ארכיון חוק למניעת הטרדה מינית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית 4.9 (124)

גיא פלנטר — Thu, 22 May 2025 15:09:25 +0000

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית

תמצית המקרה – החזרת רישיון אקדח

רישיונו של רופא משפחה לשאת אקדח בוטל בעקבות תלונות שווא על הטרדה מינית שהגישו כנגדו שלוש מטופלות.
בעקבות טיפול משפטי שהעניק משרדנו לרופא – נסגרו תיקי החקירה, רישיונו של הרופא לשאת אקדח חודש והאקדח הוחזר לו.

החזרת רישיון אקדח בעקבות הפרכת תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

ביטול רישיון אקדח – בעקבות הגשת תלונות כנגד רופא על הטרדה מינית

הלקוח בפרשה זו רופא משפחה וותיק, צנחן בעברו אשר במשך למעלה מ-20 שנה, החזיק ברישיון לאקדח, בתבחין הוראת מעבר.
על רקע סירבו לרשום תרופת מרשם למטופלת, ומחלוקת עם המטופלת לגבי סוג הטיפול הרפואי המתאים עבורה, החליטה המטופלת להתנכל לרופא.
כמיטב המסורת הנהוגה במחוזותינו כיום, השתמשה המטופלת ברשתות החברתיות, השמיצה אותו והסיתה כנגדו מטופלות אחרות.
במסגרת אותו קמפיין ברשת שיזמה לפגיעה בשמו הטוב של הרופא, הצליחה אותה מטופלת לשכנע 3 מטופלות אחרות לגשת למשטרה ולהגיש כנגד הרופא תלונות המייחסות לו הטרדה מינית (היא עצמה לא הגישה תלונה במשטרה אלא בחרה להפעיל אחרות).
בתאום מוחלט, טענו שלושת המתלוננת במשטרה כי התנהלותו של הרופא כלפיהן (ומדובר באירועים מלפני שנים), חרגה מטיפול רפואי מקצועי והיוותה לשיטתן – הטרדה מינית.
חלק מהמתלוננת הדגישו כי הרופא חמוש באקדח, והביעו תמיהה על שום מה רופא בכלל מחזיק בנשק (בפועל – הרופא היה חמוש מאחר וטיפל גם במטופלים באיו”ש).
למרות שלא ניתן היה ללמוד מהתלונות על מסוכנות כלשהיא (לא בכלל ולא בהחזקת האקדח בפרט), מיד עם הגשת התלונות נדרש הרופא להפקיד את אקדחו והאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים הזדרז לבטל את רישיונו לכלי ירייה.

החזרת רישיון אקדח – הטיפול המשפטי של משרדנו

בשלב זה פנה הרופא למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי ביחס לתלונות שהוגשו כנגדו במשטרה ועל מנת שנפעל להחזרת אקדחו מהמשטרה.
דרכנו להחזרת נשקו של הרופא לא היתה סוגה בשושנים ונתקלה ולא מעט מהמורות.
עם תחילת הטיפול המשפטי, ערר שהגיש משרדנו על החלטת ביטול הרישיון לאקדח – נדחה, על רקע התנגדות המשטרה אשר טענה כי תלויים ועומדים כנגד הרופא 3 תיקי חקירה.
חקירת המשטרה התנהלה בעצלתיים, וכל עוד תיקי החקירה לא נסגרו – התנגדה המשטרה לכל מהלך שישיב לרופא את אקדחו.
לפיכך, פעל משרדנו מול משטרת ישראל לזרז את סיום החקירה ומשהסתיימה החקירה, פעל משרדנו מול הפרקליטות לסגור את תיקי החקירה.
לאחר עיון בחומר החקירה, נעתרה הפרקליטות לבקשתנו והחליטה לסגור את תיקי החקירה כנגד הרופא.
למרות סגירת תיק החקירה לא נסללה דרכו של הרופא להשבת הרישיון לנשק וזאת בשל אי עמידה באמות מידה של משטרת ישראל, המחייבות היעדר רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים למשך מספר שנים קודם להגשת הבקשה לרישוי נשק (דרישת המשטרה למעין “תקופת צינון”).
על מנת להסיר מכשול זה ולחדש את הרישיון לאקדח, פעל משרדנו לתיקון הרישום המשטרתי של תיקי החקירה הסגורים.
משתוקן הרישום המשטרתי אודות תיקי החקירה הסגורים, הגיש משרדנו בקשה מנומקת לחידוש רישיון לכלי ירייה.
במסגרת הבקשה לחידוש הרישיון ניתחנו את חומרי החקירה הנוגעים לשלושת התלונות, הוכחנו שאין בתלונות ממש ושלא נשקפת מהרופא שום מסוכנות וביססנו תבחין עדכני – שרות עבר בכוחות הביטחון.

החזרת רישיון אקדח – החלטת פקידת רישוי כלי ירייה

משהוסרו כל המכשולים, קיבלה פקידת רישוי כלי ירייה, מחוז תל אביב, הגב’ קרן מרקס את בקשת משרדנו וחידשה את רישיונו של הרופא לאקדח ובהתאמה – אישרה למשטרת ישראל להחזיר לרופא את אקדחו המופקד.
בסופו של יום, האשמות השווא בדבר הטרדות מיניות – הופרכו. האקדח שהופקד במשטרה בעקבות תלונות השווא – הוחזר לרופא ובכך הסתיימה הפרשה.
בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’.

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק

לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק והחזרת נשק מהמשטרה.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו ברישוי נשק

לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו בקישורים לקרת סוף עמוד זה.
כמו כן ראו בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק | עבירות מין | ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה

הפוסט החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית 4.9 (124) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעת פיצויים, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת 5 (34)

גיא פלנטר — Thu, 01 Jun 2023 06:56:33 +0000

הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעה פיצוי, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת

פתח דבר – לא כולן #Metoo

בפוסט קודם, שכותרתו תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo:
- עמדנו על כך שכחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות אודות הטרדות מיניות.
- ביקשנו להדגיש, שתלונות רבות הן תלונות אמת, ושיש למגר תופעות מעין אלה, באשר הן.
- עמדנו על כך שכמי שמייצגים לא מעט קורבנות עבירות מין, אנחנו חשופים לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם צדק וסגירת מעגל.
- הבהרנו, שיש לפעמים צד אחר לסיפור, ואל מול גל התלונות המוצדקות בהם נתקלנו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם הואשמו לקוחותינו בהטרדה או תקיפה מינית, אולם לבסוף הוחלט שלא להעמידם לדין, כאשר בחלק מהתלונות היה מדובר בתלונות שווא מכוערות, שנבעו מאינטרסים זרים.
- טענו, שאותם מקרים של סגירת תיקי תלונות על הטרדה מינית זוכים לטעמנו לתת- דיווח בציבור, גם במסגרת מדיניות מוצהרת של אי-יצירת “אפקט צינון” הגשת תלונות אמת.
- באותו פוסט הצגנו שורה של דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בהם נסגרו תיקי תלונות על הטרדות מיניות, בין אם מכיוון שהוכח כי מדובר בתלונות שווא או שהתקבלה טענת הגנה שלא בוצעה עבירה פלילית או הפרת נורמה משמעתית כלל, או שהפרקליטות סברה, שאין בידיה מספיק ראיות להגיש כתב אישום.
בהמשך לאותן דוגמאות שניתנו באותו פוסט קודם, בעמוד זה אנו עוסקים בתלונת שווא על הטרדה מינית בעבודה, שהתבררה עד תום בבית הדין לעבודה, כאשר באופן חריג למדי, במסגרת פסק הדין שדחה מכל וכל את התביעה, קבע בית הדין ממצאים קשים כנגד התובעת, ואף חייב אותה בהוצאות משמעותיות, שנאלצה לשלם למי שהאשימה, על לא עוול בחפו.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, המייחסת הטרדה מינית בעבודה

במועדים הרלבנטיים לתביעה, הועסקה התובעת בפרשה זו בצה”ל, כרופאה. עם היוודע לה במסגרת סיכום ראיון על ההמלצה לפטרה (בשל פגמים שונים ורבים בהתנהלותה, הן במישור המקצועי והן ביחסה לחבריה לעבודה ולממונים עליה), העלתה לראשונה טענות כי ראש המדור הרפואי, הממונה עליה, הטריד אותה מינית בעבודה.
בעקבות תלונתה, נפתחה כנגד ראש המדור הרפואי חקירת מצ”ח ובסיומה הועמד לדין משמעתי בפני שופטת צבאית בכירה. ההליך המשמעתי הסתיים בזיכוי מהדהד. משרדנו ליווה את ראש המדור הן בחקירת מצ”ח והן בהליך המשמעתי בו זוכה. בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי.
דחיית כל טענותיה בהליך המשמעתי לא רִפָּה את ידיה והתובעת יצאה למערכה נוספת, והגישה תביעה לבית הדין לעבודה, במסגרתה העלתה (בתמצית) את התביעות הבאות:
- כנגד מדינת ישראל, אשר יוצגה בהליך ע”י פרקליטות מחוז ירושלים, תבעה לקבל פיצוי כספי, בגין שימוע פיקטיבי ופיטורין שלא כדין, פיצוי על פיטורים בניגוד לחוק, אי קיום חובות כמעביד על פי החוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, חוסר תום לב ועוגמת נפש. כן תבעה פיצוי כספי בגין אחריות שילוחית למעשים שייחסה למנהל המדור הרפואי.
- כנגד מנהל המדור הרפואי, אשר יוצג ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, תבעה פיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה, פיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בשמה והשפלתה בשל תלונותיה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות, הפרת תום לב, ועוגמת נפש.
בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה התובעת בקשה לבית הדין לעבודה לסעד זמני למניעת פיטוריה אולם לאחר שבית הדין לעבודה קיים הליך משפטי שלם ומעמיק בהקשר זה, דחה בית הדין את בקשתה.

טענותיה של התובעת בעניין הטרדה מינית בעבודה

בתמצית, טענה התובעת כי מנהלה הישיר, ראש המדור הרפואי, הטריד אותה מינית בעבודה באמצעות הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיהי, ומאחר ומדובר במי שהיה הממונה הישיר שלה, התקיימו בין השניים יחסי מרות.
לטענתה, החל ראש המדור הרפואי בחיזורים אחריה, וכאשר חיזורים אלו עלו בתוהו, החל להתנכל לה ואף “תפר לה תיק”, שהוביל לפיטוריה.

ממצאיו של בית הדין לעבודה, ודחיית הטענות להטרדה מינית בעבודה

המשפט בבית הדין לעבודה נמשך כשלוש שנים ו- 4 חודשים עד למתן פסק דין, לאחר שנשמעו כל הראיות וכל העדים הרלבנטיים, עד תום.
במסגרת פסק דין, המחזיק 55 עמודים, קיבל בית הדין לעבודה את טענות ההגנה ודחה, אחת לאחת, את טענותיה של התובעת.
נשתדל להביא כאן את עיקרי ממצאי פסק הדין, בהקשר לטענות התובעת שהוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור הרפואי, לקוח משרדנו.
ואלו עיקרי הממצאים של בית הדין;
הוכח בפני בית הדין כי טענתה כי הוטרדה מינית העלתה התובעת לראשונה עקב ההחלטה לפתוח בהליך הדחתה.
נפסק כי התובעת פירשה סיטואציות שונות במנותק מהמציאות כהווייתה וכי יש להעדיף את גרסת הנתבע ועדים אחרים, על פני עדותה של התובעת.
הוכח שהתובעת לא אמרה אמת בתשובה לשאלה שנשאלה על דוכן העדים;
- הוכח שאחרי שנודע לה על הכוונה להדיחה במייל שכותרתו “המלצה להדחה מתפקיד ושחרור מצה”ל” ובטרם התלוננה על הטרדה מינית כלפי ראש המדור הרפואי, ניגשה התובעת למקום העבודה של אשתו של ראש המדור, וטענה בפניה (במה שהתברר במשפט כטענה לא נכונה, משוללת כל יסוד) כי ראש המדור מנהל רומן עם רופאה אחרת.
- עוד הוכח בהקשר זה במשפט, כי בהזדמנות זו בה פנתה התובעת לאישה, לא טענה התובעת בפני אשתו של ראש המדור כי ראש המדור הטריד אותה עצמה.
- כמו כן, בית הדין קבע שבנקודה זו בעדותה לא אמרה אמת, שכן העידה בפניו, שכן טענה בפני אשתו של ראש המדור שחוותה מצדו של ראש המדור הטרדה.
- בית הדין קבע שיש להעדיף חד משמעית את גרסת אשתו של ראש המדור על פני גרסת התובעת, שהתובעת לא אמרה דבר על הטרדתה, וכי חוסר העקביות בעדותה של התובעת, ולא רק כאן, בעלת משקל מצטבר בדבר חוסר מהימנותה.
באשר לטענה לאירוע שבו לטענתה הוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור, פסק בית הדין לעבודה:
- עדותו של ראש המדור הייתה עקבית, הגיונית ונכונה מהותית, ויש בה כדי לסתור טענות של התובעת.
- מנגד, עלו סתירות שונות בגרסאותיה של התובעת בעניין זה וגרסתה לא היתה אחידה או עקבית. יתרה מכך, גם אם היתה מתקבלת טענת התובעת שנאמרה אמירה שייחסה למנהל המדור, לא מצא בית הדין כי באמירה זו יש את הנדרש בחוק כדי שיעלה כדי הטרדה מינית. אין מדובר בהתייחסות משפילה או מבזה ואף אין בה התייחסות לעניין מיניותה של התובעת.
- התובעת בגרסתה העצימה השתלשלות האירועים בכלל, וקל וחומר בעניין טענותיה להטרדה מינית.

“מתשובות התובעת בחקירה נגדית עולה כי לא התקיים כל סממן של הטרדה מינית בכלל מכיוון הנתבע 2. …הניסוח והעדות המבולבלת יחד עם העובדה שמדובר בטענה כבושה משך חצי שנה, וכן העובדה שנסתרה בגרסאות אחרים, לא מותירים לנו אלא לדחות טענה זו במלואה”.

“…תפיסתה של התובעת את הביטויים “רומן” ו”הטרדה”, התבררו בחקירתה הנגדית בפנינו ככאלה שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה בעניין זה, ולעיתים אף לא בקנה אחד עם המציאות כהווייתה לעומת הפרשנות הסובייקטיבית שנתנה לה התובעת“.

באשר לאירוע אחר בו נטען כי הוטרדה מינית בעבודה, פסק בין הדין לעבודה כי טענתה נסתרה כליל, ע”י עדות מי שהיתה נוכחת באירוע ועדותו של מנהל המדור.

“…הטענה המאוחרת שהיא רואה בכך חלק ממסכת ההטרדות המיניות לכאורה שעברה מהנתבע אין לה על מה שתסמוך כלל. עדותה של גב’ XXX נמצאה אמינה בעינינו בהיותה אובייקטיבית בלתי תלויה ונטולת פניות בתביעה זו”.

“…הוכח שהתובעת פיתחה אנטיגוניזם כלפי הנתבע 2, כפי שטען, עוד טרם ההמלצה להדיחה מתפקידה. הזעם כלפי הנתבע 2 הופנה לעילת ההטרדה המינית עת המליץ מפקד XXX להדיחה. רק לאחר המלצה זו הועלתה לראשונה טענה להטרדה מינית”.

במסגרת סיכום ביניים, פסק בית הדין לעבודה כי הוכח בפניו שאחד מהאירועים הנטענים לא התרחש והשני, נסתרו נסיבותיו וכי הטענה ל”רומן” בין ראש המדור לרופאה אחרת “הומצא אף הוא” על ידי התובעת.

“…התלונה באה בתגובת נקם לרצון לסיים את העסקתה ולא ממקום אמיתי של התרחשות בפועל“.

לסיכום עניין הטענות להטרדה מינית, פסק בין הדין לעבודה:

“גרסתה של התובעת לעניין ההטרדה המינית הייתה חסרת קוהרנטיות ועיקביות מספקת, התנהלותה ועיתוי העלאת הטענות מלמדים על כך שהתלונה על הטרדה מינית הוותה אמצעי , לנסיון למנוע את הליך הפסקת עבודתה. הסתירות שבגרסתה עצמה גם בדיעבד, שתיקתה המפורשת, התלונה המאוחרת שהוגשה על אף שהיו הזדמנויות רבות לעשות כן כמו שגם נעשו בנושאים אחרים כל אלו השפיעו על מהימנותה”.

בדיקת גרסאותיה לאירועים ספציפיים מול לשון המחוקק והפסיקה ,מעלה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר קיומה של הטרדה מינית מילולית או באופן אחר כלשהו. המעסיק, והנתבע 2 באמצעות עדים שונים הרימו, כל אחד, את הנטל להוכיח כי לא אירעה כל הטרדה מינית.

לא הוכחה טענת התובעת להטרדה מינית מצד הנתבע 2 . טענות התובעת הופרכו אחת אחת, ודין טענה זו להידחות. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם”.

דחיית הטענה להעסקה פוגענית

דברים דומים פסק בית הדין לעבודה בהקשר לטענות להעסקה פוגענית;

“…כל הראיות ביחס לתלונות למיניהן משקפות את היותה של התובעת גורם מפריע בעבודה, גורם שאינו מקבל מרות – מקצועית ומנהלית, גורם משבש יחסי עבודה, טופל טענות שווא, בשפה בוטה ולא ראויה. לרבות, שיח לא מכבד מול חיילים … אי הסכמה לשבת לשיחות צוות; יציאה מראיונות לכל הפחות ראיון אחד עם XXX ואחד עם הנתבע 2 ; עזיבת מקום העבודה באמצע יום ועוד. כל זאת הוכח בפנינו ופורט בהרחבה לעיל. אין לתובעת להליך אלא על עצמה, בהיותה הגורם המפר סדרי מנהל תקין”.

“…הוכח כי פיטוריה של התובעת לא נבעו מחשיפת שחיתות אלא משיקולים ענייניים שנחשפו בראיות…”.

“הוכח שהתובעת חדרה לתיקים רפואיים שבהם טיפלו רופאות אחרות ובדקה את תוכנם ללא רשות וללא סמכות, בהיחבא, ואף הלינה על החלטות שגויות לדידה.

הוכח שהתובעת עקבה אחרי זמן השהייה של רופאיי המדור בהפסקות אוכל ושהייתם בשירותים, כאלו הפכה עצמה לבלשית. ואף דיווחה והלינה על שהייתם בשירותים. התובעת עקבה אחרי מהלכי הרופאים האחרים, באופן שיטתי וטורדני. ביקרה את ניהול XXX כי “עיצבנו אותה”.

“טענת חוסר השוויון בעומס, הופרכה כליל בחקירתה הנגדית של התובעת”.

“הוכח כי התובעת ידעה שהתנהגותה מציקה לחבריה לעבודה ולא חדלה מכך… התובעת התבטאה בצורה שאינה מכובדת כלפיי אנשיי XXX גם בפניי ציבור XXXX וגם בבית הדין”.

“הוכח כי לא הייתה לכתחילה סביבה עויינת והייתה אוירה קורקטית וחברית, אך התובעת, יצרה בהתנהגותה סביבת עבודה חשדנית, לא מוגנת ולא נעימה לעובדים האחרים שבלשה אחר הפסקותיהם, ודיווחה על הליכתם גם לשירותים, שבדקה תיקי עבודתם והתלוננה. צילמה ללא רשות ושמרה ללא רשות בביתה תיקים [רפואיים]”.

בהקשר זה סיכם בית הדין לעבודה:

“התובעת הייתה הגורם המהותי והעיקרי ביצירת סביבת העבודה הלא נעימה, לשון המעטה, ליבתה תככים והתערבה במריבות לא לה עד שהצליחה ליצור אווירה עכורה שהפכה למשכן קבע במדור הרפואה ב- XXXX. משכך אין אנו מקבלים את טענת התובעת להעסקה פוגענית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית לא הוכחה כל עילה מכח חוק השוויון בגינו תבעה . כך נדחים גם הסעדים הכספיים בהתאמה”.

דחיית הטענות לפיטורין שלא כדין, חשיפת שחיתות ומנהל לא תקין

בתמצית, פסק בית הדין לעבודה (בין היתר) בהקשר זה:

“מהחומר שהובא לפנינו הוכח שהתובעת קיבלה אזהרות מספר על התנהגותה שאינה מתאימה, לשון המעטה, למעמדה ולתפקידה. הליך הפיטורין של התובעת ככלל, כמו גם השימוע בפרט, נעשו כדין. כפי שהוכח התובעת קיבלה את זכות השימוע ואף מימשה אותה ובהיותה מיוצגת ע”י עו”ד. טענותיה של התובעת על חשיפת שחיתות ומנהל שאינו תקין לא הוכחו ונדחו. נדגיש שהוכח באופן חד משמעי , בסיוע עדה אובייקטיבית ובלתי תלויה בדבר ,שהתובעת לא מסרה אמת בפני בית דין זה…”.

“הנתבעים הוכיחו כי התובעת התנהלה בצורה שאינה מאפשרת המשך העסקתה, בין היתר באמצעות פעולות בילוש אחרי עמיתיה למדור; אי ציות לנהלים ובדיקת חיילים XXX; שימוש בשפה גסה בריש גליי ב- XXXX. התנהגותה זו של התובעת הקשתה על התנהלות תקינה של המדור הרפואי ב- XXX הגיוס … כאשר כבר לכתחילה לא סברה שהנתבע 2 יכול להיות ממונה עליה.

הוכח שהתובעת לא עמדה בסטנדרט ההתנהגותי הדרוש מעובדי ציבור בנושאי ממלכתיות; מקצועיות; מערכתיות ושרירותיות (קוד אתי לשירות המדינה, נציב שירות המדינה ינואר 2017). התובעת אף לא עמדה בהתנהגותה בכללי הקוד האתי של הארגון בו עבדה, “רוח צה”ל”, בנושאי דוגמא אישית; ממלכתיות; משמעת; רעות ואמינות (רוח צה”ל)”.

לסיכום עניין זה פסק בין הדין:

בנסיבות אלה גם על פי הפסיקה לעיל, גם בהיעדר כל פגם בשימוע ובהליך פיטוריה, ונוכח מכלול האמור לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המדינה להפסיק העסקתה.

לא מצאנו בסיס לתביעת התובעת לאכוף את שירותה כרופאה ב- XXX. סעד האכיפה נדחה. טענות ותביעות התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין ופיטורים שלא כדין נדחות. כך גם הסעד הכספי בהתאמה נדחה”.

דחיית הטענה בעניין לשון הרע

בהקשר זה נפסק בין היתר:

“התובעת לא פירטה ולבטח לא הוכיחה את העילה על מרכיביה הנדרשים. לא זו אף זו, גם בשלבים המאוחרים לכתב התביעה לא מצאה התובעת לנכון להביא בפנינו בדל הוכחה לטענה זו שנטענה בעלמא.

שאלות רבות ביחס לטענה זו נשארו ללא מענה: מה נאמר בדיוק שעולה כדי אמירת לשון הרע? מי אמר אותו? באיזה עיתוי אמר אותו? מאחר שהתובעת לא הוכיחה ולו בראשית ראייה בעניין זה, לא נותר לנו אלא לדחות את הטענה בדבר לשון הרע ,אשר תוכנה, מבצעה ונסיבותיה נותרו עלומות.

נדגיש למעלה מן הצורך: לפי מכלול הראיות טענת ההטרדה המינית נדחתה, גם לו הייתה התובעת עומדת בתנאים הדרושים להגשת תביעת לשון הרע ומפרטת בפרוטרוט את טענותיה ומוכיחה אותן, הייתה עומדת לנתבעים הגנת “אמת דיברתי” מכיוון שאכן אין יסוד לתלונתה אודות ההטרדה המינית גם לו הפיצו במדור הרפואה כטענתה, דבר שלא הוכח. תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית”.

חיוב התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכר טרחה של באי כח הנתבעים, בסכום משמעותי

את פסק דינו, סיים בית הדין בדחיית כל תביעותיה של התובעת, אחת לאחת:

“תביעת התובעת לפיצוי עקב הטרדה מינית נדחית מכל וכל. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם.

תביעת התובעת להגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין (התשנ”ז- 1997) בהיותה חושפת שחיתות או מנהל לא תקין נדחית. בהליך העיקרי ביססו הנתבעים את טענתם לתקינות ההתנהלות בין היתר באמצעות מסמכים חיצוניים ל- XXX.

תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין נדחית.

תביעת התובעת לאכיפת חזרתה לעבודה נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית. תביעה זו לא הוכחה ולו בראשית ראיה.

תביעת התובעת לביטול פיטוריה נדחית. התובעת פוטרה כדין”.

את חיובה של התובעת בהוצאות לדוגמא נימק בית הדין לעבודה בפסק הדין באופן הבא:

“ לאחר ששקלנו בכובד ראש, את גילה, ומצבה, וחרף זאת, ונוכח כל מה שנפרש בפנינו בהרחבה, מצאנו כי יש לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכ”ט ב”כ הנתבעים בסכום משמעותי.

פסק דין (תע”א (תל אביב-יפו) 8303-06 בליסה – אמניר תעשיות מיחזור בע”מ קובע בין היתר:

“אנו סבורים כי המקרה שבפנינו אכן מצוי במתחמם של אותם מקרים חריגים בהם שוכנע בית הדין ברמה גבוהה של ודאות ומכל הטעמים שהוסברו לעיל – ובמיוחד נוכח היקף ההתדיינות ורמת הודאות הגבוהה שעל יסודה קבע בית הדין כי אדניה של התביעה ניצבים על גרסאות שאין בהן אמת – כי מן הראוי להטיל הוצאות משפט ריאליות על התובע”.

ויפים הדברים גם לעניינינו.

אשר על כן, חייב בית הדין לעבודה בפסק דינו את התובעת כדלקמן:
- לשלם שכר טרחת ב”כ נתבע 1 בסך 7,000 ₪.
- לשלם הוצאות הנתבע 2 בסך 4,000 ₪ .
- לשלם שכר טרחת ב”כ הנתבע 2 בסך 25,000 ₪.
את ב”כ הנתבע 2 ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בטענות להטרדה מינית ועבירות מין.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעת פיצויים, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת 5 (34) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114)

גיא פלנטר — Sat, 08 Apr 2023 08:54:31 +0000

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות מין ברשת.

עבירות מין ברשת – במה מדובר?

עבירות מין רבות מבוצעות היום במרחב האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות סלולריות כגון Whatsapp או Telegram.
עמד על כך בית המשפט המחוזי בעפ”ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ’ טל דה לוין (פורסם בנבו, 29.01.2020):

“עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהתרחשה בשנים האחרונות, התגברות השימוש באינטרנט, נוכח הזמינות והנגישות הרבה לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים, והשימוש המוגבר באתרים ובאפליקציות שונות ליצירת קשר, ובתוכנות פשוטות המאפשרות שיחות וידאו וצ’אט, ללא צורך בידע טכנולוגי מיוחד; הלכו והתרבו גם השימושים הפליליים באמצעים אלו לביצוע עבירות במרחב האינטרנטי באופן קל ופשוט, המצמצם מאד את הסיכון להתפס. למרבה הצער, בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים, תוך יצירת אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר זה, הן לרשויות האכיפה והן לבתי המשפט”.

בהקשר לייחודן של עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט, חומרתן ומורכבותן, פסק כב’ השופט עמית בבש”פ 2065/13 פלוני נ’ מדינת ישראל כדלקמן:

“…המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים.

מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה”.

כפי שנראה מייד, נהוג לסווג עבירות מין במרחב המקוון ל – 3 סוגים עיקריים של עבירות;

הרשת כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן

הסוג הראשון של עבירות מין ברשת – עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן.
בהמשך יחתור החשוד למפגש פיזי עם המתלונן, ובמסגרת מאמציו להקים מפגש, עלול החשוד לבצע עבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים או פרסום חומר תועבה פדופילי.

הרשת כאמצעי לביצוע עבירות מין

הסוג השני של עבירות מין ברשת נוגע למצב בו המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו לא רק לעצם יצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין אולם אין קרבה פיזית בין החשוד למתלונן.
למשל – כאשר החשוד צופה במעשיו המיניים של המתלונן ומתעד אותם או מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט למתלונן.

עבירות מין במרחב הירטואלי

הסוג השלישי נקרא “עבירות מין וירטואליות”, כלומר עבירות המבוצעות כל כולן במסגרת המרחב הוירטואלי כגון:
- החזקה ופרסום חומרי תועבה פדופיליים, או צריכה של תכנים פדופיליים בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.
- בהקשר האחרון ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה, ארכיון סעיף 214 חוק העונשין.
- עבירות על “חוק הסרטונים” האוסר “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום”.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
ברובם המכריע של המקרים, מדובר בחומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, שמקורם באינטרנט ( פדופיליה ).
בדרך כלל נפתחת חקירה פלילית מסוג זה במידע שמועבר מהאינטרפול למשטרת ישראל אודות כתובת I.P. אליה הורדו (או ממנה הועלו) קבצים, הכוללים תמונות וסרטי פורנו של קטינים (תכנים פדופיליים).
באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש בביתו של החשוד ו/או במקום עבודתו, ותופסת את המחשבים שלו, תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, כגון disk on key.
לעתים, נמצאת המשטרה בעמדה להוכיח באיזה מילות חיפוש השתמש החשוד, על מנת לאתר ולהוריד את התכנים האסורים.
בהתאם לראיות שנאספו, מוגשים כתבי אישום כאשר מרבית כתבי האישום מוגשים בגין שתי העבירות הבאות;

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; “מחזיק” = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הפצה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

רבים מכתבי האישום המייחסים את העבירה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עוסקים בהפצת חומר פורנוגרפי הנוגע לקטינים (תכנים של פדופיליה) באינטרנט, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בטכנולוגית P2P כגון e-mule וכן Usnext.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות החזקה ופרסום תועבה.

ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרדנו מעניק ייעוץ וייוצג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינרטנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות, החל משלב החקירה, השימוע הפלילי, טיפול בסגירת תיקים ועד הענקת ייצוג משפטי בבתי משפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.

עבירות מין ברשת – מקרה שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בו טיפל משרדנו.

ייצוג נפגעי עבירות מין ברשת

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי פלילי לנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ.
להרחבה בעניין זה ראו:

דוגמאות לתיקי עבירות מין ברשת בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי

לקראת סוף עומד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין ברשת ובמרחב הוירטואלי.
ממולץ לעיין גם בעמודים הבאים:
בכל הנוגע לעבירות מחשב ואינטרנט ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפוסט עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (114) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים בפומבי + מקרים להמחשה 5 (48)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 10:14:38 +0000

מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה, מקרים להמחשה

מהו מעשה מגונה בפומבי?

מעשה מגונה בפומבי מוגדר בחוק העונשין כעבירת מין שכוללת לא פחות מחמש חלופות שונות של מעשים מגונים, כאשר לכל חלופה נקבע עונש מקסימלי שונה, בהתאם לנסיבות כגון, טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (למשל, קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות), גיל נפגע/ת העבירה (קטינות) ומצבם הפגיע של נפגעי העבירה (חוסר ישע).

מה המשמעות של “מעשה מגונה” בעבירה של מעשה מגונה בפומבי?

“מעשה מגונה” מוגדר בחוק העונשין כ”מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים”.
להרחבה בנוגע לרכיב זה בעבירה ראו בעמוד: מעשה מגונה – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים + מקרים להמחשה.
כאשר עסקינן בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, בד”כ מדובר באחד (או יותר) מאלה;
- התערטלות בפני אחרים;
- חשיפת איבר המין;
- מעשה אוננות;
- תנועות מגונות;
- התבטאות מילולית בוטה, כל עוד נעשתה ההתבטאות לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים (בד”כ, כאשר עסקינן “רק” בהתבטאות, הדברים שנאמרו יבחנו אל מול הוראות החוק למניעת הטרדה מינית).
על מנת שתתגבש עבירה, אין צורך להוכיח כי המבצע הגיע בפועל לסיפוק מיני.
אדם יכול להיות מורשע בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, גם באם גרם לאדם אחר לבצע את המעשה המגונה בפומבי.

מה יחשב בגדר מקום “פומבי” לעניין העבירה של מעשה מגונה בפומבי?

סעיף 34כד לחוק העונשין עוסק בהגדרות ומגדיר “מקום פומבי” באופן הבא:

“פומבי”, לענין מעשה –

(1) מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;

(2) מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה”;

מייד נראה, שסעיף 349 לחוק העונשין שכותרתו “מעשה מגונה בפומבי“, כולל גם עבירות המבוצעות שלא במקום פומבי.

היכן מעוגנת בחוק הפלילי העבירה של מעשה מגונה בפומבי?

בסעיף 349 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קבע המחוקק הישראלי את האיסור הפלילי על ביצוע מעשים מגונים בפומבי.
וזו לשונו של הסעיף:

“(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.

(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים”.

חלופות נוספות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי קבע המחוקק גם בסעיפים 351(ד) ו- 351(ד1) לחוק העונשין, ועל כך בהמשך.

החלופות השונות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי

כאמור, לעבירה של מעשה מגונה בפומבי לא פחות מ- 5 חלופות שונות.
לחמשת החלופות השונות של עבירה זו היבטים שונים מבחינת:
- מקום עשיית המעשה המגונה.
- שאלת ההסכמה.
- טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (כגון קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות);
- גיל נפגע/ת העבירה;
- מצבו הפגיע של נפגע/ת העבירה.
- הענישה.
ואלו חמשת החלופות;

מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו

העבירה קבועה בסעיף 349(א) רישא לחוק העונשין.
כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בפומבי, בפני אדם אחר, ללא הסכמתו. ההסכמה חייבת להינתן באופן ברור וחד משמעי.
“פומבי” מוגדר כמקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא או מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה.
“מקום ציבורי” מוגדר כדרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם (לרבות בתשלום) וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית.
העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.

מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות

העבירה קבועה בסעיף 349(א) סיפא לחוק העונשין.
כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בכל מקום שהוא – לאו דווקא בפומבי, ובלבד שנעשה תוך ניצול אחת הזיקות הקבועות בסעיף, כלומר – יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
לעניין שאלת ההסכמה, מדובר כאן בעשיית המעשה המגונה בפני אחר “בהסכמתו”, “הסכמה” שנעוצה בקיומם של יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
מכוחן של אותן זיקות תלות, נאלץ הקרבן “להסכים” בעל כורכו לעשיית המעשה המגונה בפניו, כך שלא מדובר בהסכמה אמיתית.
העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.

מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע

העבירה קבועה בסעיף 351(ד1) לחוק העונשין.
כאן מדובר ב”אחראי על חסר ישע”:
- העושה מעשה מגונה בפומבי בפני חסר ישע, ללא הסכמתו, או –
- העושה מעשה מגונה בכל מקום שהוא בפני חסר ישע תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
היותו של נפגע העבירה “חסר ישע” מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש המקסימלי הקבוע לעבירה זו הינו מאסר שנתיים.
“חסר ישע” מוגדר כמי:

“…שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו”.

באשר להגדרה של “אחראי על קטין או חסר ישע” – ראו סעיף 368א לחוק העונשין.

מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים

העבירה קבועה בסעיף 349(ב) לחוק העונשין ונועדה להגן על קטינים מתחת לגיל 16 מפני ביצוע מעשה מגונה בפניהם, בכל מקום, לרבות במקום פרטי.
הפגיעה בקטינים מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר 3 שנים.
על ההבדל בין העבירה של מעשה מגונה בקטין למעשה מגונה בפני קטין עמד בית המשפט העליון בע”פ 4802/18 פלוני נ’ מדינת ישראל (נבו 29.01.2019)‏‏:

“עבירה של מעשה מגונה בקטין נבדלת מזו של מעשה מגונה בפני קטין בפרט חשוב.

במקרה של מעשה מגונה בקטין, המבצע כופה על הקטין – שאינו כשיר לתת הסכמה למתרחש – השתתפות באקט או בשיח בעלי אופי מיני. במקרה של מעשה מגונה בפני קטין, המבצע גורם לקטין לצפות באקט בעל אופי מיני או לשמוע שיח מיני כלשהו, כאשר הקטין איננו נוטל שום חלק באותו אקט או שיח.

במקרה הראשון, החמור הרבה יותר, העבריין מבזה את הקטין מינית, או שואב את סיפוקו או את גירויו המיני, מכך שהוא כופה על הקטין אינטראקציה פיזית או מילולית בעלת אופי מיני. במקרה השני, החמור פחות, העבריין שואב את סיפוקו או את גירויו המיני רק מכך שהקטין צופה באקט בעל אופי מיני או שומע שיח מיני של העבריין מבלי להיות שותף לאותו אקט או שיח.”

מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה

העבירה קבועה בסעיף 351(ד) לחוק העונשין ונותנת ביטוי לחומרה שבמעשה מגונה בפני אדם שהוא גם קטין וגם בן משפחה.
בשל הנסיבות המחמירות של העבירה (קטינות של נפגע/ת העבירה + קרבת משפחה) נקבע עונש מקסימלי של 4 שנות מאסר לצידה של עבירה זו.

מהו העונש על מעשה מגונה בפומבי?

מתחם העונש המקסימלי בגין הרשעה בעבירה של מעשה מגונה בפומבי נע כאמור בין שנת מאסר ל- 4 שנות מאסר, בהתאם לחלופה אשר בה הורשע הנאשם.
להלן העונשים המקסימליים שנקבעו בחוק העונשין ביחס לחלופות השונות של העבירה, “מהקל אל הכבד”:
- סעיף 349(א) רישא – מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו – שנת מאסר.
- סעיף 349(א) סיפא – מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות – שנת מאסר.
- סעיף 351(ד1) – מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע – 2 שנות מאסר.
- סעיף 349(ב) – מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים – 3 שנות מאסר.
- סעיף 351(ד) – מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה – 4 שנות מאסר.
בקביעת מתחם העונש ההולם יביא בית המשפט במניין שיקוליו את כל אלה:
- הערכים המוגנים שנפגעו;
- מידת הפגיעה בהם;
- מדיניות הענישה במקרים דומים בעבר;
- האם חל עונש מזערי – למשל, בעבירות מין במשפחה;
ראו בהקשר זה בהרחבה: אמות המידה לגזירת העונש בגין מעשה מוגנה.

מעשים מגונים בפומבי – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לחשדות ולאישומים במעשים מגונים בפומבי:
כמו כן ראו:

עורך דין פלילי

עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי

הפוסט מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים בפומבי + מקרים להמחשה 5 (48) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר