שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

• שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
• על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

• מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
• בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

• עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי. 
• בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

• לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
  • ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
  • תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

• על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
• רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
• כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
• במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

• הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

• ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14): 

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

• בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים. 
• בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
• יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
• יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
• גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
• גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
• כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

• בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

• על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
• יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

• הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
• נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

• לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
• על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק. 
• לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
• כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
• כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
• סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
• בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
• להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה: 

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
• הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
• במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
• הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
• הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
• במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
• בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
• הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
• התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
• להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
• כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (111)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר | ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון.

עורך דין פלילי בצפון – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון

• מחפשים עורך דין פלילי בצפון? משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי  לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים לתושבי צפון הארץ.

בבחירת עו”ד פלילי, מיקומו הפיזי של משרד עורך הדין תמיד משני לעומת איכות הייצוג המשפטי שמעניק המשרד

• מזווית ראייתו של הלקוח, אמנם נוח יותר להגיע למשרד עורכי דין הקרוב למקום מגוריו של הלקוח.
• יחד עם זאת, מאחר ועסקינן בדיני נפשות, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שמוענק ללקוח חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
• אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו של משרד עורכי הדין משמעות שולית.
• בעמוד בחירת עורך דין פלילי אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
• בשל איכות הייצוג המשפטי שהם מעניקים, קיימים משרדי עורכי דין בישראל המעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית, כלומר מגיעים לפתחם של משרדים אלו לקוחות מכל רחבי הארץ.
• משרדנו נמנה על אותם משרדים; אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ, לרבות בצפון הארץ. 

היישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת)

• ואלו הישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון: אכסאל, בוקעעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג`אג`, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג`אר, מג`ד אל כרום, מג`דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג`ר, עילבון, עילוט, עין מאה`ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
• כלי יעיל לאיתור מחוז השיפוט לפי ישוב ניתן למצוא כאן: חיפוש מחוז שיפוט לפי יישוב.

ייעוץ משפטי לחשודים, לנחקרים ולעצורים בצפון ע”י עורך דין פלילי בצפון

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי דחוף, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – לחשודים, לנחקרים ולעצורים – בכל תחנות המשטרה בצפון.
• ואלו תחנות המשטרה בהן אנו מעניקים ייעוץ משפטי באזור הצפון;

מחוז צפון של משטרת ישראל

• מטה מחוז צפון ממוקם בעיר נצרת בכביש ציפורי, ברחוב ריאוס אל ג’יבאל 1, נצרת.
• מטה מחוז צפון מחולק ל-3 מרחבים ופועלות בו 17 תחנות משטרה:
• מרחב כינרת.
• מרחב גליל.
• מרחב עמקים.

מרחב כינרת של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בצפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
• במרחב כנרת פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת קרית שמונה, ברחוב המכבים 8, קרית שמונה.
  • תחנת גולן (בקצרין), ברחוב שיאון פינת רחוב גילבון, קצרין.
  • תחנת ירדן (ראש פינה), ברחוב דרך הגליל פינת רחוב מעלה גיא אוני (כיכר ליזה), ראש פינה.
  • תחנת צפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
  • תחנת טבריה, סמוך לצומת הרחובות שמעון דהאן / דרך הציונות והחשמונאים, טבריה.
  • תחנת מעלות (מעלות תרשיחא), כביש 8833, מעונה.

מרחב גליל של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בדרך יצחק רבין (כביש 781), קרית אתא.
• במרחב גליל פועלות 5 תחנות משטרה:
  • תחנת כרמיאל, ברחוב החרושת 7, כרמיאל.
  • תחנת מג’ד אל כרום.
  • תחנת משגב, ממוקמת בכביש 784, מול צומת הכניסה לרקפת.
  • תחנת שפרעם, ממוקמת בשכונה המערבית (אל פוואר), שפרעם.
  • תחנת טמרה.

מרחב עמקים של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בנצרת עילית.
• במרחב עמקים פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת עפולה, ברחוב הנשיא וייצמן 7, עפולה.
  • תחנת מגדל העמק, ברחוב פנינת העמק פינת שדרות הבנים, מגדל העמק.
  • תחנת נצרת, ברחוב 6077 מס’ 6, נצרת.
  • תחנת כנא.
  • תחנת נצרת עלית, ברחוב מעלה עלית פינת רחוב גלבוע, נצרת עילית.
  • תחנת בית שאן, סמוך לצומת הרחובות שאול המלך ויצחק שמש, בית שאן.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר – ייצוג משפטי לעצורים, לנאשמים ולמערערים בכל בתי המשפט בצפון

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים ולעצורים בהליכים פליליים בכל בתי המשפט במחוז צפון.
• ואלו בתי המשפט הנמנים על מחוז שיפוט צפון בהם אנו מעניקים ייצוג משפטי בהליכים פליליים:

מקרה להמחשה אשר טופל על ידי עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

תמצית המקרה להמחשה: סגירת תיק פלילי ע”י עורך דין פלילי בצפון – החזרת נשק מהמשטרה

• אנו מציגים מקרה זה כדוגמא למקרה (אחד מיני רבים) בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון. פרשה זו התנהלה בצפון הארץ, נחקרה על ידי תחנת משטרת נהריה ונבחנה על ידי שלוחת תביעות גליל, שנעתרה לבקשתינו לסגור את התיק.

תחנת נהריה פתחה בחקירה כנגד רס”ן בצבא קבע בחשד לעבירות אלימות במשפחה

• ואלו פרטי המקרה; לאחר הגשת תביעת גירושין כנגדה, הגישה אשתו של רס”ן בצבא קבע תלונה כנגדו למשטרת ישראל, שם טענה כי תקף אותה ואיים עליה.
• בעקבות תלונה זו, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הרס”ן, בחשד לעבירות של תקיפת בת זוג, בניגוד לסעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”) ועבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. במסגרת החקירה הפלילית, תפסה המשטרה מיד את אקדחו של הקצין וסירבה להחזיר את האקדח.
• כל החקירה התנהלה על ידי משטרת ישראל, ולא על ידי המשטרה צבאית חוקרת (מצ”ח).
• כתמיכה לתלונתה, הציגה המתלוננת בפני חוקרי המשטרה חבלות, הגישה תעודה רפואית המנציחה את החבלות, ואף הפנתה את משטרת ישראל לחקור את חברתה השכנה, אשר עדותה מחזקת לכאורה את תלונת המתלוננת.

עורך דין בצפון גיא פלנטר הגיש לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

• עורך דין פלילי גיא פלנטר קיבל את הייצוג על הרס”ן, ליווה אותו בהליכי החקירה המשטרתית ופעל לשחרורו בערובה בתנאים לא מכבידים.
• בהמשך, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ודרישה לסגור את התיק.

שלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל נעתרה לבקשת משרדנו וסגרה את התיק הפלילי

• למרות שלל הראיות שהציגה המתלוננת כתמיכה לתלונתה, התקבלה בקשתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום ותיק החקירה נסגר ע”י שלוחת תביעות גליל בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
• סגירת תיק החקירה מנעה הגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ו”חסכה” ממנו את הצורך להוכיח את חפותו במשפט פלילי בבית המשפט. סיום החקירה הפלילית ללא הגשת כתב אישום אף הוביל להחזרת אקדחו מהמשטרה ובכך הסתיימה הפרשה. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת קצין החקירות בתחנת נהריה לפיה, תיק החקירה נסגר על ידי ראש שלוחת תביעות גליל במשטרת ישראל. 
• במקרה להמחשה שהצגנו לעיל, הליכי החקירה הפלילית בתיק זה נוהלו על ידי תחנת משטרת חדרה ואת התיק סגר לבקשתינו ראש שלוחת תביעות גליל.
• למרות שהרס”ן התגורר בצפון והליכי החקירה התנהלו בצפון – פנה הרס”ן למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסגירת התיק הפלילי ולהחזרת נשקו.
• המקרה ממחיש (וכך גם כל הדוגמאות האחרות שאנו מציגים לקראת סוף עמוד זה), שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בצפון הארץ, משרדו של עורך דין פלילי בצפון לא חייב להיות ממומקם דווקא בצפון.

לקריאה נוספת

• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – ארכיב עורך דין פלילי בצפון.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• להרחבה בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה ראו בעמוד: הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה.
• להרחבה בנושא סגירת תיקי חקירה ראו בעמוד: סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
• להרחבה בנוגע להחזרת נשק מהמשטרה ורישוי כלי ירייה ראו בעמוד: רישיון נשק – ייצוג משפטי.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים בצפון הארץ

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בליכים פליליים ומשמעתיים בצפון.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | תקיפה בנסיבות מחמירות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי ברמת גן

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בצפון<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (11)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

• ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
• ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

• שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
• השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
• בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
• האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

• תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
• בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
• בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
• הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

• עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
• בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות. 
• משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
• הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

• הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
• המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
• מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
• מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.  
• הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
  • ​הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר​.
  • הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.​

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

• שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
• אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
• אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

• כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
• עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:
  • עבירות מין והטרדה מינית.
  • עבירות אלימות, תקיפה, שימוש בלתי סביר בכוח.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, כליאת שווא.
  • מרמה והפרת אמונים, שוחד ושוחד מיני.
  • עבירות שיבוש מהלכי משפט.
  • עבירות גניבה כגון גניבה בידי עובד ציבור,שוד.
  • עבירות פגיעה בפרטיות, כגון שליפת מידע שלא כדין.
  • עבירות נשק, כגון הזנחת שמירה על כלי יריה, שימוש לא חוקי בנשק.
  • עבירות סמים.
  • עבירות אלימות במשפחה.

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

• עבירות תעבורה.
• חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
• עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

• בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
• פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.   

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

• בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
• בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
•  להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

• מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
• כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042   – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

• בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
• פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

• מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
• במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
• נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי. 
•  בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

• בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
• בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
• חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
• בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
• בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
• שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים –  גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
• שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
• יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
• שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
• כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
• נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

• עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
• מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
• אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

• משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור. 

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

• על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

• על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
• בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
• להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
• בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (78)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מהו מעשה סדום?

• אחת מעבירות המין היותר חמורות בספר החוקים הישראלי הינה “מעשה סדום”. בעמוד זה נעמוד בקצרה על הגדרת העבירה, על העונשים הקבועים לצידה ונציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו.
• לקראת סוף עמוד תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו, שנגעו לעבירה של מעשה סדום.
• חוק העונשין בישראל מגדיר מעשה סדום כהחדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם (סעיף 347(ג) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977).
• למען הסר ספק, מעשים מיניים אלו, בפני עצמם, לא מהווים עבירה פלילית. רק בהתקיים נסיבות מסוימות, אשר נקבעו ע”י המחוקק מפורשות בחוק העונשין, מתגבשת העבירה הפלילית של מעשה סדום.

באיזה נסיבות מעשים מיניים יגבשו עבירה פלילית של מעשה סדום?

• המחוקק קבע מספר מצבים בהם החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם מגבשים את העבירה הפלילית של מעשה סדום.
• לצד אותם מצבים שמגבשים עבירות פליליות, קבע המחוקק עונש מקסימלי, בהתאם לחומרת הנסיבות;
• ואלו המצבים והעונשים המקסימליים שנקבעו לאותן עבירות:

מעשה סדום של מטפל נפשי במטופל

• החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם עלולה לגבש עבירה פלילית של מעשה סדום כאשר מדובר בניצול של יחסי תלות.
• בהתאמה, מטפל נפשי העושה מעשה סדום במטופלים, שמלאו להם 18 שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום 3 שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, עונשו המקסימלי 4 שנות מאסר (סעיף 347א(ב) לחוק העונשין).
• “מטפל נפשי” מוגדר כ”מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד”.
• “טיפול נפשי” מוגדר כ”אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי”.

מעשה סדום של כהן דת באדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה.

• לא אחת, יחסים בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה פנים אל פנים, מלווים בתלות נפשית. ניצול אותה תלות נפשית ע”י כהן הדת לביצוע מעשה סדום, תגבש עבירה פלילית.
• חוק העונשין קובע כי כהן דת העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו 18 שנים, במהלך התקופה שבה העניק לאותו אדם ייעוץ או הדרכה או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו, עונשו המקסימלי 4 שנות מאסר (סעיף 347ב(ב) לחוק העונשין).
• “כהן דת” מוגדר בחוק העונשין כ”כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות”.
• “ייעוץ או הדרכה” מוגדרים בחוק העונשין כ”ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים”.

מעשה סדום במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע

• “בן משפחה” בהקשר הנדון כאן מוגדר בחוק העונשין כאחד מאלו:
  • הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא.
  • מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. 
  • אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;
  • מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
• המבצע מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, עונשו המקסימלי 20 שנות מאסר (סעיף 351(א) לחוק העונשין).
• המבצע מעשה סדום באדם שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים והוא בן משפחתם, עונשו המקסימלי 16 שנות מאסר (סעיף 351(ב) לחוק העונשין).
• בחוק העונשין הגדרות מפורטות למושג “אחראי על חסר ישע”.

מהו גרם מעשה סדום?

• לעניין האחריות לעבירה, אין זה משנה באם מבצע העבירה:
  • ביצע בעצמו את המעשים המיניים האסורים הנזכרים בהגדרה באדם אחר, או;
  • גרם שהמעשים המיניים האסורים יעשו ע”י אדם אחר בו עצמו, או;
  • גרם שהמעשים המיניים האסורים יעשו ע”י אדם אחר בצד שלשי.
• בכל שלושת המצבים המתוארים לעיל, הגורם למעשים המיניים האסורים אחראי בדיוק באותו מידה לעבירה פלילית של מעשה סדום (סעיף 350 לחוק העונשין).

מקרה להמחשה בו הענקנו ייצוג משפטי; דייט שהסתיים בתלונה על מעשה סדום – הפרקליטות סגרה את התיק

• לאחר שזוג צעירים יצאו לדייט, התלוננה הצעירה במשטרה כי הבחור כפה עליה בכח מין אוראלי. התלונה הובילה למעצרו המיידי של הבחור ולפתיחה בחקירה פלילית בחשד לביצוע עבירת מין חמורה – מעשה סדום.
• משרדנו הוזעק להעניק לבחור ייעוץ משפטי דחוף במקום מעצרו, ובהמשך ליווה משרדנו את הלקוח בייעוץ משפטי, עד סיום פעולות החקירה.
• משעבר תיק החקירה מהמשטרה לפרקליטות, נעתרה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) לבקשתנו להימנע מהגשת כתב אישום, וסגרה את התיק.

התלונה במשטרה והחקירה הפלילית

• פרשה זו עוסקת בתלונה פלילית שהגישה צעירה כנגד חייל, ספורטאי מצטיין באזור מגוריו.
• מיד לאחר הדייט, הגישה הצעירה כנגד החייל תלונה במשטרה, המייחסת לו מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית, עבירה בניגוד לסעיף 347(ב) לחוק העונשין.
• מדובר בתלונה על עבירת מין חמורה, אשר לצידה עונש מקסימלי של 16 שנות מאסר.
• בתלונתה, טענה הצעירה כי החייל תפס אותה מאחורה, הפיל אותה לקרקע, הצמיד את ראשה לאיבר מינו וכפה עליה מין אוראלי, בכוח ובצעקות.
• לאחר מכן, כך טענה, משך אותה בכוח לרכבו וגם שם כפה עליה מין אוראלי שלא בהסכמתה החופשית, עד שהגיע לסיפוקו. עוד טענה הצעירה בתלונתה, כי כתוצאה מהפלתה בכוח על הקרקע, נגרמו לה חבלות בברכיה.
• את טענותיה, גוללה המתלוננת גם ב- Whatsapp באופן הבא;

• כל הכחשותיו של החייל לא עזרו לו, ועל בסיס תלונתה של הצעירה נעצר מיד על ידי משטרת ישראל.
• משרדנו ליווה את חקירתו הפלילית של החייל והעניק לו ייעוץ משפטי בחקירה.
• יחידת המשטרה שחקרה את התלונה (תחנת אשדוד/לכיש), פעלה נמרצות לברר את האמת, וכבר לאחר שנערך עימות בין הצדדים, שוחרר הצעיר בהסכמתנו למעצר בית של 4 ימים, תוך התחייבות לא ליצור קשר בכל דרך שהיא או להיפגש עם המתלוננת ולהתייצב לחקירה בכל עת שיידרש.

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – התיק הפלילי נסגר ע”י פרקליטות מחוז דרום

• בהמשך, פעל משרדנו למניעת כתב אישום. פרקליטות מחוז דרום (פלילי) נעתרה לבקשתנו, סגרה את תיק החקירה ובכך הסתיימה הפרשה.
• להלן הודעה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בדבר סגירת תיק החקירה הפלילי;
• תיק זה טופל במשרדנו ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’, ממשרד עורכי דין גיא פלנטר.

תלונה על מעשה סדום (כפיית מין אוראלי) – הודעת פרקליטות מחוז דרום (פלילי) על סגירת תיק חקירה.

מעשה סדום – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי

• דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי ראו לקראת סוף עמוד זה.
• כמו כן מומלץ לעיין בנושאים הבאים: 
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה מגונה.
  • הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ליווי משפטי בחקירה.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עו”ד פלילי

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סגירת תיק פלילי | עבירות מין |ארכיון מעשה סדום 

הפוסט מעשה סדום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (64)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גידול סמים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של גידול סמים.
• בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של גידול סמים, ונציג מקרה להמחשה בו הובלנו לביטול כתב האישום.
• יחודיות המקרה שיוצג כאן – למרות שהחיפוש המשטרתי ותפיסת הסמים בוצעו כדין, למרות שהנאשמים הודו בחקירתם בגידול הסמים שנתפסו ולמרות שמעבדת מז”פ נתנה חוות דעת שמדובר בסמים – בוטל כתב האישום.

גידול סמים – על העבירה

מה העונש שנקבע על גידול סמים?

• סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

האם גידול סמים נחשבת עבירה חמורה?

• על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם, שם נפסק:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

• דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו”.

מדיניות העמדה לדין בעבירות של גידול סמים

• לרשויות התביעה שיקול דעת נרחב באם להגיש כתב אישום בעבירות של גידול סמים. כך למשל, חלף אישום בעבירה של גידול סמים, יכולה התביעה לייחס אישם בהחזקת סם לצריכה עצמית.
• במסגרת הפעלת שיקול דעתה האם להעמיד לדין חשוד בגידול סם מסוכן או החזקתו לצריכה עצמית, תביא בחשבון הרשות התובעת את השיקולים הבאים:
  • האם מדובר בגידול סמים לצריכה עצמית, או שלא לצריכה עצמית.
  • מספר השתילים שגודלו (ככל שמספר השתילים רב יותר, כך תגבר הנטיה לייחס עבירה של גידול סם).
  • דרגת התכנון לצורך ביצוע העבירה (למשל, שכירת מבנה ייעודי, רכישת אמצעים יעודיים לצורך גידול הסם, שימוש באנשי קש, הסוואה מתוחכמת וכו’.).
  • היקף האמצעים ששימשו לגידול הסמים (כלים יעודיים לגידול, דשנים, מנורות, טפטפות ומערכות השקיה וכו’).
  • עבר פלילי (בחירת סעיף האישום תושפע מעברו הפלילי של החשוד בעבירות סחר, גידול סמים, יבוא, תיווך והחזקה שלא לצריכה עצמית).
  • משקל הסם – יכול להוות נתון מסייע בבחירת סעיך העבירה המתאים. 

דוגמא להמחשה – ביטול כתב אישום המייחס גידול סמים

החקירה והגשת כתב אישום המייחס גידול סמים

• בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרת ישראל על כך שבדירה מסוימת בירושלים עוסקים בגידול סמים, קיבלה משטרת ישראל צו חיפוש מבית המשפט, המסמיך את שוטריה לבצע חיפוש בדירה.
• במעמד ביצוע החיפוש המשטרתי בדירה, נתפסו 3 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 15.03 גרם ושני צעירים שהתגוררו במקום עוכבו לחקירה.
• עוד בדירה, הודו 2 הצעירים כי הם אשר גידלו את הסמים אשר נתפסו בדירתם וכך גם עשו בחקירתם בתחנת המשטרה, עת נחקרו באזהרה.
• בהמשך התקבלה חוות דעת מומחה ממז”פ (המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל) לפיה, השתילים שנתפסו בדירה הם קנבוס, המוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים.
• בשים לב לראיות החותכות (לכאורה) שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הוגש כנגד 2 הצעירים כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, והתיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת שרון לארי-בבלי.
• בכתב האישום נטען כי במועד התפיסה, גידלו הנאשמים בדירה 3 שתילי סם מסוג קנבוס, ללא היתר כדין ובהתאמה ייחס להם כתב האישום עבירה של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973.

ביטול כתב האישום שייחס גידול סמים

• משהובהר לנאשמים כי עמדת התביעה המשטרתית לעתור לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, פנה אחד מהם למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי במשפטו הפלילי. מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, סטודנט אשר בעברו שירות צבאי כחובש קרבי.
• למרות שעל פני הדברים, נראה היה כי בידי התביעה המשטרתית ראיות חותכות להוכחת האישום של גידול סמים, איתרה ההגנה פגמים וקשיים ראייתיים שבסופו של יום הובילו לביטול כתב האישום.
• בפגישה עם יחידת תביעות ירושלים של משטרת ישראל, הוצגו אותם פגמים וקשיים ראייתיים ומשהשתכנעה התביעה המשטרתית כי אין לה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, הגישה לבית המשפט הודעה בדבר חזרה מהאישום.
• בהחלטה מיום 1.3.17 הורה בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה והתיק הפלילי נסגר ללא הפללה וללא הכתמת שמם של הנאשמים.

תיק פלילי בבית משפט השלום בירושלים לפני כב’ השופטת שרון לארי-בבלי.

• את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת

• להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
• להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – ארכיון עבירות סמים.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי בירושלים

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בירושלים ובכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום

הפוסט גידול סמים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (60)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר ע”י עורך דין פלילי

עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר, תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר. 
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ:
  • בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה (“מעצר ימים”).
  • בקשות למעצר עד תום ההליכים.
  • הליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
  • בקשות לעיון חוזר במעצר או בתנאי שחרור בערובה.
  • הגשת ערר על מעצר – ערעור על מעצרים.

עורך דין מעצרים 

• עורך דין מעצרים עוסק בייצוג משפטי של עצורים בהליכי הארכת מעצר ושחרור ממעצר.
• מטבע הדברים, על עורך דין מעצרים להיות זמין “להקפצה” 24/7, על מנת לפעול לשחרור ממעצר. 
• עורך דין מעצרים עוסק גם בייצוג משפטי בבקשות לשינוי תנאי שחרור בערובה, כגון בקשת ביטול מעצר בית. 
• דיונים בשאלת הארכת מעצר לצרכי חקירה מתנהלים בבית המשפט השלום.  
• יחד עם זאת, לא אחת, נדרש עורך דין מעצרים להעניק ייצוג משפטי בבית המשפט המחוזי בנוגע לערר שהגישה המשטרה על החלטת שחרור ממעצר, או להגיש בעצמו ערר על מעצר או על תנאי שחרור בערובה שנקבעו ע”י בית משפט השלום. 
• דיונים בבקשת מעצר עד תום ההליכים, מתנהלים בבית המשפט בו הוגש כתב האישום. 

הליכי מעצר ושחרור בערבות – כללי

• הסמכויות וההוראות הנוגעות להליכי מעצר ושחרור בערובה מוסדרות בעיקרן בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו – 1996, וכן מפורטות בפקודת המטה הארצי מס’ 14.01.34 “עיכוב, מעצר ושחרור”.
• ככלל, הליכי המעצר נחלקים לשניים:
  • מעצר של חשוד – בשלב החקירה במשטרה ולפני הגשת כתב אישום (נקרא גם “מעצר ימים”).
  • מעצר של נאשם – שהוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו (“מעצר עד תום ההליכים”).
• חשוב להדגיש, כי בכל אחד מן השלבים, בנסיבות המתאימות, קיימת אפשרות לשחרור לחלופת מעצר, בערובה ובתנאים שייקבעו ע”י בית המשפט או קצין המשטרה הממונה.
• לעיון בפקודת המטה הארצי בנושא עיכוב, מעצר ושחרור בערובה ראו פקודת המטה הארצי מס’ 14.01.34 “עיכוב, מעצר ושחרור“.

מעצר של חשוד – לפני הגשת כתב אישום

• אף על פי שהחוק קובע כי ככלל יש להעדיף מעצר של חשוד בצו של שופט, ניתן לעצור חשוד גם ללא צו שיפוטי. בפועל, בחלק לא מבוטל של המקרים, מעצר ראשוני של חשוד מתבצע בשטח ע”י שוטר, או בתחנת המשטרה ע”י קצין ממונה, בדרך כלל לאחר חקירת החשוד באזהרה.       
• מכאן, שהשאלה האם החשוד ייעצר או ישוחרר בתנאים או ללא תנאים, תושפע בחלק ניכר מהמקרים גם מהתנהלות החשוד בחקירתו באזהרה ומן הגרסה שמוסר בחקירתו. 
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לכך שאדם העומד להיחקר באזהרה כחשוד, ייוועץ בטרם חקירתו בעורך דין מעצרים, שינחה אותו בין השאר בדבר כללי התנהגות וזכויותיו בחקירה, ובכך, ימזער החשוד, כלל שניתן בנסיבות העניין, את האפשרות שהרשות החוקרת תבקש את מעצרו.        

מעצר ללא צו – המפגש הראשון של חשוד עם סמכות המעצר

• ניתן לעצור אדם בלא צו של שופט עד 24 שעות, ולכל היותר למשך 48 שעות מתחילת המעצר. לצורך הארכת מעצר מעבר ל-48 שעות – יש להביא את החשוד בפני שופט.   
• שוטר מוסמך לעצור אדם שעבר בפניו של השוטר או זה מקרוב עבירת פשע או עוון, והשוטר סבור שאותו אדם עלול לסכן את ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
• כמו כן, מוסמך שוטר לעצור אדם, אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירת פשע או עוון וכן התקיים אחד מאלה: 
  • לשוטר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
  • לשוטר יש יסוד סביר לחשש שאי מעצרו של החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט (העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת).
  • לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה .
  • אותו אדם הפר תנאי מתנאי שחרור בערובה או תנאי תכנית פיקוח אלקטרוני, או עומד להימלט מהדין או שיש יסוד סביר שהוא נמלט ממשמורת חוקית.
• נוסף על כן, שוטר יכול לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שעבר אחת מן העבירות הבאות: 
  • עבירת אלימות בבן משפחה. 
  • עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.
  • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש או החזקת סם לשימוש עצמי.
  • עבירת ביטחון.
  • עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה.
• עוד מוסמך שוטר לעצור אדם ולהביאו לתחנת משטרה אם אותו אדם מסרב או מפריע לעיכוב. 
• מקרים נוספים בהם מוקנית בדין סמכות לשוטר לעצור אדם ללא צו של שופט:
  • התקהלות בלתי חוקית או התפרעות במקום ציבורי. 
  • יסוד סביר לחשוד שאדם מחזיק או מעביר רכוש גנוב או שהחזקתו אסורה.
  • אדם המחזיק כלי נשק טעון או סכין כשהוא שיכור.
  • אדם העובר עבירה על פקודת התעבורה ומסרב למסור את שמו ומענו או להציג את רישיונו.
• לצורך ביצוע המעצר, אם החשוד מתנגד למעצר או מתחמק ממנו – רשאי השוטר להשתמש בכח סביר.
• ככלל, שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר, חייב להביאו ללא דיחוי לתחנת משטרה, בפני קצין ממונה על החקירות, ובהיעדרו – בפני מפקד התחנה או קצין הממונה על התחנה. 

מה צפוי לחשוד שנעצר ע”י שוטר בתחנת המשטרה

בירור בפני הקצין הממונה

• בהגיעו לתחנת המשטרה, אם לא הוחלט על שחרורו קודם לכן, צפוי לחשוד העצור בירור בפני הקצין הממונה.
• הקצין הממונה יברר אם אכן התקיים אחד התנאים למעצר, כמפורט לעיל, או – אם קיימת אחת מעילות המעצר הבאות: 
  • שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
• לקצין הממונה יש סמכות להורות על מעצרו של אדם שהגיע לתחנת המשטרה כשאינו עצור, אם מצא הקצין שמתקיימת אחת מעילות המעצר.
• חשוד שהוחלט ע”י הקצין הממונה על מעצרו והרשות החוקרת מבקשת להמשיך ולהאריך את מעצרו – יובא בפני שופט לא יאוחר מ-48 שעות לכל היותר מרגע תחילת המעצר.
• ככל שלא התקיימו התנאים או העילות למעצר – על הקצין הממונה להורות של שחרורו של החשוד.
• בטרם קבלת החלטה ע”י הקצין הממונה בדבר מעצרו של החשוד או שחרורו בערובה וקביעת סוגי הערובה ותנאיה – עומדת לחשוד זכות להשמיע את דבריו בפניו הקצין הממונה.
• בשלב זה, עומדות לחשוד הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
• עורך דין מעצרים יכול בשלב זה לסייע לחשוד שכן חשוד המלווה ע”י עורך דין ועורך דינו נמצא בתחנת המשטרה – יוכל עורך הדין להשמיע את טענותיו לעניין המעצר בפני הקצין הממונה.

בחינת חלופת מעצר – שחרור ממעצר בערובה

• אף אם התקיים אחד התנאים למעצר, בטרם יחליט הקצין הממונה על מעצרו של חשוד עליו לבחון אם ניתן לשחרר את החשוד בערובה, ובכך להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של החשוד פחותה (למעט ביחס לחשוד הנמלט ממשמורת חוקית, אשר ייעצר ללא אפשרות של שחרור בערובה).
• ערובה יכולה להיות עירבון כספי או ערבות עצמית של החשוד, לבד או בצירוף ערבות או עירבון כספי של ערבים, כמו למשל בני משפחה.  
• שחרור בערובה הוא למעשה שחרור על תנאי, כאשר התנאי הוא שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש ויימנע מלשבש הליכי חקירה ומשפט.
• הקצין הממונה מוסמך להתנות שחרור ממעצר בערובה, בהסכמת החשוד, בתנאים הבאים:
  • איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
  • איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
  • איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
  • חובת מגורים או הימצאות באזור שייקבע, לתקופה של תעלה על 15 ימים.
  • איסור כניסה לאזור או למקום שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
  • חובת הודעה על כל שינוי בכתובת המגורים או מקום העבודה.
  • חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שייקבע.
  • לעניין חשוד בעבירת אלימות – הפקדת כלי נשק.
• חשוד שאינו מסכים להטלת הערובה, לגובהה או לתנאיה, או אם לא המציא את הערובה שנקבעה במועד, או במקרה שהקצין הממונה סבר שיש להתנות את השחרור בערובה בתנאים שאינם בסמכותו – ייעצר החשוד ויובא בפני שופט, לא יאוחר מ-24 שעות.
• לחשוד עומדת הזכות לערור בפני בית משפט שלום על גובה הערובה או סבירות תנאיה, או על תנאי השחרור בערובה שנקבעו  – ככל שהשתנו הנסיבות ויש בהם להשפיע על תנאי שחרורו (“עיון חוזר”).

מעצר חשוד בצו בית משפט

• במקרה של מעצר ע”פ צו של שופט, ניתן להחזיק חשוד במעצר בקשר לאותו אירוע לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אלא אם הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, שאז ניתן להאריך את המעצר עד 90 ימים. להארכת מעצר של חשוד מעבר ל-90 ימים נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. 
• החוק קובע כי חשוד שנעצר וחקירתו נסתיימה ישוחרר מהמעצר. עם זאת, אם תובע מצהיר כי עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום (“הצהרת תובע”) ובית המשפט שוכנע כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים – רשאי בית המשפט להאריך את המעצר לתקופה של תעלה על 5 ימים. מדובר במעצר שלאחר סיום החקירה, שנועד לאפשר לתביעה להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
• בית משפט רשאי להורות על מעצרו של חשוד, ובכלל זה מעצר בפיקוח אלקטרוני, או על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שייקבעו בין במעמד דיון בנוכחותו של החשוד ובין בהיעדרו.
• בית המשפט מוסמך לצוות על מעצרו של חשוד אם שוכנע כי קיים חשד סביר שעבר עבירת פשע או עוון וכן מתקיימת לגביו אחת מעילות המעצר:
  • שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
• מעצר בעילה של “צורכי חקירה” יכול להיות לתקופה של עד 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריך את המעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
• בדיון מעצר, לשם החלטה בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות שאינן קבילות במשפט וכן, ברוב המקרים, יועמד לעיני השופט בלבד החומר עליו מתבססת בקשת המעצר.
• בפועל, ברוב המקרים, תושפע החלטת המעצר מן האמור ב”דוח סודי” שמוגש לבית המשפט ע”י הרשות החוקרת כתמיכה לבקשת המעצר ועל חומר חסוי, שאינו מובא לידיעת החשוד.   
• גם ביחס להחלטת בית משפט לעניין מעצר חל הכלל לפיו לא יצווה בית משפט על מעצרו של חשוד, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, דהיינו שחרור בערובה ובתנאים.

שחרור ממעצר על ידי בית משפט

• בית המשפט רשאי לצוות על שחרורו של חשוד בערובה, תוך קביעת סוג הערובה, גובהה, תנאיה ומשך תוקפם.
• בהחלטה על שחרור ממעצר בערובה ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות העבירה בה חשוד, המידע שבידי התביעה, את עברו הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי, יכולתו להמציא את הערובה הנדרשת והאפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
• שחרור ממעצר בערובה על ידי בית המשפט הינו שחרור על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט.
• בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שייקבע, ובכלל זה את התנאים הבאים:
  • איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון.
  • איסור כניסה לאזור או למקום בארץ שייקבע.
  • איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע.
  • חובת מגורים או הימצאות באזור או במקום שייקבע.
  • איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או חלק ממנה (“מעצר בית” מלא או חלקי).
  • איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה.
  • חובה להימצא בפיקוח קצין מבחן.
  • חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים.
  • הפקדת כלי נשק בתחנת משטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
• תנאים נוספים אותם מוסמך בית המשפט לקבוע בעת שחרור ממעצר מפורטים בסעיף 48 לחוק המעצרים.
• על החלטת בית המשפט בעניין מעצר או שחרור בערובה ניתן להגיש ערר בפני בית משפט שלערעור.
• ככל שהשתנו נסיבות, עבר זמן ניכר מהחלטת בית המשפט או נתגלו עובדות חדשות – ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט. בקשה לעיון חוזר תוגש לאותו בית משפט שנתן את ההחלטה.
• החוק קובע כי הערובה ותנאי השחרור יעמדו בתוקף למשך 180 ימים אם לא יוגש כתב אישום בתוך תקופה זו. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועץ המשפט לממשלה.

לייעוץ על שחרור ממעצר צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

מעצר של נאשם – לאחר הגשת כתב אישום – מעצר עד תום ההליכים

• נאשם שהוגש נגדו כתב אישום, מוסמך בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום, להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.
• התנאים המצטברים לסמכותו של בית המשפט לצוות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים:
  • ראיות לכאורה להוכחת אשמה (ראיות בעלות פוטנציאל להוביל להרשעה).
  • לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה.
  • הנאשם מיוצג ע”י סנגור, או שהודיע כי אינו מעוניין להיות מיוצג.
  • קיומה של אחת מעילות המעצר:
    • יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או ריצוי עונש מאסר, או פגיעה בראיות או העלמתן.
    • מסוכנות לביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
• בעבירות של אלימות בבן משפחה, עבירות שנעשו באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט החזקת סם לשימוש עצמי), עבירות ביטחון ועבירות שדינן מאסר עולם – קמה חזקה לקיומה של עילת מסוכנות.
• בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי גם עבירות רכוש יכולות להקים עילת מעצר של מסוכנות. כך למשל, במקרים בהם עבירות הרכוש בוצעו תוך תחכום ותכנון מיוחד, או בהיקפים נרחבים, או מדובר בעבריין רכוש סדרתי.
• גם בשלב זה, בטרם יצווה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים מחויב לשקול קיומה של חלופת מעצר – אפשרות לשחרורו של הנאשם בערובה ובתנאים שיהיה בהם להבטיח את מטרת המעצר.
• לשם בחינת חלופת מעצר, עשוי בית המשפט להורות על שליחת הנאשם לשירות מבחן לקבלת תסקיר מעצר שיבחן את נסיבותיו של הנאשם ואת החלופות האפשריות.
• בכל מקרה, בטרם יכריע בית המשפט בשאלת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או שחרורו לחלופת מעצר, יתקיים דיון במעמד הצדדים.  
• מדובר באחד השלבים הקריטיים בהליך הפלילי, שתוצאותיו ישפיעו במידה רבה על המשך התיק, אופן ניהולו וסיומו. כך למשל, להחלטה בדבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או לחלופין שחרורו בערובה, עשויות להיות השלכות על גזר הדין בסיום ההליך ועל האפשרות שיוטל עליו מאסר מאחורי סורג ובריח.
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לייצוג ע”י עורך דין מעצרים כבר בשלב זה, אשר יקבל לידיו את חומר הראיות, ינתח אותו, ינסה לאתר בקיעים בראיות לכאורה ובעוצמתן, יפעל לאסוף ראיות הגנה וראיות על מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי של הלקוח, ינסה לערער ככל שניתן את קיומה של עילת מעצר ויבחן חלופות אפשריות למעצר.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין מעצרים, בניסיון להוביל לשחרור ממעצר

• חשוב לזכור, כי אף שהחלטה לעניין המעצר מתקבלת בשלב התחלתי של ההליך הפלילי (בין בשלב החקירה ובין במקביל להגשת כתב אישום), היא עשויה להשליך באופן דרמטי על אופן ניהולו וסיומו של התיק הפלילי.
• כמו כן, מטבע הדברים, החלטה על מעצר טומנת בחובה פגיעה קשה בלקוח בכל מישורי חייו, ובראשם בהיבט התעסוקתי, כל זאת שעה שטרם הוכחה אשמתו.
• על כן, ישנה חשיבות מכרעת לייצוג משפטי בהליכי מעצר על ידי עורך דין מעצרים, שיפעל בניסיון להביא לשחרור ממעצר.   

ייצוג חשודים ועצורים בהליכי מעצר ושחרור בערובה ע”י עורך דין מעצרים

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר.
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה (“מעצר ימים”), בקשות למעצר עד תום ההליכים ובהליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
• להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי שאנו מעניקים לחשודים בחקירה ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עורך דין פלילי

שחרור ממעצר עצורים | עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר | שחרור ממעצר – ייצוג משפטי פלילי ע”י עורך דין פלילי | חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי

הפוסט עצורים – שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר והליכי שחרור בערובה ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (91)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בתמונה: פרסום אודות המקרה בחדשות הגליל: גידול קנאביס, תפיסת שתיל הקנאביס על ידי משטרת קרית שמונה.

גידול קנאביס – קצת על העבירה

• גידול קנאביס עדיין מוגדר כפשע במדינת ישראל, ולמרות הרפורמה שנערכה לאחרונה בכל הנוגע לשימוש ולהחזקת סמים קלים לצריכה עצמית, עבירת גידול הסמים (אפילו לצריכה עצמית) עדיין נושאת לצידה עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר (!).
• סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977″.

• על החומרה המיוחסת לעבירה של גידול קנאביס ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו”.

גידול קנאביס – מקרה להמחשה בו טיפלנו – סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

החקירה המשטרתית בחשד לעבירה של גידול קנאביס

• בשטח פתוח, בסמוך לאחד הקיבוצים בצפון, שתלו זוג סטודנטים צעירים שתיל קנאביס, גידרו את השתיל ונהגו להשקותו עד להגיעו (במועד תפיסתו על ידי המשטרה) למשקל של 640 גרם נטו.
• במסגרת פעילות משטרתית של תחנת משטרת קרית שמונה, נחשפו השניים כמי שעסקו בגידול הסמים. כבר בשטח, הודו הסטודנטים בעבירה של גידול סמים וכך גם עשו בהמשך, לאחר שעוכבו ונחקרו באזהרה בתחנת משטרת קרית שמונה.

למרות משקל הקנאביס שגידלו הנאשמים – גיבוש הסכמה עם המשטרה לסיום ההליך ללא הרשעה

• לאחר שכבר נחקרו על ידי המשטרה באזהרה פעמיים, מבלי להיוועץ בעורך דין, ולאחר שהפלילו עצמם בעבירה של גידול קנאביס, פנו הזוג למשרדנו, על מנת שנעניק להם ייצוג משפטי.
• במסגרת שימוע פלילי שנערך בפני עו”ד סיסי מויאל, רפ”ק, ראש שלוחת תביעות קרית שמונה, שוכנעה משטרת ישראל שלא להגיש כנגד הסטודנטים כתב אישום המייחס להם עבירה של גידול סמים, אלא להסתפק באישום בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בלבד (אמנם הסטודנטים הואשמו בפרק העובדתי בכתב האישום במעשים המקימים את העבירה של גידול קנאביס, אולם יוחסה להם עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בלבד).
• בהמשך, גיבש משרדנו הסדר טעון על פיו יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, בדרך של חתימה על התחייבות להימנע מעבירה, ללא מעורבות של שירות מבחן וללא רכיבי ענישה אחרים (כגון שירות לתועלת הציבור).

אימוץ הסדר הטעון וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

• כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בקרית שמונה והתיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט מורן מרגלית, סגן נשיא.

בתמונה: בית משפט השלום קרית שמונה.

• בישיבת 28.4.19, החליט בית משפט השלום בקרית שמונה (כב’ השופט מורן מרגלית, סגן נשיא) לכבד את הסדר הטעון שהוצג בפניו, בקובעו כדלקמן:

“הנאשמים הודו במסגרת הסדר טעון בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, כמפורט בכתב האישום.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לקחתי מחד בחשבון את העובדה כי המדובר בעבירת סמים במסגרתה גידלו הנאשמים שתיל של קנאביס בצוותא, ומאידך, את העובדה כי המאשימה החליטה להגיש את כתב האישום בעבירת החזקת סם לצריכה עצמית בלבד, את הודאתם המהירה של הנאשמים כבר במשטרה והבעת החרטה בפניי, שנשמעה לי כנה, ובשל נסיבותיהם האישיות והיותם סטודנטים…כך שעתידם עוד לפניהם, הגעתי למסקנה כי באופן חריג, והגם שמדובר לכאורה בהסדר מקל, הרי שיש לקבלו בהיותו סביר ומאוזן, וכך אני מחליט.

אשר על כן, אני נמנע מהרשעת הנאשמים בדין.

אני מחייב כל אחד מהנאשמים בחתימה על התחייבות על סך 2,500 ש”ח בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשעו, או כל עבירת סמים אחרת, תוך שנתיים מהיום”.

בתמונה: גידול קנאביס – אי הרשעה. בית משפט השלום קרית שמונה (כב’ השופט מורן מרגלית) מכבד את הסדר הטעון שגובש בשימוע ומסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מעבירה.

החלטה מיום 28.4.19, תיק פלילי 44207-01-19, בית משפט השלום קרית שמונה לפני כב’ השופט מורן מרגלית, סגן נשיא.

• את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו. מטעם המאשימה ייצגו בתיק זה עו”ד סיסי מויאל, רפ”ק, ראש שלוחת תביעות קרית שמונה ועו”ד תומר בן חמו.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד זוג הסטודנטים המייחס להם עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית (חלף העבירה של גידול קנאביס) ובהחלטת בית משפט השלום קרית שמונה (כב’ השופט מורן מרגלית) לאמץ את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, בהתחייבות להימנע מעבירה בלבד.

לקריאה נוספת

• להרחבה בנוגע להליך השימוע הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית וכן בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
• להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי וכן בעמוד: ארכיון עבירות סמים.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ.
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול קנאביס – אי הרשעה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | בית משפט השלום בקרית שמונה

הפוסט גידול קנאביס – 640 גרם נטו – ללא הרשעה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (27)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר