ארכיון חקירת משטרה - הכנה לחקירת משטרה ע"י עו"ד פלילי, ייעוץ משפטי בחקירה.

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (160)

גיא פלנטר — Fri, 30 May 2025 06:41:14 +0000

רישיון נשק, רישוי כלי יריה, חידוש רישיון נשק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

רישיון נשק, רישוי כלי ירייה, חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה, הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי, הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

רישיון נשק בישראל – רקע כללי

רישיון נשק, וכל הנוגע לנשיאה והחזקת כלי נשק הוסדרו בישראל בחוק כלי-היריה, התש”ט-1949 והתקנות שהותקנו על פיו.
ככלל, אין זכות מוקנית בישראל להחזיק או לשאת בכלי ירייה והחזקת או נשיאת נשק מותנית בקבלת רישיון.
במסגרת הליך בחינת מתן רישיון נשק, מתבצע איזון בין האינטרס לאפשר לאזרחים לשאת בנשק, מסיבות לגיטימיות, לבין האינטרס של הגנה על הציבור מפני שימוש בנשק אשר עלול לפגוע בציבור עצמו.
סמכות מתן הרישיונות הנוגעים לנשק הופקדה בידי האגף לרישוי כלי יריה, במשרד לביטחון הפנים.
קבלת רישיון לכלי ירייה מותנית בעמידה בתנאי סף ובאחד מהתבחינים (עילות וקריטריונים) שקבע השר לביטחון הפנים בתיאום עם גורמי הביטחון, וכן בקבלת המלצות ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל.
לפרטים אודות תהליך הערכת המסוכנות במשרד הבריאות ראו בעמוד – איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישיון נשק ניתן לא רק לאנשים פרטיים אלא גם לארגונים (“רישיון ארגוני“) כגון מטווחי ירי, בתי מסחר לכלי ירייה, יישובים, מפעלים שונים, משרדי ממשלה וחברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה.
בשנת 2014 ניתנו הקלות והורחבו התבחינים הקיימים לקבלת רישיון נשק. לפרטים ראו בעמוד הנחיות השר ביטחון הפנים בהקלות במתן רשיונות לכלי יריה וכן בעמוד עדכון התבחינים למתן רישיון פרטי לציבור.

רישיון נשק – תחומי טיפול במשרד עורך דין גיא פלנטר

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישיון נשק.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי כליה יריה.
- בקשה לקבלת רישיון נשק.
- הוצאת רישיון נשק | עזרה בהוצאת רישיון נשק.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- סירוב של פקיד הרישוי לחדש רישיון נשק.
- התמודדות עם ביטול או שלילת רישיון נשק.
- החזרת רישיון נשק | בקשה להחזרת רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה.
- ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק.
- כשירות נפשית לקבל רישיון נשק – קבלת ערר על סירוב לאשר רישיון נשק.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – קבלת ערר ואישור לחדש רישיון נשק, השבת הנשק מהמשטרה

תלונה על עבירות אלימות במשפחה הובילה לתפיסת האקדח ע”י המשטרה

פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, בעל משרד לתיווך נדל”ן, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם. לאחר שחרורו מצה”ל, קיבל רישיון כלי ירייה (להחזקת אקדח) ובמשך שנים התנדב במשמר האזרחי והיה חבר במועדון קליעה.
במשך כל חייו לא הוגשה כנגדו ולו תלונה אחת למשטרה, כולל מצד בת זוגתו, עד שחיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון. על רקע משבר שפרץ בחיי הנישואין, הגישה כנגדו בת זוגתו תלונות למשטרה, המייחסות לו עבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפת בת זוג.
כדרכה בטיפול בתלונות המעלות חשד לעבירות אלימות במשפחה ומבלי להמתין לממצאי החקירה הפלילית, מיד דרשה משטרת ישראל כי האיש יפקיד את אקדחו במשטרה, וכך כמובן עשה.

למרות שתיק החקירה המשטרתי נסגר, לא הצליח האזרח לקבל את אקדחו חזרה מהמשטרה ורישיון הנשק בוטל ע”י האגף לרישוי כלי ירייה

ברגיל, הרשעה בעבירת אלימות כלפי בן משפחה גוררת במסגרת גזר הדין ביטול רישוי נשק (סעיף 18א(ב) לחוק כלי היריה, תש”ט – 1949).
אולם במקרה הנדון, כלל לא הוגש כתב אישום והאיש לא הורשע בפלילים. לפיכך, משנסתיימה חקירת המשטרה ותיק החקירה נסגר, פנה האיש שמח וטוב לב וביקש לקבל חזרה את רישיונו להחזקת כלי ירייה.
להפתעתו, למרות שמלכתחילה נדרש להפקיד את האקדח כתוצאה מפתיחת חקירה פלילית כנגדו, חקירה פלילית שנסתיימה בסגירת התיק, כל ניסיונותיו להחזיר את אקדחו כשלו, לאחר שנתקלו בחומה בצורה בעניין זה.
תחילה קיבל תשובה מהאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים כי בקשתו לרישוי נשק לא אושרה בשל “אי המלצת המשטרה”.
בהתאם להוראות סעיף 12(ג)(1) לחוק כלי הירייה, תש”ט – 1949, הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני הגורם המוסמך שמינה לענין זה שר הפנים (נקרא – “הממונה”).
הממונה אמור להחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו, וזאת לאחר שקיבל את תגובת המשטרה לערר.
האיש מימש את זכות הערר שהוענקה בחוק, אולם ערר שהגיש בעצמו לוועדת עררים לכלי ירייה נדחה על ידי הממונה, מהטעמים הבאים:
- עד לתפיסתו של האקדח החזיק בו בגין תבחיני העבר.
- כיום תבחין “משמר” אינו מהווה תבחין למתן רישיון נשק או חידוש רישיון נשק אלא מהווה רק עילה להמשך החזקת כלי הירייה למי שמחזיקו כחוק.
- בזמנו, בקשתו לחדש את רישיון הנשק נדחתה משום התנגדות המשטרה. עם הגשת הערר הועבר עניינו לתגובה נוספת של הקצין הממונה במשטרה, אשר החליט שלא לחזור בו מסירובו הקודם, בשל תיק הנוגע לעבירות איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפה סתם בן זוג (למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות).י
- מששקל הממונה את טיעוניו של האיש ואת האינטרס שלו לשאת כלי ירייה מחד ואת עמדת המשטרה והאינטרס שלה להגנה על שלום הציבור ביטחונו מאידך, החליט הממונה להכריע את הכף, לטובת האינטרס של שלום הציבור ולא לאפשר מתן רישיון לאיש.
- בשולי ההחלטה לדחות את הערר, צוין כי משטרת ישראל תבחן שוב את בקשתו באם יפנה שוב לאחר תחילת 2014 וזאת בתנאי שלא ירשמו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים.
אימרה זו, בשולי ההחלטה לדחות את הערר, הותירה בליבו של האיש זיק של תקווה שנשקו יוחזר ומשלא נפתחו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים פנה שוב לאחר תחילת 2014 בבקשה לרישיון לכלי ירייה.
לתדהמתו, גם הפעם נמסר לו על ידי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים כי בקשתו נדחתה, בטענה של אי עמידה בתבחינים שנקבעו ופורסמו לציבור. את הדחייה נימק הגורם המוסמך באופן הבא: בטרם הפקדתו במשטרה, החזיק המבקש באקדח על בסיס תבחין משמר. תבחין משמר מתייחס למי שמחזיק כדין בכלי הירייה מסוג אקדח עשר שנים ברצף, ברישיון תקף. הפקדת האקדח במשטרה קטעה את הרצף ומשלא נתקיים הרצף של החזקת כלי הירייה במשך 10 שנים – נדחתה הבקשה.

קבלת ערר נשק – אישור חידוש רישוי נשק, החזרת הנשק מהמשטרה

בשלב זה, נואש האיש מניסיונותיו לחדש את רישיון הנשק ולהחזיר את אקדחו בכוחות עצמו ופנה למשרדנו, על מנת שנפעל לחידוש הרישיון לכלי ירייה שכאמור בוטל, ולהחזרת הנשק מהמשטרה.
משרד עורך דין גיא פלנטר הגיש מטעמו של האיש ערר על החלטתו של ראש ענף כלי ירייה לדחות את בקשתו של העורר לחדש את רישיונו לכלי ירייה, לאחר שהרישיון בוטל.
הממונה קיבל את הערר שהוגש על ידי משרד עורך דין גיא פלנטר והורה לאפשר לאיש לחדש את הרישיון לכלי הירייה.
עם חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה, הסתיים טיפול משרדנו.
להלן החלטת ממונה מחוז תל אביב במשרד לביטחון הפנים, האגף לרישוי כלי ירייה, לקבל את הערר ולאשר את חידוש רישיון הנשק לאקדח:

רישיון נשק – קבלת ערר, חידוש רישוי כלי ירייה והחזרת נשק מהמשטרה.

ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישיון נשק

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי כלי ירייה.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי נשק | רישוי כלי ירייה.
- אי עמידה בתבחינים.
- בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- התמודדות עם ביטול רישיון נשק | שלילת רישיון נשק | שלילת רישיון החזקת כלי ירייה.
- החזרת רישיון אקדח.
- החזרת נשק מהמשטרה.
- החזרת רישיון נשק.
- ערעור על ביטול רישיון נשק / ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פיקוד רישוי נשק | הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שלא לאשר רישיון נשק, בשל העדר כשירות נפשית.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- מחיקת רישום משטרתי, ביטול רישום משטרתי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בהמשך עמוד זה תמצאו מידע נוסף אודות רישוי כלי ירייה בכלל והשבת רישוי נשק בפרט וכן דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו להחזרת נשק מהמשטרה.

קישורים למידע נוסף בנושא רישוי כלי ירייה

הליך קבלת רישיון לכלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
הוצאת רשיון כל יריה חדש אדם פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
תבחינים (קריטריונים) למתן רישיון להחזקת כלי יריה ברישוי פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
טפסים להורדה – אגף רישוי כלי יריה.
חידוש רישיון כלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
חידוש רישיון לנשיאת כלי יריה פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה + הגשת ערר לדיון בפני ועדה.
איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישוי נשק לארגונים.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני רישיון נשק

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים לרישיון נשק אשר טופלו על ידי משרדנו.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הפוסט רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (160) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי 5 (60)

גיא פלנטר — Mon, 14 Apr 2025 07:02:06 +0000

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי של משרד עורך דין גיא פלנטר

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – בעקבות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המעמידה במבחן את החלטת המשרד לביטחון פנים לבטל רישיון לנשק, חזרה בה המשטרה מהתנגדותה לביטול רישיון אקדח (התנגדות אשר נשענה על מידע מודיעיני) וניתן אישור לחידוש רישיון הנשק.

עתירה מנהלית שהוגשה ע”י משרדנו הובילה להחזרת רישיון נשק והחזרת הנשק מהמשטרה

תמצית הפרשה

על פי המלצת משטרת ישראל, בוטל רישיונו של מי שהחזיק כדין במשך כ- 40 שנה בכלי ירייה מסוג אקדח. בהמלצתה, התבססה המשטרה על מידע מודיעיני על פיו מעורב האיש בהימורים ובסחר באמל”ח (אמצעי לחימה).
ערר שהגיש האיש נדחה על ידי המשרד לביטחון פנים – אגף רישוי כלי ירייה מחוז תל אביב וזאת על בסיס הטענה כי קיים חומר חסוי הקושר אותו לעבריינים ובשים לב לעמדת המשטרה לפיה, באם יישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.
בעקבות עתירה מנהלית שהוגשה על ידי משרדנו, חזרה בה המשטרה מהמלצתה לביטול הרישיון וניתן אישור לחידוש הרישיון לאקדח.

תחילת הפרשה – קבלת הודעה על ביטול רישיון לכלי ירייה, ללא כל התרעה מוקדמת

פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, סמנכ”ל של חברה גדולה ומוכרת, אשר שירת שירות צבאי ומילואים כנשק וכקצין משמרת בספינת “דבור” בחיל הים.
במשך 40 שנה שנה, החזיק האיש אקדח ברישיון בתבחין “משמר” ולימים – מכוח הוראת מעבר.
באופן מפתיע וללא כל הודעה מוקדמת, קיבל האיש הודעה מהמשרד לביטחון לפיה הוחלט לבטל את רישיונו לכלי ירייה על פי המלצת משטרת ישראל, וזאת על רקע מידע מודיעיני בתחום ההימורים ואמל”ח (אמצעי לחימה).
ערר שהגיש האיש נדחה על ידי המשרד לביטחון פנים – אגף רישוי כלי ירייה מחוז תל אביב וזאת על בסיס הטענה כי קיים חומר מודיעיני חסוי הקושר אותו לעבריינים ובשים לב לעמדת המשטרה לפיה, אם יישא נשק – יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.

הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק

האיש לא השלים עם דחיית הערר שהגיש והחליט להעמיד לביקורת שיפוטית הן את טענת משטרת ישראל לפיה הוא קשור לעבריינים והן את עמדת המשטרה לפיה, באם יישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.
בהתאמה, הגישו עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ מטעמו של האיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, המעמידה במבחן משפטי:
- את החלטת המשרד לביטחון פנים – אגף רישוי כלי ירייה מחוז תל אביב לדחות את הערר לביטול רישיונו לכלי ירייה פרטי מסוג אקדח.
- את עמדתו של הקצין הממונה במשטרה שלא לחזור בו מהתנגדותו לחידוש הרישיון, המבוססת, כך נטען, על מידע מודיעיני.
עם הגשת העתירה המנהלית קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט אליהו בכר) מועד לדיון מקדמי וכן הורה לפרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי להשיב בכתב לעתירה המנהלית ולהיות ערוכה להציג לעיון בית המשפט את המידע המודיעיני עליו התבססה משטרת ישראל בהתנגדותה.

בעקבות הגשת עתירה מנהלית – הסירה המשטרה את התנגדותה וחודש רישיונו של הלקוח

העתירה המנהלית מעולם לא הגיעה לבירור משפטי; בעקבות הגשת העתירה על ידי משרדנו, נבחן שוב המידע המודיעיני שעמד בבסיס המלצת משטרת ישראל לביטול הרישיון, ולאחר בחינה זו הסירה משטרת ישראל את התנגדותה למתן רישיון לנשיאת כלי ירייה ונמסר לבית המשפט כי אין שום מניעה להחזרת הרישיון.
בכך התייתרה שמיעת העתירה המנהלית.
בהחלטה של בית המשפט המחוזי נמחקה העתירה, ללא צו להוצאות, תוך הוראה להשיב לאיש את כספי האגרה ששילם.
בהמשך, אישרה בכתב הגב’ קרן מרקס מהמשרד לביטחון הפנים, אגף לרישוי כלי ירייה מחוז תל אביב כי הבקשה לחידוש רישיון כלי ירייה אושרה, ונשלחו למרשנו המסמכים לחידוש הרשיון + אישור למשטרה להחזרת כלי הירייה למרשנו. בכך הסתיים טיפול משרדנו והאקדח הוחזר על רישיונו, לבעליו.
פרשה זו טופלה על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ ממשרדו.

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | ייצוג משפטי ע”י משרד עורך דין גיא פלנטר

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בעיקרי המסמכים הנוגעים לעתירה המינהלית שהוגשה, ללא פרטים מזהים של הלקוח;

ההודעה על ביטול רשיון לכלי ירייה על פי המלצת המשטרה בגין מידע מודיעיני.
החלטת הממונה בערר לדחות את הערר בשל התנגדות המשטרה ועמדת המשטרה לפיה באם העורר יישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.
ההודעה לבית המשפט על מחיקת העתירה בעקבות הסרת התנגדות המשטרה וההצהרה שאין מניעה להשבת הרישיון לכלי ירייה + החלטת בית המשפט למחוק את העתירה ולהשיב לעותר את האגרה.
הודעת המשרד לביטחון פנים כי הבקשה לחידוש רישיון לנשק אושרה וכי נשלח אישור למשטרה להחזיר את כלי הירייה.

עתירה מינהלית שהובילה להסרת התנגדות המשטרה ולחידוש רשיון לאקדח by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענייני רישוי נשק

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו בענייני רישוי נשק.

רישיון נשק – ייצוג משפטי

הפוסט עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי 5 (60) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות 5 (2)

גיא פלנטר — Sat, 15 Feb 2025 05:30:07 +0000

איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים + סחר בסמים. בעקבות ייצוג משפטי – סיום בעבודות שירות . בתמונה: היכל המשפט בחיפה.

תמצית הפרשה: יבוא סמים מפרו – איוואסקה Ayahuasca, סחר בסמים במסגרת סדנאות וטקסי טיהור בישראל – סיום בעבודות שירות.

כתב אישום המייחס עבירות של יבוא סמים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט – והכל בהקשר ליבוא איוואסקה (Ayahuasca) מפרו ושימוש בו בטקסים ובסדנאות בישראל – מסתיים בעבודות שירות.
פרשה זו זכתה לתהודה תקשורתית. ראו בהקשר זה למשל כתבה שפורסמה ב- Mako: “תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה“.

תפיסת בקבוק איוואסקה בדרכו מפרו לישראל ופתיחה בחקירה פלילית בחשד לעבירת יבוא סמים.

פרשה זו עוסקת בפסיכולוגית שערכה סדנאות רבות משתתפים בצוותא עם נאשמת נוספת, במהלכן סיפקו לעשרות משתתפים משקה המכונה “איוואסקה”, המכיל סמים מסוג Harmine (להלן – “הרמין”) ו- DMT, אותו ייבאו מדרום אמריקה.
הרמין ו- DMT נכללים בפקודת הסמים המסוכנים בתשל”ג -1973ואסורים בהחזקה ובשימוש בישראל.
תחילתה של פרשה זו בבקבוק איוואסקה המכיל הרמין ו- DMT, אשר נשלח מפרו לישראל ואותר בדרכו לישראל על ידי המכס הצרפתי. לאחר שהרשויות הצרפתיות דיווחו על התפיסה למשטרת ישראל, הועבר הבקבוק תחת השגחה למשטרת ישראל ובהמשך, סיפקו שוטרים סמויים את הבקבוק (תחת מסווה של שליחות בדואר) לנמנעת המשלוח, תושבת ישראל – א’.
מיד לאחר קבלת הבקבוק – נעצרה א’, ומעצרה וחקירתה הובילו למעצרם של רבים נוספים שנחשדו כמי שהפעילו בישראל סדנאות בתשלום אותן תיארו כסדנאות להעצמה אישית, במהלכן סופק למשתתפים משקה איוואסקה.
במרכז הפרשה עמדה אותה פסיכולוגית, גברת ט’, אשר נחשדה כמי שייבאה את האיוואסקה לישראל וניהלה בצוותא עם נאשמת נוספת את הסדנאות בהן סיפקו השתיים את האיוואסקה למשתתפים.
גברת ט’ נעצרה, בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים, יבוא סמים ואספקה של סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סמים) ושיבוש מהלכי משפט. עימה נעצרו גם חלק מבני משפחתה, שנחשדו אף הם בעבירה של סחר בסמים – אספקת איוואסקה במסגרת אותן סדנאות.
החקירה המשטרתית דרשה משאבים רבי היקף; מעבר לפעולות חקירה שבוצעו על ידי רשויות חקירה בחו”ל, נחקרו בישראל חשודים רבים תחת אזהרה, התבצעו מעצרים ועימותים, נערכו מחקרי תקשורת מקיפים ונגבו עדויות מעשרות רבות של עדים, ביניהם אף משתתפי סדנאות האיוואסקה.

כתב האישום החמור אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה – יבוא סמים, סחר בסמים, החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד ט’ וכנגד שותפתה נ’ כתב אישום חמור המייחס להם ריבוי עבירות של יבוא סמים מסוכנים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סם מסוכן) ושיבוש הליכי חקירה (בכך שאחת הנאשמות מחקה הודעות מפלילות).
רשימת עדי התביעה כללה לא פחות מ- 72 עדים, מהם 7 עדים זרים, 41 שוטרים ואנשי מכס שביצעו פעולות חקירה בישראל וכ- 21 עדים שנטלו חלק בסדנאות בהן סופק משקה איוואסקה.
מדובר בכתב אישום חמור מאד, הכולל מספר עבירות מסוג פשע, כתב אישום המייחס לנאשמות עבירות ברף החומרה הגבוה ביותר שבפקודת הסמים המסוכנים – והרשעה בו “As is“, חשפה את הנאשמות לעונש מאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.
חלק ניכר מהחקירה, היו הנאשמות עצורות מעצר של ממש, ולאחר הגשת כתב האישום כנגדן החליפו את ייצוגן המשפטי. למשרדנו פנתה אם כן ט’ לאחר הגשת כתב האישום כנגדה, ושכרה את שרותינו לייצגה בהליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

על משקה איוואסקה (Ayahuasca) והחומרים האסורים בפקודת הסמים המסוכנים הישראלית – Dmt ו- Harmine.

המשקה שנתפס באותו בקבוק שיובא מפרו מוכר כמשקה האיוואסקה (Ayahuasca – וכך אף צוין בכתב האישום שהוגש כנגד שתי הנאשמות), כאשר בחוות דעת של מומחה מטעם המדינה נקבע כי המשקה מכיל סמים מסוכנים מסוג DMT ו- Harmine (הרמין).
חומרים אלו מצויים בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים, ואסורים לשימוש, סחר, ייבוא או הפצה בניגוד לחוק. מדובר בחומרים המוכרים פחות למערכת המשפט הישראלית (בניגוד לדוגמא לסמים מסוג קנאביס, הירואין או קוקאין), ולמעשה מדובר באחד המקרים הבודדים בהם הוגש כתב אישום בישראל העוסק במשקה איוואסקה.
בכתב האישום המקורי שהוגש בפרשה זו על ידי פרקליטות מחוז חיפה נטען, על בסיס חוות דעת מומחה, כי DMT נחשב לסם השייך למשפחת הסמים ההזייתים, והשפעותיו כוללות, בין היתר, הקאות, בלבול, מתח שרירים היכול להביא לשיתוק, כאבי שרירים, כשל כלייתי ופרכוסים. במקרים מסויימים, כך נטען בכתב האישום, עלול השימוש ב- DMT להוביל למוות.
אלא שנטילת סם מסוג DMT דרך הפה (באמצעות שתייה לדוגמא) לא תגרור לשום תגובה משום שהחומר מתפרק במהירות בקיבה – ועל כן, כלל ההשפעות שנזכרו לעיל, לא יורגשו בגופו של המשתמש.
על מנת שניתן יהיה לחוש בהשפעת ה –DMT, יש לצרוך אותו ביחד עם חומר המעכב את פירוקו בקיבה; כאן נכנס לפעולה ההרמין, שאף הוא סם אסור בפקודת הסמים המסוכנים, חומר שבכוחו לעכב את פירוקו של ה – DMT. נטילת משקה המכיל את שני החומרים האלו גם יחד – תוביל את המשתמש להיחשף להשפעות ה- DMT.
במקרה הנדון כאן, כך קבעה חוות דעת של המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, בתוך משקה האיוואסקה שנתפס נמצאו הן DMT והן Harmine.

גישתן של רשויות החקירה והתביעה בישראל לשימוש במשקה איוואסקה.

על השקפתה של משטרת ישראל בכל הנוגע ליבוא, החזקה ושימוש באיוואסקה ניתן ללמוד מדברים שמסר ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ”ק גיא וגנר, עם מעצרם של שתי הנאשמות.
הדברים פורסמו על ידי כתב Mako, שמעון איפרגן בכתבה: “תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה“:

“בגדול, זה נכון שהתופעה הזו ידועה בארץ שנים רבות, אבל כשהגיע אלינו המידע מנתב”ג החלטנו לחקור את התופעה. זה לא פשוט להגיע לאנשים שמארגנים את אותן סדנאות ומשתמשים באיואסקה. לא מדובר בעבריינים, נרקומנים או סוחרי סמים ברחובות, אלא באנשים נורמטיביים, בעלי מקצועות חופשיים שמנהלים את הסדנאות בשיטה של מפה לאוזן. הסדנאות מתנהלות במסווה של רוחניות שכוללות שימוש בסם הזה, שיכול כמו כל סם הזיה אחר לגרום גם למוות”, טוען ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ”ק גיא וגנר, “מבחינתנו זה סם שנמצא בפקודת הסמים ואסור לשימוש לא רק בארץ, אלא גם בארה”ב”.

“…במשטרה חושבים קצת אחרת: מבחינתם, מדובר במסיבות סמים לכל דבר ועניין, ולא בסדנאות ריפוי ורוחניות והעצמת הנפש כפי שהמארגנות טענו. “מדובר בסם שיכול לגרום לשיתוק בגוף. לא הייתי מקל ראש בשימוש באיואסקה”, טוען רפ”ק וגנר, “לא הייתי מזלזל בסם. אנשים לא מבינים עד כמה הוא יכול להיות קטלני”. לדבריו, בגלל אופי האנשים שאינם מוגדרים כעבריינים המשטרה מתקשה לחשוף את כל פעילות הסדנאות ברחבי הארץ. “כשיש לנו מידע אנחנו פועלים, כמו במקרה הזה, אבל זו פעם ראשונה שמגישים כתב אישום בגין סחר וייבוא של האיואסקה לישראל. זה חבר’ה שפועלים בחשאיות רבה. נכון שהסם הזה לא מוכר מספיק בציבור כמו סמי הפיצוציות, אלא בקרב אוכלוסיה קטנה מאוד של אנשים, אבל זה לא אומר שלא צריך להזהיר את הציבור מפני השימוש בו”, הסביר רפ”ק וגנר, “מדובר באנשים שמבוססים יחסית ויש להם כסף כדי להשתתף באותן סדנאות. מה שמעניין פה שזה פעל כמו עסק משפחתי. יירוט משלוח הבקבוקים עזר לנו להגיע למעורבים”.

ה- DMT נחשב לסם פסיכודלי, שייך לקטגוריית ה”סמים הקשים” (בניגוד לדוגמא לקנאביס, הנחשב ל”סם קל”), ומשכך, גם יחס גורמי רשויות החוק במקרים אלו – מחמיר.

על חומרת העבירות אשר יוחסו לנאשמות בכתב האישום – יבוא סמים וסחר בסמים.

עבירת יבוא סמים ועבירת סחר בסם מסוכן מוסדרת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. סעיף 19א לפקודה קובע את העונש למי שהורשע בעבירות מסוג זה:

“13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.”

19א. העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.”

עבירת החזקה בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית מוסדרת בסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים – נחשבת אף היא לפשע חמור, והעונש הקבוע בצידה עומד על 20 שנות מאסר:

“לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977″.

להרחבה בכל הנוגע לייצוג משפטי של משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

ההליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

בשל החומרה שמייחסת מדינת ישראל לסמים מסוג זה, ובשל היקף המעשים ומגוון העבירות שיוחסו לנאשמת בכתב האישום – עמדתה של הפרקליטות הייתה לענישה מאחורי סורג ובריח, וזאת – לתקופה ממושכת.
מאידך – בידי ההגנה היו טיעונים משפטיים תקדימיים מסוגם – אשר עוגנו בחוות דעת מומחים מישראל ומחו”ל, חלקם מבכירי חוקרי האיוואסקה בעולם.
במצב דברים זה, כפרה הנאשמת במיוחס לה – וההליך נקבע לשמיעת ראיות בפני כב’ השופט אמיר טובי בבית המשפט המחוזי בחיפה.
עוד בטרם פתיחת ההליך, התקיימו דיונים משפטיים מקדימים במסגרתם ביקשה ההגנה חומרי חקירה שהיו חסרים, העלתה טענות מקדמיות חדשניות וניהלה דיונים שנגעו לבקשות ייחודיות בתחומי סדרי הדין.
כך לדוגמא, מאחר שכתב האישום כלל עדי תביעה מחו”ל – ביקשה המדינה לאפשר להם למסור עדותם באמצעות ווידיאו קונפרנס. ההגנה התנגדה ועמדה על העדתם של העדים בישראל, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפרקליטות.

הסדר טיעון מקל וסיום ההליך הפלילי בעבודות שירות.

תוך כדי הליך שמיעת הראיות, ביוזמת בית המשפט המחוזי ולנוכח הערותיו – נפגשו הצדדים והגיעו להסדר טיעון המקל באופן משמעותי עם הנאשמות.
במסגרת הסדר הטעון תוקן כתב האישום באופן משמעותי לקולא, מרבית מן האישומים אוחדו וצומצמו, עבירת הסחר בסם מסוכן הומרה לעבירת הספקת סם מסוכן (הנחשבת קלה יותר) ועבירת שיבוש הליכי משפט נמחקה לחלוטין מכתב האישום המתוקן.
ביחס לענישה, הגיעו הצדדים להסכמות כי על גב’ ט’ יוטלו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס סמלי.
כדרכם של הסדרי טעון, טענותיהם של הצדדים לא הגיעו להכרעה שיפוטית, וכך – טענות הגנה כבדות משקל, מגובות במצב המשפטי במחוזות אחרים בעולם ובחוות דעת של מומחים בעלי שם עולמי – נותרו ללא הכרעה שיפוטית. ניתן להניח, כי בעניין זה טרם נאמרה בישראל “המילה האחרונה” ביחס למשקה איוואסקה (Ayahuasca).

גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה – אימוץ הסדר הטעון והטלת עבודות שירות.

בגזר דינו, החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כב’ השופט אמיר טובי) לכבד את הסדר הטיעון שנקשר בין הצדדים, תוך שהוא מציין:

“לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב למכלול הנסיבות הייחודיות בתיק זה, סבורני כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים סביר ומאוזן ויש לקיימו. העבירות בהן הורשעו הנאשמות הן חמורות, אך בשים לב לנסיבות הקשורות בביצוען, דומה כי העונש שהוסכם בין הצדדים נופל בתוך מתחם העונש ההולם. אף הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נשוא הדיון, ובכלל זאת עברן הנקי של הנאשמות והיותן נשים נורמטיביות ללא כל הסתבכות קודמת בפלילים, גילן, הודייתן ונטילת האחריות על מעשיהן, מובילות למסקנה כי יש לאשר את הסדר הטעון”.

אשר על כן, גזר בית המשפט על הנאשמות 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ועל הנאשמת אשר יוצגה על ידי משרדנו (הנאשמת 1) קנס סימלי בסך 5,000 ש”ח, ב- 10 תשלומים חודשיים.
בסופו של יום אם כן – מכתב אישום חמור ביותר, אשר הרשעה בו חשפה את הנאשמת לתקופת מאסר ממושכת מאחורי סורג ובריח – הסתיים ההליך הפלילי בעניינה – בעבודת שירות בלבד.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטעון ובגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, המאמץ את ההסדר, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
את הנאשמת 1, הגב’ ט’, ייצגו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

תיק פלילי 55992-01-16 בבית המשפט המחוזי חיפה, בפני כב’ השופט אמיר טובי.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

סחר בסמים | יבוא סמים | אספקת סמים מסוכנים | החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית | איוואסקה | Ayahuasca | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17)

גיא פלנטר — Sun, 09 Feb 2025 09:50:25 +0000

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה ע”י בית המשפט המחוזי להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם.

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה. מקרה להמחשה – המשטרה חויבה להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים. ערר שהגישה המשטרה – נדחה ע”י ביהמ”ש המחוזי.

לא חייבים להשלים עם תפיסת רכוש ע”י המשטרה. ניתן לתקוף את החלטת תפיסת הרכוש ולחייב את המשטרה להשיב את הרכוש לבעליו. להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו חויבה משטרת ישראל ע”י בית משפט השלום בירושלים להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים.
ערר המשטרה על החלטת בית משפט השלום נדחה ע”י בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר חייב את המשטרה לקיים את החלטת בית משפט השלום, ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
משביקשה המשטרה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, וזאת על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון בנושא, שוכנעה פרקליטות המדינה שאין מקום להביא את העניין לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי” ובכך הסתיימה הפרשה, בהשבת רובי האיירסופט התפוסים למטווח.

רובי איירסופט – במה מדובר?

איירסופט Airsoft הוא ענף ספורט אתגרי שעניינו במשחק המדמה שימוש בכלי נשק. במסגרת המשחק, משתמש השחקן בכלי המדמה נשק, ובמקרה הנדון כאן, מתאמן השחקן בקליעה במטרה דיגיטלית או מטרה מנייר במטווח מאושר.
מדובר בכלי שאין בכוחו להרוג ובשימוש במיגון מתאים (משקף ו/או מיגון פנים) גם לא מסוגל לפצוע. יודגש כי לא מדובר ברובה אוויר (היורה קליעי מתכת, מסוגל לפצוע ולהרוג ומצריך רישיון) ולמרות שמדובר בהעתקים של כלי נשק, איירסופט אינו בגדר אמצעי לחימה או “נשק” כהגדרתו בדין.
בהיותם צעצועים המהווים חיקוי של כלי ירייה ונראים ככלי ירייה, נכנסים כלי איירסופט תחת הגדרה של “צעצוע מסוכן” המופיעה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצוא, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), התשמ”ז – 1986 ומפוקחים ע”י משרד הכלכלה.

החיפוש המשטרתי במטווח איירסופט, תפיסת 71 רובי איירסופט וסירוב המשטרה להחזיר את התפוסים.

על בסיס צו חיפוש, ערכה משטרת ישראל חיפוש במטווח איירסופט ותפסה 71 רובי איירסופט עם אביזריהם, מחשב ששימש את המטווח ואת הטלפון הנייד של בעל המטווח.
בו ביום, במהלך חקירתו, הציג בעל המטווח את כל הרישיונות הדרושים להחזקת המלאי העסקי וכן רישיון עסק בתוקף וביקש להשיב למטווח את רובי האיירסופט התפוסים, הדרושים לניהולו התקין של המטווח.
בהמשך פנה משרדנו בכתב ליחידה החוקרת בבקשה מנומקת להשבת התפוסים.
משטרת ישראל הסכימה כבר בשלב זה להחזיר את המחשב שנתפס במטווח אולם טענה כי יתר התפוסים נתפסו כדין במסגרת סמכויותיה של המשטרה וכי עד לסיום החקירה לא יוחזרו רובי האיירסופט והטלפון הנייד.

בית משפט השלום בירושלים מורה למשטרת ישראל להשיב את הרכוש התפוס לבעליו.

לנוכח סירוב משטרת ישראל להחזיר את התפוסים, הגיש משרדנו בקשה להחזרת התפוסים לבית משפט השלום בירושלים.
בתמצית, טען משרדנו בבקשה להחזרת תפוסים כדלקמן:
- לא התקיימו התנאים המאפשרים ביצוע תפיסת המלאי העסקי של המטווח והטלפון הנייד.
- צו החיפוש שעל בסיסו נתפסו רובי האיירסופט והטלפון הנייד, ניתן על בסיס מצגים עובדתיים מטעים של היחידה החוקרת.
- הצו השיפוטי שניתן – לא מאפשר תפיסת המלאי העסקי של המטווח.
- הטלפון הנייד נתפס שלא כדין, בניגוד לחוק ולפקודות המשטרה.
- התפיסה גורמת נזק בלתי מידתי ובלתי סביר.
שני דיונים התקיימו בבקשה להחזרת התפוסים בפני כבוד השופט ביאלין אלעזר בבית משפט השלום בירושלים, כאשר בתום הדיון הראשון, ואף בטרם מתן החלטה שיפוטית, הסכימה המשטרה להשיב את הטלפון הנייד ללקוח.
משעמדה המשטרה בסירובה להשיב את 71 רובי האיירסופט למטווח, קיבל בית משפט השלום את בקשת משרדנו והורה על שחרור כל רובי האיירסופט, ללא תנאים.
החלטת בית משפט השלום בירושלים בדבר השבת התפוסים מוצגת במלואה בהמשך עמוד זה. בתמצית, נימק בית משפט השלום את החלטתו להורות על השבת רכוש תפוס מהמשטרה כדלקמן:
- המבקשים מחזיקים בכל האישורים הנדרשים להחזקת כלי איירסופט ואף לייבא ולמכור אותם לאחרים.
- לא ניתן לקשור את המבקשים להסבת כלי איירסופט לנשק חם והמבקשים גם לא ידעו כי כלי איירסופט שנרכשו מהם לכאורה נועדו להסבה לנשק חם.
- אין חולק כי בכלי האיירסופט התפוסים לא בוצעה עבירה כלשהי.
- אין עילת תפיסה ברורה ומובהקת להמשך החזקתם של התפוסים. נציג המשטר התקשה להשיב על השאלה אילו עבירות מיוחסות למבקשים ומהי עילת התפיסה.
- ככול שקיים חשד לביצוע עבירות בהתאם לחוק הפיקוח על המצרכים והשירותים והצווים שניתנו מכוחו, הרי שפעילות במישור זה צריכה להיות מנהלית.
- לא נראה שיש מקום לתת משקל גבוה לעילת התפיסה המניעתית.
כאמור, את החלטת בית משפט השלום המורה על השבת התפוסים תמצאו בהמשך עמוד זה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דוחה ערר שהגישה המשטרה ושב ומצווה על השבת תפוסים.

משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום בירושלים והגישה ערר על החלטה זו לבית משפט המחוזי.
את טיעוניה בערר מיקדה המשטרה בעיקר בטענה, כי רובי איירסופט ניתנים להסבה לנשק חם, וכי החזרת רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור;

בתמונה: נימוקי הערר שהגישה משטרת ישראל לבית המשפט המחוזי.

למרות מצב החירום במערכת המשפט (בעקבות משבר נגיף הקורונה), נקבע ערר המשטרה לדיון בפני כבוד השופט אריה רומנוב, בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לדחות את ערר המשטרה, ופסק בין היתר כדלקמן:

“…מקובלת עליי התוצאה אליה בית משפט קמא הגיע, שלפיה אין מקום להורות על המשך החזקתם של הכלים בידי העוררת.

כאמור, שני המשיבים מפעילים את עסקיהם במשך שנים לא מעטות כשהן מצוידים בכל האישורים הנדרשים. אין טענה שהמשיבים מכרו כלים למאן דהו בידיעה שבכוונתו להסב אותם לכלי נשק. כך גם אין טענה שבכלים שנתפסו בעסקיהם של המשיבים נעברה עבירה כלשהי או שהייתה למשיבים כוונה לעבור בהם עבירה.

וגם אם יסתבר בסופו של דבר כי המשיבים, או מי מהם, מכרו כלים בניגוד להוראות הפיקוח, לא יהא זה מידתי לתפוס מהם כבר עכשיו את הכלים המשמשים לעסקיהם, ובכך להביא לפגיעה קשה בעסקיהם.

לטענת משיב 1, “תפיסת המלאי העסקי של העסק…שיתקה את החנות, עצרה יכולת לתפעל את המטווח, פגעה בחברי המועדון, והסבה פגיעה כלכלית לעסק ולבעליו. לא ניתן כמובן לנהל מטווח איירסופט ללא הכלים” (סעיף 43 לבקשה שהוגשה לבית משפט השלום).

סוף דבר. מהטעמים עליהם עמדתי החלטתי לדחות את הערר”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט המחוזי במלואה.

משטרת ישראל מבקשת מבית המשפט המחוזי לעכב את החלטתו ב- 3 חודשים, על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון.

באם סברתם שבהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את ערר המשטרה הסתיים העניין, טעיתם.
משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישה בקשה לעיכוב ביצוע השבת התפוסים ב- 90 ימים (!).
בין היתר, טענה המשטרה בבקשה לעיכוב ביצוע כדלקמן:
- כלי איירסופט נסחרים שלא כדין ומגיעים לידי גורמים המסבים אותם לאמצעי לחימה המסוגל לירות ולהמית אדם.
- משטרת ישראל מנסה להתמודד עם תופעה זו:

“…מתוך כוונה למגר את השימוש בכלי איירסופט, לגביהם נקבע ע”י מומחי תוכן כי לאחר מספר פעולות הסבה פשוטות משמשים כאמל”ח בעל פוטנציאל ממשי להרוג ולהמית”.

- לאור פוטנציאל המסוכנות של כלי איירסופט, מתבקש עיכוב השבת הכלים התפוסים ב- 90 ימים לטובת ביצוע השלמות חקירה ופגישות לשם הגשת כתבי אישום פליליים.
- מתקיימים מגעים עם פרקליטות המדינה על מנת לגבש עמדה בכל הקשור להגשת ערר לבית המשפט העליון בסוגיה זו.

פרקליטות המדינה משתכנעת שאין מקום להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון – רובי האיירסופט התפוסים מוחזרים למטווח.

משרדנו הגיש תגובה לבית המשפט המחוזי, מדוע יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע שהגישה משטרת ישראל.
בד בבד, פנה משרדנו לפרקליטות המדינה וביקש מהפרקליטות לדחות את בקשת משטרת ישראל לנסות ולהביא עניין זה לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי”, לשים קץ לפגיעה הממושכת והבלתי סבירה בזכויות יסוד ולהורות למשטרת ישראל לכבד את החלטות השיפוטיות שניתנו ולהשיב את התפוסים, ללא כל דיחוי נוסף.
בינתיים קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת עינת אבמן – מולר) כי בתיק נדון ערר על החלטת בימ”ש קמא להורות על השבת תפוסים ועל פניו הבקשה שהוגשה אין מקומה במסגרת תיק הערר במחוזי, שנדחה, וככל שמשטרת ישראל סבורה אחרת, שתנמק ותבהיר בקשתה.
סוף דבר – פרקליטת המדינה השתכנעה שלא להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון והעבירה החלטתה למשטרת ישראל. בכך חויבה משטרת ישראל לקיים את החלטות בתי המשפט ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
להלן ההתכתבות עם פרקליטות המדינה בנושא:

בתמונה: החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש ערר לבית המשפט העליון.

השבת רכוש תפוס מהמשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת תפוסים מהמשטרה.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת רכוש תפוס במשטרה.
להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
בהקשר להליכי חקירה ותפיסה, מומלץ לקרוא גם את העמוד אודות חקירה במשטרה.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בענייני נשק.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענייני נשק.

עורך דין פלילי

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה | החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | | עבירות נשק – ייצוג משפטי | עבירות נשק בצבא – ייצוג משפטי | עורך דין פלילי בירושלים

רישוי נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון אקדח | החזרת רישיון נשק | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | ייצוג משפטי – השבת רישיון כלי ירייה | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11)

גיא פלנטר — Wed, 05 Feb 2025 10:47:26 +0000

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח. בעקבות ייצוג משפטי – ביטול כתב אישום וסגירת התיק הפלילי בחוסר אשמה.

הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח

פרשה זו עוסקת בסטודנטית אשר בעברה שירות קרבי בצה”ל, כלוחמת בגדוד קרקל (גדוד חי”ר המשלב לוחמים ולוחמות יחד) אשר הואשמה בהזנחת שמירה על אקדח בבעלותה.
כנגד הסטודנטית הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים המייחס לה עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, יצאה הסטודנטית מבית חברתה כאשר היא נושאת את נשקה האישי (אקדח מסוג ברטה), אולם האקדח נפל ואבד.
בשל אובדן האקדח, כך נטען בכתב האישום, החזיקה כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.

על הזנחת שמירה על אקדח

כעניין של מדיניות, מגישה משטרת ישראל כתבי אישום פליליים במקרים של אובדן כלי נשק, כאשר לטעמה לא ננקטו אמצעי זהירות סבירים למנוע את האובדן.
בהתאם להוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין, הזנחת שמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, שלצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין, שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים”:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

ספציפית לגבי מצב של אובדן נשק, יש לקרוא את הוראות סעיף 339 (א) לחוק העונשין ביחד עם הוראות סעיף 15 לחוק כלי יריה, תש”ט – 1949 הקובע כדלקמן:

“אבידות

15. (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין“.

במקרה הספציפי הנדון כאן, אובדן האקדח הוביל להגשת כתב אישום כנגד הסטודנטית, המייחס לה הזנחת שמירה על האקדח שהיה בחזקתה ובבעלותה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר מגבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לבטל את כתב האישום

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הסטודנטית לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים, אולם עוד בטרם החל משפטה הפלילי של הסטודנטית, ובטרם בחן בית המשפט את השאלה האם אכן מדובר במקרה של הזנחת שמירה על אקדח, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש צוות ביחידת התביעות המשטרתית של מחוז ירושלים וגיבש את ההסכמות הבאות:
- תוגש בקשה מוסכמת לבית המשפט להורות על ביטול כתב האישום.
- התיק המשטרתי שנפתח כנגד הסטודנטית יסגר בעילה של חוסר אשמה.
על בסיס בקשת הצדדים, הורה בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) על ביטול כתב האישום ובהתאמה, ביטל גם את ישיבת בית המשפט אשר במסגרתה היה אמור להתחיל משפטה הפלילי של הנאשמת.

הזנחת השמירה על כלי יריה – ביטול כתב אישום.

התיק המשטרתי שנפתח בחשד לאובדן אקדח, נסגר בעילה של חוסר אשמה ונמחק מרישומי המשטרה

משנעתרה משטרת ישראל בהגינותה, לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק המשטרתי בעילה של חוסר אשמה, נמחק רישומו של התיק המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה ושמה של הסטודנטית טוהר מכל רבב.

הזנחת השמירה על כלי יריה – סגירת תיק בעילת חוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנטית (ללא פרטים מזהים כמובן), בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שמואל הרבסט) לבטל את כתב האישום ובאישור המשטרה על כך שהתיק המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה.
למקרים נוספים ראו: עבירות נשק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי: הזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בנשק.

תיק פלילי 50543-09-14, בפני כבוד השופט שמואל הרבסט, בית משפט השלום בירושלים.

עורך דין פלילי בירושלים – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ לרבות העיר ירושלים וסביבתה.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | חזרה מכתב אישום | מחיקת כתב אישום | הזנחת שמירה על כלי יריה | אובדן נשק | רשלנות בהחזקת נשק | | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | בית משפט השלום בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום | הזנחת שמירה על אקדח | אובדן אקדח

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח – ביטול כתב האישום וסגירת התיק בחוסר אשמה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי 5 (196)

גיא פלנטר — Tue, 02 Jul 2024 13:00:10 +0000

מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
- “המרשם הפלילי” – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
- “המרשם המשטרתי” – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: “מידע פלילי”.
“רישום פלילי” הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב”מרשם הפלילי”.
מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 (להלן – “חוק המידע הפלילי”).
בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי.

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ”חטא” לא תירשם במרשם הפלילי.
ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
- נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
- נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם “רישום פלילי” או “פרט רישום פלילי”):
- הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
- צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
- קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
- החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער.
- שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
- החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.
- פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות:
- ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
- שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
- שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב”כ, מצ”ח, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
- רשויות חקירה ומודיעין.
- גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין).
תקופת ההתיישנות מתחילה “לרוץ” מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות “יתאפס” ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
- חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
  - הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
  - הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי.
בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
ביחס לקטינים:
- הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
- קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
- צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה:
- צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
- צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה “לרוץ” “תקופת מחיקה”, שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק.
אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
משמע, “פרט רישום שנמחק” פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה “יתאפס” ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
- המשטרה, שב”כ, המשטרה הצבאית, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב), מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצה”ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
- עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
  - חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955;
  - חוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958;
  - חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960;
  - חוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966;
  - חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ”ט-1969;
  - חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981;
- הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
- היועץ המשפטי לממשלה,
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
  - יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
  - וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
  - הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
  - וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
  - הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
- מטעמים מיוחדים שיירשמו:
  - בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
  - בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
- האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
- מה אופי העבירה בה עסקינן?
הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
- במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
- יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
  - הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
  - בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
- במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
- הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
- הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
- התחייבות להימנע מעבירה.
- צו שירות לתועלת הציבור.
- צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
- האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
- האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
- הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
  - בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
  - בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
- הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
- עבירות שעונשן מוות;
- עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש”י-1950,
- עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י-1950.
- עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
- עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה.
- עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
- פרק ז’ לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
- עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף 348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
- חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954;
- תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
- סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
- פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948;
- סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005;
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל “תעודת יושר”.

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

“העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב”תקנת השבים” שמקורה במשנה גיטין ה’, ה’, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה”.

בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

“…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות”.

דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל”ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ’ לשכת עורכי הדין בישראל:

“על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”.

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש”נמחק” ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
- אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
- על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
- מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
- כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה”ל

בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
- מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
- ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה”ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
- בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה”ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים “קלים”, ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
- בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
- כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה.
- להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים:
- נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
- מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
- הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
- לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של “חסד ורחמים” ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את “התחנה האחרונה” בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי.
לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי 5 (196) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר