורבים ואף ניתן להורידו. פסק הדין פורסם בנבו.

עב”י (תל אביב – יפו) 24338-09-20 פלוני נגד הרשות המקומית, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בפני כב’ השופט גרשון גונטובניק. את המערער ייצגו בתיק זה עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו בעוד הרשות המקומית יוצגה ע”י עו”ד אלון לוריה.

ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

לפרטים נוספים אודות תחום עיסוק זה של משרדנו ראו:
- עובדי רשויות מקומיות ועירייה: ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
- השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה וכן ראו: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין שנגזרו ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות | עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עורך דין הטרדה מינית

הפוסט בית המשפט המחוזי מבטל אמצעי משמעת של פיטורין שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות 5 (15) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית. עובד רשות מקומית – סיום ללא הרשעה. 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 10 Mar 2021 11:46:02 +0000

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית; הימנעות מהרשעה פלילית למרות הודאה בהחזקת חומר פדופילי.

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה. בתמונה: בית משפט השלום בפתח תקווה.

תמצית הפרשה – החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית.

אנו מציגים כאן מקרה נוסף להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע להחזקת חומר פדופילי.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, עובד רשות מקומית שהודה בבית משפט בעבירת החזקת פרסום תועבה, בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

פתיחת חקירה פלילית בעקבות מידע שהתקבל מהאינטרפול – חשד להחזקה ולהפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.

כנגד עובד רשות מקומית ממרכז הארץ נפתחה חקירה פלילית בחשד להחזקה של תכני פדופיליה שהוריד מהאינטרנט (תמונות וסרטים) ובחשד כי הפיץ באינטרנט את התכנים האסורים.
חקירה פלילית זו החלה בעקבות מידע מוצלב שהתקבל במשטרת ישראל, הן מאינטרפול גרמניה והן מאינטרפול ספרד, על פיו בהזדמנויות שונות, בוצעה הורדה מהאינטרנט של תכנים אסורים לכתובת ה- I.P. הרשומה על שםם האיש, וזאת באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בשם אימיול – eMule.
תכני פדופיליה נקראים בחוק העונשין, תשל”ז – 1977: “פרסום תועבה ובו דמותו של קטין “.
עם פתיחת החקירה הפלילית, נחשד האיש על ידי משטרת ישראל בעבירות הפליליות הבאות:
- החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, בניגוד לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. בהתאם להוראות סעיף זה, המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו- מאסר שנה; “מחזיק” = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
- הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה בניגוד לסעיף 214 (ב) לחוק העונשין. על פי סעיף זה, המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין,, דינו – מאסר חמש שנים.

כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות והשלכות הרשעה פלילית בעבירה של החזקת פרסום תועבה על עתידו התעסוקתי של הנאשם.

בסופו של יום, נמנעה הפרקליטות מלהאשים את האיש בעבירה היותר חמורה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, ולנוכח הראיות שנאספו לחובתו בחקירה, הסתפקה בהגשת כתב אישום המייחס לו עבירה שלל החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין בלבד.
על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה פלילית בכלל – ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
במקרה הנדון, בשים לב לכך שהנאשם הועסק כמנהל מרכז נוער באחת העיריות במרכז הארץ, הרשעתו בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין הייתה עשויה להוביל לפיטוריו:
ראשית, סעיף 9(6) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978 קובע כי עובד רשות מקומית אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון – אשם בעבירת משמעת. סעיף 17 לאותו חוק מסמיך את בית הדין למשמעת של הרשות המקומית להורות על פיטוריו של עובד שנמצא אשם בעבירת משמעת.
מעבר לכך, חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס”א – 2001 קובע מגבלות על העסקת אדם שהורשע בפלילים, בין היתר בעבירה בה עסקינן, במוסדות בהם שוהים קטינים.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם הפרקליטות – תיקונים מרחיקי לכת בכתב האישום וסיום ההליך הפלילי באי הרשעה.

בהתחשב בכך שבידי הפרקליטות היו מספיק ראיות להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו ובשים לב לפגיעה הקשה של הרשעה פלילית בעתידו התעסוקתי של הנאשם, היה ויורשע, הציבה ההגנה שתי מטרות בייצוגו המשפטי של נאשם זה:
- המטרה הראשונה (אשר באה לשרת ולהניח תשתית למטרה השנייה): תיקון עובדות כתב האישום במסגרת הסדר טעון והפחתת חומרתן באופן משמעותי;
- המטרה השנייה: סיום ההליך הפלילי באי הרשעה, באופן שלא תירשם הרשעה פלילית לחובתו של הנאשם במרשם הפלילי.
כפי שנראה מיד בהמשך, שתי המטרות הושגו במלואן. בטבלה שלהלן ניתן לראות את התיקונים מרחיקי הלכת שנערכו במסגרת הסדר הטעון בכתב האישום:

כתב האישום המקורי	כתב האישום המתוקן בהמסגרת הסדר טעון
במהלך השנים 2008-2009 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בביתו, על גבי דיסק חיצוני קשיח בשבעה עשר קבצים של סרטים בעלי תוכן פדופילי.	בתאריך 19.8.09 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בביתו, על גבי דיסק חיצוני קשיח בשבעה עשר קבצים של סרטים בעלי תוכן פדופילי.
בסרטונים, נצפו בין היתר, קטינים המופיעים בערום מלא או חלקי, כשהם מקיימים יחסי מין מלאים בינם לבין עצמם, וסרטונים אחרים בהם נראו קטינים בעירום בגילאי 5-14 מקיימים אקטים מיניים ובהם יחסי מין מלאים עם בגירים.	בסרטונים, נצפו בין היתר, קטינים המופיעים בערום מלא או חלקי, כשהם מקיימים יחסי מין מלאים בינם לבין עצמם, וסרטונים אחרים בהם נראו קטינים בעירום בגילאי 5-14 מקיימים אקטים מיניים ובהם יחסי מין מלאים עם בגירים. (להלן: “הקבצים”). הקבצים הורדו על ידי הנאשם יחד עם קבצי פורנו שהחזקתם אינה אסורה. משהבחין הנאשם בקבצים ניסה למחקם, אך לא וידא באופן סופי כי הקבצים אכן נמחקו.
את הסרטים הוריד הנאשם מהאינטרנט למחשבו באמצעות תוכנת שיתוף קבצים באינטרנט, ולאחר מכן העביר אותם לדיסק חיצוני.	את הסרטים הוריד הנאשם מהאינטנרט למחשבו באמצעות תוכנת שיתוף קבצים באינטנרט, ולאחר מכן העביר אותם לדיסק חיצוני.

על בסיס חומר הראיות, שכנע עו”ד פלילי גיא פלנטר את הפרקליטות לתקן במסגרת הסדר טעון את כתב האישום, כאמור בעמודה השמאלית לעיל. בהסכמתה לתקן את כתב האישום באופן זה, קיבלה הפרקליטות את גרסת ההגנה לפיה, ההחזקה בוצעה ביום מסוים ולא כנטען במקור, במהלך תקופה של שנתיים, וחשוב מכך – שהקבצים האסורים הורדו מהאינטרנט באקראי ובתום לב, הנאשם אף ניסה למחקם וכל כישלונו של הנאשם מצטמצם למחדל, שלא וידא באופן סופי כי הקבצים נמחקו.
תשתית עובדתית מוסכמת זו, שקיבלה ביטוי בכתב האישום המתוקן, סללה גם את הדרך לאי הרשעתו של הנאשם.
באופן נדיר למדי, למרות מדיניותה העקבית והעקרונית של הפרקליטות לעתור להרשעה במקרים מסוג זה, בהתחשב במכלול הנסיבות ועל בסיס תסקיר חיובי שנתקבל אודות הנאשם משירות המבחן, הסכימה הפרקליטות לעתור במשותף עם ההגנה לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשם לבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור (של”צ).

החזקת פרסום תועבה – אי הרשעה: בית המשפט מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט ד”ר עמי קובו) מצא את הסדר הטעון סביר ומאוזן ועל כן הורה לכבדו לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעת הנאשם בדין ובצו של”צ בהיקף של 150 שעות.
את סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה נימק בית המשפט בטעמים הבאים:
- מדובר במקרה שבו מידת האשם של הנאשם נמצאת ברף הנמוך של העבירה וזאת לאור העובדה שהנאשם אכן ניסה למחוק את הקבצים משהבחין בהם, אך לא וידא באופן סופי כי הקבצים נמחקו.
- העדר כל עבר פלילי קודם;
- המלצת שירות המבחן לסיים את ההליך באי הרשעה;
- הרשעה בדין תפגע באופן בלתי מידתי בנאשם ובפרט בהמשך העסקתו.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטעון והחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט עמי קובו) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (והכל ללא פרטים מזהים של הנאשם).

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה , בפני כב’ השופט עמי קובו.

לקריאה נוספת.

לקריאה נוספת בהקשר לאי הרשעה.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

לקריאה נוספת בהקשר לעבירות החזקת פרסום תועבה.

למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: ארכיון חזקת פרסום תועבה.
להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעניינים דומים ראו:

לקריאה נוספת בהקשר לייצוג משפטי לעובדי הרשיות המקומיות.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדי רשויות מקומיות בהליכים פליליים ובהליכים משמעתיים. להרחבה בנוגע לייצוג עובדי הרשויות המקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: עובד רשות מקומית.

עו”ד דין פלילי

ארכיון משפט פלילי | ייצוג משפטי בהליך פלילי נגד עובד רשות מקומית | ארכיון אי הרשעה פלילית | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | סארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | החזקת פרסום תועבה אי הרשעה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית. עובד רשות מקומית – סיום ללא הרשעה. 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר